דלג לתוכן הראשי
מצפה הכוכבים כנרת
  • ספר לימוד
    • פרק א' – כיצד פועל המדע?
    • פרק ב' – אסטרונומיה קדומה
    • פרק ג' – המהפכה הקופרניקנית
    • פרק ד' – אנרגיה וחומר ביקום
    • פרק ה' – מערכת ארץ-ירח
    • פרק ו' – פלנטות ארציות
    • פרק ז' – פלנטות ענקיות וירחיהן
    • פרק ח' – גופים במרחב הפלנטרי
    • פרק ט' – כיצד נוצרה המערכת הפלנטרית?
    • פרק י' – גלוי קרינה מהחלל
    • פרק י"א – השמש – הכוכב שלנו
    • פרק י"ב – תכונותיהם של כוכבים
    • פרק י"ג – הולדתם ומותם של כוכבים
    • פרק י"ד – שביל החלב
    • פרק ט"ו – גלקסיות
    • פרק ט"ז – היקום המתפשט
    • פרק י"ז – קוסמולוגיה
    • פרק י"ח – החיים בכדור הארץ
    • פרק י"ט – חיים ביקום
  • הדמיות
  • עבודות זעירות
    • מהם מטאוריטים?
    • מה הם כתמי שמש?
    • מה קורה לחלקי השמש כאשר הם מתפרצים מהשמש ומה תוצאת נפילתם?
    • מדוע כוכב הלכת אורנוס מסתחרר בשכיבה על הצד?
    • מדוע צבעו של מאדים אדום?
    • מדוע כוכב הלכת אורנוס מסתחרר בשכיבה על הצד?
    • למה נעלמו המים במאדים?
    • איך כוכב הלכת צדק נוצר, הגיע למערכת השמש והחל להסתובב סביבה במסלול הקבוע?
    • כיצד נוצרו טבעותיו של שבתאי (saturn)?
  • פעילויות תלמידים
    • בית ספר יסודי
    • חטיבת ביניים
    • בית ספר תיכון
  • מצפה כוכבים רובוטי
  • פרויקטים
    • מייזמים שמתקיימים כעת
    • מייזמים שהסתיימו
    • תערוכת טילאות
  • צור קשר
  • ראשי
  • ספר לימוד
  • הדמיות באסטרונומיה
  • עבודות זעירות
  • אסטרוטופ
  • פעילויות תלמידים
  • מצפה כוכבים רובוטי
  • פרויקטים
  • צור קשר
מצפה הכוכבים כנרת
  • ספר לימוד
    • פרק א' – כיצד פועל המדע?
    • פרק ב' – אסטרונומיה קדומה
    • פרק ג' – המהפכה הקופרניקנית
    • פרק ד' – אנרגיה וחומר ביקום
    • פרק ה' – מערכת ארץ-ירח
    • פרק ו' – פלנטות ארציות
    • פרק ז' – פלנטות ענקיות וירחיהן
    • פרק ח' – גופים במרחב הפלנטרי
    • פרק ט' – כיצד נוצרה המערכת הפלנטרית?
    • פרק י' – גלוי קרינה מהחלל
    • פרק י"א – השמש – הכוכב שלנו
    • פרק י"ב – תכונותיהם של כוכבים
    • פרק י"ג – הולדתם ומותם של כוכבים
    • פרק י"ד – שביל החלב
    • פרק ט"ו – גלקסיות
    • פרק ט"ז – היקום המתפשט
    • פרק י"ז – קוסמולוגיה
    • פרק י"ח – החיים בכדור הארץ
    • פרק י"ט – חיים ביקום
  • הדמיות
  • עבודות זעירות
    • מהם מטאוריטים?
    • מה הם כתמי שמש?
    • מה קורה לחלקי השמש כאשר הם מתפרצים מהשמש ומה תוצאת נפילתם?
    • מדוע כוכב הלכת אורנוס מסתחרר בשכיבה על הצד?
    • מדוע צבעו של מאדים אדום?
    • מדוע כוכב הלכת אורנוס מסתחרר בשכיבה על הצד?
    • למה נעלמו המים במאדים?
    • איך כוכב הלכת צדק נוצר, הגיע למערכת השמש והחל להסתובב סביבה במסלול הקבוע?
    • כיצד נוצרו טבעותיו של שבתאי (saturn)?
  • פעילויות תלמידים
    • בית ספר יסודי
    • חטיבת ביניים
    • בית ספר תיכון
  • מצפה כוכבים רובוטי
  • פרויקטים
    • מייזמים שמתקיימים כעת
    • מייזמים שהסתיימו
    • תערוכת טילאות
  • צור קשר
  • ראשי
  • ספר לימוד
  • הדמיות באסטרונומיה
  • עבודות זעירות
  • אסטרוטופ
  • פעילויות תלמידים
  • מצפה כוכבים רובוטי
  • פרויקטים
  • צור קשר
2.18 ספירה ומדידה
ראשי » פרק ב' - אסטרונומיה תצפיתית » 2.18 ספירה ומדידה

2.18 ספירה ומדידה

כל הספירה והחשבון שלנו מבוססים על השיטה העשרונית. ובכל זאת, כמויות מוכרות רבות מחולקות בדרכים שאינן משתמשות בגורם עשר. חשבו על 360 המעלות שבמעגל, על 60 הדקות שבשעה, על 24 השעות שביממה, או, ביחידות האנגליות והאמריקאיות, על 16 האונקיות שבליברה, על 12 האינצ'ים שברגל ועל 8 הפיינטים שבגלון. מאין באו היחידות האלה? רוב האנשים בעת העתיקה לא ידעו קרוא וכתוב, ולכן הם העדיפו שיטות שבהן קל לחלק מספר (או פרות, או מטבעות) בדרכים רבות ושונות.

הזוויות שיוצרים המחוגים של שעון מחוגים. כל דקה מייצגת 6 מעלות במעגל של 360 מעלות.

התרבויות הקדומות ביותר השתמשו לעיתים קרובות בשיטות מדידה המבוססות על המספר 60 – שיטה שנקראת שיטה סקסגזימלית (בבסיס 60). מדוע דווקא 60? זה המספר הקטן ביותר שאפשר לחלק ל-2, ל-3, ל-4, ל-5 או ל-6 חלקים שווים. בתקופה שבין 3000 לפנה"ס ל-2000 לפנה"ס פיתחו השומרים את שיטת הספירה בבסיס 60, שממנה נגזרו חלוקות הזווית והזמן שבהן אנחנו משתמשים עד היום. כמעט בוודאות, העובדה שיחידת המידה של זוויות היא מעלה מבוססת על האסטרונומיה. בכל יום כדור הארץ נע במסלולו סביב השמש כ-1°. מנקודת המבט של אנשים בעת העתיקה: אם מתבוננים בשמים בכל לילה באותה שעה, מגלים שהכוכבים זזו ממקומם בכ-1° בהשוואה ללילה הקודם. במשך כמה שבועות ההזזה הזאת של הכוכבים בולטת למדי. ייתכן שההערכה שבשנה יש 360 ימים חיזקה את הבחירה ב-360° כדי להגדיר מעגל.

המעלות מחולקות לדקות קשת ולשניות קשת, בדיוק כמו שהשעות מחולקות לדקות ולשניות. אולי תתהו איך השומרים והבבלים נתנו לנו את יחידות הזמן הקטנות ביותר שלנו, כשלפני 4,000–5,000 שנה לא היו אפילו שעונים. זכרו שהם השתמשו בכוכבים כדי למדוד זמן מדויק, ואורך השנה היה ידוע להם בדיוק של חלק משעה. כדור הארץ מסתובב, ולכן יש קשר בין זוויות לבין זמן. כדור הארץ משלים סיבוב שלם בכל 24 שעות, ולכן הוא מסתובב ב-1° בכ-(24 × 60) / 360 = 4 דקות. והכוכבים זזים בשמים בכ-1° בכל לילה, ולכן כל כוכב זורח ושוקע בכל לילה כ-4 דקות מוקדם יותר.

השוואה בין הקטרים הזוויתיים של השמש, הירח והפלנטות, וגבול ההפרדה של עין בעלת ראייה תקינה – דקת קשת אחת.

האסטרונומיה מתחילה במדידת זוויות. צריך להבחין בין מידה קווית לבין מידה זוויתית. מידה קווית נותנת את האורך האמיתי של משהו, במטרים או בקילומטרים, למשל. מידה זוויתית, לעומת זאת, נותנת את הזווית שגוף מכסה. היא מודדת את המרחק הנראה בין שני עצמים, הנמצאים במרחק מסוים מהצופה, ביחידות כמו מעלות. באנגלית יש פועל מיוחד, subtend, שמתאר את הזווית שגוף כזה מכסה; למשל, הירח מכסה בשמים ½°. כדי לקבל תחושה של הזווית הזאת, הושיטו את הזרת למלוא אורך היד: רוחב הזרת במרחק הזה הוא בערך 1°, כלומר בערך פעמיים הקוטר של הירח.

באסטרונומיה יש טווח רחב מאוד של מידות זוויתיות. עין האדם היא מערכת אופטית מדהימה: שדה הראייה של שתי העיניים יחד רחב מאוד – כ-200° לרוחב – אף שאת הפרטים אנחנו רואים בחדות רק בתחום צר בהרבה. מצלמות מגיעות עם עדשות מ"רחבות זווית" ועד "טלה" (טלפוטו). ההבדל בין העדשות האלה הוא רק הרוחב הזוויתי של התמונה, שנקרא גם שדה הראייה של העדשה. עדשה רגילה מכסה בדרך כלל שדה ראייה של כ-40° עד 50°, ועדשת טלה טיפוסית עשויה להראות כ-10° עד 20°. בקצה השני, הפרטים הקטנים ביותר שעין בעלת ראייה תקינה יכולה לראות מכסים זווית של כדקת קשת אחת בלבד (1′), וטלסקופים רבים יכולים למדוד פרטים קטנים עד שנייית קשת אחת (1″).

תרשים של המונחים "אזימוט" ו"גובה" בתצפית בגופים שמימיים.
הקשר בין נטיית הציר (Obliquity), ציר הסיבוב, מישור המסלול, קו המשווה השמימי והמילקה. כדור הארץ מוצג כפי שהוא נראה מהשמש, וכיוון התנועה במסלול הוא נגד כיוון השעון (שמאלה).

אנשים בעת העתיקה מצאו שנוח לחשוב על הכוכבים כאילו הם מוטבעים על כדור שמימי שמסתובב מעלינו. את המקום של כל גוף בשמים אפשר לקבוע בשתי זוויות. נניח שאתם מתבוננים בכוכב בשמי הלילה. אתם יכולים למדוד את הזווית של הכוכב מעל האופק, שנקראת גובה. אחר כך אתם יכולים למדוד את הזווית של הנקודה שמתחתיו על האופק מנקודת הצפון, או מכל נקודת ייחוס אחרת – הזווית הזאת נקראת אזימוט. שתי הזוויות האלה קובעות באופן חד-משמעי את המקום של הגוף על הכדור השמימי. באופן דומה, את המקום של כל נקודה על פני כדור הארץ אפשר להגדיר בשתי זוויות – קו אורך וקו רוחב. כמובן, הגובה והאזימוט של כוכב משתנים עם הזמן ועם המקום על פני כדור הארץ. לכן אסטרונומים משתמשים בזוג זוויות אחר, ביחס לקו המשווה השמימי – המעגל בשמים שכל נקודה בו רחוקה 90 מעלות מהקוטב השמימי (הסמוך לכוכב הצפון). מפות כוכבים מראות איך אסטרונומים מודדים מקומות בשמים, ואיך אפשר להיעזר בכוכבים כדי למצוא את הדרך.

שיטות הספירה הקדומות, כמו השיטה בבסיס 60, בהחלט נוחות לחלוקה. רבות מיחידות המידה המוכרות לנו נגזרות מכפולות של מספרים קטנים – אינצ'ים, אונקיות, פיינטים וכדומה. אבל השיטות האלה נעשות מסורבלות מאוד כשעוסקים במספרים גדולים. למשל, השנה 1988 בספרות רומיות היא MCMLXXXVIII (שעדיין מופיעה, למשל, בכתוביות של סרטים). דמיינו שאתם כותבים כך מספרים אסטרונומיים גדולים, או ממלאים כך את הדוח למס הכנסה! אנחנו נוטים להיצמד לשיטות מוכרות גם כשהן אינן הטובות או הנוחות ביותר.

את השיטה העשרונית שכללו הערבים, שהביאו אותה מהודו בסביבות 750 לספירה. שימו לב שהיא מחייבת המצאה של אפס, שמציין מקום ריק במספר. המילה האנגלית zero נגזרת מהמילה הערבית צִפְר ("ריק"). השיטה העשרונית מובילה באופן טבעי לשיטת המידות המטרית, שבה היחידות קשורות זו לזו בחזקות של 10. למשל, יחידות האורך המטריות הן קילומטרים, מטרים ומילימטרים, ויחידות המסה הן קילוגרמים וגרמים. אחרי המהפכה של 1789 פיתחו הצרפתים, כניסוי, אפילו שיטה עשרונית של זמן, שהחזיקה מעמד זמן קצר. אבל אפשר לראות שהעולם המודרני עדיין רווי ביחידות מידה ארכאיות.

→ הסעיף הקודם: 2.17 מצפים עתיקים  |  הסעיף הבא: 2.19 אסטרולוגיה ←

« הקודם
הבא »
פוסטים אחרונים
  • 7.37 פלנטות ננסיות
  • 7.36 פלוטו כפלנטה ננסית
  • 7.35 גילוי פלוטו
  • 7.34 פלוטו
  • 7.33 טריטון, ירח של נפטון
קטגוריות
  • אור והספקטרום האלקטרומגנטי
  • אנרגית השמש
  • אסטרואידים
  • אסטרוטופ
  • אסטרונומיה במאות 16-17
  • בית ספר יסודי
  • בית ספר תיכון
  • גלקסיות
  • גרמי שמים
  • הדמיות באסטרונומיה
  • הזמנת הרצאות
  • הירח
  • המרכז לחינוך אסטרונומי כנרת
  • הצעות למחקר
  • השמש
  • חטיבת ביניים
  • טלסקופ רובוטי
  • טלסקופים
  • ימי חלל ואסטרונומיה
  • כוכבים כפולים ומשתנים
  • כללי
  • ליקויים
  • מייזמים המתקיימים כעת
  • מייזמים שהסתיימו
  • מערכת השמש
  • מפגשי חובבים
  • מצפה כוכבים רובוטי
  • ספר לימוד
  • עבודות זעירות
  • פלנטה אורנוס
  • פלנטות מחוץ למערכת השמש
  • פלנטות מחוץ למערכת השמש
  • פלנטת מאדים
  • פלנטת נוגה
  • פלנטת נפטון
  • פלנטת צדק
  • פלנטת שבתאי
  • פעילויות לציבור הרחב
  • פעילויות לתלמידים
  • פרויקטים
  • פרק א' – כיצד פועל המדע?
  • פרק ב' – אסטרונומיה תצפיתית
  • פרק ג' – המהפכה הקופרניקנית ותוצאותיה
  • פרק ד' – אנרגיה וחומר ביקום
  • פרק ה' – מערכת ארץ-ירח
  • פרק ו' – פלנטות ארציות
  • פרק ז' – פלנטות ענקיות וירחיהן
  • פרק ח' – גופים במרחב הפלנטרי
  • פרק ט' – היווצרות מערכת פלנטרית
  • פרק ט"ו – גלקסיות
  • פרק ט"ז – היקום המתפשט
  • פרק י' – גלוי קרינה מהחלל
  • פרק י"א – השמש – הכוכב שלנו
  • פרק י"ב – תכונותיהם של כוכבים
  • פרק י"ג – הולדתם ומותם של כוכבים
  • פרק י"ד – שביל החלב
  • פרק י"ז – קוסמולוגיה
  • פרק י"ח – החיים בכדור הארץ
  • פרק י"ט – חיים ביקום
  • קואורדינטות ותנועות
  • קוסמולוגיה
  • שאלות נפוצות
  • תוכנות לניתוח תצלומים
  • תחרות ארצית בצילום אסטרונומי
  • תכונותיהם של כוכבים
  • תמיכה
  • תנועות גרמי שמים
  • תערוכת טילאות
  • תצפיות שמיים
תגובות אחרונות
    ארכיונים
    • נובמבר 2026
    • אוקטובר 2026
    • ספטמבר 2026
    • מאי 2026
    • מרץ 2026
    • נובמבר 2025
    • אוקטובר 2025
    • אוגוסט 2025
    • יולי 2025
    • יוני 2025
    • פברואר 2025
    • נובמבר 2024
    • אוקטובר 2024
    • אוגוסט 2024
    • יולי 2024
    • מאי 2024
    • פברואר 2024
    • ספטמבר 2023
    • אוגוסט 2023
    • אפריל 2023
    • מרץ 2023
    • פברואר 2023
    • ינואר 2023
    • דצמבר 2022
    • נובמבר 2022
    • אוקטובר 2022
    • פברואר 2022
    • דצמבר 2021
    • דצמבר 2020
    • דצמבר 2019
    • אוקטובר 2019
    • ספטמבר 2019
    • אוגוסט 2019
    • יולי 2019
    • יוני 2019
    • מאי 2019
    • אפריל 2019
    • ינואר 2019
    • נובמבר 2018
    • אוקטובר 2018
    • ספטמבר 2018
    • יולי 2018
    • יוני 2018
    • מאי 2018
    • אפריל 2018
    • מרץ 2018
    • פברואר 2018
    • ספטמבר 2017
    • אוגוסט 2017
    • יולי 2017
    • יוני 2017
    • מאי 2017
    • אפריל 2017
    • מרץ 2017
    כלים
    • הרשמה
    • התחבר
    • פיד רשומות
    • פיד תגובות
    • WordPress.org
    תוכן עניינים:
    פרק א'
    • 1.29 קנה מידה בזמן
    • 1.26 תחומי האסטרונומיה
    • 1.24 הדמיות ממוחשבות
    • 1.23 תרבות המדע
    • 1.18 לוגריתמים
    • 1.17 אלגברה
    • 1.16 גאומטריה
    • 1.15 מתמטיקה
    • 1.14 לוגיקה
    • 1.13 דרכים להצגת נתונים
    • 1.11 שגיאות וסטטיסטיקה
    • 1.10 ספרות משמעותיות ורמת הדיוק
    • 1.8 מסה, אורך וזמן
    • 1.5 שגיאות מדידה
    • 1.4 יחידות והשיטה המטרית
    • 1.28 קנה מידה בחלל
    • 1.27 האסטרונומיה כמדע
    • 1.25 מחקר מדעי מודרני
    • 1.22 מערכות ידע
    • 1.21 תיאוריות מדעיות
    • 1.20 חקר מקרה – חיים על מאדים
    • 1.19 בדיקת השערות
    • 1.12 סימון מדעי
    • 1.9 תצפיות ואי-ודאות
    • 1.7 ממדים
    • 1.6 אומדן
    • 1.3 מדידות
    • 1.2 ראיות
    • 1.1 טבע המדע
    פרק ב'

    יש ללחוץ על כפתור העריכה כדי לשנות את הטקסט הזה. לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית קולהע צופעט למרקוח איבן איף, ברומץ כלרשט מיחוצים. קלאצי צש בלי

    מדיניות הפרטיות | כל הזכויות שמורות ל-שיר-שירותי ידע ברשת, אשדות יעקב איחוד © 2022
    Design by Visuali

    כלי נגישות

    גודל טקסט
    הצהרת נגישות
    by Studio Visuali
    logo

    אנחנו משתמשים בעוגיות

    אנו משתמשים בעוגיות כדי לשפר את חוויית הגלישה שלך, לנתח את השימוש באתר ולהתאים עבורך תוכן שיווקי. בלחיצה על "אישור הכל" אתה מאשר את השימוש בעוגיות. באפשרותך לנהל את העדפותיך, לדחות עוגיות שאינן הכרחיות או לקרוא עוד במדיניות הפרטיות שלנו.

    מדיניות פרטיות

    Visuali — Cookie Consent

    עוגיות הכרחיות

    עוגיות אלו נדרשות לתפקוד הבסיסי של האתר ולא ניתן לכבותן.

    עוגיות פונקציונליות

    מאפשרות לאתר לזכור את העדפותיך, כגון שפה או אזור.

    עוגיות אנליטיקה

    עוזרות לנו להבין כיצד המבקרים משתמשים באתר, לשם שיפור השירות.

    עוגיות שיווק

    משמשות להצגת פרסומות רלוונטיות עבורך ולמדידת אפקטיביות קמפיינים.

    גלילה לראש העמוד