מצפה הכוכבים כנרת
  • ספר לימוד
    • פרק א' – כיצד פועל המדע?
    • פרק ב' – אסטרונומיה קדומה
    • פרק ג' – המהפכה הקופרניקנית
    • פרק ד' – אנרגיה וחומר ביקום
    • פרק ה' – מערכת ארץ-ירח
    • פרק ו' – פלנטות ארציות
    • פרק ז' – פלנטות ענקיות וירחיהן
    • פרק ח' – גופים במרחב הפלנטרי
    • פרק ט' – כיצד נוצרה המערכת הפלנטרית?
    • פרק י' – גלוי קרינה מהחלל
    • פרק י"א – השמש – הכוכב שלנו
    • פרק י"ב – תכונותיהם של כוכבים
    • פרק י"ג – הולדתם ומותם של כוכבים
    • פרק י"ד – שביל החלב
    • פרק ט"ו – גלקסיות
    • פרק ט"ז – היקום המתפשט
    • פרק י"ז – קוסמולוגיה
    • פרק י"ח – החיים בכדור הארץ
    • פרק י"ט – חיים ביקום
  • הדמיות
  • עבודות זעירות
    • מהם מטאוריטים?
    • מה הם כתמי שמש?
    • מה קורה לחלקי השמש כאשר הם מתפרצים מהשמש ומה תוצאת נפילתם?
    • מדוע כוכב הלכת אורנוס מסתחרר בשכיבה על הצד?
    • מדוע צבעו של מאדים אדום?
    • מדוע כוכב הלכת אורנוס מסתחרר בשכיבה על הצד?
    • למה נעלמו המים במאדים?
    • איך כוכב הלכת צדק נוצר, הגיע למערכת השמש והחל להסתובב סביבה במסלול הקבוע?
    • כיצד נוצרו טבעותיו של שבתאי (saturn)?
  • פעילויות תלמידים
    • בית ספר יסודי
    • חטיבת ביניים
    • בית ספר תיכון
  • מצפה כוכבים רובוטי
  • פרויקטים
    • מייזמים שמתקיימים כעת
    • מייזמים שהסתיימו
    • תערוכת טילאות
  • צור קשר
  • ראשי
  • ספר לימוד
  • הדמיות באסטרונומיה
  • עבודות זעירות
  • אסטרוטופ
  • פעילויות תלמידים
  • מצפה כוכבים רובוטי
  • פרויקטים
  • צור קשר
מצפה הכוכבים כנרת
  • ספר לימוד
    • פרק א' – כיצד פועל המדע?
    • פרק ב' – אסטרונומיה קדומה
    • פרק ג' – המהפכה הקופרניקנית
    • פרק ד' – אנרגיה וחומר ביקום
    • פרק ה' – מערכת ארץ-ירח
    • פרק ו' – פלנטות ארציות
    • פרק ז' – פלנטות ענקיות וירחיהן
    • פרק ח' – גופים במרחב הפלנטרי
    • פרק ט' – כיצד נוצרה המערכת הפלנטרית?
    • פרק י' – גלוי קרינה מהחלל
    • פרק י"א – השמש – הכוכב שלנו
    • פרק י"ב – תכונותיהם של כוכבים
    • פרק י"ג – הולדתם ומותם של כוכבים
    • פרק י"ד – שביל החלב
    • פרק ט"ו – גלקסיות
    • פרק ט"ז – היקום המתפשט
    • פרק י"ז – קוסמולוגיה
    • פרק י"ח – החיים בכדור הארץ
    • פרק י"ט – חיים ביקום
  • הדמיות
  • עבודות זעירות
    • מהם מטאוריטים?
    • מה הם כתמי שמש?
    • מה קורה לחלקי השמש כאשר הם מתפרצים מהשמש ומה תוצאת נפילתם?
    • מדוע כוכב הלכת אורנוס מסתחרר בשכיבה על הצד?
    • מדוע צבעו של מאדים אדום?
    • מדוע כוכב הלכת אורנוס מסתחרר בשכיבה על הצד?
    • למה נעלמו המים במאדים?
    • איך כוכב הלכת צדק נוצר, הגיע למערכת השמש והחל להסתובב סביבה במסלול הקבוע?
    • כיצד נוצרו טבעותיו של שבתאי (saturn)?
  • פעילויות תלמידים
    • בית ספר יסודי
    • חטיבת ביניים
    • בית ספר תיכון
  • מצפה כוכבים רובוטי
  • פרויקטים
    • מייזמים שמתקיימים כעת
    • מייזמים שהסתיימו
    • תערוכת טילאות
  • צור קשר
  • ראשי
  • ספר לימוד
  • הדמיות באסטרונומיה
  • עבודות זעירות
  • אסטרוטופ
  • פעילויות תלמידים
  • מצפה כוכבים רובוטי
  • פרויקטים
  • צור קשר

18.2 הכימיה של החיים

המאפיינים החשובים ביותר של החיים הם צמיחה ורבייה. היחידה הקטנה ביותר בה מתרחשים תהליכי חיים אלה היא התא. כל היצורים החיים הידועים מורכבים מתאי אחד או יותר, המכילים מערך מורכב של מולקולות. רוב הביולוגים חושבים שהאורגניזמים הפשוטים ביותר הם תאי החיים הפשוטים ביותר: חיידקים. עד כמה נוכל למתוח את הגדרת החיים? האם וירוס נחשב צורת חיים? למרות שוירוסים פשוטים יותר מאשר תאים, הם יכולים לשכפל את עצמם באמצעות חומרים של התא המארח. עם זאת, וירוסים לא יכולים לתפקד באופן עצמאי ללא תאים, והם כנראה התפתחו מתאים חיים ולא להיפך. באופן דומה, האם מכונות מסוימות או מחשבים נחשבים ישויות חיות? הטכנולוגיה התקדמה עד כדי כך שמכונות ומחשבים פיתחו תכונות חיים רבות.

היבט מרכזי של היצורים החיים הוא הטבע הדינמי שלהם. לעתים קרובות אנו מתייחסים בטעות לעצמנו כאל יצורים סטטיים, אך כמעט כל תא בגוף שלנו מוחלף אחת לשבע שנים. אפילו שלד האינרטי לכאורה שלנו חי ומשתנה, ומחליף את התאים שלו כל הזמן. אנחנו חייבים להמשיך ולשנות את התאים שלנו המעבדים חומרים חדשים כדי להישאר בחיים. כאשר עיבוד החומרים נפסק, אנחנו קוראים למצב זה מוות. הטבע הדינמי של היצורים החיים מתואר על ידי אנלוגיה של הביוכימאי הרוסי א. אופרין. חישבו על דלי שמים זורמים אליו מלמעלה ובתחתיתו ברז דרכו המים  זורמים החוצה באותו קצב. מפלס המים בדלי נשאר קבוע, ומשקיף מזדמן יקרא לתופעה זו "דלי מלא מים". אבל זה לא רק דלי עומד המכיל מים. המים בדלי בכל רגע נתון אינם אותם מים שהיו בו ברגע אחר, אך המראה החיצוני נותר קבוע. אנחנו כמו דליים עם מים, חומרים מזינים אותנו ואוויר זורם דרכנו. יש לנו גם תכונות מורכבות יותר, כגון היכולת להתרבות ולהשתנות, קיימים גם שינויים מבניים המאפשרים לנו להתפתח מדור לדור.

מה הם החיים? עשרת היסודות השכיחים ביותר ברקמה אנושית חיה מפורטים להלן:

מבנה גוף האדם
באדיבות וויקיפדיה

•          65% חמצן

•          18% פחמן

•          10% מימן

•          3% חנקן

•          2% סידן

•          1.1% זרחן

•          0.35% אשלגן

•          0.25% גופרית

•          0.15% סודיום

•          0.15% כלור

נשווה זה הרכב של חומר ביולוגי עם עשרת היסודות הנפוצים ביותר בקרום כדור הארץ מתחת לרגליך:

חתך רוחב של כדור הארץ. ניתן לראות את 6 השכבות העיקריות ממנו הוא מורכב.
באדיבות וויקיפדיה

•          46% חמצן

•          28% סיליקון

•          8.3% אלומיניום

•          5.6% ברזל

•          4.2% סידן

•          2.4% נתרן

•          2.3% מגנזיום

•          2.1% אשלגן

•          0.006% טיטניום

•          0.001% מימן

לעומת אלה, האטמוספירה של כדור הארץ פשוטה יחסית במובן הכימי:

המפגש בין האטמוספיה לקרום כדור הארץ, והשמש השוקעת.
באדיבות pixabay

•          75% חנקן

•          23% חמצן

•          1.3% ארגון

•          0.00013% פחמן

•          0.000013% ניאון

•          0.000003% קריפטון

•          0.0000007% הליום

•          0.0000004% קסנון

•          0.00000004% מימן

•          0.000000001% גופרית

לבסוף, ההרכב הכימי הכולל של היקום מיוצג היטב על ידי השמש, אשר יש אלה עשרה מרכיבים הנפוצים ביותר:

תמונה זו של השמש, שצולמה ב -19 בדצמבר 1973, במהלך המסע השלישי והאחרון של Skylab , מראה את אחת מהתפרצויות השמש המרהיבות ביותר שנרשמה אי פעם, ההתצפרצות מגיעה לגבוה של 588,000 ק"מ (365,000 מייל) מעל פני השמש.
באדיבות NASA

•          75% מימן

•          23% הליום

•          0.009% חמצן

•          0.004% פחמן

•          0.0014% ברזל

•          0.0010% סיליקון

•          0.0009% חנקן

•          0.0008% מגנזיום

•          0.0006% ניאון

•          0.0004% גופרית

ישנם כמה היבטים מעניינים לרשימת החומרים הכימיים בגוף האדם. ראשית, מעל 99% מהאטומים בגוף שלנו כוללים רק ארבעה יסודות: מימן, חמצן, פחמן, חנקן. כמות גדולה של מימן וחמצן באורגניזמים חיים (והיחס שני אטומי מימן לכל אטום חמצן) מציין קיומו של אחוז מים גבוה שמכיל כל גוף חי. חנקן הוא המרכיב הנפוץ ביותר באטמוספירה של כדור הארץ, ויש לו תפקיד חשוב בפעולתם של היצורים החיים.

פחמן אף הוא יסוד קריטי לחיים. כימיה אורגנית מוגדרת כמערכת של תהליכים שמעורבים בה מולקולות המכילות פחמן, מבלי קשר לשאלה אם מדובר באורגניזם חי. כל יסודות החיים (למעט מימן) נוצרים בתוך כוכבים והם מופצים על ידם ברחבי היקום. מדהים עד כמה הרכב היסודות של החיים דומה להרכב היסודות בכוכב, הרבה יותר ממה מכפי שהרכב זה דומה להרכב כדור הארץ הנמצא מתחת לרגלינו. לדוגמה, פחמן וחנקן חיוניים לחיים, אך הם שכיחים יותר בשמש מאשר בכדור הארץ. מלבד החמצן, היסודות הנפוצים ביותר בכדור הארץ הם: ברזל, סיליקון ומגנזיום – הממלאים רק תפקיד קטן בכימיה האורגנית.

מולקולה L-isoleucine, C6H13NO2, מראה תכונות אופייניות של תרכובות אורגניות. אטומי פחמן הם בשחור, באפור הידרוגנים, חמצן באדום, חנקן בכחול.
באדיבות וויקיפדיה

מדוע החיים צורכים רק מעט מ- 85 היסודות היציבים הקיימים בטבע? התשובה טמונה ביכולת הייחודית של פחמן לבנות מולקולות מורכבות. הליום הוא היסוד השני בשכיחותו ביקום, אך הוא אינו יכול ליצור קשרים כימיים עם יסודות אחרים לשם בניית מולקולות מורכבות. תכונה זו עושה את ההליום חסר תועלת ליצירת חיים. בין המרכיבים הנפוצים ביותר באורגניזמים חיים מצוי המימן. המימן יכול להשתלב עם חמצן ליצירת שתי מולקולות בלבד: מים (H2O) ומי חמצן (H2O2). באופן דומה, מימן יכול להשתלב עם חנקן כדי ליצור רק שתי מולקולות: אמוניה (NH3) והידרוזין (N2H2). מצד שני, מספר דרכים שבהן יכול המימן להשתלב עם פחמן הוא כה גדול עד שמספר זה נותר בלתי ידוע! המולקולה הגדולה ביותר הרשומה בספרי הכימיה והפיזיקה היא הנוסחה כימית של C90H154. הפחמן הוא לפיכך אבן הבניין המושלמת עבור מבנים מורכבים.

ניתן לחשוב על תהליכים כימיים של החיים כצורה של אחסון מידע. כימיה אורגנית משתמשת רק במספר מצומצם של מרכיבים. עם זאת, מרכיבים אלה יכולים לשלב מורכבות רבה ביותר ולכן יש בהם פוטנציאל לאחסון כמויות גדולות של מידע. האם כימיה המבוססת על פחמן היא הדרך היחידה לאחסן מידע? כימאים (וסופרי מדע בדיוני) העלו השערות בדבר האפשרות שהכימיה של חיים תהיה מבוססת על סיליקון או על יסוד אחר. ספקולטיבי עוד יותר הוא הרעיון של חיים על בסיס עיקרון מארגן אחר, כגון שדות חשמליים או מגנטיים. איש מעולם לא ראה צורות חיים שכאלה, כך שאיננו יכולים לומר שום דבר מהותי עליהם. עם זאת, הכימיה של היסודות הנמצאים ביקום מובנת היטב. בהתייחס להתפתחות החיים, עולה פחמן על כל גורם אחר ביכולתו ליצור רשתות מורכבות ובכך לאחסן מידע.

כדור הארץ הוא כוכב לכת מימי. לכן, אנו עשויים לתהות אם המים חיוניים לחיים. ראשית, נציין כי מים הם הנוזל הנפוץ ביותר ביקום. כמויות חמצן  ביקום גדולות הרבה יותר מאשר סיליקון, המרכיב הראשי של הסלעים. לכן, כוכב הלכת הסלעי משתמש בכל הסיליקון העומד לרשותו כדי לשלבו עם החמצן במטרה לייצור סלעים. נותן עדיין מספיק חמצן לחברו עם היסוד הנפוץ ביותר, המימן, כדי ליצור מים או קרח. בשל כך החמצן נותר נוזלי בתחום רחב של טמפרטורות, המים פועלים כממס: החמצן ממיס חומרים אחרים כדי ליצור תמיסות. בתפקיד זה, מים שומרים על תפקודי תאים חיוניים רבים: יסוד זה  נמס ומשלב חומרים מזינים ומוצרי פסולת בתוך התא, כך מוסדרת הטמפרטורה של אורגניזם, ואפילו ממלאת תפקיד בהגנה של החיים מפני קרינת UV מזיקה. לכן, אין זה מפתיע שמקורן של צורות חיים מורכבות החל באוקיינוסים של כדור הארץ. למים תפקיד מכריע גם על פני הקרקע, חלק גדול ממשקל הצמחים (40%) ובעלי חיים (70%) מורכבים ממים. קיימים ממיסים אחרים, כגון אמוניה ואתל אתילי. עם זאת, מים הוא הנוזל הנפוץ ביותר, ויש לו יתרונות מיוחדים שנועדו להקל על תהליכי החיים.

ניתן למקם את הבסיס הכימי לחיים בסביבה קוסמולוגית. היקום המוקדם הכיל רק יסודות קלים ביותר: מימן, הליום וכמויות זעירות של ליתיום ובריליום. יקום כזה הוא אינרטי מבחינה כימית, או שאין לו בסיס לכימיה מורכבת. הפחמן, החנקן והחמצן הנחוצים ליצירת מולקולות אורגניות לא היו קיימים עד אשר דור ראשון של כוכבים מסיביים יצר את היסודות הללו בתהליך היתוך. יתר על כן, נדרשים מספר דורות של לידת כוכבים ומותם, לפני שהיסודות האלה שבים למרחב הבין כוכבי (על ידי פיזור מסה של כוכבים ענקיים, נובה וסופרנובות). במילים אחרות, כמות מרכיבי החיים גדלה והם הופכים להיות נפוצים יותר ככל שהיקום מתבגר. כמו כן, יש לנו ראיות טובות כי מחזור CNO (האמצעים שבעזרתם כוכבים יוצרים יסודות כבדים יותר מהליום) פועל בקרב כוכבים הנמצאים בגלקסיה שלנו וכוכבים בגלקסיות אחרות. מכאן נובע כי הבסיס הכימי לחיים קיים ברחבי היקום ואינו נובע ממערכת נסיבות מסוימת דווקא בקרבת הכוכבים שלנו. לכך, יש השלכות חשובות על ההסתברות שהחיים ייווצרו במקומות אחרים.

 

Author: Chris Impey

« הקודם
הבא »
חיפוש בספר לימוד:
תוכן העניינים:
פרק א' - כיצד פועל המדע?
  • 1.1 השיטה המדעית
  • 1.2 ראיות
  • 1.3 מדידות
  • 1.4  אומדן
  • 1.5  ממדים
  • 1.6 תצפיות ואי-וודאות
  • 1.7 סימון מדעי
  • 1.8 בדיקת השערות
  • 1.9 חקר מקרה – חיים על מאדים
  • 1.10 תיאוריות מדעיות
  • 1.11 מערכות ידע מדעיות
  • 1.12 מחקר מדעי מודרני
  • 1.13 האסטרונומיה כמדע
פרק ב' - אסטרונומיה תצפיתית
  • 2.1 שמי הלילה
  • 2.2 תנועות בשמים
  • 2.3 ניווט
  • 2.4 קבוצות כוכבים ועונות השנה
  • 2.5 עונות השנה
  • 2.6 בהירות כוכבים
  • 2.7 גודל קווי וגודל זוויתי
  • 2.8 מופעי ירח
  • 2.9 ליקויים
  • 2.10 זוהר הקוטב
  • 2.11 לוחות זמנים
  • 2.12 זמני השמש
  • 2.13 תקציר תולדות האסטרונומיה
  • 2.14 האסטרונומיה היוונית
  • 2.15 אסטרונומיה גיאוצנטרית
  • 2.16 יממה כוכבית ויממה שמשית
  • 2.17 חודש שמשי וחודש כוכבי
פרק ג' - המהפכה הקופרניקנית
  • 3.1 תלמי והמודל הגיאוצנטרי
  • 3.2 הרנסנס
  • 3.3 קופרניקוס והמודל ההליוצנטרי
  • 3.4 טיכו ברהיי
  • 3.5 יוהנס קפלר
  • 3.6 מסלולים אליפטיים
  • 3.7 חוקי קפלר
  • 3.8 גלילאו גליליי
  • 3.9 משפט גלילאו
  • 3.10 אייזק ניוטון
  • 3.11 חוק הכבידה העולמי של ניוטון
  • 3.12 תהליכים מחזוריים
  • 3.13 ריבוי עולמות
  • 3.14 הולדת המדע
  • 3.15 הסדר במערכת השמש
  • 3.16 קנה-המידה של מערכת השמש
  • 3.17 מסע בחלל
  • 3.18 קיצור תולדות מסעי החלל
  • 3.19 הנחיתה על הירח
  • 3.20 תחנת חלל בינלאומית
  • 3.21 משימות חלל מאוישות מול רובוטיות
  • 3.22 טיסות חלל מסחריות
  • 3.23 עתיד מחקר החלל
פרק ד' - אנרגיה וחומר ביקום
  • 4.1 חומר ואנרגיה
  • 4.2 ראת'רפורד ומבנה האטום
  • 4.3 פיזיקה יוונית
  • 4.4 דלטון והאטומים
  • 4.5 הטבלה המחזורית
  • 4.6 מבנה האטום
  • 4.7 אנרגיה
  • 4.8 חום וטמפרטורה
  • 4.9 אנרגיה קינטית ואנרגיה פוטנציאלית
  • 4.10 שימור אנרגיה
  • 4.11 מהירות חלקיקי גז
  • 4.12 מצבי צבירה בחומר
  • 4.13 תרמודינמיקה
  • 4.14 אנטרופיה
  • 4.15 חוקי התרמודינמיקה
  • 4.16 קרינת חום
  • 4.17 חוק ווין
  • 4.18 קרינה מפלנטות וכוכבים
  • 4.19 חום פנימי בפלנטות וכוכבים
פרק ה' - מערכת ארץ-ירח
  • 5.1 הארץ והירח
  • 5.2 ניסיונות בהערכת גיל הארץ
  • 5.3 התקררות כדור הארץ
  • 5.4 תיארוך רדיואקטיבי
  • 5.5 קביעת גיל הירח והארץ
  • 5.6 חום פנימי ופעילות גיאולוגית
  • 5.7 מבנה פנימי של הארץ והירח
  • 5.8 סוגי סלעים
  • 5.9 שכבות בארץ ובירח
  • 5.10 מים בכדור הארץ
  • 5.11 כדור הארץ המשתנה
  • 5.12 תנועת הלוחות
  • 5.13 הרי געש
  • 5.14 תהליכים גיאולוגיים
  • 5.15 מכתשי פגיעה
  • 5.16 זמן גיאולוגי
  • 5.17 הכחדות המוניות
  • 5.18 אבולוציה וסביבה קוסמית
פרק ו' - פלנטות ארציות
  • 6.1 מדוע ללמוד על פלנטות?
  • 6.2 הפלנטות
  • 6.3 פלנטות ארציות
  • 6.4 מרקיורי
  • 6.5 נוגה
  • 6.6 תופעות געשיות בנוגה
  • 6.7 אפקט חממה בנוגה
  • 6.8 פעילות טקטונית בנוגה
  • 6.9 אגדות מאדים
  • 6.10 מחקרים מוקדמים של מאדים
  • 6.11 מחקר מאדים
  • 6.12 הגיאולוגיה של מאדים
  • 6.13 מבט מקרוב על קרקע מאדים
  • 6.14 ירחי מאדים
  • 6.15 מסלולי מרקיורי
פרק ז' - פלנטות ענקיות וירחיהן
  • 7.1 פלנטות גז ענקיות
  • 7.2 האטמוספירות בענקיות הגז
  • 7.3 עננים בענקיות הגז
  • 7.4 המבנה הפנימי של ענקיות הגז
  • 7.5 קרינת חום מענקיות הגז
  • 7.6 היש חיים בענקיות הגז?
  • 7.7 מדוע הן כה ענקיות?
  • 7.8 חוקי הגזים
  • 7.9 הטבעות של ענקיות הגז
  • 7.10 כיצד נוצרו הטבעות?
  • 7.11 גבול רוש
  • 7.12 ירחים של הפלנטות הגדולות
  • 7.13 משימת וויאג'ר
  • 7.14 פלנטת צדק
  • 7.15 הירחים הגליליאניים
  • 7.16 תופעות געשיות באיו
  • 7.17 שבתאי
  • 7.18 מסע קאסיני לשבתאי
  • 7.19 טיטאן – גדול ירחי שבתאי
  • 7.20 גילוי אורנוס ונפטון
  • 7.21 אורנוס
  • 7.22 נפטון
פרק ח' - גופים במרחב הפלנטרי
  • 8.1 גופים במרחב הפלנטרי
  • 8.2 שביטים
  • 8.3 מבנה גרעין השביט
  • 8.4 הכימיה של השביט
  • 8.5 ענן אורט וחגורת קוויפר
  • 8.6 חגורת קוויפר
  • 8.7 מסלולי השביטים
  • 8.8 מהלך חיי שביט
  • 8.9 גופים מחוץ למערכת השמש
  • 8.10 מטאורים
  • 8.11 אסטרואידים
  • 8.12 צורת האסטרואידים
  • 8.13 אירוע טונגוסקה
  • 8.14 איומים מהחלל
  • 8.15 פגיעות בצדק
  • 8.16 הזדמנויות בחלל הבין-פלנטרי
פרק ט' - כיצד נוצרה המערכת הפלנטרית?
  • 9.1 כיצד נוצרה מערכת השמש?
  • 9.2 ראשית מערכת השמש
  • 9.3 שימור תנע זוויתי
  • 9.4 תנע זוויתי בענן קורס
  • 9.5 התכווצות הלמהולץ
  • 9.6 ויקטור ספרונוב ויצירת הפלנטות
  • 9.7 קריסת ערפילית כוכבנית
  • 9.8 מפלנטסימלים לפלנטות
  • 9.9 התפתחות גופים במערכת השמש
  • 9.10 הפרדה פלנטרית – דִּיפֶרֶנְצְיַאצְיָה
  • 9.11 כיצד נוצרה מערכת השמש?
  • 9.12 מעבר מגרגרים לפלנטות
  • 9.13 התלכדות והתפרקות של גופים במערכת השמש
  • 9.14 שדות מגנטיים בפלנטות
פרק י' - גלוי קרינה מהחלל
  • 10.1 תצפיות ביקום
  • 10.2 הקרינה והיקום
  • 10.3 טבע האור
  • 10.4 הספקטרום האלקטרומגנטי
  • 10.5 תכונות הגלים
  • 10.6 גלים וחלקיקים
  • 10.7 כיצד נעה הקרינה
  • 10.8 התכונות של הקרינה אלקטרומגנטית
  • 10.9 אפקט דופלר
  • 10.10 קרינה בלתי נראית
  • 10.11 קווים ספקטרליים
  • 10.12 קווים ופסי פליטה
  • 10.13 ספקטרום בליעה ופליטה
  • 10.14 חוקי קירכהוף
  • 10.15 חישה ופיענוח של מידע אסטרונומי
  • 10.16 הטלסקופ
  • 10.17 הטלסקופ האופטי
  • 10.18 גלאים אסטרונומיים
  • 10.19 אופטיקה מסתגלת
פרק י"א - השמש - הכוכב שלנו
  • 11.1 השמש
  • 11.2 הכוכב הקרוב ביותר
  • 11.3 תכונותיה של השמש
  • 11.4 קלווין וגיל השמש
  • 11.5 הרכב השמש
  • 11.6 אנרגיה גרעינית
  • 11.7 המרת מסה לאנרגיה
  • 11.8 דוגמאות להמרת מסה-אנרגיה
  • 11.9 אנרגיה מביקוע גרעיני
  • 11.10 אנרגיה מהיתוך גרעיני
  • 11.11 תהליכים גרעיניים בשמש
  • 11.12 פנים השמש
  • 11.13 זרימת האנרגיה בשמש
  • 11.14 הכרומוספירה והקורונה
  • 11.15 נייטרינים מהשמש
  • 11.16 תנודות השמש
  • 11.17 כתמי השמש
פרק י"ב - תכונותיהם של כוכבים
  • 12.1 כוכבים
  • 12.2 שמות כוכבים
  • 12.3 תכונות כוכבים
  • 12.4 המרחק לכוכבים
  • 12.5 בהירות נראית או גודל נראה
  • 12.6 בהירות מוחלטת או גודל מוחלט
  • 12.7 מדידת המרחק לכוכבים
  • 12.8 מדידת פארלקסה
  • 12.9 ספקטרום הכוכבים
  • 12.10 מיון ספקטראלי
  • 12.11 טמפרטורה ומיון ספקטראלי
  • 12.12 תנועת כוכבים בחלל
  • 12.13 נגיהות
  • 12.14 מדידת רדיוס כוכב
  • 12.15 חוק סטפאן-בולצמן
  • 12.16 מסת כוכבים
פרק י"ג - הולדתם ומותם של כוכבים
  • 13.1 הולדתו ומותו של כוכב
  • 13.2 הבנת מהלך חיי כוכבים
  • 13.3 כמות היסודות ביקום
  • 13.4 היווצרות כוכבים
  • 13.5 עננים מולקולריים
  • 13.6 כוכבים צעירים
  • 13.7 כוכבי T טאורי
  • 13.8 גבולות מסת הכוכבים
  • 13.9 ננסים חומים
  • 13.10 צבירי כוכבים צעירים
  • 13.11 קדירת היסודות
  • 13.12 כוכבי הסדרה הראשית
  • 13.13 תגובות גרעיניות בסדרה הראשית
  • 13.14 משך החיים בסדרה הראשית
  • 13.15 התפתחות כוכבים
  • 13.16 ענקים אדומים
  • 13.17 כוכבים בענף האופקי ובענף האסימפטוטי
  • 13.18 כוכבים משתנים
  • 13.19 מחזורים בחייהם ומותם של כוכבים
  • 13.20 כוכבים מגנטיים
  • 13.21 אובדן מסה בכוכבים
  • 13.22 ננסים לבנים
  • 13.23 סופרנובה
  • 13.24 לצפות במותו של כוכב
  • 13.25 כוכבי ניוטרונים ופולסרים
  • 13.26 תורת היחסות הפרטית
  • 13.27 תורת היחסות הכללית
  • 13.28 חורים שחורים
  • 13.29 תכונותיהם של חורים שחורים
  • 13.30 ערפיליות פלנטריות
פרק י"ד - שביל החלב
  • 14.1 פיזור כוכבים בחלל
  • 14.2 כוכבים שותפים
  • 14.3 כוכבים כפולים
  • 14.4 מערכות מרובות כוכבים
  • 14.5 העברת מסה במערכת כפולה
  • 14.6 מערכות כפולות ומסת כוכבים
  • 14.7 נובה וסופרנובה
  • 14.8 מערכות בינאריות אקסוטיות
  • 14.9 היווצרות מערכת רב-כוכבית
  • 14.10 סביבות הכוכבים
  • 14.11 התווך הבין כוכבי
  • 14.12. השפעת תווך בין-כוכבי על אור כוכבים
פרק ט"ו - גלקסיות
  • 15.1 גלקסיית שביל החלב
  • 15.2 מיפוי דסקת הגלקסיה
  • 15.3 מבנים הספירליים בגלקסיות
  • 15.4 המסה של גלקסיית שביל-החלב
  • 15.5 חומר אפל בגלקסיית שביל-החלב
  • 15.6 מסת הגלקסיה
  • 15.7 מרכז הגלקסיה
  • 15.8 אוכלוסיות כוכבים
  • 15.9 יצירת גלקסית שביל-החלב
  • 15.10 גלקסיות
  • 15.11 שאפלי, קורטיס והאבל
  • 15.12 מדידת מרחקים באמצעות קפאידים
פרק ט"ז - היקום המתפשט
  • 16.1 הסחה לאדום של גלקסיות
  • 16.2 היקום המתפשט
  • 16.3 היסט קוסמולוגי לאדום
  • 16.4 יחס האבל
  • 16.5 היחס בין היסט לאדום ומרחק
  • 16.6 סמנים להערכת מרחקי גלקסיות
  • 16.7 הגודל והגיל של היקום
  • 16.8 קבוע האבל
  • 16.9 מבנה היקום בקנה-מידה גדול
  • 16.10 חומר אפל בקנה-מידה גדול
  • 16.11 הגלקסיות הרחוקות ביותר
  • 16.12 גלקסיות פעילות
  • 16.13 גילוי קוואזרים
  • 16.14 קוואזרים
  • 16.15 חורים שחורים בגלקסיות קרובות
  • 16.16 קוואזרים כחיישני היקום
  • 16.17 מקור האנרגיה של קוואזרים
  • 16.18 יצירת כוכבים וההיסטוריה של היקום
פרק י"ז - קוסמולוגיה
  • 17.1 קוסמולוגיה
  • 17.2 קוסמולוגיות קודמות
  • 17.3 קוסמולוגיה ייחסותית
  • 17.4 מודל המפץ הגדול
  • 17.5 העקרון הקוסמולוגי
  • 17.6 התפשטות היקום
  • 17.7 יצירת יסודות קוסמית
  • 17.8 קרינת רקע קוסמית
  • 17.9 גילוי קרינת רקע קוסמית
  • 17.10 מדידת עקמומיות היקום
  • 17.11 התפתחות היקום
  • 17.12 התפתחות מבנה היקום
פרק י"ח - החיים בכדור הארץ
  • 18.1 טבע החיים
  • 18.2 הכימיה של החיים
  • 18.3 מולקולות החיים
  • 18.4 ראשית החיים בכדור הארץ
  • 18.5 ראשיתן של מולקולות מורכבות
  • 18.6 הניסוי של מילר-יורי
  • 18.7 טרום עידן ה- RNA
  • 18.8 עולם ה- RNA
  • 18.9 ממולקולות לתאים
  • 18.10 חילוף חומרים
  • 18.11 אורגניזמים אנאירוביים
  • 18.12 אקסטרמופילים
  • 18.13 פסיכרופילים
  • 18.14 חשיבות המים לחיים
  • 18.15 דנ"א ותורשה
  • 18.16 ברירה טבעית
  • 18.17 השערת גאיה
  • 18.18 החיים ואירועים קוסמיים
פרק י"ט - חיים ביקום
  • 19.1 החיים ביקום
  • 19.2 אסטרו-ביולוגיה
  • 19.3 החיים מחוץ לכדור הארץ
  • 19.4 אתרים אפשריים לקיום חיים
  • 19.5 מולקולות מורכבות בחלל
  • 19.6 חיים במערכת השמש
  • 19.7 השערת כדור הארץ הנדיר
  • 19.8 האם אנחנו לבד?
  • 19.9 היסטוריה של חיפוש חוצנים
  • 19.10 איפה הם?
  • 19.11 הדרך הטובה ביותר לתקשר
כל הזכויות שמורות ל-שיר-שירותי ידע ברשת, אשדות יעקב איחוד © 2022
Design by Visuali

תפריט נגישות

  • מופעל ב favoriteאהבה ע״י עמית מורנו
גלילה לראש העמוד