דלג לתוכן הראשי
מצפה הכוכבים כנרת
  • ספר לימוד
    • פרק א' – כיצד פועל המדע?
    • פרק ב' – אסטרונומיה קדומה
    • פרק ג' – המהפכה הקופרניקנית
    • פרק ד' – אנרגיה וחומר ביקום
    • פרק ה' – מערכת ארץ-ירח
    • פרק ו' – פלנטות ארציות
    • פרק ז' – פלנטות ענקיות וירחיהן
    • פרק ח' – גופים במרחב הפלנטרי
    • פרק ט' – כיצד נוצרה המערכת הפלנטרית?
    • פרק י' – גלוי קרינה מהחלל
    • פרק י"א – השמש – הכוכב שלנו
    • פרק י"ב – תכונותיהם של כוכבים
    • פרק י"ג – הולדתם ומותם של כוכבים
    • פרק י"ד – שביל החלב
    • פרק ט"ו – גלקסיות
    • פרק ט"ז – היקום המתפשט
    • פרק י"ז – קוסמולוגיה
    • פרק י"ח – החיים בכדור הארץ
    • פרק י"ט – חיים ביקום
  • הדמיות
  • עבודות זעירות
    • מהם מטאוריטים?
    • מה הם כתמי שמש?
    • מה קורה לחלקי השמש כאשר הם מתפרצים מהשמש ומה תוצאת נפילתם?
    • מדוע כוכב הלכת אורנוס מסתחרר בשכיבה על הצד?
    • מדוע צבעו של מאדים אדום?
    • מדוע כוכב הלכת אורנוס מסתחרר בשכיבה על הצד?
    • למה נעלמו המים במאדים?
    • איך כוכב הלכת צדק נוצר, הגיע למערכת השמש והחל להסתובב סביבה במסלול הקבוע?
    • כיצד נוצרו טבעותיו של שבתאי (saturn)?
  • פעילויות תלמידים
    • בית ספר יסודי
    • חטיבת ביניים
    • בית ספר תיכון
  • מצפה כוכבים רובוטי
  • פרויקטים
    • מייזמים שמתקיימים כעת
    • מייזמים שהסתיימו
    • תערוכת טילאות
  • צור קשר
  • ראשי
  • ספר לימוד
  • הדמיות באסטרונומיה
  • עבודות זעירות
  • אסטרוטופ
  • פעילויות תלמידים
  • מצפה כוכבים רובוטי
  • פרויקטים
  • צור קשר
מצפה הכוכבים כנרת
  • ספר לימוד
    • פרק א' – כיצד פועל המדע?
    • פרק ב' – אסטרונומיה קדומה
    • פרק ג' – המהפכה הקופרניקנית
    • פרק ד' – אנרגיה וחומר ביקום
    • פרק ה' – מערכת ארץ-ירח
    • פרק ו' – פלנטות ארציות
    • פרק ז' – פלנטות ענקיות וירחיהן
    • פרק ח' – גופים במרחב הפלנטרי
    • פרק ט' – כיצד נוצרה המערכת הפלנטרית?
    • פרק י' – גלוי קרינה מהחלל
    • פרק י"א – השמש – הכוכב שלנו
    • פרק י"ב – תכונותיהם של כוכבים
    • פרק י"ג – הולדתם ומותם של כוכבים
    • פרק י"ד – שביל החלב
    • פרק ט"ו – גלקסיות
    • פרק ט"ז – היקום המתפשט
    • פרק י"ז – קוסמולוגיה
    • פרק י"ח – החיים בכדור הארץ
    • פרק י"ט – חיים ביקום
  • הדמיות
  • עבודות זעירות
    • מהם מטאוריטים?
    • מה הם כתמי שמש?
    • מה קורה לחלקי השמש כאשר הם מתפרצים מהשמש ומה תוצאת נפילתם?
    • מדוע כוכב הלכת אורנוס מסתחרר בשכיבה על הצד?
    • מדוע צבעו של מאדים אדום?
    • מדוע כוכב הלכת אורנוס מסתחרר בשכיבה על הצד?
    • למה נעלמו המים במאדים?
    • איך כוכב הלכת צדק נוצר, הגיע למערכת השמש והחל להסתובב סביבה במסלול הקבוע?
    • כיצד נוצרו טבעותיו של שבתאי (saturn)?
  • פעילויות תלמידים
    • בית ספר יסודי
    • חטיבת ביניים
    • בית ספר תיכון
  • מצפה כוכבים רובוטי
  • פרויקטים
    • מייזמים שמתקיימים כעת
    • מייזמים שהסתיימו
    • תערוכת טילאות
  • צור קשר
  • ראשי
  • ספר לימוד
  • הדמיות באסטרונומיה
  • עבודות זעירות
  • אסטרוטופ
  • פעילויות תלמידים
  • מצפה כוכבים רובוטי
  • פרויקטים
  • צור קשר
2.19 אסטרולוגיה
ראשי » פרק ב' - אסטרונומיה תצפיתית » 2.19 אסטרולוגיה

2.19 אסטרולוגיה

שמי הלילה היו מסתוריים מאוד בעיני האנשים בעת העתיקה. הם יכלו לראות סדירויות בתנועת הגופים השמימיים, אבל לא הבינו את טבעם האמיתי. תרבויות עתיקות האמינו שלגופים שבשמי הלילה יש כוח מיוחד על בני האדם. מערכת האמונות הזאת נקראת אסטרולוגיה: הרעיון שמערכים של פלנטות וכוכבים בשמים גורמים לאירועים בחיי בני האדם על פני כדור הארץ, או משפיעים עליהם. האסטרולוגיה היא רק דוגמה אחת מתוך מגוון רחב של אמונות עתיקות, שלפיהן דפוסים בטבע גורמים לאירועים בחיי האדם או משפיעים עליהם. בעידן הקדם-מדעי – כשאין הסברים רציונליים לאירועים בטבע – אולי בלתי נמנע שבני האדם ייחסו כוחות מיוחדים לדברים שאינם מבינים.

קבוצות הכוכבים הקלאסיות של גלגל המזלות, סביב מסלול כדור הארץ.

האסטרולוגיה היא אמונה טפלה שאין לה שום בסיס בעובדות המדעיות. שורשיה מגיעים עד התצפיות האסטרונומיות המוקדמות ביותר. שתים-עשרה קבוצות הכוכבים שלאורך המילקה הן המזלות. האסטרולוגיה מלווה אותנו כבר 4,000 שנה, מלבד תקופה קצרה בימי הביניים, שבה הכנסייה הקתולית אסרה עליה כצורה של כישוף (וכאיום על כוחה של הכנסייה). בתקופה הבבלית נעשו תחזיות אישיות רק למלכים. בימי הרומאים התרחבו התחזיות האסטרולוגיות גם לעשירים. מאז האסטרולוגיה חלחלה לכולם, והיום אנחנו מוצאים אותה דרך קבע בעיתונים ובמגזינים. התחזיות האסטרולוגיות קשורות למזל – קבוצת הכוכבים – ולפלנטות שבלטו בשמים בזמן הלידה. ולא רק זה: תכונות אישיות אמורות להיות קשורות למזל. סקר אחרי סקר מראה שהאמונה באסטרולוגיה עדיין נפוצה.

אין לאסטרולוגיה שום בסיס מדעי, ואפשר להפריך את הטענות הסטטיסטיות שלה. (למשל, כוח המשיכה שמפעיל רופא או מיילדת על תינוק בזמן הלידה גדול מכוח המשיכה של מאדים, והשפעת הגאות של ספר שאתם מחזיקים ביד גדולה בהרבה מזו של כל הפלנטות). הנה כמה דוגמאות למחקרים מדעיים שמפריכים את טענות האסטרולוגיה. הפיזיקאי ג'ון מקגרווי (John McGervey) בדק את תאריכי הלידה ואת המקצועות של כ-23,000 אנשים, ולא מצא שום נטייה של מקצועות להתרכז במזלות מסוימים, כפי שאסטרולוגים צופים. הפסיכולוג ברנרד סילברמן (Bernard Silverman) בדק את המזלות של כ-2,000 זוגות נשואים וגרושים (1,586 נישואים ו-478 גירושים). ה"התאמה" לפי המזל לא הייתה קשורה כלל לשאלה אילו זוגות נפרדו ואילו נשארו יחד. האסטרונומים רוג'ר קלבר ופיליפ איאנה (Culver ו-Ianna) עקבו במשך חמש שנים אחרי התחזיות של אסטרולוגים לגבי ידוענים. רק 10% מהתחזיות הספציפיות התגשמו – בערך מה שהשיגו כתבים ותיקים בניחושים מושכלים.

אם האסטרולוגיה אינה עובדת, מדוע היא כל כך פופולרית? אולי אנשים רבים רואים בה שעשוע לא מזיק. אולי אנשים מחפשים הדרכה בחיים, ואינם בררנים במיוחד לגבי מקורה. החוקר האוסטרלי ג'פרי דין (Geoffrey Dean) שינה הורוסקופים כך שכל משפט בהם יאמר את ההפך מהמקור, ובכל זאת הנבדקים הצהירו שהם מדויקים. הפסיכולוג והסטטיסטיקאי הצרפתי מישל גוקלן (Michel Gauquelin) שלח ליותר מ-500 איש את ההורוסקופ של אחד מרוצחי ההמונים הגרועים בתולדות צרפת, כאילו היה ההורוסקופ שלהם – ומבין 150 הראשונים שהשיבו, 94% אמרו שהתיאור מתאים להם!

כל מי שלומד מדע צריך להיות מסוגל לשפוט טענות שמתיימרות להתבסס על מדע, אבל אינן כאלה. הבסיס של שיטה מדעית הוא בדיקת השערות. השערה טובה חייבת לחזות היבטים של הטבע, ואם ההשערה שגויה, יש לדחות אותה או לשנות אותה. הפיזיקאי ריצ'רד פיינמן אמר: "אנחנו מנסים להוכיח שאנחנו טועים מהר ככל האפשר, כי רק כך נוכל להתקדם". השערה מדעית חייבת קודם כול להיות ניתנת לבדיקה. כלומר, צריך להיות אפשר לבחון אותה בניסוי, או להשוות אותה לתצפיות חוזרות בעולם האמיתי. שנית, היא חייבת להיות ניתנת להפרכה. כלומר, ההשערה חייבת לנבא ניבויים מוגדרים מספיק כדי שאפשר יהיה לערוך תצפיות שיוכיחו שהיא שגויה.

האסטרולוגיה היא דוגמה להשערה שמתייחסים אליה כאל אמת (בדרך כלל מסיבות מסחריות), אף שאין שום גוף עקבי של ראיות שתומך בה. לתופעה כזאת קוראים פסבדו-מדע (מדע מדומה). הוא עשוי להיראות כאילו הוא נשען על הסממנים של מדע אמיתי, כמו ציטוט של ראיות, אבל לעיתים קרובות הראיות הן שמועות, ההפניות הן לספרים מסחריים אחרים שנחקרו ברשלנות, והעבודה כמעט אף פעם אינה נבדקת בידי חוקרים מקצועיים לפני פרסומה. כמו בתחומים רבים בחיים, כדאי לגלות ספקנות בריאה מול הטענות יוצאות הדופן של הפסבדו-מדע. פסבדו-מדע מציג באופן מעוות תגליות מדעיות אמיתיות, ותורם לגישות אנטי-אינטלקטואליות, שמחליפות חקירה ותגלית במיסטיקה ובכישוף. זו החלפה גרועה, כי התגליות האמיתיות על היקום מרתקות יותר מהטענות השגויות של הפסבדו-מדע.

→ הסעיף הקודם: 2.18 ספירה ומדידה  |  הסעיף הבא: 2.20 האסטרונומיה היוונית ←

« הקודם
הבא »
פוסטים אחרונים
  • 7.37 פלנטות ננסיות
  • 7.36 פלוטו כפלנטה ננסית
  • 7.35 גילוי פלוטו
  • 7.34 פלוטו
  • 7.33 טריטון, ירח של נפטון
קטגוריות
  • אור והספקטרום האלקטרומגנטי
  • אנרגית השמש
  • אסטרואידים
  • אסטרוטופ
  • אסטרונומיה במאות 16-17
  • בית ספר יסודי
  • בית ספר תיכון
  • גלקסיות
  • גרמי שמים
  • הדמיות באסטרונומיה
  • הזמנת הרצאות
  • הירח
  • המרכז לחינוך אסטרונומי כנרת
  • הצעות למחקר
  • השמש
  • חטיבת ביניים
  • טלסקופ רובוטי
  • טלסקופים
  • ימי חלל ואסטרונומיה
  • כוכבים כפולים ומשתנים
  • כללי
  • ליקויים
  • מייזמים המתקיימים כעת
  • מייזמים שהסתיימו
  • מערכת השמש
  • מפגשי חובבים
  • מצפה כוכבים רובוטי
  • ספר לימוד
  • עבודות זעירות
  • פלנטה אורנוס
  • פלנטות מחוץ למערכת השמש
  • פלנטות מחוץ למערכת השמש
  • פלנטת מאדים
  • פלנטת נוגה
  • פלנטת נפטון
  • פלנטת צדק
  • פלנטת שבתאי
  • פעילויות לציבור הרחב
  • פעילויות לתלמידים
  • פרויקטים
  • פרק א' – כיצד פועל המדע?
  • פרק ב' – אסטרונומיה תצפיתית
  • פרק ג' – המהפכה הקופרניקנית ותוצאותיה
  • פרק ד' – אנרגיה וחומר ביקום
  • פרק ה' – מערכת ארץ-ירח
  • פרק ו' – פלנטות ארציות
  • פרק ז' – פלנטות ענקיות וירחיהן
  • פרק ח' – גופים במרחב הפלנטרי
  • פרק ט' – היווצרות מערכת פלנטרית
  • פרק ט"ו – גלקסיות
  • פרק ט"ז – היקום המתפשט
  • פרק י' – גלוי קרינה מהחלל
  • פרק י"א – השמש – הכוכב שלנו
  • פרק י"ב – תכונותיהם של כוכבים
  • פרק י"ג – הולדתם ומותם של כוכבים
  • פרק י"ד – שביל החלב
  • פרק י"ז – קוסמולוגיה
  • פרק י"ח – החיים בכדור הארץ
  • פרק י"ט – חיים ביקום
  • קואורדינטות ותנועות
  • קוסמולוגיה
  • שאלות נפוצות
  • תוכנות לניתוח תצלומים
  • תחרות ארצית בצילום אסטרונומי
  • תכונותיהם של כוכבים
  • תמיכה
  • תנועות גרמי שמים
  • תערוכת טילאות
  • תצפיות שמיים
תגובות אחרונות
    ארכיונים
    • נובמבר 2026
    • אוקטובר 2026
    • ספטמבר 2026
    • מאי 2026
    • מרץ 2026
    • נובמבר 2025
    • אוקטובר 2025
    • אוגוסט 2025
    • יולי 2025
    • יוני 2025
    • פברואר 2025
    • נובמבר 2024
    • אוקטובר 2024
    • אוגוסט 2024
    • יולי 2024
    • מאי 2024
    • פברואר 2024
    • ספטמבר 2023
    • אוגוסט 2023
    • אפריל 2023
    • מרץ 2023
    • פברואר 2023
    • ינואר 2023
    • דצמבר 2022
    • נובמבר 2022
    • אוקטובר 2022
    • פברואר 2022
    • דצמבר 2021
    • דצמבר 2020
    • דצמבר 2019
    • אוקטובר 2019
    • ספטמבר 2019
    • אוגוסט 2019
    • יולי 2019
    • יוני 2019
    • מאי 2019
    • אפריל 2019
    • ינואר 2019
    • נובמבר 2018
    • אוקטובר 2018
    • ספטמבר 2018
    • יולי 2018
    • יוני 2018
    • מאי 2018
    • אפריל 2018
    • מרץ 2018
    • פברואר 2018
    • ספטמבר 2017
    • אוגוסט 2017
    • יולי 2017
    • יוני 2017
    • מאי 2017
    • אפריל 2017
    • מרץ 2017
    כלים
    • הרשמה
    • התחבר
    • פיד רשומות
    • פיד תגובות
    • WordPress.org
    תוכן עניינים:
    פרק א'
    • 1.29 קנה מידה בזמן
    • 1.26 תחומי האסטרונומיה
    • 1.24 הדמיות ממוחשבות
    • 1.23 תרבות המדע
    • 1.18 לוגריתמים
    • 1.17 אלגברה
    • 1.16 גאומטריה
    • 1.15 מתמטיקה
    • 1.14 לוגיקה
    • 1.13 דרכים להצגת נתונים
    • 1.11 שגיאות וסטטיסטיקה
    • 1.10 ספרות משמעותיות ורמת הדיוק
    • 1.8 מסה, אורך וזמן
    • 1.5 שגיאות מדידה
    • 1.4 יחידות והשיטה המטרית
    • 1.28 קנה מידה בחלל
    • 1.27 האסטרונומיה כמדע
    • 1.25 מחקר מדעי מודרני
    • 1.22 מערכות ידע
    • 1.21 תיאוריות מדעיות
    • 1.20 חקר מקרה – חיים על מאדים
    • 1.19 בדיקת השערות
    • 1.12 סימון מדעי
    • 1.9 תצפיות ואי-ודאות
    • 1.7 ממדים
    • 1.6 אומדן
    • 1.3 מדידות
    • 1.2 ראיות
    • 1.1 טבע המדע
    פרק ב'

    יש ללחוץ על כפתור העריכה כדי לשנות את הטקסט הזה. לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית קולהע צופעט למרקוח איבן איף, ברומץ כלרשט מיחוצים. קלאצי צש בלי

    מדיניות הפרטיות | כל הזכויות שמורות ל-שיר-שירותי ידע ברשת, אשדות יעקב איחוד © 2022
    Design by Visuali

    כלי נגישות

    גודל טקסט
    הצהרת נגישות
    by Studio Visuali
    logo

    אנחנו משתמשים בעוגיות

    אנו משתמשים בעוגיות כדי לשפר את חוויית הגלישה שלך, לנתח את השימוש באתר ולהתאים עבורך תוכן שיווקי. בלחיצה על "אישור הכל" אתה מאשר את השימוש בעוגיות. באפשרותך לנהל את העדפותיך, לדחות עוגיות שאינן הכרחיות או לקרוא עוד במדיניות הפרטיות שלנו.

    מדיניות פרטיות

    Visuali — Cookie Consent

    עוגיות הכרחיות

    עוגיות אלו נדרשות לתפקוד הבסיסי של האתר ולא ניתן לכבותן.

    עוגיות פונקציונליות

    מאפשרות לאתר לזכור את העדפותיך, כגון שפה או אזור.

    עוגיות אנליטיקה

    עוזרות לנו להבין כיצד המבקרים משתמשים באתר, לשם שיפור השירות.

    עוגיות שיווק

    משמשות להצגת פרסומות רלוונטיות עבורך ולמדידת אפקטיביות קמפיינים.

    גלילה לראש העמוד