מצפה הכוכבים כנרת
  • ספר לימוד
    • פרק א' – כיצד פועל המדע?
    • פרק ב' – אסטרונומיה קדומה
    • פרק ג' – המהפכה הקופרניקנית
    • פרק ד' – אנרגיה וחומר ביקום
    • פרק ה' – מערכת ארץ-ירח
    • פרק ו' – פלנטות ארציות
    • פרק ז' – פלנטות ענקיות וירחיהן
    • פרק ח' – גופים במרחב הפלנטרי
    • פרק ט' – כיצד נוצרה המערכת הפלנטרית?
    • פרק י' – גלוי קרינה מהחלל
    • פרק י"א – השמש – הכוכב שלנו
    • פרק י"ב – תכונותיהם של כוכבים
    • פרק י"ג – הולדתם ומותם של כוכבים
    • פרק י"ד – שביל החלב
    • פרק ט"ו – גלקסיות
    • פרק ט"ז – היקום המתפשט
    • פרק י"ז – קוסמולוגיה
    • פרק י"ח – החיים בכדור הארץ
    • פרק י"ט – חיים ביקום
  • הדמיות
  • עבודות זעירות
    • מהם מטאוריטים?
    • מה הם כתמי שמש?
    • מה קורה לחלקי השמש כאשר הם מתפרצים מהשמש ומה תוצאת נפילתם?
    • מדוע כוכב הלכת אורנוס מסתחרר בשכיבה על הצד?
    • מדוע צבעו של מאדים אדום?
    • מדוע כוכב הלכת אורנוס מסתחרר בשכיבה על הצד?
    • למה נעלמו המים במאדים?
    • איך כוכב הלכת צדק נוצר, הגיע למערכת השמש והחל להסתובב סביבה במסלול הקבוע?
    • כיצד נוצרו טבעותיו של שבתאי (saturn)?
  • פעילויות תלמידים
    • בית ספר יסודי
    • חטיבת ביניים
    • בית ספר תיכון
  • מצפה כוכבים רובוטי
  • פרויקטים
    • מייזמים שמתקיימים כעת
    • מייזמים שהסתיימו
    • תערוכת טילאות
  • צור קשר
  • ראשי
  • ספר לימוד
  • הדמיות באסטרונומיה
  • עבודות זעירות
  • אסטרוטופ
  • פעילויות תלמידים
  • מצפה כוכבים רובוטי
  • פרויקטים
  • צור קשר
מצפה הכוכבים כנרת
  • ספר לימוד
    • פרק א' – כיצד פועל המדע?
    • פרק ב' – אסטרונומיה קדומה
    • פרק ג' – המהפכה הקופרניקנית
    • פרק ד' – אנרגיה וחומר ביקום
    • פרק ה' – מערכת ארץ-ירח
    • פרק ו' – פלנטות ארציות
    • פרק ז' – פלנטות ענקיות וירחיהן
    • פרק ח' – גופים במרחב הפלנטרי
    • פרק ט' – כיצד נוצרה המערכת הפלנטרית?
    • פרק י' – גלוי קרינה מהחלל
    • פרק י"א – השמש – הכוכב שלנו
    • פרק י"ב – תכונותיהם של כוכבים
    • פרק י"ג – הולדתם ומותם של כוכבים
    • פרק י"ד – שביל החלב
    • פרק ט"ו – גלקסיות
    • פרק ט"ז – היקום המתפשט
    • פרק י"ז – קוסמולוגיה
    • פרק י"ח – החיים בכדור הארץ
    • פרק י"ט – חיים ביקום
  • הדמיות
  • עבודות זעירות
    • מהם מטאוריטים?
    • מה הם כתמי שמש?
    • מה קורה לחלקי השמש כאשר הם מתפרצים מהשמש ומה תוצאת נפילתם?
    • מדוע כוכב הלכת אורנוס מסתחרר בשכיבה על הצד?
    • מדוע צבעו של מאדים אדום?
    • מדוע כוכב הלכת אורנוס מסתחרר בשכיבה על הצד?
    • למה נעלמו המים במאדים?
    • איך כוכב הלכת צדק נוצר, הגיע למערכת השמש והחל להסתובב סביבה במסלול הקבוע?
    • כיצד נוצרו טבעותיו של שבתאי (saturn)?
  • פעילויות תלמידים
    • בית ספר יסודי
    • חטיבת ביניים
    • בית ספר תיכון
  • מצפה כוכבים רובוטי
  • פרויקטים
    • מייזמים שמתקיימים כעת
    • מייזמים שהסתיימו
    • תערוכת טילאות
  • צור קשר
  • ראשי
  • ספר לימוד
  • הדמיות באסטרונומיה
  • עבודות זעירות
  • אסטרוטופ
  • פעילויות תלמידים
  • מצפה כוכבים רובוטי
  • פרויקטים
  • צור קשר

9.7 קריסת ערפילית כוכבנית

השלב הראשוני בהיסטוריה של מערכת השמש הוא קריסה וסיבוב של ענן גדול ומפוזר. לאחר שענן קורס לתצורה יציבה שבמרכזו שמש צעירה וסביבה דיסק גז ואבק, ניתן להסביר את המאפיינים של כוכבי הלכת. השלב הבא בערפילית השמש היה היווצרות איטית ומתמדת של כוכבי לכת מן החלקיקים המיקרוסקופים בערפילית השמש. אילו רמזים לתהליך זה אנו מקבלים מהרכב הכימי של מרכיבי מערכת השמש? אנחנו צריכים להסביר מדוע כוכבי הלכת שונים בהרכבם, ומדוע הרכבם תלוי במרחק שלהם מן השמש.

ציור אמן של ענן אבק וגז מסתחרר סביב המסה במרכז הענן. בתהליך הסחרור הענן הולך ומתכווץ תוך התגשויות חלקיקים ויצירת גופי סלע הולכים וגדילים.
באדיבוות וויקיפדיה

התכווצות הלמהולץ חיממה את האזורים החיצוניים והמאובקים של הערפילית הסולארית לטמפרטורה של  2000K לפחות. עם תחילת יצירת אנרגיה בשמש הקריסה נעצרה, לא היה מקור נוסף  לכוח הכבידה. כתוצאה מכך החל הגז בערפלית להתקרר. בטמפרטורה גבוהה כל כך, כמעט כל היסודות היו במצב גזי. כמו כל הגז הקוסמי, רוב הערפילית הסולארית הייתה מורכבת ממימן והליום, אך חלק זעיר מהאטומים שבה היו היסודות כבדים יותר, כגון צורן, ברזל וחומרים אחרים המרכיבים סלעים

כיצד נוצרו חלקיקים מוצקים כמו הסלע של כדור הארץ מגז זה? תהליך דומה קורה באטמוספירה של כדור הארץ. כאשר האוויר מתקרר, מולקולות מים באוויר מתעבות ויוצרות חלקיקים. בענן המתקרר, אדי מים מתעבים לפתיתי שלג, טיפות גשם, ברד או גבישי קרח המרכיבים ענני נוצה. העיבוי מתרחש בקלות רבה יותר כאשר נמצאים בענן גרגר אבק או חומר מוצק מלכתחילה. באופן דומה, כאשר הערפילית הסולארית התקררה, מולקולות שונות התרכבו לטיפות. ככל שהענן הוסיף והתקרר, הטיפות הפכו לחלקיקים מוצקים זעירים.

תרכובות מינרלים שונות מתעבות בטמפרטורות שונות – זה נקרא רצף עיבוי (condensation sequence). רצף העיבוי חשוב להבנת ההבדלים בין כוכבי הלכת. בידיעה כי גז ערפילית השמש מקורר מ 2000K, נבחן מהם המינרלים שנוצרו, ובאיזה סדר. בטמפרטורות של כ K 1600 יסודות כבדים כגון אלומיניום טיטניום מתמצקים. הם יצרו חלקיקים מיקרוסקופיים של תחמוצות מתכתיות. בסביבות K 1400 מרכיב חשוב יותר ברזל, מתמצק. חתיכות מיקרוסקופיות של סגסוגת ברזל ניקל נוצרים בדומה לחלקיקים מינרליים, מצפים חלקיקי אלומיניום או טיטניום שקדמו להם. עדיין חשוב יותר, ב 1300K סיליקטים רבים החלו להופיע בצורה מוצקה. מינרלים אלה הם סיליקט חומרים נפוצים המרכיבים סלעים, המכילים תערובות של מגנזיום, סידן וברזל. כולן קשורות לאטומי חמצן. מינרלים של פחמן שחור הופכים למוצק בטמפרטורות נמוכות בהרבה כ 300K. לבסוף, בטמפרטורות בטווח של 100K עד 200K מולקולות עשירות במימן הופכות למוצק, בעיקר קרח, מתאן קפוא ואמוניה קפואה. רצף זה ניתן לאשר בבדיקות מעבדה על ידי קירור תערובות של יסודות באותם יחסים שהיו בזמן התכווצות  ערפילית השמש.

גרף העיבוי מציג את הקשר בין הטמפרטורה (קלווין) שבה 50% של של היסוד נמצא במצב מוצק, מחושב באמצעות שפע של יסודות במערכת השמש, נתונים תרמודינמיים, ומשוואות רבות שיש לפתור בו זמנית. הציר האופקי מפרט את האלמנטים בסדר יורד של טמפרטורת העיבוי.
באדיבות Hawai‘i Institute of Geophysics and Planetology

רצף העיבוי מראה קשר ברור בין הטמפרטורה למשקל האטומי או המולקולרי של החומרים שהופכים מוצקים. מעל 1000K, אנו רואים תחמוצות אלומיניום (משקל מולקולרי 102), חלקיקי ברזל וניקל (משקלים אטומיים של 56 ו 59), סלעים סיליקט כמו אסטטין ואוליבין (משקל מולקולרי של 100 ו- 172). ב 300K ומטה, אנו רואים פחמן בצורת פיח טהור (משקל אטומי 12), קרח מים (משקל מולקולרי 18), וקרח עשוי מתאן ואמוניה (משקולות מולקולריות 16 ו- 17).

אם ערפילית השמש הייתה מתקררת באותה הדרך בכל הנפח שלה, לא היו שינויים בהרכב הפלנטות והירחים במערכת השמש. אותם מינרלים היו מתמצקים בכל מקום. במקום זאת, הערפילית נשארה חמה יותר ליד המרכז, בגלל פליטת אנרגיה מהשמש הצעירה, והיא התקררה מהר יותר בשוליה.

מדוע כה שונים הגופים סמוך למרכז מערכת השמש מהגופים בשולי המערכת? הערפילית הפנימית יצרה גרגרי אבק שהיו תערובות מורכבות של מינרלים – מגנזיום, סידן ומינרלים עשירים בברזל, החומרים הבסיסיים של סלעים. קרינת השמש הדפה גזים קלים ומולקולות החוצה. החלקים החיצוניים של הערפילית, הרחק מהשמש, התקררו לטמפרטורות נמוכות בהרבה ויצרו סוגים אחרים של גרגרים מוצקים. במרחקים המקבילים לאמצע חגורת האסטרואידים התמצקו מינרלים פחמניים שחורים. מעבר לחגורת האסטרואידים החיצונית, המים התמצקו לקרח. זה מסביר את "קו פיח" ואת "קו הקפאון". אמוניה ומתאן נלכדו באזורים  בהם הטמפרטורה הייתה בין K 100 ל- K 200 בערפלית החיצונית. במערכת השמש החיצונית, הקרחונים האלה נשארים מוצקים אפילו באור שמש ישיר. הם שורדים עד היום כשביטים, באטמוספרות ובלוויינים של כוכבי לכת ענקיים. רצף העיבוי מסביר מדוע נותרו עולמות קרח במערכת השמש החיצונית, אך לא במערכת השמש הפנימית.

גופים קטנים ומוצקים שנוצרו במערכת השמש הקדומה נקראים פלנטסימלים (planetesimals). השביטים מייצגים שרידים מהאוכלוסייה העתיקה של פלנטסימלים. החומר הקפוא ברוב השביטים אינו מחומם באופן משמעותי מאז ימי בראשית של התהוות של הפלנטות, ולכן השביטים שומרים על רמזים לתקופה זו. גרגרי אבק בין כוכביים עשויים להיות פסולת של שביטים, שנותרו ללא הפרעה מאז היווצרות מערכת השמש. חלקיקים זעירים אלה (בגודל של תאי דם לבנים) מסתננים לאטמוספירה העליונה של כדור הארץ. חיל האוויר האמריקני מפעיל תוכנית ליקוט שבה נאספו חלקיקים אלה לצורך מחקר – דמיינו מטוס בגובה רב הפורס רשת דמויית מסנן אוויר שנועדה  לגרוף חלקיקים.

אסטרואידים הם השרידים הגדולים יותר של סלעים ראשוניים במערכת השמש. בחגורת האסטרואידים, הפלנטסימלים מעולם לא השלימו את תהליך ההתעבות, שכן צדק הסמוך הפעיל עליהם כוח משיכה חזק דיו כדי לשבש את התהליך. מטאוריטים, שהם שברי אסטרואידים, מעניקים לנו עדויות על פלנטסימלים והתנאים ששררו במערכת השמש הקדומה.

אסטרואידים כפי שצולמו על ידי חללית גלילאו בעוברה דרך חגורת האסטרואידים בשנת 1998.
באדיבות NASA

מה מוצאים המדענים כשהם מנתחים את המטאוריטים האלה? מטאוריטים פחמימניים פרימיטיביים שמעולם לא נמסו לחלוטין, ולכן הם שומרים על המבנה המקורי שלהם. ההרכב שלהם תומך בתהליך העיבוי שתואר לעיל. לדוגמה, חלק מהמטאוריטים מכילים פחמן השייך לחומרים, שלפי המקובל שייכים לגופים הקדומים ביותר במערכת השמש. לגופים אלה שייכים סוגי חצץ עשיר ביסודות שהתמצקו ראשונה (בטמפרטורות הגבוהות ביותר), כגון אוסמיום ו- טונגסטן. מינרלים אלה נוצרו בטמפרטורות של כ- 1450K עד 1840K. מטאוריטים אלה עטופים בפחמן שהתעבה בטמפרטורות נמוכות יותר. מינרלים בטמפרטורה גבוהה חייבים להתעבות תחילה מצטברים לתוך אובייקטים דמויי חלוקי נחל. אלה היו מוקפים אז בחומר פחמתי מפויח, שהתעבה לאחר מכן, לאחר שהערפילית התקררה. בדיוק כמו בארכיאולוגיה, אנו יכולים לעקוב אחר ההיסטוריה המורכבת של סלע אחד שהגיע מהחלל.

Author: Chris Impey

« הקודם
הבא »
חיפוש בספר לימוד:
תוכן העניינים:
פרק א' - כיצד פועל המדע?
  • 1.1 טבע המדע
  • 1.2 ראיות
  • 1.3 מדידות
  • 1.4  אומדן
  • 1.5  ממדים
  • 1.6 תצפיות ואי-וודאות
  • 1.7 סימון מדעי
  • 1.8 בדיקת השערות
  • 1.9 חקר מקרה – חיים על מאדים
  • 1.10 תיאוריות מדעיות
  • 1.11 מערכות ידע מדעיות
  • 1.12 מחקר מדעי מודרני
  • 1.13 האסטרונומיה כמדע
פרק ב' - אסטרונומיה תצפיתית
  • 2.1 שמי הלילה
  • 2.2 תנועות בשמים
  • 2.3 ניווט
  • 2.4 קבוצות כוכבים ועונות השנה
  • 2.5 עונות השנה
  • 2.6 בהירות כוכבים
  • 2.7 גודל קווי וגודל זוויתי
  • 2.8 מופעי ירח
  • 2.9 ליקויים
  • 2.10 זוהר הקוטב
  • 2.11 לוחות זמנים
  • 2.12 זמני השמש
  • 2.13 תקציר תולדות האסטרונומיה
  • 2.14 האסטרונומיה היוונית
  • 2.15 אסטרונומיה גיאוצנטרית
  • 2.16 יממה כוכבית ויממה שמשית
  • 2.17 חודש שמשי וחודש כוכבי
פרק ג' - המהפכה הקופרניקנית
  • 3.1 תלמי והמודל הגיאוצנטרי
  • 3.2 הרנסנס
  • 3.3 קופרניקוס והמודל ההליוצנטרי
  • 3.4 טיכו ברהיי
  • 3.5 יוהנס קפלר
  • 3.6 מסלולים אליפטיים
  • 3.7 חוקי קפלר
  • 3.8 גלילאו גליליי
  • 3.9 משפט גלילאו
  • 3.10 אייזק ניוטון
  • 3.11 חוק הכבידה העולמי של ניוטון
  • 3.12 תהליכים מחזוריים
  • 3.13 ריבוי עולמות
  • 3.14 הולדת המדע
  • 3.15 הסדר במערכת השמש
  • 3.16 קנה-המידה של מערכת השמש
  • 3.17 מסע בחלל
  • 3.18 קיצור תולדות מסעי החלל
  • 3.19 הנחיתה על הירח
  • 3.20 תחנת חלל בינלאומית
  • 3.21 משימות חלל מאוישות מול רובוטיות
  • 3.22 טיסות חלל מסחריות
  • 3.23 עתיד מחקר החלל
פרק ד' - אנרגיה וחומר ביקום
  • 4.1 חומר ואנרגיה
  • 4.2 ראת'רפורד ומבנה האטום
  • 4.3 פיזיקה יוונית
  • 4.4 דלטון והאטומים
  • 4.5 הטבלה המחזורית
  • 4.6 מבנה האטום
  • 4.7 אנרגיה
  • 4.8 חום וטמפרטורה
  • 4.9 אנרגיה קינטית ואנרגיה פוטנציאלית
  • 4.10 שימור אנרגיה
  • 4.11 מהירות חלקיקי גז
  • 4.12 מצבי צבירה בחומר
  • 4.13 תרמודינמיקה
  • 4.14 אנטרופיה
  • 4.15 חוקי התרמודינמיקה
  • 4.16 קרינת חום
  • 4.17 חוק ווין
  • 4.18 קרינה מפלנטות וכוכבים
  • 4.19 חום פנימי בפלנטות וכוכבים
פרק ה' - מערכת ארץ-ירח
  • 5.1 הארץ והירח
  • 5.2 ניסיונות בהערכת גיל הארץ
  • 5.3 התקררות כדור הארץ
  • 5.4 תיארוך רדיואקטיבי
  • 5.5 קביעת גיל הירח והארץ
  • 5.6 חום פנימי ופעילות גיאולוגית
  • 5.7 מבנה פנימי של הארץ והירח
  • 5.8 סוגי סלעים
  • 5.9 שכבות בארץ ובירח
  • 5.10 מים בכדור הארץ
  • 5.11 כדור הארץ המשתנה
  • 5.12 תנועת הלוחות
  • 5.13 הרי געש
  • 5.14 תהליכים גיאולוגיים
  • 5.15 מכתשי פגיעה
  • 5.16 זמן גיאולוגי
  • 5.17 הכחדות המוניות
  • 5.18 אבולוציה וסביבה קוסמית
פרק ו' - פלנטות ארציות
  • 6.1 מדוע ללמוד על פלנטות?
  • 6.2 הפלנטות
  • 6.3 פלנטות ארציות
  • 6.4 מרקיורי
  • 6.5 נוגה
  • 6.6 תופעות געשיות בנוגה
  • 6.7 אפקט חממה בנוגה
  • 6.8 פעילות טקטונית בנוגה
  • 6.9 אגדות מאדים
  • 6.10 מחקרים מוקדמים של מאדים
  • 6.11 מחקר מאדים
  • 6.12 הגיאולוגיה של מאדים
  • 6.13 מבט מקרוב על קרקע מאדים
  • 6.14 ירחי מאדים
  • 6.15 מסלולי מרקיורי
פרק ז' - פלנטות ענקיות וירחיהן
  • 7.1 פלנטות גז ענקיות
  • 7.2 האטמוספירות בענקיות הגז
  • 7.3 עננים בענקיות הגז
  • 7.4 המבנה הפנימי של ענקיות הגז
  • 7.5 קרינת חום מענקיות הגז
  • 7.6 היש חיים בענקיות הגז?
  • 7.7 מדוע הן כה ענקיות?
  • 7.8 חוקי הגזים
  • 7.9 הטבעות של ענקיות הגז
  • 7.10 כיצד נוצרו הטבעות?
  • 7.11 גבול רוש
  • 7.12 ירחים של הפלנטות הגדולות
  • 7.13 משימת וויאג'ר
  • 7.14 פלנטת צדק
  • 7.15 הירחים הגליליאניים
  • 7.16 תופעות געשיות באיו
  • 7.17 שבתאי
  • 7.18 מסע קאסיני לשבתאי
  • 7.19 טיטאן – גדול ירחי שבתאי
  • 7.20 גילוי אורנוס ונפטון
  • 7.21 אורנוס
  • 7.22 נפטון
פרק ח' - גופים במרחב הפלנטרי
  • 8.1 גופים במרחב הפלנטרי
  • 8.2 שביטים
  • 8.3 מבנה גרעין השביט
  • 8.4 הכימיה של השביט
  • 8.5 ענן אורט וחגורת קוויפר
  • 8.6 חגורת קוויפר
  • 8.7 מסלולי השביטים
  • 8.8 מהלך חיי שביט
  • 8.9 גופים מחוץ למערכת השמש
  • 8.10 מטאורים
  • 8.11 אסטרואידים
  • 8.12 צורת האסטרואידים
  • 8.13 אירוע טונגוסקה
  • 8.14 איומים מהחלל
  • 8.15 פגיעות בצדק
  • 8.16 הזדמנויות בחלל הבין-פלנטרי
פרק ט' - כיצד נוצרה המערכת הפלנטרית?
  • 9.1 כיצד נוצרה מערכת השמש?
  • 9.2 ראשית מערכת השמש
  • 9.3 שימור תנע זוויתי
  • 9.4 תנע זוויתי בענן קורס
  • 9.5 התכווצות הלמהולץ
  • 9.6 ויקטור ספרונוב ויצירת הפלנטות
  • 9.7 קריסת ערפילית כוכבנית
  • 9.8 מפלנטסימלים לפלנטות
  • 9.9 התפתחות גופים במערכת השמש
  • 9.10 הפרדה פלנטרית – דִּיפֶרֶנְצְיַאצְיָה
  • 9.11 כיצד נוצרה מערכת השמש?
  • 9.12 מעבר מגרגרים לפלנטות
  • 9.13 התלכדות והתפרקות של גופים במערכת השמש
  • 9.14 שדות מגנטיים בפלנטות
פרק י' - גלוי קרינה מהחלל
  • 10.1 תצפיות ביקום
  • 10.2 הקרינה והיקום
  • 10.3 טבע האור
  • 10.4 הספקטרום האלקטרומגנטי
  • 10.5 תכונות הגלים
  • 10.6 גלים וחלקיקים
  • 10.7 כיצד נעה הקרינה
  • 10.8 התכונות של הקרינה אלקטרומגנטית
  • 10.9 אפקט דופלר
  • 10.10 קרינה בלתי נראית
  • 10.11 קווים ספקטרליים
  • 10.12 קווים ופסי פליטה
  • 10.13 ספקטרום בליעה ופליטה
  • 10.14 חוקי קירכהוף
  • 10.15 חישה ופיענוח של מידע אסטרונומי
  • 10.16 הטלסקופ
  • 10.17 הטלסקופ האופטי
  • 10.18 גלאים אסטרונומיים
  • 10.19 אופטיקה מסתגלת
פרק י"א - השמש - הכוכב שלנו
  • 11.1 השמש
  • 11.2 הכוכב הקרוב ביותר
  • 11.3 תכונותיה של השמש
  • 11.4 קלווין וגיל השמש
  • 11.5 הרכב השמש
  • 11.6 אנרגיה גרעינית
  • 11.7 המרת מסה לאנרגיה
  • 11.8 דוגמאות להמרת מסה-אנרגיה
  • 11.9 אנרגיה מביקוע גרעיני
  • 11.10 אנרגיה מהיתוך גרעיני
  • 11.11 תהליכים גרעיניים בשמש
  • 11.12 פנים השמש
  • 11.13 זרימת האנרגיה בשמש
  • 11.14 הכרומוספירה והקורונה
  • 11.15 נייטרינים מהשמש
  • 11.16 תנודות השמש
  • 11.17 כתמי השמש
פרק י"ב - תכונותיהם של כוכבים
  • 12.1 כוכבים
  • 12.2 שמות כוכבים
  • 12.3 תכונות כוכבים
  • 12.4 המרחק לכוכבים
  • 12.5 בהירות נראית או גודל נראה
  • 12.6 בהירות מוחלטת או גודל מוחלט
  • 12.7 מדידת המרחק לכוכבים
  • 12.8 מדידת פארלקסה
  • 12.9 ספקטרום הכוכבים
  • 12.10 מיון ספקטראלי
  • 12.11 טמפרטורה ומיון ספקטראלי
  • 12.12 תנועת כוכבים בחלל
  • 12.13 נגיהות
  • 12.14 מדידת רדיוס כוכב
  • 12.15 חוק סטפאן-בולצמן
  • 12.16 מסת כוכבים
פרק י"ג - הולדתם ומותם של כוכבים
  • 13.1 הולדתו ומותו של כוכב
  • 13.2 הבנת מהלך חיי כוכבים
  • 13.3 כמות היסודות ביקום
  • 13.4 היווצרות כוכבים
  • 13.5 עננים מולקולריים
  • 13.6 כוכבים צעירים
  • 13.7 כוכבי T טאורי
  • 13.8 גבולות מסת הכוכבים
  • 13.9 ננסים חומים
  • 13.10 צבירי כוכבים צעירים
  • 13.11 קדירת היסודות
  • 13.12 כוכבי הסדרה הראשית
  • 13.13 תגובות גרעיניות בסדרה הראשית
  • 13.14 משך החיים בסדרה הראשית
  • 13.15 התפתחות כוכבים
  • 13.16 ענקים אדומים
  • 13.17 כוכבים בענף האופקי ובענף האסימפטוטי
  • 13.18 כוכבים משתנים
  • 13.19 מחזורים בחייהם ומותם של כוכבים
  • 13.20 כוכבים מגנטיים
  • 13.21 אובדן מסה בכוכבים
  • 13.22 ננסים לבנים
  • 13.23 סופרנובה
  • 13.24 לצפות במותו של כוכב
  • 13.25 כוכבי ניוטרונים ופולסרים
  • 13.26 תורת היחסות הפרטית
  • 13.27 תורת היחסות הכללית
  • 13.28 חורים שחורים
  • 13.29 תכונותיהם של חורים שחורים
  • 13.30 ערפיליות פלנטריות
פרק י"ד - שביל החלב
  • 14.1 פיזור כוכבים בחלל
  • 14.2 כוכבים שותפים
  • 14.3 כוכבים כפולים
  • 14.4 מערכות מרובות כוכבים
  • 14.5 העברת מסה במערכת כפולה
  • 14.6 מערכות כפולות ומסת כוכבים
  • 14.7 נובה וסופרנובה
  • 14.8 מערכות בינאריות אקסוטיות
  • 14.9 היווצרות מערכת רב-כוכבית
  • 14.10 סביבות הכוכבים
  • 14.11 התווך הבין כוכבי
  • 14.12. השפעת תווך בין-כוכבי על אור כוכבים
פרק ט"ו - גלקסיות
  • 15.1 גלקסיית שביל החלב
  • 15.2 מיפוי דסקת הגלקסיה
  • 15.3 מבנים הספירליים בגלקסיות
  • 15.4 המסה של גלקסיית שביל-החלב
  • 15.5 חומר אפל בגלקסיית שביל-החלב
  • 15.6 מסת הגלקסיה
  • 15.7 מרכז הגלקסיה
  • 15.8 אוכלוסיות כוכבים
  • 15.9 יצירת גלקסית שביל-החלב
  • 15.10 גלקסיות
  • 15.11 שאפלי, קורטיס והאבל
  • 15.12 מדידת מרחקים באמצעות קפאידים
פרק ט"ז - היקום המתפשט
  • 16.1 הסחה לאדום של גלקסיות
  • 16.2 היקום המתפשט
  • 16.3 היסט קוסמולוגי לאדום
  • 16.4 יחס האבל
  • 16.5 היחס בין היסט לאדום ומרחק
  • 16.6 סמנים להערכת מרחקי גלקסיות
  • 16.7 הגודל והגיל של היקום
  • 16.8 קבוע האבל
  • 16.9 מבנה היקום בקנה-מידה גדול
  • 16.10 חומר אפל בקנה-מידה גדול
  • 16.11 הגלקסיות הרחוקות ביותר
  • 16.12 גלקסיות פעילות
  • 16.13 גילוי קוואזרים
  • 16.14 קוואזרים
  • 16.15 חורים שחורים בגלקסיות קרובות
  • 16.16 קוואזרים כחיישני היקום
  • 16.17 מקור האנרגיה של קוואזרים
  • 16.18 יצירת כוכבים וההיסטוריה של היקום
פרק י"ז - קוסמולוגיה
  • 17.1 קוסמולוגיה
  • 17.2 קוסמולוגיות קודמות
  • 17.3 קוסמולוגיה ייחסותית
  • 17.4 מודל המפץ הגדול
  • 17.5 העקרון הקוסמולוגי
  • 17.6 התפשטות היקום
  • 17.7 יצירת יסודות קוסמית
  • 17.8 קרינת רקע קוסמית
  • 17.9 גילוי קרינת רקע קוסמית
  • 17.10 מדידת עקמומיות היקום
  • 17.11 התפתחות היקום
  • 17.12 התפתחות מבנה היקום
פרק י"ח - החיים בכדור הארץ
  • 18.1 טבע החיים
  • 18.2 הכימיה של החיים
  • 18.3 מולקולות החיים
  • 18.4 ראשית החיים בכדור הארץ
  • 18.5 ראשיתן של מולקולות מורכבות
  • 18.6 הניסוי של מילר-יורי
  • 18.7 טרום עידן ה- RNA
  • 18.8 עולם ה- RNA
  • 18.9 ממולקולות לתאים
  • 18.10 חילוף חומרים
  • 18.11 אורגניזמים אנאירוביים
  • 18.12 אקסטרמופילים
  • 18.13 פסיכרופילים
  • 18.14 חשיבות המים לחיים
  • 18.15 דנ"א ותורשה
  • 18.16 ברירה טבעית
  • 18.17 השערת גאיה
  • 18.18 החיים ואירועים קוסמיים
פרק י"ט - חיים ביקום
  • 19.1 החיים ביקום
  • 19.2 אסטרו-ביולוגיה
  • 19.3 החיים מחוץ לכדור הארץ
  • 19.4 אתרים אפשריים לקיום חיים
  • 19.5 מולקולות מורכבות בחלל
  • 19.6 חיים במערכת השמש
  • 19.7 השערת כדור הארץ הנדיר
  • 19.8 האם אנחנו לבד?
  • 19.9 היסטוריה של חיפוש חוצנים
  • 19.10 איפה הם?
  • 19.11 הדרך הטובה ביותר לתקשר
כל הזכויות שמורות ל-שיר-שירותי ידע ברשת, אשדות יעקב איחוד © 2022
Design by Visuali

תפריט נגישות

  • מופעל ב favoriteאהבה ע״י עמית מורנו
גלילה לראש העמוד