דלג לתוכן הראשי
מצפה הכוכבים כנרת
  • ספר לימוד
    • פרק א' – כיצד פועל המדע?
    • פרק ב' – אסטרונומיה קדומה
    • פרק ג' – המהפכה הקופרניקנית
    • פרק ד' – אנרגיה וחומר ביקום
    • פרק ה' – מערכת ארץ-ירח
    • פרק ו' – פלנטות ארציות
    • פרק ז' – פלנטות ענקיות וירחיהן
    • פרק ח' – גופים במרחב הפלנטרי
    • פרק ט' – כיצד נוצרה המערכת הפלנטרית?
    • פרק י' – גלוי קרינה מהחלל
    • פרק י"א – השמש – הכוכב שלנו
    • פרק י"ב – תכונותיהם של כוכבים
    • פרק י"ג – הולדתם ומותם של כוכבים
    • פרק י"ד – שביל החלב
    • פרק ט"ו – גלקסיות
    • פרק ט"ז – היקום המתפשט
    • פרק י"ז – קוסמולוגיה
    • פרק י"ח – החיים בכדור הארץ
    • פרק י"ט – חיים ביקום
  • הדמיות
  • עבודות זעירות
    • מהם מטאוריטים?
    • מה הם כתמי שמש?
    • מה קורה לחלקי השמש כאשר הם מתפרצים מהשמש ומה תוצאת נפילתם?
    • מדוע כוכב הלכת אורנוס מסתחרר בשכיבה על הצד?
    • מדוע צבעו של מאדים אדום?
    • מדוע כוכב הלכת אורנוס מסתחרר בשכיבה על הצד?
    • למה נעלמו המים במאדים?
    • איך כוכב הלכת צדק נוצר, הגיע למערכת השמש והחל להסתובב סביבה במסלול הקבוע?
    • כיצד נוצרו טבעותיו של שבתאי (saturn)?
  • פעילויות תלמידים
    • בית ספר יסודי
    • חטיבת ביניים
    • בית ספר תיכון
  • מצפה כוכבים רובוטי
  • פרויקטים
    • מייזמים שמתקיימים כעת
    • מייזמים שהסתיימו
    • תערוכת טילאות
  • צור קשר
  • ראשי
  • ספר לימוד
  • הדמיות באסטרונומיה
  • עבודות זעירות
  • אסטרוטופ
  • פעילויות תלמידים
  • מצפה כוכבים רובוטי
  • פרויקטים
  • צור קשר
מצפה הכוכבים כנרת
  • ספר לימוד
    • פרק א' – כיצד פועל המדע?
    • פרק ב' – אסטרונומיה קדומה
    • פרק ג' – המהפכה הקופרניקנית
    • פרק ד' – אנרגיה וחומר ביקום
    • פרק ה' – מערכת ארץ-ירח
    • פרק ו' – פלנטות ארציות
    • פרק ז' – פלנטות ענקיות וירחיהן
    • פרק ח' – גופים במרחב הפלנטרי
    • פרק ט' – כיצד נוצרה המערכת הפלנטרית?
    • פרק י' – גלוי קרינה מהחלל
    • פרק י"א – השמש – הכוכב שלנו
    • פרק י"ב – תכונותיהם של כוכבים
    • פרק י"ג – הולדתם ומותם של כוכבים
    • פרק י"ד – שביל החלב
    • פרק ט"ו – גלקסיות
    • פרק ט"ז – היקום המתפשט
    • פרק י"ז – קוסמולוגיה
    • פרק י"ח – החיים בכדור הארץ
    • פרק י"ט – חיים ביקום
  • הדמיות
  • עבודות זעירות
    • מהם מטאוריטים?
    • מה הם כתמי שמש?
    • מה קורה לחלקי השמש כאשר הם מתפרצים מהשמש ומה תוצאת נפילתם?
    • מדוע כוכב הלכת אורנוס מסתחרר בשכיבה על הצד?
    • מדוע צבעו של מאדים אדום?
    • מדוע כוכב הלכת אורנוס מסתחרר בשכיבה על הצד?
    • למה נעלמו המים במאדים?
    • איך כוכב הלכת צדק נוצר, הגיע למערכת השמש והחל להסתובב סביבה במסלול הקבוע?
    • כיצד נוצרו טבעותיו של שבתאי (saturn)?
  • פעילויות תלמידים
    • בית ספר יסודי
    • חטיבת ביניים
    • בית ספר תיכון
  • מצפה כוכבים רובוטי
  • פרויקטים
    • מייזמים שמתקיימים כעת
    • מייזמים שהסתיימו
    • תערוכת טילאות
  • צור קשר
  • ראשי
  • ספר לימוד
  • הדמיות באסטרונומיה
  • עבודות זעירות
  • אסטרוטופ
  • פעילויות תלמידים
  • מצפה כוכבים רובוטי
  • פרויקטים
  • צור קשר

4.15 חוקי התרמודינמיקה

האנרגיה ביקום מתנהגת בדרכים קבועות שאפשר לחזות. התרמודינמיקה חוקרת את הדרך שבה החום זורם. אפשר להרחיב את הדיון הזה כך שיכלול את החום ואת כל שאר צורות האנרגיה. הכללים שהמדענים גילו, ושחלים בכל האזורים ביקום שנבדקו עד כה, נקראים חוקי התרמודינמיקה.

אף שאינו אחד משלושת החוקים המסורתיים, הפיזיקאים מגדירים גם את החוק האפס של התרמודינמיקה. הוא מגדיר שיווי משקל תרמי כמצב שבו אין זרימת אנרגיה בין שתי מערכות פיזיקליות. בנוסף, אם שתי מערכות נמצאות כל אחת בשיווי משקל תרמי עם מערכת שלישית, הן נמצאות בשיווי משקל תרמי גם זו עם זו. החוק האפס הוא הבסיס להגדרת הטמפרטורה.

החוק הראשון של התרמודינמיקה קובע שהכמות הכוללת של האנרגיה במערכת סגורה נשמרת תמיד. זהו ניסוח של חוק שימור האנרגיה. לדוגמה, במסלול אליפטי יש חילופים מתמידים בין האנרגיה הקינטית לאנרגיה הפוטנציאלית הכבידתית. כשהפלנטה קרובה לכוכב שלה, היא נעה מהר יותר במסלולה – האנרגיה הקינטית גבוהה והאנרגיה הכבידתית נמוכה. כשהיא רחוקה מהכוכב שלה, היא נעה לאט יותר – האנרגיה הקינטית נמוכה והאנרגיה הכבידתית גבוהה. האנרגיה הכוללת של הפלנטה נשארת קבועה. כשנראה שהאנרגיה אינה נשמרת, התשובה היא בדרך כלל שחלק מהאנרגיה דלף בצורת חום. כשנדנדה מאטה או כדור מתגלגל נעצר, האנרגיה הקינטית הפכה בהדרגה לחום.

ליבת השמש היא המקום שבו מתרחש תהליך ההיתוך – המרת מימן להליום תוך פליטת אנרגיה. תהליך הדורש טמפרטורות גבוהות ולחצים גבוהים המתקיימים רק בליבה.
תרשים של שרשרת התגובות פרוטון-פרוטון.

כשאנחנו מסתכלים על השמש הבוהקת בשמים, ויודעים שהיא תמשיך לזרוח כך עוד מיליארדי שנים, נראה כאילו אנחנו מקבלים את האנרגיה הזאת בחינם. איך הכוכבים מקיימים את חוק שימור האנרגיה? הכוכבים יוצרים יסודות כבדים יותר בשרשרת של תגובות היתוך: ממימן להליום, בכוכבים כמו השמש ומעלה – מהליום לפחמן, ובכוכבים מסיביים במיוחד (פי 8 ויותר ממסת השמש) – הלאה, עד ברזל. גרעיני האטומים מוחזקים יחד בכוח משיכה שפועל כמו "דבק", ונדרשת אנרגיה כדי לפרק את הדבק הזה. מאז שאיינשטיין הראה שלאנרגיה שקושרת את גרעין האטום יש מסה שקולה (E = mc2), נובע מכך שלחלקיקים שמחוברים זה לזה יש מסה קטנה יותר מאשר לאותם חלקיקים כשהם נפרדים. לכן, בכל פעם שגרעין נקשר בחוזקה רבה יותר, אנרגיה שהייתה "קפואה" בצורת מסה משתחררת כאנרגיית קרינה. במעבר ממימן לברזל, גרעיני האטומים נקשרים בחוזקה הולכת וגדלה, ולכן כל צעד בשרשרת ההיתוך משחרר אנרגיה שמקורה במסה. חשבו על המסה כעל צורה של אנרגיה פוטנציאלית שהכוכבים הופכים לאור.

להבות האש העולות מהמדורה מדגימות את החוק השני שבו חום מועבר מאזורים חמים במרכז המדורה אל סביבת האוויר הקרה הנמצאת סביבה.
באדיבות pixabay
זרימת חום ממשטח חם למשטח קר – המחשה של חוק הולכת החום (חוק פורייה).

גם החוק השני של התרמודינמיקה מוכר לנו. עקרון שיווי המשקל התרמי מתאר איך חום זורם תמיד מגוף חם לגוף קר. שיווי משקל נוצר כששני הגופים מגיעים לאותה טמפרטורה. החוק השני קובע בנחרצות: חום אינו יכול לזרום מעצמו מגוף קר לגוף חם. כוס קפה מתקררת כשהיא מאבדת חום לאוויר הקריר יותר. קוביית קרח נמסה כשחום זורם אליה מהאוויר החם יותר. שימו לב שהחוק הראשון, שימור האנרגיה, אינו מחייב התנהגות כזאת. האנרגיה הייתה נשמרת גם אילו הקפה היה מתחמם על חשבון התקררות האוויר, או אילו קוביית הקרח הייתה מתקררת עוד על חשבון התחממות האוויר. אבל אנחנו אף פעם לא רואים את זה קורה. בטבע, חום זורם תמיד בכיוון אחד – מחם לקר.

כשנראה שהחוק השני של התרמודינמיקה מופר, הסיבה היא שאיננו מביאים בחשבון את המערכת כולה. חום זורם תמיד כך שהוא מחמם את הסביבה הקרה, אבל אין פירוש הדבר שאי אפשר להכין קוביות קרח. מקרר יכול להוציא מהמים מספיק חום כדי להפוך אותם לקוביות קרח, אבל זה בא על חשבון פליטה של כמות גדולה יותר של חום לאוויר. אם אינכם מאמינים, געו בחלק האחורי או התחתון של המקרר. קל לראות שהכוכבים מצייתים לחוק השני: האנרגיה נוצרת בליבת הכוכב בהיתוך גרעיני, ומשם היא זורמת החוצה, מאזורים חמים יותר לאזורים קרים יותר.

אפשר לנסח את החוק השני של התרמודינמיקה בעזרת תיאור מיקרוסקופי של אנרגיית החום. החום הוא מדד לאנרגיה הקינטית (כלומר לכמות התנועה) של האטומים והמולקולות. חלקיקים מהירים נוטים להעביר מתנועתם לחלקיקים איטיים יותר, והתוצאה היא שכולם מתקרבים לאותה תנועה ממוצעת, כלומר לאותה טמפרטורה. זה הרעיון של שיווי משקל תרמי. שימו לב לשתי תכונות חשובות של התיאור הזה. ראשית, ייתכן שחלקיק איטי ימסור מהירות לחלקיק מהיר, אבל זה לא סביר. כשמדובר במספר גדול של חלקיקים, האנרגיה תזרום תמיד מהמהירים לאיטיים. החוק השני של התרמודינמיקה מתאר את הטבע במונחים של הסתברות, ולא של ודאות. ייתכן שכמה מולקולות מים יאבדו במקרה מספיק אנרגיה כדי להיצמד זו לזו ולהפוך לגביש קרח, אבל הסיכוי שקוביית קרח תיווצר מעצמה בכוס המים שלכם קטן להפליא!

כוס משקה קר המכילה גבישי קרח מקיימת מעבר חום עם סביבתה. חום זורם אליה מהסביבה החמה יותר.
באדיבות pixabay

התוצאה השנייה של התיאור המיקרוסקופי של זרימת החום מעניינת עוד יותר. החום הוא מדד לתנועות האקראיות של החלקיקים, ולכן הוא בעצם מדד לאי-סדר. החוק השני של התרמודינמיקה קובע גם שאי-הסדר של מערכת פיזיקלית תמיד גדל כשהיא עוברת שינויים. המדענים משתמשים במונח אנטרופיה כמדד לאי-סדר. אנטרופיה היא מושג מדעי עמוק, שמועיל בתחומים רבים של האסטרונומיה.

נראה שהגידול באנטרופיה הוא עובדה מחיי היומיום, ולא רק חוק טבע. הניירות על השולחן נוטים להתבלגן, גרביים בודדים צצים במגירת הגרביים, והמטבח תמיד מתלכלך. מדוע קל הרבה יותר לשבור ביצה מאשר להחזיר אותה לשלמותה? מדוע קל לערבב קוביית סוכר בקפה, אבל שום ערבוב לא יחזיר את הסוכר לצורת קובייה? נשתמש בדוגמה של חפיסת קלפים. נתחיל מחפיסה שבה כל הקלפים מסודרים לפי הערך ולפי הסדרה. החפיסה מסודרת לגמרי, והאנטרופיה שלה נמוכה. כל מה שתעשו בחפיסה יהפוך אותה לפחות מסודרת. אחרי כמה ערבובים יישארו קבוצות קטנות של קלפים ברצף, אבל בסך הכול יהיה בחפיסה יותר אי-סדר ויותר אנטרופיה. ערבבו אותה פעמים רבות, והיא תתחיל להיראות אקראית לגמרי – אי-הסדר והאנטרופיה גבוהים עכשיו מאוד. הניסיון מלמד שלא משנה כמה פעמים תערבבו את החפיסה, לעולם לא תחזירו את הקלפים למצבם המסודר ההתחלתי. האנטרופיה תמיד גדלה.

יש קשר ברור בין אי-סדר, או אנטרופיה, לבין ההסתברות שמערכת תהיה במצב מסוים: מצבים של אי-סדר סבירים יותר ממצבים של סדר. כשקוביית קרח (או קוביית סוכר) נמסה, הסדר שבסריג הגבישי הופך לאי-סדר של מולקולות מים שנעות באקראי. החום הוא צורת אנרגיה אקראית, בעלת אנטרופיה גבוהה. השינוי נמצא בכל מקום סביבנו, והאנרגיה עוברת כל הזמן מצורה לצורה. החוק הראשון אומר שהאנרגיה נשמרת. החוק השני אומר שהאנרגיה נוטה להפוך לאנרגיה לא מסודרת, כלומר לחום.

מנוע קיטור – הדגמה של החוק השני של התרמודינמיקה: חום עובר מהדוד החם אל המעבה הקר, ובדרך חלק ממנו הופך לעבודה מכנית.

אנרגיה מסודרת הופכת באופן שיטתי לאנרגיה לא מסודרת, כפי שרואים בדוגמאות יומיומיות רבות. התנועה של נדנדה או של מטוטלת דועכת, והאנרגיה הקינטית האבודה הופכת לאנרגיית חום, שמחממת מעט את מולקולות האוויר. העולם שלנו פועל על דלקים מאובנים, שמנצלים את האנרגיה האגורה במבנה של הקשרים הכימיים. לא משנה כמה ביעילות נשתמש באנרגיה הזאת, חלק גדול ממנה הופך לחום. החשמל בבית מחמם את החוטים שבהם הוא זורם, ואחר כך החום הזה דולף לאטמוספירה. מגנט מאבד את עוצמתו עם הזמן והשימוש: התחומים המגנטיים בברזל, שבהתחלה פונים כולם לאותו כיוון, מאבדים בהדרגה את הסידור שלהם בגלל החום ובגלל מכות שהמגנט חוטף מגופים אחרים (שגם הן יוצרות חום). האנרגיה המגנטית הופכת לאנרגיית חום. ומה הקשר לכוכבים? כוכב ממיר מסה לאנרגיה. זהו מעבר ישיר מסדר, בצורת חלקיק ממוקם, לאי-סדר, בצורת קרינה או אנרגיית חום שמתפזרת בחלל.

בכל מקרה שבו נראה שהחוק השני מופר, איננו מסתכלים על התמונה כולה. מקרר יכול ליצור קוביות קרח, ובכך ליצור את הסדר של סריג גבישי, אבל רק על חשבון פליטה של כמות גדולה בהרבה של אנרגיה לא מסודרת (חום). כוכב יכול לבנות יסודות כבדים, ובכך ליצור את המבנה של גרעין מסיבי, אבל רק על חשבון אנרגיה לא מסודרת (קרינה) שנשלחת לחלל. איך החיים מצייתים לחוק השני של התרמודינמיקה? האם יצירת מבנה כמו מוח, תא, או ה-DNA עצמו, אינה מפרה את הנטייה לאי-סדר? נכון שלאורגניזמים חיים יש אנטרופיה נמוכה יותר מלסביבתם. אבל הם שומרים על הסדר הפנימי הזה בעזרת אנרגיה מסודרת שהם קולטים (אור השמש, מזון) ופולטים לסביבה חום, כך שהאנטרופיה הכוללת גדלה. ברמה המיקרוסקופית, לפי אחת התאוריות המקובלות, ההזדקנות נגרמת בגלל הצטברות הדרגתית של נזקים במולקולת ה-DNA. אי-הסדר הגובר בקוד הגנטי פוגע בפעולת התאים ומגביל את יכולתו של האורגניזם לתקן את עצמו. ובמבט רחב יותר, כדור הארץ קולט רק חלק זעיר מאנרגיית החום של השמש. בסופו של דבר החיים מתים ומחזירים את האנרגיה הזאת לאטמוספירה, ומשם לחלל העמוק, כחום שאין בו עוד תועלת. החוק השני נשמר.

השוואה בין סולם קלווין לסולם צלזיוס.

הפיזיקאים זיהו עיקרון נוסף, שנקרא לעיתים קרובות החוק השלישי של התרמודינמיקה. לפיו, אי אפשר לקרר שום מערכת פיזיקלית עד לטמפרטורה של האפס המוחלט. חשבו על כך: באפס המוחלט התנועה האטומית הייתה מינימלית, ולא היו חום וחיכוך. מכונות היו יכולות לפעול ביעילות מושלמת. אבל אי אפשר להוציא ממערכת את כל החום שלה. קחו את הגז הקר ביותר שאתם יכולים לדמיין. אם תגדילו את הכלי שבו הוא נמצא, הגז יתקרר. אבל כדי להוציא ממנו את כל החום, הייתם צריכים להגדיל את הכלי עד אין סוף. אי אפשר להגיע לאפס המוחלט.

אפשר לסכם את שלושת חוקי התרמודינמיקה כך:

  • האנרגיה יכולה לשנות צורות, אבל הכמות הכוללת של האנרגיה במערכת סגורה, כולל אנרגיית החום, נשמרת תמיד.
  • האנטרופיה, כלומר אי-הסדר, של מערכת סגורה תמיד גדלה, ולכן כשהאנרגיה משנה צורות, כמות אנרגיית החום נוטה לגדול.
  • אי אפשר להוציא ממערכת פיזיקלית את כל החום שלה.

הנה דרך עממית לזכור את החוקים החשובים האלה. חשבו על החילופים של חום ושל צורות אנרגיה אחרות כעל משחק. בפיזיקה, מתברר, אי אפשר לקבל משהו בחינם. החוק הראשון אומר שאי אפשר לנצח. החוק השני אומר שאי אפשר אפילו לצאת בתיקו. והכי גרוע: החוק השלישי אומר שאי אפשר לפרוש מהמשחק!

→ הסעיף הקודם: 4.14 אנטרופיה  |  הסעיף הבא: 4.16 העברת חום ←

« הקודם
הבא »
תוכן העניינים:
פרק א' - כיצד פועל המדע?
  • 1.1 טבע המדע
  • 1.2 ראיות
  • 1.3 מדידות
  • 1.6 אומדן
  • 1.7 ממדים
  • 1.9 תצפיות ואי-ודאות
  • 1.12 סימון מדעי
  • 1.19 בדיקת השערות
  • 1.20 חקר מקרה – חיים על מאדים
  • 1.21 תיאוריות מדעיות
  • 1.22 מערכות ידע
  • 1.25 מחקר מדעי מודרני
  • 1.27 האסטרונומיה כמדע
  • 1.28 קנה מידה בחלל
  • 1.4 יחידות והשיטה המטרית
  • 1.5 שגיאות מדידה
  • 1.8 מסה, אורך וזמן
  • 1.10 ספרות משמעותיות ורמת הדיוק
  • 1.11 שגיאות וסטטיסטיקה
  • 1.13 דרכים להצגת נתונים
  • 1.14 לוגיקה
  • 1.15 מתמטיקה
  • 1.16 גאומטריה
  • 1.17 אלגברה
  • 1.18 לוגריתמים
  • 1.23 תרבות המדע
  • 1.24 הדמיות ממוחשבות
  • 1.26 תחומי האסטרונומיה
  • 1.29 קנה מידה בזמן
פרק ב' - אסטרונומיה תצפיתית
  • 2.1 שמי הלילה
  • 2.2 תנועות בשמים
  • 2.3 ניווט
  • 2.4 קבוצות כוכבים ועונות השנה
  • 2.5 הסיבה לעונות השנה
  • 2.6 סולם הבהירות
  • 2.7 גודל קווי וגודל זוויתי
  • 2.8 מופעי הירח
  • 2.9 ליקויים
  • 2.10 זוהר הקוטב
  • 2.11 חלוקת הזמן
  • 2.14 לוחות שנה שמשיים וירחיים
  • 2.15 תקציר תולדות האסטרונומיה
  • 2.20 האסטרונומיה היוונית
  • 2.21 אריסטו והקוסמולוגיה הגאוצנטרית
  • 2.12 יממה כוכבית ויממה שמשית
  • 2.13 חודש סינודי וחודש כוכבי
  • 2.16 סטונהנג'
  • 2.17 מצפים עתיקים
  • 2.18 ספירה ומדידה
  • 2.19 אסטרולוגיה
  • 2.22 אריסטרכוס והקוסמולוגיה ההליוצנטרית
  • 2.23 התקופה האפלה
  • 2.24 האסטרונומיה הערבית
  • 2.25 האסטרונומיה ההודית
  • 2.26 האסטרונומיה הסינית
  • 2.27 האסטרונומיה של המאיה
פרק ג' - המהפכה הקופרניקנית
  • 3.1 תלמי והמודל הגאוצנטרי
  • 3.2 הרנסנס
  • 3.3 קופרניקוס והמודל ההליוצנטרי
  • 3.4 טיכו ברהה
  • 3.5 יוהנס קפלר
  • 3.6 מסלולים אליפטיים
  • 3.7 חוקי קפלר
  • 3.8 גלילאו גליליי
  • 3.9 משפט גלילאו
  • 3.10 אייזק ניוטון
  • 3.11 חוק הכבידה העולמי של ניוטון
  • 3.12 תהליכים מחזוריים
  • 3.13 ריבוי העולמות
  • 3.14 הולדת המדע המודרני
  • 3.15 הסדר במערכת השמש
  • 3.16 קנה המידה של מערכת השמש
  • 3.17 רעיון המסע בחלל
  • 3.19 קיצור תולדות מסעי החלל
  • 3.20 הנחיתות על הירח
  • 3.21 תחנת החלל הבינלאומית
  • 3.22 משימות חלל מאוישות מול רובוטיות
  • 3.23 טיסות חלל מסחריות
  • 3.24 עתיד חקר החלל
  • 3.18 מסלולים
  • 3.25 החיים בחלל
  • 3.26 הירח, מאדים והלאה
  • 3.27 חברות אנושיות בחלל
פרק ד' - אנרגיה וחומר ביקום
  • 4.1 חומר ואנרגיה
  • 4.2 ראת'רפורד ומבנה האטום
  • 4.3 הפיזיקה היוונית הקדומה
  • 4.4 דלטון והאטומים
  • 4.5 הטבלה המחזורית
  • 4.6 מבנה האטום
  • 4.7 אנרגיה
  • 4.8 חום וטמפרטורה
  • 4.9 אנרגיה קינטית ואנרגיה פוטנציאלית
  • 4.10 שימור אנרגיה
  • 4.11 מהירות חלקיקי גז
  • 4.12 מצבי הצבירה של החומר
  • 4.13 תרמודינמיקה
  • 4.14 אנטרופיה
  • 4.15 חוקי התרמודינמיקה
  • 4.17 קרינת חום
  • 4.18 חוק וין
  • 4.19 קרינה מפלנטות ומכוכבים
  • 4.20 חום פנימי בפלנטות ובכוכבים
  • 4.16 העברת חום
  • 4.21 תהליכים אקראיים
פרק ה' - מערכת ארץ-ירח
  • 5.1 הארץ והירח
  • 5.2 ניסיונות בהערכת גיל הארץ
  • 5.3 התקררות כדור הארץ
  • 5.4 תיארוך רדיואקטיבי
  • 5.5 קביעת גיל הירח והארץ
  • 5.6 חום פנימי ופעילות גיאולוגית
  • 5.7 מבנה פנימי של הארץ והירח
  • 5.8 סוגי סלעים
  • 5.9 שכבות בארץ ובירח
  • 5.10 מים בכדור הארץ
  • 5.11 כדור הארץ המשתנה
  • 5.12 תנועת הלוחות
  • 5.13 הרי געש
  • 5.14 תהליכים גיאולוגיים
  • 5.15 מכתשי פגיעה
  • 5.16 זמן גיאולוגי
  • 5.17 הכחדות המוניות
  • 5.18 אבולוציה וסביבה קוסמית
  • 5.19 האטמוספירה והאוקיינוסים של כדור הארץ
  • 5.20 מזג אוויר ומחזור האוויר
  • 5.21 שינויים סביבתיים בכדור הארץ
  • 5.22 מערכת כדור הארץ–ירח
  • 5.23 ההיסטוריה הגיאולוגית של הירח
  • 5.24 כוחות גאות
  • 5.25 השפעות של כוחות גאות
  • 5.26 חקר הירח לאורך ההיסטוריה
  • 5.27 פני הירח
  • 5.28 קרח על הירח
  • 5.29 מוצא הירח
  • 5.30 בני אדם על הירח
פרק ו' - פלנטות ארציות
  • 6.1 מדוע ללמוד על פלנטות?
  • 6.2 הפלנטות
  • 6.3 פלנטות ארציות
  • 6.4 מרקורי
  • 6.7 נוגה
  • 6.8 תופעות געשיות בנוגה
  • 6.9 אפקט חממה בנוגה
  • 6.10 פעילות טקטונית בנוגה
  • 6.12 אגדות מאדים
  • 6.13 מחקרים מוקדמים של מאדים
  • 6.16 מחקר מאדים
  • 6.17 הגיאולוגיה של מאדים
  • 6.14 מבט מקרוב על קרקע מאדים
  • 6.23 ירחי מאדים
  • 6.5 מסלולי מרקורי
  • 6.6 פני השטח של מרקורי
  • 6.11 חקר נוגה
  • 6.15 מאדים במבט מודרני
  • 6.18 מים במאדים
  • 6.19 כיפות הקוטב של מאדים
  • 6.20 שינויי אקלים במאדים
  • 6.21 טרפורמינג של מאדים
  • 6.22 חיים במאדים
  • 6.24 מטאוריטים ממאדים
  • 6.25 פלנטולוגיה השוואתית
  • 6.26 שכיחות המכתשים
  • 6.27 ספירת מכתשים
  • 6.28 אי-ודאות במדידה
  • 6.29 השדות המגנטיים של הפלנטות הארציות
  • 6.30 הרים ובקעים
  • 6.31 חקר פני הפלנטות במכ"ם
  • 6.32 מדידת מרחק וגובה בלייזר
  • 6.33 כבידה ואטמוספירות
פרק ז' - פלנטות ענקיות וירחיהן
  • 7.1 פלנטות גז ענקיות
  • 7.2 האטמוספירות בענקי הגז
  • 7.3 עננים בענקי הגז
  • 7.4 המבנה הפנימי של ענקי הגז
  • 7.5 קרינת חום מענקי הגז
  • 7.6 היש חיים בענקי הגז?
  • 7.7 מדוע הן כה ענקיות?
  • 7.8 חוקי הגזים
  • 7.9 הטבעות של ענקי הגז
  • 7.11 כיצד נוצרו הטבעות?
  • 7.12 גבול רוש
  • 7.15 ירחים של הפלנטות הגדולות
  • 7.17 משימת וויאג'ר
  • 7.18 פלנטת צדק
  • 7.19 הירחים הגליליאניים
  • 7.24 תופעות געשיות באיו
  • 7.25 שבתאי
  • 7.26 מסע קאסיני לשבתאי
  • 7.27 טיטאן – גדול ירחי שבתאי
  • 7.29 גילוי אורנוס ונפטון
  • 7.30 אורנוס
  • 7.32 נפטון
  • 7.10 המבנה של מערכות הטבעות
  • 7.13 תהודה והרמוניות
  • 7.14 כוחות גאות במערכת השמש
  • 7.16 הגיאולוגיה של הירחים הגדולים
  • 7.20 גנימד, ירח של צדק
  • 7.21 אירופה, ירח של צדק
  • 7.22 קליסטו, ירח של צדק
  • 7.23 איו, ירח של צדק
  • 7.28 אנקלדוס, ירח של שבתאי
  • 7.31 מירנדה, ירח של אורנוס
  • 7.33 טריטון, ירח של נפטון
פרק ח' - גופים במרחב הפלנטרי
  • 8.1 גופים במרחב הפלנטרי
  • 8.2 שביטים
  • 8.4 מבנה גרעין השביט
  • 8.5 הכימיה של השביט
  • 8.6 ענן אורט וחגורת קויפר
  • 8.7 חגורת קויפר
  • 8.8 מסלולי השביטים
  • 8.9 מהלך חיי שביט
  • 8.10 הגופים הגדולים בחגורת קויפר
  • 8.11 מטאורים וממטרי מטאורים
  • 8.13 אסטרואידים
  • 8.15 צורת האסטרואידים
  • 8.20 אירוע טונגוסקה
  • 8.21 איומים מהחלל
  • 8.23 פגיעות בצדק
  • 8.24 הזדמנויות בחלל הבין-פלנטרי
  • 8.3 תצפיות מוקדמות בשביטים
  • 8.12 הפרעות כבידתיות
  • 8.14 סקרים של אסטרואידים שחוצים את מסלול כדור הארץ
  • 8.16 ההרכב של האסטרואידים
  • 8.17 מבוא למטאוריטים
  • 8.18 מקורם של המטאוריטים
  • 8.19 סוגי המטאוריטים
  • 8.22 הסתברות ופגיעות
פרק ט' - כיצד נוצרה המערכת הפלנטרית?
  • 9.1 כיצד נוצרה מערכת השמש?
  • 9.2 ראשית מערכת השמש
  • 9.3 שימור תנע זוויתי
  • 9.4 תנע זוויתי בענן קורס
  • 9.5 התכווצות הלמהולץ
  • 9.6 ויקטור ספרונוב ויצירת הפלנטות
  • 9.7 קריסת ערפילית השמש
  • 9.9 מפלנטסימלים לפלנטות
  • 9.10 התלכדות ויצירת הגופים במערכת השמש
  • 9.11 הפרדה פלנטרית – דִּיפֶרֶנְצְיַאצְיָה
  • 9.8 למה קרסה ערפילית השמש?
  • 9.12 שדות מגנטיים בפלנטות
  • 9.13 מוצאם של הירחים
  • 9.14 הגופים הקטנים והיווצרות מערכת השמש
  • 9.15 התפתחות הדרגתית וכמה קטסטרופות
  • 9.16 כאוס ודטרמיניזם
  • 9.17 פלנטות מחוץ למערכת השמש
  • 9.18 תגליות של פלנטות חוץ-שמשיות
  • 9.19 גילוי פלנטות בשיטת דופלר
  • 9.20 גילוי פלנטות בשיטת המעבר
  • 9.21 משימת קפלר
  • 9.22 גילוי ישיר של פלנטות
  • 9.23 תכונות הפלנטות החוץ-שמשיות
  • 9.24 מה מלמדים הסקרים של פלנטות חוץ-שמשיות
  • 9.25 העתיד של חיפוש הפלנטות
פרק י' - גלוי קרינה מהחלל
  • 10.1 תצפיות ביקום
  • 10.2 הקרינה והיקום
  • 10.3 טבע האור
  • 10.4 הספקטרום האלקטרומגנטי
  • 10.5 תכונות הגלים
  • 10.6 גלים וחלקיקים
  • 10.7 כיצד נעה הקרינה
  • 10.8 התכונות של הקרינה האלקטרומגנטית
  • 10.9 אפקט דופלר
  • 10.10 קרינה בלתי נראית
  • 10.14 קווים ספקטרליים
  • 10.15 קווים ופסי פליטה
  • 10.16 ספקטרום בליעה ופליטה
  • 10.17 חוקי קירכהוף
  • 10.18 חישה ופיענוח של מידע אסטרונומי
  • 10.19 הטלסקופ
  • 10.20 הטלסקופ האופטי
  • 10.21 גלאים אופטיים
  • 10.22 אופטיקה אדפטיבית
  • 10.11 ספקטרום תרמי
  • 10.12 תורת הקוונטים
  • 10.13 עקרון אי-הוודאות
  • 10.23 עיבוד תמונה
  • 10.24 מידע דיגיטלי
  • 10.25 טלסקופי רדיו
  • 10.26 טלסקופים בחלל
  • 10.27 טלסקופ החלל האבל
  • 10.28 אינטרפרומטריה
  • 10.29 שטח איסוף וכושר הפרדה
  • 10.30 מצפים בחזית המחקר
פרק י"א - השמש - הכוכב שלנו
  • 11.1 השמש
  • 11.2 הכוכב הקרוב ביותר
  • 11.3 תכונותיה של השמש
  • 11.4 קלווין וגיל השמש
  • 11.5 הרכב השמש
  • 11.6 אנרגיה גרעינית
  • 11.7 המרת מסה לאנרגיה
  • 11.8 דוגמאות להמרת מסה-אנרגיה
  • 11.9 אנרגיה מביקוע גרעיני
  • 11.10 אנרגיה מהיתוך גרעיני
  • 11.11 תהליכים גרעיניים בשמש
  • 11.12 פנים השמש
  • 11.13 זרימת האנרגיה בשמש
  • 11.18 הכרומוספירה והקורונה
  • 11.15 נייטרינים מהשמש
  • 11.16 תנודות השמש
  • 11.19 כתמי השמש
  • 11.14 התנגשויות ואטימות
  • 11.17 האטמוספירה של השמש
  • 11.20 מחזור השמש
  • 11.21 רוח השמש
  • 11.22 ההשפעות של השמש על כדור הארץ
  • 11.23 מקורות אנרגיה קוסמיים
פרק י"ב - תכונותיהם של כוכבים
  • 12.1 כוכבים
  • 12.2 שמות כוכבים
  • 12.3 תכונות כוכבים
  • 12.4 המרחק לכוכבים
  • 12.5 שטף ובהירות נראית
  • 12.6 בהירות מוחלטת
  • 12.7 מדידת המרחק לכוכבים
  • 12.8 פרלקסה של כוכבים
  • 12.9 ספקטרום הכוכבים
  • 12.10 מיון ספקטרלי
  • 12.11 טמפרטורה וסוג ספקטרלי
  • 12.13 תנועת כוכבים בחלל
  • 12.14 נגיהות של כוכבים
  • 12.15 הגודל של כוכבים
  • 12.16 חוק סטפן-בולצמן
  • 12.17 מסת כוכבים
  • 12.12 הרכב הכוכבים
  • 12.18 שיווי משקל הידרוסטטי
  • 12.19 מיון כוכבים
  • 12.20 דיאגרמת הרצשפרונג-ראסל
  • 12.21 מדגם לפי נפח ומדגם לפי בהירות
  • 12.22 כוכבים בגדלים שונים
  • 12.23 להבין את הסדרה הראשית
  • 12.24 מבנה הכוכבים
  • 12.25 התפתחות כוכבים
פרק י"ג - הולדתם ומותם של כוכבים
  • 13.1 הולדתו ומותו של כוכב
  • 13.2 הבנת הלידה והמוות של כוכבים
  • 13.3 שכיחות היסודות ביקום
  • 13.4 היווצרות כוכבים
  • 13.5 עננים מולקולריים
  • 13.6 כוכבים צעירים
  • 13.7 כוכבי T טאורי
  • 13.8 גבולות מסת הכוכבים
  • 13.9 ננסים חומים
  • 13.10 צבירי כוכבים צעירים
  • 13.11 קדירת היסודות
  • 13.12 כוכבי הסדרה הראשית
  • 13.13 תגובות גרעיניות בסדרה הראשית
  • 13.14 משך החיים בסדרה הראשית
  • 13.15 כוכבים מפותחים
  • 13.18 ענקים אדומים
  • 13.19 כוכבים בענף האופקי ובענף הענקים האסימפטוטי
  • 13.20 כוכבים משתנים
  • 13.16 מחזורים בחייהם ומותם של כוכבים
  • 13.21 כוכבים מגנטיים
  • 13.22 אובדן מסה בכוכבים
  • 13.24 ננסים לבנים
  • 13.25 סופרנובה
  • 13.26 לצפות במותו של כוכב
  • 13.28 כוכבי נייטרונים ופולסרים
  • 13.29 תורת היחסות הפרטית
  • 13.30 תורת היחסות הכללית
  • 13.31 חורים שחורים
  • 13.32 תכונותיהם של חורים שחורים
  • 13.23 ערפיליות פלנטריות
  • 13.17 יצירת היסודות הכבדים
  • 13.27 סופרנובה 1987A
פרק י"ד - שביל החלב
  • 14.1 פיזור כוכבים בחלל
  • 14.2 בני לוויה של כוכבים
  • 14.3 מערכות של כוכבים כפולים
  • 14.4 כוכבים כפולים ומרובים
  • 14.5 העברת מסה בכוכבים כפולים
  • 14.6 כוכבים כפולים ומסות של כוכבים
  • 14.7 נובה וסופרנובה
  • 14.8 מערכות כפולות אקזוטיות
  • 14.10 איך נוצרים כוכבים כפולים ומרובים
  • 14.11 הסביבה של הכוכבים
  • 14.12 התווך הבין-כוכבי
  • 14.13 השפעת החומר הבין-כוכבי על אור הכוכבים
  • 14.9 התפרצויות קרינת גמא
  • 14.14 המבנה של התווך הבין-כוכבי
  • 14.15 הכחדה והאדמה בגלל אבק
  • 14.16 קבוצות של כוכבים
  • 14.17 צבירים פתוחים
  • 14.18 צבירים כדוריים
  • 14.19 מרחקים לקבוצות של כוכבים
  • 14.20 הגיל של קבוצות כוכבים
  • 14.21 המבנה של שביל החלב
  • 14.22 ויליאם הרשל
  • 14.23 איזוטרופיה ואנאיזוטרופיה
  • 14.24 מיפוי שביל החלב
פרק ט"ו - גלקסיות
  • 15.1 גלקסיית שביל החלב
  • 15.2 מיפוי דיסקת הגלקסיה
  • 15.3 מבנים ספירליים בגלקסיות
  • 15.4 המסה של גלקסיית שביל החלב
  • 15.5 חומר אפל בגלקסיית שביל החלב
  • 15.6 מסת הגלקסיה
  • 15.7 מרכז הגלקסיה
  • 15.9 אוכלוסיות כוכבים
  • 15.10 היווצרות גלקסיית שביל החלב
  • 15.11 גלקסיות
  • 15.12 הוויכוח בין שאפלי לקרטיס
  • 15.15 מדידת מרחקים באמצעות קפאידים
  • 15.8 החור השחור במרכז הגלקסיה
  • 15.13 אדווין האבל
  • 15.14 מרחקים לגלקסיות
  • 15.16 סיווג גלקסיות
  • 15.17 גלקסיות ספירליות
  • 15.18 גלקסיות אליפטיות
  • 15.19 גלקסיות עדשתיות
  • 15.20 גלקסיות ננסיות ולא-סדירות
  • 15.21 סקירה של מבני הגלקסיות
  • 15.22 הקבוצה המקומית
  • 15.23 זמן מעבר האור
  • 15.24 גודל ונגיהות של גלקסיות
  • 15.25 יחס מסה–אור
  • 15.26 חומר אפל בגלקסיות
  • 15.27 הכבידה של גופים רבים
  • 15.28 התפתחות גלקסיות
  • 15.29 יחסי גומלין בין גלקסיות
  • 15.30 היווצרות גלקסיות
פרק ט"ז - היקום המתפשט
  • 16.1 היסט לאדום של גלקסיות
  • 16.2 היקום המתפשט
  • 16.3 היסט לאדום קוסמולוגי
  • 16.4 יחס האבל
  • 16.5 הקשר בין היסט לאדום למרחק
  • 16.6 מדדי מרחק לגלקסיות
  • 16.7 הגודל והגיל של היקום
  • 16.8 קבוע האבל
  • 16.9 המבנה של היקום בקנה מידה גדול
  • 16.13 חומר אפל בקנה המידה הגדול ביותר
  • 16.14 הגלקסיות הרחוקות ביותר
  • 16.16 גלקסיות פעילות
  • 16.18 גילוי הקוואזרים
  • 16.19 קוואזרים
  • 16.15 חורים שחורים בגלקסיות קרובות
  • 16.23 קוואזרים ככלי לחקר היקום
  • 16.22 מקור האנרגיה של הקוואזרים
  • 16.24 ההיסטוריה של יצירת הכוכבים ביקום
  • 16.10 התקבצות של גלקסיות
  • 16.11 צבירי גלקסיות
  • 16.12 סקירה של המבנה בקנה מידה גדול
  • 16.17 גלקסיות רדיו
  • 16.20 סוגים של עדשות כבידה
  • 16.21 התכונות של קוואזרים
  • 16.25 ההיסטוריה של התפשטות היקום
פרק י"ז - קוסמולוגיה
  • 17.1 קוסמולוגיה
  • 17.2 קוסמולוגיות קדומות
  • 17.3 תורת היחסות והקוסמולוגיה
  • 17.4 מודל המפץ הגדול
  • 17.5 העיקרון הקוסמולוגי
  • 17.6 התפשטות היקום
  • 17.7 יצירת היסודות הקוסמית
  • 17.8 קרינת הרקע הקוסמית
  • 17.9 גילוי קרינת הרקע הקוסמית
  • 17.10 מדידת עקמומיות המרחב
  • 17.11 אבולוציה קוסמית
  • 17.12 התפתחות מבנה היקום
  • 17.13 הצפיפות הקוסמית הממוצעת
  • 17.14 הצפיפות הקריטית
  • 17.15 חומר אפל ואנרגיה אפלה
  • 17.16 גיל היקום
  • 17.17 קוסמולוגיה מדויקת
  • 17.18 עתידו של תוכן היקום
  • 17.19 גורל היקום
  • 17.20 חלופות למודל המפץ הגדול
  • 17.21 מרחב-זמן
  • 17.22 חלקיקים וקרינה
  • 17.23 היקום המוקדם מאוד
  • 17.24 מסה ואנרגיה ביקום המוקדם
  • 17.25 חומר ואנטי-חומר
  • 17.26 כוחות הטבע
  • 17.27 כוונון עדין בקוסמולוגיה
  • 17.28 העיקרון האנתרופי בקוסמולוגיה
  • 17.29 תורת המיתרים והקוסמולוגיה
  • 17.30 הרב-יקום
  • 17.31 גבולות הידע
פרק י"ח - החיים בכדור הארץ
  • 18.1 טבע החיים
  • 18.2 הכימיה של החיים
  • 18.3 מולקולות החיים
  • 18.4 ראשית החיים בכדור הארץ
  • 18.5 ראשיתן של מולקולות מורכבות
  • 18.6 הניסוי של מילר ויורי
  • 18.7 העולם שלפני ה-RNA
  • 18.8 עולם ה-RNA
  • 18.9 ממולקולות לתאים
  • 18.10 חילוף חומרים
  • 18.11 אורגניזמים אנאירוביים
  • 18.12 אקסטרמופילים
  • 18.14 פסיכרופילים
  • 18.21 חשיבות המים לחיים
  • 18.24 DNA ותורשה
  • 18.28 ברירה טבעית
  • 18.32 השערת גאיה
  • 18.33 החיים והסביבה הקוסמית
  • 18.13 תרמופילים
  • 18.15 קסרופילים
  • 18.16 הלופילים
  • 18.17 ברופילים
  • 18.18 אצידופילים
  • 18.19 אלקליפילים
  • 18.20 יצורים עמידים לקרינה
  • 18.22 מערכות הידרותרמיות
  • 18.23 צורן לעומת פחמן
  • 18.25 החיים כמידע דיגיטלי
  • 18.26 ביולוגיה סינתטית
  • 18.27 חיים במחשב
  • 18.29 עץ החיים
  • 18.30 אבולוציה ותבונה
  • 18.31 תרבות וטכנולוגיה
פרק י"ט - חיים ביקום
  • 19.1 החיים ביקום
  • 19.2 אסטרוביולוגיה
  • 19.3 החיים מחוץ לכדור הארץ
  • 19.4 אתרים אפשריים לקיום חיים
  • 19.5 מולקולות מורכבות בחלל
  • 19.6 חיים במערכת השמש
  • 19.10 השערת כדור הארץ הנדיר
  • 19.11 האם אנחנו לבד?
  • 19.15 תולדות החיפוש אחר תבונה מחוץ לכדור הארץ
  • 19.21 איפה הם?
  • 19.18 הדרך הטובה ביותר לתקשר
  • 19.7 לוול והתעלות במאדים
  • 19.8 המשמעות של חיים במאדים
  • 19.9 סביבות קיצוניות במערכת השמש
  • 19.12 עצמים מעופפים בלתי מזוהים (עב"מים)
  • 19.13 החיפוש אחר תבונה מחוץ לכדור הארץ
  • 19.14 משוואת דרייק
  • 19.16 פרויקטים חדשים בחיפוש אחר תבונה מחוץ לכדור הארץ
  • 19.17 זיהוי של מסר
  • 19.19 השאלה של פרמי
  • 19.20 העיקרון האנתרופי
מדיניות הפרטיות | כל הזכויות שמורות ל-שיר-שירותי ידע ברשת, אשדות יעקב איחוד © 2022
Design by Visuali

כלי נגישות

גודל טקסט
הצהרת נגישות
by Studio Visuali
logo

אנחנו משתמשים בעוגיות

אנו משתמשים בעוגיות כדי לשפר את חוויית הגלישה שלך, לנתח את השימוש באתר ולהתאים עבורך תוכן שיווקי. בלחיצה על "אישור הכל" אתה מאשר את השימוש בעוגיות. באפשרותך לנהל את העדפותיך, לדחות עוגיות שאינן הכרחיות או לקרוא עוד במדיניות הפרטיות שלנו.

מדיניות פרטיות

Visuali — Cookie Consent

עוגיות הכרחיות

עוגיות אלו נדרשות לתפקוד הבסיסי של האתר ולא ניתן לכבותן.

עוגיות פונקציונליות

מאפשרות לאתר לזכור את העדפותיך, כגון שפה או אזור.

עוגיות אנליטיקה

עוזרות לנו להבין כיצד המבקרים משתמשים באתר, לשם שיפור השירות.

עוגיות שיווק

משמשות להצגת פרסומות רלוונטיות עבורך ולמדידת אפקטיביות קמפיינים.

גלילה לראש העמוד