מצפה הכוכבים כנרת
  • ספר לימוד
    • פרק א' – כיצד פועל המדע?
    • פרק ב' – אסטרונומיה קדומה
    • פרק ג' – המהפכה הקופרניקנית
    • פרק ד' – אנרגיה וחומר ביקום
    • פרק ה' – מערכת ארץ-ירח
    • פרק ו' – פלנטות ארציות
    • פרק ז' – פלנטות ענקיות וירחיהן
    • פרק ח' – גופים במרחב הפלנטרי
    • פרק ט' – כיצד נוצרה המערכת הפלנטרית?
    • פרק י' – גלוי קרינה מהחלל
    • פרק י"א – השמש – הכוכב שלנו
    • פרק י"ב – תכונותיהם של כוכבים
    • פרק י"ג – הולדתם ומותם של כוכבים
    • פרק י"ד – שביל החלב
    • פרק ט"ו – גלקסיות
    • פרק ט"ז – היקום המתפשט
    • פרק י"ז – קוסמולוגיה
    • פרק י"ח – החיים בכדור הארץ
    • פרק י"ט – חיים ביקום
  • הדמיות
  • עבודות זעירות
    • מהם מטאוריטים?
    • מה הם כתמי שמש?
    • מה קורה לחלקי השמש כאשר הם מתפרצים מהשמש ומה תוצאת נפילתם?
    • מדוע כוכב הלכת אורנוס מסתחרר בשכיבה על הצד?
    • מדוע צבעו של מאדים אדום?
    • מדוע כוכב הלכת אורנוס מסתחרר בשכיבה על הצד?
    • למה נעלמו המים במאדים?
    • איך כוכב הלכת צדק נוצר, הגיע למערכת השמש והחל להסתובב סביבה במסלול הקבוע?
    • כיצד נוצרו טבעותיו של שבתאי (saturn)?
  • פעילויות תלמידים
    • בית ספר יסודי
    • חטיבת ביניים
    • בית ספר תיכון
  • מצפה כוכבים רובוטי
  • פרויקטים
    • מייזמים שמתקיימים כעת
    • מייזמים שהסתיימו
    • תערוכת טילאות
  • צור קשר
  • ראשי
  • ספר לימוד
  • הדמיות באסטרונומיה
  • עבודות זעירות
  • אסטרוטופ
  • פעילויות תלמידים
  • מצפה כוכבים רובוטי
  • פרויקטים
  • צור קשר
מצפה הכוכבים כנרת
  • ספר לימוד
    • פרק א' – כיצד פועל המדע?
    • פרק ב' – אסטרונומיה קדומה
    • פרק ג' – המהפכה הקופרניקנית
    • פרק ד' – אנרגיה וחומר ביקום
    • פרק ה' – מערכת ארץ-ירח
    • פרק ו' – פלנטות ארציות
    • פרק ז' – פלנטות ענקיות וירחיהן
    • פרק ח' – גופים במרחב הפלנטרי
    • פרק ט' – כיצד נוצרה המערכת הפלנטרית?
    • פרק י' – גלוי קרינה מהחלל
    • פרק י"א – השמש – הכוכב שלנו
    • פרק י"ב – תכונותיהם של כוכבים
    • פרק י"ג – הולדתם ומותם של כוכבים
    • פרק י"ד – שביל החלב
    • פרק ט"ו – גלקסיות
    • פרק ט"ז – היקום המתפשט
    • פרק י"ז – קוסמולוגיה
    • פרק י"ח – החיים בכדור הארץ
    • פרק י"ט – חיים ביקום
  • הדמיות
  • עבודות זעירות
    • מהם מטאוריטים?
    • מה הם כתמי שמש?
    • מה קורה לחלקי השמש כאשר הם מתפרצים מהשמש ומה תוצאת נפילתם?
    • מדוע כוכב הלכת אורנוס מסתחרר בשכיבה על הצד?
    • מדוע צבעו של מאדים אדום?
    • מדוע כוכב הלכת אורנוס מסתחרר בשכיבה על הצד?
    • למה נעלמו המים במאדים?
    • איך כוכב הלכת צדק נוצר, הגיע למערכת השמש והחל להסתובב סביבה במסלול הקבוע?
    • כיצד נוצרו טבעותיו של שבתאי (saturn)?
  • פעילויות תלמידים
    • בית ספר יסודי
    • חטיבת ביניים
    • בית ספר תיכון
  • מצפה כוכבים רובוטי
  • פרויקטים
    • מייזמים שמתקיימים כעת
    • מייזמים שהסתיימו
    • תערוכת טילאות
  • צור קשר
  • ראשי
  • ספר לימוד
  • הדמיות באסטרונומיה
  • עבודות זעירות
  • אסטרוטופ
  • פעילויות תלמידים
  • מצפה כוכבים רובוטי
  • פרויקטים
  • צור קשר

16.3 היסט קוסמולוגי לאדום

התגלית הראשונית שרוב הגלקסיות נראות כאילו הן מתרחקות מכדור הארץ הייתה מפתיעה וחידתית ביותר. מתברר כי ההיסט לאדום של הגלקסיות אינו זהה לאפקט דופלר שנצפה ביקום הקרוב אלינו; זה סוג שונה של היסט לאדום שנגרם על ידי התרחבות החלל עצמו. הנקרא היסט קוסמולוגי לאדום. נושא זה מעלה שאלות רבות:

שני מודלים קוסמולוגיים שהתחרו ביניהם. המצב היציב – הוא מודל המניח כי הגלקסיות נעות במהירויות שונות ואופן אקראי במרחב.
המודל השני – היקום המתפשט – מניח כי הגלקסיות נסחפות על פני מרחב היקום ההולך ומתפשט.
באדיבות Astropedia

האם אנו נמצאים במרכז היקום? לא. הדרך שבה רוב הגלקסיות נראות כאילו הן מתרחקות, אין לה קשר למיקום מסוים בחלל. כל הצופים בכל אחת מהגלקסיות יראו בדיוק אותה תופעה! המרחק בין גלקסיה אחת לבין כל אחת מהגלקסיות האחרות (למעט יוצאות דופן מעטות מאד) גדל עם הזמן. אנלוגיה לכך היא המרחק הגדל בין צימוקים בכיכר לחם בשעת טפיחה. בעת טפיחת הבצק, נפח הבצק בין שני צימוקים גדל. אם שני צימוקים קרובים זה לזה, נפח הבצק שביניהם קטן – והמרחק ביניהם נניח רק 2 סנטימטרים – ואם הבצק טופח בקצב של 0.25 ס"מ לשעה בכל ס"מ, המרחק בין אותם שני צימוקים יגדל ל- 2.5 ס"מ בסוף שעה. מאידך, שני צימוקים הנמצאים בקצוות הנגדיים של כיכר, ובתחילה היו במרחק 10 ס"מ זה מזה, המרחק ביניהם לאחר שעה יגדל ל- 12.5 ס"מ. לחיידק הנמצא על אחד הצימוקים נראה, שצימוק סמוך נע ב- 0.5 ס"מ/שעה, בעוד שצימוקים רחוקים יותר נעים במהירות של 2.5 ס"מ/לשעה. עכשיו, אם היית בוחן את המרחק לכל צימוק אחר, היית רואה אפקט דומה. אין זה משנה באיזה צימוקים אתה ממוקם, ככל שהבצק מוסיף לטפוח כך יראה צופה על אחד הצימוקים את כל הצימוקים האחרים מתרחקים. בעוד שלגוש הבצק יש מרכז, הרי שהיקום חסר מרכז, וכל הגלקסיות מתרחקות זו מזו. משקיף על כוכב לכת כלשהו סביב כוכב כלשהו בגלקסיה כלשהי ימדוד בדיוק את אותו היחס בין המרחק והמהירות בין הגלקסיות באותה דרך שאנו מודדים.

האם כל דבר ביקום מתרחב? לא. כל גלקסיה מתרחקת מכל גלקסיה אחרת, אבל גלקסיות עצמן מוחזקות יחד בהשפעת כוח הכבידה. לפיכך, גלקסיות עצמן אינן מתרחבות. בקנה מידה קטן יותר מגלקסיות, כוכבים רגילים אינם מתרחבים, מפני שהם מעוצבים ע"י כוח כבידה. בקנה מידה  יבשתי המוכר לנו, חפצים מוחזקים יחד באמצעות קשרים כימיים וכוחות אלקטרומגנטיים. למען הסר ספק, כדור הארץ אינו מתרחב, וגם לא העיר בה נולדת או המכונית שלך או אחד מאברי גופך. רק גופים שאינם מוחזקים יחד על ידי אחד מארבעת הכוחות העיקריים מתרחקים זה מזה. משמעות הדבר היא, שגלקסיות יכולות להיות קשורות יחד באמצעות כוח הכבידה, כך שהן משתתפות בהתרחבות הכללית. הקבוצה המקומית, למשל, קשורה באמצעות כוח הכבידה וניתן לראות שחלק מהגלקסיות השייכות אליה נעות לעברנו. התרחבות היקום חלה רק בקני מידה הגדולים ביותר. שימו לב שההתרחבות אינה חלקה לחלוטין ואינה אחידה. קיים פיזור ביחס שבין המרחק לבין המהירות של גלקסיות הנגרם בשל יחסי הגומלין בין כוח הכבידה הפועל על גלקסיות וצבירי גלקסיות.

המפה מציגה את האור העתיק ביותר ביקום שלנו, כפי שזוהה בדייקנות הגבוהה ביותר על ידי חללית המחקר ע"ש פלאנק. האור הקדום, המכונה "הרקע הקוסמי", הוטבע בשמים כאשר היקום היה בן 370,000 שנים.
באדיבות NASA

כיצד נראה היקום בעבר? חם מאוד וצפוף מאוד. אם גלקסיות מתרחקות זו מזו, כנראה שבעבר הן היו קרובות יותר זו לזו. אם אנחנו "מנגנים את הסרט לאחור" כדי לדמיין איך נראה היקום בעבר הרחוק, החללים שאנו רואים היום בין הגלקסיות בוודאי התמלאו. גלקסיות בעבר צריכות היו להיות קרובות יותר זו לזו. בדומה לגז המתחמם כאשר הוא נדחס, כך היקום המורכב מגלקסיות חייב היה להתחמם כאשר היה  דחוס – גלקסיות הן כמובן אוסף עצום של חלקיקים. התרחבות היקום מרמזת על זמן בעבר הרחוק, כאשר כל המסה ביקום התרכזה באזור צפוף מאד שבו שררה טמפרטורה גבוהה מאוד. כך נראה שאנחנו עוקבים אחרי התרחבות שהחלה בעבר הרחוק ומקיפה את כל החומר שבעבר היה מרוכז וצפוף מאד.

האם התפשטות היקום היא כתוצאה מפיצוץ? לא באמת. האנלוגיה של פיצוץ פגומה משתי סיבות. ראשית, לכל פיצוץ יש מרכז וקצה. אבל כל גלקסיה מתרחקת מכל גלקסיה אחרת, ומשקיף על כל גלקסיה ימדוד התרחבות דומה. מספר הגלקסיות הנראות בכל כיוון בשמים דומה, ולכן איננו יכולים להשתמש בחוסר אחידות המרחב כדי לתאר את מקומנו במרחב (כפי שעשו האסטרונומים עם צבירים כדוריים כדי להראות שאנחנו לא נמצאים במרכז שביל החלב). במילים פשוטות, אסטרונומים מחפשים במרחקים ההולכים וגדלים ביקום מגלים שהגלקסיות לא "נגמרות" באף כיוון. הם אינם יכולים לזהות מרכז או קצה להתרחבות היקום.

אפקט דופלר – כוכב המתקרב אלינו אורו מוסט לכיוון הכחול, כוכב המתרחק מאיתנו אורו מוסט לכיוון האדום.
באדיבות וויקיפדיה

סיבה נוספת לאנלוגיה פגומה של פיצוץ ביקום המתרחב קשורה לאופי ההיסט לאדום. טבעי לפרש את היסט לאדום כתוצאה מאפקט דופלר. אפקט דופלר מוכר בהיבטים רבים של האסטרונומיה. כוכב לכת גדול יכול לגרום לשינוי באור הכוכב העובר בסמוך אליו, בשל אפקט דופלר. אורם של שני כוכבים הנמצאים במסלול בינארי מושפע מאפקט דופלר מחזורי המתגלה לצופה בכדור הארץ. למדנו שאנחנו יכולים למפות את המיקום שלנו בשביל החלב על ידי מדידת אפקט דופלר של כוכבים בדיסק מסתובב. בכל המצבים האלה, האסטרונומים מודדים תנועות עם התייחסות לאובייקט מסוים או לנקודה קבועה בחלל. בדוגמה מוכרת יותר, שינוי דופלר של גלי קול האפקט נמדד יחסית לאוויר שדרכו עובר הקול. לעומת זאת, התיאוריה המודרנית של היקום גורסת כי ההיסט לאדום נגרם בשל התרחבות החלל. בהתפוצצות, השברים עפים בחלל, וניתן להגדיר את תנועתם יחסית למרכז הפיצוץ ולתווך שדרכו מתפזרים השברים. ביקום המתפשט, הגלקסיות מתרחקות בשל התרחבות החלל עצמו, ולא על ידי כוחות שמקורם בפיצוץ!

האם אנו משוכנעים שהיסט לאדום של הגלקסיות נגרם על ידי התרחבות קוסמית? השערת ההתפשטות הקוסמית היא נועזת מאוד, אבל קודם לכן עלינו לשלול הסברים אחרים. כיצד אנו יודעים שגלקסיות אינן רק גופים בעלי תנועה מהירה? כמה חוקרים טענו שלגלקסיות מסוימות יש היסט לאדום שאינו נובע  משינוי המרחב, אלא מבוסס על מצבים מעניינים מסוימים, שבהם גלקסיה בעלת היסט גדול לאדום נראית קרובה יותר מאשר גלקסיה בעלת היסט נמוך הרבה יותר לאדום. אך לפי ההנחה הקוסמולוגית, הן צריכות להיות במרחקים שונים מאוד. זהו רעיון מסקרן לכאורה, אך סטטיסטית גלקסיות במרחקים שונים צריכות להופיע בו זמנית בכיוונים שונים בשמים, ואכן התצפית בגלקסיות בכיוונים שונים עולה בקנה אחד עם כמותן הצפויה בשל צירופי מקרים שונים. ההיסט לאדום המתואם באופן עקבי עם הבהירות הנראית והגודל הזוויתי של הגלקסיות, מהווים שני תסמינים למרחק הגלקסיות מהצופה. חלק ניכר מהראיות שנאספו עד כה תומך בפרשנות הקוסמולוגית.

Author: Chris Impey

« הקודם
הבא »
חיפוש בספר לימוד:
תוכן העניינים:
פרק א' - כיצד פועל המדע?
  • 1.1 השיטה המדעית
  • 1.2 ראיות
  • 1.3 מדידות
  • 1.4  אומדן
  • 1.5  ממדים
  • 1.6 תצפיות ואי-וודאות
  • 1.7 סימון מדעי
  • 1.8 בדיקת השערות
  • 1.9 חקר מקרה – חיים על מאדים
  • 1.10 תיאוריות מדעיות
  • 1.11 מערכות ידע מדעיות
  • 1.12 מחקר מדעי מודרני
  • 1.13 האסטרונומיה כמדע
פרק ב' - אסטרונומיה תצפיתית
  • 2.1 שמי הלילה
  • 2.2 תנועות בשמים
  • 2.3 ניווט
  • 2.4 קבוצות כוכבים ועונות השנה
  • 2.5 עונות השנה
  • 2.6 בהירות כוכבים
  • 2.7 גודל קווי וגודל זוויתי
  • 2.8 מופעי ירח
  • 2.9 ליקויים
  • 2.10 זוהר הקוטב
  • 2.11 לוחות זמנים
  • 2.12 זמני השמש
  • 2.13 תקציר תולדות האסטרונומיה
  • 2.14 האסטרונומיה היוונית
  • 2.15 אסטרונומיה גיאוצנטרית
  • 2.16 יממה כוכבית ויממה שמשית
  • 2.17 חודש שמשי וחודש כוכבי
פרק ג' - המהפכה הקופרניקנית
  • 3.1 תלמי והמודל הגיאוצנטרי
  • 3.2 הרנסנס
  • 3.3 קופרניקוס והמודל ההליוצנטרי
  • 3.4 טיכו ברהיי
  • 3.5 יוהנס קפלר
  • 3.6 מסלולים אליפטיים
  • 3.7 חוקי קפלר
  • 3.8 גלילאו גליליי
  • 3.9 משפט גלילאו
  • 3.10 אייזק ניוטון
  • 3.11 חוק הכבידה העולמי של ניוטון
  • 3.12 תהליכים מחזוריים
  • 3.13 ריבוי עולמות
  • 3.14 הולדת המדע
  • 3.15 הסדר במערכת השמש
  • 3.16 קנה-המידה של מערכת השמש
  • 3.17 מסע בחלל
  • 3.18 קיצור תולדות מסעי החלל
  • 3.19 הנחיתה על הירח
  • 3.20 תחנת חלל בינלאומית
  • 3.21 משימות חלל מאוישות מול רובוטיות
  • 3.22 טיסות חלל מסחריות
  • 3.23 עתיד מחקר החלל
פרק ד' - אנרגיה וחומר ביקום
  • 4.1 חומר ואנרגיה
  • 4.2 ראת'רפורד ומבנה האטום
  • 4.3 פיזיקה יוונית
  • 4.4 דלטון והאטומים
  • 4.5 הטבלה המחזורית
  • 4.6 מבנה האטום
  • 4.7 אנרגיה
  • 4.8 חום וטמפרטורה
  • 4.9 אנרגיה קינטית ואנרגיה פוטנציאלית
  • 4.10 שימור אנרגיה
  • 4.11 מהירות חלקיקי גז
  • 4.12 מצבי צבירה בחומר
  • 4.13 תרמודינמיקה
  • 4.14 אנטרופיה
  • 4.15 חוקי התרמודינמיקה
  • 4.16 קרינת חום
  • 4.17 חוק ווין
  • 4.18 קרינה מפלנטות וכוכבים
  • 4.19 חום פנימי בפלנטות וכוכבים
פרק ה' - מערכת ארץ-ירח
  • 5.1 הארץ והירח
  • 5.2 ניסיונות בהערכת גיל הארץ
  • 5.3 התקררות כדור הארץ
  • 5.4 תיארוך רדיואקטיבי
  • 5.5 קביעת גיל הירח והארץ
  • 5.6 חום פנימי ופעילות גיאולוגית
  • 5.7 מבנה פנימי של הארץ והירח
  • 5.8 סוגי סלעים
  • 5.9 שכבות בארץ ובירח
  • 5.10 מים בכדור הארץ
  • 5.11 כדור הארץ המשתנה
  • 5.12 תנועת הלוחות
  • 5.13 הרי געש
  • 5.14 תהליכים גיאולוגיים
  • 5.15 מכתשי פגיעה
  • 5.16 זמן גיאולוגי
  • 5.17 הכחדות המוניות
  • 5.18 אבולוציה וסביבה קוסמית
פרק ו' - פלנטות ארציות
  • 6.1 מדוע ללמוד על פלנטות?
  • 6.2 הפלנטות
  • 6.3 פלנטות ארציות
  • 6.4 מרקיורי
  • 6.5 נוגה
  • 6.6 תופעות געשיות בנוגה
  • 6.7 אפקט חממה בנוגה
  • 6.8 פעילות טקטונית בנוגה
  • 6.9 אגדות מאדים
  • 6.10 מחקרים מוקדמים של מאדים
  • 6.11 מחקר מאדים
  • 6.12 הגיאולוגיה של מאדים
  • 6.13 מבט מקרוב על קרקע מאדים
  • 6.14 ירחי מאדים
  • 6.15 מסלולי מרקיורי
פרק ז' - פלנטות ענקיות וירחיהן
  • 7.1 פלנטות גז ענקיות
  • 7.2 האטמוספירות בענקיות הגז
  • 7.3 עננים בענקיות הגז
  • 7.4 המבנה הפנימי של ענקיות הגז
  • 7.5 קרינת חום מענקיות הגז
  • 7.6 היש חיים בענקיות הגז?
  • 7.7 מדוע הן כה ענקיות?
  • 7.8 חוקי הגזים
  • 7.9 הטבעות של ענקיות הגז
  • 7.10 כיצד נוצרו הטבעות?
  • 7.11 גבול רוש
  • 7.12 ירחים של הפלנטות הגדולות
  • 7.13 משימת וויאג'ר
  • 7.14 פלנטת צדק
  • 7.15 הירחים הגליליאניים
  • 7.16 תופעות געשיות באיו
  • 7.17 שבתאי
  • 7.18 מסע קאסיני לשבתאי
  • 7.19 טיטאן – גדול ירחי שבתאי
  • 7.20 גילוי אורנוס ונפטון
  • 7.21 אורנוס
  • 7.22 נפטון
פרק ח' - גופים במרחב הפלנטרי
  • 8.1 גופים במרחב הפלנטרי
  • 8.2 שביטים
  • 8.3 מבנה גרעין השביט
  • 8.4 הכימיה של השביט
  • 8.5 ענן אורט וחגורת קוויפר
  • 8.6 חגורת קוויפר
  • 8.7 מסלולי השביטים
  • 8.8 מהלך חיי שביט
  • 8.9 גופים מחוץ למערכת השמש
  • 8.10 מטאורים
  • 8.11 אסטרואידים
  • 8.12 צורת האסטרואידים
  • 8.13 אירוע טונגוסקה
  • 8.14 איומים מהחלל
  • 8.15 פגיעות בצדק
  • 8.16 הזדמנויות בחלל הבין-פלנטרי
פרק ט' - כיצד נוצרה המערכת הפלנטרית?
  • 9.1 כיצד נוצרה מערכת השמש?
  • 9.2 ראשית מערכת השמש
  • 9.3 שימור תנע זוויתי
  • 9.4 תנע זוויתי בענן קורס
  • 9.5 התכווצות הלמהולץ
  • 9.6 ויקטור ספרונוב ויצירת הפלנטות
  • 9.7 קריסת ערפילית כוכבנית
  • 9.8 מפלנטסימלים לפלנטות
  • 9.9 התפתחות גופים במערכת השמש
  • 9.10 הפרדה פלנטרית – דִּיפֶרֶנְצְיַאצְיָה
  • 9.11 כיצד נוצרה מערכת השמש?
  • 9.12 מעבר מגרגרים לפלנטות
  • 9.13 התלכדות והתפרקות של גופים במערכת השמש
  • 9.14 שדות מגנטיים בפלנטות
פרק י' - גלוי קרינה מהחלל
  • 10.1 תצפיות ביקום
  • 10.2 הקרינה והיקום
  • 10.3 טבע האור
  • 10.4 הספקטרום האלקטרומגנטי
  • 10.5 תכונות הגלים
  • 10.6 גלים וחלקיקים
  • 10.7 כיצד נעה הקרינה
  • 10.8 התכונות של הקרינה אלקטרומגנטית
  • 10.9 אפקט דופלר
  • 10.10 קרינה בלתי נראית
  • 10.11 קווים ספקטרליים
  • 10.12 קווים ופסי פליטה
  • 10.13 ספקטרום בליעה ופליטה
  • 10.14 חוקי קירכהוף
  • 10.15 חישה ופיענוח של מידע אסטרונומי
  • 10.16 הטלסקופ
  • 10.17 הטלסקופ האופטי
  • 10.18 גלאים אסטרונומיים
  • 10.19 אופטיקה מסתגלת
פרק י"א - השמש - הכוכב שלנו
  • 11.1 השמש
  • 11.2 הכוכב הקרוב ביותר
  • 11.3 תכונותיה של השמש
  • 11.4 קלווין וגיל השמש
  • 11.5 הרכב השמש
  • 11.6 אנרגיה גרעינית
  • 11.7 המרת מסה לאנרגיה
  • 11.8 דוגמאות להמרת מסה-אנרגיה
  • 11.9 אנרגיה מביקוע גרעיני
  • 11.10 אנרגיה מהיתוך גרעיני
  • 11.11 תהליכים גרעיניים בשמש
  • 11.12 פנים השמש
  • 11.13 זרימת האנרגיה בשמש
  • 11.14 הכרומוספירה והקורונה
  • 11.15 נייטרינים מהשמש
  • 11.16 תנודות השמש
  • 11.17 כתמי השמש
פרק י"ב - תכונותיהם של כוכבים
  • 12.1 כוכבים
  • 12.2 שמות כוכבים
  • 12.3 תכונות כוכבים
  • 12.4 המרחק לכוכבים
  • 12.5 בהירות נראית או גודל נראה
  • 12.6 בהירות מוחלטת או גודל מוחלט
  • 12.7 מדידת המרחק לכוכבים
  • 12.8 מדידת פארלקסה
  • 12.9 ספקטרום הכוכבים
  • 12.10 מיון ספקטראלי
  • 12.11 טמפרטורה ומיון ספקטראלי
  • 12.12 תנועת כוכבים בחלל
  • 12.13 נגיהות
  • 12.14 מדידת רדיוס כוכב
  • 12.15 חוק סטפאן-בולצמן
  • 12.16 מסת כוכבים
פרק י"ג - הולדתם ומותם של כוכבים
  • 13.1 הולדתו ומותו של כוכב
  • 13.2 הבנת מהלך חיי כוכבים
  • 13.3 כמות היסודות ביקום
  • 13.4 היווצרות כוכבים
  • 13.5 עננים מולקולריים
  • 13.6 כוכבים צעירים
  • 13.7 כוכבי T טאורי
  • 13.8 גבולות מסת הכוכבים
  • 13.9 ננסים חומים
  • 13.10 צבירי כוכבים צעירים
  • 13.11 קדירת היסודות
  • 13.12 כוכבי הסדרה הראשית
  • 13.13 תגובות גרעיניות בסדרה הראשית
  • 13.14 משך החיים בסדרה הראשית
  • 13.15 התפתחות כוכבים
  • 13.16 ענקים אדומים
  • 13.17 כוכבים בענף האופקי ובענף האסימפטוטי
  • 13.18 כוכבים משתנים
  • 13.19 מחזורים בחייהם ומותם של כוכבים
  • 13.20 כוכבים מגנטיים
  • 13.21 אובדן מסה בכוכבים
  • 13.22 ננסים לבנים
  • 13.23 סופרנובה
  • 13.24 לצפות במותו של כוכב
  • 13.25 כוכבי ניוטרונים ופולסרים
  • 13.26 תורת היחסות הפרטית
  • 13.27 תורת היחסות הכללית
  • 13.28 חורים שחורים
  • 13.29 תכונותיהם של חורים שחורים
  • 13.30 ערפיליות פלנטריות
פרק י"ד - שביל החלב
  • 14.1 פיזור כוכבים בחלל
  • 14.2 כוכבים שותפים
  • 14.3 כוכבים כפולים
  • 14.4 מערכות מרובות כוכבים
  • 14.5 העברת מסה במערכת כפולה
  • 14.6 מערכות כפולות ומסת כוכבים
  • 14.7 נובה וסופרנובה
  • 14.8 מערכות בינאריות אקסוטיות
  • 14.9 היווצרות מערכת רב-כוכבית
  • 14.10 סביבות הכוכבים
  • 14.11 התווך הבין כוכבי
  • 14.12. השפעת תווך בין-כוכבי על אור כוכבים
פרק ט"ו - גלקסיות
  • 15.1 גלקסיית שביל החלב
  • 15.2 מיפוי דסקת הגלקסיה
  • 15.3 מבנים הספירליים בגלקסיות
  • 15.4 המסה של גלקסיית שביל-החלב
  • 15.5 חומר אפל בגלקסיית שביל-החלב
  • 15.6 מסת הגלקסיה
  • 15.7 מרכז הגלקסיה
  • 15.8 אוכלוסיות כוכבים
  • 15.9 יצירת גלקסית שביל-החלב
  • 15.10 גלקסיות
  • 15.11 שאפלי, קורטיס והאבל
  • 15.12 מדידת מרחקים באמצעות קפאידים
פרק ט"ז - היקום המתפשט
  • 16.1 הסחה לאדום של גלקסיות
  • 16.2 היקום המתפשט
  • 16.3 היסט קוסמולוגי לאדום
  • 16.4 יחס האבל
  • 16.5 היחס בין היסט לאדום ומרחק
  • 16.6 סמנים להערכת מרחקי גלקסיות
  • 16.7 הגודל והגיל של היקום
  • 16.8 קבוע האבל
  • 16.9 מבנה היקום בקנה-מידה גדול
  • 16.10 חומר אפל בקנה-מידה גדול
  • 16.11 הגלקסיות הרחוקות ביותר
  • 16.12 גלקסיות פעילות
  • 16.13 גילוי קוואזרים
  • 16.14 קוואזרים
  • 16.15 חורים שחורים בגלקסיות קרובות
  • 16.16 קוואזרים כחיישני היקום
  • 16.17 מקור האנרגיה של קוואזרים
  • 16.18 יצירת כוכבים וההיסטוריה של היקום
פרק י"ז - קוסמולוגיה
  • 17.1 קוסמולוגיה
  • 17.2 קוסמולוגיות קודמות
  • 17.3 קוסמולוגיה ייחסותית
  • 17.4 מודל המפץ הגדול
  • 17.5 העקרון הקוסמולוגי
  • 17.6 התפשטות היקום
  • 17.7 יצירת יסודות קוסמית
  • 17.8 קרינת רקע קוסמית
  • 17.9 גילוי קרינת רקע קוסמית
  • 17.10 מדידת עקמומיות היקום
  • 17.11 התפתחות היקום
  • 17.12 התפתחות מבנה היקום
פרק י"ח - החיים בכדור הארץ
  • 18.1 טבע החיים
  • 18.2 הכימיה של החיים
  • 18.3 מולקולות החיים
  • 18.4 ראשית החיים בכדור הארץ
  • 18.5 ראשיתן של מולקולות מורכבות
  • 18.6 הניסוי של מילר-יורי
  • 18.7 טרום עידן ה- RNA
  • 18.8 עולם ה- RNA
  • 18.9 ממולקולות לתאים
  • 18.10 חילוף חומרים
  • 18.11 אורגניזמים אנאירוביים
  • 18.12 אקסטרמופילים
  • 18.13 פסיכרופילים
  • 18.14 חשיבות המים לחיים
  • 18.15 דנ"א ותורשה
  • 18.16 ברירה טבעית
  • 18.17 השערת גאיה
  • 18.18 החיים ואירועים קוסמיים
פרק י"ט - חיים ביקום
  • 19.1 החיים ביקום
  • 19.2 אסטרו-ביולוגיה
  • 19.3 החיים מחוץ לכדור הארץ
  • 19.4 אתרים אפשריים לקיום חיים
  • 19.5 מולקולות מורכבות בחלל
  • 19.6 חיים במערכת השמש
  • 19.7 השערת כדור הארץ הנדיר
  • 19.8 האם אנחנו לבד?
  • 19.9 היסטוריה של חיפוש חוצנים
  • 19.10 איפה הם?
  • 19.11 הדרך הטובה ביותר לתקשר
כל הזכויות שמורות ל-שיר-שירותי ידע ברשת, אשדות יעקב איחוד © 2022
Design by Visuali

תפריט נגישות

  • מופעל ב favoriteאהבה ע״י עמית מורנו
גלילה לראש העמוד