מצפה הכוכבים כנרת
  • ספר לימוד
    • פרק א' – כיצד פועל המדע?
    • פרק ב' – אסטרונומיה קדומה
    • פרק ג' – המהפכה הקופרניקנית
    • פרק ד' – אנרגיה וחומר ביקום
    • פרק ה' – מערכת ארץ-ירח
    • פרק ו' – פלנטות ארציות
    • פרק ז' – פלנטות ענקיות וירחיהן
    • פרק ח' – גופים במרחב הפלנטרי
    • פרק ט' – כיצד נוצרה המערכת הפלנטרית?
    • פרק י' – גלוי קרינה מהחלל
    • פרק י"א – השמש – הכוכב שלנו
    • פרק י"ב – תכונותיהם של כוכבים
    • פרק י"ג – הולדתם ומותם של כוכבים
    • פרק י"ד – שביל החלב
    • פרק ט"ו – גלקסיות
    • פרק ט"ז – היקום המתפשט
    • פרק י"ז – קוסמולוגיה
    • פרק י"ח – החיים בכדור הארץ
    • פרק י"ט – חיים ביקום
  • הדמיות
  • עבודות זעירות
    • מהם מטאוריטים?
    • מה הם כתמי שמש?
    • מה קורה לחלקי השמש כאשר הם מתפרצים מהשמש ומה תוצאת נפילתם?
    • מדוע כוכב הלכת אורנוס מסתחרר בשכיבה על הצד?
    • מדוע צבעו של מאדים אדום?
    • מדוע כוכב הלכת אורנוס מסתחרר בשכיבה על הצד?
    • למה נעלמו המים במאדים?
    • איך כוכב הלכת צדק נוצר, הגיע למערכת השמש והחל להסתובב סביבה במסלול הקבוע?
    • כיצד נוצרו טבעותיו של שבתאי (saturn)?
  • פעילויות תלמידים
    • בית ספר יסודי
    • חטיבת ביניים
    • בית ספר תיכון
  • מצפה כוכבים רובוטי
  • פרויקטים
    • מייזמים שמתקיימים כעת
    • מייזמים שהסתיימו
    • תערוכת טילאות
  • צור קשר
  • ראשי
  • ספר לימוד
  • הדמיות באסטרונומיה
  • עבודות זעירות
  • אסטרוטופ
  • פעילויות תלמידים
  • מצפה כוכבים רובוטי
  • פרויקטים
  • צור קשר
מצפה הכוכבים כנרת
  • ספר לימוד
    • פרק א' – כיצד פועל המדע?
    • פרק ב' – אסטרונומיה קדומה
    • פרק ג' – המהפכה הקופרניקנית
    • פרק ד' – אנרגיה וחומר ביקום
    • פרק ה' – מערכת ארץ-ירח
    • פרק ו' – פלנטות ארציות
    • פרק ז' – פלנטות ענקיות וירחיהן
    • פרק ח' – גופים במרחב הפלנטרי
    • פרק ט' – כיצד נוצרה המערכת הפלנטרית?
    • פרק י' – גלוי קרינה מהחלל
    • פרק י"א – השמש – הכוכב שלנו
    • פרק י"ב – תכונותיהם של כוכבים
    • פרק י"ג – הולדתם ומותם של כוכבים
    • פרק י"ד – שביל החלב
    • פרק ט"ו – גלקסיות
    • פרק ט"ז – היקום המתפשט
    • פרק י"ז – קוסמולוגיה
    • פרק י"ח – החיים בכדור הארץ
    • פרק י"ט – חיים ביקום
  • הדמיות
  • עבודות זעירות
    • מהם מטאוריטים?
    • מה הם כתמי שמש?
    • מה קורה לחלקי השמש כאשר הם מתפרצים מהשמש ומה תוצאת נפילתם?
    • מדוע כוכב הלכת אורנוס מסתחרר בשכיבה על הצד?
    • מדוע צבעו של מאדים אדום?
    • מדוע כוכב הלכת אורנוס מסתחרר בשכיבה על הצד?
    • למה נעלמו המים במאדים?
    • איך כוכב הלכת צדק נוצר, הגיע למערכת השמש והחל להסתובב סביבה במסלול הקבוע?
    • כיצד נוצרו טבעותיו של שבתאי (saturn)?
  • פעילויות תלמידים
    • בית ספר יסודי
    • חטיבת ביניים
    • בית ספר תיכון
  • מצפה כוכבים רובוטי
  • פרויקטים
    • מייזמים שמתקיימים כעת
    • מייזמים שהסתיימו
    • תערוכת טילאות
  • צור קשר
  • ראשי
  • ספר לימוד
  • הדמיות באסטרונומיה
  • עבודות זעירות
  • אסטרוטופ
  • פעילויות תלמידים
  • מצפה כוכבים רובוטי
  • פרויקטים
  • צור קשר

4.10 שימור אנרגיה

ישנן צורות רבות של אנרגיה ביקום. במבט ראשון, סוגי האנרגיה שדנו בהם נראים שונים מאוד. מה יכול לקשר בין אנרגיה בקפיץ דחוס לאנרגיה במיכל דלק? מה בין האנרגיה של פחם לבין  האנרגיה של מטאור נופל? ראשית, כל סוגי האנרגיה הללו ניתנים לכימות וניתנים למדידה. שנית, מדענים הראו כי כל הצורות השונות של האנרגיה ניתנות להמרה זו בזו. שינויים באנרגיה נוצרים כל הזמן.

הרעיון של המרת אנרגיה הוא דוגמה בסיסית לאופן שבו המדע פועל. אחת המטרות העיקריות של המדע היא לספק הסבר פשוט למגוון תופעות בעולם הטבעי. מדענים יכולים להראות כי אנרגיה קינטית ואנרגיה פוטנציאלית כבידתית אינם שונים מהותית. לשניהם יש את היכולת לגרום לשינוי. שניהם ניתן למדוד ביחידות של ג'אול. אפשר להמירן מאחת לשנייה. ההמרה של האנרגיה היא מהעקרונות החשובים בכל המדע. בניסוי המפורסם של גא'ול, הוא הוסיף והגדיל את המשקל במנגנון הניסוי,  ובכך הגדיל את האנרגיה הפוטנציאלית.הכובדית. המשקל הנופל גרם למנגנון המשוטים להסתובב. אנרגיית הכבידה הפכה לאנרגיה הקינטית. המשוטים הניעו את מולקולות המים, והוסיפו לכל אחת מהן קצת יותר אנרגיה קינטית. כך הומרה האנרגיה הקינטית של המשוטים לאנרגיית חום שהעלתה את טמפרטורת המים.

החוק השני של קפלר – חוק השטחים השווים, מתאר עובדה תצפיתית לפיה הקו המחבר בין פלטנה לשמש חולף על פני שטחים שווים בזמנים שווים. באיור זה בכל חודש חולף הקו על אותו שטח. לכן מהירות הפלטנה בינואר גבוהה ממהירותה ביולי.
באדיבות וויקיפדיה

האנרגיה הופכת לצורות רבות שחלקן יכולות להישאר אגורות במערכת. לדוגמה, אנרגיה מכנית עשויה להיות מאוחסנת בקפיץ של מכונית צעצוע או שעון, ולאחר מכן להשתחרר בצורה של תנועה: להזיז את המכונית או את המחוגים של השעון. סוללה מאחסנת אנרגיה חשמלית שניתן לשחרר אותה כדי להזיז את צמצם המצלמה. ראש גפרור מאחסן אנרגיה כימית שניתן לשחררה כחום. אנרגיה יכולה לשנות צורות ללא הרף. ילד על הנדנדה משתנה כל הזמן האנרגיה פוטנציאלית לאנרגיה קינטית ובחזרה. בחלק העליון של מסלול הנדנדה, התנועה עוצרת לרגע וכל האנרגיה מופיעה כאנרגיה פוטנציאלית. בנקודה הנמוכה ביותר במסלול התנועה כל האנרגיה הפוטנציאלית הומרה לאנרגיה קינטית. במסלול אליפטי של פלנטה קיימת תופעה דומה. החוק השני של קפלר מתייחס למהירות המסלולית של כוכב לכת ולמרחקו מן השמש. לפלנטה יש אנרגיה הפוטנציאלית הכבידתית גדולה ביותר ואנרגיה קינטית מועטה כשהיא רחוקה מהשמש. ולהיפך, לפלנטה אנרגיה הפוטנציאלית הכבידתית מועטה ביותר ואנרגיה הקינטית רבה ביותר כאשר היא הקרובה לשמש. המסלול הוא המרה מתמדת של שני סוגי אנרגיה אלה.

אסטרואיד פוגע בכדור הארץ – איור של אומן. באיור ניתן לראות את האנרגיה הקינטית הרבה שנושא עימו האסטרואיד טרם הפגיעה.
באדיבות pixabay

נניח שאסטרואיד מגיע מהחלל במהירות של 10 ק"מ לשנייה ומתרסק על פני כדור הארץ. לפני שהאסטרואיד פוגע בכדור הארץ, יש לו כמות מסוימת של אנרגיה קינטית. כמו כן יש כמות משמעותית אבל הרבה יותר קטנה של אנרגיה פוטנציאלית בשל מיקומו מעל הארץ. כאשר הוא נופל לכיוון הארץ ומאיץ, הוא מקבל אנרגיה קינטית נוספת. לאחר שהוא פוגע בכדור הארץ, הוא מגיע למנוחה ולכן אין לו אנרגיה קינטית או אנרגית כבידה ביחס לפני כדור הארץ. האם נעלמת האנרגיה שהייתה לו? זה אינו שינוי פשוט. האנרגיה הקינטית של האסטרואיד מחממת את אתר הפגיעה, נוצר פיצוץ, חלקים מהאסטרואיד מועפים לכל עבר, חלק מהם  נופלים בחזרה על הארץ. (אם האסטרואיד גדול מספיק, קיימת מספיק אנרגיה בזמן הפגיעה כדי להפוך את האדמה והסלעים בהם פגע לאדים וחומר נוזלי) זמן קצר לאחר הפגיעה, תהיה במערכת כולה (אסטרואיד וכדור הארץ) כמות זהה של אנרגיה שהייתה לאסטרואיד טרם הפגיעה. אבל, האנרגיה הראשונית של האסטרואיד הפכה כעת לחום בחומר המרכיב את כדור הארץ.

מקורה של מרבית האנרגיה בכדור הארץ בשמש. אנרגיית האור מהשמש מגיעה לכדור הארץ, חלק ממנה מאוחסן כאנרגיה כימית בתאי הצמחים. חלק מאנרגיה זו נשמרת כדלקים מאובנים, אשר לאחר מכן ניתן  לשחררה במנוע המכוניות או בחימום הבתים שלנו. אנחנו צורכים אנרגיה כימית כשאנחנו אוכלים. הגוף שלנו מצליח לפרק את הכימיקלים ולאחסן את האנרגיה בתאים שלנו. חלק מהאנרגיה כימית משוחרר בסופו של כחום כדי לשמור על הטמפרטורה של הגוף שלנו על כ- 37 מעלות צלזיוס. בדרך זו אנו יכולים למצוא בכדור הארץ שרשרת מורכבת של המרת אנרגיה שמובילה חזרה אל השמש. בחינת פעילויות בעולם הטבע מלמדת על השינויים הרבים שעוברים על האנרגיה שמקורה בשמש.

מדענים עברו מהרעיון של המרת אנרגיה לחוק פיזיקלי חשוב. בכל מערכת סגורה, כמות האנרגיה הכוללת היא קבועה. זהו חוק שימור האנרגיה. מה פירוש "מערכת סגורה"? אנחנו מתכוונים שאם אתה מצייר קופסה ענקית סביב הגופים שאליהם אתה מתייחס, האנרגיה בתוך הקופסה לא תשתנה. אנרגיה יכולה להשתנות בכל אחת מהדרכים שתיארנו, אך כמות האנרגיה הכוללת נשמרת. שימור האנרגיה הוא אחד העקרונות החשובים ביותר במדע.

חוק זה פועל גם במסלולים של גופים אסטרונומיים. האנרגיה הכוללת במסלול סגור היא קבועה. במסלול אליפטי יש חילוף מתמיד בין האנרגיה הקינטית לאנרגיה הפוטנציאלית אבל הסכום אינו משתנה. במסלול מעגלי, אין שינוי באנרגיה קינטית ולא בפוטנציאלית. במקרה של האסטרואיד פוגע בכדור הארץ, האנרגיה של הקינטית מומרת לכמות שווה של חום, אשר לאחר מכן הופך לאנרגיה תרמית, המוקרנת לאט לתוך החלל. אנרגיה נוצרת או נעלמת באופן שרירותי. מערכות רבות נוטות לאבד אנרגיה, אבל אם אתה בוחן את שינויי האנרגיה  בזהירות תגלה כי האנרגיה האבודה הפכה לצורה אחרת. כדור מתגלגל או מטוטלת מתנדנדת נבלמים בסופו של דבר. בכל מקרה החיכוך הופך אנרגיה קינטית לחום. זה ברור יותר בדוגמה הרווחת של המרת אנרגיה בבלמי המכונית. כאשר אתה לוחץ על הבלמים, האנרגיה הקינטית של המכונית מומרת לחום בבלמים באמצעות חיכוך. עיצוב של רפידות הבלימה חייב לקחת בחשבון את שימור האנרגיה.

מערכת העיכול האנושית היא מערכת להמרת אנרגיה. המזון שאנו אוכלים מכיל אנרגיה ובעזרת מערכת העיכול הוא הופך לחום ולאנרגיה הזמינה בשרירים.
באדיבות pixabay

אנחנו יכולים להוריד את הדיון ארצה בעזרת דוגמה אנושית. אנשים מקבלים את האנרגיה שלהם מן המזון שהם אוכלים. אנרגיית המזון נמדדת בקלוריות, שהיא כמות האנרגיה הדרושה לחימום 1 ק"ג של מים ב -C °1. במערכת היחידות בפיזיקה
1 קלוריות = 4186 ג'אול. האנרגיה הכימית המאוחסנת במזון משמשת אותנו בדרכים שונות באמצעות הגוף שלנו. אנרגית המזון שומרת על טמפרטורת גוף גבוהה, ומרביתה משוחררת כחום. אדם מבוגר צורך בממוצע 2500 קלוריות ליום.

2500 × 4186 = 1.05 × 107 Joules

עכשיו אנו מציינים כי ישנם 24 × 60 × 60 = 86,400 שניות ביום. אז קצב שבו הגוף האנושי מייצר חום הוא:

1.05 × 107 / 8.64 × 104 = 121 Joules per second = 121 Watts

כל אחד מאתנו מקרין אנרגיה רבה כמו נורת להט! אם אתם צורכים יותר מו 2500 קלוריות ליום, האנרגיה הנוספת נשמרת במקום כלשהו. אם יש צורך לממש קלוריות נוספות ניתן להמיר חום לקרינה ממאגרים אלה. אם לא ממשים אנרגיה זו, הקלוריות נוספות מאוחסנים כאנרגיה כימית בשומן. נושא שמירת הכושר והדיאטה נוגעה בסופו של דבר בחוק שימור האנרגיה.

Author: Chris Impey

« הקודם
הבא »
חיפוש בספר לימוד:
תוכן העניינים:
פרק א' - כיצד פועל המדע?
  • 1.1 השיטה המדעית
  • 1.2 ראיות
  • 1.3 מדידות
  • 1.4  אומדן
  • 1.5  ממדים
  • 1.6 תצפיות ואי-וודאות
  • 1.7 סימון מדעי
  • 1.8 בדיקת השערות
  • 1.9 חקר מקרה – חיים על מאדים
  • 1.10 תיאוריות מדעיות
  • 1.11 מערכות ידע מדעיות
  • 1.12 מחקר מדעי מודרני
  • 1.13 האסטרונומיה כמדע
פרק ב' - אסטרונומיה תצפיתית
  • 2.1 שמי הלילה
  • 2.2 תנועות בשמים
  • 2.3 ניווט
  • 2.4 קבוצות כוכבים ועונות השנה
  • 2.5 עונות השנה
  • 2.6 בהירות כוכבים
  • 2.7 גודל קווי וגודל זוויתי
  • 2.8 מופעי ירח
  • 2.9 ליקויים
  • 2.10 זוהר הקוטב
  • 2.11 לוחות זמנים
  • 2.12 זמני השמש
  • 2.13 תקציר תולדות האסטרונומיה
  • 2.14 האסטרונומיה היוונית
  • 2.15 אסטרונומיה גיאוצנטרית
  • 2.16 יממה כוכבית ויממה שמשית
  • 2.17 חודש שמשי וחודש כוכבי
פרק ג' - המהפכה הקופרניקנית
  • 3.1 תלמי והמודל הגיאוצנטרי
  • 3.2 הרנסנס
  • 3.3 קופרניקוס והמודל ההליוצנטרי
  • 3.4 טיכו ברהיי
  • 3.5 יוהנס קפלר
  • 3.6 מסלולים אליפטיים
  • 3.7 חוקי קפלר
  • 3.8 גלילאו גליליי
  • 3.9 משפט גלילאו
  • 3.10 אייזק ניוטון
  • 3.11 חוק הכבידה העולמי של ניוטון
  • 3.12 תהליכים מחזוריים
  • 3.13 ריבוי עולמות
  • 3.14 הולדת המדע
  • 3.15 הסדר במערכת השמש
  • 3.16 קנה-המידה של מערכת השמש
  • 3.17 מסע בחלל
  • 3.18 קיצור תולדות מסעי החלל
  • 3.19 הנחיתה על הירח
  • 3.20 תחנת חלל בינלאומית
  • 3.21 משימות חלל מאוישות מול רובוטיות
  • 3.22 טיסות חלל מסחריות
  • 3.23 עתיד מחקר החלל
פרק ד' - אנרגיה וחומר ביקום
  • 4.1 חומר ואנרגיה
  • 4.2 ראת'רפורד ומבנה האטום
  • 4.3 פיזיקה יוונית
  • 4.4 דלטון והאטומים
  • 4.5 הטבלה המחזורית
  • 4.6 מבנה האטום
  • 4.7 אנרגיה
  • 4.8 חום וטמפרטורה
  • 4.9 אנרגיה קינטית ואנרגיה פוטנציאלית
  • 4.10 שימור אנרגיה
  • 4.11 מהירות חלקיקי גז
  • 4.12 מצבי צבירה בחומר
  • 4.13 תרמודינמיקה
  • 4.14 אנטרופיה
  • 4.15 חוקי התרמודינמיקה
  • 4.16 קרינת חום
  • 4.17 חוק ווין
  • 4.18 קרינה מפלנטות וכוכבים
  • 4.19 חום פנימי בפלנטות וכוכבים
פרק ה' - מערכת ארץ-ירח
  • 5.1 הארץ והירח
  • 5.2 ניסיונות בהערכת גיל הארץ
  • 5.3 התקררות כדור הארץ
  • 5.4 תיארוך רדיואקטיבי
  • 5.5 קביעת גיל הירח והארץ
  • 5.6 חום פנימי ופעילות גיאולוגית
  • 5.7 מבנה פנימי של הארץ והירח
  • 5.8 סוגי סלעים
  • 5.9 שכבות בארץ ובירח
  • 5.10 מים בכדור הארץ
  • 5.11 כדור הארץ המשתנה
  • 5.12 תנועת הלוחות
  • 5.13 הרי געש
  • 5.14 תהליכים גיאולוגיים
  • 5.15 מכתשי פגיעה
  • 5.16 זמן גיאולוגי
  • 5.17 הכחדות המוניות
  • 5.18 אבולוציה וסביבה קוסמית
פרק ו' - פלנטות ארציות
  • 6.1 מדוע ללמוד על פלנטות?
  • 6.2 הפלנטות
  • 6.3 פלנטות ארציות
  • 6.4 מרקיורי
  • 6.5 נוגה
  • 6.6 תופעות געשיות בנוגה
  • 6.7 אפקט חממה בנוגה
  • 6.8 פעילות טקטונית בנוגה
  • 6.9 אגדות מאדים
  • 6.10 מחקרים מוקדמים של מאדים
  • 6.11 מחקר מאדים
  • 6.12 הגיאולוגיה של מאדים
  • 6.13 מבט מקרוב על קרקע מאדים
  • 6.14 ירחי מאדים
  • 6.15 מסלולי מרקיורי
פרק ז' - פלנטות ענקיות וירחיהן
  • 7.1 פלנטות גז ענקיות
  • 7.2 האטמוספירות בענקיות הגז
  • 7.3 עננים בענקיות הגז
  • 7.4 המבנה הפנימי של ענקיות הגז
  • 7.5 קרינת חום מענקיות הגז
  • 7.6 היש חיים בענקיות הגז?
  • 7.7 מדוע הן כה ענקיות?
  • 7.8 חוקי הגזים
  • 7.9 הטבעות של ענקיות הגז
  • 7.10 כיצד נוצרו הטבעות?
  • 7.11 גבול רוש
  • 7.12 ירחים של הפלנטות הגדולות
  • 7.13 משימת וויאג'ר
  • 7.14 פלנטת צדק
  • 7.15 הירחים הגליליאניים
  • 7.16 תופעות געשיות באיו
  • 7.17 שבתאי
  • 7.18 מסע קאסיני לשבתאי
  • 7.19 טיטאן – גדול ירחי שבתאי
  • 7.20 גילוי אורנוס ונפטון
  • 7.21 אורנוס
  • 7.22 נפטון
פרק ח' - גופים במרחב הפלנטרי
  • 8.1 גופים במרחב הפלנטרי
  • 8.2 שביטים
  • 8.3 מבנה גרעין השביט
  • 8.4 הכימיה של השביט
  • 8.5 ענן אורט וחגורת קוויפר
  • 8.6 חגורת קוויפר
  • 8.7 מסלולי השביטים
  • 8.8 מהלך חיי שביט
  • 8.9 גופים מחוץ למערכת השמש
  • 8.10 מטאורים
  • 8.11 אסטרואידים
  • 8.12 צורת האסטרואידים
  • 8.13 אירוע טונגוסקה
  • 8.14 איומים מהחלל
  • 8.15 פגיעות בצדק
  • 8.16 הזדמנויות בחלל הבין-פלנטרי
פרק ט' - כיצד נוצרה המערכת הפלנטרית?
  • 9.1 כיצד נוצרה מערכת השמש?
  • 9.2 ראשית מערכת השמש
  • 9.3 שימור תנע זוויתי
  • 9.4 תנע זוויתי בענן קורס
  • 9.5 התכווצות הלמהולץ
  • 9.6 ויקטור ספרונוב ויצירת הפלנטות
  • 9.7 קריסת ערפילית כוכבנית
  • 9.8 מפלנטסימלים לפלנטות
  • 9.9 התפתחות גופים במערכת השמש
  • 9.10 הפרדה פלנטרית – דִּיפֶרֶנְצְיַאצְיָה
  • 9.11 כיצד נוצרה מערכת השמש?
  • 9.12 מעבר מגרגרים לפלנטות
  • 9.13 התלכדות והתפרקות של גופים במערכת השמש
  • 9.14 שדות מגנטיים בפלנטות
פרק י' - גלוי קרינה מהחלל
  • 10.1 תצפיות ביקום
  • 10.2 הקרינה והיקום
  • 10.3 טבע האור
  • 10.4 הספקטרום האלקטרומגנטי
  • 10.5 תכונות הגלים
  • 10.6 גלים וחלקיקים
  • 10.7 כיצד נעה הקרינה
  • 10.8 התכונות של הקרינה אלקטרומגנטית
  • 10.9 אפקט דופלר
  • 10.10 קרינה בלתי נראית
  • 10.11 קווים ספקטרליים
  • 10.12 קווים ופסי פליטה
  • 10.13 ספקטרום בליעה ופליטה
  • 10.14 חוקי קירכהוף
  • 10.15 חישה ופיענוח של מידע אסטרונומי
  • 10.16 הטלסקופ
  • 10.17 הטלסקופ האופטי
  • 10.18 גלאים אסטרונומיים
  • 10.19 אופטיקה מסתגלת
פרק י"א - השמש - הכוכב שלנו
  • 11.1 השמש
  • 11.2 הכוכב הקרוב ביותר
  • 11.3 תכונותיה של השמש
  • 11.4 קלווין וגיל השמש
  • 11.5 הרכב השמש
  • 11.6 אנרגיה גרעינית
  • 11.7 המרת מסה לאנרגיה
  • 11.8 דוגמאות להמרת מסה-אנרגיה
  • 11.9 אנרגיה מביקוע גרעיני
  • 11.10 אנרגיה מהיתוך גרעיני
  • 11.11 תהליכים גרעיניים בשמש
  • 11.12 פנים השמש
  • 11.13 זרימת האנרגיה בשמש
  • 11.14 הכרומוספירה והקורונה
  • 11.15 נייטרינים מהשמש
  • 11.16 תנודות השמש
  • 11.17 כתמי השמש
פרק י"ב - תכונותיהם של כוכבים
  • 12.1 כוכבים
  • 12.2 שמות כוכבים
  • 12.3 תכונות כוכבים
  • 12.4 המרחק לכוכבים
  • 12.5 בהירות נראית או גודל נראה
  • 12.6 בהירות מוחלטת או גודל מוחלט
  • 12.7 מדידת המרחק לכוכבים
  • 12.8 מדידת פארלקסה
  • 12.9 ספקטרום הכוכבים
  • 12.10 מיון ספקטראלי
  • 12.11 טמפרטורה ומיון ספקטראלי
  • 12.12 תנועת כוכבים בחלל
  • 12.13 נגיהות
  • 12.14 מדידת רדיוס כוכב
  • 12.15 חוק סטפאן-בולצמן
  • 12.16 מסת כוכבים
פרק י"ג - הולדתם ומותם של כוכבים
  • 13.1 הולדתו ומותו של כוכב
  • 13.2 הבנת מהלך חיי כוכבים
  • 13.3 כמות היסודות ביקום
  • 13.4 היווצרות כוכבים
  • 13.5 עננים מולקולריים
  • 13.6 כוכבים צעירים
  • 13.7 כוכבי T טאורי
  • 13.8 גבולות מסת הכוכבים
  • 13.9 ננסים חומים
  • 13.10 צבירי כוכבים צעירים
  • 13.11 קדירת היסודות
  • 13.12 כוכבי הסדרה הראשית
  • 13.13 תגובות גרעיניות בסדרה הראשית
  • 13.14 משך החיים בסדרה הראשית
  • 13.15 התפתחות כוכבים
  • 13.16 ענקים אדומים
  • 13.17 כוכבים בענף האופקי ובענף האסימפטוטי
  • 13.18 כוכבים משתנים
  • 13.19 מחזורים בחייהם ומותם של כוכבים
  • 13.20 כוכבים מגנטיים
  • 13.21 אובדן מסה בכוכבים
  • 13.22 ננסים לבנים
  • 13.23 סופרנובה
  • 13.24 לצפות במותו של כוכב
  • 13.25 כוכבי ניוטרונים ופולסרים
  • 13.26 תורת היחסות הפרטית
  • 13.27 תורת היחסות הכללית
  • 13.28 חורים שחורים
  • 13.29 תכונותיהם של חורים שחורים
  • 13.30 ערפיליות פלנטריות
פרק י"ד - שביל החלב
  • 14.1 פיזור כוכבים בחלל
  • 14.2 כוכבים שותפים
  • 14.3 כוכבים כפולים
  • 14.4 מערכות מרובות כוכבים
  • 14.5 העברת מסה במערכת כפולה
  • 14.6 מערכות כפולות ומסת כוכבים
  • 14.7 נובה וסופרנובה
  • 14.8 מערכות בינאריות אקסוטיות
  • 14.9 היווצרות מערכת רב-כוכבית
  • 14.10 סביבות הכוכבים
  • 14.11 התווך הבין כוכבי
  • 14.12. השפעת תווך בין-כוכבי על אור כוכבים
פרק ט"ו - גלקסיות
  • 15.1 גלקסיית שביל החלב
  • 15.2 מיפוי דסקת הגלקסיה
  • 15.3 מבנים הספירליים בגלקסיות
  • 15.4 המסה של גלקסיית שביל-החלב
  • 15.5 חומר אפל בגלקסיית שביל-החלב
  • 15.6 מסת הגלקסיה
  • 15.7 מרכז הגלקסיה
  • 15.8 אוכלוסיות כוכבים
  • 15.9 יצירת גלקסית שביל-החלב
  • 15.10 גלקסיות
  • 15.11 שאפלי, קורטיס והאבל
  • 15.12 מדידת מרחקים באמצעות קפאידים
פרק ט"ז - היקום המתפשט
  • 16.1 הסחה לאדום של גלקסיות
  • 16.2 היקום המתפשט
  • 16.3 היסט קוסמולוגי לאדום
  • 16.4 יחס האבל
  • 16.5 היחס בין היסט לאדום ומרחק
  • 16.6 סמנים להערכת מרחקי גלקסיות
  • 16.7 הגודל והגיל של היקום
  • 16.8 קבוע האבל
  • 16.9 מבנה היקום בקנה-מידה גדול
  • 16.10 חומר אפל בקנה-מידה גדול
  • 16.11 הגלקסיות הרחוקות ביותר
  • 16.12 גלקסיות פעילות
  • 16.13 גילוי קוואזרים
  • 16.14 קוואזרים
  • 16.15 חורים שחורים בגלקסיות קרובות
  • 16.16 קוואזרים כחיישני היקום
  • 16.17 מקור האנרגיה של קוואזרים
  • 16.18 יצירת כוכבים וההיסטוריה של היקום
פרק י"ז - קוסמולוגיה
  • 17.1 קוסמולוגיה
  • 17.2 קוסמולוגיות קודמות
  • 17.3 קוסמולוגיה ייחסותית
  • 17.4 מודל המפץ הגדול
  • 17.5 העקרון הקוסמולוגי
  • 17.6 התפשטות היקום
  • 17.7 יצירת יסודות קוסמית
  • 17.8 קרינת רקע קוסמית
  • 17.9 גילוי קרינת רקע קוסמית
  • 17.10 מדידת עקמומיות היקום
  • 17.11 התפתחות היקום
  • 17.12 התפתחות מבנה היקום
פרק י"ח - החיים בכדור הארץ
  • 18.1 טבע החיים
  • 18.2 הכימיה של החיים
  • 18.3 מולקולות החיים
  • 18.4 ראשית החיים בכדור הארץ
  • 18.5 ראשיתן של מולקולות מורכבות
  • 18.6 הניסוי של מילר-יורי
  • 18.7 טרום עידן ה- RNA
  • 18.8 עולם ה- RNA
  • 18.9 ממולקולות לתאים
  • 18.10 חילוף חומרים
  • 18.11 אורגניזמים אנאירוביים
  • 18.12 אקסטרמופילים
  • 18.13 פסיכרופילים
  • 18.14 חשיבות המים לחיים
  • 18.15 דנ"א ותורשה
  • 18.16 ברירה טבעית
  • 18.17 השערת גאיה
  • 18.18 החיים ואירועים קוסמיים
פרק י"ט - חיים ביקום
  • 19.1 החיים ביקום
  • 19.2 אסטרו-ביולוגיה
  • 19.3 החיים מחוץ לכדור הארץ
  • 19.4 אתרים אפשריים לקיום חיים
  • 19.5 מולקולות מורכבות בחלל
  • 19.6 חיים במערכת השמש
  • 19.7 השערת כדור הארץ הנדיר
  • 19.8 האם אנחנו לבד?
  • 19.9 היסטוריה של חיפוש חוצנים
  • 19.10 איפה הם?
  • 19.11 הדרך הטובה ביותר לתקשר
כל הזכויות שמורות ל-שיר-שירותי ידע ברשת, אשדות יעקב איחוד © 2022
Design by Visuali

תפריט נגישות

  • מופעל ב favoriteאהבה ע״י עמית מורנו
גלילה לראש העמוד