מצפה הכוכבים כנרת
  • ספר לימוד
    • פרק א' – כיצד פועל המדע?
    • פרק ב' – אסטרונומיה קדומה
    • פרק ג' – המהפכה הקופרניקנית
    • פרק ד' – אנרגיה וחומר ביקום
    • פרק ה' – מערכת ארץ-ירח
    • פרק ו' – פלנטות ארציות
    • פרק ז' – פלנטות ענקיות וירחיהן
    • פרק ח' – גופים במרחב הפלנטרי
    • פרק ט' – כיצד נוצרה המערכת הפלנטרית?
    • פרק י' – גלוי קרינה מהחלל
    • פרק י"א – השמש – הכוכב שלנו
    • פרק י"ב – תכונותיהם של כוכבים
    • פרק י"ג – הולדתם ומותם של כוכבים
    • פרק י"ד – שביל החלב
    • פרק ט"ו – גלקסיות
    • פרק ט"ז – היקום המתפשט
    • פרק י"ז – קוסמולוגיה
    • פרק י"ח – החיים בכדור הארץ
    • פרק י"ט – חיים ביקום
  • הדמיות
  • עבודות זעירות
    • מהם מטאוריטים?
    • מה הם כתמי שמש?
    • מה קורה לחלקי השמש כאשר הם מתפרצים מהשמש ומה תוצאת נפילתם?
    • מדוע כוכב הלכת אורנוס מסתחרר בשכיבה על הצד?
    • מדוע צבעו של מאדים אדום?
    • מדוע כוכב הלכת אורנוס מסתחרר בשכיבה על הצד?
    • למה נעלמו המים במאדים?
    • איך כוכב הלכת צדק נוצר, הגיע למערכת השמש והחל להסתובב סביבה במסלול הקבוע?
    • כיצד נוצרו טבעותיו של שבתאי (saturn)?
  • פעילויות תלמידים
    • בית ספר יסודי
    • חטיבת ביניים
    • בית ספר תיכון
  • מצפה כוכבים רובוטי
  • פרויקטים
    • מייזמים שמתקיימים כעת
    • מייזמים שהסתיימו
    • תערוכת טילאות
  • צור קשר
  • ראשי
  • ספר לימוד
  • הדמיות באסטרונומיה
  • עבודות זעירות
  • אסטרוטופ
  • פעילויות תלמידים
  • מצפה כוכבים רובוטי
  • פרויקטים
  • צור קשר
מצפה הכוכבים כנרת
  • ספר לימוד
    • פרק א' – כיצד פועל המדע?
    • פרק ב' – אסטרונומיה קדומה
    • פרק ג' – המהפכה הקופרניקנית
    • פרק ד' – אנרגיה וחומר ביקום
    • פרק ה' – מערכת ארץ-ירח
    • פרק ו' – פלנטות ארציות
    • פרק ז' – פלנטות ענקיות וירחיהן
    • פרק ח' – גופים במרחב הפלנטרי
    • פרק ט' – כיצד נוצרה המערכת הפלנטרית?
    • פרק י' – גלוי קרינה מהחלל
    • פרק י"א – השמש – הכוכב שלנו
    • פרק י"ב – תכונותיהם של כוכבים
    • פרק י"ג – הולדתם ומותם של כוכבים
    • פרק י"ד – שביל החלב
    • פרק ט"ו – גלקסיות
    • פרק ט"ז – היקום המתפשט
    • פרק י"ז – קוסמולוגיה
    • פרק י"ח – החיים בכדור הארץ
    • פרק י"ט – חיים ביקום
  • הדמיות
  • עבודות זעירות
    • מהם מטאוריטים?
    • מה הם כתמי שמש?
    • מה קורה לחלקי השמש כאשר הם מתפרצים מהשמש ומה תוצאת נפילתם?
    • מדוע כוכב הלכת אורנוס מסתחרר בשכיבה על הצד?
    • מדוע צבעו של מאדים אדום?
    • מדוע כוכב הלכת אורנוס מסתחרר בשכיבה על הצד?
    • למה נעלמו המים במאדים?
    • איך כוכב הלכת צדק נוצר, הגיע למערכת השמש והחל להסתובב סביבה במסלול הקבוע?
    • כיצד נוצרו טבעותיו של שבתאי (saturn)?
  • פעילויות תלמידים
    • בית ספר יסודי
    • חטיבת ביניים
    • בית ספר תיכון
  • מצפה כוכבים רובוטי
  • פרויקטים
    • מייזמים שמתקיימים כעת
    • מייזמים שהסתיימו
    • תערוכת טילאות
  • צור קשר
  • ראשי
  • ספר לימוד
  • הדמיות באסטרונומיה
  • עבודות זעירות
  • אסטרוטופ
  • פעילויות תלמידים
  • מצפה כוכבים רובוטי
  • פרויקטים
  • צור קשר

18.9 ממולקולות לתאים

דיאגרמה המתארת את התפתחות החיים ביקום בצורת ספירלה תלת ממדית.
באדיבות Astropedia Textbook

כיצד נוצרו צורות החיים הראשונות על כוכב הלכת שלנו מתוך מרק כימי בלבד? זהו נושא המזמין השערות, באיזו נקודה במכלול המורכב של מולקולות ראוי להיקרא צורת חיים. איננו יודעים כיצד ומתי הופיעו צורות החיים הפרימיטיביות הראשונות, אך המדענים הציעו תרחיש סביר. תרחיש המוסכם על מרבית החוקרים, לפיו הופעת החיים הייתה תלויה בתנאים המשתנים בכדור הארץ הקדמון. כדור הארץ נוצר לפני כ- 4.6 מיליארד שנים, עם אטמוספירה ראשונית המכילה גזים עשירים בפחמן וחנקן, בעוד שמימן וחמצן חסרו בה. במהלך 100 מיליון השנים הראשונות, כדור הארץ הופצץ על ידי שברי סלע רבים, שחלקם עשויים היו להיות בגודל הירח. השפעת הפגזה זו הייתה דרמטית, הן היו עלולות  לאייד את האוקיינוסים וחלקים משמעותיים מקרום כדור הארץ. חומר עשיר במימן, חמצן ומולקולות מורכבות הגיע מאוחר יותר, באמצעות שביטים וגופים אחרים ממערכת השמש החיצונית. כדור הארץ הקדמון היה מקום מוזר וכמעט בלתי מוכר, אך החיים הראשונים נוצרו דווקא בסביבה זו.

השלב הבא לאחר שהמולקולות האורגניות החלו לשכפל את עצמן היה חיבורן של מולקולות אורגניות מורכבות למבנים דמויי תא –  פרק זמן שבו תהליך זה התרחש היה כ- 500 מיליון שנה לאחר יצירת כדור הארץ. למרות שחלק מהתהליכים יכולים להתרחש בסביבות יבשות, מים נוזליים היו כנראה קריטיים לאבולוציה הביוכימית, משום שהם סיפקו תווך שבו חומרים יכלו לנוע האחד לקראת השני. בוטנאי אחד ציין כי "כל התאים, של כל היצורים החיים, הם יצורים ימיים לחלוטין." כל אורגניזם יבשתי הוא רק מעטפת הגנה מלאה למיליוני תאים ימיים.

תהליכים ביולוגיים אינם יכולים להתפתח אלא אם כן הם נפרדים מן הסביבה ומוגנים מפני דילול. איזה סוג תא או קרום נדרשים כדי ליצור תא. סידני פוקס, ביולוג מפלורידה, הוכיח כי חימום פשוט של חומצות אמינו יבשות (כפי שעלול לקרות על כוכב לכת יבש) יכול ליצור מולקולות חלבון. לאחר הוספת המים, חלבונים אלה יוצרים גופים עגולים דמויי תא, הקרויים פרוטינואידים, אשר נוטלים חומר מהנוזל שסביבם, הם גדלים על ידי התחברות זה לזה וחלוקה מחדש. למרות שהם לא נחשבים לגוף חי, הם דומים לחיידקים. מומחים רבים מתקשים להבחין בהם בהתבוננות בלבד. ייתכן שלפרוטינואידים קשורים גם גופים שהתגלו בשנות השלושים על ידי הכימאי ההולנדי ה. בונגנברג דה ג'ונג. כאשר מערבבים חלבונים בתערובות מימיות המכילות  מולקולות מורכבות אחרות, שתי קבוצות החומרים מצטברות באופן ספונטני לצבירי תאים הנקראים coacervates. הנוזל הנותר חסר כמעט לחלוטין מולקולות אורגניות מורכבות.

בריכת גיאות – המופיע בתצלום היא סביבה נאותה לתהליך של ריכוז מולקולוות ארגניות, שמהן התפתחו תאים.
באדיבות Astropedia Textbook

הצעד הבא לקראת החיים המוכרים הוא עוד פחות ברור. אם מולקולות אורגניות או coacervates נמצאות בבריכת מים, הן יישארו בבריכה לאחר שהמים התאדו. בדרך זו, בעקבות אידוי של מים בבריכות הנוצרות במהלך הגאות, קיימים ריכוזים מקומיים גבוהים של חומצות אמינו, חלבונים, ומולקולות אחרות, המאפשר יצירת מבנים דמויי תא. המבנים דמויי התאים בבריכות הראשוניות של "המרק האורגני" יכלו להתחיל להגיב עם נוזלים בבריכות. כך, הצטברו מולקולות רבות יותר שמורכבותן הלכה וגדלה. רעיון זה הוצע לראשונה על ידי צ'ארלס דרווין, שהעלה השערות על "איזה בריכה חמה קטנה" שבה אולי החלו החיים. בסופו של דבר התאים הראשונים הללו יכלו להתפתח למערכות ביוכימיות המסוגלות לשכפל את עצמן ולהגדיל את מורכבותן. תא הוא מפעל כימי מתוחכם. אין זה מפתיע שאיננו יכולים לשכפל את האבולוציה במעבדה, שכן יצירה זו ארכה כחצי מיליארד שנים על פני כדור הארץ.

המערכות הביולוגיות הראשונות המסוגלות לחיים עצמאיים היו החיידקים. תאים בקטריאליים הם פרוקריוטיים, תאים ללא גרעינים המכילים גדיל אחד ארוך של DNA, הבנוי מכמה אלפי גנים. עדויות עקיפות לחיידקים נמצאו בסלעים העתיקים ביותר של כדור הארץ. הראיות כוללות איזוטופים של פחמן שמקורם במערכת ביולוגית, שנמצאו בסלע בן 3.8 מיליארד שנה ממערב גרינלנד. הראיות המוקדמות ביותר "האפשריות" לחיים הן מושבת סטרומטוליטים – משקעים דמויי כרוב, המכוסים בקטריות ואצות כחולות-ירוקות. אלה צורות חיים פרימיטיביים שתוארכו  מלפני 3.5 עד 3.6 מיליארד שנים, ונמצאו באפריקה ובאוסטרליה. מאובנים של חיידקים מייצרים מתאן נמצאו גם בסלעים בני 3.4 מיליארד שנה בדרום אפריקה.

העובדה שהמאובנים העתיקים צעירים מן הסלעים העתיקים ביותר אינה משמעותית. ייתכן שהחיים נוצרו זמן רב קודם לכן. עם זאת, החיים כנראה לא יכלו להתפתח לפני יותר מ- 4.1 מיליארד שנים בגלל הפגזה אינטנסיבית מוקדמת של מטאורים, אוקיינוס ​​ של לבה נוזלית שכיסה חלקים נרחבים של קרום כדור הארץ, לא היה סביבה הולמת להתפתחות חיים. כפי שהראה הפליאונטולוג סטיבן ג'יי גולד, החיים התעוררו "ברגע שיכלו: היה זה תהליך בלתי-נמנע כמו יצירת קוורץ או פצלת השדה". בעקבות  חישובים שנערכו לגבי התנאים בכדור הארץ הקדמון, הועלתה טענה שהחיים היו עשויים להופיע מספר פעמים על פני כדור הארץ, וכי חיים כיום הם תולדה של אותם האירועים. כמו כן ראוי לציין כי הסטרומוליטים באוסטרליה שגשגו בסביבות מוזרות ועוינות. עדויות מרמזות כי אורגניזמים אלה חיו ליד זרימות תרמיות רדודות שנשלטו על ידי תופעות געשיות. באווירה כמעט נטולת חמצן, הם ביצעו חילוף חומרים גז מימן גופרתי (H2S), שהוא רעיל לצורות החיים המודרני ביותר.

תהליך הפוטוסינטזה המאפשר לתאים בחיי לקלוט אור שמש ולייצר באמצעותו מאגרי אנרגיה, המשמשים לפעילות הצמח.
באדיבות Astropedia Textbook

בעזרת ראיות ממאובנים, ראקציות כימיות, וקצת ספקולציות, אנו יכולים לספר את סיפור התפתחות החיים על פני כדור הארץ. במשך כ- 2 מיליארד שנה, הפרוקריוטים שולטים באוקיאנוסים של כדור הארץ. החיים נותרו באוקיינוסים בלבד, שם המים הנוזליים סיפקו סביבה תומכת ומגינה. אורגניזמים היו בעיקר בעלי גוף רך, לכן המאובנים מתקופה זו נדירים, דבר המקשה על המעקב אחר התפתחותם. האדמה הייתה צחיחה. היא נראתה בדומה למדבריות בכדור הארץ כיום או כמו פני מאדים. אזורים מסוימים היו לחים ועתירי משקעים, אבל במקום יערות מפוארים, היו רק משטחים חשופים, ערוצים שחוקים וקניונים גדולים. נופים חומים השתרעו מהיבשה ועד הים.

בהדרגה, החיים עברו מעבר יוצא דופן. הפרוקריוטים הראשוניים שרדו והתפתחו באמצעות תרכובות אורגניות שנמצאו בבריכות חמות, ובאמצעות שימוש במימן גופרתי כמקור אנרגיה. אך כאשר מקור מזון זה נעלם, בעקבות שינויים באטמוספירה של כדור הארץ, כמה פרוקריוטים המציאו את פוטוסינתזה. פוטוסינתזה מאפשרת המרה של אור השמש לאנרגיה כימית המאוחסנת לשימוש עתידי. תהליך בסיסי זה איפשר התפשטותן של צורות חיים מתקדמות ומאפשר לחיים להחזיק מעמד לאורך זמן קוסמי. מקור אנרגית ההיתוך הנוצרת עמוק בליבת השמש הפך לשולט בהתפתחות החיים.

אחת התוצאות של המצאת הפוטוסינתזה הייתה שחרור החמצן לאטמוספירה של כדור הארץ. למעשה, כל החמצן החופשי שבו תלויות צורות החיים המודרניות (כולל אנחנו!) הגיע לאטמוספירה באמצעות אורגניזמים מיקרוסקופיים שחיו לפני מיליארדי שנים. בתחילה גז זה היה לא יותר מאשר מוצר פסולת – חמצן היה למעשה רעיל עבור האורגניזמים הראשונים! במשך הזמן התפתחו אורגניזמים שיכולים להשתמש בחמצן בחילוף החומרים שלהם, ותכולת החמצן החלה לעלות לעבר הערך המוכר כיום של כ- 21% מהאטמוספירה. האטמוספרה התפתחה כתוצאה מתנאי הפחתה (שנשלטו על ידי תרכובות מימן) לכיוון תנאי חמצון (הנשלטים על ידי תרכובות חמצן). כראיה לשינוי זה, אנו מוצאים משקעים חמצון נדירים מלפני 2 מיליארד שנים, שנפוצו לאחר מכן. ייצור החמצן שינה את כל הסביבה. קרינה אולטרה סגולה שברה כמה מולקולות O2, ואטומי חמצן חופשיים יצרו עם מולקולות O2 אחרות את מולקולות האוזון (O3). התוצאה הייתה היווצרות שכבת אוזון גבוהה באטמוספירה של כדור הארץ, אשר סופגת קרינת UV השמש ובכך מגינה על אורגניזמים שעל פני השטח.

לפני 1.4 מיליארד שנים, נסקה מורכבות החיים. התפתחו תאים הנקראים אוקריוטיים; קרום במרכז התאים מחזיק את הדנ"א. אוקריוטיים מכילים כמות חומר גנטי הגדולה פי מאות פעמים מכמות מצויה בתאים פרוקריוטיים. העלייה בכמות החומר הגנטי לוותה בעליה מקבילה של מורכבות תפקוד התא. סוגים חדשים של אורגניזמים החלו להופיע ברשימות המאובנים: הם יכלו לעבד חמצן, ולמרות שהם פחות עמידים לנזקי UV, הם מסוגלים לפרוח בגלל התפתחותה של שכבת האוזון החדשה. בכדור הארץ אנו עדים באותה תקופה להתפשטות החיים מהים אל היבשה. זהו צעד חשוב בבואנו לבחון  את התפתחות החיים בכוכבי לכת אחרים! האורגניזמים המשיכו להתרבות, וחלקם המציאו את הרבייה המינית. רבייה מינית מאפשרת לצאצאים לקבל מחצית מהגנים שלהם מכל הורה. כל התאים האוקריוטים יכולים להתרבות באופן לא-מיני, אך רבייה מינית גורמת לשילובי הגנים המאפשרים השתנות של הצאצאים מדור לדור. שילובים חדשים כאלה בתורם הקלו על ההסתגלות, המאפשרת לאורגניזמים לשרוד בסביבה עוינת ומשתנה.

Author: Chris Impey

« הקודם
הבא »
חיפוש בספר לימוד:
תוכן העניינים:
פרק א' - כיצד פועל המדע?
  • 1.1 טבע המדע
  • 1.2 ראיות
  • 1.3 מדידות
  • 1.4  אומדן
  • 1.5  ממדים
  • 1.6 תצפיות ואי-וודאות
  • 1.7 סימון מדעי
  • 1.8 בדיקת השערות
  • 1.9 חקר מקרה – חיים על מאדים
  • 1.10 תיאוריות מדעיות
  • 1.11 מערכות ידע מדעיות
  • 1.12 מחקר מדעי מודרני
  • 1.13 האסטרונומיה כמדע
פרק ב' - אסטרונומיה תצפיתית
  • 2.1 שמי הלילה
  • 2.2 תנועות בשמים
  • 2.3 ניווט
  • 2.4 קבוצות כוכבים ועונות השנה
  • 2.5 עונות השנה
  • 2.6 בהירות כוכבים
  • 2.7 גודל קווי וגודל זוויתי
  • 2.8 מופעי ירח
  • 2.9 ליקויים
  • 2.10 זוהר הקוטב
  • 2.11 לוחות זמנים
  • 2.12 זמני השמש
  • 2.13 תקציר תולדות האסטרונומיה
  • 2.14 האסטרונומיה היוונית
  • 2.15 אסטרונומיה גיאוצנטרית
  • 2.16 יממה כוכבית ויממה שמשית
  • 2.17 חודש שמשי וחודש כוכבי
פרק ג' - המהפכה הקופרניקנית
  • 3.1 תלמי והמודל הגיאוצנטרי
  • 3.2 הרנסנס
  • 3.3 קופרניקוס והמודל ההליוצנטרי
  • 3.4 טיכו ברהיי
  • 3.5 יוהנס קפלר
  • 3.6 מסלולים אליפטיים
  • 3.7 חוקי קפלר
  • 3.8 גלילאו גליליי
  • 3.9 משפט גלילאו
  • 3.10 אייזק ניוטון
  • 3.11 חוק הכבידה העולמי של ניוטון
  • 3.12 תהליכים מחזוריים
  • 3.13 ריבוי עולמות
  • 3.14 הולדת המדע
  • 3.15 הסדר במערכת השמש
  • 3.16 קנה-המידה של מערכת השמש
  • 3.17 מסע בחלל
  • 3.18 קיצור תולדות מסעי החלל
  • 3.19 הנחיתה על הירח
  • 3.20 תחנת חלל בינלאומית
  • 3.21 משימות חלל מאוישות מול רובוטיות
  • 3.22 טיסות חלל מסחריות
  • 3.23 עתיד מחקר החלל
פרק ד' - אנרגיה וחומר ביקום
  • 4.1 חומר ואנרגיה
  • 4.2 ראת'רפורד ומבנה האטום
  • 4.3 פיזיקה יוונית
  • 4.4 דלטון והאטומים
  • 4.5 הטבלה המחזורית
  • 4.6 מבנה האטום
  • 4.7 אנרגיה
  • 4.8 חום וטמפרטורה
  • 4.9 אנרגיה קינטית ואנרגיה פוטנציאלית
  • 4.10 שימור אנרגיה
  • 4.11 מהירות חלקיקי גז
  • 4.12 מצבי צבירה בחומר
  • 4.13 תרמודינמיקה
  • 4.14 אנטרופיה
  • 4.15 חוקי התרמודינמיקה
  • 4.16 קרינת חום
  • 4.17 חוק ווין
  • 4.18 קרינה מפלנטות וכוכבים
  • 4.19 חום פנימי בפלנטות וכוכבים
פרק ה' - מערכת ארץ-ירח
  • 5.1 הארץ והירח
  • 5.2 ניסיונות בהערכת גיל הארץ
  • 5.3 התקררות כדור הארץ
  • 5.4 תיארוך רדיואקטיבי
  • 5.5 קביעת גיל הירח והארץ
  • 5.6 חום פנימי ופעילות גיאולוגית
  • 5.7 מבנה פנימי של הארץ והירח
  • 5.8 סוגי סלעים
  • 5.9 שכבות בארץ ובירח
  • 5.10 מים בכדור הארץ
  • 5.11 כדור הארץ המשתנה
  • 5.12 תנועת הלוחות
  • 5.13 הרי געש
  • 5.14 תהליכים גיאולוגיים
  • 5.15 מכתשי פגיעה
  • 5.16 זמן גיאולוגי
  • 5.17 הכחדות המוניות
  • 5.18 אבולוציה וסביבה קוסמית
פרק ו' - פלנטות ארציות
  • 6.1 מדוע ללמוד על פלנטות?
  • 6.2 הפלנטות
  • 6.3 פלנטות ארציות
  • 6.4 מרקיורי
  • 6.5 נוגה
  • 6.6 תופעות געשיות בנוגה
  • 6.7 אפקט חממה בנוגה
  • 6.8 פעילות טקטונית בנוגה
  • 6.9 אגדות מאדים
  • 6.10 מחקרים מוקדמים של מאדים
  • 6.11 מחקר מאדים
  • 6.12 הגיאולוגיה של מאדים
  • 6.13 מבט מקרוב על קרקע מאדים
  • 6.14 ירחי מאדים
  • 6.15 מסלולי מרקיורי
פרק ז' - פלנטות ענקיות וירחיהן
  • 7.1 פלנטות גז ענקיות
  • 7.2 האטמוספירות בענקיות הגז
  • 7.3 עננים בענקיות הגז
  • 7.4 המבנה הפנימי של ענקיות הגז
  • 7.5 קרינת חום מענקיות הגז
  • 7.6 היש חיים בענקיות הגז?
  • 7.7 מדוע הן כה ענקיות?
  • 7.8 חוקי הגזים
  • 7.9 הטבעות של ענקיות הגז
  • 7.10 כיצד נוצרו הטבעות?
  • 7.11 גבול רוש
  • 7.12 ירחים של הפלנטות הגדולות
  • 7.13 משימת וויאג'ר
  • 7.14 פלנטת צדק
  • 7.15 הירחים הגליליאניים
  • 7.16 תופעות געשיות באיו
  • 7.17 שבתאי
  • 7.18 מסע קאסיני לשבתאי
  • 7.19 טיטאן – גדול ירחי שבתאי
  • 7.20 גילוי אורנוס ונפטון
  • 7.21 אורנוס
  • 7.22 נפטון
פרק ח' - גופים במרחב הפלנטרי
  • 8.1 גופים במרחב הפלנטרי
  • 8.2 שביטים
  • 8.3 מבנה גרעין השביט
  • 8.4 הכימיה של השביט
  • 8.5 ענן אורט וחגורת קוויפר
  • 8.6 חגורת קוויפר
  • 8.7 מסלולי השביטים
  • 8.8 מהלך חיי שביט
  • 8.9 גופים מחוץ למערכת השמש
  • 8.10 מטאורים
  • 8.11 אסטרואידים
  • 8.12 צורת האסטרואידים
  • 8.13 אירוע טונגוסקה
  • 8.14 איומים מהחלל
  • 8.15 פגיעות בצדק
  • 8.16 הזדמנויות בחלל הבין-פלנטרי
פרק ט' - כיצד נוצרה המערכת הפלנטרית?
  • 9.1 כיצד נוצרה מערכת השמש?
  • 9.2 ראשית מערכת השמש
  • 9.3 שימור תנע זוויתי
  • 9.4 תנע זוויתי בענן קורס
  • 9.5 התכווצות הלמהולץ
  • 9.6 ויקטור ספרונוב ויצירת הפלנטות
  • 9.7 קריסת ערפילית כוכבנית
  • 9.8 מפלנטסימלים לפלנטות
  • 9.9 התפתחות גופים במערכת השמש
  • 9.10 הפרדה פלנטרית – דִּיפֶרֶנְצְיַאצְיָה
  • 9.11 כיצד נוצרה מערכת השמש?
  • 9.12 מעבר מגרגרים לפלנטות
  • 9.13 התלכדות והתפרקות של גופים במערכת השמש
  • 9.14 שדות מגנטיים בפלנטות
פרק י' - גלוי קרינה מהחלל
  • 10.1 תצפיות ביקום
  • 10.2 הקרינה והיקום
  • 10.3 טבע האור
  • 10.4 הספקטרום האלקטרומגנטי
  • 10.5 תכונות הגלים
  • 10.6 גלים וחלקיקים
  • 10.7 כיצד נעה הקרינה
  • 10.8 התכונות של הקרינה אלקטרומגנטית
  • 10.9 אפקט דופלר
  • 10.10 קרינה בלתי נראית
  • 10.11 קווים ספקטרליים
  • 10.12 קווים ופסי פליטה
  • 10.13 ספקטרום בליעה ופליטה
  • 10.14 חוקי קירכהוף
  • 10.15 חישה ופיענוח של מידע אסטרונומי
  • 10.16 הטלסקופ
  • 10.17 הטלסקופ האופטי
  • 10.18 גלאים אסטרונומיים
  • 10.19 אופטיקה מסתגלת
פרק י"א - השמש - הכוכב שלנו
  • 11.1 השמש
  • 11.2 הכוכב הקרוב ביותר
  • 11.3 תכונותיה של השמש
  • 11.4 קלווין וגיל השמש
  • 11.5 הרכב השמש
  • 11.6 אנרגיה גרעינית
  • 11.7 המרת מסה לאנרגיה
  • 11.8 דוגמאות להמרת מסה-אנרגיה
  • 11.9 אנרגיה מביקוע גרעיני
  • 11.10 אנרגיה מהיתוך גרעיני
  • 11.11 תהליכים גרעיניים בשמש
  • 11.12 פנים השמש
  • 11.13 זרימת האנרגיה בשמש
  • 11.14 הכרומוספירה והקורונה
  • 11.15 נייטרינים מהשמש
  • 11.16 תנודות השמש
  • 11.17 כתמי השמש
פרק י"ב - תכונותיהם של כוכבים
  • 12.1 כוכבים
  • 12.2 שמות כוכבים
  • 12.3 תכונות כוכבים
  • 12.4 המרחק לכוכבים
  • 12.5 בהירות נראית או גודל נראה
  • 12.6 בהירות מוחלטת או גודל מוחלט
  • 12.7 מדידת המרחק לכוכבים
  • 12.8 מדידת פארלקסה
  • 12.9 ספקטרום הכוכבים
  • 12.10 מיון ספקטראלי
  • 12.11 טמפרטורה ומיון ספקטראלי
  • 12.12 תנועת כוכבים בחלל
  • 12.13 נגיהות
  • 12.14 מדידת רדיוס כוכב
  • 12.15 חוק סטפאן-בולצמן
  • 12.16 מסת כוכבים
פרק י"ג - הולדתם ומותם של כוכבים
  • 13.1 הולדתו ומותו של כוכב
  • 13.2 הבנת מהלך חיי כוכבים
  • 13.3 כמות היסודות ביקום
  • 13.4 היווצרות כוכבים
  • 13.5 עננים מולקולריים
  • 13.6 כוכבים צעירים
  • 13.7 כוכבי T טאורי
  • 13.8 גבולות מסת הכוכבים
  • 13.9 ננסים חומים
  • 13.10 צבירי כוכבים צעירים
  • 13.11 קדירת היסודות
  • 13.12 כוכבי הסדרה הראשית
  • 13.13 תגובות גרעיניות בסדרה הראשית
  • 13.14 משך החיים בסדרה הראשית
  • 13.15 התפתחות כוכבים
  • 13.16 ענקים אדומים
  • 13.17 כוכבים בענף האופקי ובענף האסימפטוטי
  • 13.18 כוכבים משתנים
  • 13.19 מחזורים בחייהם ומותם של כוכבים
  • 13.20 כוכבים מגנטיים
  • 13.21 אובדן מסה בכוכבים
  • 13.22 ננסים לבנים
  • 13.23 סופרנובה
  • 13.24 לצפות במותו של כוכב
  • 13.25 כוכבי ניוטרונים ופולסרים
  • 13.26 תורת היחסות הפרטית
  • 13.27 תורת היחסות הכללית
  • 13.28 חורים שחורים
  • 13.29 תכונותיהם של חורים שחורים
  • 13.30 ערפיליות פלנטריות
פרק י"ד - שביל החלב
  • 14.1 פיזור כוכבים בחלל
  • 14.2 כוכבים שותפים
  • 14.3 כוכבים כפולים
  • 14.4 מערכות מרובות כוכבים
  • 14.5 העברת מסה במערכת כפולה
  • 14.6 מערכות כפולות ומסת כוכבים
  • 14.7 נובה וסופרנובה
  • 14.8 מערכות בינאריות אקסוטיות
  • 14.9 היווצרות מערכת רב-כוכבית
  • 14.10 סביבות הכוכבים
  • 14.11 התווך הבין כוכבי
  • 14.12. השפעת תווך בין-כוכבי על אור כוכבים
פרק ט"ו - גלקסיות
  • 15.1 גלקסיית שביל החלב
  • 15.2 מיפוי דסקת הגלקסיה
  • 15.3 מבנים הספירליים בגלקסיות
  • 15.4 המסה של גלקסיית שביל-החלב
  • 15.5 חומר אפל בגלקסיית שביל-החלב
  • 15.6 מסת הגלקסיה
  • 15.7 מרכז הגלקסיה
  • 15.8 אוכלוסיות כוכבים
  • 15.9 יצירת גלקסית שביל-החלב
  • 15.10 גלקסיות
  • 15.11 שאפלי, קורטיס והאבל
  • 15.12 מדידת מרחקים באמצעות קפאידים
פרק ט"ז - היקום המתפשט
  • 16.1 הסחה לאדום של גלקסיות
  • 16.2 היקום המתפשט
  • 16.3 היסט קוסמולוגי לאדום
  • 16.4 יחס האבל
  • 16.5 היחס בין היסט לאדום ומרחק
  • 16.6 סמנים להערכת מרחקי גלקסיות
  • 16.7 הגודל והגיל של היקום
  • 16.8 קבוע האבל
  • 16.9 מבנה היקום בקנה-מידה גדול
  • 16.10 חומר אפל בקנה-מידה גדול
  • 16.11 הגלקסיות הרחוקות ביותר
  • 16.12 גלקסיות פעילות
  • 16.13 גילוי קוואזרים
  • 16.14 קוואזרים
  • 16.15 חורים שחורים בגלקסיות קרובות
  • 16.16 קוואזרים כחיישני היקום
  • 16.17 מקור האנרגיה של קוואזרים
  • 16.18 יצירת כוכבים וההיסטוריה של היקום
פרק י"ז - קוסמולוגיה
  • 17.1 קוסמולוגיה
  • 17.2 קוסמולוגיות קודמות
  • 17.3 קוסמולוגיה ייחסותית
  • 17.4 מודל המפץ הגדול
  • 17.5 העקרון הקוסמולוגי
  • 17.6 התפשטות היקום
  • 17.7 יצירת יסודות קוסמית
  • 17.8 קרינת רקע קוסמית
  • 17.9 גילוי קרינת רקע קוסמית
  • 17.10 מדידת עקמומיות היקום
  • 17.11 התפתחות היקום
  • 17.12 התפתחות מבנה היקום
פרק י"ח - החיים בכדור הארץ
  • 18.1 טבע החיים
  • 18.2 הכימיה של החיים
  • 18.3 מולקולות החיים
  • 18.4 ראשית החיים בכדור הארץ
  • 18.5 ראשיתן של מולקולות מורכבות
  • 18.6 הניסוי של מילר-יורי
  • 18.7 טרום עידן ה- RNA
  • 18.8 עולם ה- RNA
  • 18.9 ממולקולות לתאים
  • 18.10 חילוף חומרים
  • 18.11 אורגניזמים אנאירוביים
  • 18.12 אקסטרמופילים
  • 18.13 פסיכרופילים
  • 18.14 חשיבות המים לחיים
  • 18.15 דנ"א ותורשה
  • 18.16 ברירה טבעית
  • 18.17 השערת גאיה
  • 18.18 החיים ואירועים קוסמיים
פרק י"ט - חיים ביקום
  • 19.1 החיים ביקום
  • 19.2 אסטרו-ביולוגיה
  • 19.3 החיים מחוץ לכדור הארץ
  • 19.4 אתרים אפשריים לקיום חיים
  • 19.5 מולקולות מורכבות בחלל
  • 19.6 חיים במערכת השמש
  • 19.7 השערת כדור הארץ הנדיר
  • 19.8 האם אנחנו לבד?
  • 19.9 היסטוריה של חיפוש חוצנים
  • 19.10 איפה הם?
  • 19.11 הדרך הטובה ביותר לתקשר
כל הזכויות שמורות ל-שיר-שירותי ידע ברשת, אשדות יעקב איחוד © 2022
Design by Visuali

תפריט נגישות

  • מופעל ב favoriteאהבה ע״י עמית מורנו
גלילה לראש העמוד