באדיבות וויקיפדיה
יוהנס קפלר (Johannes Kepler) היה דתי מאוד והאמין באסטרולוגיה. הוא היה בטוח שהתנועות הפלנטריות כפופות לסדרת פאונים נסתרת. קפלר הושפע מאוד מפיתגורס, שגילה כי שני תווים מוסיקליים שאוקטבה מפרידה ביניהם נוצרים על ידי מיתרים רוטטים המתוחים במידה שווה, אך היחס בין אורכיהם הוא 2 ל 1. קפלר קיווה שהיחסים במרחבי היקום יהיו יחסים מתמטיים פשוטים כמו היחס בין אורכי המיתרים שהפיקו צלילים הרמוניים במוזיקה. אך השמים לא נענו לאמונתו התמימה של קפלר.
למרות זאת, המשיך קפלר את מחקריו באמצעות אוסף תצפיות נרחב שביצע טיכו ברהיי במשך עשרים שנה ובהן נתונים על מיקום הפלנטות. קפלר חקר לראשונה את מסלולו של מאדים, שתנועותיו בשמים הטרידו אסטרונומיים מאז תלמי. הוא מצא משהו מדהים. אחרי כל מאות שנים של דיונים על מסלולים מעגליים של הפלנטות, קפלר מצא כי המסלול המתאים ביותר לתצפיות של מיקום מאדים לא היה מעגל, אלא אליפסה! אליפסות הן צורות הנדסיות שיכולות לנוע בין מעגל לבין צורות סגלגלות מאורכות מאוד. בסופו של דבר, קפלר מצא כי כל הפלנטות נעות סביב השמש במסלולים אליפטיים. לכל אליפסה יש שתי נקודות מיוחדות, הנקראות נקודות המוקד. ככל שהאליפסה מתקרבת לצורת מעגל כך שני המוקדים מתקרבים זה לזה. במעגל המוקדים מתמזגים לנקודה אחת במרכזו. קפלר חשף תגלית מפתיעה: בכל מסלול אליפטי של כל פלנטה, השמש לא נמצאת במרכז האליפסה, אלא באחד המוקדים של האליפסה. למרות שכל המסלולים של הפלנטות הם אליפטיים, רובם הם מוארכים במידה מעטה ביותר, כך שהם נראים כמעט מעגליים.
