מצפה הכוכבים כנרת
  • ספר לימוד
    • פרק א' – כיצד פועל המדע?
    • פרק ב' – אסטרונומיה קדומה
    • פרק ג' – המהפכה הקופרניקנית
    • פרק ד' – אנרגיה וחומר ביקום
    • פרק ה' – מערכת ארץ-ירח
    • פרק ו' – פלנטות ארציות
    • פרק ז' – פלנטות ענקיות וירחיהן
    • פרק ח' – גופים במרחב הפלנטרי
    • פרק ט' – כיצד נוצרה המערכת הפלנטרית?
    • פרק י' – גלוי קרינה מהחלל
    • פרק י"א – השמש – הכוכב שלנו
    • פרק י"ב – תכונותיהם של כוכבים
    • פרק י"ג – הולדתם ומותם של כוכבים
    • פרק י"ד – שביל החלב
    • פרק ט"ו – גלקסיות
    • פרק ט"ז – היקום המתפשט
    • פרק י"ז – קוסמולוגיה
    • פרק י"ח – החיים בכדור הארץ
    • פרק י"ט – חיים ביקום
  • הדמיות
  • עבודות זעירות
    • מהם מטאוריטים?
    • מה הם כתמי שמש?
    • מה קורה לחלקי השמש כאשר הם מתפרצים מהשמש ומה תוצאת נפילתם?
    • מדוע כוכב הלכת אורנוס מסתחרר בשכיבה על הצד?
    • מדוע צבעו של מאדים אדום?
    • מדוע כוכב הלכת אורנוס מסתחרר בשכיבה על הצד?
    • למה נעלמו המים במאדים?
    • איך כוכב הלכת צדק נוצר, הגיע למערכת השמש והחל להסתובב סביבה במסלול הקבוע?
    • כיצד נוצרו טבעותיו של שבתאי (saturn)?
  • פעילויות תלמידים
    • בית ספר יסודי
    • חטיבת ביניים
    • בית ספר תיכון
  • מצפה כוכבים רובוטי
  • פרויקטים
    • מייזמים שמתקיימים כעת
    • מייזמים שהסתיימו
    • תערוכת טילאות
  • צור קשר
  • ראשי
  • ספר לימוד
  • הדמיות באסטרונומיה
  • עבודות זעירות
  • אסטרוטופ
  • פעילויות תלמידים
  • מצפה כוכבים רובוטי
  • פרויקטים
  • צור קשר
מצפה הכוכבים כנרת
  • ספר לימוד
    • פרק א' – כיצד פועל המדע?
    • פרק ב' – אסטרונומיה קדומה
    • פרק ג' – המהפכה הקופרניקנית
    • פרק ד' – אנרגיה וחומר ביקום
    • פרק ה' – מערכת ארץ-ירח
    • פרק ו' – פלנטות ארציות
    • פרק ז' – פלנטות ענקיות וירחיהן
    • פרק ח' – גופים במרחב הפלנטרי
    • פרק ט' – כיצד נוצרה המערכת הפלנטרית?
    • פרק י' – גלוי קרינה מהחלל
    • פרק י"א – השמש – הכוכב שלנו
    • פרק י"ב – תכונותיהם של כוכבים
    • פרק י"ג – הולדתם ומותם של כוכבים
    • פרק י"ד – שביל החלב
    • פרק ט"ו – גלקסיות
    • פרק ט"ז – היקום המתפשט
    • פרק י"ז – קוסמולוגיה
    • פרק י"ח – החיים בכדור הארץ
    • פרק י"ט – חיים ביקום
  • הדמיות
  • עבודות זעירות
    • מהם מטאוריטים?
    • מה הם כתמי שמש?
    • מה קורה לחלקי השמש כאשר הם מתפרצים מהשמש ומה תוצאת נפילתם?
    • מדוע כוכב הלכת אורנוס מסתחרר בשכיבה על הצד?
    • מדוע צבעו של מאדים אדום?
    • מדוע כוכב הלכת אורנוס מסתחרר בשכיבה על הצד?
    • למה נעלמו המים במאדים?
    • איך כוכב הלכת צדק נוצר, הגיע למערכת השמש והחל להסתובב סביבה במסלול הקבוע?
    • כיצד נוצרו טבעותיו של שבתאי (saturn)?
  • פעילויות תלמידים
    • בית ספר יסודי
    • חטיבת ביניים
    • בית ספר תיכון
  • מצפה כוכבים רובוטי
  • פרויקטים
    • מייזמים שמתקיימים כעת
    • מייזמים שהסתיימו
    • תערוכת טילאות
  • צור קשר
  • ראשי
  • ספר לימוד
  • הדמיות באסטרונומיה
  • עבודות זעירות
  • אסטרוטופ
  • פעילויות תלמידים
  • מצפה כוכבים רובוטי
  • פרויקטים
  • צור קשר

9.13 התלכדות והתפרקות של גופים במערכת השמש

 

ניתן להסביר את היווצרות התכונות הבולטות של מערכת השמש באמצעות שני תרחישים: א.  צמיחה הדרגתית, ב. התנגשויות. בתרחישים אלה מערכת השמש החלה כענן של גז ואבק שהתמוטט לאט תוך יצירת דיסק שטוח. בתחילה, גרגרי אבק גדלו לגושים גדולים יותר ויותר באמצעות התנגשויות פשוטות שהסתיימו בהתלכדות לגוף גדול יותר. עם הזמן נוצרו גופים גדולים דיים, שהחלו לצמוח על ידי משיכה של חומר הנמצא בסמוך להם. תהליך הצטברות שכזה נוטה ליצור גופים מסתובבים באותו כיוון, שבו נע הדיסק מסתובב. מחקרים מציעים כי זמן המחזור האופייני של גופים הסובבים סביב צירם במערכת השמש נע בין 5 ל- 20 שעות. תוצאה תיאורטית  העולה בקנה אחד עם התצפיות שלנו בפלנטות ואסטרואידים.

יוהאן אלרט בודה (1747 – 1826) אסטרונום גרמני התפרס בשל חוק הקרוי על שמו ומתאר את מרחקי הפלנטות מהשמש.
באדיבות וויקיפדיה

מודל זה גם מסביר את המרווח שבין  הפלנטות. מחקרים מראים שאם שני גופים גדולים החלו לגדול במסלולים שהיו קרובים מדי זה לזה, בסופו של דבר הם יגדלו דיים כך שיצליחו למשוך האחד את השני בכוח הכבידה, להתנגש ולהתמזג. בדרך זו, ערפילית השמש התחלקה לאזורים בצורת טבעות סביב השמש, רדיוס כל אחת מהטבעות  גדול פי 1.5 עד 2 פעמים מהרדיוס של הטבעת הסמוכה לה. התוצאה היא רק פלנטה אחת שולטת בכל אזור. (זהו למעשה חלק מההגדרה של פלנטה, והיא חלק מהסיבה מדוע פלוטו אינו פלנטה.) יוהן בודה הבחין בריווח זה לפני כמה מאות שנים, אם כי לא יכול להסביר אותו, למרות זאת המרווחים בין הפלנטות נקראים על שמו של בודה.

המדען הרוסי ויקטור ספרונוב היה אחד הראשונים שחישב את תהליך הצבירה הקולקטיבית. גרגרי ערפילית השמש התנגשו והצטברו, הם יצרו פלנטריזמים בגודל בינוני, החל בגודל מילימטרי ועד מאות קילומטרים. אנו יודעים כי פלנטריזמים גדולים היו בשפע בכל מערכת השמש הצעירה, בהתבסס על שלושה סוגי הראיות: ראשית, אנו רואים מכתשים על כוכבי לכת ועל פני ירחים, שנגרמו על ידי פגיעות  של גופים בקוטר של לפחות 100 ק"מ. שנית, רבים מהמטאוריטים שחקרנו היו פעם חלק מגופים גדולים יותר, שגודלם הגיע עד כמה מאות קילומטרים. לבסוף, אנו רואים כיום אסטרואידים וגרעיני שביט במערכת השמש, שקוטרם מגיע לכמה מאות קילומטרים. אלה שרידים של פלנטות. הפלנטריזמים שנוצרו באותה עתה דמו לאסטרואידים רבים. ייתכן שהיו להם צורות לא סדירות, בגלל המיזוגים האסימטריים של גופים קטנים יותר, שבירה וקירור שנגרמו כתוצאה מהתנגשויות רבות.

פרשנות של אמן לדרך התהוותו של דיסק פרוטופלנטרי, שבו חלקיקים של אבק וחצץ מתנגשים ונוצרים יוצרים כוכבי לכת או אסטרואידים.
באדיבות Teach Astronomy

אנו יכולים לשער, באופן כללי, כיצד התרחשה הצטברות חומר ויצרה פלנטות. אך פרטי התהליך מורכבים למדי. בהתחלה, פלנטות שמקיפות את השמש דמו למכוניות מרוץ, הנעות על נתיבים מקבילים של מסלול מרוץ עגול. אם הן התנגשו, מהירות הפגיעה  הייתה נמוכה (יחסית זו לזו) כך שנוצרה "הידבקות". שום דבר לא הפריע בתחילה לתנועותיהם המעגליות או אילץ אותם "לשנות נתיבים", ולכן כל החלקיקים נעו יחד על מסלולים כמעט מעגליים. ככל שפלנטות גדלו, כוח הכבידה שלהן התחזק. תהליך  זה הפריע באופן דרמטי לתנועתם של כוכבי לכת קטנים יותר שעברו בקרבת מקום, ונשלחו אל מסלול חדש מעבר למסלולים המעגליים, כמו מכונית שמשנה נתיבים. אתם יכולים לחשוב על זה במונחים של שימור אנרגיה: אם גוף מסיבי מעביר אנרגיה קינטית לגוף קטן בהרבה, הגוף מסיבי מאט רק מעט אבל הגוף הקטן מאיץ במידה רבה. לאחר יצירת כוכבי לכת גדולים העברת האנרגיה לא התרחשה באמצעות התנגשויות, אלא באמצעות אינטראקציות כבידה. בדרך זו מתגברת השאיבה של גופים  שגודלם כגודל כוכבי לכת קטנים. מאוחר יותר, כאשר מהירותם גבוהה עלולים כוכבי הלכת הקטנים להתנגש זה בזה במהירויות גבוהות דיין כדי להרוס את עצמם. כך מסתיים תהליך הצמיחה של כל הגופים במערכת השמש, מלבד הפלנטות הגדולות.

כמה זמן נמשכת בניית פלנטה? ניתן לחשוב שתהליך יצירת פלנטה ימשך זמן רב, בעקבות הצטברות של פיסות זעירות. אם מדובר התהליך ליניארי, הצמיחה התרחשה על ידי הוספת חתיכה אחת בכל פעם. נניח שאנחנו מתחילים עם סלעים בגודל של 1 מטר, מסיימים בסלע הגדול ביותר כ-  100 ק"מ. הנפח הוא חזקה שלישית של הגודל, כך שידרשו

 (100 / 0.001)3 = 1015

חתיכות קטנות ליצור גוש סלע גדול. הקוטר של פלנטה בגודל בינוני הוא כ- 10,000 קילומטרים. כלומר  יש להכפיל ב-

(10,000 / 100)3 = 106

 לכן מספר הפיסות הקטנות, שמרכיבות כוכב הלכת יהיה

1015 × 106 = 1021

 או אלף מיליארד מיליארד. אם כל קטע של פלנטה נבנה באירועים המתרחשים אחד אחרי השני התהליך יחזור על עצמו 1,000,000,000,000,000 פעמים. זה נראה תהליך חסר סיכוי, אך הצבירה היא למעשה תהליך יעיל מאוד.

מה שקרה בפועל היה שהפלנטות הגדולות צמחו במהירות, תוך שהן גורפות גופים אחרים. תהליך זה אינו ליניארי; ככל שהן גדלו, כך המשיכה הכבידתית שלהן גרמה לפלנטות להאיץ את צמיחתן. ניתן למדוד את הזמן הדרוש לתהליך זה באמצעות תארוך רדיואקטיבי. חומרים רדיואקטיביים מסוימים בעלי זמן מחצית חיים של כמה מיליוני שנים היו לכודים בתוך גופים מטאוריטים לפני שהאיזוטופים החלו לדעוך. מחקרים שנערכו בשנות התשעים הראו כי גופי האב של מטאוריטים מסוימים הגיעו לקטרים ​​של מאות קילומטרים, התחממו ונמסו חלקית, במשך כמה מיליוני שנים לאחר היווצרות השמש. זהו זמן קצר להפליא לעומת ההיסטוריה של מערכת השמש.

אם ההיסטוריה של מערכת השמש  הנמשכת 4.6 מיליארד תיוצג כשנה אחת של כדור הארץ, גופים מוצקים דמויי אסטרואידים נוצרו מאבק נייטרלי ב- 1 בינואר. מחקרים שבוצעו באמצעות תארוך רדיואקטיבי מצביעים על כך, שהגופים הגדולים ביותר הגיעו לגודל של פלנטה לאחר 50 עד 100 מיליון שנים, כלומר אחוז אחד או שניים מזמן קיומה של מערכת השמש. באנלוגיה שניתנה, כדור הארץ ופלנטות האחרות הגיעו לגודלן המלא בסביבות ה- 4  בינואר.

סדרי גודל של ארבעה מסלולים במערכת השמש – מערכת שמש פנימית, מסלולי הפלנטות הענקיות, מסלול סֶדנָה – גוף טרנס-נפטוני בחגורת קויפר, חלק פנימי של ענן אורט.

בעזרת הצבירה ניתן גם להסביר את מקורן של קבוצות הגופים העיקריים במערכת השמש – הפלנטות הארציות, הפלנטות הענקיות, האסטרואידים והשביטים. מה שאיננו יכולים להסביר הוא מדוע במערכות סולאריות רבות, אחרות משלנו, חסרות בדרך כלל פלנטות ארציות. המודל הפשטני המוצג בסעיף זה הוא רק נקודת התחלה, ומודלים חדשים שמפתחים אותם יצליחו להסביר את התהוות כדור הארץ על שלל צורותיו המגוונות.

הפלנטות הארציות – בחלק הפנימי של מערכת השמש נמשך תהליך ההרכבה עד שנוצרו פלנטות בגודל כדור הארץ. רוב פלנטות באזור זה היו עשויות מחומר סיליקט (סלעי) – בסמוך לשמש, היה חם מדי מכדי שהקרח יישאר. התפרצות של גז וקרינה של השמש הצעירה סילקה את שאריות הגז והאבק שנותרו באזור הפנימי של מערכת השמש.

כוכבי לכת ענקיים – הפלנטות הענקיות נוצרו באותו אופן כמו פלנטות הארציות, הן החלו בהיווצרות פלנטות זעירות. הרחק מהשמש, אזור כוכבי הלכת הענקיים הכיל בעיקר חומרים קפואים וסלעים, אשר החלו יוצרים פלנטריזמים מקומיים. הפלנטות העובריות – הנקראות גם פרוטו-כוכבי לכת – שיהפכו בסוף התהליך לצדק, שבתאי, אורנוס ונפטון, פלנטות שגודלן עולה על גודלו של כדור הארץ, ומגיע לכדי 10 עד 15 פעמים כדור הארץ הנוכחי. כוח הכבידה של הפלנטות הענקיות היה חזק מספיק כדי למשוך גז מהערפילית הסובבת אותן. זו הסיבה שהן ספחו אליהן גזים ולא רק חומרים מוצקים, יש להן אטמוספירה מסיבית עשויה גז. תהליך היווצרותם של כוכבי לכת ענקיים היתרחש בשני שלבים, בתחילה גרעינים ראשוניים עשויים קרח וסיליקה יצרו את גרעין הפלנטה, לאחר מכן נוספו אטמוספרות עשירות במימן. שימו לב, שאנו יכולים לחזות שלכוכבי הלכת הענקים יש גרעינים מוצקים, עוד לפני שנמצאו לכך ראיות.

חגורת אסטרואידים – אסטרואידים הם כוכבי לכת שלא עשו את כל הדרך ליצירת פלנטה. למה רוב אסטרואידים תקועים באזור בין מאדים לבין צדק? כנראה משום שזו הייתה אמורה להיות פלנטה שנוצרה באזור הקרוב ביותר לפלנטה הגדולה ביותר במערכת השמש. על פי המרווח הגיאומטרי הגס שהביע החוק של בודה, צריכה הייתה להימצא פלנטה באזור זה. קרס, האסטרואיד הגדול ביותר, בקוטר של  כ- 1000 ק"מ. הוא הפסיק לצמוח כי פלנטת צדק הסמוכה הייתה כה גדולה, עד שכמות החומר שצברה הפריעה לתנועותיהם של האסטרואידים האחרים והגבירה את מהירות ההתנגשות שלהם. דבר שגרם להם להתנפץ לשברים רבים מאד במהלך התנגשות, במקום להתמזג לגוף גדול עוד יותר. מעניין לציין כי "קו השלג" במערכת השמש עובר דרך חגורת האסטרואידים, ומאפשר יצירת קרח באסטרואידים הרחוקים ביותר מן השמש.

אובייקטים קרובים לכדור הארץ  NEO –  גופים הגדולים בחגורת האסטרואידים הגיעו לגודל של כמה מאות קילומטרים. החום הפנימי שלהם גרם להיתוך והפרדה בין שכבת מתכת לשיכבת סלעים, בדיוק כמו כדור הארץ. העברת האנרגיה צדק הסמוך הגבירה את המהירות, וגרמה לכמה מהם להתנפץ בהתנגשויות עם שכנים גדולים אחרים ו/או מהירים. שברים של ליבות ברזל, חומרי מעטפת ומשטחים סלעיים מהקליפה התפזרו בחלל. הרבה מהפסולת הזאת עזבה את חגורת האסטרואידים, וכמה חתיכות ממנה הגיעו בסופו של דבר לכדור הארץ, כגופים הקרובים לכדור הארץ. מדי פעם, גופים אלה מתקרבים לכדור הארץ ופוגעים בו, וכך הם הופכים למטאוריטים. ניתן אפוא להסביר את מקורם של מטאוריטים העשויים סלע, ברזל ו/או חומר מעורב.

חגורת קויפר – בחלק החיצוני ביותר של מערכת השמש שלנו, החל במסלול של נפטון והמשך עד למרחק העולה על 80 יחידות אסטרונומיות, נמצאים גופים עשויים קרח שגודלם נע בין מטרים ספורים ועד 1000 ק"מ. גופים  אלה כוללים את  פלוטו, מאקה-מאקה, וגופים קפואים אחרים, כולל כוכבי לכת ננסיים. גופים אלה, בדומה לחגורת האסטרואידים, הם שברים שלא יכלו להתקבץ וליצור פלנטה ענקית עקב שיבושים כבדתיים של הפלנטות הענקיות.

שביטים –  הם גרעיני פלנטות קפואים הנמצאים במערכת השמש החיצונית. עד כה לא התרחשו התנגשויות ישירות בינם לבין הפלנטות הענקיות, אך מפגשים קרובים עם כוכבי לכת אלה הטילו אותם לתוך חגורת קויפר וענן אורט. לא ברור בדיוק אילו מנגנונים אחראים ליצירת שביטים מסוימים, אך גורמים שונים סייעו לכך: החל מאינטראקציות כבידה בין מערכת השמש שלנו לבין כוכבים אחרים, התנגשויות בתוך חגורת קויפר, ותהודה בין הפלנטות החיצוניות וגופים מחגורת קויפר, כל אלה יכולים לשלוח גושים של קרח לתוך מערכת השמש הפנימית.

Author: Chris Impey

« הקודם
הבא »
חיפוש בספר לימוד:
תוכן העניינים:
פרק א' - כיצד פועל המדע?
  • 1.1 השיטה המדעית
  • 1.2 ראיות
  • 1.3 מדידות
  • 1.4  אומדן
  • 1.5  ממדים
  • 1.6 תצפיות ואי-וודאות
  • 1.7 סימון מדעי
  • 1.8 בדיקת השערות
  • 1.9 חקר מקרה – חיים על מאדים
  • 1.10 תיאוריות מדעיות
  • 1.11 מערכות ידע מדעיות
  • 1.12 מחקר מדעי מודרני
  • 1.13 האסטרונומיה כמדע
פרק ב' - אסטרונומיה תצפיתית
  • 2.1 שמי הלילה
  • 2.2 תנועות בשמים
  • 2.3 ניווט
  • 2.4 קבוצות כוכבים ועונות השנה
  • 2.5 עונות השנה
  • 2.6 בהירות כוכבים
  • 2.7 גודל קווי וגודל זוויתי
  • 2.8 מופעי ירח
  • 2.9 ליקויים
  • 2.10 זוהר הקוטב
  • 2.11 לוחות זמנים
  • 2.12 זמני השמש
  • 2.13 תקציר תולדות האסטרונומיה
  • 2.14 האסטרונומיה היוונית
  • 2.15 אסטרונומיה גיאוצנטרית
  • 2.16 אורך היממה
פרק ג' - המהפכה הקופרניקנית
  • 3.1 תלמי והמודל הגיאוצנטרי
  • 3.2 הרנסנס
  • 3.3 קופרניקוס והמודל ההליוצנטרי
  • 3.4 טיכו ברהיי
  • 3.5 יוהנס קפלר
  • 3.6 מסלולים אליפטיים
  • 3.7 חוקי קפלר
  • 3.8 גלילאו גליליי
  • 3.9 משפט גלילאו
  • 3.10 אייזק ניוטון
  • 3.11 חוק הכבידה העולמי של ניוטון
  • 3.12 תהליכים מחזוריים
  • 3.13 ריבוי עולמות
  • 3.14 הולדת המדע
  • 3.15 הסדר במערכת השמש
  • 3.16 קנה-המידה של מערכת השמש
  • 3.17 מסע בחלל
  • 3.18 קיצור תולדות מסעי החלל
  • 3.19 הנחיתה על הירח
  • 3.20 תחנת חלל בינלאומית
  • 3.21 משימות חלל מאוישות מול רובוטיות
  • 3.22 טיסות חלל מסחריות
  • 3.23 עתיד מחקר החלל
פרק ד' - אנרגיה וחומר ביקום
  • 4.1 חומר ואנרגיה
  • 4.2 ראת'רפורד ומבנה האטום
  • 4.3 פיזיקה יוונית
  • 4.4 דלטון והאטומים
  • 4.5 הטבלה המחזורית
  • 4.6 מבנה האטום
  • 4.7 אנרגיה
  • 4.8 חום וטמפרטורה
  • 4.9 אנרגיה קינטית ואנרגיה פוטנציאלית
  • 4.10 שימור אנרגיה
  • 4.11 מהירות חלקיקי גז
  • 4.12 מצבי צבירה בחומר
  • 4.13 תרמודינמיקה
  • 4.14 אנטרופיה
  • 4.15 חוקי התרמודינמיקה
  • 4.16 קרינת חום
  • 4.17 חוק ווין
  • 4.18 קרינה מפלנטות וכוכבים
  • 4.19 חום פנימי בפלנטות וכוכבים
פרק ה' - מערכת ארץ-ירח
  • 5.1 הארץ והירח
  • 5.2 ניסיונות בהערכת גיל הארץ
  • 5.3 התקררות כדור הארץ
  • 5.4 תיארוך רדיואקטיבי
  • 5.5 קביעת גיל הירח והארץ
  • 5.6 חום פנימי ופעילות גיאולוגית
  • 5.7 מבנה פנימי של הארץ והירח
  • 5.8 סוגי סלעים
  • 5.9 שכבות בארץ ובירח
  • 5.10 מים בכדור הארץ
  • 5.11 כדור הארץ המשתנה
  • 5.12 תנועת הלוחות
  • 5.13 הרי געש
  • 5.14 תהליכים גיאולוגיים
  • 5.15 מכתשי פגיעה
  • 5.16 זמן גיאולוגי
  • 5.17 הכחדות המוניות
  • 5.18 אבולוציה וסביבה קוסמית
פרק ו' - פלנטות ארציות
  • 6.1 מדוע ללמוד על פלנטות?
  • 6.2 הפלנטות
  • 6.3 פלנטות ארציות
  • 6.4 מרקיורי
  • 6.5 נוגה
  • 6.6 תופעות געשיות בנוגה
  • 6.7 אפקט חממה בנוגה
  • 6.8 פעילות טקטונית בנוגה
  • 6.9 אגדות מאדים
  • 6.10 מחקרים מוקדמים של מאדים
  • 6.11 מחקר מאדים
  • 6.12 הגיאולוגיה של מאדים
  • 6.13 מבט מקרוב על קרקע מאדים
  • 6.14 ירחי מאדים
  • 6.15 מסלולי מרקיורי
פרק ז' - פלנטות ענקיות וירחיהן
  • 7.1 פלנטות גז ענקיות
  • 7.2 האטמוספירות בענקיות הגז
  • 7.3 עננים בענקיות הגז
  • 7.4 המבנה הפנימי של ענקיות הגז
  • 7.5 קרינת חום מענקיות הגז
  • 7.6 היש חיים בענקיות הגז?
  • 7.7 מדוע הן כה ענקיות?
  • 7.8 חוקי הגזים
  • 7.9 הטבעות של ענקיות הגז
  • 7.10 כיצד נוצרו הטבעות?
  • 7.11 גבול רוש
  • 7.12 ירחים של הפלנטות הגדולות
  • 7.13 משימת וויאג'ר
  • 7.14 פלנטת צדק
  • 7.15 הירחים הגליליאניים
  • 7.16 תופעות געשיות באיו
  • 7.17 שבתאי
  • 7.18 מסע קאסיני לשבתאי
  • 7.19 טיטאן – גדול ירחי שבתאי
  • 7.20 גילוי אורנוס ונפטון
  • 7.21 אורנוס
  • 7.22 נפטון
פרק ח' - גופים במרחב הפלנטרי
  • 8.1 גופים במרחב הפלנטרי
  • 8.2 שביטים
  • 8.3 מבנה גרעין השביט
  • 8.4 הכימיה של השביט
  • 8.5 ענן אורט וחגורת קוויפר
  • 8.6 חגורת קוויפר
  • 8.7 מסלולי השביטים
  • 8.8 מהלך חיי שביט
  • 8.9 גופים מחוץ למערכת השמש
  • 8.10 מטאורים
  • 8.11 אסטרואידים
  • 8.12 צורת האסטרואידים
  • 8.13 אירוע טונגוסקה
  • 8.14 איומים מהחלל
  • 8.15 פגיעות בצדק
  • 8.16 הזדמנויות בחלל הבין-פלנטרי
פרק ט' - כיצד נוצרה המערכת הפלנטרית?
  • 9.1 כיצד נוצרה מערכת השמש?
  • 9.2 ראשית מערכת השמש
  • 9.3 שימור תנע זוויתי
  • 9.4 תנע זוויתי בענן קורס
  • 9.5 התכווצות הלמהולץ
  • 9.6 ויקטור ספרונוב ויצירת הפלנטות
  • 9.7 קריסת ערפילית כוכבנית
  • 9.8 מפלנטסימלים לפלנטות
  • 9.9 התפתחות גופים במערכת השמש
  • 9.10 הפרדה פלנטרית – דִּיפֶרֶנְצְיַאצְיָה
  • 9.11 כיצד נוצרה מערכת השמש?
  • 9.12 מעבר מגרגרים לפלנטות
  • 9.13 התלכדות והתפרקות של גופים במערכת השמש
  • 9.14 שדות מגנטיים בפלנטות
פרק י' - גלוי קרינה מהחלל
  • 10.1 תצפיות ביקום
  • 10.2 הקרינה והיקום
  • 10.3 טבע האור
  • 10.4 הספקטרום האלקטרומגנטי
  • 10.5 תכונות הגלים
  • 10.6 גלים וחלקיקים
  • 10.7 כיצד נעה הקרינה
  • 10.8 התכונות של הקרינה אלקטרומגנטית
  • 10.9 אפקט דופלר
  • 10.10 קרינה בלתי נראית
  • 10.11 קווים ספקטרליים
  • 10.12 קווים ופסי פליטה
  • 10.13 ספקטרום בליעה ופליטה
  • 10.14 חוקי קירכהוף
  • 10.15 חישה ופיענוח של מידע אסטרונומי
  • 10.16 הטלסקופ
  • 10.17 הטלסקופ האופטי
  • 10.18 גלאים אסטרונומיים
  • 10.19 אופטיקה מסתגלת
פרק י"א - השמש - הכוכב שלנו
  • 11.1 השמש
  • 11.2 הכוכב הקרוב ביותר
  • 11.3 תכונותיה של השמש
  • 11.4 קלווין וגיל השמש
  • 11.5 הרכב השמש
  • 11.6 אנרגיה גרעינית
  • 11.7 המרת מסה לאנרגיה
  • 11.8 דוגמאות להמרת מסה-אנרגיה
  • 11.9 אנרגיה מביקוע גרעיני
  • 11.10 אנרגיה מהיתוך גרעיני
  • 11.11 תהליכים גרעיניים בשמש
  • 11.12 פנים השמש
  • 11.13 זרימת האנרגיה בשמש
  • 11.14 הכרומוספירה והקורונה
  • 11.15 נייטרינים מהשמש
  • 11.16 תנודות השמש
  • 11.17 כתמי השמש
פרק י"ב - תכונותיהם של כוכבים
  • 12.1 כוכבים
  • 12.2 שמות כוכבים
  • 12.3 תכונות כוכבים
  • 12.4 המרחק לכוכבים
  • 12.5 בהירות נראית או גודל נראה
  • 12.6 בהירות מוחלטת או גודל מוחלט
  • 12.7 מדידת המרחק לכוכבים
  • 12.8 מדידת פארלקסה
  • 12.9 ספקטרום הכוכבים
  • 12.10 מיון ספקטראלי
  • 12.11 טמפרטורה ומיון ספקטראלי
  • 12.12 תנועת כוכבים בחלל
  • 12.13 נגיהות
  • 12.14 מדידת רדיוס כוכב
  • 12.15 חוק סטפאן-בולצמן
  • 12.16 מסת כוכבים
פרק י"ג - הולדתם ומותם של כוכבים
  • 13.1 הולדתו ומותו של כוכב
  • 13.2 הבנת מהלך חיי כוכבים
  • 13.3 כמות היסודות ביקום
  • 13.4 היווצרות כוכבים
  • 13.5 עננים מולקולריים
  • 13.6 כוכבים צעירים
  • 13.7 כוכבי T טאורי
  • 13.8 גבולות מסת הכוכבים
  • 13.9 ננסים חומים
  • 13.10 צבירי כוכבים צעירים
  • 13.11 קדירת היסודות
  • 13.12 כוכבי הסדרה הראשית
  • 13.13 תגובות גרעיניות בסדרה הראשית
  • 13.14 משך החיים בסדרה הראשית
  • 13.15 התפתחות כוכבים
  • 13.16 ענקים אדומים
  • 13.17 כוכבים בענף האופקי ובענף האסימפטוטי
  • 13.18 כוכבים משתנים
  • 13.19 מחזורים בחייהם ומותם של כוכבים
  • 13.20 כוכבים מגנטיים
  • 13.21 אובדן מסה בכוכבים
  • 13.22 ננסים לבנים
  • 13.23 סופרנובה
  • 13.24 לצפות במותו של כוכב
  • 13.25 כוכבי ניוטרונים ופולסרים
  • 13.26 תורת היחסות הפרטית
  • 13.27 תורת היחסות הכללית
  • 13.28 חורים שחורים
  • 13.29 תכונותיהם של חורים שחורים
  • 13.30 ערפיליות פלנטריות
פרק י"ד - שביל החלב
  • 14.1 פיזור כוכבים בחלל
  • 14.2 כוכבים שותפים
  • 14.3 כוכבים כפולים
  • 14.4 מערכות מרובות כוכבים
  • 14.5 העברת מסה במערכת כפולה
  • 14.6 מערכות כפולות ומסת כוכבים
  • 14.7 נובה וסופרנובה
  • 14.8 מערכות בינאריות אקסוטיות
  • 14.9 היווצרות מערכת רב-כוכבית
  • 14.10 סביבות הכוכבים
  • 14.11 התווך הבין כוכבי
  • 14.12. השפעת תווך בין-כוכבי על אור כוכבים
פרק ט"ו - גלקסיות
  • 15.1 גלקסיית שביל החלב
  • 15.2 מיפוי דסקת הגלקסיה
  • 15.3 מבנים הספירליים בגלקסיות
  • 15.4 המסה של גלקסיית שביל-החלב
  • 15.5 חומר אפל בגלקסיית שביל-החלב
  • 15.6 מסת הגלקסיה
  • 15.7 מרכז הגלקסיה
  • 15.8 אוכלוסיות כוכבים
  • 15.9 יצירת גלקסית שביל-החלב
  • 15.10 גלקסיות
  • 15.11 שאפלי, קורטיס והאבל
  • 15.12 מדידת מרחקים באמצעות קפאידים
פרק ט"ז - היקום המתפשט
  • 16.1 הסחה לאדום של גלקסיות
  • 16.2 היקום המתפשט
  • 16.3 היסט קוסמולוגי לאדום
  • 16.4 יחס האבל
  • 16.5 היחס בין היסט לאדום ומרחק
  • 16.6 סמנים להערכת מרחקי גלקסיות
  • 16.7 הגודל והגיל של היקום
  • 16.8 קבוע האבל
  • 16.9 מבנה היקום בקנה-מידה גדול
  • 16.10 חומר אפל בקנה-מידה גדול
  • 16.11 הגלקסיות הרחוקות ביותר
  • 16.12 גלקסיות פעילות
  • 16.13 גילוי קוואזרים
  • 16.14 קוואזרים
  • 16.15 חורים שחורים בגלקסיות קרובות
  • 16.16 קוואזרים כחיישני היקום
  • 16.17 מקור האנרגיה של קוואזרים
  • 16.18 יצירת כוכבים וההיסטוריה של היקום
פרק י"ז - קוסמולוגיה
  • 17.1 קוסמולוגיה
  • 17.2 קוסמולוגיות קודמות
  • 17.3 קוסמולוגיה ייחסותית
  • 17.4 מודל המפץ הגדול
  • 17.5 העקרון הקוסמולוגי
  • 17.6 התפשטות היקום
  • 17.7 יצירת יסודות קוסמית
  • 17.8 קרינת רקע קוסמית
  • 17.9 גילוי קרינת רקע קוסמית
  • 17.10 מדידת עקמומיות היקום
  • 17.11 התפתחות היקום
  • 17.12 התפתחות מבנה היקום
פרק י"ח - החיים בכדור הארץ
  • 18.1 טבע החיים
  • 18.2 הכימיה של החיים
  • 18.3 מולקולות החיים
  • 18.4 ראשית החיים בכדור הארץ
  • 18.5 ראשיתן של מולקולות מורכבות
  • 18.6 הניסוי של מילר-יורי
  • 18.7 טרום עידן ה- RNA
  • 18.8 עולם ה- RNA
  • 18.9 ממולקולות לתאים
  • 18.10 חילוף חומרים
  • 18.11 אורגניזמים אנאירוביים
  • 18.12 אקסטרמופילים
  • 18.13 פסיכרופילים
  • 18.14 חשיבות המים לחיים
  • 18.15 דנ"א ותורשה
  • 18.16 ברירה טבעית
  • 18.17 השערת גאיה
  • 18.18 החיים ואירועים קוסמיים
פרק י"ט - חיים ביקום
  • 19.1 החיים ביקום
  • 19.2 אסטרו-ביולוגיה
  • 19.3 החיים מחוץ לכדור הארץ
  • 19.4 אתרים אפשריים לקיום חיים
  • 19.5 מולקולות מורכבות בחלל
  • 19.6 חיים במערכת השמש
  • 19.7 השערת כדור הארץ הנדיר
  • 19.8 האם אנחנו לבד?
  • 19.9 היסטוריה של חיפוש חוצנים
  • 19.10 איפה הם?
  • 19.11 הדרך הטובה ביותר לתקשר
כל הזכויות שמורות ל-שיר-שירותי ידע ברשת, אשדות יעקב איחוד © 2022
Design by Visuali
גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן
פתח סרגל נגישות כלי נגישות

כלי נגישות

  • הגדל טקסטהגדל טקסט
  • הקטן טקסטהקטן טקסט
  • גווני אפורגווני אפור
  • ניגודיות גבוההניגודיות גבוהה
  • ניגודיות הפוכהניגודיות הפוכה
  • רקע בהיררקע בהיר
  • הדגשת קישוריםהדגשת קישורים
  • פונט קריאפונט קריא
  • איפוס איפוס