דלג לתוכן הראשי
מצפה הכוכבים כנרת
  • ספר לימוד
    • פרק א' – כיצד פועל המדע?
    • פרק ב' – אסטרונומיה קדומה
    • פרק ג' – המהפכה הקופרניקנית
    • פרק ד' – אנרגיה וחומר ביקום
    • פרק ה' – מערכת ארץ-ירח
    • פרק ו' – פלנטות ארציות
    • פרק ז' – פלנטות ענקיות וירחיהן
    • פרק ח' – גופים במרחב הפלנטרי
    • פרק ט' – כיצד נוצרה המערכת הפלנטרית?
    • פרק י' – גלוי קרינה מהחלל
    • פרק י"א – השמש – הכוכב שלנו
    • פרק י"ב – תכונותיהם של כוכבים
    • פרק י"ג – הולדתם ומותם של כוכבים
    • פרק י"ד – שביל החלב
    • פרק ט"ו – גלקסיות
    • פרק ט"ז – היקום המתפשט
    • פרק י"ז – קוסמולוגיה
    • פרק י"ח – החיים בכדור הארץ
    • פרק י"ט – חיים ביקום
  • הדמיות
  • עבודות זעירות
    • מהם מטאוריטים?
    • מה הם כתמי שמש?
    • מה קורה לחלקי השמש כאשר הם מתפרצים מהשמש ומה תוצאת נפילתם?
    • מדוע כוכב הלכת אורנוס מסתחרר בשכיבה על הצד?
    • מדוע צבעו של מאדים אדום?
    • מדוע כוכב הלכת אורנוס מסתחרר בשכיבה על הצד?
    • למה נעלמו המים במאדים?
    • איך כוכב הלכת צדק נוצר, הגיע למערכת השמש והחל להסתובב סביבה במסלול הקבוע?
    • כיצד נוצרו טבעותיו של שבתאי (saturn)?
  • פעילויות תלמידים
    • בית ספר יסודי
    • חטיבת ביניים
    • בית ספר תיכון
  • מצפה כוכבים רובוטי
  • פרויקטים
    • מייזמים שמתקיימים כעת
    • מייזמים שהסתיימו
    • תערוכת טילאות
  • צור קשר
  • ראשי
  • ספר לימוד
  • הדמיות באסטרונומיה
  • עבודות זעירות
  • אסטרוטופ
  • פעילויות תלמידים
  • מצפה כוכבים רובוטי
  • פרויקטים
  • צור קשר
מצפה הכוכבים כנרת
  • ספר לימוד
    • פרק א' – כיצד פועל המדע?
    • פרק ב' – אסטרונומיה קדומה
    • פרק ג' – המהפכה הקופרניקנית
    • פרק ד' – אנרגיה וחומר ביקום
    • פרק ה' – מערכת ארץ-ירח
    • פרק ו' – פלנטות ארציות
    • פרק ז' – פלנטות ענקיות וירחיהן
    • פרק ח' – גופים במרחב הפלנטרי
    • פרק ט' – כיצד נוצרה המערכת הפלנטרית?
    • פרק י' – גלוי קרינה מהחלל
    • פרק י"א – השמש – הכוכב שלנו
    • פרק י"ב – תכונותיהם של כוכבים
    • פרק י"ג – הולדתם ומותם של כוכבים
    • פרק י"ד – שביל החלב
    • פרק ט"ו – גלקסיות
    • פרק ט"ז – היקום המתפשט
    • פרק י"ז – קוסמולוגיה
    • פרק י"ח – החיים בכדור הארץ
    • פרק י"ט – חיים ביקום
  • הדמיות
  • עבודות זעירות
    • מהם מטאוריטים?
    • מה הם כתמי שמש?
    • מה קורה לחלקי השמש כאשר הם מתפרצים מהשמש ומה תוצאת נפילתם?
    • מדוע כוכב הלכת אורנוס מסתחרר בשכיבה על הצד?
    • מדוע צבעו של מאדים אדום?
    • מדוע כוכב הלכת אורנוס מסתחרר בשכיבה על הצד?
    • למה נעלמו המים במאדים?
    • איך כוכב הלכת צדק נוצר, הגיע למערכת השמש והחל להסתובב סביבה במסלול הקבוע?
    • כיצד נוצרו טבעותיו של שבתאי (saturn)?
  • פעילויות תלמידים
    • בית ספר יסודי
    • חטיבת ביניים
    • בית ספר תיכון
  • מצפה כוכבים רובוטי
  • פרויקטים
    • מייזמים שמתקיימים כעת
    • מייזמים שהסתיימו
    • תערוכת טילאות
  • צור קשר
  • ראשי
  • ספר לימוד
  • הדמיות באסטרונומיה
  • עבודות זעירות
  • אסטרוטופ
  • פעילויות תלמידים
  • מצפה כוכבים רובוטי
  • פרויקטים
  • צור קשר
3.27 חברות אנושיות בחלל
ראשי » פרק ג' - המהפכה הקופרניקנית » 3.27 חברות אנושיות בחלל

3.27 חברות אנושיות בחלל

ברור שקל וזול הרבה יותר לתקן את הבעיות של הפלנטה הזאת מאשר למצוא דרך לחיות מחוץ לכדור הארץ. אילו אתגרים עשויים לגרום לנו לרצות למצוא בית חדש בחלל? סופו של כדור הארץ יגיע בעוד כחמישה מיליארד שנה, כשהשמש תכלה את הדלק הגרעיני שבליבתה. אז תתכווץ ליבת השמש, והכוכב יעבור שינוי מבנה אלים, שבמהלכו יתנפח ויפלוט שכבת גז שעלולה לבלוע את כדור הארץ ולצלות את הביוספרה. אבל הרבה לפני כן, השמש תתחיל לבעור חם יותר ככל שהיא צורכת את המימן שלה: בעוד כמיליארד שנה הטמפרטורה על פני כדור הארץ תעלה מספיק כדי שהאוקיינוסים יתאדו. פרקי הזמן האלה ארוכים מספיק כדי שאפשר יהיה לסלוח לנו אם איננו מודאגים מהם במיוחד.

ניסוי הנשק הגרעיני "רומיאו" (בעוצמה של 11 מגה-טון) באטול ביקיני, במסגרת מבצע "קאסל". רומיאו היה הניסוי הגרעיני הראשון שנערך על דוברה; הדוברה עגנה במכתש שהותיר הניסוי הקודם, "בראבו".

המדד הטוב ביותר לסכנה המיידית הוא של "הבולטין של מדעני האטום" (Bulletin of the Atomic Scientists). בשנת 1947 יצרה קבוצה של מדענים ומהנדסים את "שעון יום הדין", כדי להראות עד כמה אנחנו קרובים לאסון כולל. כשהאיום של שואה גרעינית נסוג, התחילו להביא בחשבון במיקום מחוגי השעון ביחס לחצות גם את האפשרות שבגלל שינויי האקלים, הביוטכנולוגיה או טכנולוגיות הסייבר נגרום נזק בלתי הפיך לאורח חיינו ולפלנטה. בשנת 1953, בשיא המתיחות של המלחמה הקרה, השעון עמד על שתי דקות לפני חצות. בשנת 1991, עם נפילת ברית המועצות, הוא התרחק לשבע-עשרה דקות לפני חצות. אבל בשנת 2012 הוא הראה חמש דקות לפני חצות, בגלל ריבוי הנשק הגרעיני בידי מדינות קטנות ולא יציבות, והתחושה ששינויי האקלים אולי כבר חצו נקודת אל-חזור. מאז התקרב השעון בהתמדה לחצות, ובינואר 2026 הגיע ל-85 שניות לפני חצות, בגלל הסיכון הגרעיני, הבינה המלאכותית ושינויי האקלים.

קולות רבים התבטאו בשאלת העזיבה של כדור הארץ. בשנת 1911 כתב חלוץ הטילים קונסטנטין ציולקובסקי: "כדור הארץ הוא עריסת האנושות, אבל אי אפשר לחיות בעריסה לנצח". קרל סייגן ניסח זאת כך, כמאה שנה אחר כך: "מכיוון שבטווח הארוך כל ציוויליזציה פלנטרית תהיה בסכנה בגלל פגיעות מהחלל, כל ציוויליזציה ששורדת חייבת להפוך לציוויליזציה שנעה בחלל – לא מתוך להט של חקירה או רומנטיקה, אלא מהסיבה המעשית ביותר שאפשר לדמיין: כדי להישאר בחיים". סופר המדע הבדיוני לארי ניבן היה תמציתי יותר: "הדינוזאורים נכחדו כי לא הייתה להם תוכנית חלל". ייתכן שנוכל להגן על עצמנו מפני פגיעות מהחלל, אבל הפיזיקאי סטיבן הוקינג התריע מפני איומים אחרים: "יהיה קשה דיו להימנע מאסון במאה השנים הבאות, שלא לדבר על אלף או מיליון השנים הבאות. הסיכוי היחיד שלנו לשרוד לאורך זמן הוא לא להישאר מכונסים בתוך עצמנו על פני כדור הארץ, אלא להתפשט אל החלל".

יציאה המונית מכדור הארץ אינה סבירה. אחרי הכול, תוכנית אפולו, שהביאה תריסר אנשים לירח לכמה ימים, עלתה כ-26 מיליארד דולר של אז – יותר מ-250 מיליארד דולר בערכים של היום. מייסד SpaceX, אילון מאסק, אולי טוען שיוריד את מחיר הנסיעה למאדים לחצי מיליון דולר לנוסע – זול פי עשרות אלפים – אבל כרגע זה נראה לא סביר. אם כדור הארץ יזדהם או יהפוך לבלתי ראוי למגורים, נצטרך לחיות בכיפות סגורות, לתקן אותו או לסבול. ובכל זאת, כנראה שבמאה הזאת יחתוך הגל הראשון של בני אדם הרפתקנים את חבל הטבור ויחיה מחוץ לכדור הארץ. עם אילו בעיות הם יתמודדו?

הדמיה אמנותית של מושבה על מאדים, בשלב של "טרה-פורמינג" – שינוי הפלנטה כך שתהיה דומה יותר לכדור הארץ.

מלבד ההישרדות, הבעיה הראשונה שלהם תהיה המעמד המשפטי. אמנת החלל החיצון משנת 1967 עוסקת בבעלות. לפי סעיף 2 שלה, "החלל החיצון, כולל הירח וגרמי שמים אחרים, אינו נתון לניכוס לאומי באמצעות תביעת ריבונות, באמצעות שימוש או כיבוש, או בכל דרך אחרת". זה נראה ברור, אבל הסעיף אינו מזכיר את זכויותיהם של יחידים. בס לנסדורפ, מנכ"ל חברת Mars One, אמר שהמומחים המשפטיים שלו בדקו את האמנה. לדעתו, "מה שחל על ממשלות חל גם על יחידים במדינות האלה". אילו Mars One הייתה משיגה את מטרתה, ההתיישבות ההולכת וגדלה הייתה משתמשת בעוד ועוד קרקע על מאדים. לנסדורפ התעקש שהמטרה שלהם אינה בעלות. "מותר להשתמש בקרקע, רק אסור לומר שהיא שלך", אמר. "מותר גם להשתמש במשאבים שאתה צריך למשימה שלך. אל תשכחו שרבים מהכללים האלה נקבעו מזמן, כשמשימה מאוישת למאדים לא הייתה בהישג יד". אבל התוכניות של Mars One קרסו, ואילון מאסק הוא הגורם המסחרי היחיד שיש לו תוכניות מציאותיות כלשהן להגיע למאדים.

יש שחקנים בתחום החלל שטוענים למניעים אלטרואיסטיים, אבל אף אחד מהם לא יוכל להצליח בלי הכנסות שיממנו את חלומותיו. מה יקרה כשהרווח יהיה המטרה היחידה? תאגידים רב-לאומיים גדולים כפופים לדיני הסחר הבינלאומיים, אבל הם יכולים לטעון באופן סביר שיש להם זכות להשתמש במשאבים של גוף מחוץ לכדור הארץ, ואפילו לכלות אותם. ממשלה שתרצה לנכס לעצמה קרקע על הירח או על מאדים עשויה לפרוש מאמנת החלל החיצון, וספק אם תספוג על כך השלכות חמורות. גם Mars One פעלה בחלל ריק משפטי. בס לנסדורפ היה צריך לממן משימה בעלות של 6 מיליארד דולר: "תארו לעצמכם כמה אנשים יתעניינו בגרגר חול מהעולם החדש!"

הדמיה של מושבה אפשרית על הירח. כמה קילומטרים מאתר הנחיתה של אפולו 17 בעמק טאורוס-ליטרו, מתקן כרייה ירחי מפיק חמצן מהקרקע הוולקנית העשירה במשאבים של החלק המזרחי של ים הבהירות (Mare Serenitatis). ההדמיה הוכנה בשביל נאס"א בידי פט רולינגס.

בשלב כלשהו הוויכוח יפסיק להיות תאורטי. ההיסטוריה של ההתיישבות בכדור הארץ מלמדת שאי אפשר לעמוד בפיתוי של תביעת בעלות. כל דור חדש של מתיישבים שנולדים ומתים מחוץ לכדור הארץ ירגיש פחות קשר לפלנטת הבית. סביר שהם יתמרמרו על הכללים והתקנות שנכפים עליהם מרחוק. טניה מסון-זוואן (Tanja Masson-Zwaan), סגנית מנהל המכון הבינלאומי למשפט האוויר והחלל ויועצת משפטית של Mars One, אומרת: "אני מניחה שבשלב כלשהו המתיישבים האלה יתנתקו יותר מכדור הארץ ויחיו לפי כללים משלהם". הדוגמה ההיסטורית של "הייעוד הגלוי" (Manifest Destiny) – האמונה שארצות הברית נועדה להתפשט על פני היבשת – מטעה בהקשר של התיישבות בחלל. מדינות גדלו וצברו משאבים על פני כדור הארץ בכך שכבשו שטחים, ועקרו או שעבדו את התושבים המקוריים. גם במאה ה-21 הכתמים של ההיסטוריה האכזרית הזאת לא נמחקו. החלל הוא משאב חדש. האנשים שיעזבו את כדור הארץ לא ייקחו אדמה מאיש. בסופו של דבר הם יצטרכו לייצר בעצמם את כל מה שהם צריכים כדי לשרוד ולשגשג. הם ייצרו את העושר שלהם בעצמם. יהיה קשה לחייב אותם לציית למסגרת משפטית שבמרכזה כדור הארץ, אם ירצו להיות עצמאיים.

התיישבות פירושה התחדשות וגידול. אפשר להגדיל מושבה על מאדים בעזרת מגיעים חדשים, אבל במרכזה של תרבות בריאה ונורמלית עומדת המשפחה. יהיו יחסי מין, ויהיו תינוקות. הנושא של יחסי מין בחלל עדיין לא התקדם מעבר לגיחוכים ולרכילות; זה חומר לאגדות אורבניות – או מסלוליות. כל שנה-שנתיים מכחישות נאס"א וסוכנות החלל הרוסית, בעייפות, שאסטרונאוטים קיימו יחסי מין. האסטרונאוטים עצמם שומרים על שתיקה. המדיניות הרשמית אוסרת זאת. על מאדים יהיו פחות מכשולים: הכבידה, כ-38% מזו של כדור הארץ, תחייב רק התאמות קלות. כדי לעקוף את בעיית הפריון, אם לא את בעיית הזוגיות, הוצע לשלוח צוותים של גברים בלבד או של נשים בלבד. הצעה שנויה במחלוקת יותר היא עיקור מרצון של המתיישבים הראשונים. Mars One תכננה לצייד את המתיישבים שלה באמצעי מניעה, אבל לא ידוע עד כמה הם יפעלו על מאדים. הגלים הראשונים של המתיישבים במאדים ימותו שם, והם יודעים שהשירותים הרפואיים יהיו בסיסיים; סביר שלא ירצו תינוקות. אבל ככל שהמושבות יתבססו, הצווים של הביולוגיה ושל התרבות האנושית יגברו.

דמיינו את הרגע שבו ייוולד התינוק הראשון מחוץ לכדור הארץ. זה יהיה ציון דרך יוצא דופן, שיאפס את שעון הקיום האנושי. בסיפור הקצר של ארתור סי. קלארק, "מתוך העריסה, במסלול אינסופי", מהנדס בבסיס על הירח מתכונן לעבור למאדים, כשאשתו מתחילה ללדת. הבכי הראשון והנוקב של התינוק מטלטל אותו עד עמקי נשמתו, ומהדהד בו יותר משאגת כל חללית.

→ הסעיף הקודם: 3.26 הירח, מאדים והלאה  |  הסעיף הבא: 4.1 חומר ואנרגיה ←

« הקודם
פוסטים אחרונים
  • 7.37 פלנטות ננסיות
  • 7.36 פלוטו כפלנטה ננסית
  • 7.35 גילוי פלוטו
  • 7.34 פלוטו
  • 7.33 טריטון, ירח של נפטון
קטגוריות
  • אור והספקטרום האלקטרומגנטי
  • אנרגית השמש
  • אסטרואידים
  • אסטרוטופ
  • אסטרונומיה במאות 16-17
  • בית ספר יסודי
  • בית ספר תיכון
  • גלקסיות
  • גרמי שמים
  • הדמיות באסטרונומיה
  • הזמנת הרצאות
  • הירח
  • המרכז לחינוך אסטרונומי כנרת
  • הצעות למחקר
  • השמש
  • חטיבת ביניים
  • טלסקופ רובוטי
  • טלסקופים
  • ימי חלל ואסטרונומיה
  • כוכבים כפולים ומשתנים
  • כללי
  • ליקויים
  • מייזמים המתקיימים כעת
  • מייזמים שהסתיימו
  • מערכת השמש
  • מפגשי חובבים
  • מצפה כוכבים רובוטי
  • ספר לימוד
  • עבודות זעירות
  • פלנטה אורנוס
  • פלנטות מחוץ למערכת השמש
  • פלנטות מחוץ למערכת השמש
  • פלנטת מאדים
  • פלנטת נוגה
  • פלנטת נפטון
  • פלנטת צדק
  • פלנטת שבתאי
  • פעילויות לציבור הרחב
  • פעילויות לתלמידים
  • פרויקטים
  • פרק א' – כיצד פועל המדע?
  • פרק ב' – אסטרונומיה תצפיתית
  • פרק ג' – המהפכה הקופרניקנית ותוצאותיה
  • פרק ד' – אנרגיה וחומר ביקום
  • פרק ה' – מערכת ארץ-ירח
  • פרק ו' – פלנטות ארציות
  • פרק ז' – פלנטות ענקיות וירחיהן
  • פרק ח' – גופים במרחב הפלנטרי
  • פרק ט' – היווצרות מערכת פלנטרית
  • פרק ט"ו – גלקסיות
  • פרק ט"ז – היקום המתפשט
  • פרק י' – גלוי קרינה מהחלל
  • פרק י"א – השמש – הכוכב שלנו
  • פרק י"ב – תכונותיהם של כוכבים
  • פרק י"ג – הולדתם ומותם של כוכבים
  • פרק י"ד – שביל החלב
  • פרק י"ז – קוסמולוגיה
  • פרק י"ח – החיים בכדור הארץ
  • פרק י"ט – חיים ביקום
  • קואורדינטות ותנועות
  • קוסמולוגיה
  • שאלות נפוצות
  • תוכנות לניתוח תצלומים
  • תחרות ארצית בצילום אסטרונומי
  • תכונותיהם של כוכבים
  • תמיכה
  • תנועות גרמי שמים
  • תערוכת טילאות
  • תצפיות שמיים
תגובות אחרונות
    ארכיונים
    • נובמבר 2026
    • אוקטובר 2026
    • ספטמבר 2026
    • מאי 2026
    • מרץ 2026
    • נובמבר 2025
    • אוקטובר 2025
    • אוגוסט 2025
    • יולי 2025
    • יוני 2025
    • פברואר 2025
    • נובמבר 2024
    • אוקטובר 2024
    • אוגוסט 2024
    • יולי 2024
    • מאי 2024
    • פברואר 2024
    • ספטמבר 2023
    • אוגוסט 2023
    • אפריל 2023
    • מרץ 2023
    • פברואר 2023
    • ינואר 2023
    • דצמבר 2022
    • נובמבר 2022
    • אוקטובר 2022
    • פברואר 2022
    • דצמבר 2021
    • דצמבר 2020
    • דצמבר 2019
    • אוקטובר 2019
    • ספטמבר 2019
    • אוגוסט 2019
    • יולי 2019
    • יוני 2019
    • מאי 2019
    • אפריל 2019
    • ינואר 2019
    • נובמבר 2018
    • אוקטובר 2018
    • ספטמבר 2018
    • יולי 2018
    • יוני 2018
    • מאי 2018
    • אפריל 2018
    • מרץ 2018
    • פברואר 2018
    • ספטמבר 2017
    • אוגוסט 2017
    • יולי 2017
    • יוני 2017
    • מאי 2017
    • אפריל 2017
    • מרץ 2017
    כלים
    • הרשמה
    • התחבר
    • פיד רשומות
    • פיד תגובות
    • WordPress.org
    תוכן עניינים:
    פרק א'
    • 1.29 קנה מידה בזמן
    • 1.26 תחומי האסטרונומיה
    • 1.24 הדמיות ממוחשבות
    • 1.23 תרבות המדע
    • 1.18 לוגריתמים
    • 1.17 אלגברה
    • 1.16 גאומטריה
    • 1.15 מתמטיקה
    • 1.14 לוגיקה
    • 1.13 דרכים להצגת נתונים
    • 1.11 שגיאות וסטטיסטיקה
    • 1.10 ספרות משמעותיות ורמת הדיוק
    • 1.8 מסה, אורך וזמן
    • 1.5 שגיאות מדידה
    • 1.4 יחידות והשיטה המטרית
    • 1.28 קנה מידה בחלל
    • 1.27 האסטרונומיה כמדע
    • 1.25 מחקר מדעי מודרני
    • 1.22 מערכות ידע
    • 1.21 תיאוריות מדעיות
    • 1.20 חקר מקרה – חיים על מאדים
    • 1.19 בדיקת השערות
    • 1.12 סימון מדעי
    • 1.9 תצפיות ואי-ודאות
    • 1.7 ממדים
    • 1.6 אומדן
    • 1.3 מדידות
    • 1.2 ראיות
    • 1.1 טבע המדע
    פרק ב'

    יש ללחוץ על כפתור העריכה כדי לשנות את הטקסט הזה. לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית קולהע צופעט למרקוח איבן איף, ברומץ כלרשט מיחוצים. קלאצי צש בלי

    מדיניות הפרטיות | כל הזכויות שמורות ל-שיר-שירותי ידע ברשת, אשדות יעקב איחוד © 2022
    Design by Visuali

    כלי נגישות

    גודל טקסט
    הצהרת נגישות
    by Studio Visuali
    logo

    אנחנו משתמשים בעוגיות

    אנו משתמשים בעוגיות כדי לשפר את חוויית הגלישה שלך, לנתח את השימוש באתר ולהתאים עבורך תוכן שיווקי. בלחיצה על "אישור הכל" אתה מאשר את השימוש בעוגיות. באפשרותך לנהל את העדפותיך, לדחות עוגיות שאינן הכרחיות או לקרוא עוד במדיניות הפרטיות שלנו.

    מדיניות פרטיות

    Visuali — Cookie Consent

    עוגיות הכרחיות

    עוגיות אלו נדרשות לתפקוד הבסיסי של האתר ולא ניתן לכבותן.

    עוגיות פונקציונליות

    מאפשרות לאתר לזכור את העדפותיך, כגון שפה או אזור.

    עוגיות אנליטיקה

    עוזרות לנו להבין כיצד המבקרים משתמשים באתר, לשם שיפור השירות.

    עוגיות שיווק

    משמשות להצגת פרסומות רלוונטיות עבורך ולמדידת אפקטיביות קמפיינים.

    גלילה לראש העמוד