דלג לתוכן הראשי
מצפה הכוכבים כנרת
  • ספר לימוד
    • פרק א' – כיצד פועל המדע?
    • פרק ב' – אסטרונומיה קדומה
    • פרק ג' – המהפכה הקופרניקנית
    • פרק ד' – אנרגיה וחומר ביקום
    • פרק ה' – מערכת ארץ-ירח
    • פרק ו' – פלנטות ארציות
    • פרק ז' – פלנטות ענקיות וירחיהן
    • פרק ח' – גופים במרחב הפלנטרי
    • פרק ט' – כיצד נוצרה המערכת הפלנטרית?
    • פרק י' – גלוי קרינה מהחלל
    • פרק י"א – השמש – הכוכב שלנו
    • פרק י"ב – תכונותיהם של כוכבים
    • פרק י"ג – הולדתם ומותם של כוכבים
    • פרק י"ד – שביל החלב
    • פרק ט"ו – גלקסיות
    • פרק ט"ז – היקום המתפשט
    • פרק י"ז – קוסמולוגיה
    • פרק י"ח – החיים בכדור הארץ
    • פרק י"ט – חיים ביקום
  • הדמיות
  • עבודות זעירות
    • מהם מטאוריטים?
    • מה הם כתמי שמש?
    • מה קורה לחלקי השמש כאשר הם מתפרצים מהשמש ומה תוצאת נפילתם?
    • מדוע כוכב הלכת אורנוס מסתחרר בשכיבה על הצד?
    • מדוע צבעו של מאדים אדום?
    • מדוע כוכב הלכת אורנוס מסתחרר בשכיבה על הצד?
    • למה נעלמו המים במאדים?
    • איך כוכב הלכת צדק נוצר, הגיע למערכת השמש והחל להסתובב סביבה במסלול הקבוע?
    • כיצד נוצרו טבעותיו של שבתאי (saturn)?
  • פעילויות תלמידים
    • בית ספר יסודי
    • חטיבת ביניים
    • בית ספר תיכון
  • מצפה כוכבים רובוטי
  • פרויקטים
    • מייזמים שמתקיימים כעת
    • מייזמים שהסתיימו
    • תערוכת טילאות
  • צור קשר
  • ראשי
  • ספר לימוד
  • הדמיות באסטרונומיה
  • עבודות זעירות
  • אסטרוטופ
  • פעילויות תלמידים
  • מצפה כוכבים רובוטי
  • פרויקטים
  • צור קשר
מצפה הכוכבים כנרת
  • ספר לימוד
    • פרק א' – כיצד פועל המדע?
    • פרק ב' – אסטרונומיה קדומה
    • פרק ג' – המהפכה הקופרניקנית
    • פרק ד' – אנרגיה וחומר ביקום
    • פרק ה' – מערכת ארץ-ירח
    • פרק ו' – פלנטות ארציות
    • פרק ז' – פלנטות ענקיות וירחיהן
    • פרק ח' – גופים במרחב הפלנטרי
    • פרק ט' – כיצד נוצרה המערכת הפלנטרית?
    • פרק י' – גלוי קרינה מהחלל
    • פרק י"א – השמש – הכוכב שלנו
    • פרק י"ב – תכונותיהם של כוכבים
    • פרק י"ג – הולדתם ומותם של כוכבים
    • פרק י"ד – שביל החלב
    • פרק ט"ו – גלקסיות
    • פרק ט"ז – היקום המתפשט
    • פרק י"ז – קוסמולוגיה
    • פרק י"ח – החיים בכדור הארץ
    • פרק י"ט – חיים ביקום
  • הדמיות
  • עבודות זעירות
    • מהם מטאוריטים?
    • מה הם כתמי שמש?
    • מה קורה לחלקי השמש כאשר הם מתפרצים מהשמש ומה תוצאת נפילתם?
    • מדוע כוכב הלכת אורנוס מסתחרר בשכיבה על הצד?
    • מדוע צבעו של מאדים אדום?
    • מדוע כוכב הלכת אורנוס מסתחרר בשכיבה על הצד?
    • למה נעלמו המים במאדים?
    • איך כוכב הלכת צדק נוצר, הגיע למערכת השמש והחל להסתובב סביבה במסלול הקבוע?
    • כיצד נוצרו טבעותיו של שבתאי (saturn)?
  • פעילויות תלמידים
    • בית ספר יסודי
    • חטיבת ביניים
    • בית ספר תיכון
  • מצפה כוכבים רובוטי
  • פרויקטים
    • מייזמים שמתקיימים כעת
    • מייזמים שהסתיימו
    • תערוכת טילאות
  • צור קשר
  • ראשי
  • ספר לימוד
  • הדמיות באסטרונומיה
  • עבודות זעירות
  • אסטרוטופ
  • פעילויות תלמידים
  • מצפה כוכבים רובוטי
  • פרויקטים
  • צור קשר
7.16 הגיאולוגיה של הירחים הגדולים
ראשי » פרק ז' - פלנטות ענקיות וירחיהן » 7.16 הגיאולוגיה של הירחים הגדולים

7.16 הגיאולוגיה של הירחים הגדולים

טיטאן, ירח של שבתאי, בתמונה מורכבת שבה הוסר האובך של האטמוספירה.
באדיבות NASA/JPL
צדק ושניים מירחיו, קליסטו ואירופה.
באדיבות NASA

הירחים הגדולים ביותר במערכת השמש אינם שונים מאוד מהפלנטה הקטנה מרקורי: גנימד וטיטאן גדולים ממנה בקוטרם, אף שמסתם קטנה ממחצית מסתה. הם נשלטים בידי אותה גיאופיזיקה שאנחנו רואים בפלנטות הארציות, אבל יש להם גם תכונות ייחודיות של ממש. איו, הירח של צדק שהגופרית שולטת בו, הוא הגוף הפעיל ביותר מבחינה געשית במערכת השמש. ירח אחר של צדק, אירופה, מכוסה קרח חלק, עם פסים מסתוריים, ובלי שום יבשה. וטיטאן, הירח של שבתאי, עטוף באטמוספירה של חנקן, צפופה יותר מזו של כדור הארץ, ויורד בו גשם של מתאן על נוף של נהרות ודלתות. הגיוון הזה הופך את הירחים של מערכת השמש החיצונית לעולמות מרתקים לחקר.

רוב הירחים במערכת השמש החיצונית עשויים תערובת של קרח וסלע. פני השטח שלהם קרחיים ומחזירים היטב את האור (לבנים), או כהים יותר, בגוון חום-אפור, במקומות שבהם קרח ישן הגיב עם קרינה קוסמית. על רבים מהירחים אפשר לחשוב בטעות שהם גופים של קרח טהור מחגורת קויפר או גרעינים של שביטים, אבל לירחים הגדולים ביותר יש גם ליבה סלעית.

אירופה, ירח של צדק.
באדיבות NASA/JPL
אנקלדוס, ירח של שבתאי, כפי שצילמה אותו החללית קאסיני.
באדיבות NASA/JPL/Space Science Institute
התפרצות של הר הגעש פלה באיו.
באדיבות NASA/JPL

כדי להבין ירחים כאלה, אפשר להיעזר בכמה עקרונות בסיסיים של פלנטולוגיה השוואתית. למשל, פני שטח שיש בהם פחות מכתשי פגיעה הם צעירים יותר. לכן בכל פעם שאנחנו רואים בירח אזור בלי מכתשים (או, במקרה של אירופה, את כל פני השטח כמעט בלי מכתשים), אנחנו יודעים שכוח גיאולוגי כלשהו פעל בו ושינה וחידש את פני השטח. יש לכך אפשרויות רבות. ידוע שבכמה מהירחים הקרחיים יש גייזרים או הרי געש של קרח (קריו-געשיות) – למשל באנקלדוס – ובאחרים חושדים שיש. חומר שנופל בחזרה מהתופעות האלה יכול לחדש את פני השטח של ירחים קרחיים, כמו שלבה מהרי געש מתפרצים מחדשת את פני השטח של פלנטות (ושל איו).

עיקרון נוסף של פלנטולוגיה השוואתית הוא שבעולמות שיש בהם יותר חום פנימי יש יותר פעילות גיאולוגית. רוב הירחים הם רק כדורי קרח מכוסי מכתשים, בלי פעילות פנימית, אבל תופעות גאות – "לישה" כבידתית של הירח – יכולות להעביר אליו אנרגיה ולהניע תהליכים גיאולוגיים. רואים זאת בשניים מהירחים של צדק, אירופה ואיו. המסלולים שלהם אליפטיים מעט, ומכיוון שהמרחק שלהם מצדק (ומהירחים האחרים) משתנה, הם מתכופפים ומתחממים במחזוריות. כך נוצרת הפעילות הגעשית באיו, ואולי אף מעין טקטוניקת לוחות של קרח באירופה.

גנימד, ירח של צדק.
באדיבות NASA/JPL
טריטון, ירח של נפטון, כפי שצילמה אותו וויאג'ר 2.
באדיבות NASA/JPL

רוב הירחים במערכת השמש החיצונית הם למעשה גושים של קרחים, שאין בהם פעילות גיאולוגית, ובהם כמויות זעירות של חומר אורגני. בהתחלה החומרים האלה מעורבבים באופן אחיד בקרח, שמחזיר היטב את האור. אבל קרינה קוסמית וחלקיקי רוח השמש משנים את פני השטח, והכימיה שלהם מתפתחת: נוצרות תרכובות אורגניות שחורות, עשירות בפחמן, שנקראות חומרים פחמניים. אפילו אחוז קטן מהן מספיק כדי להשחיר את הקרח. החומר הזה מצטבר לאורך זמן רב, אבל אם הירח מתחמם אפילו במעט, הקרח שמתחת יכול להימס ולפרוץ אל פני השטח, ולהשאיר פני שטח לבנים וטריים. לכן לירחים (ולגופים בחגורת קויפר) יש לעיתים קרובות פני שטח כהים או פני שטח קרחיים ובהירים, לפי ההיסטוריה שלהם. יחסי הגומלין בין החומר הפחמני השחור לבין הקרח הלבן מוסיפים עוד לתכונות המפתיעות הרבות של העולמות המגוונים האלה.

פלנטות, אסטרואידים, גופים בחגורת קויפר וירחים יוצרים יחד רצף של סביבות גיאולוגיות. כשחוקרים את כולם, הטבע מאפשר לנו לראות איך תכונות שונות משפיעות על התהליכים הגיאולוגיים שאנחנו רואים. כך אפשר להגביל את התיאוריות שלנו, ולהניע מחקר נוסף של מערכת השמש.

→ הסעיף הקודם: 7.15 ירחים של הפלנטות הגדולות  |  הסעיף הבא: 7.17 משימת וויאג'ר ←

« הקודם
הבא »
פוסטים אחרונים
  • 7.37 פלנטות ננסיות
  • 7.36 פלוטו כפלנטה ננסית
  • 7.35 גילוי פלוטו
  • 7.34 פלוטו
  • 7.33 טריטון, ירח של נפטון
קטגוריות
  • אור והספקטרום האלקטרומגנטי
  • אנרגית השמש
  • אסטרואידים
  • אסטרוטופ
  • אסטרונומיה במאות 16-17
  • בית ספר יסודי
  • בית ספר תיכון
  • גלקסיות
  • גרמי שמים
  • הדמיות באסטרונומיה
  • הזמנת הרצאות
  • הירח
  • המרכז לחינוך אסטרונומי כנרת
  • הצעות למחקר
  • השמש
  • חטיבת ביניים
  • טלסקופ רובוטי
  • טלסקופים
  • ימי חלל ואסטרונומיה
  • כוכבים כפולים ומשתנים
  • כללי
  • ליקויים
  • מייזמים המתקיימים כעת
  • מייזמים שהסתיימו
  • מערכת השמש
  • מפגשי חובבים
  • מצפה כוכבים רובוטי
  • ספר לימוד
  • עבודות זעירות
  • פלנטה אורנוס
  • פלנטות מחוץ למערכת השמש
  • פלנטות מחוץ למערכת השמש
  • פלנטת מאדים
  • פלנטת נוגה
  • פלנטת נפטון
  • פלנטת צדק
  • פלנטת שבתאי
  • פעילויות לציבור הרחב
  • פעילויות לתלמידים
  • פרויקטים
  • פרק א' – כיצד פועל המדע?
  • פרק ב' – אסטרונומיה תצפיתית
  • פרק ג' – המהפכה הקופרניקנית ותוצאותיה
  • פרק ד' – אנרגיה וחומר ביקום
  • פרק ה' – מערכת ארץ-ירח
  • פרק ו' – פלנטות ארציות
  • פרק ז' – פלנטות ענקיות וירחיהן
  • פרק ח' – גופים במרחב הפלנטרי
  • פרק ט' – היווצרות מערכת פלנטרית
  • פרק ט"ו – גלקסיות
  • פרק ט"ז – היקום המתפשט
  • פרק י' – גלוי קרינה מהחלל
  • פרק י"א – השמש – הכוכב שלנו
  • פרק י"ב – תכונותיהם של כוכבים
  • פרק י"ג – הולדתם ומותם של כוכבים
  • פרק י"ד – שביל החלב
  • פרק י"ז – קוסמולוגיה
  • פרק י"ח – החיים בכדור הארץ
  • פרק י"ט – חיים ביקום
  • קואורדינטות ותנועות
  • קוסמולוגיה
  • שאלות נפוצות
  • תוכנות לניתוח תצלומים
  • תחרות ארצית בצילום אסטרונומי
  • תכונותיהם של כוכבים
  • תמיכה
  • תנועות גרמי שמים
  • תערוכת טילאות
  • תצפיות שמיים
תגובות אחרונות
    ארכיונים
    • נובמבר 2026
    • אוקטובר 2026
    • ספטמבר 2026
    • מאי 2026
    • מרץ 2026
    • נובמבר 2025
    • אוקטובר 2025
    • אוגוסט 2025
    • יולי 2025
    • יוני 2025
    • פברואר 2025
    • נובמבר 2024
    • אוקטובר 2024
    • אוגוסט 2024
    • יולי 2024
    • מאי 2024
    • פברואר 2024
    • ספטמבר 2023
    • אוגוסט 2023
    • אפריל 2023
    • מרץ 2023
    • פברואר 2023
    • ינואר 2023
    • דצמבר 2022
    • נובמבר 2022
    • אוקטובר 2022
    • פברואר 2022
    • דצמבר 2021
    • דצמבר 2020
    • דצמבר 2019
    • אוקטובר 2019
    • ספטמבר 2019
    • אוגוסט 2019
    • יולי 2019
    • יוני 2019
    • מאי 2019
    • אפריל 2019
    • ינואר 2019
    • נובמבר 2018
    • אוקטובר 2018
    • ספטמבר 2018
    • יולי 2018
    • יוני 2018
    • מאי 2018
    • אפריל 2018
    • מרץ 2018
    • פברואר 2018
    • ספטמבר 2017
    • אוגוסט 2017
    • יולי 2017
    • יוני 2017
    • מאי 2017
    • אפריל 2017
    • מרץ 2017
    כלים
    • הרשמה
    • התחבר
    • פיד רשומות
    • פיד תגובות
    • WordPress.org
    תוכן עניינים:
    פרק א'
    • 1.29 קנה מידה בזמן
    • 1.26 תחומי האסטרונומיה
    • 1.24 הדמיות ממוחשבות
    • 1.23 תרבות המדע
    • 1.18 לוגריתמים
    • 1.17 אלגברה
    • 1.16 גאומטריה
    • 1.15 מתמטיקה
    • 1.14 לוגיקה
    • 1.13 דרכים להצגת נתונים
    • 1.11 שגיאות וסטטיסטיקה
    • 1.10 ספרות משמעותיות ורמת הדיוק
    • 1.8 מסה, אורך וזמן
    • 1.5 שגיאות מדידה
    • 1.4 יחידות והשיטה המטרית
    • 1.28 קנה מידה בחלל
    • 1.27 האסטרונומיה כמדע
    • 1.25 מחקר מדעי מודרני
    • 1.22 מערכות ידע
    • 1.21 תיאוריות מדעיות
    • 1.20 חקר מקרה – חיים על מאדים
    • 1.19 בדיקת השערות
    • 1.12 סימון מדעי
    • 1.9 תצפיות ואי-ודאות
    • 1.7 ממדים
    • 1.6 אומדן
    • 1.3 מדידות
    • 1.2 ראיות
    • 1.1 טבע המדע
    פרק ב'

    יש ללחוץ על כפתור העריכה כדי לשנות את הטקסט הזה. לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית קולהע צופעט למרקוח איבן איף, ברומץ כלרשט מיחוצים. קלאצי צש בלי

    מדיניות הפרטיות | כל הזכויות שמורות ל-שיר-שירותי ידע ברשת, אשדות יעקב איחוד © 2022
    Design by Visuali

    כלי נגישות

    גודל טקסט
    הצהרת נגישות
    by Studio Visuali
    logo

    אנחנו משתמשים בעוגיות

    אנו משתמשים בעוגיות כדי לשפר את חוויית הגלישה שלך, לנתח את השימוש באתר ולהתאים עבורך תוכן שיווקי. בלחיצה על "אישור הכל" אתה מאשר את השימוש בעוגיות. באפשרותך לנהל את העדפותיך, לדחות עוגיות שאינן הכרחיות או לקרוא עוד במדיניות הפרטיות שלנו.

    מדיניות פרטיות

    Visuali — Cookie Consent

    עוגיות הכרחיות

    עוגיות אלו נדרשות לתפקוד הבסיסי של האתר ולא ניתן לכבותן.

    עוגיות פונקציונליות

    מאפשרות לאתר לזכור את העדפותיך, כגון שפה או אזור.

    עוגיות אנליטיקה

    עוזרות לנו להבין כיצד המבקרים משתמשים באתר, לשם שיפור השירות.

    עוגיות שיווק

    משמשות להצגת פרסומות רלוונטיות עבורך ולמדידת אפקטיביות קמפיינים.

    גלילה לראש העמוד