
צוות אפולו 11 ב- 20.7.1969.
באדיבות NASA
חישובים חשובים רבים במדע אפשר לבצע בעזרת אומדן. אומדן הוא דרך מהירה להגיע לתובנות בעזרת מספרים גסים או מקורבים. הוא מתאים במיוחד לאסטרונומיה, שבה מדידות רבות אינן מדויקות במיוחד, ומעט מספרים חשובים ידועים ביותר משתיים או שלוש ספרות משמעותיות. באומדן אנחנו מסתפקים בדיוק של פי שניים או אפילו פי עשרה – מה שנקרא סדר גודל. אומדן הוא אולי הדרך הטובה ביותר להתמודד עם הטווח העצום של קני המידה ביקום.
ניקח דוגמה משעשעת: כמה דפי נייר צריך לערום זה על זה כדי להגיע לירח? חבילה של 500 דפי נייר כתיבה עבה כ-40 מ"מ. אפשר אולי למדוד בדיוק רב יותר ולקבל 39 מ"מ או 39.6 מ"מ, אבל באומדן מסתפקים במספר העגול 40. לכן העובי של דף אחד הוא
40 / 500 = 0.080 mm
המרחק לירח הוא 384,000 ק"מ. במילימטרים זה 384,000 כפול 1,000,000, או 3.84 × 1011 מ"מ. מספר הדפים שצריך כדי להגיע לירח הוא אפוא המרחק חלקי העובי של דף אחד:
(3.84 × 1011) / 0.080 = 4.8 × 1012
המספר הזה, קרוב ל-5 טריליון, גדול פי יותר ממאה ממספר העמודים בכל הספרים שיצאו לאור אי-פעם (לפי הערכה של גוגל מ-2010 יצאו לאור כ-130 מיליון ספרים; בממוצע של 300 עמודים לספר, זה כ-4 × 1010 עמודים). או דמיינו שבמקום דפי נייר אלה שטרות של דולר, שעוביים כ-0.11 מ"מ. היתרה בחשבון הבנק של רוב האנשים תהיה ערימה נמוכה מגובה אדם. אבל ההון של האדם העשיר בעולם, כ-850 מיליארד דולר (לפי פורבס, 2026), יהיה ערימה באורך של יותר מ-90,000 ק"מ – יותר מפעמיים סביב כדור הארץ. והתקציב השנתי של ממשלת ארצות הברית, כ-7 טריליון דולר, יהיה ערימה באורך של כ-770,000 ק"מ – פי שניים מהמרחק לירח!
אפשר בקלות להעריך כמה פעמים נכנס כדור הארץ בתוך הפלנטה הגדולה ביותר במערכת השמש, צדק. קוטר כדור הארץ הוא כ-13,000 ק"מ, וקוטרו של צדק כ-140,000 ק"מ. הנפח של צדק הוא
4/3 π (D/2)3 = 4/3 × 3.14 × (70,000)3 = 1.4 × 1015 km3
אם נדמיין שאנחנו ממלאים את צדק בעותקים רבים של כדור הארץ, כך שהם רק נוגעים זה בזה כמו גולות בצנצנת, כל כדור ארץ יתפוס מקום השווה לקובייה שעוטפת אותו בדיוק. הנפח של כל קובייה כזו הוא D3, כלומר (13,000)3 = 2.2 × 1012 km3. לכן מספר הפעמים שכדור הארץ נכנס בצדק הוא
(1.4 × 1015) / (2.2 × 1012) ≈ 600
מדענים משתמשים בסימן שוויון גלי (≈) או בסימן דומה (~) במשמעות "שווה בערך". צדק מגמד את כדור הארץ, והסופות הגדולות ביותר בצדק גדולות אפילו מכדור הארץ.
דוגמה אחת תמחיש את המרחקים העצומים בין הכוכבים. החללית פיוניר 11, ששוגרה ב-1973, חלפה מזמן על פני כל הפלנטות ויוצאת ממערכת השמש במהירות של כ-11 ק"מ בשנייה, כלומר כ-40,000 קמ"ש. כמה זמן ייקח לה להגיע למרחק של הכוכבים הקרובים ביותר? המרחק לאלפא קנטאורי הוא 1.3 פרסק, או 4.0 × 1013 ק"מ. מספר השעות שייקח לפיוניר 11 להגיע לאלפא קנטאורי הוא אפוא
(4.0 × 1013) / (4.0 × 104) = 1.0 × 109 שעות
ובשנים: (1.0 × 109) / (24 × 365) ≈ 110,000 שנה. זו תזכורת מפכחת למגבלות של החלליות של היום. החללית פרקר (Parker Solar Probe) של נאס"א, ששוגרה ב-2018, הגיעה במעברים הקרובים שלה ליד השמש למהירות של כ-190 ק"מ בשנייה – פי 17 בערך מהמהירות של פיוניר 11. נצטרך טכנולוגיות חדשות לפני שנוכל לחקור את הכוכבים.
מדענים משתדלים לצרף זה לזה רק מספרים בעלי דיוק דומה. למה? מפני שהתוצאה נקבעת לפי המספר בעל הדיוק הנמוך ביותר, כלומר בעל המספר הקטן ביותר של ספרות משמעותיות. במילים אחרות, צירוף של מדידה מצוינת עם מדידה גרועה ייתן תוצאה גרועה. אפשר לראות זאת בדוגמה הראשונה שלנו. את המרחק לירח אנחנו יודעים בדיוק של מילימטרים ספורים – בערך 12 ספרות משמעותיות – בזכות קרני לייזר שמוחזרות ממראות שהציבו אסטרונאוטים על הירח. אבל המדידה שלנו של עובי דף נייר טובה רק לשתי ספרות משמעותיות. לכן גם את האומדן של מספר הדפים עד הירח צריך לציין בשתי ספרות משמעותיות בלבד – הוא מוגבל בידי המדידה הפחות מדויקת.
הדרך להשתפר באומדן היא תרגול. נסו בעצמכם! רק זכרו לבטא את כל הגדלים שאתם מצרפים באותן יחידות. ערבוב של מטרים וקילומטרים, או של גרמים וקילוגרמים, הוא הדרך הקלה ביותר לטעות שתשבש את התשובה לגמרי. אם אתם משתמשים במחשבון, הקפידו להקליד נכון בסימון מדעי מספרים גדולים מאוד או קטנים מאוד. ואם אתם רוצים אומדן של ספרה משמעותית אחת או שתיים, אתם אפילו לא צריכים מחשבון! לזה מתכוונים מדענים כשהם מדברים על חישוב "על גב המעטפה". אפשר לחשוב על זה כמו על סקיצה גסה או מחקר צבע שאמן מכין לפני שהוא ניגש לצייר דיוקן מפורט. מדענים נוקטים לעיתים קרובות גישה מדורגת: מתחילים באומדן של סדר גודל, ואחר כך מתקדמים לחישובים מדויקים יותר.
→ הסעיף הקודם: 1.5 שגיאות מדידה | הסעיף הבא: 1.7 ממדים ←

