מצפה הכוכבים כנרת
  • ספר לימוד
    • פרק א' – כיצד פועל המדע?
    • פרק ב' – אסטרונומיה קדומה
    • פרק ג' – המהפכה הקופרניקנית
    • פרק ד' – אנרגיה וחומר ביקום
    • פרק ה' – מערכת ארץ-ירח
    • פרק ו' – פלנטות ארציות
    • פרק ז' – פלנטות ענקיות וירחיהן
    • פרק ח' – גופים במרחב הפלנטרי
    • פרק ט' – כיצד נוצרה המערכת הפלנטרית?
    • פרק י' – גלוי קרינה מהחלל
    • פרק י"א – השמש – הכוכב שלנו
    • פרק י"ב – תכונותיהם של כוכבים
    • פרק י"ג – הולדתם ומותם של כוכבים
    • פרק י"ד – שביל החלב
    • פרק ט"ו – גלקסיות
    • פרק ט"ז – היקום המתפשט
    • פרק י"ז – קוסמולוגיה
    • פרק י"ח – החיים בכדור הארץ
    • פרק י"ט – חיים ביקום
  • הדמיות
  • עבודות זעירות
    • מהם מטאוריטים?
    • מה הם כתמי שמש?
    • מה קורה לחלקי השמש כאשר הם מתפרצים מהשמש ומה תוצאת נפילתם?
    • מדוע כוכב הלכת אורנוס מסתחרר בשכיבה על הצד?
    • מדוע צבעו של מאדים אדום?
    • מדוע כוכב הלכת אורנוס מסתחרר בשכיבה על הצד?
    • למה נעלמו המים במאדים?
    • איך כוכב הלכת צדק נוצר, הגיע למערכת השמש והחל להסתובב סביבה במסלול הקבוע?
    • כיצד נוצרו טבעותיו של שבתאי (saturn)?
  • פעילויות תלמידים
    • בית ספר יסודי
    • חטיבת ביניים
    • בית ספר תיכון
  • מצפה כוכבים רובוטי
  • פרויקטים
    • מייזמים שמתקיימים כעת
    • מייזמים שהסתיימו
    • תערוכת טילאות
  • צור קשר
  • ראשי
  • ספר לימוד
  • הדמיות באסטרונומיה
  • עבודות זעירות
  • אסטרוטופ
  • פעילויות תלמידים
  • מצפה כוכבים רובוטי
  • פרויקטים
  • צור קשר
מצפה הכוכבים כנרת
  • ספר לימוד
    • פרק א' – כיצד פועל המדע?
    • פרק ב' – אסטרונומיה קדומה
    • פרק ג' – המהפכה הקופרניקנית
    • פרק ד' – אנרגיה וחומר ביקום
    • פרק ה' – מערכת ארץ-ירח
    • פרק ו' – פלנטות ארציות
    • פרק ז' – פלנטות ענקיות וירחיהן
    • פרק ח' – גופים במרחב הפלנטרי
    • פרק ט' – כיצד נוצרה המערכת הפלנטרית?
    • פרק י' – גלוי קרינה מהחלל
    • פרק י"א – השמש – הכוכב שלנו
    • פרק י"ב – תכונותיהם של כוכבים
    • פרק י"ג – הולדתם ומותם של כוכבים
    • פרק י"ד – שביל החלב
    • פרק ט"ו – גלקסיות
    • פרק ט"ז – היקום המתפשט
    • פרק י"ז – קוסמולוגיה
    • פרק י"ח – החיים בכדור הארץ
    • פרק י"ט – חיים ביקום
  • הדמיות
  • עבודות זעירות
    • מהם מטאוריטים?
    • מה הם כתמי שמש?
    • מה קורה לחלקי השמש כאשר הם מתפרצים מהשמש ומה תוצאת נפילתם?
    • מדוע כוכב הלכת אורנוס מסתחרר בשכיבה על הצד?
    • מדוע צבעו של מאדים אדום?
    • מדוע כוכב הלכת אורנוס מסתחרר בשכיבה על הצד?
    • למה נעלמו המים במאדים?
    • איך כוכב הלכת צדק נוצר, הגיע למערכת השמש והחל להסתובב סביבה במסלול הקבוע?
    • כיצד נוצרו טבעותיו של שבתאי (saturn)?
  • פעילויות תלמידים
    • בית ספר יסודי
    • חטיבת ביניים
    • בית ספר תיכון
  • מצפה כוכבים רובוטי
  • פרויקטים
    • מייזמים שמתקיימים כעת
    • מייזמים שהסתיימו
    • תערוכת טילאות
  • צור קשר
  • ראשי
  • ספר לימוד
  • הדמיות באסטרונומיה
  • עבודות זעירות
  • אסטרוטופ
  • פעילויות תלמידים
  • מצפה כוכבים רובוטי
  • פרויקטים
  • צור קשר

18.4 ראשית החיים בכדור הארץ

השאלה "האם אנחנו לבד ביקום?" מסקרנת, אך שאלה "איך הגענו לכאן?" חשובה לא פחות.  הסקרנות הטבעית שלנו כבני אדם מובילה אותנו לשאול שאלות פילוסופיות עמוקות, והמדע הוא כלי שבו אנו מסתייעים כדי לחשוף חלק  מהתשובות. עם זאת, מדובר בתצריף של פיסות מידע, שמטרתו לסלק את המסתורין סביב התפתחות החיים בכדור הארץ, אנחנו עדיין רחוקים מתשובה מלאה. חקר מקור החיים בכדור הארץ אינו מאמץ טריוויאלי. ההיסטוריה הביולוגיות והגיאולוגיות של כדור הארץ קשורות זו בזו, אין מדובר תחומים שונים הממתינים שנפריד ביניהם. נהפכהו, גילוי הסיפור של מוצא החיים, דורש שיתוף פעולה של מדענים ממגוון תחומים.

מקור החיים בכדור הארץ כרוך בראשית הביולוגיה בפלנטה שלנו. כדי להבין טוב יותר את האירועים המובילים למקור החיים, עלינו לבחון תחומים רבים מעבר לביולוגיה בלבד. עלינו לשקול בזהירות את התנאים הסביבתיים של כדור הארץ הקדום, מקורם של "יסודות החיים", כגון מולקולות אורגניות ומים, והמנגנונים שהובילו ליצירת התאים המוקדמים.

תיאור אומנותי של התנגשות בין כדור הארץ לגוף שמימי בעקבותיה נוצר הירח. הפצצות מסיביות עבר כדור הארץ הקדמון בדומה לזו המתוארת באיור.
באדיבות וויקיפדיה

כדור הארץ שלנו נוצר בזמן שנוצרו שאר כוכבי הלכת במערכת השמש, לפני כ- 4.5 מיליארד שנים. הראיות הבלתי מעורערות הראשונות לחיים על כדור הארץ מופיעות בממצאים גיאולוגיים מלפני כ- 3.8 מיליארד שנה. מה קרה באותן מאות מיליוני השנים הראשונות? בזמן היווצרות כדור הארץ, מערכת השמש לא הייתה מקום נעים במיוחד. כדור הארץ הופצץ ללא הרף בגושי סלע ראשוניים. האוקיינוסים עדיין לא נוצרו ועל הארץ עדיין היה קרום מותך. כדור הארץ לא היה ראוי למגורים טרם הואטה הפצצת המטאורים, השביטים ופסולת חלל אחרת. במהלך מאות מיליוני השנים הראשונות, כדור הארץ השתנה באופן משמעותי; הקרום התקרר והתמצק, האוקיינוסים נוצרו, כך שהתנאים על פני כדור הארץ החלו להתייצב. מקובל לחשב שהחיים החלו כמעט מיד לאחר שכדור הארץ התייצב.

מדענים אינם בטוחים בדיוק מה היה מצבו של כדור הארץ במשך מאות מיליוני השנים הראשונות. לא נותרו סלעים מתקופה זו בגלל טקטוניית הלוחות והטבע הדינמי של פני כדור הארץ. הסלעים העתיקים ביותר המזוהים כיום נוצרו לפני 3.9 מיליארד שנה. עם זאת, זוהו גבישי זירקוניום סיליקט – שגילם 4.4 מיליארד שנים. בנוסף למחסור במידע גיאולוגי, אין לדעת מה היה הרכב האטמוספירה באותו זמן, אם כי ברור שעד לפני כמה מיליארדי שנים כדור הארץ לא היה עשיר בחמצן. נכון לעכשיו, רוב המדענים מסכימים כי האטמוספירה המוקדמת שלנו הייתה מ"צפיפות מתונה" ופירוש הדבר שהיא נשלטה על ידי פחמן דו-חמצני (CO2) וחנקן (N2) עם כמויות קטנות של פחמן חד חמצני (CO), מימן (H2) וגזי גופרית. לא משנה מה היה הרכב האטמוספירה בפועל, חשוב לציין כי החמצן לא היה אז שחקן מפתח. בשל המחסור בחמצן, חלק מהצורות הראשונות של החיים על כדור הארץ היו כנראה אנאירוביות: אורגניזמים שאינם דורשים חמצן למחייתם. כמו כן הוצע כי צורות החיים הראשונות הללו היו כנראה פוטוסינתטיות, ולכן שיחררו חמצן לאטמוספרה כתוצר לוואי. האטמוספרה נותרה דלילה עד שאורגניזמים חיים שחררו מספיק חמצן ובכך העלו את כמות החמצן באטמוספירה, וגם את כמויות האוזון, לרמות ניכרות.

התפרצויות געשיות סיפקו כנראה חלק מסויים מכמויות המים הנמצאות כיום על פני כדור הארץ.
באדיבות pixabay

טרם החלו להתפתח החיים בכדור הארץ, המרכיבים החיוניים להתפתחות החיים היו חייבים להתקיים. לכל הפחות, הצורה הראשונה של החיים זקוקה למים ולמולקולות אורגניות כדי ליצור את התאים, שאנו מקשרים בקלות עם אורגניזמים חיים. המדענים אינם בטוחים כיצד כדור הארץ קיבל את אספקת המים והחומר האורגני. כבר הזכרנו כי האוקיינוסים של כדור הארץ נוצרו בשלב מוקדם יחסית. ההרכב האיזוטופי של זירקוניום מעיד על כך שמים נוזליים היו קיימים בכדור הארץ כבר לפני 4.4 מיליארד שנה. מהיכן הגיעו כל המים האלה? כדור הארץ הוא אחד מארבעת כוכבי הלכת הארציים במערכת השמש שלנו. כוכבי לכת הארציים מאופיינים בהרכבי הסלעיים שלהם ובהעדר חומרים נדיפים, כולל מים. המים נמצאים בכמויות גדולות יחסית במערכת השמש, אך הם מרוכזים בגופים הפלנטריים החיצוניים. כפלנטה פעילה מבחינה וולקנית, סביר היה להניח כי מים שנמצאו בתוך כדור הארץ, בתהליך  הספיחה של גושי חומר בזמן התהוותו, יכלו להשתחרר לאטמוספרה באמצעות התפרצויות געשיות. עם זאת, ספק אם די מים יכלו להצטבר על פני כדור הארץ כתוצאה מאותן התפרצויות געשיות בלבד. מספר מדענים מציעים כי המים הגיעו במהלך התנגשויות של שביטים בכדור הארץ, מיד לאחר היווצרותו בזמן ההפצצה הכבדה שעברה עליו. בהתבסס על הידוע כיום ביחס להרכב שביטים, מנגנון זה של אספקת מים יכול היה לתרום רק כ-  10% מהמים בכדור הארץ. מחקרים שנעשו לאחרונה במטאוריטים פחמניים ורגילים, חלק מהחומר העתיק ביותר במערכת השמש, הובילו לטענה כי המטאוריטים הם שהביאו מים לכדור הארץ. מבלי לציין איך בדיוק הגיעו המים לכדור הארץ, סביר להניח כי כל שלוש שיטות אלה תרמו בדרך כלשהי למאגרי המים בכדור הארץ.

חומצת אמינו – ליזין, מורכבת משרשת אטומי פחמן, מימן, חנקן וחמצן.
באדיבות וויקיפדיה

מה עם מולקולות אורגניות מורכבות, כמו חומצות אמינו? נאמר בפשטות, מולקולות אורגניות הנחוצות לחיים כפי שאנו מכירים אותם, שמקורן בכדור הארץ או מחוצה לו, או בשילוב של שני תרחישים אלה. שוב, קשה לספק תיאור של תגובה כימית קונקרטית, שכן בידינו ידע מוגבל ביחס למצב כדור הארץ הקדום. עם זאת, מדענים ניתחו באמצעות הדמיות  את התנאים המוקדמים ששררו בכדור הארץ. הראשון מבין המדענים האלה היה הרולד יורי וסטנלי מילר בתחילת שנות החמישים. מילר היה סטודנט לתואר שני צעיר ומבריק של יורי. יחד הם יצרו סביבה של האטמוספירה המוקדמת בכדור הארץ. לאטמוספירה זו הם הוסיפו אנרגיה באמצעות ניצוץ חשמלי, שנועד לייצג ברק בכדור הארץ הקדום. הם גילו שבניסוי פשוט זה נוצרו מגוון מולקולות אורגניות מורכבות. למרות שבניסוי זה לא נוצרו כל 20 חומצות האמינו המשמשות בצורות החיים כיום, זו הייתה העדות הראשונה שמולקולות אורגניות יכולות להיווצר כתוצאה מתגובות כימיות טבעית בכדור הארץ הקדום. לאחרונה, מדענים החוקרים תכונות חומרים מחוץ לכדור הארץ. מתברר כי מולקולות אורגניות אינן נדירות, כפי שסברו בעבר. ואכן, כמה מדענים טוענים כי כדור הארץ קיבל אספקת מולקולות מורכבות במהלך התנגשויות שביטים ומטאוריטים עם כדור הארץ.

השוואה בין גדיל בודד של רנ"א ובין הסליל הכפול של דנ"א. שניהם בנויים מארבעה בסיסים-גרעינים.
באדיבות Astropedia Textbook

בזמן שהתנאים על כדור הארץ היו הולמים, מדענים מעריכים שהחיים התפתחו במהירות. חשוב להבין כי יש להתייחס ל"מהר" במקרה זה בקנה מידה של זמן גיאולוגי, היכול לייצג כמה אלפי עד כמה מיליוני שנים. אין ספק כי באותו זמן התנאים והחומרים הדרושים ליצירת החיים היו כולם בנמצא. עם זאת, נטוש עדיין ויכוח  ביחס לשאלות איך ואיפה נוצרו החיים הראשונים בכדור הארץ? האם בצורת החיים הראשונה היה כבר דנ"א, או שמא איזו מולקולה אחרת שימשה לאחסון מידע? כיצד נבנו התאים הראשוניים? איך נוצרו החלבונים הראשונים? מדענים רבים מסכימים שדנ"א מסובך מכדי להיות המולקולה הראשונה שאחסנה מידע. במקום זאת, RNA או מולקולה אחרת אולי מילאו תפקיד זה עד שהתאים התפתחו כדי להפיק תועלת מ- DNA. אף אחד לא יודע, אך קיימות עבודות רבות ומרגשות הבוחנות את המולקולות הראשונות. לאחר בחינת היחסים האבולוציוניים בין האורגניזמים, הועלו גם הצעות לגבי המקום שבו נוצרו החיים. כמה מדענים חשים כי צורות החיים הראשונות על כדור הארץ מקורן בסביבות חמות, כמו סביב נביעות חמות או במעיינות חמים. מאידך גיסא, כמה ביוכימאים החוקרים את יציבות ה- דנ"א וקרומי התא מתנגדים לרעיון זה. טמפרטורות גבוהות לא היו תורמות להיווצרות ממברנת התא והיו תורמות להרס של מולקולות אורגניות כמו DNA ו- RNA.

חלקים רבים עדיין חסרים בתצריף שנועד לענות על השאלה "איך הגענו לכאן". הדרך המרגשת שעברו במהלך העשור האחרון נעשתה באמצעות שימוש בניסויי מעבדה המדמים את הצעדים לאורך הדרך. דרך זו מתחילה בכימיקלים פשוטים ומסתיימת ביצירת התא הראשון. עבודתם של ג'ק שוסטק וקבוצתו בהרווארד בולטת במיוחד. שוסטק הוכיח כי שומנים פשוטים מומסים במים יכולים להוביל ליצירת בועיות, או פרוטו תאים. גופים אלה קטנים הרבה יותר מאשר התאים המודרניים, אבל הם פועלים ומצליחים לרכז כימיקלים ולהגדיל את המורכבות של החומרים הכימיים האלה במשך הזמן. מרגש יותר, שוסטאק הוכיח כי אם חלקיקי חימר נמצאים בתאי פרוטו, ניתן לבנות בעזרתם באופן טבעי שברי רנ"א קטנים. הסריג המחזורי של מינרל החימר משמש כמשטח  ליצירת "תבנית" של חתיכות רנ"א קטנות. ניתן למצוא בניסויים אלה שברים גדולים של אלפי אטומים. העבודה נמשכת, ודבר אחד ודאי, ככל שנבין יותר את מקורות החיים בכוכב הלכת שלנו, כך ניתן יהיה  לנבא טוב יותר היכן אפשר לחפש חיים במקום אחר.

 

Author: Chris Impey

« הקודם
הבא »
חיפוש בספר לימוד:
תוכן העניינים:
פרק א' - כיצד פועל המדע?
  • 1.1 השיטה המדעית
  • 1.2 ראיות
  • 1.3 מדידות
  • 1.4  אומדן
  • 1.5  ממדים
  • 1.6 תצפיות ואי-וודאות
  • 1.7 סימון מדעי
  • 1.8 בדיקת השערות
  • 1.9 חקר מקרה – חיים על מאדים
  • 1.10 תיאוריות מדעיות
  • 1.11 מערכות ידע מדעיות
  • 1.12 מחקר מדעי מודרני
  • 1.13 האסטרונומיה כמדע
פרק ב' - אסטרונומיה תצפיתית
  • 2.1 שמי הלילה
  • 2.2 תנועות בשמים
  • 2.3 ניווט
  • 2.4 קבוצות כוכבים ועונות השנה
  • 2.5 עונות השנה
  • 2.6 בהירות כוכבים
  • 2.7 גודל קווי וגודל זוויתי
  • 2.8 מופעי ירח
  • 2.9 ליקויים
  • 2.10 זוהר הקוטב
  • 2.11 לוחות זמנים
  • 2.12 זמני השמש
  • 2.13 תקציר תולדות האסטרונומיה
  • 2.14 האסטרונומיה היוונית
  • 2.15 אסטרונומיה גיאוצנטרית
  • 2.16 אורך היממה
פרק ג' - המהפכה הקופרניקנית
  • 3.1 תלמי והמודל הגיאוצנטרי
  • 3.2 הרנסנס
  • 3.3 קופרניקוס והמודל ההליוצנטרי
  • 3.4 טיכו ברהיי
  • 3.5 יוהנס קפלר
  • 3.6 מסלולים אליפטיים
  • 3.7 חוקי קפלר
  • 3.8 גלילאו גליליי
  • 3.9 משפט גלילאו
  • 3.10 אייזק ניוטון
  • 3.11 חוק הכבידה העולמי של ניוטון
  • 3.12 תהליכים מחזוריים
  • 3.13 ריבוי עולמות
  • 3.14 הולדת המדע
  • 3.15 הסדר במערכת השמש
  • 3.16 קנה-המידה של מערכת השמש
  • 3.17 מסע בחלל
  • 3.18 קיצור תולדות מסעי החלל
  • 3.19 הנחיתה על הירח
  • 3.20 תחנת חלל בינלאומית
  • 3.21 משימות חלל מאוישות מול רובוטיות
  • 3.22 טיסות חלל מסחריות
  • 3.23 עתיד מחקר החלל
פרק ד' - אנרגיה וחומר ביקום
  • 4.1 חומר ואנרגיה
  • 4.2 ראת'רפורד ומבנה האטום
  • 4.3 פיזיקה יוונית
  • 4.4 דלטון והאטומים
  • 4.5 הטבלה המחזורית
  • 4.6 מבנה האטום
  • 4.7 אנרגיה
  • 4.8 חום וטמפרטורה
  • 4.9 אנרגיה קינטית ואנרגיה פוטנציאלית
  • 4.10 שימור אנרגיה
  • 4.11 מהירות חלקיקי גז
  • 4.12 מצבי צבירה בחומר
  • 4.13 תרמודינמיקה
  • 4.14 אנטרופיה
  • 4.15 חוקי התרמודינמיקה
  • 4.16 קרינת חום
  • 4.17 חוק ווין
  • 4.18 קרינה מפלנטות וכוכבים
  • 4.19 חום פנימי בפלנטות וכוכבים
פרק ה' - מערכת ארץ-ירח
  • 5.1 הארץ והירח
  • 5.2 ניסיונות בהערכת גיל הארץ
  • 5.3 התקררות כדור הארץ
  • 5.4 תיארוך רדיואקטיבי
  • 5.5 קביעת גיל הירח והארץ
  • 5.6 חום פנימי ופעילות גיאולוגית
  • 5.7 מבנה פנימי של הארץ והירח
  • 5.8 סוגי סלעים
  • 5.9 שכבות בארץ ובירח
  • 5.10 מים בכדור הארץ
  • 5.11 כדור הארץ המשתנה
  • 5.12 תנועת הלוחות
  • 5.13 הרי געש
  • 5.14 תהליכים גיאולוגיים
  • 5.15 מכתשי פגיעה
  • 5.16 זמן גיאולוגי
  • 5.17 הכחדות המוניות
  • 5.18 אבולוציה וסביבה קוסמית
פרק ו' - פלנטות ארציות
  • 6.1 מדוע ללמוד על פלנטות?
  • 6.2 הפלנטות
  • 6.3 פלנטות ארציות
  • 6.4 מרקיורי
  • 6.5 נוגה
  • 6.6 תופעות געשיות בנוגה
  • 6.7 אפקט חממה בנוגה
  • 6.8 פעילות טקטונית בנוגה
  • 6.9 אגדות מאדים
  • 6.10 מחקרים מוקדמים של מאדים
  • 6.11 מחקר מאדים
  • 6.12 הגיאולוגיה של מאדים
  • 6.13 מבט מקרוב על קרקע מאדים
  • 6.14 ירחי מאדים
  • 6.15 מסלולי מרקיורי
פרק ז' - פלנטות ענקיות וירחיהן
  • 7.1 פלנטות גז ענקיות
  • 7.2 האטמוספירות בענקיות הגז
  • 7.3 עננים בענקיות הגז
  • 7.4 המבנה הפנימי של ענקיות הגז
  • 7.5 קרינת חום מענקיות הגז
  • 7.6 היש חיים בענקיות הגז?
  • 7.7 מדוע הן כה ענקיות?
  • 7.8 חוקי הגזים
  • 7.9 הטבעות של ענקיות הגז
  • 7.10 כיצד נוצרו הטבעות?
  • 7.11 גבול רוש
  • 7.12 ירחים של הפלנטות הגדולות
  • 7.13 משימת וויאג'ר
  • 7.14 פלנטת צדק
  • 7.15 הירחים הגליליאניים
  • 7.16 תופעות געשיות באיו
  • 7.17 שבתאי
  • 7.18 מסע קאסיני לשבתאי
  • 7.19 טיטאן – גדול ירחי שבתאי
  • 7.20 גילוי אורנוס ונפטון
  • 7.21 אורנוס
  • 7.22 נפטון
פרק ח' - גופים במרחב הפלנטרי
  • 8.1 גופים במרחב הפלנטרי
  • 8.2 שביטים
  • 8.3 מבנה גרעין השביט
  • 8.4 הכימיה של השביט
  • 8.5 ענן אורט וחגורת קוויפר
  • 8.6 חגורת קוויפר
  • 8.7 מסלולי השביטים
  • 8.8 מהלך חיי שביט
  • 8.9 גופים מחוץ למערכת השמש
  • 8.10 מטאורים
  • 8.11 אסטרואידים
  • 8.12 צורת האסטרואידים
  • 8.13 אירוע טונגוסקה
  • 8.14 איומים מהחלל
  • 8.15 פגיעות בצדק
  • 8.16 הזדמנויות בחלל הבין-פלנטרי
פרק ט' - כיצד נוצרה המערכת הפלנטרית?
  • 9.1 כיצד נוצרה מערכת השמש?
  • 9.2 ראשית מערכת השמש
  • 9.3 שימור תנע זוויתי
  • 9.4 תנע זוויתי בענן קורס
  • 9.5 התכווצות הלמהולץ
  • 9.6 ויקטור ספרונוב ויצירת הפלנטות
  • 9.7 קריסת ערפילית כוכבנית
  • 9.8 מפלנטסימלים לפלנטות
  • 9.9 התפתחות גופים במערכת השמש
  • 9.10 הפרדה פלנטרית – דִּיפֶרֶנְצְיַאצְיָה
  • 9.11 כיצד נוצרה מערכת השמש?
  • 9.12 מעבר מגרגרים לפלנטות
  • 9.13 התלכדות והתפרקות של גופים במערכת השמש
  • 9.14 שדות מגנטיים בפלנטות
פרק י' - גלוי קרינה מהחלל
  • 10.1 תצפיות ביקום
  • 10.2 הקרינה והיקום
  • 10.3 טבע האור
  • 10.4 הספקטרום האלקטרומגנטי
  • 10.5 תכונות הגלים
  • 10.6 גלים וחלקיקים
  • 10.7 כיצד נעה הקרינה
  • 10.8 התכונות של הקרינה אלקטרומגנטית
  • 10.9 אפקט דופלר
  • 10.10 קרינה בלתי נראית
  • 10.11 קווים ספקטרליים
  • 10.12 קווים ופסי פליטה
  • 10.13 ספקטרום בליעה ופליטה
  • 10.14 חוקי קירכהוף
  • 10.15 חישה ופיענוח של מידע אסטרונומי
  • 10.16 הטלסקופ
  • 10.17 הטלסקופ האופטי
  • 10.18 גלאים אסטרונומיים
  • 10.19 אופטיקה מסתגלת
פרק י"א - השמש - הכוכב שלנו
  • 11.1 השמש
  • 11.2 הכוכב הקרוב ביותר
  • 11.3 תכונותיה של השמש
  • 11.4 קלווין וגיל השמש
  • 11.5 הרכב השמש
  • 11.6 אנרגיה גרעינית
  • 11.7 המרת מסה לאנרגיה
  • 11.8 דוגמאות להמרת מסה-אנרגיה
  • 11.9 אנרגיה מביקוע גרעיני
  • 11.10 אנרגיה מהיתוך גרעיני
  • 11.11 תהליכים גרעיניים בשמש
  • 11.12 פנים השמש
  • 11.13 זרימת האנרגיה בשמש
  • 11.14 הכרומוספירה והקורונה
  • 11.15 נייטרינים מהשמש
  • 11.16 תנודות השמש
  • 11.17 כתמי השמש
פרק י"ב - תכונותיהם של כוכבים
  • 12.1 כוכבים
  • 12.2 שמות כוכבים
  • 12.3 תכונות כוכבים
  • 12.4 המרחק לכוכבים
  • 12.5 בהירות נראית או גודל נראה
  • 12.6 בהירות מוחלטת או גודל מוחלט
  • 12.7 מדידת המרחק לכוכבים
  • 12.8 מדידת פארלקסה
  • 12.9 ספקטרום הכוכבים
  • 12.10 מיון ספקטראלי
  • 12.11 טמפרטורה ומיון ספקטראלי
  • 12.12 תנועת כוכבים בחלל
  • 12.13 נגיהות
  • 12.14 מדידת רדיוס כוכב
  • 12.15 חוק סטפאן-בולצמן
  • 12.16 מסת כוכבים
פרק י"ג - הולדתם ומותם של כוכבים
  • 13.1 הולדתו ומותו של כוכב
  • 13.2 הבנת מהלך חיי כוכבים
  • 13.3 כמות היסודות ביקום
  • 13.4 היווצרות כוכבים
  • 13.5 עננים מולקולריים
  • 13.6 כוכבים צעירים
  • 13.7 כוכבי T טאורי
  • 13.8 גבולות מסת הכוכבים
  • 13.9 ננסים חומים
  • 13.10 צבירי כוכבים צעירים
  • 13.11 קדירת היסודות
  • 13.12 כוכבי הסדרה הראשית
  • 13.13 תגובות גרעיניות בסדרה הראשית
  • 13.14 משך החיים בסדרה הראשית
  • 13.15 התפתחות כוכבים
  • 13.16 ענקים אדומים
  • 13.17 כוכבים בענף האופקי ובענף האסימפטוטי
  • 13.18 כוכבים משתנים
  • 13.19 מחזורים בחייהם ומותם של כוכבים
  • 13.20 כוכבים מגנטיים
  • 13.21 אובדן מסה בכוכבים
  • 13.22 ננסים לבנים
  • 13.23 סופרנובה
  • 13.24 לצפות במותו של כוכב
  • 13.25 כוכבי ניוטרונים ופולסרים
  • 13.26 תורת היחסות הפרטית
  • 13.27 תורת היחסות הכללית
  • 13.28 חורים שחורים
  • 13.29 תכונותיהם של חורים שחורים
  • 13.30 ערפיליות פלנטריות
פרק י"ד - שביל החלב
  • 14.1 פיזור כוכבים בחלל
  • 14.2 כוכבים שותפים
  • 14.3 כוכבים כפולים
  • 14.4 מערכות מרובות כוכבים
  • 14.5 העברת מסה במערכת כפולה
  • 14.6 מערכות כפולות ומסת כוכבים
  • 14.7 נובה וסופרנובה
  • 14.8 מערכות בינאריות אקסוטיות
  • 14.9 היווצרות מערכת רב-כוכבית
  • 14.10 סביבות הכוכבים
  • 14.11 התווך הבין כוכבי
  • 14.12. השפעת תווך בין-כוכבי על אור כוכבים
פרק ט"ו - גלקסיות
  • 15.1 גלקסיית שביל החלב
  • 15.2 מיפוי דסקת הגלקסיה
  • 15.3 מבנים הספירליים בגלקסיות
  • 15.4 המסה של גלקסיית שביל-החלב
  • 15.5 חומר אפל בגלקסיית שביל-החלב
  • 15.6 מסת הגלקסיה
  • 15.7 מרכז הגלקסיה
  • 15.8 אוכלוסיות כוכבים
  • 15.9 יצירת גלקסית שביל-החלב
  • 15.10 גלקסיות
  • 15.11 שאפלי, קורטיס והאבל
  • 15.12 מדידת מרחקים באמצעות קפאידים
פרק ט"ז - היקום המתפשט
  • 16.1 הסחה לאדום של גלקסיות
  • 16.2 היקום המתפשט
  • 16.3 היסט קוסמולוגי לאדום
  • 16.4 יחס האבל
  • 16.5 היחס בין היסט לאדום ומרחק
  • 16.6 סמנים להערכת מרחקי גלקסיות
  • 16.7 הגודל והגיל של היקום
  • 16.8 קבוע האבל
  • 16.9 מבנה היקום בקנה-מידה גדול
  • 16.10 חומר אפל בקנה-מידה גדול
  • 16.11 הגלקסיות הרחוקות ביותר
  • 16.12 גלקסיות פעילות
  • 16.13 גילוי קוואזרים
  • 16.14 קוואזרים
  • 16.15 חורים שחורים בגלקסיות קרובות
  • 16.16 קוואזרים כחיישני היקום
  • 16.17 מקור האנרגיה של קוואזרים
  • 16.18 יצירת כוכבים וההיסטוריה של היקום
פרק י"ז - קוסמולוגיה
  • 17.1 קוסמולוגיה
  • 17.2 קוסמולוגיות קודמות
  • 17.3 קוסמולוגיה ייחסותית
  • 17.4 מודל המפץ הגדול
  • 17.5 העקרון הקוסמולוגי
  • 17.6 התפשטות היקום
  • 17.7 יצירת יסודות קוסמית
  • 17.8 קרינת רקע קוסמית
  • 17.9 גילוי קרינת רקע קוסמית
  • 17.10 מדידת עקמומיות היקום
  • 17.11 התפתחות היקום
  • 17.12 התפתחות מבנה היקום
פרק י"ח - החיים בכדור הארץ
  • 18.1 טבע החיים
  • 18.2 הכימיה של החיים
  • 18.3 מולקולות החיים
  • 18.4 ראשית החיים בכדור הארץ
  • 18.5 ראשיתן של מולקולות מורכבות
  • 18.6 הניסוי של מילר-יורי
  • 18.7 טרום עידן ה- RNA
  • 18.8 עולם ה- RNA
  • 18.9 ממולקולות לתאים
  • 18.10 חילוף חומרים
  • 18.11 אורגניזמים אנאירוביים
  • 18.12 אקסטרמופילים
  • 18.13 פסיכרופילים
  • 18.14 חשיבות המים לחיים
  • 18.15 דנ"א ותורשה
  • 18.16 ברירה טבעית
  • 18.17 השערת גאיה
  • 18.18 החיים ואירועים קוסמיים
פרק י"ט - חיים ביקום
  • 19.1 החיים ביקום
  • 19.2 אסטרו-ביולוגיה
  • 19.3 החיים מחוץ לכדור הארץ
  • 19.4 אתרים אפשריים לקיום חיים
  • 19.5 מולקולות מורכבות בחלל
  • 19.6 חיים במערכת השמש
  • 19.7 השערת כדור הארץ הנדיר
  • 19.8 האם אנחנו לבד?
  • 19.9 היסטוריה של חיפוש חוצנים
  • 19.10 איפה הם?
  • 19.11 הדרך הטובה ביותר לתקשר
כל הזכויות שמורות ל-שיר-שירותי ידע ברשת, אשדות יעקב איחוד © 2022
Design by Visuali
גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן
פתח סרגל נגישות כלי נגישות

כלי נגישות

  • הגדל טקסטהגדל טקסט
  • הקטן טקסטהקטן טקסט
  • גווני אפורגווני אפור
  • ניגודיות גבוההניגודיות גבוהה
  • ניגודיות הפוכהניגודיות הפוכה
  • רקע בהיררקע בהיר
  • הדגשת קישוריםהדגשת קישורים
  • פונט קריאפונט קריא
  • איפוס איפוס