דלג לתוכן הראשי
מצפה הכוכבים כנרת
  • ספר לימוד
    • פרק א' – כיצד פועל המדע?
    • פרק ב' – אסטרונומיה קדומה
    • פרק ג' – המהפכה הקופרניקנית
    • פרק ד' – אנרגיה וחומר ביקום
    • פרק ה' – מערכת ארץ-ירח
    • פרק ו' – פלנטות ארציות
    • פרק ז' – פלנטות ענקיות וירחיהן
    • פרק ח' – גופים במרחב הפלנטרי
    • פרק ט' – כיצד נוצרה המערכת הפלנטרית?
    • פרק י' – גלוי קרינה מהחלל
    • פרק י"א – השמש – הכוכב שלנו
    • פרק י"ב – תכונותיהם של כוכבים
    • פרק י"ג – הולדתם ומותם של כוכבים
    • פרק י"ד – שביל החלב
    • פרק ט"ו – גלקסיות
    • פרק ט"ז – היקום המתפשט
    • פרק י"ז – קוסמולוגיה
    • פרק י"ח – החיים בכדור הארץ
    • פרק י"ט – חיים ביקום
  • הדמיות
  • עבודות זעירות
    • מהם מטאוריטים?
    • מה הם כתמי שמש?
    • מה קורה לחלקי השמש כאשר הם מתפרצים מהשמש ומה תוצאת נפילתם?
    • מדוע כוכב הלכת אורנוס מסתחרר בשכיבה על הצד?
    • מדוע צבעו של מאדים אדום?
    • מדוע כוכב הלכת אורנוס מסתחרר בשכיבה על הצד?
    • למה נעלמו המים במאדים?
    • איך כוכב הלכת צדק נוצר, הגיע למערכת השמש והחל להסתובב סביבה במסלול הקבוע?
    • כיצד נוצרו טבעותיו של שבתאי (saturn)?
  • פעילויות תלמידים
    • בית ספר יסודי
    • חטיבת ביניים
    • בית ספר תיכון
  • מצפה כוכבים רובוטי
  • פרויקטים
    • מייזמים שמתקיימים כעת
    • מייזמים שהסתיימו
    • תערוכת טילאות
  • צור קשר
  • ראשי
  • ספר לימוד
  • הדמיות באסטרונומיה
  • עבודות זעירות
  • אסטרוטופ
  • פעילויות תלמידים
  • מצפה כוכבים רובוטי
  • פרויקטים
  • צור קשר
מצפה הכוכבים כנרת
  • ספר לימוד
    • פרק א' – כיצד פועל המדע?
    • פרק ב' – אסטרונומיה קדומה
    • פרק ג' – המהפכה הקופרניקנית
    • פרק ד' – אנרגיה וחומר ביקום
    • פרק ה' – מערכת ארץ-ירח
    • פרק ו' – פלנטות ארציות
    • פרק ז' – פלנטות ענקיות וירחיהן
    • פרק ח' – גופים במרחב הפלנטרי
    • פרק ט' – כיצד נוצרה המערכת הפלנטרית?
    • פרק י' – גלוי קרינה מהחלל
    • פרק י"א – השמש – הכוכב שלנו
    • פרק י"ב – תכונותיהם של כוכבים
    • פרק י"ג – הולדתם ומותם של כוכבים
    • פרק י"ד – שביל החלב
    • פרק ט"ו – גלקסיות
    • פרק ט"ז – היקום המתפשט
    • פרק י"ז – קוסמולוגיה
    • פרק י"ח – החיים בכדור הארץ
    • פרק י"ט – חיים ביקום
  • הדמיות
  • עבודות זעירות
    • מהם מטאוריטים?
    • מה הם כתמי שמש?
    • מה קורה לחלקי השמש כאשר הם מתפרצים מהשמש ומה תוצאת נפילתם?
    • מדוע כוכב הלכת אורנוס מסתחרר בשכיבה על הצד?
    • מדוע צבעו של מאדים אדום?
    • מדוע כוכב הלכת אורנוס מסתחרר בשכיבה על הצד?
    • למה נעלמו המים במאדים?
    • איך כוכב הלכת צדק נוצר, הגיע למערכת השמש והחל להסתובב סביבה במסלול הקבוע?
    • כיצד נוצרו טבעותיו של שבתאי (saturn)?
  • פעילויות תלמידים
    • בית ספר יסודי
    • חטיבת ביניים
    • בית ספר תיכון
  • מצפה כוכבים רובוטי
  • פרויקטים
    • מייזמים שמתקיימים כעת
    • מייזמים שהסתיימו
    • תערוכת טילאות
  • צור קשר
  • ראשי
  • ספר לימוד
  • הדמיות באסטרונומיה
  • עבודות זעירות
  • אסטרוטופ
  • פעילויות תלמידים
  • מצפה כוכבים רובוטי
  • פרויקטים
  • צור קשר
18.31 תרבות וטכנולוגיה
ראשי » פרק י"ח - החיים בכדור הארץ » 18.31 תרבות וטכנולוגיה

18.31 תרבות וטכנולוגיה

החומה הסינית בג'ינשאנלינג.

בני האדם פיתחו את היכולת לצפות בחלל ולחקור אותו, וזה מעורר שאלה מתבקשת: מה תפקידה של הטכנולוגיה באבולוציה של החיים? הטכנולוגיה אינה תוצאה בלתי נמנעת של התפתחות התבונה. אבל הניסיון של הפלנטה שלנו מלמד שהיצורים המתקדמים ביותר – בני האדם – פיתחו כלים לשנות את הסביבה. עם זאת, היכולת הזאת חדשה מאוד. במשך רוב 500,000 השנים האחרונות, שבטים נודדים של בני אדם לא השאירו סימן בפלנטה. כך גם ברוב 6,000 השנים של התרבויות הקבועות. לפני אלף שנה כמעט לא היה אפשר להבחין מהחלל בשום סימן לפעילות אנושית (ובניגוד לאגדה הנפוצה, גם החומה הסינית אינה נראית בעין בלתי מזוינת ממסלול נמוך סביב כדור הארץ). הזינוק הטכנולוגי התחיל לפני כ-250 שנה, עם המהפכה התעשייתית והגידול המהיר באוכלוסייה, והוא הואץ מאוד בעשורים האחרונים, עם פיתוח שיטות הייצור ההמוני, האנרגיה הגרעינית והאלקטרוניקה. אנחנו חיים בתקופה שבה אנחנו יכולים לשנות באופן מכריע את הסביבה העולמית שלנו, לטוב ולרע.

הפצצת האטום על נגסקי, 9 באוגוסט 1945.

התפתחות הטכנולוגיה עלולה ממש לשים קץ לציוויליזציה בכדור הארץ, ואולי גם בעולמות אחרים. כפי שמציין המיקרוביולוג והסופר רנה דובו, זוכה פרס פוליצר, אנחנו קשורים לכדור הארץ בחבל טבור. אם נשנה את הפלנטה שלנו יותר מדי לפני שנרכוש את היכולת לעזוב אותה – אבדנו. מלחמות העבר לא איימו על המין האנושי כולו, כי רוב הסכסוכים היו מקומיים, וכושר ההרס של הנשק היה מוגבל. אבל נשק גרעיני, ביולוגי וסוגי נשק אחרים של היום עלולים לבלוע את העולם כולו. חילופי מהלומות גרעיניות בהיקף גדול מספיק יכולים להחריב לא רק את הציוויליזציה, אלא גם את צורות החיים העתידיות, שהמאגר הגנטי שלהן ייחשף לרמות קרינה גבוהות במשך עשרות שנים. וכמו שפגיעה של מטאור גדול יכולה לגרום לשינוי אקלים, נשק גרעיני עלול להעלות לאטמוספירה העליונה מספיק אבק ופיח כדי לחסום את קרינת השמש. ברוב 80 השנים של העידן הגרעיני, הציוויליזציות האנושיות חיו במעין שלום מתוח. מאז שנות ה-80 הצטמצמו מאוד הארסנלים הגרעיניים של ארצות הברית ושל ברית המועצות לשעבר, וב-2026 יש בעולם כ-12,000 ראשי נפץ גרעיניים; אבל קצב הצמצום מאט, וההתפשטות של נשק גרעיני למדינות נוספות, לעיתים פחות יציבות, מעוררת דאגה. התרבות הפלנטרית שלנו עלולה להשמיד את עצמה בתכנון מכוון של נשק, לא רציונלי ככל שזה נראה.

אסונות יכולים לקרות גם שלא במתכוון. כשהטכנולוגיה שלנו מגיעה לקנה מידה פלנטרי, התאונות שלנו עלולות להשפיע על אזורים גדולים בפלנטה. בעיות מגוונות כמו אנרגיה גרעינית, גשם חומצי ותרסיסים (שגזי ה-CFC שבהם פגעו בשכבת האוזון) ממחישות זאת. אף שאנחנו קיימים פחות מ-0.1% מגיל הפלנטה שלנו, אנחנו כבר מתחילים להתקרב לאסונות עולמיים. ההתחממות הגלובלית הפכה לעובדה מבוססת, עם השלכות על האקלים שעוד איננו מבינים עד הסוף. אמת מפכחת אחת עומדת מאחורי הדיון שלנו על עתיד האנושות: יותר מ-99% מהמינים בפלנטה הזאת נכחדו.

בעזרת מעט תבונה וזהירות, האנושות יכולה לזהות את הסכנות האלה ולהימנע מהן. יש מכשול תרבותי שעלינו להתגבר עליו: המעבר ממדינות לאום מפוזרות ומתחרות לחברות גלובליות או בין-פלנטריות יציבות, של תבונה ודמיון. אנחנו נמצאים במרוץ בין הצד הטוב של היכולות הטכנולוגיות שלנו, שמאפשרות את הציוויליזציה (צנרת מים, חשמל, מערכות שמע ומסעות בחלל), לבין הצד האפל של הטכנולוגיה, שמאיים על הציוויליזציה (תוצרי לוואי מסרטנים, זיהום ופצצות מימן). אפשר להיחלץ מהמאבק התחרותי שלנו על משאבים ועל מרחב אידאולוגי בפלנטה סופית. אולי כמה תרבויות חוצניות כבר עברו את המכשול התרבותי הזה והתפשטו לפלנטות רבות, וכך הבטיחו את הישרדותן גם מפני אסון אקולוגי בפלנטה אחת. תרבויות כאלה עשויות להחזיק מעמד – ולהיות ניתנות לגילוי – מיליוני שנים, ולא רק אלפי שנים.

→ הסעיף הקודם: 18.30 אבולוציה ותבונה  |  הסעיף הבא: 18.32 השערת גאיה ←

« הקודם
פוסטים אחרונים
  • 7.37 פלנטות ננסיות
  • 7.36 פלוטו כפלנטה ננסית
  • 7.35 גילוי פלוטו
  • 7.34 פלוטו
  • 7.33 טריטון, ירח של נפטון
קטגוריות
  • אור והספקטרום האלקטרומגנטי
  • אנרגית השמש
  • אסטרואידים
  • אסטרוטופ
  • אסטרונומיה במאות 16-17
  • בית ספר יסודי
  • בית ספר תיכון
  • גלקסיות
  • גרמי שמים
  • הדמיות באסטרונומיה
  • הזמנת הרצאות
  • הירח
  • המרכז לחינוך אסטרונומי כנרת
  • הצעות למחקר
  • השמש
  • חטיבת ביניים
  • טלסקופ רובוטי
  • טלסקופים
  • ימי חלל ואסטרונומיה
  • כוכבים כפולים ומשתנים
  • כללי
  • ליקויים
  • מייזמים המתקיימים כעת
  • מייזמים שהסתיימו
  • מערכת השמש
  • מפגשי חובבים
  • מצפה כוכבים רובוטי
  • ספר לימוד
  • עבודות זעירות
  • פלנטה אורנוס
  • פלנטות מחוץ למערכת השמש
  • פלנטות מחוץ למערכת השמש
  • פלנטת מאדים
  • פלנטת נוגה
  • פלנטת נפטון
  • פלנטת צדק
  • פלנטת שבתאי
  • פעילויות לציבור הרחב
  • פעילויות לתלמידים
  • פרויקטים
  • פרק א' – כיצד פועל המדע?
  • פרק ב' – אסטרונומיה תצפיתית
  • פרק ג' – המהפכה הקופרניקנית ותוצאותיה
  • פרק ד' – אנרגיה וחומר ביקום
  • פרק ה' – מערכת ארץ-ירח
  • פרק ו' – פלנטות ארציות
  • פרק ז' – פלנטות ענקיות וירחיהן
  • פרק ח' – גופים במרחב הפלנטרי
  • פרק ט' – היווצרות מערכת פלנטרית
  • פרק ט"ו – גלקסיות
  • פרק ט"ז – היקום המתפשט
  • פרק י' – גלוי קרינה מהחלל
  • פרק י"א – השמש – הכוכב שלנו
  • פרק י"ב – תכונותיהם של כוכבים
  • פרק י"ג – הולדתם ומותם של כוכבים
  • פרק י"ד – שביל החלב
  • פרק י"ז – קוסמולוגיה
  • פרק י"ח – החיים בכדור הארץ
  • פרק י"ט – חיים ביקום
  • קואורדינטות ותנועות
  • קוסמולוגיה
  • שאלות נפוצות
  • תוכנות לניתוח תצלומים
  • תחרות ארצית בצילום אסטרונומי
  • תכונותיהם של כוכבים
  • תמיכה
  • תנועות גרמי שמים
  • תערוכת טילאות
  • תצפיות שמיים
תגובות אחרונות
    ארכיונים
    • נובמבר 2026
    • אוקטובר 2026
    • ספטמבר 2026
    • מאי 2026
    • מרץ 2026
    • נובמבר 2025
    • אוקטובר 2025
    • אוגוסט 2025
    • יולי 2025
    • יוני 2025
    • פברואר 2025
    • נובמבר 2024
    • אוקטובר 2024
    • אוגוסט 2024
    • יולי 2024
    • מאי 2024
    • פברואר 2024
    • ספטמבר 2023
    • אוגוסט 2023
    • אפריל 2023
    • מרץ 2023
    • פברואר 2023
    • ינואר 2023
    • דצמבר 2022
    • נובמבר 2022
    • אוקטובר 2022
    • פברואר 2022
    • דצמבר 2021
    • דצמבר 2020
    • דצמבר 2019
    • אוקטובר 2019
    • ספטמבר 2019
    • אוגוסט 2019
    • יולי 2019
    • יוני 2019
    • מאי 2019
    • אפריל 2019
    • ינואר 2019
    • נובמבר 2018
    • אוקטובר 2018
    • ספטמבר 2018
    • יולי 2018
    • יוני 2018
    • מאי 2018
    • אפריל 2018
    • מרץ 2018
    • פברואר 2018
    • ספטמבר 2017
    • אוגוסט 2017
    • יולי 2017
    • יוני 2017
    • מאי 2017
    • אפריל 2017
    • מרץ 2017
    כלים
    • הרשמה
    • התחבר
    • פיד רשומות
    • פיד תגובות
    • WordPress.org
    תוכן עניינים:
    פרק א'
    • 1.29 קנה מידה בזמן
    • 1.26 תחומי האסטרונומיה
    • 1.24 הדמיות ממוחשבות
    • 1.23 תרבות המדע
    • 1.18 לוגריתמים
    • 1.17 אלגברה
    • 1.16 גאומטריה
    • 1.15 מתמטיקה
    • 1.14 לוגיקה
    • 1.13 דרכים להצגת נתונים
    • 1.11 שגיאות וסטטיסטיקה
    • 1.10 ספרות משמעותיות ורמת הדיוק
    • 1.8 מסה, אורך וזמן
    • 1.5 שגיאות מדידה
    • 1.4 יחידות והשיטה המטרית
    • 1.28 קנה מידה בחלל
    • 1.27 האסטרונומיה כמדע
    • 1.25 מחקר מדעי מודרני
    • 1.22 מערכות ידע
    • 1.21 תיאוריות מדעיות
    • 1.20 חקר מקרה – חיים על מאדים
    • 1.19 בדיקת השערות
    • 1.12 סימון מדעי
    • 1.9 תצפיות ואי-ודאות
    • 1.7 ממדים
    • 1.6 אומדן
    • 1.3 מדידות
    • 1.2 ראיות
    • 1.1 טבע המדע
    פרק ב'

    יש ללחוץ על כפתור העריכה כדי לשנות את הטקסט הזה. לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית קולהע צופעט למרקוח איבן איף, ברומץ כלרשט מיחוצים. קלאצי צש בלי

    מדיניות הפרטיות | כל הזכויות שמורות ל-שיר-שירותי ידע ברשת, אשדות יעקב איחוד © 2022
    Design by Visuali

    כלי נגישות

    גודל טקסט
    הצהרת נגישות
    by Studio Visuali
    logo

    אנחנו משתמשים בעוגיות

    אנו משתמשים בעוגיות כדי לשפר את חוויית הגלישה שלך, לנתח את השימוש באתר ולהתאים עבורך תוכן שיווקי. בלחיצה על "אישור הכל" אתה מאשר את השימוש בעוגיות. באפשרותך לנהל את העדפותיך, לדחות עוגיות שאינן הכרחיות או לקרוא עוד במדיניות הפרטיות שלנו.

    מדיניות פרטיות

    Visuali — Cookie Consent

    עוגיות הכרחיות

    עוגיות אלו נדרשות לתפקוד הבסיסי של האתר ולא ניתן לכבותן.

    עוגיות פונקציונליות

    מאפשרות לאתר לזכור את העדפותיך, כגון שפה או אזור.

    עוגיות אנליטיקה

    עוזרות לנו להבין כיצד המבקרים משתמשים באתר, לשם שיפור השירות.

    עוגיות שיווק

    משמשות להצגת פרסומות רלוונטיות עבורך ולמדידת אפקטיביות קמפיינים.

    גלילה לראש העמוד