
באדיבות NASA/JPL
אירופה היא השנייה מבין הירחים הגדולים של צדק, לפי המרחק מהפלנטה. גודלה קרוב לגודל הירח שלנו (קוטרה כ-90% מקוטרו). היא אחד מארבעת הירחים של צדק שגילה גלילאו, ונקראה על שם אחת מאהובותיו של זאוס. אף ששניהם דומים בגודלם, התמונות של חלליות וויאג'ר הראו שאירופה שונה מאוד מהירח שלנו. למעשה, היא ייחודית בין כל הירחים במערכת השמש. פני השטח שלה, מקרח מים קפוא, כמעט נקיים ממכתשים – מלבד איו, לאף ירח אחר אין מעט כל כך מכתשי פגיעה. פירוש הדבר שפני השטח צעירים יחסית, מבחינה גיאולוגית. משימת גלילאו התרכזה בסוף שנות ה-90 בירח הצעיר והקרחי הזה. בתמונות ברזולוציה גבוהה רואים פני שטח מסומנים במערכת מורכבת של רכסים שחוצים זה את זה ושל גושים לא סדירים, שנראים כמו חלקי פאזל. זהו מעין משטח של קרח צף, שכל הזמן נדחק, נשבר ומתגבש מחדש.
לפני השטח של אירופה יש מעט מאוד תבליט: תכונות שגובהן יותר מכמה מאות מטרים נדירות. הדגמים של הסדקים והרכסים הם תוצאה של פעילות טקטונית. בעולמות סלעיים היו אולי נוצרים מפעילות כזו רכסי הרים ותהומות. אבל קרח זורם בפרקי זמן ארוכים – חשבו על קרחונים שנעים לאט על פני כדור הארץ. לכן הקרח שעל פני אירופה זורם תחת עומס, ואינו יכול להחזיק הרים גבוהים או עמקים עמוקים, כמו שסלע יכול.

באדיבות NASA
הגיל הצעיר של פני אירופה מראה שתהליך גיאולוגי כלשהו מחדש אותם כל הזמן. חום פנימי מניע פעילות גיאולוגית. אבל אירופה, בגודל הירח שלנו, אינה מכילה מספיק יסודות רדיואקטיביים כדי ליצור את החום הפנימי הדרוש. במקום זאת, הירח מתחמם מבפנים בגלל כוחות הגאות העצומים של צדק. כשאירופה מקיפה את צדק, הירח הקרחי נמתח ומתכופף כל הזמן, והחיכוך שנוצר מחמם את פנימו.
כוחות המתיחה הגאותיים האלה ניכרים על פני הקרח. משערים שרכסים מקבילים נוצרים כשמאמצי הגאות סודקים את פני הקרח. מעין פעילות געשית של מים מעלה מים נוזליים או קרח רך אל פני השטח, מרחיבה את הסדק, ואחר כך אוטמת אותו כשהמים קופאים ומתפשטים. פני השטח החלקים של אירופה חצויים גם בסדקים מוזרים בצורת קשתות משוננות. האופן שבו נוצרים ה"ציקלואידים" האלה היה תעלומה, עד שכמה אסטרונומים בדקו איך משתנים כוחות הגאות שפועלים על אירופה. המסלול של אירופה אקסצנטרי, ולכן כוחות הגאות של צדק משנים כיוון בזמן שהיא מקיפה את הפלנטה. המאמצים שנוצרים מכוחות הגאות המשתנים האלה תואמים בדיוק את כיווני הסדקים הציקלואידיים.
רוב התיאוריות על היווצרות הסדקים, הרכסים ו"רפסודות" הקרח מחייבות שיהיו מים נוזליים, או לפחות קרח רך ובוצי, לא הרחק מתחת לקרח המוצק. אבל נותרו שאלות: באיזה עומק מתחת לקרח נמצא האוקיינוס? האם הוא נוזלי לגמרי, או עשוי קרח חמים ובוצי? המדענים התרגשו כשהחללית גלילאו גילתה מתחת לפני השטח של אירופה שכבה של חומר מוליך חשמל. ההסבר הסביר ביותר הוא שכבה של מים מלוחים מתחת לפני השטח הקפואים. נראה שהירח מכוסה שכבת קרח צעירה, שצפה על אוקיינוס עמוק שמקיף את כולו. לפי מדידות של החללית ג'ונו (2025), עובי הקרח הוא כ-29 קילומטרים בממוצע. מה מונע מהאוקיינוס לקפוא? רוב המדענים סבורים שהחימום הגאותי שומר על פנים אירופה חם מספיק כדי שהמים יישארו נוזליים.
מה מסתתר באוקיינוס התת-קרקעי של אירופה? ארתור סי. קלארק שיער ברומן שלו "2010", שאם החימום הגאותי שמר על האוקיינוס חם מספיק לאורך זמן רב מספיק, אולי התפתחו בו חיים, כמו באוקיינוסים הקדומים של כדור הארץ. אין לרעיון הזה הוכחה, אבל המדענים עדיין מתרגשים מהאפשרות שיש חיים מתחת לקרח של אירופה, במיוחד אחרי מחקרים שהראו שמיקרובים שורדים בכדור הארץ בתנאים רבים שנראים עוינים. משימות עתידיות לאירופה המסקרנת אולי יבהירו מה מסתתר מתחת לקרח. נאס"א עבדה על שתי משימות לעולם הקרחי הזה: אירופה קליפר (Europa Clipper) ונחתת לאירופה (Europa Lander). קליפר שוגרה בהצלחה ב-2024, וכשתגיע ב-2030 היא תחלוף ליד אירופה עשרות פעמים. הנחתת אמורה הייתה לנחות על פני השטח, אבל היא מעולם לא אושרה רשמית, ואין לה מימון. המשימות האלה מבטיחות להוסיף רבות לידע שלנו על עולם המים והקרח הזה.
→ הסעיף הקודם: 7.20 גנימד, ירח של צדק | הסעיף הבא: 7.22 קליסטו, ירח של צדק ←

