
באדיבות NASA/JPL
מבין הירחים הגליליאניים, קליסטו הוא הרחוק ביותר מצדק. זהו הירח השלישי בגודלו במערכת השמש: קוטרו 4,821 קילומטרים – כמעט כקוטר מרקורי, וגדול בכ-40% מקוטר הירח שלנו. הוא כהה יותר מכל הירחים הגדולים האחרים של צדק, אבל עדיין בהיר פי שניים בערך מהירח שלנו, כי הקרח שעל פניו מחזיר הרבה אור. גלילאו גילה את קליסטו, והוא נקרא על שם אחת מאהובותיו הרבות של זאוס.
ארבעה מיליארד שנים של הפצצה בגופים בין-פלנטריים הותירו צלקות על פני קליסטו. אלה פני השטח עמוסי המכתשים והעתיקים ביותר במערכת השמש. מכתשי הפגיעה נראים בהירים על רקע הסביבה, כי הפגיעות חושפות קרח בהיר יותר מתחת לפני השטח, שמעורב בו פחות חומר פחמני כהה. ייתכן שחלק מהמכתשים גם הוצפו בקרח טהור יותר, כמו ואלהאלה, אחד ממבני הפגיעה הגדולים ביותר בכל עולם. קוטרו כ-4,000 קילומטרים, ומרכזו מלא קרח בהיר שהציף את המכתש המקורי. סביב המרכז הבהיר יש יותר מ-25 טבעות מעגליות – אגן רב-טבעתי של ממש! ייתכן שמספר הטבעות הגדול נובע מקרום קרח דק, שנסדק בקלות בזמן הפגיעה. מכיוון שקרח "שוקע" ומתיישר לאט במשך הזמן, אין היום בקליסטו הרים גבוהים או מכתשים עמוקים. פני השטח שלו חלקים מאוד, כמו אלה של אירופה ושל הירחים הקרחיים האחרים.
משימת גלילאו למערכת של צדק מצאה על פני קליסטו המופגזים פחות מכתשים קטנים ממה שציפו החוקרים. ייתכן שהמכתשים הקטנים התמלאו בחומר הפחמני הכהה שמכסה את פני השטח, או שבסביבת צדק יש פחות גופים קטנים פוגעים ממה שציפינו. אבל בכמה תמונות נראו מכתשים עם שוליים משוננים, כאילו הם מתפוררים. ההסבר הטוב ביותר לכך הוא בלייה: אם חומרים נדיפים בקרח שעל פני השטח מתאדים (עוברים ישירות ממוצק לגז) ונמלטים לחלל, נשאר מאחור רק הרכיב הסלעי של פני השטח. אולי זה המנגנון שמוחק במשך הזמן את המכתשים הקטנים.
הצפיפות הנמוכה של קליסטו (רק פי שניים מצפיפות קרח המים) אפשר להסביר רק בהרכב של קרח וסלע בחלקים שווים בערך, בלי ליבה של מתכת כמו בגנימד. ייתכן שהסלע מרוכז יותר במרכז הירח, ואולי הוא מעורב באופן אחיד בכולו. העדויות הקיימות מרמזות שבקליסטו יש אוקיינוס תת-קרקעי, בעומק של יותר מ-100 קילומטרים, ולכן גם הוא אחד מ"עולמות המים" של מערכת השמש.
אין בקליסטו עדות לפעילות טקטונית או לתהליך אחר שמחדש את פני השטח, כמו בגנימד. מדוע שני הירחים האלה שונים כל כך? הגודל שלהם כמעט זהה, וההרכב שלהם בהתחלה היה כנראה דומה. משהו בעבר שלהם התרחש אחרת. אולי יום אחד, בזכות המחקר של קליסטו הפשוט יחסית, נוכל להסביר את הגיאולוגיה המסובכת של ירחים גדולים אחרים. החללית JUICE של סוכנות החלל האירופית תחלוף כמה פעמים קרוב לירח המרתק הזה, אחרי 2031.
→ הסעיף הקודם: 7.21 אירופה, ירח של צדק | הסעיף הבא: 7.23 איו, ירח של צדק ←

