מצפה הכוכבים כנרת
  • ספר לימוד
    • פרק א' – כיצד פועל המדע?
    • פרק ב' – אסטרונומיה קדומה
    • פרק ג' – המהפכה הקופרניקנית
    • פרק ד' – אנרגיה וחומר ביקום
    • פרק ה' – מערכת ארץ-ירח
    • פרק ו' – פלנטות ארציות
    • פרק ז' – פלנטות ענקיות וירחיהן
    • פרק ח' – גופים במרחב הפלנטרי
    • פרק ט' – כיצד נוצרה המערכת הפלנטרית?
    • פרק י' – גלוי קרינה מהחלל
    • פרק י"א – השמש – הכוכב שלנו
    • פרק י"ב – תכונותיהם של כוכבים
    • פרק י"ג – הולדתם ומותם של כוכבים
    • פרק י"ד – שביל החלב
    • פרק ט"ו – גלקסיות
    • פרק ט"ז – היקום המתפשט
    • פרק י"ז – קוסמולוגיה
    • פרק י"ח – החיים בכדור הארץ
    • פרק י"ט – חיים ביקום
  • הדמיות
  • עבודות זעירות
    • מהם מטאוריטים?
    • מה הם כתמי שמש?
    • מה קורה לחלקי השמש כאשר הם מתפרצים מהשמש ומה תוצאת נפילתם?
    • מדוע כוכב הלכת אורנוס מסתחרר בשכיבה על הצד?
    • מדוע צבעו של מאדים אדום?
    • מדוע כוכב הלכת אורנוס מסתחרר בשכיבה על הצד?
    • למה נעלמו המים במאדים?
    • איך כוכב הלכת צדק נוצר, הגיע למערכת השמש והחל להסתובב סביבה במסלול הקבוע?
    • כיצד נוצרו טבעותיו של שבתאי (saturn)?
  • פעילויות תלמידים
    • בית ספר יסודי
    • חטיבת ביניים
    • בית ספר תיכון
  • מצפה כוכבים רובוטי
  • פרויקטים
    • מייזמים שמתקיימים כעת
    • מייזמים שהסתיימו
    • תערוכת טילאות
  • צור קשר
  • ראשי
  • ספר לימוד
  • הדמיות באסטרונומיה
  • עבודות זעירות
  • אסטרוטופ
  • פעילויות תלמידים
  • מצפה כוכבים רובוטי
  • פרויקטים
  • צור קשר
מצפה הכוכבים כנרת
  • ספר לימוד
    • פרק א' – כיצד פועל המדע?
    • פרק ב' – אסטרונומיה קדומה
    • פרק ג' – המהפכה הקופרניקנית
    • פרק ד' – אנרגיה וחומר ביקום
    • פרק ה' – מערכת ארץ-ירח
    • פרק ו' – פלנטות ארציות
    • פרק ז' – פלנטות ענקיות וירחיהן
    • פרק ח' – גופים במרחב הפלנטרי
    • פרק ט' – כיצד נוצרה המערכת הפלנטרית?
    • פרק י' – גלוי קרינה מהחלל
    • פרק י"א – השמש – הכוכב שלנו
    • פרק י"ב – תכונותיהם של כוכבים
    • פרק י"ג – הולדתם ומותם של כוכבים
    • פרק י"ד – שביל החלב
    • פרק ט"ו – גלקסיות
    • פרק ט"ז – היקום המתפשט
    • פרק י"ז – קוסמולוגיה
    • פרק י"ח – החיים בכדור הארץ
    • פרק י"ט – חיים ביקום
  • הדמיות
  • עבודות זעירות
    • מהם מטאוריטים?
    • מה הם כתמי שמש?
    • מה קורה לחלקי השמש כאשר הם מתפרצים מהשמש ומה תוצאת נפילתם?
    • מדוע כוכב הלכת אורנוס מסתחרר בשכיבה על הצד?
    • מדוע צבעו של מאדים אדום?
    • מדוע כוכב הלכת אורנוס מסתחרר בשכיבה על הצד?
    • למה נעלמו המים במאדים?
    • איך כוכב הלכת צדק נוצר, הגיע למערכת השמש והחל להסתובב סביבה במסלול הקבוע?
    • כיצד נוצרו טבעותיו של שבתאי (saturn)?
  • פעילויות תלמידים
    • בית ספר יסודי
    • חטיבת ביניים
    • בית ספר תיכון
  • מצפה כוכבים רובוטי
  • פרויקטים
    • מייזמים שמתקיימים כעת
    • מייזמים שהסתיימו
    • תערוכת טילאות
  • צור קשר
  • ראשי
  • ספר לימוד
  • הדמיות באסטרונומיה
  • עבודות זעירות
  • אסטרוטופ
  • פעילויות תלמידים
  • מצפה כוכבים רובוטי
  • פרויקטים
  • צור קשר

3.16 קנה-המידה של מערכת השמש

אחת הפרשיות המעניינות בתולדות האסטרונומיה הייתה התפתחות ההבנה שלנו מהו גודל מערכת השמש. בתחילה, ראה האדם את היקום כולו כקטן למדי. רק לאחר מותו של ניוטון בשנת 1727 ניתן היה להעריך את הגודל של מסלולי כדור הארץ והפלנטות, הנראות בעין בלתי מצוידת. אפילו היום עדיין מעדכנים את מבנה מערכת השמש בעקבות תובנות חדשות לגבי התפלגות הגופים הקפואים בשולי מערכת השמש. למרות שלקח אלפי שנים למפות את מערכת השמש, המיפוי עדין עובר כל הזמן עדכונים שוטפים.

חלקה המרכזי של מערכת השמש שבה מסומנים מסלולי הפלנטות: מרקיורי, נוגה, ארץ, מאדים וצדק. בין צדק ומאדים נמצאת חגורת האסטרואידים.
באדיבות Teach Astronomy

לפני התחלת מיפוי מערכת השמש, מתמטיקאים ניסו להשתמש בטריגונומטריה כדי למצוא את המרחקים לירח ואפילו לשמש. המדידות המוקדמות הוגבלו בשל היעדר ציוד מדויק, אך מדענים מוקדמים גילו נחישות בנסותם להסתייע בתצפיות כדי להגיע לתשובות. לדוגמה, המדידות שביצע אריסטארכוס מסמוס (310 לפני הספירה – 230 לפני הספירה) של מיקום השמש והירח, כאשר הירח נמצא ברבע הראשון (חצי מואר), אפשרו לו להשתמש בטריגונומטריה כדי להעריך את היחס בין המרחקים לשני הגופים האלו. ההערכה הגסה שלו לפיה המרחק לשמש שווה 1,200 רדיוס כדור הארץ (כ- 8 מיליון ק"מ), הייתה רחוקה מהערך הידוע כיום של 150 מיליון ק"מ, אך הייתה טובה למדי בהתחשב בחסרונם של כלי תצפית מודרניים כמו טלסקופים. התוצאות שלו היו שגויות מאוד, אך הן היו הבסיס להתפתחותן של שיטות יעילות יותר.

ארטוסטנס (Eratosthenes) ביצע את התקדמות משמעותית ראשונה כאשר הצליח למדוד את גודל הפלנטה עליה אנו חיים. הוא ביצע  זאת באמצעות יישום מרהיב של הנמקה גיאומטרית, סביב 200 לפנה"ס. ארטוסטנס היה חוקר וספרן בספריה הגדולה באלכסנדריה, במצרים, שם אוחסנו ספרים המכילים חלק גדול מהידע של העולם העתיק. הוא השלים קטלוג של 675 הכוכבים הבהירים ביותר, אך ההישג המפורסם ביותר שלו היה מדידת גודל כדור הארץ.

ארטוסטנס טען כי השמש ביום הארוך בשנה (21 ביוני), נמצאת במצב זניט ליד אסואן, הוא ציין כי באותו תאריך באלכסנדריה, כיוון השמש לא היה אנכי אלא בערך °7, או 1/50 מעיגול. ארטוסטנס הבין שהבדל זה נובע מפני השטח העגולים של כדור הארץ וכי המרחק הזוויתי  בין אלכסנדריה לאסואן חייב להיות 1/50 מהיקף כדור הארץ. במדידת המרחק ביחידה עתיקה שנקראה סטאדיה והכפלה ב- 50, הוא קיבל הערכה של היקף כדור הארץ שהיה בין 1% ל- 10% מהתשובה הנכונה. בתקופה בה אנשים מעטים נסעו יותר מחמישים ק"מ בחייהם, וכאשר הזמן עד לההקפה הראשונה של כדור הארץ היה גדול יותר מ- 1000 שנים, היוונים המשכילים ביותר ידעו את גודל הפלנטה עליה הם חיו! (וידעו כי כדור הארץ היה עגול.)

אירוע של מעבר הנוגה על פני השמש מאפשר לצופים מהארץ למדוד את המרחק אל הנוגה. בעזרת מרחק זה ניתן לקבוע את גודלם המוחלט של מסלולי הפלנטות.
באדיבות Teach Astronomy

במשך מאות השנים הבאות אנשים ניסו לקבוע את סדר פלנטות ולבנות מודלים מתמטיים שינבאו את מיקומן. הם הבינו נכונה כי פלנטות  שנעות לאט יותר על פני השמים, כמו שבתאי וצדק, הן רחוקות יותר מפלנטות שנעות במהירות גדולה יותר, כמו מרקורי ונוגה. כמו כן, הובן כי הכוכבים רחוקים יותר מהפלנטות. מה שלא הובן היה המרחק אל הכוכבים. ההנחה הייתה שהכוכבים קרובים למדי, רק קצת מעבר למסלולו של צדק. ההנחה הזו, שכוכבים קרובים, היא שהובילה לאמונה מוטעית, שכדור הארץ נמצא במרכז מערכת השמש. כאשר השמש נמצאת במרכז, מראה הכוכבים הקרובים מכדור הארץ היה משתנה, וניתן היה לצפות בתנועת פראלקסה שלהם בזמן שכדור הארץ סובב סביב השמש. אך בפועל לא ניתן היה להבחין בפראלקסה. לתצפיות שביצע  גלילאו ב- 1609, שבהן אישר את התיאוריה של  קופרניקוס, לפיה השמש נמצאת במרכז מערכת השמש, הייתה משמעות דרמתית. פירושן היה שעלינו להזיז את הכוכבים למרחק גדול הרבה יותר. המרחק המינימלי עד לכוכבים הפך להיות המרחק הנדרש כך שהכוכבים לא יזוזו, כאשר צופים בהם מכדור הארץ, המקיף את השמש. תובנה זו גרמה להכפלת גודל היקום הידוע לפחות בשני סדרי גודל. אמנם הדבר קירב אותנו במעט להבנת מיקומם של הכוכבים, אך עדיין לא הצלחנו להבין מהם המרחקים לפלנטות.

במקביל לגלילאו עמל יוהנס קפלר על סידור מחדש של מערכת השמש, תוך ניסיון  להגדיר את המתמטיקה שמאחורי תנועות פלנטות. באמצעות חוקי קפלר, אסטרונומים יכולים לקבוע את המרחקים היחסיים של כל פלנטות  מהשמש. חישוב זה נעשה בהתבסס על השלישי של קפלר הקובע את הקשר בין זמן ההקפה לבין המרחק מהשמש. אולם החוק השלישי אינו מאפשר קבלה של מרחקי הפלנטות ביחידות כמו קילומטרים. בשלב זה כל שניתן היה לעשות, היה להשוות את המרחק בין כדור הארץ לשמש, אל שאר המרחקים  של הפלנטות.

אסטרונומים מגדירים את המרחק הממוצע מכדור הארץ לשמש כיחידה אסטרונומית אחת או AU. מרחקים לגופים אחרים במערכת שמש אחרים מבוטאים בכפולות של AU. זוהי יחידת המדידה השימושית ביותר באסטרונומיה של מערכת השמש, פרט למערכת המטרית. באמצעות מרחק זה כאמת מידה, ניתן לחשב את המרחקים לכל שאר פלנטות, בעזרת זמן המחזור והחוק השלישי של קפלר. לכן, האתגר העיקרי שנותר בקביעת קנה המידה של מערכת השמש היה מדידה מדויקת של המרחק המוחלט מכדור הארץ לשמש (או מכדור הארץ לפלנטות  אחרות, שניתן לבטאם בעזרת מרחק ארץ-שמש).

לאחר המצאת הטלסקופ ניתן היה למדוד את גודל הזווית של כוכב לכת. טלסקופ בגודל צנוע מציג את גודלו הזוויתי של מאדים כ- 30 שניות קשת, במצב הקרוב ביותר לכדור הארץ. אם נניח שמאדים בעל גודל השווה לכדור הארץ, באמצעות משוואת הזוויות הקטנות נקבל  את המרחק,

D = 206,265 × (d / a) = 80 million kilometers

מרחק זה  מתבסס על ניחוש מוחלט, שמאדים וכדור הארץ הם בעלי אותו גודל, כך שברור שזה איננו מספר אמין. אם נסתייע בקוטר כדור הארץ כבסיס הפראלקסה, ניתן להשתמש בזווית פראלקסה גם למדידת המרחק מכדור הארץ למאדים. בשיטה זו נעשה שימוש במשולש חד זווית וארוך מאוד – מרחקו של  מאדים גדול אלפי פעמים בהשוואה לגודל כדור הארץ. לכן, זווית הפראלקסה קטנה מאד, וקשה למדוד אותה. נוגה מתאימה יותר לצורך קביעת AU, מכיוון שפעמיים בכל 110 שנים צופה על כדור הארץ רואה אותה עוברת על פני השמש. באסטרונומיה תופעה זו נקראת – מעבר  (transit). השמש מספקת תפאורה מושלמת לצפייה בדיסק הקטן והכהה של נוגה. בעזרת תצפיות משני אתרים מרוחקים על פני כדור הארץ, ניתן למדוד את זווית הפראלקסה, ולחשב את המרחק מכדור הארץ לנוגה. עם המרחק הזה, בתוספת מדידה של המרחקים היחסיים בין כדור הארץ, הנוגה והשמש, אפשר לחשב את המרחק הכולל מכדור הארץ לשמש. המרחקים היחסיים בין מסלוליה של נוגה וכדור הארץ היו ידועים מאז ימיו של ניקולס קופרניקוס, שחישב אותם באמצע המאה ה -16.

התיעוד של מעבר הנוגה על פני השמש שבוצע ע"י ג'רמיה הורוקס בשנת 1639.
באדיבות Teach Astronomy

ישנם שני סיבוכים בשימוש בשיטת הפראלקסה למדידת המרחק לנוגה. ראשית, כדור הארץ מסתובב. יש לבצע את התצפיות בדיוק באותה שעה, ושגיאה במדידת זמן בפלנטה מסתובבת מביאה לשגיאה במרחק, וכך לשגיאה במדידת הפראלקסה. ההקפדה על מדידת הזמן חשובה גם בניווט. ניתן להשתמש בזווית הכוכבים לניווט בשעות הלילה (למשל, שימוש בכוכב הצפון). אך נדרש שמירת זמן מדויקת לקביעת קו האורך. כדור הארץ מסתובב במהירות של 15 מעלות לשעה, כך ששעון שנמצא כבוי רק כחצי שעה לאחר הפלגה בים היה גורם לשגיאת ניווט של:

7.5° / 360°=0.021=2.1%

בקו המשווה זוהי שגיאה של  כ- 1000 ק"מ! שעונים גרועים היו הסיבה לניווט גרוע בספינות במאה ה-17 ועוד לפני כן. גם במסע המפורסם של כריסטופר קולומבוס נוצרה בעיית ניווט שכזו. הבעיה זו נפתרה באמצע המאה ה -18 כאשר ממשלת בריטניה הבינה כי שעון מדויק הוא המפתח לניווט טוב בים. בעקבות תחרות, שבה הוצע פרס של 20,000 ליש"ט, ג'ון האריסון ייצר שעון מדויק בעל שגיאה של 5 שניות ב- 80 יום, שהוא מכשיר זמן יוצא מן הכלל בכל עידן.

בעיה נוספת בהתבוננות במעבר של נוגה הייתה  הצורך במזל, מכיוון שזוגות של מעברי נוגה מתרחשים רק פעמיים בכל 110 שנים. לפני שמת יוהנס קפלר בשנת 1630, הוא חזה שמעבר נוגה  הבא יתרחש בשנת 1631 – אך למרבה הצער, איש לא צפה בו משום שהמעבר התרחש במהלך הלילה עבור אסטרונומים אירופאים. אסטרונום ואיש דת צעיר בשם ג'רמיה הורוקס הצליח לחזות ולצפות במעבר הבא בשנת 1639. תיעד הורוקס חלק מהאירוע עד שקיעת החמה. באמצעות הגדלים היחסיים של הדיסק של נוגה ושל הדיסק של השמש, חישב הורוקס את מרחק כדור הארץ-שמש כ- 14,700 רדיוס כדור הארץ (98 מיליון ק"מ). ערך שהיה טוב בהרבה, וגדול בהרבה מכל מדידה קודמת.

תיעוד של מעבר הנוגה על פני השמש כפי שערך קפטן ג'יימס קוק בעת מסעו המפורסם משנת 1769 בטהיטי.
באדיבות Teach Astronomy

בידיעה שתצפיות טובות על מעבר נוגה יקבעו את גודל מערכת השמש, אסטרונומים נאלצו להמתין יותר ממאה שנים עד זוג המעברים הבא בשנת 1761 ו -1769. אדמונד האלי חזה את המעברים הללו בשנת 1716. מודע לכך שהוא לא יזכה לראותם, הוא דחק באסטרונומים עתידיים לערוך תצפיות זהירות. הפצרותיו הצליחו, ומסעות מדעיים רבים יצאו לרחבי העולם כדי לבצע את התצפיות הנחוצות בקווי הרוחב המרוחקים זה מזה. כבר אז סבלו ההרפתקנים ממסעות ים מפרכים, רק כדי שיצליחו להתמודד עם שודדי ים, טייפונים או סופות גשמים. בשנת 1769 ערך קפטן ג'יימס קוק מסע מפורסם כדי לצפות במעבר נוגה בטהיטי. תצפיותיו, בשילוב עם אלה של אסטרונומים אחרים מרחבי העולם, קבעו את המרחק מכדור הארץ לשמש ברמת דיוק של 10% מערכו המודרני  כ- 150 מיליון ק"מ.

מדידות המעבר הללו לא רק קבעו את קנה המידה הנכון של מערכת השמש, אלא גם היוו גם דוגמא חשובה וראשונה בהיקפה למאמץ בינלאומי של שיתוף פעולה מוצלח בין מדענים. המעבר האחרון של נוגה בשנת 2004 סיפק הזדמנות לאסטרונומים חובבים להשתתף בניסוי שיתופי דומה על ידי העתקת המדידות ההיסטוריות הללו בעצמן. המעבר האחרון של נוגה   התרחש בשנת 2012 – אני מקווה שצפיתם בו מכיוון שאולי לא תהיו בחיים בשביל לצפות במעבר הבא!

מדידת המרחקים לפלנטות  בוצעה מאז מלחמת העולם השנייה. במדידות רבות מסתייעים המדענים מכ"ם (מגלה כיוון מרחק) כדי להגיע לתוצאות מדויקות מאד, בעזרת נקבעים הגדלים והאקסצנטריות של מסלולי הפלנטות והירחים במערכת השמש שלנו.

Author: Chris Impey

 

חיפוש בספר לימוד:
תוכן העניינים:
פרק א' - כיצד פועל המדע?
  • 1.1 השיטה המדעית
  • 1.2 ראיות
  • 1.3 מדידות
  • 1.4  אומדן
  • 1.5  ממדים
  • 1.6 תצפיות ואי-וודאות
  • 1.7 סימון מדעי
  • 1.8 בדיקת השערות
  • 1.9 חקר מקרה – חיים על מאדים
  • 1.10 תיאוריות מדעיות
  • 1.11 מערכות ידע מדעיות
  • 1.12 מחקר מדעי מודרני
  • 1.13 האסטרונומיה כמדע
פרק ב' - אסטרונומיה תצפיתית
  • 2.1 שמי הלילה
  • 2.2 תנועות בשמים
  • 2.3 ניווט
  • 2.4 קבוצות כוכבים ועונות השנה
  • 2.5 עונות השנה
  • 2.6 בהירות כוכבים
  • 2.7 גודל קווי וגודל זוויתי
  • 2.8 מופעי ירח
  • 2.9 ליקויים
  • 2.10 זוהר הקוטב
  • 2.11 לוחות זמנים
  • 2.12 זמני השמש
  • 2.13 תקציר תולדות האסטרונומיה
  • 2.14 האסטרונומיה היוונית
  • 2.15 אסטרונומיה גיאוצנטרית
  • 2.16 אורך היממה
פרק ג' - המהפכה הקופרניקנית
  • 3.1 תלמי והמודל הגיאוצנטרי
  • 3.2 הרנסנס
  • 3.3 קופרניקוס והמודל ההליוצנטרי
  • 3.4 טיכו ברהיי
  • 3.5 יוהנס קפלר
  • 3.6 מסלולים אליפטיים
  • 3.7 חוקי קפלר
  • 3.8 גלילאו גליליי
  • 3.9 משפט גלילאו
  • 3.10 אייזק ניוטון
  • 3.11 חוק הכבידה העולמי של ניוטון
  • 3.12 תהליכים מחזוריים
  • 3.13 ריבוי עולמות
  • 3.14 הולדת המדע
  • 3.15 הסדר במערכת השמש
  • 3.16 קנה-המידה של מערכת השמש
  • 3.17 מסע בחלל
  • 3.18 קיצור תולדות מסעי החלל
  • 3.19 הנחיתה על הירח
  • 3.20 תחנת חלל בינלאומית
  • 3.21 משימות חלל מאוישות מול רובוטיות
  • 3.22 טיסות חלל מסחריות
  • 3.23 עתיד מחקר החלל
פרק ד' - אנרגיה וחומר ביקום
  • 4.1 חומר ואנרגיה
  • 4.2 ראת'רפורד ומבנה האטום
  • 4.3 פיזיקה יוונית
  • 4.4 דלטון והאטומים
  • 4.5 הטבלה המחזורית
  • 4.6 מבנה האטום
  • 4.7 אנרגיה
  • 4.8 חום וטמפרטורה
  • 4.9 אנרגיה קינטית ואנרגיה פוטנציאלית
  • 4.10 שימור אנרגיה
  • 4.11 מהירות חלקיקי גז
  • 4.12 מצבי צבירה בחומר
  • 4.13 תרמודינמיקה
  • 4.14 אנטרופיה
  • 4.15 חוקי התרמודינמיקה
  • 4.16 קרינת חום
  • 4.17 חוק ווין
  • 4.18 קרינה מפלנטות וכוכבים
  • 4.19 חום פנימי בפלנטות וכוכבים
פרק ה' - מערכת ארץ-ירח
  • 5.1 הארץ והירח
  • 5.2 ניסיונות בהערכת גיל הארץ
  • 5.3 התקררות כדור הארץ
  • 5.4 תיארוך רדיואקטיבי
  • 5.5 קביעת גיל הירח והארץ
  • 5.6 חום פנימי ופעילות גיאולוגית
  • 5.7 מבנה פנימי של הארץ והירח
  • 5.8 סוגי סלעים
  • 5.9 שכבות בארץ ובירח
  • 5.10 מים בכדור הארץ
  • 5.11 כדור הארץ המשתנה
  • 5.12 תנועת הלוחות
  • 5.13 הרי געש
  • 5.14 תהליכים גיאולוגיים
  • 5.15 מכתשי פגיעה
  • 5.16 זמן גיאולוגי
  • 5.17 הכחדות המוניות
  • 5.18 אבולוציה וסביבה קוסמית
פרק ו' - פלנטות ארציות
  • 6.1 מדוע ללמוד על פלנטות?
  • 6.2 הפלנטות
  • 6.3 פלנטות ארציות
  • 6.4 מרקיורי
  • 6.5 נוגה
  • 6.6 תופעות געשיות בנוגה
  • 6.7 אפקט חממה בנוגה
  • 6.8 פעילות טקטונית בנוגה
  • 6.9 אגדות מאדים
  • 6.10 מחקרים מוקדמים של מאדים
  • 6.11 מחקר מאדים
  • 6.12 הגיאולוגיה של מאדים
  • 6.13 מבט מקרוב על קרקע מאדים
  • 6.14 ירחי מאדים
  • 6.15 מסלולי מרקיורי
פרק ז' - פלנטות ענקיות וירחיהן
  • 7.1 פלנטות גז ענקיות
  • 7.2 האטמוספירות בענקיות הגז
  • 7.3 עננים בענקיות הגז
  • 7.4 המבנה הפנימי של ענקיות הגז
  • 7.5 קרינת חום מענקיות הגז
  • 7.6 היש חיים בענקיות הגז?
  • 7.7 מדוע הן כה ענקיות?
  • 7.8 חוקי הגזים
  • 7.9 הטבעות של ענקיות הגז
  • 7.10 כיצד נוצרו הטבעות?
  • 7.11 גבול רוש
  • 7.12 ירחים של הפלנטות הגדולות
  • 7.13 משימת וויאג'ר
  • 7.14 פלנטת צדק
  • 7.15 הירחים הגליליאניים
  • 7.16 תופעות געשיות באיו
  • 7.17 שבתאי
  • 7.18 מסע קאסיני לשבתאי
  • 7.19 טיטאן – גדול ירחי שבתאי
  • 7.20 גילוי אורנוס ונפטון
  • 7.21 אורנוס
  • 7.22 נפטון
פרק ח' - גופים במרחב הפלנטרי
  • 8.1 גופים במרחב הפלנטרי
  • 8.2 שביטים
  • 8.3 מבנה גרעין השביט
  • 8.4 הכימיה של השביט
  • 8.5 ענן אורט וחגורת קוויפר
  • 8.6 חגורת קוויפר
  • 8.7 מסלולי השביטים
  • 8.8 מהלך חיי שביט
  • 8.9 גופים מחוץ למערכת השמש
  • 8.10 מטאורים
  • 8.11 אסטרואידים
  • 8.12 צורת האסטרואידים
  • 8.13 אירוע טונגוסקה
  • 8.14 איומים מהחלל
  • 8.15 פגיעות בצדק
  • 8.16 הזדמנויות בחלל הבין-פלנטרי
פרק ט' - כיצד נוצרה המערכת הפלנטרית?
  • 9.1 כיצד נוצרה מערכת השמש?
  • 9.2 ראשית מערכת השמש
  • 9.3 שימור תנע זוויתי
  • 9.4 תנע זוויתי בענן קורס
  • 9.5 התכווצות הלמהולץ
  • 9.6 ויקטור ספרונוב ויצירת הפלנטות
  • 9.7 קריסת ערפילית כוכבנית
  • 9.8 מפלנטסימלים לפלנטות
  • 9.9 התפתחות גופים במערכת השמש
  • 9.10 הפרדה פלנטרית – דִּיפֶרֶנְצְיַאצְיָה
  • 9.11 כיצד נוצרה מערכת השמש?
  • 9.12 מעבר מגרגרים לפלנטות
  • 9.13 התלכדות והתפרקות של גופים במערכת השמש
  • 9.14 שדות מגנטיים בפלנטות
פרק י' - גלוי קרינה מהחלל
  • 10.1 תצפיות ביקום
  • 10.2 הקרינה והיקום
  • 10.3 טבע האור
  • 10.4 הספקטרום האלקטרומגנטי
  • 10.5 תכונות הגלים
  • 10.6 גלים וחלקיקים
  • 10.7 כיצד נעה הקרינה
  • 10.8 התכונות של הקרינה אלקטרומגנטית
  • 10.9 אפקט דופלר
  • 10.10 קרינה בלתי נראית
  • 10.11 קווים ספקטרליים
  • 10.12 קווים ופסי פליטה
  • 10.13 ספקטרום בליעה ופליטה
  • 10.14 חוקי קירכהוף
  • 10.15 חישה ופיענוח של מידע אסטרונומי
  • 10.16 הטלסקופ
  • 10.17 הטלסקופ האופטי
  • 10.18 גלאים אסטרונומיים
  • 10.19 אופטיקה מסתגלת
פרק י"א - השמש - הכוכב שלנו
  • 11.1 השמש
  • 11.2 הכוכב הקרוב ביותר
  • 11.3 תכונותיה של השמש
  • 11.4 קלווין וגיל השמש
  • 11.5 הרכב השמש
  • 11.6 אנרגיה גרעינית
  • 11.7 המרת מסה לאנרגיה
  • 11.8 דוגמאות להמרת מסה-אנרגיה
  • 11.9 אנרגיה מביקוע גרעיני
  • 11.10 אנרגיה מהיתוך גרעיני
  • 11.11 תהליכים גרעיניים בשמש
  • 11.12 פנים השמש
  • 11.13 זרימת האנרגיה בשמש
  • 11.14 הכרומוספירה והקורונה
  • 11.15 נייטרינים מהשמש
  • 11.16 תנודות השמש
  • 11.17 כתמי השמש
פרק י"ב - תכונותיהם של כוכבים
  • 12.1 כוכבים
  • 12.2 שמות כוכבים
  • 12.3 תכונות כוכבים
  • 12.4 המרחק לכוכבים
  • 12.5 בהירות נראית או גודל נראה
  • 12.6 בהירות מוחלטת או גודל מוחלט
  • 12.7 מדידת המרחק לכוכבים
  • 12.8 מדידת פארלקסה
  • 12.9 ספקטרום הכוכבים
  • 12.10 מיון ספקטראלי
  • 12.11 טמפרטורה ומיון ספקטראלי
  • 12.12 תנועת כוכבים בחלל
  • 12.13 נגיהות
  • 12.14 מדידת רדיוס כוכב
  • 12.15 חוק סטפאן-בולצמן
  • 12.16 מסת כוכבים
פרק י"ג - הולדתם ומותם של כוכבים
  • 13.1 הולדתו ומותו של כוכב
  • 13.2 הבנת מהלך חיי כוכבים
  • 13.3 כמות היסודות ביקום
  • 13.4 היווצרות כוכבים
  • 13.5 עננים מולקולריים
  • 13.6 כוכבים צעירים
  • 13.7 כוכבי T טאורי
  • 13.8 גבולות מסת הכוכבים
  • 13.9 ננסים חומים
  • 13.10 צבירי כוכבים צעירים
  • 13.11 קדירת היסודות
  • 13.12 כוכבי הסדרה הראשית
  • 13.13 תגובות גרעיניות בסדרה הראשית
  • 13.14 משך החיים בסדרה הראשית
  • 13.15 התפתחות כוכבים
  • 13.16 ענקים אדומים
  • 13.17 כוכבים בענף האופקי ובענף האסימפטוטי
  • 13.18 כוכבים משתנים
  • 13.19 מחזורים בחייהם ומותם של כוכבים
  • 13.20 כוכבים מגנטיים
  • 13.21 אובדן מסה בכוכבים
  • 13.22 ננסים לבנים
  • 13.23 סופרנובה
  • 13.24 לצפות במותו של כוכב
  • 13.25 כוכבי ניוטרונים ופולסרים
  • 13.26 תורת היחסות הפרטית
  • 13.27 תורת היחסות הכללית
  • 13.28 חורים שחורים
  • 13.29 תכונותיהם של חורים שחורים
  • 13.30 ערפיליות פלנטריות
פרק י"ד - שביל החלב
  • 14.1 פיזור כוכבים בחלל
  • 14.2 כוכבים שותפים
  • 14.3 כוכבים כפולים
  • 14.4 מערכות מרובות כוכבים
  • 14.5 העברת מסה במערכת כפולה
  • 14.6 מערכות כפולות ומסת כוכבים
  • 14.7 נובה וסופרנובה
  • 14.8 מערכות בינאריות אקסוטיות
  • 14.9 היווצרות מערכת רב-כוכבית
  • 14.10 סביבות הכוכבים
  • 14.11 התווך הבין כוכבי
  • 14.12. השפעת תווך בין-כוכבי על אור כוכבים
פרק ט"ו - גלקסיות
  • 15.1 גלקסיית שביל החלב
  • 15.2 מיפוי דסקת הגלקסיה
  • 15.3 מבנים הספירליים בגלקסיות
  • 15.4 המסה של גלקסיית שביל-החלב
  • 15.5 חומר אפל בגלקסיית שביל-החלב
  • 15.6 מסת הגלקסיה
  • 15.7 מרכז הגלקסיה
  • 15.8 אוכלוסיות כוכבים
  • 15.9 יצירת גלקסית שביל-החלב
  • 15.10 גלקסיות
  • 15.11 שאפלי, קורטיס והאבל
  • 15.12 מדידת מרחקים באמצעות קפאידים
פרק ט"ז - היקום המתפשט
  • 16.1 הסחה לאדום של גלקסיות
  • 16.2 היקום המתפשט
  • 16.3 היסט קוסמולוגי לאדום
  • 16.4 יחס האבל
  • 16.5 היחס בין היסט לאדום ומרחק
  • 16.6 סמנים להערכת מרחקי גלקסיות
  • 16.7 הגודל והגיל של היקום
  • 16.8 קבוע האבל
  • 16.9 מבנה היקום בקנה-מידה גדול
  • 16.10 חומר אפל בקנה-מידה גדול
  • 16.11 הגלקסיות הרחוקות ביותר
  • 16.12 גלקסיות פעילות
  • 16.13 גילוי קוואזרים
  • 16.14 קוואזרים
  • 16.15 חורים שחורים בגלקסיות קרובות
  • 16.16 קוואזרים כחיישני היקום
  • 16.17 מקור האנרגיה של קוואזרים
  • 16.18 יצירת כוכבים וההיסטוריה של היקום
פרק י"ז - קוסמולוגיה
  • 17.1 קוסמולוגיה
  • 17.2 קוסמולוגיות קודמות
  • 17.3 קוסמולוגיה ייחסותית
  • 17.4 מודל המפץ הגדול
  • 17.5 העקרון הקוסמולוגי
  • 17.6 התפשטות היקום
  • 17.7 יצירת יסודות קוסמית
  • 17.8 קרינת רקע קוסמית
  • 17.9 גילוי קרינת רקע קוסמית
  • 17.10 מדידת עקמומיות היקום
  • 17.11 התפתחות היקום
  • 17.12 התפתחות מבנה היקום
פרק י"ח - החיים בכדור הארץ
  • 18.1 טבע החיים
  • 18.2 הכימיה של החיים
  • 18.3 מולקולות החיים
  • 18.4 ראשית החיים בכדור הארץ
  • 18.5 ראשיתן של מולקולות מורכבות
  • 18.6 הניסוי של מילר-יורי
  • 18.7 טרום עידן ה- RNA
  • 18.8 עולם ה- RNA
  • 18.9 ממולקולות לתאים
  • 18.10 חילוף חומרים
  • 18.11 אורגניזמים אנאירוביים
  • 18.12 אקסטרמופילים
  • 18.13 פסיכרופילים
  • 18.14 חשיבות המים לחיים
  • 18.15 דנ"א ותורשה
  • 18.16 ברירה טבעית
  • 18.17 השערת גאיה
  • 18.18 החיים ואירועים קוסמיים
פרק י"ט - חיים ביקום
  • 19.1 החיים ביקום
  • 19.2 אסטרו-ביולוגיה
  • 19.3 החיים מחוץ לכדור הארץ
  • 19.4 אתרים אפשריים לקיום חיים
  • 19.5 מולקולות מורכבות בחלל
  • 19.6 חיים במערכת השמש
  • 19.7 השערת כדור הארץ הנדיר
  • 19.8 האם אנחנו לבד?
  • 19.9 היסטוריה של חיפוש חוצנים
  • 19.10 איפה הם?
  • 19.11 הדרך הטובה ביותר לתקשר
כל הזכויות שמורות ל-שיר-שירותי ידע ברשת, אשדות יעקב איחוד © 2022
Design by Visuali
גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן
פתח סרגל נגישות כלי נגישות

כלי נגישות

  • הגדל טקסטהגדל טקסט
  • הקטן טקסטהקטן טקסט
  • גווני אפורגווני אפור
  • ניגודיות גבוההניגודיות גבוהה
  • ניגודיות הפוכהניגודיות הפוכה
  • רקע בהיררקע בהיר
  • הדגשת קישוריםהדגשת קישורים
  • פונט קריאפונט קריא
  • איפוס איפוס