מצפה הכוכבים כנרת
  • ספר לימוד
    • פרק א' – כיצד פועל המדע?
    • פרק ב' – אסטרונומיה קדומה
    • פרק ג' – המהפכה הקופרניקנית
    • פרק ד' – אנרגיה וחומר ביקום
    • פרק ה' – מערכת ארץ-ירח
    • פרק ו' – פלנטות ארציות
    • פרק ז' – פלנטות ענקיות וירחיהן
    • פרק ח' – גופים במרחב הפלנטרי
    • פרק ט' – כיצד נוצרה המערכת הפלנטרית?
    • פרק י' – גלוי קרינה מהחלל
    • פרק י"א – השמש – הכוכב שלנו
    • פרק י"ב – תכונותיהם של כוכבים
    • פרק י"ג – הולדתם ומותם של כוכבים
    • פרק י"ד – שביל החלב
    • פרק ט"ו – גלקסיות
    • פרק ט"ז – היקום המתפשט
    • פרק י"ז – קוסמולוגיה
    • פרק י"ח – החיים בכדור הארץ
    • פרק י"ט – חיים ביקום
  • הדמיות
  • עבודות זעירות
    • מהם מטאוריטים?
    • מה הם כתמי שמש?
    • מה קורה לחלקי השמש כאשר הם מתפרצים מהשמש ומה תוצאת נפילתם?
    • מדוע כוכב הלכת אורנוס מסתחרר בשכיבה על הצד?
    • מדוע צבעו של מאדים אדום?
    • מדוע כוכב הלכת אורנוס מסתחרר בשכיבה על הצד?
    • למה נעלמו המים במאדים?
    • איך כוכב הלכת צדק נוצר, הגיע למערכת השמש והחל להסתובב סביבה במסלול הקבוע?
    • כיצד נוצרו טבעותיו של שבתאי (saturn)?
  • פעילויות תלמידים
    • בית ספר יסודי
    • חטיבת ביניים
    • בית ספר תיכון
  • מצפה כוכבים רובוטי
  • פרויקטים
    • מייזמים שמתקיימים כעת
    • מייזמים שהסתיימו
    • תערוכת טילאות
  • צור קשר
  • ראשי
  • ספר לימוד
  • הדמיות באסטרונומיה
  • עבודות זעירות
  • אסטרוטופ
  • פעילויות תלמידים
  • מצפה כוכבים רובוטי
  • פרויקטים
  • צור קשר
מצפה הכוכבים כנרת
  • ספר לימוד
    • פרק א' – כיצד פועל המדע?
    • פרק ב' – אסטרונומיה קדומה
    • פרק ג' – המהפכה הקופרניקנית
    • פרק ד' – אנרגיה וחומר ביקום
    • פרק ה' – מערכת ארץ-ירח
    • פרק ו' – פלנטות ארציות
    • פרק ז' – פלנטות ענקיות וירחיהן
    • פרק ח' – גופים במרחב הפלנטרי
    • פרק ט' – כיצד נוצרה המערכת הפלנטרית?
    • פרק י' – גלוי קרינה מהחלל
    • פרק י"א – השמש – הכוכב שלנו
    • פרק י"ב – תכונותיהם של כוכבים
    • פרק י"ג – הולדתם ומותם של כוכבים
    • פרק י"ד – שביל החלב
    • פרק ט"ו – גלקסיות
    • פרק ט"ז – היקום המתפשט
    • פרק י"ז – קוסמולוגיה
    • פרק י"ח – החיים בכדור הארץ
    • פרק י"ט – חיים ביקום
  • הדמיות
  • עבודות זעירות
    • מהם מטאוריטים?
    • מה הם כתמי שמש?
    • מה קורה לחלקי השמש כאשר הם מתפרצים מהשמש ומה תוצאת נפילתם?
    • מדוע כוכב הלכת אורנוס מסתחרר בשכיבה על הצד?
    • מדוע צבעו של מאדים אדום?
    • מדוע כוכב הלכת אורנוס מסתחרר בשכיבה על הצד?
    • למה נעלמו המים במאדים?
    • איך כוכב הלכת צדק נוצר, הגיע למערכת השמש והחל להסתובב סביבה במסלול הקבוע?
    • כיצד נוצרו טבעותיו של שבתאי (saturn)?
  • פעילויות תלמידים
    • בית ספר יסודי
    • חטיבת ביניים
    • בית ספר תיכון
  • מצפה כוכבים רובוטי
  • פרויקטים
    • מייזמים שמתקיימים כעת
    • מייזמים שהסתיימו
    • תערוכת טילאות
  • צור קשר
  • ראשי
  • ספר לימוד
  • הדמיות באסטרונומיה
  • עבודות זעירות
  • אסטרוטופ
  • פעילויות תלמידים
  • מצפה כוכבים רובוטי
  • פרויקטים
  • צור קשר

15.12 מדידת מרחקים באמצעות קפאידים

גילוי היחס בין זמן מחזור לעוצמת הארה של כוכב

הנריטה לוויט – אסטרונומית אמריקאית מוערכת שפעלה בראשית המאה העשרים במצפה הכוכבים של הרווארד

במהלך העשור הראשון של שנות ה-1900 הנרייטה לוויט (1868 – 1921), שעבדה במצפה הכוכבים של אוניברסיטת הרווארד, חקרה לוחות צילום של הענן מגלן הגדול (LMC) והקטן (SMC). לוויט ערכה רשימה של 1,777 כוכבים משתנים מחזוריים. בסופו של דבר היא סיווגה 47 כאלה בשני העננים כמשתנים מסוג קפאידים. לוויט הבחינה שהקפאידים עם זמן מחזורים ארוך הם בהירים יותר מהקפאידים עם זמן מחזור קצר. היא הסיקה נכונה שכאשר הכוכבים נמצאים באותם עננים רחוקים, כולם נמצאים בערך באותו מרחק מאיתנו. לכן, ההבדלים בגודל הנראה היה קשור אפוא להבדל בכמות האור שפולט הכוכב. כאשר היא שרטטה את התוצאות שלה עבור שני העננים היא ציינה שהם יצרו קשרים ברורים בין בהירות שלהם לבין זמן המחזור של השתנות האור.

 

האסטרונום הדני, Ejnar Hertzsprung (1873-1967) הבין את המשמעות של תגלית זו. על ידי מדידת זמן המחזור של קפאיד מעקומת האור שלו, ניתן היה לקבוע את המרחק לאותו קפאיד. הוא השתמש בנתונים שלו על קפאידים סמוכים כדי לחשב את המרחק לקפאידים ב- SMC במרחק של 37,000 שנות אור.

הרלו שאפלי – שייצג בוויכוח של 1920 את העמדה לפיה היקום כולו נמצא בגלקסית שביל החלב ובסמוך לה.
באדיבות וויקיפדיה

שימוש בקפאידים לקביעת מבנה הגלקסיה

הארלו שאפלי, אסטרונום אמריקאי השתמש במספר גדול יותר של קפאידים, כייל מחדש את סולם הגודל המוחלט עבור קפאידים ושינה את ערך המרחק ל- SMC ל-95,000 שנות אור. הוא גם חקר קפאידים ב-86 צבירים כדוריים ומצא כי כמה עשרות הכוכבים  הבהירים ביותר בכל צביר, שאינם משתנים, והם היו בהירים בערך פי 10 מהקפאיד הממוצע. מכאן הוא הסיק את המרחק לצביר כדורי מרוחק, מכדי שניתן יהיה לזהות בו קפאידים. שאפלי הבין שהצבירים הללו הם בעלי אותו גודל ואותה עוצמת הארה. על ידי מיפוי הפיזוק והמרחק של צבירים כדוריים הוא הצליח להסיק את גודל הגלקסיה שלנו, שביל החלב.

 

שימוש בקפאידים למדידת המרחק אל גלקסיית אנדרומדה

אדווין האבל – אסטרונום פורץ דרך, שהכריע ב- 1925 באמצעות תצפיות, כי הערפיליות נמצאות מחוץ לגלקסיית שביל החלב.
באדיבות וויקיפדיה

בשנת 1924 זיהה אדווין האבל קפאידים בערפילית אנדרומדה, M31 ובערפילית המשולש M33. באמצעות אלה הוא קבע שהמרחקים שלהם הם 900,000 ו-850,000 שנות אור בהתאמה. לפיכך הוא קבע באופן סופי ש"ערפיליות ספירליות" אלה הן למעשה גלקסיות אחרות ולא חלק משביל החלב שלנו. זה היה גילוי משמעותי והרחיב באופן דרמטי את קנה המידה של היקום המוכר לנו. האבל המשיך מאוחר יותר וצפה בהיסט לאדום של גלקסיות והציע שמידת ההסטה לאדום נובעת ממהירות ההתרחקות שלהן, כאשר גלקסיות רחוקות יותר מתרחקות במהירות גבוהה יותר מאלה הקרובות אלינו. מערכת יחסים זו נקראת כעת חוק האבל ומשמעותה שהיקום מתרחב.

 

 

 

קביעת המרחקים באמצעות קפאידים

גרף המתאר את השתנות עוצמת ההארה של קפאיד ביחס לזמן, ניתן לראות כי ההשתנות היא מחזורית. בגרף זה זמן המחזור הוא בקרוב 5 ימים.

הבה נראה כעת כיצד ניתן להשתמש בקשר שבין זמן המחזור לבין עוצמת ההארה של כוכב כדי לקבוע את המרחק לקפאיד. עבור הליך זה נניח כי אנו עוסקים בקפאידים מסוג I, קפאיד קלאסי אך אותה שיטה חלה על כוכבים מסוג W Virginis ו-RR Lyrae.

תצפיות פוטומטריות הבוחנות את עוצמת ההראה של כוכבים, בין אם הן נערכות בעין בלתי מצוידת, ובין אם בלוחות צילום או תמונות CCD פוטו-אלקטריות מספקות את ערכי הגודל הנראה של הקפאיד. שרטוט ערכי גודל הנראה מתצפיות בזמנים שונים מאפשר יצירת לעקומת אור כמו זו שמשמאל עבור קפאיד ב-LMC.

 

גרף המתאר את הדרך שבה ניתן לקבוע את עוצמת ההארה של הכוכב (M) באמצעות מדידת זמן המחזור שלו.

מעקומת האור והנתונים הפוטומטריים, ניתן לקבוע שני ערכים; הגודל הנראה הממוצע, m, של הכוכב וזמן המחזור שלו בימים. בדוגמה שלמעלה לקפאיד יש גודל נראה ממוצע של 15.56 וזמן מחזורשל 4.76 ימים.

מידיעת זמן המחזור של  הקפאיד, אנו יכולים כעת לקבוע את גודלו המוחלט הממוצע (כמות ההארה של הקפאיד), M, באמצעות גרף זמן מחזור-בהירות. זה שמוצג משאמל, המבוסס על קפאידים בשביל החלב. הציר האנכי מציג גודל מוחלט בעוד נקודה מוצגת כערך המתקבל מזמן המחזור, המופיע בציר האופקי.

שימוש בזמן המחזור – מאפשר לקבוע את הגודל המוחלט של LMC Cepheid. הלוג של זמן מחזור 4.76 ימים = 0.68. כאשר בוחנים את הגודל המוחלט המתאים לערך זה מתקבל התוצאה של 3.6- בקרוב.

ברגע שידועים את הגודל הנראה, m וגם הגודל המוחלט, M, ניתן להציב אותה בנוסחה המקשר בין הגודל הנראה הגודל המוחלט והמרחק אל הכוכב (d) ולחשב אתת ערך של d, המרחק לקפאיד.

m – M = 5 log(d/10) (4.2)

ניתן לארגן את הביטוי מחדש

d = 10 (m – M + 5)/5

נציב את הערכים שמצאנו בגרף ונקבל

d = 10 (15.57 – (-3.6) + 5)/5
d = 10 24.17/5
d = 10 4.834
d = 68,230 parsecs

המשמעות היא שהקפאיד ב-LMC נמצא במרחק של כ-68.2 קילו פארסק (או במרחק של כ-222,000 שנות אור). חשוב מכך, אם נסיק שגודל ענן מגלן הגדול LMC ביחס למרחקו מאיתנו קטן, מצאנו לא רק את המרחק לקפאיד את גם את המרחק ל-LMC שבתוכו נמצא הקפאיד.

בפועל אסטרונומים ינסו לצפות בכמה שיותר קפאידים בגלקסיה אחרת כדי לקבוע את מרחק אליה. ככל שמספר הכוכבים שנצפו עולה, ניתן להפחית סטטיסטית את אי הוודאות הכרוכה בחישובים עבור כוכבים בודדים.

נרות תקניים
המונח נר תקני חל על עצמים שמימיים בעלי גדלים מוחלטים מוגדרים היטב אשר מניחים שאינם משתנים עם הזמן או המרחק. קפאידים מסוג I ו-II ו-RR Lyraes הם כולם דוגמאות טובות לנרות תקניים. ההנחה היא שכל הקפאידים בעל זמן מחזור מסויים ההם בעלי אותו גודל מוחלט. מדידת הגודל הנראה של קפאיד מאפשרת לנו לקבוע את המרחק שלו באמצעות מערכת היחסים של זמן מחזור-בהירות. אם לשני קפאידים יש אותו זמן מחזור אבל הוא חלש יותר מהשני, הוא חייב להיות רחוק יותר. ניתן להשתמש במשתני RR Lyraes באופן דומה כנרות תקניים, אם כי מאחר והבהירות הפנימית שלהם נמוכה מהקפאידים הקלאסיים, לא ניתן לזהות אותם במרחקים הגדולים של קפאידים.

סופרנובות מסוג Ia עשויות להיות מתאימות לנרות תקניים, מכיוון שגודלן המוחלט שלהן מגיע לכ- 19 בבהירות מירבית. בהתחשב באור המירבי שלהן ניתן להשתמש בהם כדי לחקור מרחקים גדולים הרבה יותר  מאשר המרחקים הנמדדים באמצעות קפאידים. שני מחקרים שבוצעות בסוף המאה הקודמת, פרויקט הקוסמולוגיה של הסופרנובה וחיפוש ה-High-Z SN צפו שניהם בעשרות סופרנובות בגלקסיות רחוקות כדי לנסות ולקבוע את קבוע האבל H ואת הגיאומטריה של היקום. שני הצוותים הגיעו באופן עצמאי למסקנה שלא רק שהיקום שלנו מתרחב אלא שהוא למעשה מואץ, תוצאה שהמגזין האמריקני היוקרתי Science הכריז שהיא התקדמות המחקר של שנת 1998.

 

« הקודם
הבא »
חיפוש בספר לימוד:
תוכן העניינים:
פרק א' - כיצד פועל המדע?
  • 1.1 השיטה המדעית
  • 1.2 ראיות
  • 1.3 מדידות
  • 1.4  אומדן
  • 1.5  ממדים
  • 1.6 תצפיות ואי-וודאות
  • 1.7 סימון מדעי
  • 1.8 בדיקת השערות
  • 1.9 חקר מקרה – חיים על מאדים
  • 1.10 תיאוריות מדעיות
  • 1.11 מערכות ידע מדעיות
  • 1.12 מחקר מדעי מודרני
  • 1.13 האסטרונומיה כמדע
פרק ב' - אסטרונומיה תצפיתית
  • 2.1 שמי הלילה
  • 2.2 תנועות בשמים
  • 2.3 ניווט
  • 2.4 קבוצות כוכבים ועונות השנה
  • 2.5 עונות השנה
  • 2.6 בהירות כוכבים
  • 2.7 גודל קווי וגודל זוויתי
  • 2.8 מופעי ירח
  • 2.9 ליקויים
  • 2.10 זוהר הקוטב
  • 2.11 לוחות זמנים
  • 2.12 זמני השמש
  • 2.13 תקציר תולדות האסטרונומיה
  • 2.14 האסטרונומיה היוונית
  • 2.15 אסטרונומיה גיאוצנטרית
  • 2.16 יממה כוכבית ויממה שמשית
  • 2.17 חודש שמשי וחודש כוכבי
פרק ג' - המהפכה הקופרניקנית
  • 3.1 תלמי והמודל הגיאוצנטרי
  • 3.2 הרנסנס
  • 3.3 קופרניקוס והמודל ההליוצנטרי
  • 3.4 טיכו ברהיי
  • 3.5 יוהנס קפלר
  • 3.6 מסלולים אליפטיים
  • 3.7 חוקי קפלר
  • 3.8 גלילאו גליליי
  • 3.9 משפט גלילאו
  • 3.10 אייזק ניוטון
  • 3.11 חוק הכבידה העולמי של ניוטון
  • 3.12 תהליכים מחזוריים
  • 3.13 ריבוי עולמות
  • 3.14 הולדת המדע
  • 3.15 הסדר במערכת השמש
  • 3.16 קנה-המידה של מערכת השמש
  • 3.17 מסע בחלל
  • 3.18 קיצור תולדות מסעי החלל
  • 3.19 הנחיתה על הירח
  • 3.20 תחנת חלל בינלאומית
  • 3.21 משימות חלל מאוישות מול רובוטיות
  • 3.22 טיסות חלל מסחריות
  • 3.23 עתיד מחקר החלל
פרק ד' - אנרגיה וחומר ביקום
  • 4.1 חומר ואנרגיה
  • 4.2 ראת'רפורד ומבנה האטום
  • 4.3 פיזיקה יוונית
  • 4.4 דלטון והאטומים
  • 4.5 הטבלה המחזורית
  • 4.6 מבנה האטום
  • 4.7 אנרגיה
  • 4.8 חום וטמפרטורה
  • 4.9 אנרגיה קינטית ואנרגיה פוטנציאלית
  • 4.10 שימור אנרגיה
  • 4.11 מהירות חלקיקי גז
  • 4.12 מצבי צבירה בחומר
  • 4.13 תרמודינמיקה
  • 4.14 אנטרופיה
  • 4.15 חוקי התרמודינמיקה
  • 4.16 קרינת חום
  • 4.17 חוק ווין
  • 4.18 קרינה מפלנטות וכוכבים
  • 4.19 חום פנימי בפלנטות וכוכבים
פרק ה' - מערכת ארץ-ירח
  • 5.1 הארץ והירח
  • 5.2 ניסיונות בהערכת גיל הארץ
  • 5.3 התקררות כדור הארץ
  • 5.4 תיארוך רדיואקטיבי
  • 5.5 קביעת גיל הירח והארץ
  • 5.6 חום פנימי ופעילות גיאולוגית
  • 5.7 מבנה פנימי של הארץ והירח
  • 5.8 סוגי סלעים
  • 5.9 שכבות בארץ ובירח
  • 5.10 מים בכדור הארץ
  • 5.11 כדור הארץ המשתנה
  • 5.12 תנועת הלוחות
  • 5.13 הרי געש
  • 5.14 תהליכים גיאולוגיים
  • 5.15 מכתשי פגיעה
  • 5.16 זמן גיאולוגי
  • 5.17 הכחדות המוניות
  • 5.18 אבולוציה וסביבה קוסמית
פרק ו' - פלנטות ארציות
  • 6.1 מדוע ללמוד על פלנטות?
  • 6.2 הפלנטות
  • 6.3 פלנטות ארציות
  • 6.4 מרקיורי
  • 6.5 נוגה
  • 6.6 תופעות געשיות בנוגה
  • 6.7 אפקט חממה בנוגה
  • 6.8 פעילות טקטונית בנוגה
  • 6.9 אגדות מאדים
  • 6.10 מחקרים מוקדמים של מאדים
  • 6.11 מחקר מאדים
  • 6.12 הגיאולוגיה של מאדים
  • 6.13 מבט מקרוב על קרקע מאדים
  • 6.14 ירחי מאדים
  • 6.15 מסלולי מרקיורי
פרק ז' - פלנטות ענקיות וירחיהן
  • 7.1 פלנטות גז ענקיות
  • 7.2 האטמוספירות בענקיות הגז
  • 7.3 עננים בענקיות הגז
  • 7.4 המבנה הפנימי של ענקיות הגז
  • 7.5 קרינת חום מענקיות הגז
  • 7.6 היש חיים בענקיות הגז?
  • 7.7 מדוע הן כה ענקיות?
  • 7.8 חוקי הגזים
  • 7.9 הטבעות של ענקיות הגז
  • 7.10 כיצד נוצרו הטבעות?
  • 7.11 גבול רוש
  • 7.12 ירחים של הפלנטות הגדולות
  • 7.13 משימת וויאג'ר
  • 7.14 פלנטת צדק
  • 7.15 הירחים הגליליאניים
  • 7.16 תופעות געשיות באיו
  • 7.17 שבתאי
  • 7.18 מסע קאסיני לשבתאי
  • 7.19 טיטאן – גדול ירחי שבתאי
  • 7.20 גילוי אורנוס ונפטון
  • 7.21 אורנוס
  • 7.22 נפטון
פרק ח' - גופים במרחב הפלנטרי
  • 8.1 גופים במרחב הפלנטרי
  • 8.2 שביטים
  • 8.3 מבנה גרעין השביט
  • 8.4 הכימיה של השביט
  • 8.5 ענן אורט וחגורת קוויפר
  • 8.6 חגורת קוויפר
  • 8.7 מסלולי השביטים
  • 8.8 מהלך חיי שביט
  • 8.9 גופים מחוץ למערכת השמש
  • 8.10 מטאורים
  • 8.11 אסטרואידים
  • 8.12 צורת האסטרואידים
  • 8.13 אירוע טונגוסקה
  • 8.14 איומים מהחלל
  • 8.15 פגיעות בצדק
  • 8.16 הזדמנויות בחלל הבין-פלנטרי
פרק ט' - כיצד נוצרה המערכת הפלנטרית?
  • 9.1 כיצד נוצרה מערכת השמש?
  • 9.2 ראשית מערכת השמש
  • 9.3 שימור תנע זוויתי
  • 9.4 תנע זוויתי בענן קורס
  • 9.5 התכווצות הלמהולץ
  • 9.6 ויקטור ספרונוב ויצירת הפלנטות
  • 9.7 קריסת ערפילית כוכבנית
  • 9.8 מפלנטסימלים לפלנטות
  • 9.9 התפתחות גופים במערכת השמש
  • 9.10 הפרדה פלנטרית – דִּיפֶרֶנְצְיַאצְיָה
  • 9.11 כיצד נוצרה מערכת השמש?
  • 9.12 מעבר מגרגרים לפלנטות
  • 9.13 התלכדות והתפרקות של גופים במערכת השמש
  • 9.14 שדות מגנטיים בפלנטות
פרק י' - גלוי קרינה מהחלל
  • 10.1 תצפיות ביקום
  • 10.2 הקרינה והיקום
  • 10.3 טבע האור
  • 10.4 הספקטרום האלקטרומגנטי
  • 10.5 תכונות הגלים
  • 10.6 גלים וחלקיקים
  • 10.7 כיצד נעה הקרינה
  • 10.8 התכונות של הקרינה אלקטרומגנטית
  • 10.9 אפקט דופלר
  • 10.10 קרינה בלתי נראית
  • 10.11 קווים ספקטרליים
  • 10.12 קווים ופסי פליטה
  • 10.13 ספקטרום בליעה ופליטה
  • 10.14 חוקי קירכהוף
  • 10.15 חישה ופיענוח של מידע אסטרונומי
  • 10.16 הטלסקופ
  • 10.17 הטלסקופ האופטי
  • 10.18 גלאים אסטרונומיים
  • 10.19 אופטיקה מסתגלת
פרק י"א - השמש - הכוכב שלנו
  • 11.1 השמש
  • 11.2 הכוכב הקרוב ביותר
  • 11.3 תכונותיה של השמש
  • 11.4 קלווין וגיל השמש
  • 11.5 הרכב השמש
  • 11.6 אנרגיה גרעינית
  • 11.7 המרת מסה לאנרגיה
  • 11.8 דוגמאות להמרת מסה-אנרגיה
  • 11.9 אנרגיה מביקוע גרעיני
  • 11.10 אנרגיה מהיתוך גרעיני
  • 11.11 תהליכים גרעיניים בשמש
  • 11.12 פנים השמש
  • 11.13 זרימת האנרגיה בשמש
  • 11.14 הכרומוספירה והקורונה
  • 11.15 נייטרינים מהשמש
  • 11.16 תנודות השמש
  • 11.17 כתמי השמש
פרק י"ב - תכונותיהם של כוכבים
  • 12.1 כוכבים
  • 12.2 שמות כוכבים
  • 12.3 תכונות כוכבים
  • 12.4 המרחק לכוכבים
  • 12.5 בהירות נראית או גודל נראה
  • 12.6 בהירות מוחלטת או גודל מוחלט
  • 12.7 מדידת המרחק לכוכבים
  • 12.8 מדידת פארלקסה
  • 12.9 ספקטרום הכוכבים
  • 12.10 מיון ספקטראלי
  • 12.11 טמפרטורה ומיון ספקטראלי
  • 12.12 תנועת כוכבים בחלל
  • 12.13 נגיהות
  • 12.14 מדידת רדיוס כוכב
  • 12.15 חוק סטפאן-בולצמן
  • 12.16 מסת כוכבים
פרק י"ג - הולדתם ומותם של כוכבים
  • 13.1 הולדתו ומותו של כוכב
  • 13.2 הבנת מהלך חיי כוכבים
  • 13.3 כמות היסודות ביקום
  • 13.4 היווצרות כוכבים
  • 13.5 עננים מולקולריים
  • 13.6 כוכבים צעירים
  • 13.7 כוכבי T טאורי
  • 13.8 גבולות מסת הכוכבים
  • 13.9 ננסים חומים
  • 13.10 צבירי כוכבים צעירים
  • 13.11 קדירת היסודות
  • 13.12 כוכבי הסדרה הראשית
  • 13.13 תגובות גרעיניות בסדרה הראשית
  • 13.14 משך החיים בסדרה הראשית
  • 13.15 התפתחות כוכבים
  • 13.16 ענקים אדומים
  • 13.17 כוכבים בענף האופקי ובענף האסימפטוטי
  • 13.18 כוכבים משתנים
  • 13.19 מחזורים בחייהם ומותם של כוכבים
  • 13.20 כוכבים מגנטיים
  • 13.21 אובדן מסה בכוכבים
  • 13.22 ננסים לבנים
  • 13.23 סופרנובה
  • 13.24 לצפות במותו של כוכב
  • 13.25 כוכבי ניוטרונים ופולסרים
  • 13.26 תורת היחסות הפרטית
  • 13.27 תורת היחסות הכללית
  • 13.28 חורים שחורים
  • 13.29 תכונותיהם של חורים שחורים
  • 13.30 ערפיליות פלנטריות
פרק י"ד - שביל החלב
  • 14.1 פיזור כוכבים בחלל
  • 14.2 כוכבים שותפים
  • 14.3 כוכבים כפולים
  • 14.4 מערכות מרובות כוכבים
  • 14.5 העברת מסה במערכת כפולה
  • 14.6 מערכות כפולות ומסת כוכבים
  • 14.7 נובה וסופרנובה
  • 14.8 מערכות בינאריות אקסוטיות
  • 14.9 היווצרות מערכת רב-כוכבית
  • 14.10 סביבות הכוכבים
  • 14.11 התווך הבין כוכבי
  • 14.12. השפעת תווך בין-כוכבי על אור כוכבים
פרק ט"ו - גלקסיות
  • 15.1 גלקסיית שביל החלב
  • 15.2 מיפוי דסקת הגלקסיה
  • 15.3 מבנים הספירליים בגלקסיות
  • 15.4 המסה של גלקסיית שביל-החלב
  • 15.5 חומר אפל בגלקסיית שביל-החלב
  • 15.6 מסת הגלקסיה
  • 15.7 מרכז הגלקסיה
  • 15.8 אוכלוסיות כוכבים
  • 15.9 יצירת גלקסית שביל-החלב
  • 15.10 גלקסיות
  • 15.11 שאפלי, קורטיס והאבל
  • 15.12 מדידת מרחקים באמצעות קפאידים
פרק ט"ז - היקום המתפשט
  • 16.1 הסחה לאדום של גלקסיות
  • 16.2 היקום המתפשט
  • 16.3 היסט קוסמולוגי לאדום
  • 16.4 יחס האבל
  • 16.5 היחס בין היסט לאדום ומרחק
  • 16.6 סמנים להערכת מרחקי גלקסיות
  • 16.7 הגודל והגיל של היקום
  • 16.8 קבוע האבל
  • 16.9 מבנה היקום בקנה-מידה גדול
  • 16.10 חומר אפל בקנה-מידה גדול
  • 16.11 הגלקסיות הרחוקות ביותר
  • 16.12 גלקסיות פעילות
  • 16.13 גילוי קוואזרים
  • 16.14 קוואזרים
  • 16.15 חורים שחורים בגלקסיות קרובות
  • 16.16 קוואזרים כחיישני היקום
  • 16.17 מקור האנרגיה של קוואזרים
  • 16.18 יצירת כוכבים וההיסטוריה של היקום
פרק י"ז - קוסמולוגיה
  • 17.1 קוסמולוגיה
  • 17.2 קוסמולוגיות קודמות
  • 17.3 קוסמולוגיה ייחסותית
  • 17.4 מודל המפץ הגדול
  • 17.5 העקרון הקוסמולוגי
  • 17.6 התפשטות היקום
  • 17.7 יצירת יסודות קוסמית
  • 17.8 קרינת רקע קוסמית
  • 17.9 גילוי קרינת רקע קוסמית
  • 17.10 מדידת עקמומיות היקום
  • 17.11 התפתחות היקום
  • 17.12 התפתחות מבנה היקום
פרק י"ח - החיים בכדור הארץ
  • 18.1 טבע החיים
  • 18.2 הכימיה של החיים
  • 18.3 מולקולות החיים
  • 18.4 ראשית החיים בכדור הארץ
  • 18.5 ראשיתן של מולקולות מורכבות
  • 18.6 הניסוי של מילר-יורי
  • 18.7 טרום עידן ה- RNA
  • 18.8 עולם ה- RNA
  • 18.9 ממולקולות לתאים
  • 18.10 חילוף חומרים
  • 18.11 אורגניזמים אנאירוביים
  • 18.12 אקסטרמופילים
  • 18.13 פסיכרופילים
  • 18.14 חשיבות המים לחיים
  • 18.15 דנ"א ותורשה
  • 18.16 ברירה טבעית
  • 18.17 השערת גאיה
  • 18.18 החיים ואירועים קוסמיים
פרק י"ט - חיים ביקום
  • 19.1 החיים ביקום
  • 19.2 אסטרו-ביולוגיה
  • 19.3 החיים מחוץ לכדור הארץ
  • 19.4 אתרים אפשריים לקיום חיים
  • 19.5 מולקולות מורכבות בחלל
  • 19.6 חיים במערכת השמש
  • 19.7 השערת כדור הארץ הנדיר
  • 19.8 האם אנחנו לבד?
  • 19.9 היסטוריה של חיפוש חוצנים
  • 19.10 איפה הם?
  • 19.11 הדרך הטובה ביותר לתקשר
כל הזכויות שמורות ל-שיר-שירותי ידע ברשת, אשדות יעקב איחוד © 2022
Design by Visuali

תפריט נגישות

  • מופעל ב favoriteאהבה ע״י עמית מורנו
גלילה לראש העמוד