דלג לתוכן הראשי
מצפה הכוכבים כנרת
  • ספר לימוד
    • פרק א' – כיצד פועל המדע?
    • פרק ב' – אסטרונומיה קדומה
    • פרק ג' – המהפכה הקופרניקנית
    • פרק ד' – אנרגיה וחומר ביקום
    • פרק ה' – מערכת ארץ-ירח
    • פרק ו' – פלנטות ארציות
    • פרק ז' – פלנטות ענקיות וירחיהן
    • פרק ח' – גופים במרחב הפלנטרי
    • פרק ט' – כיצד נוצרה המערכת הפלנטרית?
    • פרק י' – גלוי קרינה מהחלל
    • פרק י"א – השמש – הכוכב שלנו
    • פרק י"ב – תכונותיהם של כוכבים
    • פרק י"ג – הולדתם ומותם של כוכבים
    • פרק י"ד – שביל החלב
    • פרק ט"ו – גלקסיות
    • פרק ט"ז – היקום המתפשט
    • פרק י"ז – קוסמולוגיה
    • פרק י"ח – החיים בכדור הארץ
    • פרק י"ט – חיים ביקום
  • הדמיות
  • עבודות זעירות
    • מהם מטאוריטים?
    • מה הם כתמי שמש?
    • מה קורה לחלקי השמש כאשר הם מתפרצים מהשמש ומה תוצאת נפילתם?
    • מדוע כוכב הלכת אורנוס מסתחרר בשכיבה על הצד?
    • מדוע צבעו של מאדים אדום?
    • מדוע כוכב הלכת אורנוס מסתחרר בשכיבה על הצד?
    • למה נעלמו המים במאדים?
    • איך כוכב הלכת צדק נוצר, הגיע למערכת השמש והחל להסתובב סביבה במסלול הקבוע?
    • כיצד נוצרו טבעותיו של שבתאי (saturn)?
  • פעילויות תלמידים
    • בית ספר יסודי
    • חטיבת ביניים
    • בית ספר תיכון
  • מצפה כוכבים רובוטי
  • פרויקטים
    • מייזמים שמתקיימים כעת
    • מייזמים שהסתיימו
    • תערוכת טילאות
  • צור קשר
  • ראשי
  • ספר לימוד
  • הדמיות באסטרונומיה
  • עבודות זעירות
  • אסטרוטופ
  • פעילויות תלמידים
  • מצפה כוכבים רובוטי
  • פרויקטים
  • צור קשר
מצפה הכוכבים כנרת
  • ספר לימוד
    • פרק א' – כיצד פועל המדע?
    • פרק ב' – אסטרונומיה קדומה
    • פרק ג' – המהפכה הקופרניקנית
    • פרק ד' – אנרגיה וחומר ביקום
    • פרק ה' – מערכת ארץ-ירח
    • פרק ו' – פלנטות ארציות
    • פרק ז' – פלנטות ענקיות וירחיהן
    • פרק ח' – גופים במרחב הפלנטרי
    • פרק ט' – כיצד נוצרה המערכת הפלנטרית?
    • פרק י' – גלוי קרינה מהחלל
    • פרק י"א – השמש – הכוכב שלנו
    • פרק י"ב – תכונותיהם של כוכבים
    • פרק י"ג – הולדתם ומותם של כוכבים
    • פרק י"ד – שביל החלב
    • פרק ט"ו – גלקסיות
    • פרק ט"ז – היקום המתפשט
    • פרק י"ז – קוסמולוגיה
    • פרק י"ח – החיים בכדור הארץ
    • פרק י"ט – חיים ביקום
  • הדמיות
  • עבודות זעירות
    • מהם מטאוריטים?
    • מה הם כתמי שמש?
    • מה קורה לחלקי השמש כאשר הם מתפרצים מהשמש ומה תוצאת נפילתם?
    • מדוע כוכב הלכת אורנוס מסתחרר בשכיבה על הצד?
    • מדוע צבעו של מאדים אדום?
    • מדוע כוכב הלכת אורנוס מסתחרר בשכיבה על הצד?
    • למה נעלמו המים במאדים?
    • איך כוכב הלכת צדק נוצר, הגיע למערכת השמש והחל להסתובב סביבה במסלול הקבוע?
    • כיצד נוצרו טבעותיו של שבתאי (saturn)?
  • פעילויות תלמידים
    • בית ספר יסודי
    • חטיבת ביניים
    • בית ספר תיכון
  • מצפה כוכבים רובוטי
  • פרויקטים
    • מייזמים שמתקיימים כעת
    • מייזמים שהסתיימו
    • תערוכת טילאות
  • צור קשר
  • ראשי
  • ספר לימוד
  • הדמיות באסטרונומיה
  • עבודות זעירות
  • אסטרוטופ
  • פעילויות תלמידים
  • מצפה כוכבים רובוטי
  • פרויקטים
  • צור קשר
18.27 חיים במחשב
ראשי » פרק י"ח - החיים בכדור הארץ » 18.27 חיים במחשב

18.27 חיים במחשב

המחשב ENIAC בפילדלפיה, פנסילבניה. גלן בק (ברקע) ובטי סניידר (בחזית) מתכנתים את ENIAC בבניין 328 של המעבדה לחקר בליסטי של צבא ארצות הברית.

הרעיון של חיים מלאכותיים, או חיים במחשב, נולד באמצע המאה ה-20, אצל חלוצי המחשוב אלן טיורינג וג'ון פון נוימן. בימים ההם, חוד החנית של המחשבים היה מפלצת בשם ENIAC. הוא היה בגודל של בית קטן, שקל כ-27 טונות, צרך כ-150 קילוואט, ונזקק לשלושה טכנאים במשרה מלאה שהחליפו שפופרות ריק ונגדים שנשרפו. אבל טיורינג ופון נוימן דמיינו זמן שבו המחשוב יהיה זול, פשוט ונייד. טיורינג, גאון שנרדף בשל נטייתו המינית, מת ב-1954 בגיל 41, ככל הנראה בהתאבדות. הוא נתן הגדרה מתמטית מדויקת למושג האלגוריתם – תהליך לוגי, צעד אחר צעד, לפתרון בעיה מתמטית במספר סופי של צעדים – והגה את "מבחן טיורינג": מצב היפותטי שבו מחשב מחקה תגובות אנושיות היטב כל כך שאפשר לראות בו תבוני. פון נוימן היה ענק של המתמטיקה והמדע, והוא הגה את ארכיטקטורת העיבוד שמשמשת עד היום את רוב המחשבים המודרניים.

החל משנות ה-70 חקרו חוקרים בתחום החדש של מדעי המחשב יצירה נוספת של פון נוימן: אוטומטים תאיים. דמיינו ריבוע בודד שצבוע שחור או לבן, כשכל צבע מייצג "פועל" או "כבוי". כללים פשוטים קובעים אם ריבועים (או "תאים") שכנים נעשים שחורים או לבנים: כל תא חי (שחור) שיש לו פחות משני שכנים חיים מת (נעשה לבן) מבדידות; כל תא חי שיש לו יותר משלושה שכנים מת מצפיפות; כל תא מת שיש לו בדיוק שלושה שכנים חוזר לחיים; וכל תא חי שיש לו שניים או שלושה שכנים ממשיך לחיות בלי שינוי.

תרשים מתוך "משחק החיים".

זה נשמע פרימיטיבי מכדי להיות מעניין, אבל ג'ון קונוויי מאוניברסיטת קיימברידג' מצא עומק מפתיע בעולם הפיקסלים השחור-לבן הזה. קונוויי לקח את הרעיון הבסיסי של האוטומטים התאיים – שהכי קל להציג כרצף אופקי חד-ממדי, שההתפתחות שלו בזמן מוצגת אנכית – והנפיש אותו בשני ממדים. ב"משחק החיים" שלו יש דפוסים שמתפתחים ומתים; חלקם גדלים כמו גידולים סרטניים, ואחרים יוצרים דפוסים שמשתנים בלי סוף. זה נראה כמו הכלאה של מופע אורות לייזר ופרקטלים מונפשים. קונוויי ראה "רחפנים" (gliders) יפים ו"תותחים" (guns) שמייצרים זרם בלתי פוסק של דפוסים חדשים. זרמי הרחפנים שהתותחים יורים פועלים כמו חוטים שמעבירים מידע, ולכן אפשר לצרף תותחים לשערים לוגיים מסוג NOT ו-AND – הבסיס לכל חישוב. הוכח שמשחק החיים מסוגל לבצע כל חישוב שמחשב עם זיכרון בלתי מוגבל יכול לבצע. משחק החיים אינו מעניין מספיק מבחינה חזותית כדי להעסיק נער צעיר יותר מכמה דקות, אבל מדענים התלהבו מאוד מהדפוסים שהתוכנה יצרה. (בכל משחק וידאו הכול מתוכנת מראש; לא קורה שום דבר שהמתכנתים לא צפו). ראשית, הדפוסים מדגימים הגחה (emergence) – מורכבות שנובעת מכללים פשוטים ומנקודת התחלה פרימיטיבית. שנית, הדפוסים מארגנים את עצמם. שתי התכונות האלה מרכזיות בביולוגיה.

סטיבן וולפרם.

סטיבן וולפרם, ילד הפלא המתמטי שיצר את תוכנת Mathematica, לקח את הפרשנות של האוטומטים התאיים צעד נוסף. לטענתו, אפשר להשתמש באוטומטים תאיים כדי לחשב מספרים טרנסצנדנטיים או ראשוניים, למצוא פתרונות מהירים למשוואות דיפרנציאליות, וליצור התנהגות שהיא אקראית בקנה מידה קטן אבל צפויה בקנה מידה גדול. התכונה האחרונה בולטת במיוחד, כי היא משקפת את הדרך שבה העולם הקוונטי הבלתי צפוי מתורגם לעולם המסודר של העצמים המקרוסקופיים. בעזרת העולם הזה של ריבועים זעירים וכללים פשוטים אפשר להראות, לדבריו, שיש מערכות אקסיומות מעבר לאלה של המתמטיקה המסורתית; במילים אחרות, סך כל הידע שבכל ספרי המתמטיקה הוא רק תת-קבוצה של כל המתמטיקה האפשרית. ולמי שחושב שהמסקנות האלה נובעות מהתכונות המיוחדות של מערכים דו-ממדיים של תאים, יש לוולפרם תשובה: הוא מראה שאותן מסקנות נכונות גם כשאין רשת (כלומר כשיש רשת של קשרים במקום תאים קבועים), גם כשיש יותר משני ממדים, וגם כשיש אילוצים במקום כללים. לשיטה הזאת יש היקף כמעט בלתי מוגבל.

כריס לנגטון הוא החלוץ שארגן את הכנס הבין-לאומי הראשון על חיים מלאכותיים, בלוס אלמוס ב-1987. בשנות ה-90 הוא היה אחד מחמשת חברי הסגל הקבועים היחידים במכון סנטה פה – צוות חשיבה קטן שבו פיזיקאים, מדעני מחשב וכלכלנים עובדים זה לצד זה. שם ניסח לנגטון את הסיבות שבגללן כדאי להתייחס ברצינות לחקר החיים המלאכותיים ולהשלכותיו. לטענתו, החיים האלה מלאכותיים רק מבחינת הרכיבים, לא מבחינת התהליכים שמגיחים מהם. במילים אחרות, הוא טוען שאם הרכיבים המלאכותיים ממומשים כראוי, התהליכים שהם מקיימים אמיתיים לא פחות מהתהליכים הטבעיים שהם מחקים. זו טענה גדולה. לנגטון לוקח את האמירה המפורסמת של ג'יימס ווטסון, ש"החיים הם מידע דיגיטלי", כפשוטה. הוא אומר שאם רכיבי חישוב ממלאים את אותו תפקיד כמו המולקולות הביולוגיות במערכות חיות טבעיות, הם יהיו "חיים" באותו מובן שבו יצורים טבעיים חיים. במילים אחרות, התהליך הוא שקובע, ולא החומר שעליו הוא מתרחש.

חוק מור במעבדים של אינטל, מה-4004 ועד הפנטיום.

אחת הדרכים לחשוב על חיים מלאכותיים היא שהם פשוט עשויים מחומר אחר מהחיים שהתפתחו בכדור הארץ. בפשטות, הגנום האנושי הוא רק שלושה מיליארד זוגות בסיסים שכתובים באלפבית של ארבע אותיות – מידע ששווה לאנציקלופדיה, ונכנס בקלות בתקליטור DVD. (אף שזה רק קצה הקרחון של המידע שמקודד באינספור הדרכים שבהן חלבונים פועלים זה עם זה ועם הסביבה). באותו אופן, המוח הוא בסך הכול רשת חשמלית של כ-86 מיליארד תאי עצב ולפחות 100 טריליון קשרים ביניהם, שפועלים בקצב של עד כמה מאות פעמים בשנייה. אם חוק מור – ההכפלה של כוח המחשוב וצפיפות הנתונים כל 18 חודשים – יימשך בלי הפרעה, למחשבים תהיה היכולת הזאת לפני 2030.

→ הסעיף הקודם: 18.26 ביולוגיה סינתטית  |  הסעיף הבא: 18.28 ברירה טבעית ←

« הקודם
הבא »
פוסטים אחרונים
  • 7.37 פלנטות ננסיות
  • 7.36 פלוטו כפלנטה ננסית
  • 7.35 גילוי פלוטו
  • 7.34 פלוטו
  • 7.33 טריטון, ירח של נפטון
קטגוריות
  • אור והספקטרום האלקטרומגנטי
  • אנרגית השמש
  • אסטרואידים
  • אסטרוטופ
  • אסטרונומיה במאות 16-17
  • בית ספר יסודי
  • בית ספר תיכון
  • גלקסיות
  • גרמי שמים
  • הדמיות באסטרונומיה
  • הזמנת הרצאות
  • הירח
  • המרכז לחינוך אסטרונומי כנרת
  • הצעות למחקר
  • השמש
  • חטיבת ביניים
  • טלסקופ רובוטי
  • טלסקופים
  • ימי חלל ואסטרונומיה
  • כוכבים כפולים ומשתנים
  • כללי
  • ליקויים
  • מייזמים המתקיימים כעת
  • מייזמים שהסתיימו
  • מערכת השמש
  • מפגשי חובבים
  • מצפה כוכבים רובוטי
  • ספר לימוד
  • עבודות זעירות
  • פלנטה אורנוס
  • פלנטות מחוץ למערכת השמש
  • פלנטות מחוץ למערכת השמש
  • פלנטת מאדים
  • פלנטת נוגה
  • פלנטת נפטון
  • פלנטת צדק
  • פלנטת שבתאי
  • פעילויות לציבור הרחב
  • פעילויות לתלמידים
  • פרויקטים
  • פרק א' – כיצד פועל המדע?
  • פרק ב' – אסטרונומיה תצפיתית
  • פרק ג' – המהפכה הקופרניקנית ותוצאותיה
  • פרק ד' – אנרגיה וחומר ביקום
  • פרק ה' – מערכת ארץ-ירח
  • פרק ו' – פלנטות ארציות
  • פרק ז' – פלנטות ענקיות וירחיהן
  • פרק ח' – גופים במרחב הפלנטרי
  • פרק ט' – היווצרות מערכת פלנטרית
  • פרק ט"ו – גלקסיות
  • פרק ט"ז – היקום המתפשט
  • פרק י' – גלוי קרינה מהחלל
  • פרק י"א – השמש – הכוכב שלנו
  • פרק י"ב – תכונותיהם של כוכבים
  • פרק י"ג – הולדתם ומותם של כוכבים
  • פרק י"ד – שביל החלב
  • פרק י"ז – קוסמולוגיה
  • פרק י"ח – החיים בכדור הארץ
  • פרק י"ט – חיים ביקום
  • קואורדינטות ותנועות
  • קוסמולוגיה
  • שאלות נפוצות
  • תוכנות לניתוח תצלומים
  • תחרות ארצית בצילום אסטרונומי
  • תכונותיהם של כוכבים
  • תמיכה
  • תנועות גרמי שמים
  • תערוכת טילאות
  • תצפיות שמיים
תגובות אחרונות
    ארכיונים
    • נובמבר 2026
    • אוקטובר 2026
    • ספטמבר 2026
    • מאי 2026
    • מרץ 2026
    • נובמבר 2025
    • אוקטובר 2025
    • אוגוסט 2025
    • יולי 2025
    • יוני 2025
    • פברואר 2025
    • נובמבר 2024
    • אוקטובר 2024
    • אוגוסט 2024
    • יולי 2024
    • מאי 2024
    • פברואר 2024
    • ספטמבר 2023
    • אוגוסט 2023
    • אפריל 2023
    • מרץ 2023
    • פברואר 2023
    • ינואר 2023
    • דצמבר 2022
    • נובמבר 2022
    • אוקטובר 2022
    • פברואר 2022
    • דצמבר 2021
    • דצמבר 2020
    • דצמבר 2019
    • אוקטובר 2019
    • ספטמבר 2019
    • אוגוסט 2019
    • יולי 2019
    • יוני 2019
    • מאי 2019
    • אפריל 2019
    • ינואר 2019
    • נובמבר 2018
    • אוקטובר 2018
    • ספטמבר 2018
    • יולי 2018
    • יוני 2018
    • מאי 2018
    • אפריל 2018
    • מרץ 2018
    • פברואר 2018
    • ספטמבר 2017
    • אוגוסט 2017
    • יולי 2017
    • יוני 2017
    • מאי 2017
    • אפריל 2017
    • מרץ 2017
    כלים
    • הרשמה
    • התחבר
    • פיד רשומות
    • פיד תגובות
    • WordPress.org
    תוכן עניינים:
    פרק א'
    • 1.29 קנה מידה בזמן
    • 1.26 תחומי האסטרונומיה
    • 1.24 הדמיות ממוחשבות
    • 1.23 תרבות המדע
    • 1.18 לוגריתמים
    • 1.17 אלגברה
    • 1.16 גאומטריה
    • 1.15 מתמטיקה
    • 1.14 לוגיקה
    • 1.13 דרכים להצגת נתונים
    • 1.11 שגיאות וסטטיסטיקה
    • 1.10 ספרות משמעותיות ורמת הדיוק
    • 1.8 מסה, אורך וזמן
    • 1.5 שגיאות מדידה
    • 1.4 יחידות והשיטה המטרית
    • 1.28 קנה מידה בחלל
    • 1.27 האסטרונומיה כמדע
    • 1.25 מחקר מדעי מודרני
    • 1.22 מערכות ידע
    • 1.21 תיאוריות מדעיות
    • 1.20 חקר מקרה – חיים על מאדים
    • 1.19 בדיקת השערות
    • 1.12 סימון מדעי
    • 1.9 תצפיות ואי-ודאות
    • 1.7 ממדים
    • 1.6 אומדן
    • 1.3 מדידות
    • 1.2 ראיות
    • 1.1 טבע המדע
    פרק ב'

    יש ללחוץ על כפתור העריכה כדי לשנות את הטקסט הזה. לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית קולהע צופעט למרקוח איבן איף, ברומץ כלרשט מיחוצים. קלאצי צש בלי

    מדיניות הפרטיות | כל הזכויות שמורות ל-שיר-שירותי ידע ברשת, אשדות יעקב איחוד © 2022
    Design by Visuali

    כלי נגישות

    גודל טקסט
    הצהרת נגישות
    by Studio Visuali
    logo

    אנחנו משתמשים בעוגיות

    אנו משתמשים בעוגיות כדי לשפר את חוויית הגלישה שלך, לנתח את השימוש באתר ולהתאים עבורך תוכן שיווקי. בלחיצה על "אישור הכל" אתה מאשר את השימוש בעוגיות. באפשרותך לנהל את העדפותיך, לדחות עוגיות שאינן הכרחיות או לקרוא עוד במדיניות הפרטיות שלנו.

    מדיניות פרטיות

    Visuali — Cookie Consent

    עוגיות הכרחיות

    עוגיות אלו נדרשות לתפקוד הבסיסי של האתר ולא ניתן לכבותן.

    עוגיות פונקציונליות

    מאפשרות לאתר לזכור את העדפותיך, כגון שפה או אזור.

    עוגיות אנליטיקה

    עוזרות לנו להבין כיצד המבקרים משתמשים באתר, לשם שיפור השירות.

    עוגיות שיווק

    משמשות להצגת פרסומות רלוונטיות עבורך ולמדידת אפקטיביות קמפיינים.

    גלילה לראש העמוד