מצפה הכוכבים כנרת
  • ספר לימוד
    • פרק א' – כיצד פועל המדע?
    • פרק ב' – אסטרונומיה קדומה
    • פרק ג' – המהפכה הקופרניקנית
    • פרק ד' – אנרגיה וחומר ביקום
    • פרק ה' – מערכת ארץ-ירח
    • פרק ו' – פלנטות ארציות
    • פרק ז' – פלנטות ענקיות וירחיהן
    • פרק ח' – גופים במרחב הפלנטרי
    • פרק ט' – כיצד נוצרה המערכת הפלנטרית?
    • פרק י' – גלוי קרינה מהחלל
    • פרק י"א – השמש – הכוכב שלנו
    • פרק י"ב – תכונותיהם של כוכבים
    • פרק י"ג – הולדתם ומותם של כוכבים
    • פרק י"ד – שביל החלב
    • פרק ט"ו – גלקסיות
    • פרק ט"ז – היקום המתפשט
    • פרק י"ז – קוסמולוגיה
    • פרק י"ח – החיים בכדור הארץ
    • פרק י"ט – חיים ביקום
  • הדמיות
  • עבודות זעירות
    • מהם מטאוריטים?
    • מה הם כתמי שמש?
    • מה קורה לחלקי השמש כאשר הם מתפרצים מהשמש ומה תוצאת נפילתם?
    • מדוע כוכב הלכת אורנוס מסתחרר בשכיבה על הצד?
    • מדוע צבעו של מאדים אדום?
    • מדוע כוכב הלכת אורנוס מסתחרר בשכיבה על הצד?
    • למה נעלמו המים במאדים?
    • איך כוכב הלכת צדק נוצר, הגיע למערכת השמש והחל להסתובב סביבה במסלול הקבוע?
    • כיצד נוצרו טבעותיו של שבתאי (saturn)?
  • פעילויות תלמידים
    • בית ספר יסודי
    • חטיבת ביניים
    • בית ספר תיכון
  • מצפה כוכבים רובוטי
  • פרויקטים
    • מייזמים שמתקיימים כעת
    • מייזמים שהסתיימו
    • תערוכת טילאות
  • צור קשר
  • ראשי
  • ספר לימוד
  • הדמיות באסטרונומיה
  • עבודות זעירות
  • אסטרוטופ
  • פעילויות תלמידים
  • מצפה כוכבים רובוטי
  • פרויקטים
  • צור קשר
מצפה הכוכבים כנרת
  • ספר לימוד
    • פרק א' – כיצד פועל המדע?
    • פרק ב' – אסטרונומיה קדומה
    • פרק ג' – המהפכה הקופרניקנית
    • פרק ד' – אנרגיה וחומר ביקום
    • פרק ה' – מערכת ארץ-ירח
    • פרק ו' – פלנטות ארציות
    • פרק ז' – פלנטות ענקיות וירחיהן
    • פרק ח' – גופים במרחב הפלנטרי
    • פרק ט' – כיצד נוצרה המערכת הפלנטרית?
    • פרק י' – גלוי קרינה מהחלל
    • פרק י"א – השמש – הכוכב שלנו
    • פרק י"ב – תכונותיהם של כוכבים
    • פרק י"ג – הולדתם ומותם של כוכבים
    • פרק י"ד – שביל החלב
    • פרק ט"ו – גלקסיות
    • פרק ט"ז – היקום המתפשט
    • פרק י"ז – קוסמולוגיה
    • פרק י"ח – החיים בכדור הארץ
    • פרק י"ט – חיים ביקום
  • הדמיות
  • עבודות זעירות
    • מהם מטאוריטים?
    • מה הם כתמי שמש?
    • מה קורה לחלקי השמש כאשר הם מתפרצים מהשמש ומה תוצאת נפילתם?
    • מדוע כוכב הלכת אורנוס מסתחרר בשכיבה על הצד?
    • מדוע צבעו של מאדים אדום?
    • מדוע כוכב הלכת אורנוס מסתחרר בשכיבה על הצד?
    • למה נעלמו המים במאדים?
    • איך כוכב הלכת צדק נוצר, הגיע למערכת השמש והחל להסתובב סביבה במסלול הקבוע?
    • כיצד נוצרו טבעותיו של שבתאי (saturn)?
  • פעילויות תלמידים
    • בית ספר יסודי
    • חטיבת ביניים
    • בית ספר תיכון
  • מצפה כוכבים רובוטי
  • פרויקטים
    • מייזמים שמתקיימים כעת
    • מייזמים שהסתיימו
    • תערוכת טילאות
  • צור קשר
  • ראשי
  • ספר לימוד
  • הדמיות באסטרונומיה
  • עבודות זעירות
  • אסטרוטופ
  • פעילויות תלמידים
  • מצפה כוכבים רובוטי
  • פרויקטים
  • צור קשר

4.16 קרינת חום

הקרינה היא הדרך העיקרית שבה חום ואנרגיה נעים ברחבי היקום. האנרגיה של כל כוכב, כולל השמש, עוברת בחלל בצורת קרינה. אנו מצליחים ללכוד ולנתח את הקרינה שלהם בעזרת טלסקופים בכדור הארץ ומחוצה לו. לעת עתה, נתמקד בתפקיד הקרינה בהעברת חום ואנרגיה.

קרינת חום של גופים בטמפרטורות שונות. ככל שהטמפרטורה גבוהה יותר כך עוצמת הקרינה גדלה ואורך הגל של השיא מתקצר.
באדיבות וויקיפדיה

מהם המושגים בסיסיים שאנחנו צריכים לדעת כדי לדבר על קרינה? ניוטון היה הראשון לתאר את מרכיבי הקרינה הנפלטת מהשמש. הוא בחן קרן אור צרה שחדרה לחדר חשוך והעביר אותה דרך מנסרה. האור התפרש למערך צבעים שכמהו ניתן לראות בקשת בענן. ניוטון הוכיח כי הקרינה הנראית של השמש מורכבת מתערובת של אור בצבעים שונים. מערך הצבעים שראה ניוטון כולל: אדום, כתום, צהוב, ירוק, כחול, אינדיגו וסגול – נקרא הספקטרום הנראה. (אנשים רבים משתמשים בקיצור "אכץ יכאס" כדי לזכור את הרצף הזה). ניוטון לא היה האדם הראשון שיצר ספקטרום של אור נראה, אבל הוא היה הראשון שהסיק באופן שיטתי את תכונות האור. כמה מדענים חשבו כי הצבעים אינם חלק מאור לבן, והם נוצרים על ידי המנסרה עצמה. בניסוי נוסף ניוטון העביר את הספקטרום הנראה דרך מנסרה שנייה והראה כי הוא התכנס בחזרה לאור לבן. אור לבן הוא אכן תערובת של צבעים. אבל האם הצבעים הם תכונה בסיסית של האור? ניוטון בחר צבע אחד מן הספקטרום וניסה לפזר אותו פעם נוספת באמצעות מנסרה שנייה. אור כחול נשאר אור כחול ואור אדום נשאר אור אדום. הצבעים מייצגים אפוא תכונה בסיסית של אור.

ניוטון חשב על אור כזרם של חלקיקים זעירים. מדענים אחרים הבחינו כי לאור היו תכונות גליות. כפי שמתברר, ניתן  לחשוב על האור כגל או כחלקיק. בשנת 1800, עשה אסטרונום ומלחין בשם ויליאם הרשל ניסוי מעניין. הוא העביר את אור השמש מבעד למנסרה כפי שעשה ניוטון לפני כן. כאשר הניח מדחום בכל צבע, המדחום התחמם, מכיוון שאור השמש בכל צבע נושא אנרגיה היכולה להפוך לחום. אחר כך הניח את המדחום מעבר לקצה האדום של הספקטרום, שם לא נראה אור שמש. האם באזור זה יתחמם המדחום, תהה הרשל? למרבה הפלא כך היה. הרשל גילה שיש קרינה "מעבר לספקטרום הנראה" שאיננו יכולים לראות. קרינה זו נקראת קרינה אינפרא אדומה IR.

אורך הגל של גלים הוא המרחק בין שיא לשיא או המרחק בין שפל לשפל – מסומן באות היוונית ג.
באדיבות וויקיפדיה

הדרך הקלה ביותר לחשוב על קרינה היא לבחון את התכונות שלה כגל. כאשר אור עובר נפיצה באמצעות מנסרה ויוצר ספקטרום, כל צבע מתאים גל באורך שונה. "אורך הגל" מתייחס למרחק בין שני פסגות או שקעים בגל. בכל פעם שאתה רואה את המילה "אורך גל" בהתייחס לאור, אתה יכול להחליף את המילה ב"צבע", אם הדבר מסייע לך להבין את הרעיון טוב יותר. שים לב, עם זאת, כי רק לצורך הנוחות אנו מציינים שבעה צבעים בספקטרום כמפורט לעיל. השינוי בצבע נעשב באופן רציף ומתמשך על פני הספקטרום. אור כחול הוא בעל אורך הגל הקצר ביותר בתחום הנראה הוא 0.0004 מילימטרים. לאור אדום יש אורכי גל ארוכים יותר כ- 0.0007 מילימטרים. לקרינת אינפרא אדום יש אורכי גל ארוכים מכדי שהעין האנושית תוכל לראותם – למעלה מ- 0.001 מילימטרים.

עוצמת הקרינה המקסימלית של השמש נמצאת באורכי הגל ה"צהוב": אורכי הגל שתאי הקולטן בעין האנושית רגישים ביותר. למעשה, זוהי דוגמה לדרך שבה בני האדם מסתגלים לסביבתם באמצאות האבולוציה. עוצמת הקרינה יורדת בהדרגה לאורכי גל ארוכים וקצרים יותר. מן השילוב של אורכי גל, אנו רואים את השמש בצבע צהבהב לבן. ספקטרום הקרינה משתרע מעבר לטווח הגלים שבו העיניים קולטות אור. אורכי גל קצרים מדי לעיניים שלנו נקראים קרינה אולטרה סגולה. השמש פולטת קרינה בלתי נראית הן בתחום אולטרה סגול והן בתחום אינפרא אדום.

טמפרטורה קשורה בתנועות מיקרוסקופיות של אטומים ומולקולות. ככל שהאנרגיה הקינטית של החלקיקים גדולה יותר, כך טמפרטורת החומר גבוהה יותר. חלקיקים הנמצאים בתנועה פולטים ספקטרום קרינה רציף. ככל שהאנרגיה הקינטית של החלקיקים גדולה יותר כך קצר יותר אורך הגל של הקרינה. הספקטרום של קרינה הנפלט מגוף חם תלוי בטמפרטורה שלו בדרך פשוטה, ומבוטא על ידי חוק ויין. מכיוון שכל האטומים והמולקולות נמצאים בתנועה מתמדת, כל הגופים פולטים קרינת חום. אנו יכולים גם לראות מדוע הקרינה אינה תלויה בהרכב הכימי של הגוף. אם היה לנו גוש ברזל וגוש זהב באותה טמפרטורה, אטומי הברזל ואטומי הזהב היו בעלי אותה אנרגיה קינטית. לכן אטומי הברזל ואטומי הזהב היו פולטים אותה קרינת חום.

הספקטרום האלקטרו-מגנטי מכיל תחומים רבים שאינם נראים. ניתן לאפיין אות באמצעות אורך הגל או באמצעות התדירות.
באדיבות וויקפדיה

אם גוף כל הזמן פולט קרינת חום, למה אנחנו לא רואים אותה? גופים בטמפרטורת החדר פולטים בעיקר קרינה אינפרא אדומה שאנחנו לא יכולים לראות. הכרחי שהקרינה תפלט בחלק הנראה של הספקטרום כדי שנוכל לראותה. כיום קיימת טכנולוגיה המאפשרת לזהות ולצלם תמונות של גופים הפולטים קרינה אינפרא אדומה,  בדיוק כמו שאנחנו עושים עם אור נראה. ככל שהטמפרטורות עולות, הקרינה הדומיננטית בספקטרום נעה לעבר אורכי גל ההולכים ומתקצרים. רק כאשר גופים מגיעים לטמפרטורות גבוהות הקרינה הדומיננטית נמצאת בתחם הנראה של הספקטרום. במילים אחרות, אנו יכולים לראות אור הנפלט מגוף חם מאוד.

הדלקת תנור חשמלי עשויה לשמש דוגמה טובה של החוק של חוק ווין. הסליל של התנור מתחיל בטמפרטורת החדר (כ- 3000K) וצבעו אפור משעמם. הצבע אפור אינו של האור הנפלט על ידי סליל; זהו צבע המתכת המוחזר ממנה לאחר שהאור בחדר פגע בה. אבל אז סליל מתחמם, ובסופו של דבר אנחנו מתחילים לראות זוהר אדום עמום. בסליל שמתחמם האור הופך בהיר יותר ובסופו של דבר צבעו הופך כתום אדום. (ללבה מותכת יש זוהר אדום דומה, והיא בעלת טמפרטורה של  1100-1500 קלווין). אם הסליל יכול  להוסיף ולהתחמם, הקרינה תהפוך צהובה יותר ולבסוף תגיע לתערובת צבעים הדומה לאור השמש. מכיוון שרוב הגופים בחיי היום-יום הם קרירים מכדי להיות "אדומים", הקרינה התרמית שלהם נמצאת בתחום האינפרא-אדום, והיא בלתי נראית.

חוט להט של נורה מתחיל להאיר רק כאשר הזרם החשמלי גורם לטמפרטורה שלו לעלות מעבר ל- 2000 מעלות. מתחת לטמפרטורה זו הוא פולט קרינה בתחום שאינו נראה.
באדיבות pixabay

קל להתבלבל כאשר חושבים על צבע של קרינת חום. אנו רואים חפצים רגילים ביותר בשל האור המוחזר מהשמש או ממנורות. ספר כחול הוא לא חם יותר מאשר ספר אדום; הוא רק מחזיר חלק אחר של הספקטרום הפוגע בו. בחדר ללא מקור אור, לספר אין צבע כי אין אור שיוחזר! אנו רואים גם את הירח ואת כוכבי הלכת בעזרת החזרה של אור השמש. הגופים היחידים הפולטים קרינה בתחום הנראה הם גופים בעלי טמפרטורה של כמה אלפי מעלות קלווין, כמו השמש או חוט להט של נורה. חשוב להבין את ההבדל הזה. אפשר שתשאל ומה לגבי נורת פלורסנט, שהיא קרה למגע? לגז בתוך סוג זה של מקור האור יש צפיפות נמוכה מאוד. בעוד שלאטומי הגז בתוך הנורה יש אנרגיה קינטית גבוהה המתאימה לטמפרטורה גבוהה, הרי ששיעור ההתנגשויות עם הצינור הכולא את הגז נמוך, ולכן קיים אפקט חימום קטן.

התרבות הפופולרית תורמת סוג אחר של בלבול. אמנים מדברים על אדום כצבע "חם" וכחול כצבע "קר". מוזיקאים משתמשים באותה טרמינולוגיה – ג'אז רגוע משויך לצבע הכחול בעוד שסלסה סוערת מקושרת עם צבע אדום. הדם חם ואדום, אבל קרח הוא קריר וכחול. למרבה הצער, תיאור סובייקטיבי זה של צבע הוא הפוך לתיאור המדעי של צבע, המבוסס על קרינת חום.

Author: Chris Impey

« הקודם
הבא »
חיפוש בספר לימוד:
תוכן העניינים:
פרק א' - כיצד פועל המדע?
  • 1.1 השיטה המדעית
  • 1.2 ראיות
  • 1.3 מדידות
  • 1.4  אומדן
  • 1.5  ממדים
  • 1.6 תצפיות ואי-וודאות
  • 1.7 סימון מדעי
  • 1.8 בדיקת השערות
  • 1.9 חקר מקרה – חיים על מאדים
  • 1.10 תיאוריות מדעיות
  • 1.11 מערכות ידע מדעיות
  • 1.12 מחקר מדעי מודרני
  • 1.13 האסטרונומיה כמדע
פרק ב' - אסטרונומיה תצפיתית
  • 2.1 שמי הלילה
  • 2.2 תנועות בשמים
  • 2.3 ניווט
  • 2.4 קבוצות כוכבים ועונות השנה
  • 2.5 עונות השנה
  • 2.6 בהירות כוכבים
  • 2.7 גודל קווי וגודל זוויתי
  • 2.8 מופעי ירח
  • 2.9 ליקויים
  • 2.10 זוהר הקוטב
  • 2.11 לוחות זמנים
  • 2.12 זמני השמש
  • 2.13 תקציר תולדות האסטרונומיה
  • 2.14 האסטרונומיה היוונית
  • 2.15 אסטרונומיה גיאוצנטרית
  • 2.16 יממה כוכבית ויממה שמשית
  • 2.17 חודש שמשי וחודש כוכבי
פרק ג' - המהפכה הקופרניקנית
  • 3.1 תלמי והמודל הגיאוצנטרי
  • 3.2 הרנסנס
  • 3.3 קופרניקוס והמודל ההליוצנטרי
  • 3.4 טיכו ברהיי
  • 3.5 יוהנס קפלר
  • 3.6 מסלולים אליפטיים
  • 3.7 חוקי קפלר
  • 3.8 גלילאו גליליי
  • 3.9 משפט גלילאו
  • 3.10 אייזק ניוטון
  • 3.11 חוק הכבידה העולמי של ניוטון
  • 3.12 תהליכים מחזוריים
  • 3.13 ריבוי עולמות
  • 3.14 הולדת המדע
  • 3.15 הסדר במערכת השמש
  • 3.16 קנה-המידה של מערכת השמש
  • 3.17 מסע בחלל
  • 3.18 קיצור תולדות מסעי החלל
  • 3.19 הנחיתה על הירח
  • 3.20 תחנת חלל בינלאומית
  • 3.21 משימות חלל מאוישות מול רובוטיות
  • 3.22 טיסות חלל מסחריות
  • 3.23 עתיד מחקר החלל
פרק ד' - אנרגיה וחומר ביקום
  • 4.1 חומר ואנרגיה
  • 4.2 ראת'רפורד ומבנה האטום
  • 4.3 פיזיקה יוונית
  • 4.4 דלטון והאטומים
  • 4.5 הטבלה המחזורית
  • 4.6 מבנה האטום
  • 4.7 אנרגיה
  • 4.8 חום וטמפרטורה
  • 4.9 אנרגיה קינטית ואנרגיה פוטנציאלית
  • 4.10 שימור אנרגיה
  • 4.11 מהירות חלקיקי גז
  • 4.12 מצבי צבירה בחומר
  • 4.13 תרמודינמיקה
  • 4.14 אנטרופיה
  • 4.15 חוקי התרמודינמיקה
  • 4.16 קרינת חום
  • 4.17 חוק ווין
  • 4.18 קרינה מפלנטות וכוכבים
  • 4.19 חום פנימי בפלנטות וכוכבים
פרק ה' - מערכת ארץ-ירח
  • 5.1 הארץ והירח
  • 5.2 ניסיונות בהערכת גיל הארץ
  • 5.3 התקררות כדור הארץ
  • 5.4 תיארוך רדיואקטיבי
  • 5.5 קביעת גיל הירח והארץ
  • 5.6 חום פנימי ופעילות גיאולוגית
  • 5.7 מבנה פנימי של הארץ והירח
  • 5.8 סוגי סלעים
  • 5.9 שכבות בארץ ובירח
  • 5.10 מים בכדור הארץ
  • 5.11 כדור הארץ המשתנה
  • 5.12 תנועת הלוחות
  • 5.13 הרי געש
  • 5.14 תהליכים גיאולוגיים
  • 5.15 מכתשי פגיעה
  • 5.16 זמן גיאולוגי
  • 5.17 הכחדות המוניות
  • 5.18 אבולוציה וסביבה קוסמית
פרק ו' - פלנטות ארציות
  • 6.1 מדוע ללמוד על פלנטות?
  • 6.2 הפלנטות
  • 6.3 פלנטות ארציות
  • 6.4 מרקיורי
  • 6.5 נוגה
  • 6.6 תופעות געשיות בנוגה
  • 6.7 אפקט חממה בנוגה
  • 6.8 פעילות טקטונית בנוגה
  • 6.9 אגדות מאדים
  • 6.10 מחקרים מוקדמים של מאדים
  • 6.11 מחקר מאדים
  • 6.12 הגיאולוגיה של מאדים
  • 6.13 מבט מקרוב על קרקע מאדים
  • 6.14 ירחי מאדים
  • 6.15 מסלולי מרקיורי
פרק ז' - פלנטות ענקיות וירחיהן
  • 7.1 פלנטות גז ענקיות
  • 7.2 האטמוספירות בענקיות הגז
  • 7.3 עננים בענקיות הגז
  • 7.4 המבנה הפנימי של ענקיות הגז
  • 7.5 קרינת חום מענקיות הגז
  • 7.6 היש חיים בענקיות הגז?
  • 7.7 מדוע הן כה ענקיות?
  • 7.8 חוקי הגזים
  • 7.9 הטבעות של ענקיות הגז
  • 7.10 כיצד נוצרו הטבעות?
  • 7.11 גבול רוש
  • 7.12 ירחים של הפלנטות הגדולות
  • 7.13 משימת וויאג'ר
  • 7.14 פלנטת צדק
  • 7.15 הירחים הגליליאניים
  • 7.16 תופעות געשיות באיו
  • 7.17 שבתאי
  • 7.18 מסע קאסיני לשבתאי
  • 7.19 טיטאן – גדול ירחי שבתאי
  • 7.20 גילוי אורנוס ונפטון
  • 7.21 אורנוס
  • 7.22 נפטון
פרק ח' - גופים במרחב הפלנטרי
  • 8.1 גופים במרחב הפלנטרי
  • 8.2 שביטים
  • 8.3 מבנה גרעין השביט
  • 8.4 הכימיה של השביט
  • 8.5 ענן אורט וחגורת קוויפר
  • 8.6 חגורת קוויפר
  • 8.7 מסלולי השביטים
  • 8.8 מהלך חיי שביט
  • 8.9 גופים מחוץ למערכת השמש
  • 8.10 מטאורים
  • 8.11 אסטרואידים
  • 8.12 צורת האסטרואידים
  • 8.13 אירוע טונגוסקה
  • 8.14 איומים מהחלל
  • 8.15 פגיעות בצדק
  • 8.16 הזדמנויות בחלל הבין-פלנטרי
פרק ט' - כיצד נוצרה המערכת הפלנטרית?
  • 9.1 כיצד נוצרה מערכת השמש?
  • 9.2 ראשית מערכת השמש
  • 9.3 שימור תנע זוויתי
  • 9.4 תנע זוויתי בענן קורס
  • 9.5 התכווצות הלמהולץ
  • 9.6 ויקטור ספרונוב ויצירת הפלנטות
  • 9.7 קריסת ערפילית כוכבנית
  • 9.8 מפלנטסימלים לפלנטות
  • 9.9 התפתחות גופים במערכת השמש
  • 9.10 הפרדה פלנטרית – דִּיפֶרֶנְצְיַאצְיָה
  • 9.11 כיצד נוצרה מערכת השמש?
  • 9.12 מעבר מגרגרים לפלנטות
  • 9.13 התלכדות והתפרקות של גופים במערכת השמש
  • 9.14 שדות מגנטיים בפלנטות
פרק י' - גלוי קרינה מהחלל
  • 10.1 תצפיות ביקום
  • 10.2 הקרינה והיקום
  • 10.3 טבע האור
  • 10.4 הספקטרום האלקטרומגנטי
  • 10.5 תכונות הגלים
  • 10.6 גלים וחלקיקים
  • 10.7 כיצד נעה הקרינה
  • 10.8 התכונות של הקרינה אלקטרומגנטית
  • 10.9 אפקט דופלר
  • 10.10 קרינה בלתי נראית
  • 10.11 קווים ספקטרליים
  • 10.12 קווים ופסי פליטה
  • 10.13 ספקטרום בליעה ופליטה
  • 10.14 חוקי קירכהוף
  • 10.15 חישה ופיענוח של מידע אסטרונומי
  • 10.16 הטלסקופ
  • 10.17 הטלסקופ האופטי
  • 10.18 גלאים אסטרונומיים
  • 10.19 אופטיקה מסתגלת
פרק י"א - השמש - הכוכב שלנו
  • 11.1 השמש
  • 11.2 הכוכב הקרוב ביותר
  • 11.3 תכונותיה של השמש
  • 11.4 קלווין וגיל השמש
  • 11.5 הרכב השמש
  • 11.6 אנרגיה גרעינית
  • 11.7 המרת מסה לאנרגיה
  • 11.8 דוגמאות להמרת מסה-אנרגיה
  • 11.9 אנרגיה מביקוע גרעיני
  • 11.10 אנרגיה מהיתוך גרעיני
  • 11.11 תהליכים גרעיניים בשמש
  • 11.12 פנים השמש
  • 11.13 זרימת האנרגיה בשמש
  • 11.14 הכרומוספירה והקורונה
  • 11.15 נייטרינים מהשמש
  • 11.16 תנודות השמש
  • 11.17 כתמי השמש
פרק י"ב - תכונותיהם של כוכבים
  • 12.1 כוכבים
  • 12.2 שמות כוכבים
  • 12.3 תכונות כוכבים
  • 12.4 המרחק לכוכבים
  • 12.5 בהירות נראית או גודל נראה
  • 12.6 בהירות מוחלטת או גודל מוחלט
  • 12.7 מדידת המרחק לכוכבים
  • 12.8 מדידת פארלקסה
  • 12.9 ספקטרום הכוכבים
  • 12.10 מיון ספקטראלי
  • 12.11 טמפרטורה ומיון ספקטראלי
  • 12.12 תנועת כוכבים בחלל
  • 12.13 נגיהות
  • 12.14 מדידת רדיוס כוכב
  • 12.15 חוק סטפאן-בולצמן
  • 12.16 מסת כוכבים
פרק י"ג - הולדתם ומותם של כוכבים
  • 13.1 הולדתו ומותו של כוכב
  • 13.2 הבנת מהלך חיי כוכבים
  • 13.3 כמות היסודות ביקום
  • 13.4 היווצרות כוכבים
  • 13.5 עננים מולקולריים
  • 13.6 כוכבים צעירים
  • 13.7 כוכבי T טאורי
  • 13.8 גבולות מסת הכוכבים
  • 13.9 ננסים חומים
  • 13.10 צבירי כוכבים צעירים
  • 13.11 קדירת היסודות
  • 13.12 כוכבי הסדרה הראשית
  • 13.13 תגובות גרעיניות בסדרה הראשית
  • 13.14 משך החיים בסדרה הראשית
  • 13.15 התפתחות כוכבים
  • 13.16 ענקים אדומים
  • 13.17 כוכבים בענף האופקי ובענף האסימפטוטי
  • 13.18 כוכבים משתנים
  • 13.19 מחזורים בחייהם ומותם של כוכבים
  • 13.20 כוכבים מגנטיים
  • 13.21 אובדן מסה בכוכבים
  • 13.22 ננסים לבנים
  • 13.23 סופרנובה
  • 13.24 לצפות במותו של כוכב
  • 13.25 כוכבי ניוטרונים ופולסרים
  • 13.26 תורת היחסות הפרטית
  • 13.27 תורת היחסות הכללית
  • 13.28 חורים שחורים
  • 13.29 תכונותיהם של חורים שחורים
  • 13.30 ערפיליות פלנטריות
פרק י"ד - שביל החלב
  • 14.1 פיזור כוכבים בחלל
  • 14.2 כוכבים שותפים
  • 14.3 כוכבים כפולים
  • 14.4 מערכות מרובות כוכבים
  • 14.5 העברת מסה במערכת כפולה
  • 14.6 מערכות כפולות ומסת כוכבים
  • 14.7 נובה וסופרנובה
  • 14.8 מערכות בינאריות אקסוטיות
  • 14.9 היווצרות מערכת רב-כוכבית
  • 14.10 סביבות הכוכבים
  • 14.11 התווך הבין כוכבי
  • 14.12. השפעת תווך בין-כוכבי על אור כוכבים
פרק ט"ו - גלקסיות
  • 15.1 גלקסיית שביל החלב
  • 15.2 מיפוי דסקת הגלקסיה
  • 15.3 מבנים הספירליים בגלקסיות
  • 15.4 המסה של גלקסיית שביל-החלב
  • 15.5 חומר אפל בגלקסיית שביל-החלב
  • 15.6 מסת הגלקסיה
  • 15.7 מרכז הגלקסיה
  • 15.8 אוכלוסיות כוכבים
  • 15.9 יצירת גלקסית שביל-החלב
  • 15.10 גלקסיות
  • 15.11 שאפלי, קורטיס והאבל
  • 15.12 מדידת מרחקים באמצעות קפאידים
פרק ט"ז - היקום המתפשט
  • 16.1 הסחה לאדום של גלקסיות
  • 16.2 היקום המתפשט
  • 16.3 היסט קוסמולוגי לאדום
  • 16.4 יחס האבל
  • 16.5 היחס בין היסט לאדום ומרחק
  • 16.6 סמנים להערכת מרחקי גלקסיות
  • 16.7 הגודל והגיל של היקום
  • 16.8 קבוע האבל
  • 16.9 מבנה היקום בקנה-מידה גדול
  • 16.10 חומר אפל בקנה-מידה גדול
  • 16.11 הגלקסיות הרחוקות ביותר
  • 16.12 גלקסיות פעילות
  • 16.13 גילוי קוואזרים
  • 16.14 קוואזרים
  • 16.15 חורים שחורים בגלקסיות קרובות
  • 16.16 קוואזרים כחיישני היקום
  • 16.17 מקור האנרגיה של קוואזרים
  • 16.18 יצירת כוכבים וההיסטוריה של היקום
פרק י"ז - קוסמולוגיה
  • 17.1 קוסמולוגיה
  • 17.2 קוסמולוגיות קודמות
  • 17.3 קוסמולוגיה ייחסותית
  • 17.4 מודל המפץ הגדול
  • 17.5 העקרון הקוסמולוגי
  • 17.6 התפשטות היקום
  • 17.7 יצירת יסודות קוסמית
  • 17.8 קרינת רקע קוסמית
  • 17.9 גילוי קרינת רקע קוסמית
  • 17.10 מדידת עקמומיות היקום
  • 17.11 התפתחות היקום
  • 17.12 התפתחות מבנה היקום
פרק י"ח - החיים בכדור הארץ
  • 18.1 טבע החיים
  • 18.2 הכימיה של החיים
  • 18.3 מולקולות החיים
  • 18.4 ראשית החיים בכדור הארץ
  • 18.5 ראשיתן של מולקולות מורכבות
  • 18.6 הניסוי של מילר-יורי
  • 18.7 טרום עידן ה- RNA
  • 18.8 עולם ה- RNA
  • 18.9 ממולקולות לתאים
  • 18.10 חילוף חומרים
  • 18.11 אורגניזמים אנאירוביים
  • 18.12 אקסטרמופילים
  • 18.13 פסיכרופילים
  • 18.14 חשיבות המים לחיים
  • 18.15 דנ"א ותורשה
  • 18.16 ברירה טבעית
  • 18.17 השערת גאיה
  • 18.18 החיים ואירועים קוסמיים
פרק י"ט - חיים ביקום
  • 19.1 החיים ביקום
  • 19.2 אסטרו-ביולוגיה
  • 19.3 החיים מחוץ לכדור הארץ
  • 19.4 אתרים אפשריים לקיום חיים
  • 19.5 מולקולות מורכבות בחלל
  • 19.6 חיים במערכת השמש
  • 19.7 השערת כדור הארץ הנדיר
  • 19.8 האם אנחנו לבד?
  • 19.9 היסטוריה של חיפוש חוצנים
  • 19.10 איפה הם?
  • 19.11 הדרך הטובה ביותר לתקשר
כל הזכויות שמורות ל-שיר-שירותי ידע ברשת, אשדות יעקב איחוד © 2022
Design by Visuali

תפריט נגישות

  • מופעל ב favoriteאהבה ע״י עמית מורנו
גלילה לראש העמוד