מצפה הכוכבים כנרת
  • ספר לימוד
    • פרק א' – כיצד פועל המדע?
    • פרק ב' – אסטרונומיה קדומה
    • פרק ג' – המהפכה הקופרניקנית
    • פרק ד' – אנרגיה וחומר ביקום
    • פרק ה' – מערכת ארץ-ירח
    • פרק ו' – פלנטות ארציות
    • פרק ז' – פלנטות ענקיות וירחיהן
    • פרק ח' – גופים במרחב הפלנטרי
    • פרק ט' – כיצד נוצרה המערכת הפלנטרית?
    • פרק י' – גלוי קרינה מהחלל
    • פרק י"א – השמש – הכוכב שלנו
    • פרק י"ב – תכונותיהם של כוכבים
    • פרק י"ג – הולדתם ומותם של כוכבים
    • פרק י"ד – שביל החלב
    • פרק ט"ו – גלקסיות
    • פרק ט"ז – היקום המתפשט
    • פרק י"ז – קוסמולוגיה
    • פרק י"ח – החיים בכדור הארץ
    • פרק י"ט – חיים ביקום
  • הדמיות
  • עבודות זעירות
    • מהם מטאוריטים?
    • מה הם כתמי שמש?
    • מה קורה לחלקי השמש כאשר הם מתפרצים מהשמש ומה תוצאת נפילתם?
    • מדוע כוכב הלכת אורנוס מסתחרר בשכיבה על הצד?
    • מדוע צבעו של מאדים אדום?
    • מדוע כוכב הלכת אורנוס מסתחרר בשכיבה על הצד?
    • למה נעלמו המים במאדים?
    • איך כוכב הלכת צדק נוצר, הגיע למערכת השמש והחל להסתובב סביבה במסלול הקבוע?
    • כיצד נוצרו טבעותיו של שבתאי (saturn)?
  • פעילויות תלמידים
    • בית ספר יסודי
    • חטיבת ביניים
    • בית ספר תיכון
  • מצפה כוכבים רובוטי
  • פרויקטים
    • מייזמים שמתקיימים כעת
    • מייזמים שהסתיימו
    • תערוכת טילאות
  • צור קשר
  • ראשי
  • ספר לימוד
  • הדמיות באסטרונומיה
  • עבודות זעירות
  • אסטרוטופ
  • פעילויות תלמידים
  • מצפה כוכבים רובוטי
  • פרויקטים
  • צור קשר
מצפה הכוכבים כנרת
  • ספר לימוד
    • פרק א' – כיצד פועל המדע?
    • פרק ב' – אסטרונומיה קדומה
    • פרק ג' – המהפכה הקופרניקנית
    • פרק ד' – אנרגיה וחומר ביקום
    • פרק ה' – מערכת ארץ-ירח
    • פרק ו' – פלנטות ארציות
    • פרק ז' – פלנטות ענקיות וירחיהן
    • פרק ח' – גופים במרחב הפלנטרי
    • פרק ט' – כיצד נוצרה המערכת הפלנטרית?
    • פרק י' – גלוי קרינה מהחלל
    • פרק י"א – השמש – הכוכב שלנו
    • פרק י"ב – תכונותיהם של כוכבים
    • פרק י"ג – הולדתם ומותם של כוכבים
    • פרק י"ד – שביל החלב
    • פרק ט"ו – גלקסיות
    • פרק ט"ז – היקום המתפשט
    • פרק י"ז – קוסמולוגיה
    • פרק י"ח – החיים בכדור הארץ
    • פרק י"ט – חיים ביקום
  • הדמיות
  • עבודות זעירות
    • מהם מטאוריטים?
    • מה הם כתמי שמש?
    • מה קורה לחלקי השמש כאשר הם מתפרצים מהשמש ומה תוצאת נפילתם?
    • מדוע כוכב הלכת אורנוס מסתחרר בשכיבה על הצד?
    • מדוע צבעו של מאדים אדום?
    • מדוע כוכב הלכת אורנוס מסתחרר בשכיבה על הצד?
    • למה נעלמו המים במאדים?
    • איך כוכב הלכת צדק נוצר, הגיע למערכת השמש והחל להסתובב סביבה במסלול הקבוע?
    • כיצד נוצרו טבעותיו של שבתאי (saturn)?
  • פעילויות תלמידים
    • בית ספר יסודי
    • חטיבת ביניים
    • בית ספר תיכון
  • מצפה כוכבים רובוטי
  • פרויקטים
    • מייזמים שמתקיימים כעת
    • מייזמים שהסתיימו
    • תערוכת טילאות
  • צור קשר
  • ראשי
  • ספר לימוד
  • הדמיות באסטרונומיה
  • עבודות זעירות
  • אסטרוטופ
  • פעילויות תלמידים
  • מצפה כוכבים רובוטי
  • פרויקטים
  • צור קשר

3.9 משפט גלילאו

בראשון באוקטובר 1632 דפק על דלתו של האסטרונום המפורסם, גלילאו גליליי, האינקוויזיטור המפחיד של פירנצה, והגיש לו זימון להופיע בתוך 30 יום בפני האינקוויזיציה ברומא. המדען הידוע נאלץ לענות על האשמות כי הוא עודד כפירה בספרו האחרון. גלילאו היה אז בן 68, וההאשמות היו חמורות ביותר. כל מי שנמצא אשם בכפירה ריחף מעל ראשו גזר דין מוות.

משפט גלילאו בפני הכס הקדוש כפי שציור במאה ה-19 על ידי ג'וזף ניקולס פלאיו.
באדיבות וויקיפדיה

מה היה פשעו של גלילאו, לפי הכנסייה הקתולית? גלילאו נקט עמדה הנוגדת את ההשקפות המסורתיות בדבר טבעו של היקום. הוא הציג ראיות חדשות ומפתיעות שהפלנטה שלנו לא נמצאת במרכז היקום. עבודתו של גלילאו, הנשענת גם על עבודותיהם של חוקרים אחרים, שכנעה אותו שכדור הארץ וכוכבי לכת אחרים נעים סביב השמש. רעיונות אלה נראו אז משונים. אנשים הצופים מכדור הארץ אל השמים, משוכנעים שכדור הארץ נייח וממוקם במרכז היקום, ושאר הגופים בשמים נעים סביבנו. ההתקדמות האיטית והקשה של רעיונות גלילאו מבהירה כיצד פועל המדע, לפעמים עליו להתמודד עם ההתנגדות קשה של גורמים בעלי כוח פוליטי רב.  חשיבה חדשה זו הייתה חלק ממהפכה מפורסמת שהשפיעה רבות על הדרך שבה  בני האדם חשבו על מקומם ביקום.

הרעיון החדש והקיצוני לכאורה, שכדור הארץ אינו גוף מרכזי ייחודי, אלא רק חלק טיפוסי ולא חשוב במיוחד של היקום, נקרא המהפכה הקופרניקאית. המהפכה הזאת המשנה את תפיסת מקומנו ביקום נקראת על שמו של המדען הפולני ניקולאוס קופרניקוס, שהציע כבר בסביבות 1500 שכדור הארץ אינו נמצא במרכז מערכת השמש. המהפכה הקופרניקאית היא אחד הרעיונות החשובים ביותר בהיסטוריה, משום שהיא מעידה על כך שאנו חלק מסביבה קוסמית גדולה יותר, ולא אדוני הטבע המתגוררים בבירת  היקום.

גלילאו היה תחת מתקפה כנסייתית חמורה בשל תמיכתו בפומבי ברעיונותיו של קופרניקוס. הוא פרסם את מסקנותיו הראשונות שתמכו בקופרניקוס בשנת 1610. שש שנים לאחר מכן, פקיד בכיר בכנסייה הקתולית ביקר את גלילאו ויעץ לו להפסיק לתמוך ברעיונותיו של קופרניקוס עומדים בניגוד לתורת הכנסייה הקתולית. הפקיד הנחה את גלילאו שלא "להחזיק או להגן" על השקפות אלה, אם כי לדון בהן כהיפותזות. גלילאו הזדעזע מן המפגש הזה, אבל הלחץ לא מנע ממנו להמשיך בעבודתו המדעית. בתחילת 1632 פרסם גלילאו את יצירת המופת שלו, "דיאלוג על שתי מערכות עולם מרכזיות", שבו שתי דמויות בדיוניות מתלבטות האם כדור הארץ הוא מרכזי או לא. ספר גרם לגלילאו צרות רבות ביחסיו עם הכנסייה, משום שהציג את הרעיון הקופרניקאי בשפה ברורה ופשוטה, והוסיף והציג את התמיכה בעמדות הכנסייה באור מגוחך.

אחר שקיבל את הזימון להופיע לפני האינקוויזיציה, נאלץ גלילאו לנסוע לרומא. המשפט החל ב- 1633. התמליל ששרד מציג את הדילמה שעמדה בפני גלילאו. בהתחלה היה גלילאו בטוח שיוכל להבהיר את עמדתו. אחת השאלות הראשונות של האינקוויזיטורים עסקה בביקורו של הקרדינל ב- 1616. גלילאו תיאר את הביקור והציג כראיה מכתב מ- 1615 של הקרדינל המשבח אותו על כך שנקט רק  "בדיבור באופן היפותטי ולא בוודאות" על הנושאים הנידונים. מכתב נוסף מן החשמן, שנכתב בשנת 1616, נתן את הפקודה כי "דעתו של קופרניקוס לא יכולה להיות מקובלת, מפני שהיא נוגדת את כתבי הקודש." על סמך המכתבים הללו טען גלילאו, כי ספרו המציג עמדות שונות  הוא ברוח ההוראות שניתנו לו.

לדברי האינקוויזיטורים, גלילאו העדיף בבירור את עמדתו של קופרניקוס. גרוע מכך, האינקוויזיטורים הוציאו את עותק מהוראה של הקרדינל, שהכיל משפט נוסף "אסור לגלילאו ללמד את דעתו בשום אופן". גלילאו הניף את מכתבו והכחיש שאי-פעם נאמר לו משפט שכזה. כמה חוקרים מודרניים מאמינים שהמסמך של האינקוויזיטורים היה זיוף שנכתב על ידם אחרי 1616. בכל מקרה, רק דבר אחד היה מפיס את דעת האינקוויזיציה. כדי להישאר בחיים היה על גלילאו לחזור בו מאמונתו ברעיון קופרניקאי ולהכחיש כי כדור הארץ נע סביב השמש. האינקוויזיטורים הציגו בפני גלילאו – איש זקן בן 70 – את כלי העינויים שעשויים להשתמש בהם אם יסרב לשתף פעולה. הועלתה גם אפשרות נוספת שיישרף על המוקד, כפי שקרה למיסטיק ולאסטרונום ג'ורדנו ברונו 33 שנה קודם לכן.

גלילאו עמד בפני דילמה מוסרית בלתי אפשרית. האם עליו להסתכן במוות כדי להגן על התצפיות המדעיות שלו מול בית-הדין הסודי של האינקוויזיציה, או שמא עליו לדקלם וידוי שיספק את השופטים ויוכל לשרוד עוד קצת? הוא נתן את תשובתו תחת איום המוות, ואמר כי לעולם לא יגיד שהוא לא קתולי טוב או שניסה לרמות מישהו. עם זאת, תחת לחץ הוא היה מוכן לומר כי הוא לא מאמין ברעיון הקופרניקאי החדש. בסופו של דבר, הוא סמך על כך שהעותקים של ספרו יופצו, וכי הראיות המדעיות ידברו בעד עצמן. הוא התחנן בפני השופטים "להביא בחשבון את מצב המחלות הגופניות שפקדו אותי, בגיל 70 שנה, בעקבות עשרה חודשים של חרדה נפשית מתמדת". המשפט הגיע לשיאו ב- 22 ביוני 1633, כאשר זומן גלילאו לכרוע ברך לפני שהשופטים חרצו את עונשו ולהשמיע הודאה בטעות. השופטים קראו גינוי ארוך שכלל את התנגדותה החריפה של הכנסייה למהפכה הקופרניקאית. גלילאו נידון למעצר בית לכל ימי חייו. האינקוויזיטורים החרימו את הספר שלו. הוא נאלץ לחזור על הודאתו בפומבי ואמר כי הוא "ינטוש את הדעה השקרית שהשמש היא המרכז … וכי כדור הארץ אינו מרכז היקום", ונדר "לשכוח, לקלל, ולדחות את השגיאות והכפירה הנ"ל … "

קיימות כמה גרסאות לסיפור בדבר העימות בין גלילאו לבין הכנסייה הקתולית. כפי שציפה גלילאו, יצא ספרו לאור באירופה, ובתוך כמה עשורים היו רעיונותיו מקובלים. הכנסייה לא יכלה להפסיק את התפשטותם של רעיונות מדעיים חדשים. ב -1757 הוסר ספרו של גלילאו מרשימת ספרים, שנאסרה על ידי הכנסייה הקתולית. ב- 1983 האפיפיור יוחנן פאולוס השני דן במקרה של גלילאו, וב -1992 פרסם הודעה רשמית שהכנסייה טעתה בגינוי גלילאו, וכי המדע הוא תחום ידע בר-תוקף "אשר בו הסיבה יכולה להתגלות מעצמה". הסיפור הזה אולי מבהיר משהו שמפתיע אנשים רבים היום – מדוע אנשי אקדמיה, מדענים ואינטלקטואלים מודאגים כל כך ביחס לשמירה על החופש האקדמי, המאפשר להמשיך ולהביע דעות השנויות במחלוקת. הנקודה האמיתית בסיפורו של גלילאו אינה הסכסוך בין המדע לכנסייה, אלא העובדה שהאידיאולוגיה המושרשת היא אויבת ההבנה האנושית. כפי שמראה איטליה בשנים של ראשית המאה ה-17,  או בגרמניה בשנות השלושים, או בברית המועצות במרבית המאה העשרים – ואפילו פרקים בתולדות ארצות הברית – קל מאוד לחברה קנאית להשתיק את קולותיהם של אנשים המבטאים רעיונות לא פופולריים. ההיסטוריה מראה כי רעיונות לא פופולריים, כמו אלו של גלילאו, עשויים להתברר כנכונים!

חיפוש בספר לימוד:
תוכן העניינים:
פרק א' - כיצד פועל המדע?
  • 1.1 השיטה המדעית
  • 1.2 ראיות
  • 1.3 מדידות
  • 1.4  אומדן
  • 1.5  ממדים
  • 1.6 תצפיות ואי-וודאות
  • 1.7 סימון מדעי
  • 1.8 בדיקת השערות
  • 1.9 חקר מקרה – חיים על מאדים
  • 1.10 תיאוריות מדעיות
  • 1.11 מערכות ידע מדעיות
  • 1.12 מחקר מדעי מודרני
  • 1.13 האסטרונומיה כמדע
פרק ב' - אסטרונומיה תצפיתית
  • 2.1 שמי הלילה
  • 2.2 תנועות בשמים
  • 2.3 ניווט
  • 2.4 קבוצות כוכבים ועונות השנה
  • 2.5 עונות השנה
  • 2.6 בהירות כוכבים
  • 2.7 גודל קווי וגודל זוויתי
  • 2.8 מופעי ירח
  • 2.9 ליקויים
  • 2.10 זוהר הקוטב
  • 2.11 לוחות זמנים
  • 2.12 זמני השמש
  • 2.13 תקציר תולדות האסטרונומיה
  • 2.14 האסטרונומיה היוונית
  • 2.15 אסטרונומיה גיאוצנטרית
  • 2.16 יממה כוכבית ויממה שמשית
  • 2.17 חודש שמשי וחודש כוכבי
פרק ג' - המהפכה הקופרניקנית
  • 3.1 תלמי והמודל הגיאוצנטרי
  • 3.2 הרנסנס
  • 3.3 קופרניקוס והמודל ההליוצנטרי
  • 3.4 טיכו ברהיי
  • 3.5 יוהנס קפלר
  • 3.6 מסלולים אליפטיים
  • 3.7 חוקי קפלר
  • 3.8 גלילאו גליליי
  • 3.9 משפט גלילאו
  • 3.10 אייזק ניוטון
  • 3.11 חוק הכבידה העולמי של ניוטון
  • 3.12 תהליכים מחזוריים
  • 3.13 ריבוי עולמות
  • 3.14 הולדת המדע
  • 3.15 הסדר במערכת השמש
  • 3.16 קנה-המידה של מערכת השמש
  • 3.17 מסע בחלל
  • 3.18 קיצור תולדות מסעי החלל
  • 3.19 הנחיתה על הירח
  • 3.20 תחנת חלל בינלאומית
  • 3.21 משימות חלל מאוישות מול רובוטיות
  • 3.22 טיסות חלל מסחריות
  • 3.23 עתיד מחקר החלל
פרק ד' - אנרגיה וחומר ביקום
  • 4.1 חומר ואנרגיה
  • 4.2 ראת'רפורד ומבנה האטום
  • 4.3 פיזיקה יוונית
  • 4.4 דלטון והאטומים
  • 4.5 הטבלה המחזורית
  • 4.6 מבנה האטום
  • 4.7 אנרגיה
  • 4.8 חום וטמפרטורה
  • 4.9 אנרגיה קינטית ואנרגיה פוטנציאלית
  • 4.10 שימור אנרגיה
  • 4.11 מהירות חלקיקי גז
  • 4.12 מצבי צבירה בחומר
  • 4.13 תרמודינמיקה
  • 4.14 אנטרופיה
  • 4.15 חוקי התרמודינמיקה
  • 4.16 קרינת חום
  • 4.17 חוק ווין
  • 4.18 קרינה מפלנטות וכוכבים
  • 4.19 חום פנימי בפלנטות וכוכבים
פרק ה' - מערכת ארץ-ירח
  • 5.1 הארץ והירח
  • 5.2 ניסיונות בהערכת גיל הארץ
  • 5.3 התקררות כדור הארץ
  • 5.4 תיארוך רדיואקטיבי
  • 5.5 קביעת גיל הירח והארץ
  • 5.6 חום פנימי ופעילות גיאולוגית
  • 5.7 מבנה פנימי של הארץ והירח
  • 5.8 סוגי סלעים
  • 5.9 שכבות בארץ ובירח
  • 5.10 מים בכדור הארץ
  • 5.11 כדור הארץ המשתנה
  • 5.12 תנועת הלוחות
  • 5.13 הרי געש
  • 5.14 תהליכים גיאולוגיים
  • 5.15 מכתשי פגיעה
  • 5.16 זמן גיאולוגי
  • 5.17 הכחדות המוניות
  • 5.18 אבולוציה וסביבה קוסמית
פרק ו' - פלנטות ארציות
  • 6.1 מדוע ללמוד על פלנטות?
  • 6.2 הפלנטות
  • 6.3 פלנטות ארציות
  • 6.4 מרקיורי
  • 6.5 נוגה
  • 6.6 תופעות געשיות בנוגה
  • 6.7 אפקט חממה בנוגה
  • 6.8 פעילות טקטונית בנוגה
  • 6.9 אגדות מאדים
  • 6.10 מחקרים מוקדמים של מאדים
  • 6.11 מחקר מאדים
  • 6.12 הגיאולוגיה של מאדים
  • 6.13 מבט מקרוב על קרקע מאדים
  • 6.14 ירחי מאדים
  • 6.15 מסלולי מרקיורי
פרק ז' - פלנטות ענקיות וירחיהן
  • 7.1 פלנטות גז ענקיות
  • 7.2 האטמוספירות בענקיות הגז
  • 7.3 עננים בענקיות הגז
  • 7.4 המבנה הפנימי של ענקיות הגז
  • 7.5 קרינת חום מענקיות הגז
  • 7.6 היש חיים בענקיות הגז?
  • 7.7 מדוע הן כה ענקיות?
  • 7.8 חוקי הגזים
  • 7.9 הטבעות של ענקיות הגז
  • 7.10 כיצד נוצרו הטבעות?
  • 7.11 גבול רוש
  • 7.12 ירחים של הפלנטות הגדולות
  • 7.13 משימת וויאג'ר
  • 7.14 פלנטת צדק
  • 7.15 הירחים הגליליאניים
  • 7.16 תופעות געשיות באיו
  • 7.17 שבתאי
  • 7.18 מסע קאסיני לשבתאי
  • 7.19 טיטאן – גדול ירחי שבתאי
  • 7.20 גילוי אורנוס ונפטון
  • 7.21 אורנוס
  • 7.22 נפטון
פרק ח' - גופים במרחב הפלנטרי
  • 8.1 גופים במרחב הפלנטרי
  • 8.2 שביטים
  • 8.3 מבנה גרעין השביט
  • 8.4 הכימיה של השביט
  • 8.5 ענן אורט וחגורת קוויפר
  • 8.6 חגורת קוויפר
  • 8.7 מסלולי השביטים
  • 8.8 מהלך חיי שביט
  • 8.9 גופים מחוץ למערכת השמש
  • 8.10 מטאורים
  • 8.11 אסטרואידים
  • 8.12 צורת האסטרואידים
  • 8.13 אירוע טונגוסקה
  • 8.14 איומים מהחלל
  • 8.15 פגיעות בצדק
  • 8.16 הזדמנויות בחלל הבין-פלנטרי
פרק ט' - כיצד נוצרה המערכת הפלנטרית?
  • 9.1 כיצד נוצרה מערכת השמש?
  • 9.2 ראשית מערכת השמש
  • 9.3 שימור תנע זוויתי
  • 9.4 תנע זוויתי בענן קורס
  • 9.5 התכווצות הלמהולץ
  • 9.6 ויקטור ספרונוב ויצירת הפלנטות
  • 9.7 קריסת ערפילית כוכבנית
  • 9.8 מפלנטסימלים לפלנטות
  • 9.9 התפתחות גופים במערכת השמש
  • 9.10 הפרדה פלנטרית – דִּיפֶרֶנְצְיַאצְיָה
  • 9.11 כיצד נוצרה מערכת השמש?
  • 9.12 מעבר מגרגרים לפלנטות
  • 9.13 התלכדות והתפרקות של גופים במערכת השמש
  • 9.14 שדות מגנטיים בפלנטות
פרק י' - גלוי קרינה מהחלל
  • 10.1 תצפיות ביקום
  • 10.2 הקרינה והיקום
  • 10.3 טבע האור
  • 10.4 הספקטרום האלקטרומגנטי
  • 10.5 תכונות הגלים
  • 10.6 גלים וחלקיקים
  • 10.7 כיצד נעה הקרינה
  • 10.8 התכונות של הקרינה אלקטרומגנטית
  • 10.9 אפקט דופלר
  • 10.10 קרינה בלתי נראית
  • 10.11 קווים ספקטרליים
  • 10.12 קווים ופסי פליטה
  • 10.13 ספקטרום בליעה ופליטה
  • 10.14 חוקי קירכהוף
  • 10.15 חישה ופיענוח של מידע אסטרונומי
  • 10.16 הטלסקופ
  • 10.17 הטלסקופ האופטי
  • 10.18 גלאים אסטרונומיים
  • 10.19 אופטיקה מסתגלת
פרק י"א - השמש - הכוכב שלנו
  • 11.1 השמש
  • 11.2 הכוכב הקרוב ביותר
  • 11.3 תכונותיה של השמש
  • 11.4 קלווין וגיל השמש
  • 11.5 הרכב השמש
  • 11.6 אנרגיה גרעינית
  • 11.7 המרת מסה לאנרגיה
  • 11.8 דוגמאות להמרת מסה-אנרגיה
  • 11.9 אנרגיה מביקוע גרעיני
  • 11.10 אנרגיה מהיתוך גרעיני
  • 11.11 תהליכים גרעיניים בשמש
  • 11.12 פנים השמש
  • 11.13 זרימת האנרגיה בשמש
  • 11.14 הכרומוספירה והקורונה
  • 11.15 נייטרינים מהשמש
  • 11.16 תנודות השמש
  • 11.17 כתמי השמש
פרק י"ב - תכונותיהם של כוכבים
  • 12.1 כוכבים
  • 12.2 שמות כוכבים
  • 12.3 תכונות כוכבים
  • 12.4 המרחק לכוכבים
  • 12.5 בהירות נראית או גודל נראה
  • 12.6 בהירות מוחלטת או גודל מוחלט
  • 12.7 מדידת המרחק לכוכבים
  • 12.8 מדידת פארלקסה
  • 12.9 ספקטרום הכוכבים
  • 12.10 מיון ספקטראלי
  • 12.11 טמפרטורה ומיון ספקטראלי
  • 12.12 תנועת כוכבים בחלל
  • 12.13 נגיהות
  • 12.14 מדידת רדיוס כוכב
  • 12.15 חוק סטפאן-בולצמן
  • 12.16 מסת כוכבים
פרק י"ג - הולדתם ומותם של כוכבים
  • 13.1 הולדתו ומותו של כוכב
  • 13.2 הבנת מהלך חיי כוכבים
  • 13.3 כמות היסודות ביקום
  • 13.4 היווצרות כוכבים
  • 13.5 עננים מולקולריים
  • 13.6 כוכבים צעירים
  • 13.7 כוכבי T טאורי
  • 13.8 גבולות מסת הכוכבים
  • 13.9 ננסים חומים
  • 13.10 צבירי כוכבים צעירים
  • 13.11 קדירת היסודות
  • 13.12 כוכבי הסדרה הראשית
  • 13.13 תגובות גרעיניות בסדרה הראשית
  • 13.14 משך החיים בסדרה הראשית
  • 13.15 התפתחות כוכבים
  • 13.16 ענקים אדומים
  • 13.17 כוכבים בענף האופקי ובענף האסימפטוטי
  • 13.18 כוכבים משתנים
  • 13.19 מחזורים בחייהם ומותם של כוכבים
  • 13.20 כוכבים מגנטיים
  • 13.21 אובדן מסה בכוכבים
  • 13.22 ננסים לבנים
  • 13.23 סופרנובה
  • 13.24 לצפות במותו של כוכב
  • 13.25 כוכבי ניוטרונים ופולסרים
  • 13.26 תורת היחסות הפרטית
  • 13.27 תורת היחסות הכללית
  • 13.28 חורים שחורים
  • 13.29 תכונותיהם של חורים שחורים
  • 13.30 ערפיליות פלנטריות
פרק י"ד - שביל החלב
  • 14.1 פיזור כוכבים בחלל
  • 14.2 כוכבים שותפים
  • 14.3 כוכבים כפולים
  • 14.4 מערכות מרובות כוכבים
  • 14.5 העברת מסה במערכת כפולה
  • 14.6 מערכות כפולות ומסת כוכבים
  • 14.7 נובה וסופרנובה
  • 14.8 מערכות בינאריות אקסוטיות
  • 14.9 היווצרות מערכת רב-כוכבית
  • 14.10 סביבות הכוכבים
  • 14.11 התווך הבין כוכבי
  • 14.12. השפעת תווך בין-כוכבי על אור כוכבים
פרק ט"ו - גלקסיות
  • 15.1 גלקסיית שביל החלב
  • 15.2 מיפוי דסקת הגלקסיה
  • 15.3 מבנים הספירליים בגלקסיות
  • 15.4 המסה של גלקסיית שביל-החלב
  • 15.5 חומר אפל בגלקסיית שביל-החלב
  • 15.6 מסת הגלקסיה
  • 15.7 מרכז הגלקסיה
  • 15.8 אוכלוסיות כוכבים
  • 15.9 יצירת גלקסית שביל-החלב
  • 15.10 גלקסיות
  • 15.11 שאפלי, קורטיס והאבל
  • 15.12 מדידת מרחקים באמצעות קפאידים
פרק ט"ז - היקום המתפשט
  • 16.1 הסחה לאדום של גלקסיות
  • 16.2 היקום המתפשט
  • 16.3 היסט קוסמולוגי לאדום
  • 16.4 יחס האבל
  • 16.5 היחס בין היסט לאדום ומרחק
  • 16.6 סמנים להערכת מרחקי גלקסיות
  • 16.7 הגודל והגיל של היקום
  • 16.8 קבוע האבל
  • 16.9 מבנה היקום בקנה-מידה גדול
  • 16.10 חומר אפל בקנה-מידה גדול
  • 16.11 הגלקסיות הרחוקות ביותר
  • 16.12 גלקסיות פעילות
  • 16.13 גילוי קוואזרים
  • 16.14 קוואזרים
  • 16.15 חורים שחורים בגלקסיות קרובות
  • 16.16 קוואזרים כחיישני היקום
  • 16.17 מקור האנרגיה של קוואזרים
  • 16.18 יצירת כוכבים וההיסטוריה של היקום
פרק י"ז - קוסמולוגיה
  • 17.1 קוסמולוגיה
  • 17.2 קוסמולוגיות קודמות
  • 17.3 קוסמולוגיה ייחסותית
  • 17.4 מודל המפץ הגדול
  • 17.5 העקרון הקוסמולוגי
  • 17.6 התפשטות היקום
  • 17.7 יצירת יסודות קוסמית
  • 17.8 קרינת רקע קוסמית
  • 17.9 גילוי קרינת רקע קוסמית
  • 17.10 מדידת עקמומיות היקום
  • 17.11 התפתחות היקום
  • 17.12 התפתחות מבנה היקום
פרק י"ח - החיים בכדור הארץ
  • 18.1 טבע החיים
  • 18.2 הכימיה של החיים
  • 18.3 מולקולות החיים
  • 18.4 ראשית החיים בכדור הארץ
  • 18.5 ראשיתן של מולקולות מורכבות
  • 18.6 הניסוי של מילר-יורי
  • 18.7 טרום עידן ה- RNA
  • 18.8 עולם ה- RNA
  • 18.9 ממולקולות לתאים
  • 18.10 חילוף חומרים
  • 18.11 אורגניזמים אנאירוביים
  • 18.12 אקסטרמופילים
  • 18.13 פסיכרופילים
  • 18.14 חשיבות המים לחיים
  • 18.15 דנ"א ותורשה
  • 18.16 ברירה טבעית
  • 18.17 השערת גאיה
  • 18.18 החיים ואירועים קוסמיים
פרק י"ט - חיים ביקום
  • 19.1 החיים ביקום
  • 19.2 אסטרו-ביולוגיה
  • 19.3 החיים מחוץ לכדור הארץ
  • 19.4 אתרים אפשריים לקיום חיים
  • 19.5 מולקולות מורכבות בחלל
  • 19.6 חיים במערכת השמש
  • 19.7 השערת כדור הארץ הנדיר
  • 19.8 האם אנחנו לבד?
  • 19.9 היסטוריה של חיפוש חוצנים
  • 19.10 איפה הם?
  • 19.11 הדרך הטובה ביותר לתקשר
כל הזכויות שמורות ל-שיר-שירותי ידע ברשת, אשדות יעקב איחוד © 2022
Design by Visuali

תפריט נגישות

  • מופעל ב favoriteאהבה ע״י עמית מורנו
גלילה לראש העמוד