מצפה הכוכבים כנרת
  • ספר לימוד
    • פרק א' – כיצד פועל המדע?
    • פרק ב' – אסטרונומיה קדומה
    • פרק ג' – המהפכה הקופרניקנית
    • פרק ד' – אנרגיה וחומר ביקום
    • פרק ה' – מערכת ארץ-ירח
    • פרק ו' – פלנטות ארציות
    • פרק ז' – פלנטות ענקיות וירחיהן
    • פרק ח' – גופים במרחב הפלנטרי
    • פרק ט' – כיצד נוצרה המערכת הפלנטרית?
    • פרק י' – גלוי קרינה מהחלל
    • פרק י"א – השמש – הכוכב שלנו
    • פרק י"ב – תכונותיהם של כוכבים
    • פרק י"ג – הולדתם ומותם של כוכבים
    • פרק י"ד – שביל החלב
    • פרק ט"ו – גלקסיות
    • פרק ט"ז – היקום המתפשט
    • פרק י"ז – קוסמולוגיה
    • פרק י"ח – החיים בכדור הארץ
    • פרק י"ט – חיים ביקום
  • הדמיות
  • עבודות זעירות
    • מהם מטאוריטים?
    • מה הם כתמי שמש?
    • מה קורה לחלקי השמש כאשר הם מתפרצים מהשמש ומה תוצאת נפילתם?
    • מדוע כוכב הלכת אורנוס מסתחרר בשכיבה על הצד?
    • מדוע צבעו של מאדים אדום?
    • מדוע כוכב הלכת אורנוס מסתחרר בשכיבה על הצד?
    • למה נעלמו המים במאדים?
    • איך כוכב הלכת צדק נוצר, הגיע למערכת השמש והחל להסתובב סביבה במסלול הקבוע?
    • כיצד נוצרו טבעותיו של שבתאי (saturn)?
  • פעילויות תלמידים
    • בית ספר יסודי
    • חטיבת ביניים
    • בית ספר תיכון
  • מצפה כוכבים רובוטי
  • פרויקטים
    • מייזמים שמתקיימים כעת
    • מייזמים שהסתיימו
    • תערוכת טילאות
  • צור קשר
  • ראשי
  • ספר לימוד
  • הדמיות באסטרונומיה
  • עבודות זעירות
  • אסטרוטופ
  • פעילויות תלמידים
  • מצפה כוכבים רובוטי
  • פרויקטים
  • צור קשר
מצפה הכוכבים כנרת
  • ספר לימוד
    • פרק א' – כיצד פועל המדע?
    • פרק ב' – אסטרונומיה קדומה
    • פרק ג' – המהפכה הקופרניקנית
    • פרק ד' – אנרגיה וחומר ביקום
    • פרק ה' – מערכת ארץ-ירח
    • פרק ו' – פלנטות ארציות
    • פרק ז' – פלנטות ענקיות וירחיהן
    • פרק ח' – גופים במרחב הפלנטרי
    • פרק ט' – כיצד נוצרה המערכת הפלנטרית?
    • פרק י' – גלוי קרינה מהחלל
    • פרק י"א – השמש – הכוכב שלנו
    • פרק י"ב – תכונותיהם של כוכבים
    • פרק י"ג – הולדתם ומותם של כוכבים
    • פרק י"ד – שביל החלב
    • פרק ט"ו – גלקסיות
    • פרק ט"ז – היקום המתפשט
    • פרק י"ז – קוסמולוגיה
    • פרק י"ח – החיים בכדור הארץ
    • פרק י"ט – חיים ביקום
  • הדמיות
  • עבודות זעירות
    • מהם מטאוריטים?
    • מה הם כתמי שמש?
    • מה קורה לחלקי השמש כאשר הם מתפרצים מהשמש ומה תוצאת נפילתם?
    • מדוע כוכב הלכת אורנוס מסתחרר בשכיבה על הצד?
    • מדוע צבעו של מאדים אדום?
    • מדוע כוכב הלכת אורנוס מסתחרר בשכיבה על הצד?
    • למה נעלמו המים במאדים?
    • איך כוכב הלכת צדק נוצר, הגיע למערכת השמש והחל להסתובב סביבה במסלול הקבוע?
    • כיצד נוצרו טבעותיו של שבתאי (saturn)?
  • פעילויות תלמידים
    • בית ספר יסודי
    • חטיבת ביניים
    • בית ספר תיכון
  • מצפה כוכבים רובוטי
  • פרויקטים
    • מייזמים שמתקיימים כעת
    • מייזמים שהסתיימו
    • תערוכת טילאות
  • צור קשר
  • ראשי
  • ספר לימוד
  • הדמיות באסטרונומיה
  • עבודות זעירות
  • אסטרוטופ
  • פעילויות תלמידים
  • מצפה כוכבים רובוטי
  • פרויקטים
  • צור קשר

6.4 מרקיורי

מרקורי היא הפלנטה הקרובה ביותר לשמש. באופן לא מפתיע, היא חמה מאוד, טמפרטורות הקרקע מעל  500K (כ- 227 מעלות צלזיוס) בצד הפונה אל השמש. (סופרי מדע בדיוני נהגו לתאר בריכות של מתכת מותכת על פני מרקורי, אבל אין זה סביר, הטמפרטורה אינה גבוהה דיה כדי להמיס מתכות נפוצות, במיוחד מתחת לפני הקרקע.) למרקיורי אין בעצם אטמוספרה, ובלי מעטפת אוויר השומרת על החום, יורדת טמפרטורת של פני השטח לשפל קיצוני של כ- 100K (מינוס 173מעלות צלזיוס) בלילה.

רצף תצלומים מעודכן שצולמו ע"י Mariner 10 תמונת צבע משופרת של החללית שצולמה ב- 1974.
באדיבות NASA

קוטרו של מרקורי  כשליש מקוטר כדור הארץ, אבל הוא גדול בשליש מקוטר הירח. הוא כל כך קטן ומרוחק עד כי הגודל הזוויתי הקטן שלו אינו מאפשר אפילו לטלסקופ החלל האבל לצפות ברבות מתכונות פני השטח. עם זאת, הם צולמו מטווח קרוב ב- 1974 וב- 1975 על ידי מרינר 10 – חללית האמריקאית רובוטית. התמונות חשפו כי פני מרקורי דומים מאוד לפני הירח: הוא מכוסה מכתשים, קיימים על פניו משטחים הנראים כמישורי לבה. ניתוח נוסף של נתוני מרינר 10 בוצע ב- 1997, וכן תצפיות ארציות, מחזקים את ההשערה כי המישורים האפלים הם מישורים בזלתיים על גבי קרום עשיר בצורן ואלומיניום. מישורים אלה דומים  מאוד למישורים על פני הירח. רק חצי אחד של מרקיורי צולם על ידי מרינר 10. האחר עדיין נותר עלום לפרק זמן נוסף. אזור אחד של מרקורי מכיל לא רק מכתשים, אלא גם אגן גדול עשיר בפגיעות טבעתיות, בדומה לאזורים שנמצאו על פני הירח. הדמיון של מכתשים במרקורי  ובירח שלנו מראה כי ההפגזה של כוכבי לכת התרחשה באותו פרק זמן בכל רחבי מערכת השמש.

נדרשים למרקורי 88 ימי כדור הארץ כדי להקיף את השמש. אך משך היום ארוך  59 ימים נדרשים כדי להשלים סיבוב אחד סביב צירו, ביחס לכוכבים הרחוקים (כלומר הזמן שנדרש עבור כל כוכב לחזור לאותו מקום בשמי הלילה של מרקורי). האם אתם מבחינים ביחסים שבין שני המספרים? סיבוב בן 59 יום ("יום מרקורי") הוא בדיוק שני שלישים של 88 יום "שנת מרקורי". האם זה רק מקרה שהיחס הוא בדיוק 2/3? בשל כוחות גאות והשפעות כבידה מורכבות הנקראות תהודה, משך הסיבוב 59 יום של מרקורי התייצב בדיוק בשני שלישים של 88 יום. תופעה זו נצפתה גם בתנועותיהם של ירחים וטבעות במקומות אחרים במערכת השמש.

יחס מוזר בין הצהריים "לצהרי היום" על מרקורי. השילוב של זמן סיבוב צירי של 59 יום ו -88 יום "לשנה" פירושו, שמשך הזמן מרגע שנקודה אחת פונה אל השמש ועד הפעם הבאה שהיא תשוב ותפנה אל השמש הוא 176 ימים! המספר 176 אינו מסתורי; זהו המספר הקטן ביותר שהוא מכפלה שלמה של קצב הסיבוב הצירי וקצב הסיבוב סביב השמש. במילים אחרות, בכל מקום על מרקורי נמשך "יום מרקיורי" 88 ימים של אור לוהט ואחריו 88 ימים של לילה קפוא. בנוסף, תנועת השמש בשמי מרקורי אינה קבועה ויציבה כמו בשמי כדור הארץ, כי מסלולו של מרקורי אינו מעגלי כמו זה של כדור הארץ. קיים "רטט" בתנועה האיטית של השמש בשמי מרקיורי, יחסית לאופק.

מסלולו של מרקורי אינו מעגלי, ולכן יש לו נקודה מסוימת במסלולו שבו הוא הקרוב ביותר לשמש – הנקרא perihelion (ביוונית סביב = peri ,ו- שמש = helios).  בשנת 1800, מדענים הופתעו לגלות כי נקודה זו משנה את  מיקומה לאט סביב השמש בזווית קטנה, מדי שנה. לא ניתן להסביר את השינוי הזה באמצעות הכבידה של ניוטון. בסוף המאה ה- 19, מדענים חשבו שהשינוי חייב לבוא מכוח הכבידה של כוכב לא ידוע בין כוכב חמה לבין השמש. (כוכב הלכת היפותטי הזה נקרא "וולקן". זהו מקור השם של כוכב הלכת של מר ספוק בתכנית הטלוויזיה "מסע בין כוכבים"). אך תצפיות מאוחרות יותר הראו כי אין כוכב לכת שכזה.

מסלול מרקיורי סביב השמש הוא מסלול אליפטי שכיוונו משתנה במשך הזמן. בתצלום ניתן להשוותו למסלול הארץ.
באדיבות וויקיפדיה

הפתרון למסתורין של מסלולו של מרקורי ניתן בשנת 1915, כאשר אלברט איינשטיין שינה ושיפר את חוקי ניוטון בעזרת תורת היחסות החדשה שלו. השינויים של איינשטיין מתארים את היחסים בין כוח הכבידה, החלל והזמן בצורה שונה מזו של ניוטון. חוקי איינשטיין חזו בדיוק את קצב השינוי שנצפה בתנועה המסלולית של מרקורי. לפיכך, הפתרון למסתורין במסלולו של מרקורי מילא תפקיד מרכזי בנכונותה של הקהילה המדעית לאמץ את תורת היחסות של איינשטיין, בתחילת המאה שעברה. זוהי דוגמה דרמטית לאופן שבו המדע פועל. נדירים המקרים בהם תצפית אחת מובילה תיאוריה חדשה. אולם דוגמה זו מעידה כי שינוי קטן במסלול של כוכב לכת אחד הוביל לתפיסה חדשה של כוח הכבידה.

מרקורי ידועה בדרך כלל ככוכב לכת חם מאוד, שכן במשך היום הארוך מתבשלים פניו על ידי השמש הסמוכה. לכן מדהים ביותר היה הגילוי שבוצע בשנת 1991 באמצעות אותות מכ"ם מחוץ למרקורי. תמונות המכ"ם חשפו מרבצים מוזרים הממוקמים בצללי המכתשים. מרבצים אלה העלו חשד בדבר קיומם של גושי קרח בקטבים, המזכירים את משקעי הקרח במכתשי הקוטב של הירח. כמו הירח, למרקורי יש מכתשי קוטב, שקירותיהם נמצאים בצל קבוע. מכתשים קרים אלה עשויים ללכוד את מולקולות המים ששוחררו כאשר שביטים פגעו בפני השטח. חומרים ארציים ומוכרים כמו מים קיימים בכל מערכת השמש – אפילו בעולמות צחיחים וחסרי חיים כמו מרקורי והירח.

תארו לעצמכם איך נראה היה ביקור בקוטב הצפוני של מרקורי. חוויה שונה מזו של ביקור בקוטב הצפוני של כדור הארץ, בעל הטיה צירית 23.5 מעלות, בעוד שההטיה הצירית של מרקורי היא אפס מעלות. זה אומר שאם אתה עומד על הקוטב הצפוני של מרקורי, השמש נמצאת בדיוק באופק כל השנה. (מהקוטב הצפוני של כדור הארץ, לעומת זאת, השמש נשארת מעל האופק לאורך כל האביב והקיץ, עולה עד 23.5 מעלות מעל האופק ביוני, ואז יורדת מתחת לאופק בסתיו ובחורף). אם אתה עומד בתחתית המכתש של מרקורי, השמש תמיד תהיה מוסתרת על ידי קירות המכתש, ותחתיתו תהיה בצל תמידי.

שביטים פגעו במרקורי בדרך דומה לפגיעתם בכדור הארץ. קרח וגופרית שנמצאו בשביט התאדו ויצרו ענן של מולקולות גז סמוך לפני השטח של מרקורי; ייתכן שאדי המים או מולקולות הגופרית היו מתמצקים לחומר מוצק על הסלעים הקרים במכתשים האפלים בקטבים. אם מרבצים אלה מכילים קרח ומים, הם יכולים להיות משאב מבורך חוקרים האנושיים שינסו אי פעם לנחות על כוכב הלכת, האסור בנגיעה בכל דרך אחרת.

חללית המחקר מסנג'ר מיד לאחר שיגורה מכדור הארץ ב- 3 לאוגוסט 2004.
באדיבות NASA

לאחרונה זכינו למבט מקרוב לעבר מרקורי, כאשר נאס"א שלחה את החללית מסנג'ר לפני כמה שנים. מסנג'ר שוגר לחלל בשנת 2004 ובשנת 2011 היתה לחללית הראשונה שנכנסה למסלול סביב מרקורי. משימתה נמשכה ארבע שנים, וב- 30 באפריל 2015, היא השתמשה במנוף שלה להורדת נחתת אל פני השטח. נתוני מסנג'ר הניבו מפה תלת מימדית של השטח בפירוט רב. התצפיות שערכה הניבו גילוי בלתי צפוי של כמות גדולה של אדי מים באטמוספרה הגבוהה והדלילה של מרקורי. ספקטרוסקופיה של פני השטח העידה על קיומם של קרח, מים ותרכובות אורגניות במכתשים מוצלים ליד הקוטב הצפוני. נאספו גם עדויות לפעילות געשית בעבר, מפתיע  עבור פלנטה קטנה שגודלה שכמעט אינו עולה על גודל הירח, כפי שניתן לדעת, בכל פעם שאנו מקבלים מידע מפורט יותר על גוף במערכת השמש, יש הפתעות.

 

« הקודם
הבא »
חיפוש בספר לימוד:
תוכן העניינים:
פרק א' - כיצד פועל המדע?
  • 1.1 השיטה המדעית
  • 1.2 ראיות
  • 1.3 מדידות
  • 1.4  אומדן
  • 1.5  ממדים
  • 1.6 תצפיות ואי-וודאות
  • 1.7 סימון מדעי
  • 1.8 בדיקת השערות
  • 1.9 חקר מקרה – חיים על מאדים
  • 1.10 תיאוריות מדעיות
  • 1.11 מערכות ידע מדעיות
  • 1.12 מחקר מדעי מודרני
  • 1.13 האסטרונומיה כמדע
פרק ב' - אסטרונומיה תצפיתית
  • 2.1 שמי הלילה
  • 2.2 תנועות בשמים
  • 2.3 ניווט
  • 2.4 קבוצות כוכבים ועונות השנה
  • 2.5 עונות השנה
  • 2.6 בהירות כוכבים
  • 2.7 גודל קווי וגודל זוויתי
  • 2.8 מופעי ירח
  • 2.9 ליקויים
  • 2.10 זוהר הקוטב
  • 2.11 לוחות זמנים
  • 2.12 זמני השמש
  • 2.13 תקציר תולדות האסטרונומיה
  • 2.14 האסטרונומיה היוונית
  • 2.15 אסטרונומיה גיאוצנטרית
  • 2.16 אורך היממה
פרק ג' - המהפכה הקופרניקנית
  • 3.1 תלמי והמודל הגיאוצנטרי
  • 3.2 הרנסנס
  • 3.3 קופרניקוס והמודל ההליוצנטרי
  • 3.4 טיכו ברהיי
  • 3.5 יוהנס קפלר
  • 3.6 מסלולים אליפטיים
  • 3.7 חוקי קפלר
  • 3.8 גלילאו גליליי
  • 3.9 משפט גלילאו
  • 3.10 אייזק ניוטון
  • 3.11 חוק הכבידה העולמי של ניוטון
  • 3.12 תהליכים מחזוריים
  • 3.13 ריבוי עולמות
  • 3.14 הולדת המדע
  • 3.15 הסדר במערכת השמש
  • 3.16 קנה-המידה של מערכת השמש
  • 3.17 מסע בחלל
  • 3.18 קיצור תולדות מסעי החלל
  • 3.19 הנחיתה על הירח
  • 3.20 תחנת חלל בינלאומית
  • 3.21 משימות חלל מאוישות מול רובוטיות
  • 3.22 טיסות חלל מסחריות
  • 3.23 עתיד מחקר החלל
פרק ד' - אנרגיה וחומר ביקום
  • 4.1 חומר ואנרגיה
  • 4.2 ראת'רפורד ומבנה האטום
  • 4.3 פיזיקה יוונית
  • 4.4 דלטון והאטומים
  • 4.5 הטבלה המחזורית
  • 4.6 מבנה האטום
  • 4.7 אנרגיה
  • 4.8 חום וטמפרטורה
  • 4.9 אנרגיה קינטית ואנרגיה פוטנציאלית
  • 4.10 שימור אנרגיה
  • 4.11 מהירות חלקיקי גז
  • 4.12 מצבי צבירה בחומר
  • 4.13 תרמודינמיקה
  • 4.14 אנטרופיה
  • 4.15 חוקי התרמודינמיקה
  • 4.16 קרינת חום
  • 4.17 חוק ווין
  • 4.18 קרינה מפלנטות וכוכבים
  • 4.19 חום פנימי בפלנטות וכוכבים
פרק ה' - מערכת ארץ-ירח
  • 5.1 הארץ והירח
  • 5.2 ניסיונות בהערכת גיל הארץ
  • 5.3 התקררות כדור הארץ
  • 5.4 תיארוך רדיואקטיבי
  • 5.5 קביעת גיל הירח והארץ
  • 5.6 חום פנימי ופעילות גיאולוגית
  • 5.7 מבנה פנימי של הארץ והירח
  • 5.8 סוגי סלעים
  • 5.9 שכבות בארץ ובירח
  • 5.10 מים בכדור הארץ
  • 5.11 כדור הארץ המשתנה
  • 5.12 תנועת הלוחות
  • 5.13 הרי געש
  • 5.14 תהליכים גיאולוגיים
  • 5.15 מכתשי פגיעה
  • 5.16 זמן גיאולוגי
  • 5.17 הכחדות המוניות
  • 5.18 אבולוציה וסביבה קוסמית
פרק ו' - פלנטות ארציות
  • 6.1 מדוע ללמוד על פלנטות?
  • 6.2 הפלנטות
  • 6.3 פלנטות ארציות
  • 6.4 מרקיורי
  • 6.5 נוגה
  • 6.6 תופעות געשיות בנוגה
  • 6.7 אפקט חממה בנוגה
  • 6.8 פעילות טקטונית בנוגה
  • 6.9 אגדות מאדים
  • 6.10 מחקרים מוקדמים של מאדים
  • 6.11 מחקר מאדים
  • 6.12 הגיאולוגיה של מאדים
  • 6.13 מבט מקרוב על קרקע מאדים
  • 6.14 ירחי מאדים
  • 6.15 מסלולי מרקיורי
פרק ז' - פלנטות ענקיות וירחיהן
  • 7.1 פלנטות גז ענקיות
  • 7.2 האטמוספירות בענקיות הגז
  • 7.3 עננים בענקיות הגז
  • 7.4 המבנה הפנימי של ענקיות הגז
  • 7.5 קרינת חום מענקיות הגז
  • 7.6 היש חיים בענקיות הגז?
  • 7.7 מדוע הן כה ענקיות?
  • 7.8 חוקי הגזים
  • 7.9 הטבעות של ענקיות הגז
  • 7.10 כיצד נוצרו הטבעות?
  • 7.11 גבול רוש
  • 7.12 ירחים של הפלנטות הגדולות
  • 7.13 משימת וויאג'ר
  • 7.14 פלנטת צדק
  • 7.15 הירחים הגליליאניים
  • 7.16 תופעות געשיות באיו
  • 7.17 שבתאי
  • 7.18 מסע קאסיני לשבתאי
  • 7.19 טיטאן – גדול ירחי שבתאי
  • 7.20 גילוי אורנוס ונפטון
  • 7.21 אורנוס
  • 7.22 נפטון
פרק ח' - גופים במרחב הפלנטרי
  • 8.1 גופים במרחב הפלנטרי
  • 8.2 שביטים
  • 8.3 מבנה גרעין השביט
  • 8.4 הכימיה של השביט
  • 8.5 ענן אורט וחגורת קוויפר
  • 8.6 חגורת קוויפר
  • 8.7 מסלולי השביטים
  • 8.8 מהלך חיי שביט
  • 8.9 גופים מחוץ למערכת השמש
  • 8.10 מטאורים
  • 8.11 אסטרואידים
  • 8.12 צורת האסטרואידים
  • 8.13 אירוע טונגוסקה
  • 8.14 איומים מהחלל
  • 8.15 פגיעות בצדק
  • 8.16 הזדמנויות בחלל הבין-פלנטרי
פרק ט' - כיצד נוצרה המערכת הפלנטרית?
  • 9.1 כיצד נוצרה מערכת השמש?
  • 9.2 ראשית מערכת השמש
  • 9.3 שימור תנע זוויתי
  • 9.4 תנע זוויתי בענן קורס
  • 9.5 התכווצות הלמהולץ
  • 9.6 ויקטור ספרונוב ויצירת הפלנטות
  • 9.7 קריסת ערפילית כוכבנית
  • 9.8 מפלנטסימלים לפלנטות
  • 9.9 התפתחות גופים במערכת השמש
  • 9.10 הפרדה פלנטרית – דִּיפֶרֶנְצְיַאצְיָה
  • 9.11 כיצד נוצרה מערכת השמש?
  • 9.12 מעבר מגרגרים לפלנטות
  • 9.13 התלכדות והתפרקות של גופים במערכת השמש
  • 9.14 שדות מגנטיים בפלנטות
פרק י' - גלוי קרינה מהחלל
  • 10.1 תצפיות ביקום
  • 10.2 הקרינה והיקום
  • 10.3 טבע האור
  • 10.4 הספקטרום האלקטרומגנטי
  • 10.5 תכונות הגלים
  • 10.6 גלים וחלקיקים
  • 10.7 כיצד נעה הקרינה
  • 10.8 התכונות של הקרינה אלקטרומגנטית
  • 10.9 אפקט דופלר
  • 10.10 קרינה בלתי נראית
  • 10.11 קווים ספקטרליים
  • 10.12 קווים ופסי פליטה
  • 10.13 ספקטרום בליעה ופליטה
  • 10.14 חוקי קירכהוף
  • 10.15 חישה ופיענוח של מידע אסטרונומי
  • 10.16 הטלסקופ
  • 10.17 הטלסקופ האופטי
  • 10.18 גלאים אסטרונומיים
  • 10.19 אופטיקה מסתגלת
פרק י"א - השמש - הכוכב שלנו
  • 11.1 השמש
  • 11.2 הכוכב הקרוב ביותר
  • 11.3 תכונותיה של השמש
  • 11.4 קלווין וגיל השמש
  • 11.5 הרכב השמש
  • 11.6 אנרגיה גרעינית
  • 11.7 המרת מסה לאנרגיה
  • 11.8 דוגמאות להמרת מסה-אנרגיה
  • 11.9 אנרגיה מביקוע גרעיני
  • 11.10 אנרגיה מהיתוך גרעיני
  • 11.11 תהליכים גרעיניים בשמש
  • 11.12 פנים השמש
  • 11.13 זרימת האנרגיה בשמש
  • 11.14 הכרומוספירה והקורונה
  • 11.15 נייטרינים מהשמש
  • 11.16 תנודות השמש
  • 11.17 כתמי השמש
פרק י"ב - תכונותיהם של כוכבים
  • 12.1 כוכבים
  • 12.2 שמות כוכבים
  • 12.3 תכונות כוכבים
  • 12.4 המרחק לכוכבים
  • 12.5 בהירות נראית או גודל נראה
  • 12.6 בהירות מוחלטת או גודל מוחלט
  • 12.7 מדידת המרחק לכוכבים
  • 12.8 מדידת פארלקסה
  • 12.9 ספקטרום הכוכבים
  • 12.10 מיון ספקטראלי
  • 12.11 טמפרטורה ומיון ספקטראלי
  • 12.12 תנועת כוכבים בחלל
  • 12.13 נגיהות
  • 12.14 מדידת רדיוס כוכב
  • 12.15 חוק סטפאן-בולצמן
  • 12.16 מסת כוכבים
פרק י"ג - הולדתם ומותם של כוכבים
  • 13.1 הולדתו ומותו של כוכב
  • 13.2 הבנת מהלך חיי כוכבים
  • 13.3 כמות היסודות ביקום
  • 13.4 היווצרות כוכבים
  • 13.5 עננים מולקולריים
  • 13.6 כוכבים צעירים
  • 13.7 כוכבי T טאורי
  • 13.8 גבולות מסת הכוכבים
  • 13.9 ננסים חומים
  • 13.10 צבירי כוכבים צעירים
  • 13.11 קדירת היסודות
  • 13.12 כוכבי הסדרה הראשית
  • 13.13 תגובות גרעיניות בסדרה הראשית
  • 13.14 משך החיים בסדרה הראשית
  • 13.15 התפתחות כוכבים
  • 13.16 ענקים אדומים
  • 13.17 כוכבים בענף האופקי ובענף האסימפטוטי
  • 13.18 כוכבים משתנים
  • 13.19 מחזורים בחייהם ומותם של כוכבים
  • 13.20 כוכבים מגנטיים
  • 13.21 אובדן מסה בכוכבים
  • 13.22 ננסים לבנים
  • 13.23 סופרנובה
  • 13.24 לצפות במותו של כוכב
  • 13.25 כוכבי ניוטרונים ופולסרים
  • 13.26 תורת היחסות הפרטית
  • 13.27 תורת היחסות הכללית
  • 13.28 חורים שחורים
  • 13.29 תכונותיהם של חורים שחורים
  • 13.30 ערפיליות פלנטריות
פרק י"ד - שביל החלב
  • 14.1 פיזור כוכבים בחלל
  • 14.2 כוכבים שותפים
  • 14.3 כוכבים כפולים
  • 14.4 מערכות מרובות כוכבים
  • 14.5 העברת מסה במערכת כפולה
  • 14.6 מערכות כפולות ומסת כוכבים
  • 14.7 נובה וסופרנובה
  • 14.8 מערכות בינאריות אקסוטיות
  • 14.9 היווצרות מערכת רב-כוכבית
  • 14.10 סביבות הכוכבים
  • 14.11 התווך הבין כוכבי
  • 14.12. השפעת תווך בין-כוכבי על אור כוכבים
פרק ט"ו - גלקסיות
  • 15.1 גלקסיית שביל החלב
  • 15.2 מיפוי דסקת הגלקסיה
  • 15.3 מבנים הספירליים בגלקסיות
  • 15.4 המסה של גלקסיית שביל-החלב
  • 15.5 חומר אפל בגלקסיית שביל-החלב
  • 15.6 מסת הגלקסיה
  • 15.7 מרכז הגלקסיה
  • 15.8 אוכלוסיות כוכבים
  • 15.9 יצירת גלקסית שביל-החלב
  • 15.10 גלקסיות
  • 15.11 שאפלי, קורטיס והאבל
  • 15.12 מדידת מרחקים באמצעות קפאידים
פרק ט"ז - היקום המתפשט
  • 16.1 הסחה לאדום של גלקסיות
  • 16.2 היקום המתפשט
  • 16.3 היסט קוסמולוגי לאדום
  • 16.4 יחס האבל
  • 16.5 היחס בין היסט לאדום ומרחק
  • 16.6 סמנים להערכת מרחקי גלקסיות
  • 16.7 הגודל והגיל של היקום
  • 16.8 קבוע האבל
  • 16.9 מבנה היקום בקנה-מידה גדול
  • 16.10 חומר אפל בקנה-מידה גדול
  • 16.11 הגלקסיות הרחוקות ביותר
  • 16.12 גלקסיות פעילות
  • 16.13 גילוי קוואזרים
  • 16.14 קוואזרים
  • 16.15 חורים שחורים בגלקסיות קרובות
  • 16.16 קוואזרים כחיישני היקום
  • 16.17 מקור האנרגיה של קוואזרים
  • 16.18 יצירת כוכבים וההיסטוריה של היקום
פרק י"ז - קוסמולוגיה
  • 17.1 קוסמולוגיה
  • 17.2 קוסמולוגיות קודמות
  • 17.3 קוסמולוגיה ייחסותית
  • 17.4 מודל המפץ הגדול
  • 17.5 העקרון הקוסמולוגי
  • 17.6 התפשטות היקום
  • 17.7 יצירת יסודות קוסמית
  • 17.8 קרינת רקע קוסמית
  • 17.9 גילוי קרינת רקע קוסמית
  • 17.10 מדידת עקמומיות היקום
  • 17.11 התפתחות היקום
  • 17.12 התפתחות מבנה היקום
פרק י"ח - החיים בכדור הארץ
  • 18.1 טבע החיים
  • 18.2 הכימיה של החיים
  • 18.3 מולקולות החיים
  • 18.4 ראשית החיים בכדור הארץ
  • 18.5 ראשיתן של מולקולות מורכבות
  • 18.6 הניסוי של מילר-יורי
  • 18.7 טרום עידן ה- RNA
  • 18.8 עולם ה- RNA
  • 18.9 ממולקולות לתאים
  • 18.10 חילוף חומרים
  • 18.11 אורגניזמים אנאירוביים
  • 18.12 אקסטרמופילים
  • 18.13 פסיכרופילים
  • 18.14 חשיבות המים לחיים
  • 18.15 דנ"א ותורשה
  • 18.16 ברירה טבעית
  • 18.17 השערת גאיה
  • 18.18 החיים ואירועים קוסמיים
פרק י"ט - חיים ביקום
  • 19.1 החיים ביקום
  • 19.2 אסטרו-ביולוגיה
  • 19.3 החיים מחוץ לכדור הארץ
  • 19.4 אתרים אפשריים לקיום חיים
  • 19.5 מולקולות מורכבות בחלל
  • 19.6 חיים במערכת השמש
  • 19.7 השערת כדור הארץ הנדיר
  • 19.8 האם אנחנו לבד?
  • 19.9 היסטוריה של חיפוש חוצנים
  • 19.10 איפה הם?
  • 19.11 הדרך הטובה ביותר לתקשר
כל הזכויות שמורות ל-שיר-שירותי ידע ברשת, אשדות יעקב איחוד © 2022
Design by Visuali
גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן
פתח סרגל נגישות כלי נגישות

כלי נגישות

  • הגדל טקסטהגדל טקסט
  • הקטן טקסטהקטן טקסט
  • גווני אפורגווני אפור
  • ניגודיות גבוההניגודיות גבוהה
  • ניגודיות הפוכהניגודיות הפוכה
  • רקע בהיררקע בהיר
  • הדגשת קישוריםהדגשת קישורים
  • פונט קריאפונט קריא
  • איפוס איפוס