
באדיבות NASA/JPL
הירח הגדול ביותר של נפטון, טריטון, הוא הירח האקזוטי ביותר במערכת הירחים של הפלנטה. את טריטון גילה האסטרונום הבריטי ויליאם לאסל ב-1846, 17 ימים בלבד אחרי גילוי נפטון. הוא נקרא על שם אל ים יווני. טריטון מוזר בכמה מובנים. הוא מקיף את נפטון בכיוון הפוך (רטרוגרדי), נגד הכיוון של כל שאר הירחים הגדולים במערכת השמש, ומסלולו גם נטוי מאוד. התנועה הלא רגילה הזו מרמזת שאולי טריטון נוצר כגוף בין-פלנטרי, והכבידה של נפטון לכדה אותו למסלולו הנוכחי. קוטרו 2,705 קילומטרים – גדול בכ-14% מקוטר פלוטו, שמקיף את השמש באותו אזור כמו נפטון (במבט מלמעלה המסלולים שלהם נחתכים, אבל בגלל התהודה המסלולית ביניהם השניים לעולם אינם מתקרבים זה לזה). ייתכן שטריטון ופלוטו הם שתי דוגמאות ששרדו מקבוצה שלמה של גופים שנוצרו ליד מסלולו של נפטון: גופי חגורת קויפר. טריטון נלכד, ופלוטו נשאר מאחור. גופים אחרים אולי התנגשו בנפטון לפני זמן רב, או שהכבידה שלו הסיטה אותם למסלולים שמעבר לפלוטו.

באדיבות NASA/JPL
תכונה לא רגילה נוספת של טריטון היא האטמוספירה הדלילה שלו. ההרכב שלה דומה לזה של האטמוספירה של טיטאן, הירח של שבתאי: בעיקר חנקן, ומעט מתאן. אבל סביב טריטון יש כמות קטנה מאוד של גז: הלחץ על פני השטח זעיר, כ-1.4 פסקל – כ-1/450 מהלחץ על פני מאדים. פני השטח מכוסים במה שנראה כמו קרח, אבל זה לא קרח מים: כנראה זה חנקן ומתאן קפואים. זה עשוי להסביר את האטמוספירה הדלילה: קר שם כל כך, שגזי האטמוספירה קופאים אל פני השטח.
וויאג'ר 2, החללית היחידה שביקרה במערכת של נפטון, שלחה תמונות מפתיעות של פתחים געשיים "מעשנים" בטריטון. בתמונות נראות פלומות של חומר כהה שמתנשאות אנכית לגובה של 8 קילומטרים מעל פני השטח, ושם רוחות חזקות מטות אותן הצידה. משערים שהגייזרים האלה נוצרים כשאור השמש מחמם חלק מהקרח שמכסה את פני השטח, ומשחרר גז שכלוא מתחתיו. ייתכן שהפלומות עשויות אבק שנישא בגז חנקן, ואולי גם מתאן. כמעט אין בטריטון מכתשי פגיעה, וגם זה מראה שפני השטח מתחדשים בתקופה הגיאולוגית הנוכחית.
מה מקור האנרגיה שמניעה את ההתפרצויות בטריטון? טריטון הוא אחד הגופים הקרים ביותר שנחקרו מקרוב: הטמפרטורה שנמדדה על פניו, בצד המואר, היא 38 קלווין (כמינוס 235 מעלות צלזיוס)! תיאורטיקנים הצביעו על כך שאם טריטון נלכד בהתחלה במסלול אליפטי סביב נפטון, כוחות הגאות הפכו את מסלולו בהדרגה למעגלי, ובאותו זמן חיממו את פנימו. החימום הגאותי הזה היה כנראה מקור החום שחידש את פני טריטון בקרח טרי והשאיר על פניו פתחים "מעשנים". כוחות הגאות של נפטון גם גוזלים לאט אנרגיה ממסלולו של טריטון ומקרבים אותו לפלנטה. בסופו של דבר, בעוד מיליארדי שנים, טריטון יתנגש בנפטון, או יתפרק בגלל כוחות הגאות וייצור טבעת חדשה סביב הפלנטה.
→ הסעיף הקודם: 7.32 נפטון | הסעיף הבא: 7.34 פלוטו ←

