תופעות פיזיקליות רבות חוזרות על עצמן במחזוריות. דוגמאות לתהליכים מחזוריים הן גלים, רעידות, תנודות ומסלולים. יש גם תופעות שהן אקראיות מטבען, והן מתרחשות בקני מידה שונים להפליא. חשבו על ההבדל בין התפרקות אקראית של אטום רדיואקטיבי לבין פגיעה אקראית של גוף מהחלל בכדור הארץ! אי אפשר להבין תהליך אקראי בלי מושג ההסתברות. אקראי פירושו בלתי צפוי. איננו יודעים בוודאות מה תהיה התוצאה של אירוע אקראי מסוים; אנחנו יכולים רק לייחס הסתברות לתוצאה. אבל אף שאירוע אקראי בודד הוא בלתי צפוי, הסכום של מספר גדול של אירועים אקראיים יכול להיות מסודר מאוד וצפוי.

דמיינו ניסוי שבו מנסים להכניס קלף בדיוק לאמצע חפיסת קלפים, בעזרת מדידה. התוצאה אינה מושלמת, אבל נדיר שהקלף יהיה רחוק יותר משלושה או ארבעה מקומות מהמרכז. עכשיו נניח שעיניכם מכוסות, ואתם צריכים להכניס את הקלף באקראי. התוצאה הסבירה של הכנסות רבות ונפרדות היא התפלגות אקראית. במילים אחרות, יש לקלף הסתברות שווה להופיע בכל מקום בחפיסה, מהראשון ועד האחרון. בקיצור מתמטי היינו כותבים:
pn = 1 / n
במשוואה הקטנה הזאת pn היא ההסתברות שהקלף יופיע באחד מ-n המקומות השונים בחפיסה. מכיוון שבחפיסה יש 52 מקומות, pn = 1/52 ≈ 0.019. לכל אחד מ-52 המקומות יש הסתברות של כ-2% להיבחר. ההסתברות זהה בכל פעם שחוזרים על ההכנסה האקראית. לדוגמה, נניח שבפעם הראשונה הקלף הגיע למקום 32. בפעם הבאה ההסתברות שהוא יגיע למקום 32 (או לכל מקום אחר) היא שוב 1/52 – התוצאה של תהליך אקראי אינה תלויה במה שקרה קודם.
תהליך אקראי נוסף הוא הטלת מטבע. מכיוון שיש שתי תוצאות אפשריות, ההסתברות לקבל "עץ" או "פלי" היא pn = ½. בהטלה הבאה יש שוב הסתברות שווה, 50%, לכל אחת מהתוצאות. בהטלת קובייה, pn = 1/6. גם כאן, בכל הטלה של הקובייה יש סיכוי של 1 ל-6 לקבל כל מספר מסוים. נניח שהטלתם מטבע חמש פעמים, ובכל הפעמים יצא "עץ". האם זה לא מגדיל את הסיכוי שבהטלה הבאה ייצא "פלי"? לא! הסיכוי הוא עדיין 50%, כי כל אירוע בלתי תלוי באחרים. נניח שהטלתם קובייה בתקווה לקבל שש, ואחרי 25 הטלות עוד לא יצא שש. האם זה לא מגדיל את הסיכוי שבהטלה הבאה ייצא שש? לא! הסיכוי הוא עדיין 1 ל-6 בכל הטלה. זה נראה מנוגד לאינטואיציה (ובתי הקזינו בלאס וגאס מרוויחים הרבה כסף מבורות סטטיסטית של אנשים!), אבל האירוע הבודד בלתי צפוי, לא משנה מה קרה לאחרונה.

שימו לב שבכל אחד מהניסויים האקראיים – הכנסה אקראית של קלף, הטלת מטבע, הטלת קובייה – אי אפשר לחזות בוודאות את התוצאה של אירוע בודד. התוצאה בכל פעם אקראית. אבל התוצאה של מספר גדול של אירועים מסודרת וצפויה. אנחנו יודעים שאחרי הטלות רבות של מטבע, היחס בין מספר ה"עץ" למספר ה"פלי" יהיה קרוב לאחד. (נסו!) במילים אחרות, מספר גדול של ניסויים מאפשר לנו למדוד במדויק ש-pn = ½. מספר גדול של הטלות קובייה יאשר שההסתברות לקבל שש היא pn = 1/6.
שימו לב לעוד דבר בניסוי של הכנסת קלף אקראית לחפיסה. אם נכניס את הקלף 40 פעמים, הוא לא יגיע ל-40 מקומות שונים, כך שיישארו 12 מקומות ריקים. חלק מהמקומות ייבחרו פעמיים ואפילו שלוש פעמים, ואחרים לא ייבחרו בכלל. אם כל תוצאה מתקבלת אותו מספר פעמים, ההתפלגות נקראת אחידה. התפלגות אקראית אינה זהה להתפלגות אחידה.
מהי דוגמה פיזיקלית לתהליך אקראי? הרדיואקטיביות היא תהליך אקראי בזמן. אילו יכולנו להתבונן באטום רדיואקטיבי בודד, לא היינו יודעים מתי בדיוק הוא יתפרק. אבל אחרי פרק זמן שווה לזמן מחצית החיים, יש סיכוי של 50% שהאטום כבר התפרק. האנלוגיה המוכרת היא סיר של פופקורן על האש. אם תביטו בגרעין תירס מסוים, לא תוכלו לחזות מתי הוא יתפוצץ, אבל הזמן שלוקח למחצית הגרעינים להתפוצץ הוא מספר מוגדר היטב, שיחזור על עצמו אם תכינו סירים רבים של פופקורן באותה דרך. אפשר לכתוב זאת כך:
pt = ½ (אחרי זמן מחצית חיים אחד)
האות t שבכתב תחתי מציינת שהאירוע אקראי בזמן. ההסתברות הזאת חלה על אטום בודד, אבל היא חלה באותה מידה גם על מספר גדול של אטומים: אחרי שחלף זמן מחצית חיים אחד, מחצית ממספר גדול מאוד של אטומים רדיואקטיביים כבר התפרקו. אחרי פרק זמן כפול – שני זמני מחצית חיים – pt = ¾. מהדיון ברדיואקטיביות אנחנו יודעים שאחרי שני זמני מחצית חיים, 75% מהאטומים כבר התפרקו.
האסטרונומים סבורים שהגעתם של גופים גדולים שפוגעים בכדור הארץ היא בעיקרה אקראית. אפשר להבחין בבירור בין תהליך אקראי לתהליך מחזורי בעזרת חפיסת קלפים מסודרת, כדוגמה לתהליך מחזורי. אם הופכים את הקלפים בזה אחר זה, נסיך (או ארבע, או כל ערך אחר) יופיע פעם בשלושה עשר קלפים. הרצף הזה צפוי לחלוטין. עכשיו נניח שהופכים את הקלפים של חפיסה מעורבבת היטב. היכן ברצף יופיעו הנסיכים? אין שום דרך לדעת. אין מרווח קבוע או מחזוריות בהופעת הנסיכים; המקום שלהם ברצף אקראי לחלוטין.

ייתכן מאוד שגם הפגיעות של גופים גדולים מהחלל שגורמות להכחדות המוניות הן אקראיות (חשבו על הופעת הנסיכים בחפיסה מעורבבת היטב כעל פגיעות, ועל הרצף מ-1 עד 52 כעל רצף בזמן). חקר המכתשים והתיעוד המאובני יכול לומר לנו כמה פגיעות גדולות היו במאות מיליוני השנים האחרונות. נניח שמהניתוח הזה נובע שיש הסתברות של 50% לפגיעה כזאת בכל פרק זמן של 100 מיליון שנה. במונחים מתמטיים, ההסתברות לפגיעה בתוך 100 מיליון שנה היא pt = ½. ההסתברות הזאת נותנת את קצב הפגיעות בממוצע, אבל אינה אומרת לנו דבר על המועד המדויק של הפגיעה הבאה. הגעתם של אסונות מהשמים אקראית, ואי אפשר לחזות אותה.
→ הסעיף הקודם: 4.20 חום פנימי בפלנטות ובכוכבים | הסעיף הבא: 5.1 הארץ והירח ←

