מצפה הכוכבים כנרת
  • ספר לימוד
    • פרק א' – כיצד פועל המדע?
    • פרק ב' – אסטרונומיה קדומה
    • פרק ג' – המהפכה הקופרניקנית
    • פרק ד' – אנרגיה וחומר ביקום
    • פרק ה' – מערכת ארץ-ירח
    • פרק ו' – פלנטות ארציות
    • פרק ז' – פלנטות ענקיות וירחיהן
    • פרק ח' – גופים במרחב הפלנטרי
    • פרק ט' – כיצד נוצרה המערכת הפלנטרית?
    • פרק י' – גלוי קרינה מהחלל
    • פרק י"א – השמש – הכוכב שלנו
    • פרק י"ב – תכונותיהם של כוכבים
    • פרק י"ג – הולדתם ומותם של כוכבים
    • פרק י"ד – שביל החלב
    • פרק ט"ו – גלקסיות
    • פרק ט"ז – היקום המתפשט
    • פרק י"ז – קוסמולוגיה
    • פרק י"ח – החיים בכדור הארץ
    • פרק י"ט – חיים ביקום
  • הדמיות
  • עבודות זעירות
    • מהם מטאוריטים?
    • מה הם כתמי שמש?
    • מה קורה לחלקי השמש כאשר הם מתפרצים מהשמש ומה תוצאת נפילתם?
    • מדוע כוכב הלכת אורנוס מסתחרר בשכיבה על הצד?
    • מדוע צבעו של מאדים אדום?
    • מדוע כוכב הלכת אורנוס מסתחרר בשכיבה על הצד?
    • למה נעלמו המים במאדים?
    • איך כוכב הלכת צדק נוצר, הגיע למערכת השמש והחל להסתובב סביבה במסלול הקבוע?
    • כיצד נוצרו טבעותיו של שבתאי (saturn)?
  • פעילויות תלמידים
    • בית ספר יסודי
    • חטיבת ביניים
    • בית ספר תיכון
  • מצפה כוכבים רובוטי
  • פרויקטים
    • מייזמים שמתקיימים כעת
    • מייזמים שהסתיימו
    • תערוכת טילאות
  • צור קשר
  • ראשי
  • ספר לימוד
  • הדמיות באסטרונומיה
  • עבודות זעירות
  • אסטרוטופ
  • פעילויות תלמידים
  • מצפה כוכבים רובוטי
  • פרויקטים
  • צור קשר
מצפה הכוכבים כנרת
  • ספר לימוד
    • פרק א' – כיצד פועל המדע?
    • פרק ב' – אסטרונומיה קדומה
    • פרק ג' – המהפכה הקופרניקנית
    • פרק ד' – אנרגיה וחומר ביקום
    • פרק ה' – מערכת ארץ-ירח
    • פרק ו' – פלנטות ארציות
    • פרק ז' – פלנטות ענקיות וירחיהן
    • פרק ח' – גופים במרחב הפלנטרי
    • פרק ט' – כיצד נוצרה המערכת הפלנטרית?
    • פרק י' – גלוי קרינה מהחלל
    • פרק י"א – השמש – הכוכב שלנו
    • פרק י"ב – תכונותיהם של כוכבים
    • פרק י"ג – הולדתם ומותם של כוכבים
    • פרק י"ד – שביל החלב
    • פרק ט"ו – גלקסיות
    • פרק ט"ז – היקום המתפשט
    • פרק י"ז – קוסמולוגיה
    • פרק י"ח – החיים בכדור הארץ
    • פרק י"ט – חיים ביקום
  • הדמיות
  • עבודות זעירות
    • מהם מטאוריטים?
    • מה הם כתמי שמש?
    • מה קורה לחלקי השמש כאשר הם מתפרצים מהשמש ומה תוצאת נפילתם?
    • מדוע כוכב הלכת אורנוס מסתחרר בשכיבה על הצד?
    • מדוע צבעו של מאדים אדום?
    • מדוע כוכב הלכת אורנוס מסתחרר בשכיבה על הצד?
    • למה נעלמו המים במאדים?
    • איך כוכב הלכת צדק נוצר, הגיע למערכת השמש והחל להסתובב סביבה במסלול הקבוע?
    • כיצד נוצרו טבעותיו של שבתאי (saturn)?
  • פעילויות תלמידים
    • בית ספר יסודי
    • חטיבת ביניים
    • בית ספר תיכון
  • מצפה כוכבים רובוטי
  • פרויקטים
    • מייזמים שמתקיימים כעת
    • מייזמים שהסתיימו
    • תערוכת טילאות
  • צור קשר
  • ראשי
  • ספר לימוד
  • הדמיות באסטרונומיה
  • עבודות זעירות
  • אסטרוטופ
  • פעילויות תלמידים
  • מצפה כוכבים רובוטי
  • פרויקטים
  • צור קשר

18.14 חשיבות המים לחיים

המבקשים להגדיר בדרך תמציתית את החיים על כדור הארץ ניצבים בפני אתגר לא פשוט, אתגר דומה ניצב גם בפני המבקשים לבנות את רשימת הדרישות סביבתיות לקיום חיים. באופן כללי, האסטרוביולוגים מסכימים שהחיים זקוקים לתווך נוזלי לשם מעבר מולקולות הנחוצות לקיומם. המים הם תווך נוזלי של כל סוגי החיים על פני כדור הארץ. הוצעו נוזלים רבים אחרים כתחליפים פוטנציאליים למים, כגון אמוניה (NH3), מתאן (CH4) או אתאן (C2H6). עם זאת, המים הם מולקולה רב-תכליתית וייחודית במידה רבה, ומתאימה ביותר לחיים בכדור הארץ, וכנראה גם בכוכבי לכת אחרים.

תיאור גרפי של מולקולת המים.
באדיבות וויקיפדיה

בראשית הדיון על חשיבות המים לחיים, יש להכיר בכך שהמים הם הנוזל הנפוץ ביותר ביקום. אבל האם עובדה זו הופכת אותם בהכרח לנוזל הטוב ביותר עבור החיים? מה הם המאפיינים הגורמים  למים להיות מתאימים לכך? נתחיל בבדיקת מולקולה מים בודדת. המים מורכבים משני אטומי מימן ואטום חמצן בודד; ישנם שני קשרים כימיים במולקולה. כל אחד מאטומי המימן מקושר לחמצן בקשר קוולנטי – קשר שנוצר על ידי שיתוף אלקטרונים, אחד או יותר, בין שני אטומים. בקשר חמצן-מימן, האלקטרונים אינם משותפים באופן שווה בין שני האטומים. למעשה, החמצן הוא אטום אלקטרו-שלילי חזק וניתן לחשוב עליו כעל "חזיר אלקטרונים". החמצן מושך אלקטרונים כך שקיימת צפיפות גבוהה יותר של אלקטרונים סביב החמצן בהשוואה לצפיפותם סביב המימן. כתוצאה מכך, בדיקת אחד הקשרים הקוולנטיים במולקולת מים, מעלה שאטום החמצן שלילי במקצת ואילו אטום המימן חיובי במקצת; נתאר את הקשר הקוולנטי הזה כקשר-קוטבי. קשר זה הוא המפתח להבנת ייחודיות המים, הטמון באינטראקציות שבין אטומי המימן והחמצן לבין מולקולות המים.

במולקולת מים, ניתן לתאר את אטום החמצן כבעל מטען שלילי ואת אטום המימן כבעל מטען חיובי. כאשר שני גופים בעלי מטענים מנוגדים קרובים מאוד זה לזה, יפעל  ביניהם כוח משיכה חשמלי, בדומה  לשני מוטות מגנט סמוכים. לעומת זאת בין  שני גופים בעלי מטען זהה יפעל כוח דחיה. ניתן לדמיין שאטומי מימן במולקולת מים אחת נמשכים אל אטום חמצן של מולקולת מים אחרת. המשיכה בין שני אטומים אלה של מולקולות שונות היא דוגמה לפעולתו של קשר-מימן. קשר-מימן אינו חזק כמו קשר קוולנטי,  הוא בא לידי ביטוי רק כאשר המולקולות קרובות למדי. עם זאת, הנטייה של מים ליצור קשרי מימן מעניקה להם אופי ייחודי. קשר מימן אחראי לעובדה שהקרח צף במים נוזליים. המים נשארים נוזלים במגוון טמפרטורות רחב, מפני שהם בעלי חום סגולי גבוה. לכן, גדילי הדנ"א יכולים להישאר "מכווצים" יחד.

איור המציג את קשרי המימן שבין מספר מולקולות מים.
באדיבות Astropedia Textbook

האם אי פעם שמתם לב שמים בעומק בריכה או אגם אינם קופאים במהלך החורף הקר והופכים למוצק? האם חשבתם פעם מדוע? ובכן, ניתן להטיל את האשמה לכך על ידידנו קשר המימן. כמו כל מים נוזליים כאשר הטמפרטורה יורדת מספר קשרי המימן בין מולקולות המים עולה בהדרגה. כאשר המים קופאים והופכים לקרח, קשרי המימן מעצבים את מבנה מולקולות המים בצורה כזו שהם יוצרים סריג גבישי. בסריג הגבישי הזה, מולקולות המים מתפשטות יותר מאשר במצב נוזלי, כלומר הן תופסות נפח גדול יותר. הקיפאון אינו משנה את המסה של מולקולות המים. אך נפחן גדל, וכך קטינה צפיפות המים. אנו יכולים לקבוע זאת בקלות יחסית בעזרת משוואה מתמטית פשוטה ​​d = m / V, כאשר d מייצג צפיפות, m מייצג מסה, ו- V מייצג נפח. לכן, הקרח הוא "פחות" צפוף מאשר המים, לכן הוא צף על פני המים! בואו נחשוב על הבריכה בחורף הקר. כאשר המים מתחילים לקפוא, הקרח צף למעלה. בסופו של דבר פני הבריכה עשויים לקפוא לחלוטין. שכבת הקרח יוצרת בידוד בין המים הנוזליים בתחתית הבריכה לאוויר הקר. לכן החיים בתחתית הבריכה נמשכים, ויכולים לשרוד את החורף הקר. מאפיין זה של מים – הופכים לצפופים פחות במצב מוצק, מאפשרים לקרח לצוף – וכך ממשיכים החיים בסביבה הנוזלית לשרוד שנה אחר שנה. התכלו לדמיין מה היה קורה לחיים במים אם הבריכה כולה הייתה קופאת בכל חורף?

קשרי מימן אחראיים לשני מאפיינים חשובים נוספים של מים: ראשון, יכולתם להישאר במצב נוזלי בטווח טמפרטורות נרחב; השני, חום סגולי גובה שלהם. מדוע שני מאפיינים אלו חשובים לחיים? המים הם המרכיב הראשי באורגניזמים החיים בכדור הארץ. נניח שבמקום להישאר נוזלים על פני טווח טמפרטורות של 100 מעלות צלזיוס, המים היו נוזלים רק בטווח של 20 מעלות צלזיוס. במהלך היום, הטמפרטורות על כדור הארץ יכולות להשתנות עד 20 מעלות. לדוגמה, ביום קיצוני באריזונה, הטמפרטורות יכולות לנוע בין 20 ל- 45 מעלות צלסיוס. אם במקום להישאר נוזלים על פני טווח הטמפרטורות, המים היו משתנים מנוזל לגז ומתחילים לרתוח, הייתה לכך השפעה הרסנית לכל סוגי החיים. נסו לתאר מה יקרה לתאים בגופכם, המורכב בעיקר מים אם המים היו מתחילים לרתוח בתוכו! או חישבו על המקרה ההפוך של שינוי הטמפרטורה וכתוצאה מכך קיפאון מים. אם הנוזלים שהחיים מסתמכים עליהם היו קפואים כל הזמן, כיצד החיים היו מנהלים את התגובות הכימיות הנחוצות? למרבה המזל, המים נוזלים על פני טווח נרחב של טמפרטורות – 100 מעלות צלזיוס. טווח גדול דיו כדי להבטיח שהמים בתאים לא יקפאו ולא ירתחו, וכך יכולים החיים להתקיים.

השתנות הטמפרטורה בעומק בריכת מים בקיץ ובחורף. המים משמשים כגורם מבודד, המאפשר חיים בטמפרטורה כמעט אחידה במעמקי הבריכה.
באדיבות Astropedia Textbook

לא פחות חשוב מטווח טמפרטורות גדול הוא חום סגולי גבוה של מים. חום סגולי מתאר את כמות האנרגיה הנדרשת כדי להעלות את הטמפרטורה של חומר במעלת צלזיוס אחת. במקרה של מים, כמות האנרגיה הנדרשת כדי להעלות את הטמפרטורה של גרם מים אחד במעלת צלזיוס, שווה ל 4.186 ג'אול (J). לכל חומר יש חום סגולי ייחודי התלוי בהרכב הכימי שלו. למים יש חום סגולי גבוה במיוחד בהשוואה לנוזלים אחרים לחיים. לדוגמה, החום הסגולי של אמוניה (NH3) הוא 0.470 J/°C. אם האוקיינוסים שלנו היו עשויים מאמוניה במקום מים, הייתה נדרשת הרבה פחות אנרגיה כדי לשנות את הטמפרטורה של האוקיינוס. משמעות הדבר היא כי במהלך שנה רגילה, יהיו השינויים בטמפרטורה של כדור הארץ יכולים לגרום להצפות נרחבות בעקבו המסת קרחונים על בסיס שנתי! החום הסגולי של המים מסייע לכדור הארץ לשמור על אקלים יציב למדי.

ברמה היסודית יותר, קשר מימן משחק תפקיד חיוני ביכולת החיים להתרבות ולהתפתח. הדנ"א בתאים שלנו בנוי מסליל גדילים כפול; שני גדילים של נוקליאוטידים מחוברים בעיקר על ידי קשרי מימן. הזכרנו קודם לכן שקשרי מימן נחשבים חלשים מאוד. עם זאת, כאשר אנו פוגשים במאות קשרי מימן יחד, הם יוצרים מבנה חזק ויציב יחסית. נוקליאוטידים מגדיל אחד יוצרים שניים או שלושה קשרי מימן עם נוקליאוטידים מהגדיל השני. שני הגדילים יחד מהווים את מולקולות הדנ"א הסליליות המעבירות מידע גנטי מדור לדור. ללא המולקולות הללו, החיים היו מתקשים להנציח את עצמם בפלנטה שלנו.

עד כה בדקנו את האופי של קשרי מימן וכיצד הם תורמים לחשיבות המים כנוזל החיים. למים גם מאפיינים אחרים, התורמים לחשיבותם בהתפתחות החיים על פני כדור הארץ. ראשית, מים הם ממס מעולה, המצליח להמיס מגוון רחב של חומרים. כממס, המים מסייעים בהעברת מולקולות בתוך התא. בנוסף לכך, מים הם המסייעים לחלבונים ביצירת מגוון צורות תלת ממדיות הייחודיות להם, ומאפשרים להם לזרז תגובות כימיות סגוליות בתאים. לבסוף, מים יכולים לשמש גם כמגן, אם לא די היה במה שמנינו עד כה. לדוגמה, במהלך ההיסטוריה של כדור הארץ המוקדם לא הייתה שכבת מגן באטמוספירה, שחסמה את קרינה אולטרה סגולה (UV) המזיקה. כמה אסטרוביולוגים טוענים כי צורות החיים הראשונות הופיעו במעמקי האוקיינוס,  מפני שמים עמוקים יכלו לספוג את קרינת ה- UV ולהגן על ניצני החיים.

האסטרוביולוגים אינם מגבילים את קיומם של חיים למים נוזליים. אך בשל הרב-תכליתיות של המים, סביר להניח שהחיים על כוכבי לכת אחרים עשויים גם הם לנצל את המים כ"נוזל החיים" שלהם. כתוצאה מכך, משימות חקר רבות בתוך ומחוץ למערכת השמש שלנו מתמקדות בגילוי מים, בעבר או בהווה, על פני גופים פלנטריים כסמני חיים.

 

Author: Chris Impey

« הקודם
הבא »
חיפוש בספר לימוד:
תוכן העניינים:
פרק א' - כיצד פועל המדע?
  • 1.1 השיטה המדעית
  • 1.2 ראיות
  • 1.3 מדידות
  • 1.4  אומדן
  • 1.5  ממדים
  • 1.6 תצפיות ואי-וודאות
  • 1.7 סימון מדעי
  • 1.8 בדיקת השערות
  • 1.9 חקר מקרה – חיים על מאדים
  • 1.10 תיאוריות מדעיות
  • 1.11 מערכות ידע מדעיות
  • 1.12 מחקר מדעי מודרני
  • 1.13 האסטרונומיה כמדע
פרק ב' - אסטרונומיה תצפיתית
  • 2.1 שמי הלילה
  • 2.2 תנועות בשמים
  • 2.3 ניווט
  • 2.4 קבוצות כוכבים ועונות השנה
  • 2.5 עונות השנה
  • 2.6 בהירות כוכבים
  • 2.7 גודל קווי וגודל זוויתי
  • 2.8 מופעי ירח
  • 2.9 ליקויים
  • 2.10 זוהר הקוטב
  • 2.11 לוחות זמנים
  • 2.12 זמני השמש
  • 2.13 תקציר תולדות האסטרונומיה
  • 2.14 האסטרונומיה היוונית
  • 2.15 אסטרונומיה גיאוצנטרית
  • 2.16 אורך היממה
פרק ג' - המהפכה הקופרניקנית
  • 3.1 תלמי והמודל הגיאוצנטרי
  • 3.2 הרנסנס
  • 3.3 קופרניקוס והמודל ההליוצנטרי
  • 3.4 טיכו ברהיי
  • 3.5 יוהנס קפלר
  • 3.6 מסלולים אליפטיים
  • 3.7 חוקי קפלר
  • 3.8 גלילאו גליליי
  • 3.9 משפט גלילאו
  • 3.10 אייזק ניוטון
  • 3.11 חוק הכבידה העולמי של ניוטון
  • 3.12 תהליכים מחזוריים
  • 3.13 ריבוי עולמות
  • 3.14 הולדת המדע
  • 3.15 הסדר במערכת השמש
  • 3.16 קנה-המידה של מערכת השמש
  • 3.17 מסע בחלל
  • 3.18 קיצור תולדות מסעי החלל
  • 3.19 הנחיתה על הירח
  • 3.20 תחנת חלל בינלאומית
  • 3.21 משימות חלל מאוישות מול רובוטיות
  • 3.22 טיסות חלל מסחריות
  • 3.23 עתיד מחקר החלל
פרק ד' - אנרגיה וחומר ביקום
  • 4.1 חומר ואנרגיה
  • 4.2 ראת'רפורד ומבנה האטום
  • 4.3 פיזיקה יוונית
  • 4.4 דלטון והאטומים
  • 4.5 הטבלה המחזורית
  • 4.6 מבנה האטום
  • 4.7 אנרגיה
  • 4.8 חום וטמפרטורה
  • 4.9 אנרגיה קינטית ואנרגיה פוטנציאלית
  • 4.10 שימור אנרגיה
  • 4.11 מהירות חלקיקי גז
  • 4.12 מצבי צבירה בחומר
  • 4.13 תרמודינמיקה
  • 4.14 אנטרופיה
  • 4.15 חוקי התרמודינמיקה
  • 4.16 קרינת חום
  • 4.17 חוק ווין
  • 4.18 קרינה מפלנטות וכוכבים
  • 4.19 חום פנימי בפלנטות וכוכבים
פרק ה' - מערכת ארץ-ירח
  • 5.1 הארץ והירח
  • 5.2 ניסיונות בהערכת גיל הארץ
  • 5.3 התקררות כדור הארץ
  • 5.4 תיארוך רדיואקטיבי
  • 5.5 קביעת גיל הירח והארץ
  • 5.6 חום פנימי ופעילות גיאולוגית
  • 5.7 מבנה פנימי של הארץ והירח
  • 5.8 סוגי סלעים
  • 5.9 שכבות בארץ ובירח
  • 5.10 מים בכדור הארץ
  • 5.11 כדור הארץ המשתנה
  • 5.12 תנועת הלוחות
  • 5.13 הרי געש
  • 5.14 תהליכים גיאולוגיים
  • 5.15 מכתשי פגיעה
  • 5.16 זמן גיאולוגי
  • 5.17 הכחדות המוניות
  • 5.18 אבולוציה וסביבה קוסמית
פרק ו' - פלנטות ארציות
  • 6.1 מדוע ללמוד על פלנטות?
  • 6.2 הפלנטות
  • 6.3 פלנטות ארציות
  • 6.4 מרקיורי
  • 6.5 נוגה
  • 6.6 תופעות געשיות בנוגה
  • 6.7 אפקט חממה בנוגה
  • 6.8 פעילות טקטונית בנוגה
  • 6.9 אגדות מאדים
  • 6.10 מחקרים מוקדמים של מאדים
  • 6.11 מחקר מאדים
  • 6.12 הגיאולוגיה של מאדים
  • 6.13 מבט מקרוב על קרקע מאדים
  • 6.14 ירחי מאדים
  • 6.15 מסלולי מרקיורי
פרק ז' - פלנטות ענקיות וירחיהן
  • 7.1 פלנטות גז ענקיות
  • 7.2 האטמוספירות בענקיות הגז
  • 7.3 עננים בענקיות הגז
  • 7.4 המבנה הפנימי של ענקיות הגז
  • 7.5 קרינת חום מענקיות הגז
  • 7.6 היש חיים בענקיות הגז?
  • 7.7 מדוע הן כה ענקיות?
  • 7.8 חוקי הגזים
  • 7.9 הטבעות של ענקיות הגז
  • 7.10 כיצד נוצרו הטבעות?
  • 7.11 גבול רוש
  • 7.12 ירחים של הפלנטות הגדולות
  • 7.13 משימת וויאג'ר
  • 7.14 פלנטת צדק
  • 7.15 הירחים הגליליאניים
  • 7.16 תופעות געשיות באיו
  • 7.17 שבתאי
  • 7.18 מסע קאסיני לשבתאי
  • 7.19 טיטאן – גדול ירחי שבתאי
  • 7.20 גילוי אורנוס ונפטון
  • 7.21 אורנוס
  • 7.22 נפטון
פרק ח' - גופים במרחב הפלנטרי
  • 8.1 גופים במרחב הפלנטרי
  • 8.2 שביטים
  • 8.3 מבנה גרעין השביט
  • 8.4 הכימיה של השביט
  • 8.5 ענן אורט וחגורת קוויפר
  • 8.6 חגורת קוויפר
  • 8.7 מסלולי השביטים
  • 8.8 מהלך חיי שביט
  • 8.9 גופים מחוץ למערכת השמש
  • 8.10 מטאורים
  • 8.11 אסטרואידים
  • 8.12 צורת האסטרואידים
  • 8.13 אירוע טונגוסקה
  • 8.14 איומים מהחלל
  • 8.15 פגיעות בצדק
  • 8.16 הזדמנויות בחלל הבין-פלנטרי
פרק ט' - כיצד נוצרה המערכת הפלנטרית?
  • 9.1 כיצד נוצרה מערכת השמש?
  • 9.2 ראשית מערכת השמש
  • 9.3 שימור תנע זוויתי
  • 9.4 תנע זוויתי בענן קורס
  • 9.5 התכווצות הלמהולץ
  • 9.6 ויקטור ספרונוב ויצירת הפלנטות
  • 9.7 קריסת ערפילית כוכבנית
  • 9.8 מפלנטסימלים לפלנטות
  • 9.9 התפתחות גופים במערכת השמש
  • 9.10 הפרדה פלנטרית – דִּיפֶרֶנְצְיַאצְיָה
  • 9.11 כיצד נוצרה מערכת השמש?
  • 9.12 מעבר מגרגרים לפלנטות
  • 9.13 התלכדות והתפרקות של גופים במערכת השמש
  • 9.14 שדות מגנטיים בפלנטות
פרק י' - גלוי קרינה מהחלל
  • 10.1 תצפיות ביקום
  • 10.2 הקרינה והיקום
  • 10.3 טבע האור
  • 10.4 הספקטרום האלקטרומגנטי
  • 10.5 תכונות הגלים
  • 10.6 גלים וחלקיקים
  • 10.7 כיצד נעה הקרינה
  • 10.8 התכונות של הקרינה אלקטרומגנטית
  • 10.9 אפקט דופלר
  • 10.10 קרינה בלתי נראית
  • 10.11 קווים ספקטרליים
  • 10.12 קווים ופסי פליטה
  • 10.13 ספקטרום בליעה ופליטה
  • 10.14 חוקי קירכהוף
  • 10.15 חישה ופיענוח של מידע אסטרונומי
  • 10.16 הטלסקופ
  • 10.17 הטלסקופ האופטי
  • 10.18 גלאים אסטרונומיים
  • 10.19 אופטיקה מסתגלת
פרק י"א - השמש - הכוכב שלנו
  • 11.1 השמש
  • 11.2 הכוכב הקרוב ביותר
  • 11.3 תכונותיה של השמש
  • 11.4 קלווין וגיל השמש
  • 11.5 הרכב השמש
  • 11.6 אנרגיה גרעינית
  • 11.7 המרת מסה לאנרגיה
  • 11.8 דוגמאות להמרת מסה-אנרגיה
  • 11.9 אנרגיה מביקוע גרעיני
  • 11.10 אנרגיה מהיתוך גרעיני
  • 11.11 תהליכים גרעיניים בשמש
  • 11.12 פנים השמש
  • 11.13 זרימת האנרגיה בשמש
  • 11.14 הכרומוספירה והקורונה
  • 11.15 נייטרינים מהשמש
  • 11.16 תנודות השמש
  • 11.17 כתמי השמש
פרק י"ב - תכונותיהם של כוכבים
  • 12.1 כוכבים
  • 12.2 שמות כוכבים
  • 12.3 תכונות כוכבים
  • 12.4 המרחק לכוכבים
  • 12.5 בהירות נראית או גודל נראה
  • 12.6 בהירות מוחלטת או גודל מוחלט
  • 12.7 מדידת המרחק לכוכבים
  • 12.8 מדידת פארלקסה
  • 12.9 ספקטרום הכוכבים
  • 12.10 מיון ספקטראלי
  • 12.11 טמפרטורה ומיון ספקטראלי
  • 12.12 תנועת כוכבים בחלל
  • 12.13 נגיהות
  • 12.14 מדידת רדיוס כוכב
  • 12.15 חוק סטפאן-בולצמן
  • 12.16 מסת כוכבים
פרק י"ג - הולדתם ומותם של כוכבים
  • 13.1 הולדתו ומותו של כוכב
  • 13.2 הבנת מהלך חיי כוכבים
  • 13.3 כמות היסודות ביקום
  • 13.4 היווצרות כוכבים
  • 13.5 עננים מולקולריים
  • 13.6 כוכבים צעירים
  • 13.7 כוכבי T טאורי
  • 13.8 גבולות מסת הכוכבים
  • 13.9 ננסים חומים
  • 13.10 צבירי כוכבים צעירים
  • 13.11 קדירת היסודות
  • 13.12 כוכבי הסדרה הראשית
  • 13.13 תגובות גרעיניות בסדרה הראשית
  • 13.14 משך החיים בסדרה הראשית
  • 13.15 התפתחות כוכבים
  • 13.16 ענקים אדומים
  • 13.17 כוכבים בענף האופקי ובענף האסימפטוטי
  • 13.18 כוכבים משתנים
  • 13.19 מחזורים בחייהם ומותם של כוכבים
  • 13.20 כוכבים מגנטיים
  • 13.21 אובדן מסה בכוכבים
  • 13.22 ננסים לבנים
  • 13.23 סופרנובה
  • 13.24 לצפות במותו של כוכב
  • 13.25 כוכבי ניוטרונים ופולסרים
  • 13.26 תורת היחסות הפרטית
  • 13.27 תורת היחסות הכללית
  • 13.28 חורים שחורים
  • 13.29 תכונותיהם של חורים שחורים
  • 13.30 ערפיליות פלנטריות
פרק י"ד - שביל החלב
  • 14.1 פיזור כוכבים בחלל
  • 14.2 כוכבים שותפים
  • 14.3 כוכבים כפולים
  • 14.4 מערכות מרובות כוכבים
  • 14.5 העברת מסה במערכת כפולה
  • 14.6 מערכות כפולות ומסת כוכבים
  • 14.7 נובה וסופרנובה
  • 14.8 מערכות בינאריות אקסוטיות
  • 14.9 היווצרות מערכת רב-כוכבית
  • 14.10 סביבות הכוכבים
  • 14.11 התווך הבין כוכבי
  • 14.12. השפעת תווך בין-כוכבי על אור כוכבים
פרק ט"ו - גלקסיות
  • 15.1 גלקסיית שביל החלב
  • 15.2 מיפוי דסקת הגלקסיה
  • 15.3 מבנים הספירליים בגלקסיות
  • 15.4 המסה של גלקסיית שביל-החלב
  • 15.5 חומר אפל בגלקסיית שביל-החלב
  • 15.6 מסת הגלקסיה
  • 15.7 מרכז הגלקסיה
  • 15.8 אוכלוסיות כוכבים
  • 15.9 יצירת גלקסית שביל-החלב
  • 15.10 גלקסיות
  • 15.11 שאפלי, קורטיס והאבל
  • 15.12 מדידת מרחקים באמצעות קפאידים
פרק ט"ז - היקום המתפשט
  • 16.1 הסחה לאדום של גלקסיות
  • 16.2 היקום המתפשט
  • 16.3 היסט קוסמולוגי לאדום
  • 16.4 יחס האבל
  • 16.5 היחס בין היסט לאדום ומרחק
  • 16.6 סמנים להערכת מרחקי גלקסיות
  • 16.7 הגודל והגיל של היקום
  • 16.8 קבוע האבל
  • 16.9 מבנה היקום בקנה-מידה גדול
  • 16.10 חומר אפל בקנה-מידה גדול
  • 16.11 הגלקסיות הרחוקות ביותר
  • 16.12 גלקסיות פעילות
  • 16.13 גילוי קוואזרים
  • 16.14 קוואזרים
  • 16.15 חורים שחורים בגלקסיות קרובות
  • 16.16 קוואזרים כחיישני היקום
  • 16.17 מקור האנרגיה של קוואזרים
  • 16.18 יצירת כוכבים וההיסטוריה של היקום
פרק י"ז - קוסמולוגיה
  • 17.1 קוסמולוגיה
  • 17.2 קוסמולוגיות קודמות
  • 17.3 קוסמולוגיה ייחסותית
  • 17.4 מודל המפץ הגדול
  • 17.5 העקרון הקוסמולוגי
  • 17.6 התפשטות היקום
  • 17.7 יצירת יסודות קוסמית
  • 17.8 קרינת רקע קוסמית
  • 17.9 גילוי קרינת רקע קוסמית
  • 17.10 מדידת עקמומיות היקום
  • 17.11 התפתחות היקום
  • 17.12 התפתחות מבנה היקום
פרק י"ח - החיים בכדור הארץ
  • 18.1 טבע החיים
  • 18.2 הכימיה של החיים
  • 18.3 מולקולות החיים
  • 18.4 ראשית החיים בכדור הארץ
  • 18.5 ראשיתן של מולקולות מורכבות
  • 18.6 הניסוי של מילר-יורי
  • 18.7 טרום עידן ה- RNA
  • 18.8 עולם ה- RNA
  • 18.9 ממולקולות לתאים
  • 18.10 חילוף חומרים
  • 18.11 אורגניזמים אנאירוביים
  • 18.12 אקסטרמופילים
  • 18.13 פסיכרופילים
  • 18.14 חשיבות המים לחיים
  • 18.15 דנ"א ותורשה
  • 18.16 ברירה טבעית
  • 18.17 השערת גאיה
  • 18.18 החיים ואירועים קוסמיים
פרק י"ט - חיים ביקום
  • 19.1 החיים ביקום
  • 19.2 אסטרו-ביולוגיה
  • 19.3 החיים מחוץ לכדור הארץ
  • 19.4 אתרים אפשריים לקיום חיים
  • 19.5 מולקולות מורכבות בחלל
  • 19.6 חיים במערכת השמש
  • 19.7 השערת כדור הארץ הנדיר
  • 19.8 האם אנחנו לבד?
  • 19.9 היסטוריה של חיפוש חוצנים
  • 19.10 איפה הם?
  • 19.11 הדרך הטובה ביותר לתקשר
כל הזכויות שמורות ל-שיר-שירותי ידע ברשת, אשדות יעקב איחוד © 2022
Design by Visuali
גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן
פתח סרגל נגישות כלי נגישות

כלי נגישות

  • הגדל טקסטהגדל טקסט
  • הקטן טקסטהקטן טקסט
  • גווני אפורגווני אפור
  • ניגודיות גבוההניגודיות גבוהה
  • ניגודיות הפוכהניגודיות הפוכה
  • רקע בהיררקע בהיר
  • הדגשת קישוריםהדגשת קישורים
  • פונט קריאפונט קריא
  • איפוס איפוס