קשה מאוד להבין את הגיאולוגיה של נוגה, אבל המשימה נעשתה קלה יותר בזכות סדרה של משימות מכ"ם, שמסוגלות להציץ דרך האטמוספירה של הפלנטה בעזרת גלי רדיו. במפות פני השטח שנוצרו בדרך יוצאת דופן זו אפשר להבחין בתופעות שנראות דומות להרי הגעש שלנו. חלק מהרי הגעש האלה גבוהים מההרים הגבוהים ביותר בכדור הארץ. הרי געש קטנים רבים דומים להרי געש מגן בכדור הארץ. יש גם מבנים עגולים ייחודיים, עם דפנות תלולות ופסגות שטוחות, הנקראים "כיפות פנקייק". הם נוצרו כנראה כשהרי געש פלטו לבה סמיכה וצמיגה מאוד, שזרמה החוצה לאט לכל הכיוונים.
באדיבות NASA
האם כל הרי הגעש האלה פעילים? כמה ראיות, ובהן שינויים מהירים בכמות גזי הגופרית באטמוספירה של נוגה, מראות שהרי הגעש היו פעילים כנראה בעבר הגיאולוגי הקרוב. למעשה, ייתכן שהם פלטו לבה טרייה וגזי גופרית אפילו בעשורים האחרונים. זה לא אמור להפתיע. עקרונות הפלנטולוגיה ההשוואתית אומרים שלפלנטות בגודל ובמסה דומים צריכות להיות תכונות דומות בקווים כלליים. כ"תאומה" של כדור הארץ, נוגה אמורה להיות מסוגלת לשמור על גזים דומים באטמוספירה שלה, והמסה שלה אמורה להניע פעילות טקטונית וגעשית.
מדידות כימיות של סלעים בנוגה, שערכה סדרה של נחתות סובייטיות, מראות שרוב הסלעים עשויים בזלת. בכך הם דומים בהרכבם לסלעים שמהם בנוי קרום קרקעית הים של כדור הארץ. בזלת נוצרת בפעילות געשית: לבה מותכת פרצה אל פני השטח של נוגה והתמצקה לסלעים האלה, בדיוק כמו בכדור הארץ. ייתכן שכיפות הפנקייק נוצרו מלבה בהרכב מעט שונה, שהפך אותה לצמיגה יותר.
באדיבות NASA
מיפוי המכ"ם המפורט ביותר של נוגה, שערכה החללית האמריקאית מגלן בשנים 1990–1992, חשף מספר צנוע בלבד של מכתשי פגיעה. מספר המכתשים מרמז על גיל פני השטח. בנוגה יש מעט יותר מכתשים מאשר בכדור הארץ, אבל אין בה אזורים עתיקים רבי מכתשים, כמו הרמות של הירח או של מרקורי. במקום זאת, 80% מפני השטח שלה מכוסים בזרמי לבה בזלתית, שכולם בני אותו גיל. הממצאים האלה מראים שפני השטח של נוגה צעירים מבחינה גיאולוגית: ההערכות נעות בין 500 ל-800 מיליון שנה. זה עתיק יותר מרוב פני השטח של כדור הארץ, אבל עדיין צעיר יחסית לשאר הפלנטות הארציות.
אירועים כלשהם הציפו את רוב הפלנטה בלבה לפני כ-500 עד 800 מיליון שנה, מחקו מכתשים ישנים יותר ולמעשה "חידשו" את פני השטח שלה. בלי טקטוניקת לוחות, החום עשוי להצטבר במעטפת של נוגה, משום שאין לו דרך להיפלט בגבולות הלוחות. יש חוקרים הסבורים שהצטברות החום הזו יצרה "פלומות-על" של מאגמה חמה. הפלומות עלו במעטפת של נוגה, וגרמו להתפרצויות אדירות בו-זמנית במקומות רבים על פני השטח. תיאוריה חלופית מציעה פגיעה גדולה של גוף בין-פלנטרי, כמו אלה שגרמו לכמה מההכחדות ההמוניות בהיסטוריה של כדור הארץ.
נוגה וכדור הארץ דומים בגודלם, ושניהם נוצרו מהצטברות של אותו סוג חומר, ולכן סביר להניח שיש בפנים שלהם כמות דומה של יסודות רדיואקטיביים. לפיכך היינו מצפים שבנוגה תהיה רמה דומה של פעילות גיאולוגית, המונעת בחום הפנימי שלה. ייתכן שזה נכון בטווח הארוך; עם זאת, נראה שהפעילות הגעשית בנוגה היא אפיזודית – היא מתרחשת בפרצים קצרים, שביניהם תקופות שקט ארוכות – בניגוד להתפרצויות היציבות יותר לאורך ההיסטוריה של כדור הארץ.
ניתוח מחדש של תמונות מכ"ם ישנות של מגלן, שפורסם ב-2023, סיפק עדות ישירה לפעילות געשית שמתרחשת בנוגה גם היום. אף שתכונות פני השטח של נוגה צעירות מבחינה גיאולוגית, הפלנטה כולה, כמו כדור הארץ והירח, בת 4.6 מיליארד שנה. ייתכן שנוגה עברה בעבר פרקים רבים של "ריצוף מחדש" געשי. איש אינו יודע מדוע התרחש חידוש דרמטי כזה בזמן מסוים, ואיש אינו יודע מתי הוא עשוי לחזור. תעלומות כאלה הן חלק ממה שהופך את המדע להרפתקה.
→ הסעיף הקודם: 6.7 נוגה | הסעיף הבא: 6.9 אפקט חממה בנוגה ←