מצפה הכוכבים כנרת
  • ספר לימוד
    • פרק א' – כיצד פועל המדע?
    • פרק ב' – אסטרונומיה קדומה
    • פרק ג' – המהפכה הקופרניקנית
    • פרק ד' – אנרגיה וחומר ביקום
    • פרק ה' – מערכת ארץ-ירח
    • פרק ו' – פלנטות ארציות
    • פרק ז' – פלנטות ענקיות וירחיהן
    • פרק ח' – גופים במרחב הפלנטרי
    • פרק ט' – כיצד נוצרה המערכת הפלנטרית?
    • פרק י' – גלוי קרינה מהחלל
    • פרק י"א – השמש – הכוכב שלנו
    • פרק י"ב – תכונותיהם של כוכבים
    • פרק י"ג – הולדתם ומותם של כוכבים
    • פרק י"ד – שביל החלב
    • פרק ט"ו – גלקסיות
    • פרק ט"ז – היקום המתפשט
    • פרק י"ז – קוסמולוגיה
    • פרק י"ח – החיים בכדור הארץ
    • פרק י"ט – חיים ביקום
  • הדמיות
  • עבודות זעירות
    • מהם מטאוריטים?
    • מה הם כתמי שמש?
    • מה קורה לחלקי השמש כאשר הם מתפרצים מהשמש ומה תוצאת נפילתם?
    • מדוע כוכב הלכת אורנוס מסתחרר בשכיבה על הצד?
    • מדוע צבעו של מאדים אדום?
    • מדוע כוכב הלכת אורנוס מסתחרר בשכיבה על הצד?
    • למה נעלמו המים במאדים?
    • איך כוכב הלכת צדק נוצר, הגיע למערכת השמש והחל להסתובב סביבה במסלול הקבוע?
    • כיצד נוצרו טבעותיו של שבתאי (saturn)?
  • פעילויות תלמידים
    • בית ספר יסודי
    • חטיבת ביניים
    • בית ספר תיכון
  • מצפה כוכבים רובוטי
  • פרויקטים
    • מייזמים שמתקיימים כעת
    • מייזמים שהסתיימו
    • תערוכת טילאות
  • צור קשר
  • ראשי
  • ספר לימוד
  • הדמיות באסטרונומיה
  • עבודות זעירות
  • אסטרוטופ
  • פעילויות תלמידים
  • מצפה כוכבים רובוטי
  • פרויקטים
  • צור קשר
מצפה הכוכבים כנרת
  • ספר לימוד
    • פרק א' – כיצד פועל המדע?
    • פרק ב' – אסטרונומיה קדומה
    • פרק ג' – המהפכה הקופרניקנית
    • פרק ד' – אנרגיה וחומר ביקום
    • פרק ה' – מערכת ארץ-ירח
    • פרק ו' – פלנטות ארציות
    • פרק ז' – פלנטות ענקיות וירחיהן
    • פרק ח' – גופים במרחב הפלנטרי
    • פרק ט' – כיצד נוצרה המערכת הפלנטרית?
    • פרק י' – גלוי קרינה מהחלל
    • פרק י"א – השמש – הכוכב שלנו
    • פרק י"ב – תכונותיהם של כוכבים
    • פרק י"ג – הולדתם ומותם של כוכבים
    • פרק י"ד – שביל החלב
    • פרק ט"ו – גלקסיות
    • פרק ט"ז – היקום המתפשט
    • פרק י"ז – קוסמולוגיה
    • פרק י"ח – החיים בכדור הארץ
    • פרק י"ט – חיים ביקום
  • הדמיות
  • עבודות זעירות
    • מהם מטאוריטים?
    • מה הם כתמי שמש?
    • מה קורה לחלקי השמש כאשר הם מתפרצים מהשמש ומה תוצאת נפילתם?
    • מדוע כוכב הלכת אורנוס מסתחרר בשכיבה על הצד?
    • מדוע צבעו של מאדים אדום?
    • מדוע כוכב הלכת אורנוס מסתחרר בשכיבה על הצד?
    • למה נעלמו המים במאדים?
    • איך כוכב הלכת צדק נוצר, הגיע למערכת השמש והחל להסתובב סביבה במסלול הקבוע?
    • כיצד נוצרו טבעותיו של שבתאי (saturn)?
  • פעילויות תלמידים
    • בית ספר יסודי
    • חטיבת ביניים
    • בית ספר תיכון
  • מצפה כוכבים רובוטי
  • פרויקטים
    • מייזמים שמתקיימים כעת
    • מייזמים שהסתיימו
    • תערוכת טילאות
  • צור קשר
  • ראשי
  • ספר לימוד
  • הדמיות באסטרונומיה
  • עבודות זעירות
  • אסטרוטופ
  • פעילויות תלמידים
  • מצפה כוכבים רובוטי
  • פרויקטים
  • צור קשר

18.12 אקסטרמופילים

הדרך שבה אנו מבינים את אופי החיים בכדור הארץ עברה שינויים במהלך הזמן. לפני המצאת העדשות, ובעקבותיהן פיתוח המיקרוסקופים, היו לעולמנו ממדים שלא יכולנו לתפוס. בעקבות פיתוח מיקרוסקופים ההולכים ומשתפרים, גילינו מגוון חיידקים נרחב בכמות אינסופית לכאורה, ונאלצנו להעריך מחדש את האופן שבו אנו חושבים על טבע החיים. עולם המיקרואורגניזמים דרבן אותנו להגדיר גבולות ברורים, המציינים את מגבלות החיים בכדור הארץ. ככל שאנו מתאמצים להגדיר את האילוצים; כך מתרבות הדרכים שבהן מפתיעים אותנו החיים. לא רק שאנחנו לומדים יותר על מגוון החיים בכדור הארץ, אלא שמתברר שהחיים משגשגים בכמה תנאים קיצוניים ביותר. הסביבות שבהן אנו מגלים את החיים הן אכן קשות ביותר. והאורגניזמים שאנו מוצאים בסביבות אלה נקראים "קיצוניים" (extremophiles).

יצורים טרמופילים מעניקים את הצבעים העמוקים לתמונה של המעיין המגוון הנמצא בילוסטון פארק.
באדיבות Astropedia Textbook

עלינו לענות על שאלה אחת לפני שנמשיך הלאה: מהם תנאים קיצוניים? אין ספק  שאם נוכל לחזור אחורה בזמן, וללכוד את אחד היצורים החיים הראשונים שהתפתחו בכדור הארץ, ולהביא אותו לכדור הארץ המודרני, האורגניזם הזה יתייחס אל הסביבה שלנו כסביבה קיצונית ביותר. אחרי הכל, הסביבה הקדומה של כדור הארץ הייתה מתאימה  לחיי האורגניזם המוקדם הזה; באטמוספרה היה מעט חמצן, השמש הייתה עמומה, והאקלים על כדור הארץ היה שונה לחלוטין. החיידק, הנוסע בזמן שלנו, היה מתקשה לשרוד בסביבה החדשה העשירה בחמצן. לכן, עבורו כדור הארץ המודרני מייצג סביבה קיצונית ביותר. עם זאת עבורנו הסביבה בה אנו חיים נראה מאוזנת למדי. לכן, לא ניתן להגדיר בדרך זו את המושג "קיצוניות", יש להגדיר מהי סביבה קיצונית בצורה שיטתית יותר. מקובל להתבונן במציאות מנקודת מבט אנושית כאשר מגדירים תנאים קיצוניים. כמעט כל סביבה שבה יתקשו בני האדם לשרוד תחשב כסביבה קיצונית. עם זאת, לאחר שנחקור את האקסטרמופילים המוכרים, סביר להניח שנקבל מושג טוב יותר לגבי המושג "קיצוניות".

אנחנו צריכים לעצור כאן כדי להעיר הערה כללית על האקסטרמופילים. אלה אינם אורגניזמים שפשוט סובלים בתנאי חיים קיצוניים, אלה הם אורגניזמים שידועים לשגשג בתנאי קיצון ומתים בתנאים הנראים לנו מאוזנים. רוב האקסטרמופילים הם מיקרואורגניזמים, והם שייכים בדרך כלל למיני חיידקים קדומים. עם זאת, קיימים גם אורגניזמים רב תאיים, בעלי גרעין תא, השורדים בסביבות קשות, שיכולות להיחשב קיצוניות. חלק מהתמונות המדהימות ביותר של סביבות קיצוניות מגיעות מן הים העמוק ליד נביעות חמות וכוללות תמונות של אקסטרמופילים אאוקריוטים. חשוב לזכור זאת, כאשר אנו בוחנים את סביבות קיצוניות בכדור הארץ ואת היצורים המאכלסים אותן.

כבני אנוש אנו עשויים לתפוס את כדור הארץ כמקום מאוזן שנוח לחיות בו. עם זאת, קיימות סביבות רבות  שבהן יהיה קשה לנו לשרוד, במיוחד אם יאסר השימוש בטכנולוגיה. ניתן למנות סביבות  קיצוניות בכדור הארץ כגון: פינות חמות או קרות מאוד, חומציות מאוד או בסיסיות מאוד, צחיחות או יבשות מאוד, שטחים בעלי מליחות קיצונית, אזורים החשופים לקרינה גבוהה או לחץ גבוה או חסרי חמצן. אין זו רשימה מקיפה של סביבות קיצוניות, ומטרתה לעורר את הקורא לבחון מגוון רחב של סביבות הנמצאות בכדור הארץ.

נביעות חמות בקרקעית האוקיאנוס, שבהן הטמפרטורה עולה על מאה מעלות צלזיוס. התרמופילים משגשגים בסביבה זו
באדיבות AstropediaTextbook

ביום קיץ חם, אנו יכולים לומר שאנחנו הולכים "למות מהחום", או בערב חורף קר אנחנו חושבים ש"אני קופא מקור!" אבל האמת היא שבני אדם לא חווים טמפרטורה בדרך דומה לאקסטרמופילים. האם תוכלו לדמיין יום קיץ חם שבו הטמפרטורות מגיעות ל- 113 מעלות צלזיוס? לא? ובכן, זוהי הטמפרטורה הגבוהה ביותר שבה נמצאו חיים עד כה. היצורים החיים שם הם סוג של אקסטרמופילים נקראים תרמופילים (thermophiles ) (תרמו – פרושו "חום" ו- משמעות פייל "לאהוב"). בניגוד להם אנו מוצאים פסיכרופילים (psychrophiles), אורגניזמים המשגשגים בסביבות קרות מאוד, שהטמפרטורה בהן 18- מעלות צלזיוס! הסביבות שבהן חיים שני אקסטרמופילים אלה לא יכולות להיות שונות יותר. התרמופילים משגשגים בטמפרטורות הגבוהות מ- 80 מעלות צלזיוס אשר ניתן למצוא אותם נביעות חמות עמוק באוקיינוס. מצד שני, פסיכרופילים מעדיפים טמפרטורות נמוכות  מ- 15  מעלות צלזיוס כדי להתפתח בדרך אופטימלית, והם התגלו בשלג ובקרחונים.

בחנו מקרים של טמפרטורה קיצונית. אך מקרים אלה הם אולי מקרים פשוטים יחסית, שכן קל לנו לחשוב עליהם כבני אדם. אנו נתקלים טמפרטורות קיצוניות בחיי היומיום שלנו. עם זאת, הרבה פחות אינטואיטיבי לחשוב על סביבות קיצוניות אחרות בכדור הארץ. לדוגמה, כיצד נראית סביבה עם pH קיצוני? סולם ה- pH נע בין 0 ל- 14. הערך הניטרלי של pH הוא 7. ערכים מתחת ל- 7 מצביעים על תנאים חומציים וערכים הגדולים מ- 7 מצביעים על תנאים בסיסיים. בואו נתחיל בערכים PH נמוכים מאוד. האסידופילים (אוהבי חומצה acidophiles ) מעדיפים סביבות חומציות, בדרך כלל עם ערכי pH נמוכים מ- 4, המתאמים לסביבה של חומצת מצברים. בטבע סביבות שכאלה נמצאות סמוך למעיינות חמים חומציים במקומות כמו ילוסטון פארק. יצורים אחרים, הנקראים אלקלופילים (alkaliphiles ) חיים בסביבות בסיסיות מאד, בדרך כלל באזורים בעלי pH הגבוה מ- 10. האלקלופילים אוהבים לחיות במקומות כמו אגמים בסיסיים. היזכרו בשיעורי הכימיה בהם נזהרתם מפני חומצות כגון חומצה גופרתית או בסיסים כגון נתרן הידרוקסילי, חומרים אלה פוגעים באותה מידה ברקמת חיות מפני שהם עלולים לפגוע בתאים חיים. האסידופילים והאלקלופילים פיתחו בתאיהם מנגנונים ייחודיים  להתמודדות עם סביבות בעלות  pH קיצוני.

אסטרוביולוגים הציבו את קיומם של מים נוזליים כאחת הדרישות להתפתחות חיים. כתוצאה מכך, אנו יכולים לזהות אורגניזמים שמצליחים לשגשג בתנאים בהם הגישה למים מוגבלת, סוג קיצוניות אחר של יצורים הנקראים קסרופילים (xerophiles). במשך מאות שנים, ניצלו בני אדם את הידיעה שהחיים אינם מגיבים היטב לתנאים של מחסור במים, כדי לשמר מזון. ייבוש של פירות ובשר מקטין את זמינות המים במזונות אלה, ומונע ממיקרואורגניזמים מזיקים לגדול עליהם, כך ניתן לשמור עליהם לצריכה אנושית. דוגמאות לסביבות טבעיות בעלות כמויות קטנות מאוד של מים נוזליים הם העמקים היבשים באנטרקטיקה, אלו הם משטחי סלע ונוזלים אורגניים (כמו שמן). חשוב לציין כי למרות שקסרופילים קיימים באזורים כמעט חסרי מים, הם זקוקים למים נוזליים למשך זמנים קצרים ובכמויות קטנות.

אחוזי המלח בים המלח כה גבוהים עד שהמלח שבהם מתגבש בקלות על גופים הנמצאים סמוך לפני המים. בסביבה זו משגשגים ההלופיליים.
באדיבות pixabay

סביבות בעלות מליחות גבוהה (ריכוז גבוה של מלח) מייצגות סביבות דומות לאלה שבהן חיים הקסרופילים. הרי אם קיים ריכוז גבוה של מלח, סביר להניח שזמינות המים תרד. הבעיה העיקרית עם מליחות גבוהה קשורה לסוגיה של לחץ אוסמוטי. אם התא ממוקם בתמיסה המכילה כמות גבוהה של מלח, המים היו עוזבים את התא בתהליכי אוסמוזה. דבר שיגרום לתא להצטמק ולבסוף למות. אורגניזמים החיים בסביבות בעלות ריכוז מלח גבוה, כמו ים המלח, נקראים הלופיליים (halophiles). לשם ההמחשה, אחוז המליחות של מים באוקיינוס ​​הוא כ- 3.5%. ההליופילים נמצאו בסביבות שאחוז המליחות בהן גבוה פי 10 ומגיע לכדי עד 35%!

 

סביבה קיצונית נוספת בכדור הארץ היא הן סביבות הסופגות רמות גבוהות של קרינה. המילה קרינה יכולה להופיע בהקשרים שונים. במקרה זה, אנו מתייחסים אל קרינה המזיקה לחיים. לדוגמה, אם לכדור הארץ לא הייתה שכבת אוזון המגינה עליו מפני כמויות גדולות של קרינת UV הנפלטת מהשמש, סביר שהחיים לא היו מתפתחים על היבשה. בנוסף לקרינת UV, החשיפה לקרינה מייננת עלולה להזיק לתאים. סביבה מפתיעה מאוד על פני כדור הארץ, שבה נמצאו חיים, היא סביבה של פסולת גרעינית וליבות של כורים גרעיניים. האקסטרמופילים שזוהו בסביבה זו הם דינוקוקוס רדיואוראנס, הנחשבים לשורדים לקיצוניים בקרינה עזה.

נבחן עתה הסביבה שבה  בני האדם אינם מבקרים לעתים קרובות – מעמקי האוקיינוס. למרות שקיימת טכנולוגיה המאפשר לחקור את האוקיינוס ​​עד לעומק של 100 מטר לערך, רק לאחרונה, הצליחו לחקור פתחי נביעות חמות הנמצאות בעומק של כמה אלפי מטרים. ככל שאנו יורדים עמוק יותר לתוך המים המשקל המצטבר של המים מעלינו עולה וכך גם הלחץ שהם מפעילים עלינו. אורגניזמים המשגשגים בלחצים גבוהים נקראים ברופילים (barophiles) או פיזופילים (piezophiles). בעוד שהלחץ האטמוספרי בגובה פני הים הוא 1 אטמוספירה, הרי שברופיל ישגשג בלחצים המגיעים ל- 700 אטמוספרות. למעשה, אם היית מציב ברופיל בסביבה בה הלחץ רק 1 אטמוספירה, הוא לא היה מסוגל לחיות.

הסביבה הקיצונית האחרונה שנדון בה בפירוט היא דוגמה טובה לגישה האנתרופוצנטרית שבה אנו מגדירים סביבות קיצוניות. סביבה קיצונית זו היא חסרת חמצן, הידועה בשם אנאירובית. כפי שכבר דנו, אורגניזמים מוקדמים על פני כדור הארץ לא התייחסו אל סביבה חסרת חמצן כסביבה קיצונית. יתר על כן, ישנם אורגניזמים רבים כיום על כדור הארץ שאינם זקוקים לחמצן כדי לשרוד. ניתן לחלק לשתי קטגוריות את סוגי האורגניזמים החיים בסביבות אנאירוביות: אנאירובים סובלניים ואנאירובים קפדניים. אנאירובים סובליים הם אורגניזמים שפועלים היטב בסביבה חסרת חמצן, אבל יכולים לסבול חמצן. אנאירובים קפדניים מתעבים חמצן; אם הוא קיים בסביבה הוא יהרוג אותם. ישנן דוגמאות רבות של סביבות אנאירוביות, החל משכבות בתחתית אגמים ועד למערכת העיכול שלך.

למרות שלא דיברנו על כל הסביבות הקיצוניות האפשריות ועל היצורים המאכלסים אותן, נדרש רק דמיון מועט כדי לבחון סוגים נוספים של סביבות קיצוניות, כמו סביבות בהן זורמים זרמים חשמליים בעוצמה גבוהה או בתוך סביבות סלעיות. המטרה היא לזהות סביבות קיצוניות בכדור הארץ, וללמוד את אופי החיים בסביבות אלה. כך ניתן להרחיב את הידע שלנו בעת חיפוש אחר חיים ביקום.

Author: Chris Impey

« הקודם
הבא »
חיפוש בספר לימוד:
תוכן העניינים:
פרק א' - כיצד פועל המדע?
  • 1.1 השיטה המדעית
  • 1.2 ראיות
  • 1.3 מדידות
  • 1.4  אומדן
  • 1.5  ממדים
  • 1.6 תצפיות ואי-וודאות
  • 1.7 סימון מדעי
  • 1.8 בדיקת השערות
  • 1.9 חקר מקרה – חיים על מאדים
  • 1.10 תיאוריות מדעיות
  • 1.11 מערכות ידע מדעיות
  • 1.12 מחקר מדעי מודרני
  • 1.13 האסטרונומיה כמדע
פרק ב' - אסטרונומיה תצפיתית
  • 2.1 שמי הלילה
  • 2.2 תנועות בשמים
  • 2.3 ניווט
  • 2.4 קבוצות כוכבים ועונות השנה
  • 2.5 עונות השנה
  • 2.6 בהירות כוכבים
  • 2.7 גודל קווי וגודל זוויתי
  • 2.8 מופעי ירח
  • 2.9 ליקויים
  • 2.10 זוהר הקוטב
  • 2.11 לוחות זמנים
  • 2.12 זמני השמש
  • 2.13 תקציר תולדות האסטרונומיה
  • 2.14 האסטרונומיה היוונית
  • 2.15 אסטרונומיה גיאוצנטרית
  • 2.16 יממה כוכבית ויממה שמשית
  • 2.17 חודש שמשי וחודש כוכבי
פרק ג' - המהפכה הקופרניקנית
  • 3.1 תלמי והמודל הגיאוצנטרי
  • 3.2 הרנסנס
  • 3.3 קופרניקוס והמודל ההליוצנטרי
  • 3.4 טיכו ברהיי
  • 3.5 יוהנס קפלר
  • 3.6 מסלולים אליפטיים
  • 3.7 חוקי קפלר
  • 3.8 גלילאו גליליי
  • 3.9 משפט גלילאו
  • 3.10 אייזק ניוטון
  • 3.11 חוק הכבידה העולמי של ניוטון
  • 3.12 תהליכים מחזוריים
  • 3.13 ריבוי עולמות
  • 3.14 הולדת המדע
  • 3.15 הסדר במערכת השמש
  • 3.16 קנה-המידה של מערכת השמש
  • 3.17 מסע בחלל
  • 3.18 קיצור תולדות מסעי החלל
  • 3.19 הנחיתה על הירח
  • 3.20 תחנת חלל בינלאומית
  • 3.21 משימות חלל מאוישות מול רובוטיות
  • 3.22 טיסות חלל מסחריות
  • 3.23 עתיד מחקר החלל
פרק ד' - אנרגיה וחומר ביקום
  • 4.1 חומר ואנרגיה
  • 4.2 ראת'רפורד ומבנה האטום
  • 4.3 פיזיקה יוונית
  • 4.4 דלטון והאטומים
  • 4.5 הטבלה המחזורית
  • 4.6 מבנה האטום
  • 4.7 אנרגיה
  • 4.8 חום וטמפרטורה
  • 4.9 אנרגיה קינטית ואנרגיה פוטנציאלית
  • 4.10 שימור אנרגיה
  • 4.11 מהירות חלקיקי גז
  • 4.12 מצבי צבירה בחומר
  • 4.13 תרמודינמיקה
  • 4.14 אנטרופיה
  • 4.15 חוקי התרמודינמיקה
  • 4.16 קרינת חום
  • 4.17 חוק ווין
  • 4.18 קרינה מפלנטות וכוכבים
  • 4.19 חום פנימי בפלנטות וכוכבים
פרק ה' - מערכת ארץ-ירח
  • 5.1 הארץ והירח
  • 5.2 ניסיונות בהערכת גיל הארץ
  • 5.3 התקררות כדור הארץ
  • 5.4 תיארוך רדיואקטיבי
  • 5.5 קביעת גיל הירח והארץ
  • 5.6 חום פנימי ופעילות גיאולוגית
  • 5.7 מבנה פנימי של הארץ והירח
  • 5.8 סוגי סלעים
  • 5.9 שכבות בארץ ובירח
  • 5.10 מים בכדור הארץ
  • 5.11 כדור הארץ המשתנה
  • 5.12 תנועת הלוחות
  • 5.13 הרי געש
  • 5.14 תהליכים גיאולוגיים
  • 5.15 מכתשי פגיעה
  • 5.16 זמן גיאולוגי
  • 5.17 הכחדות המוניות
  • 5.18 אבולוציה וסביבה קוסמית
פרק ו' - פלנטות ארציות
  • 6.1 מדוע ללמוד על פלנטות?
  • 6.2 הפלנטות
  • 6.3 פלנטות ארציות
  • 6.4 מרקיורי
  • 6.5 נוגה
  • 6.6 תופעות געשיות בנוגה
  • 6.7 אפקט חממה בנוגה
  • 6.8 פעילות טקטונית בנוגה
  • 6.9 אגדות מאדים
  • 6.10 מחקרים מוקדמים של מאדים
  • 6.11 מחקר מאדים
  • 6.12 הגיאולוגיה של מאדים
  • 6.13 מבט מקרוב על קרקע מאדים
  • 6.14 ירחי מאדים
  • 6.15 מסלולי מרקיורי
פרק ז' - פלנטות ענקיות וירחיהן
  • 7.1 פלנטות גז ענקיות
  • 7.2 האטמוספירות בענקיות הגז
  • 7.3 עננים בענקיות הגז
  • 7.4 המבנה הפנימי של ענקיות הגז
  • 7.5 קרינת חום מענקיות הגז
  • 7.6 היש חיים בענקיות הגז?
  • 7.7 מדוע הן כה ענקיות?
  • 7.8 חוקי הגזים
  • 7.9 הטבעות של ענקיות הגז
  • 7.10 כיצד נוצרו הטבעות?
  • 7.11 גבול רוש
  • 7.12 ירחים של הפלנטות הגדולות
  • 7.13 משימת וויאג'ר
  • 7.14 פלנטת צדק
  • 7.15 הירחים הגליליאניים
  • 7.16 תופעות געשיות באיו
  • 7.17 שבתאי
  • 7.18 מסע קאסיני לשבתאי
  • 7.19 טיטאן – גדול ירחי שבתאי
  • 7.20 גילוי אורנוס ונפטון
  • 7.21 אורנוס
  • 7.22 נפטון
פרק ח' - גופים במרחב הפלנטרי
  • 8.1 גופים במרחב הפלנטרי
  • 8.2 שביטים
  • 8.3 מבנה גרעין השביט
  • 8.4 הכימיה של השביט
  • 8.5 ענן אורט וחגורת קוויפר
  • 8.6 חגורת קוויפר
  • 8.7 מסלולי השביטים
  • 8.8 מהלך חיי שביט
  • 8.9 גופים מחוץ למערכת השמש
  • 8.10 מטאורים
  • 8.11 אסטרואידים
  • 8.12 צורת האסטרואידים
  • 8.13 אירוע טונגוסקה
  • 8.14 איומים מהחלל
  • 8.15 פגיעות בצדק
  • 8.16 הזדמנויות בחלל הבין-פלנטרי
פרק ט' - כיצד נוצרה המערכת הפלנטרית?
  • 9.1 כיצד נוצרה מערכת השמש?
  • 9.2 ראשית מערכת השמש
  • 9.3 שימור תנע זוויתי
  • 9.4 תנע זוויתי בענן קורס
  • 9.5 התכווצות הלמהולץ
  • 9.6 ויקטור ספרונוב ויצירת הפלנטות
  • 9.7 קריסת ערפילית כוכבנית
  • 9.8 מפלנטסימלים לפלנטות
  • 9.9 התפתחות גופים במערכת השמש
  • 9.10 הפרדה פלנטרית – דִּיפֶרֶנְצְיַאצְיָה
  • 9.11 כיצד נוצרה מערכת השמש?
  • 9.12 מעבר מגרגרים לפלנטות
  • 9.13 התלכדות והתפרקות של גופים במערכת השמש
  • 9.14 שדות מגנטיים בפלנטות
פרק י' - גלוי קרינה מהחלל
  • 10.1 תצפיות ביקום
  • 10.2 הקרינה והיקום
  • 10.3 טבע האור
  • 10.4 הספקטרום האלקטרומגנטי
  • 10.5 תכונות הגלים
  • 10.6 גלים וחלקיקים
  • 10.7 כיצד נעה הקרינה
  • 10.8 התכונות של הקרינה אלקטרומגנטית
  • 10.9 אפקט דופלר
  • 10.10 קרינה בלתי נראית
  • 10.11 קווים ספקטרליים
  • 10.12 קווים ופסי פליטה
  • 10.13 ספקטרום בליעה ופליטה
  • 10.14 חוקי קירכהוף
  • 10.15 חישה ופיענוח של מידע אסטרונומי
  • 10.16 הטלסקופ
  • 10.17 הטלסקופ האופטי
  • 10.18 גלאים אסטרונומיים
  • 10.19 אופטיקה מסתגלת
פרק י"א - השמש - הכוכב שלנו
  • 11.1 השמש
  • 11.2 הכוכב הקרוב ביותר
  • 11.3 תכונותיה של השמש
  • 11.4 קלווין וגיל השמש
  • 11.5 הרכב השמש
  • 11.6 אנרגיה גרעינית
  • 11.7 המרת מסה לאנרגיה
  • 11.8 דוגמאות להמרת מסה-אנרגיה
  • 11.9 אנרגיה מביקוע גרעיני
  • 11.10 אנרגיה מהיתוך גרעיני
  • 11.11 תהליכים גרעיניים בשמש
  • 11.12 פנים השמש
  • 11.13 זרימת האנרגיה בשמש
  • 11.14 הכרומוספירה והקורונה
  • 11.15 נייטרינים מהשמש
  • 11.16 תנודות השמש
  • 11.17 כתמי השמש
פרק י"ב - תכונותיהם של כוכבים
  • 12.1 כוכבים
  • 12.2 שמות כוכבים
  • 12.3 תכונות כוכבים
  • 12.4 המרחק לכוכבים
  • 12.5 בהירות נראית או גודל נראה
  • 12.6 בהירות מוחלטת או גודל מוחלט
  • 12.7 מדידת המרחק לכוכבים
  • 12.8 מדידת פארלקסה
  • 12.9 ספקטרום הכוכבים
  • 12.10 מיון ספקטראלי
  • 12.11 טמפרטורה ומיון ספקטראלי
  • 12.12 תנועת כוכבים בחלל
  • 12.13 נגיהות
  • 12.14 מדידת רדיוס כוכב
  • 12.15 חוק סטפאן-בולצמן
  • 12.16 מסת כוכבים
פרק י"ג - הולדתם ומותם של כוכבים
  • 13.1 הולדתו ומותו של כוכב
  • 13.2 הבנת מהלך חיי כוכבים
  • 13.3 כמות היסודות ביקום
  • 13.4 היווצרות כוכבים
  • 13.5 עננים מולקולריים
  • 13.6 כוכבים צעירים
  • 13.7 כוכבי T טאורי
  • 13.8 גבולות מסת הכוכבים
  • 13.9 ננסים חומים
  • 13.10 צבירי כוכבים צעירים
  • 13.11 קדירת היסודות
  • 13.12 כוכבי הסדרה הראשית
  • 13.13 תגובות גרעיניות בסדרה הראשית
  • 13.14 משך החיים בסדרה הראשית
  • 13.15 התפתחות כוכבים
  • 13.16 ענקים אדומים
  • 13.17 כוכבים בענף האופקי ובענף האסימפטוטי
  • 13.18 כוכבים משתנים
  • 13.19 מחזורים בחייהם ומותם של כוכבים
  • 13.20 כוכבים מגנטיים
  • 13.21 אובדן מסה בכוכבים
  • 13.22 ננסים לבנים
  • 13.23 סופרנובה
  • 13.24 לצפות במותו של כוכב
  • 13.25 כוכבי ניוטרונים ופולסרים
  • 13.26 תורת היחסות הפרטית
  • 13.27 תורת היחסות הכללית
  • 13.28 חורים שחורים
  • 13.29 תכונותיהם של חורים שחורים
  • 13.30 ערפיליות פלנטריות
פרק י"ד - שביל החלב
  • 14.1 פיזור כוכבים בחלל
  • 14.2 כוכבים שותפים
  • 14.3 כוכבים כפולים
  • 14.4 מערכות מרובות כוכבים
  • 14.5 העברת מסה במערכת כפולה
  • 14.6 מערכות כפולות ומסת כוכבים
  • 14.7 נובה וסופרנובה
  • 14.8 מערכות בינאריות אקסוטיות
  • 14.9 היווצרות מערכת רב-כוכבית
  • 14.10 סביבות הכוכבים
  • 14.11 התווך הבין כוכבי
  • 14.12. השפעת תווך בין-כוכבי על אור כוכבים
פרק ט"ו - גלקסיות
  • 15.1 גלקסיית שביל החלב
  • 15.2 מיפוי דסקת הגלקסיה
  • 15.3 מבנים הספירליים בגלקסיות
  • 15.4 המסה של גלקסיית שביל-החלב
  • 15.5 חומר אפל בגלקסיית שביל-החלב
  • 15.6 מסת הגלקסיה
  • 15.7 מרכז הגלקסיה
  • 15.8 אוכלוסיות כוכבים
  • 15.9 יצירת גלקסית שביל-החלב
  • 15.10 גלקסיות
  • 15.11 שאפלי, קורטיס והאבל
  • 15.12 מדידת מרחקים באמצעות קפאידים
פרק ט"ז - היקום המתפשט
  • 16.1 הסחה לאדום של גלקסיות
  • 16.2 היקום המתפשט
  • 16.3 היסט קוסמולוגי לאדום
  • 16.4 יחס האבל
  • 16.5 היחס בין היסט לאדום ומרחק
  • 16.6 סמנים להערכת מרחקי גלקסיות
  • 16.7 הגודל והגיל של היקום
  • 16.8 קבוע האבל
  • 16.9 מבנה היקום בקנה-מידה גדול
  • 16.10 חומר אפל בקנה-מידה גדול
  • 16.11 הגלקסיות הרחוקות ביותר
  • 16.12 גלקסיות פעילות
  • 16.13 גילוי קוואזרים
  • 16.14 קוואזרים
  • 16.15 חורים שחורים בגלקסיות קרובות
  • 16.16 קוואזרים כחיישני היקום
  • 16.17 מקור האנרגיה של קוואזרים
  • 16.18 יצירת כוכבים וההיסטוריה של היקום
פרק י"ז - קוסמולוגיה
  • 17.1 קוסמולוגיה
  • 17.2 קוסמולוגיות קודמות
  • 17.3 קוסמולוגיה ייחסותית
  • 17.4 מודל המפץ הגדול
  • 17.5 העקרון הקוסמולוגי
  • 17.6 התפשטות היקום
  • 17.7 יצירת יסודות קוסמית
  • 17.8 קרינת רקע קוסמית
  • 17.9 גילוי קרינת רקע קוסמית
  • 17.10 מדידת עקמומיות היקום
  • 17.11 התפתחות היקום
  • 17.12 התפתחות מבנה היקום
פרק י"ח - החיים בכדור הארץ
  • 18.1 טבע החיים
  • 18.2 הכימיה של החיים
  • 18.3 מולקולות החיים
  • 18.4 ראשית החיים בכדור הארץ
  • 18.5 ראשיתן של מולקולות מורכבות
  • 18.6 הניסוי של מילר-יורי
  • 18.7 טרום עידן ה- RNA
  • 18.8 עולם ה- RNA
  • 18.9 ממולקולות לתאים
  • 18.10 חילוף חומרים
  • 18.11 אורגניזמים אנאירוביים
  • 18.12 אקסטרמופילים
  • 18.13 פסיכרופילים
  • 18.14 חשיבות המים לחיים
  • 18.15 דנ"א ותורשה
  • 18.16 ברירה טבעית
  • 18.17 השערת גאיה
  • 18.18 החיים ואירועים קוסמיים
פרק י"ט - חיים ביקום
  • 19.1 החיים ביקום
  • 19.2 אסטרו-ביולוגיה
  • 19.3 החיים מחוץ לכדור הארץ
  • 19.4 אתרים אפשריים לקיום חיים
  • 19.5 מולקולות מורכבות בחלל
  • 19.6 חיים במערכת השמש
  • 19.7 השערת כדור הארץ הנדיר
  • 19.8 האם אנחנו לבד?
  • 19.9 היסטוריה של חיפוש חוצנים
  • 19.10 איפה הם?
  • 19.11 הדרך הטובה ביותר לתקשר
כל הזכויות שמורות ל-שיר-שירותי ידע ברשת, אשדות יעקב איחוד © 2022
Design by Visuali

תפריט נגישות

  • מופעל ב favoriteאהבה ע״י עמית מורנו
גלילה לראש העמוד