דלג לתוכן הראשי
מצפה הכוכבים כנרת
  • ספר לימוד
    • פרק א' – כיצד פועל המדע?
    • פרק ב' – אסטרונומיה קדומה
    • פרק ג' – המהפכה הקופרניקנית
    • פרק ד' – אנרגיה וחומר ביקום
    • פרק ה' – מערכת ארץ-ירח
    • פרק ו' – פלנטות ארציות
    • פרק ז' – פלנטות ענקיות וירחיהן
    • פרק ח' – גופים במרחב הפלנטרי
    • פרק ט' – כיצד נוצרה המערכת הפלנטרית?
    • פרק י' – גלוי קרינה מהחלל
    • פרק י"א – השמש – הכוכב שלנו
    • פרק י"ב – תכונותיהם של כוכבים
    • פרק י"ג – הולדתם ומותם של כוכבים
    • פרק י"ד – שביל החלב
    • פרק ט"ו – גלקסיות
    • פרק ט"ז – היקום המתפשט
    • פרק י"ז – קוסמולוגיה
    • פרק י"ח – החיים בכדור הארץ
    • פרק י"ט – חיים ביקום
  • הדמיות
  • עבודות זעירות
    • מהם מטאוריטים?
    • מה הם כתמי שמש?
    • מה קורה לחלקי השמש כאשר הם מתפרצים מהשמש ומה תוצאת נפילתם?
    • מדוע כוכב הלכת אורנוס מסתחרר בשכיבה על הצד?
    • מדוע צבעו של מאדים אדום?
    • מדוע כוכב הלכת אורנוס מסתחרר בשכיבה על הצד?
    • למה נעלמו המים במאדים?
    • איך כוכב הלכת צדק נוצר, הגיע למערכת השמש והחל להסתובב סביבה במסלול הקבוע?
    • כיצד נוצרו טבעותיו של שבתאי (saturn)?
  • פעילויות תלמידים
    • בית ספר יסודי
    • חטיבת ביניים
    • בית ספר תיכון
  • מצפה כוכבים רובוטי
  • פרויקטים
    • מייזמים שמתקיימים כעת
    • מייזמים שהסתיימו
    • תערוכת טילאות
  • צור קשר
  • ראשי
  • ספר לימוד
  • הדמיות באסטרונומיה
  • עבודות זעירות
  • אסטרוטופ
  • פעילויות תלמידים
  • מצפה כוכבים רובוטי
  • פרויקטים
  • צור קשר
מצפה הכוכבים כנרת
  • ספר לימוד
    • פרק א' – כיצד פועל המדע?
    • פרק ב' – אסטרונומיה קדומה
    • פרק ג' – המהפכה הקופרניקנית
    • פרק ד' – אנרגיה וחומר ביקום
    • פרק ה' – מערכת ארץ-ירח
    • פרק ו' – פלנטות ארציות
    • פרק ז' – פלנטות ענקיות וירחיהן
    • פרק ח' – גופים במרחב הפלנטרי
    • פרק ט' – כיצד נוצרה המערכת הפלנטרית?
    • פרק י' – גלוי קרינה מהחלל
    • פרק י"א – השמש – הכוכב שלנו
    • פרק י"ב – תכונותיהם של כוכבים
    • פרק י"ג – הולדתם ומותם של כוכבים
    • פרק י"ד – שביל החלב
    • פרק ט"ו – גלקסיות
    • פרק ט"ז – היקום המתפשט
    • פרק י"ז – קוסמולוגיה
    • פרק י"ח – החיים בכדור הארץ
    • פרק י"ט – חיים ביקום
  • הדמיות
  • עבודות זעירות
    • מהם מטאוריטים?
    • מה הם כתמי שמש?
    • מה קורה לחלקי השמש כאשר הם מתפרצים מהשמש ומה תוצאת נפילתם?
    • מדוע כוכב הלכת אורנוס מסתחרר בשכיבה על הצד?
    • מדוע צבעו של מאדים אדום?
    • מדוע כוכב הלכת אורנוס מסתחרר בשכיבה על הצד?
    • למה נעלמו המים במאדים?
    • איך כוכב הלכת צדק נוצר, הגיע למערכת השמש והחל להסתובב סביבה במסלול הקבוע?
    • כיצד נוצרו טבעותיו של שבתאי (saturn)?
  • פעילויות תלמידים
    • בית ספר יסודי
    • חטיבת ביניים
    • בית ספר תיכון
  • מצפה כוכבים רובוטי
  • פרויקטים
    • מייזמים שמתקיימים כעת
    • מייזמים שהסתיימו
    • תערוכת טילאות
  • צור קשר
  • ראשי
  • ספר לימוד
  • הדמיות באסטרונומיה
  • עבודות זעירות
  • אסטרוטופ
  • פעילויות תלמידים
  • מצפה כוכבים רובוטי
  • פרויקטים
  • צור קשר
1.17 אלגברה
ראשי » פרק א' - כיצד פועל המדע? » 1.17 אלגברה

1.17 אלגברה

המחשה של חוק החילוף בחיבור: 3 + 2 = 2 + 3.

השיטה לטיפול במספרים ובסמלים שבמשוואה נקראת אלגברה. מדענים משתמשים במשוואות כדי לבטא קשרים פיזיקליים בין גדלים שאפשר למדוד. אלגברה היא הכלי שבו מדענים משתמשים כדי לקשר בין משוואה אחת לאחרת, או כדי להפוך משוואה לצורה שימושית יותר. באלגברה משתמשים באותיות (a, b, c… x, y, z) כסמלים שמייצגים מספרים או גדלים פיזיקליים. הרעיון הוא לבצע פעולות על הסמלים בלי להציב מספרים, עד שהמשוואה מגיעה לצורה הרצויה.

לאלגברה יש כללים פשוטים, שנועדו לאפשר לכם לשנות משוואה כך שהגודל שאתם רוצים יופיע לבדו באגף השמאלי של סימן השוויון. המשוואות שתפגשו באסטרונומיה בסיסית פשוטות, אבל בעזרת אותם כללים אפשר לפתור משוואות מורכבות מאוד. באלגברה, כל מה שעושים לאגף אחד של משוואה צריך לעשות גם לאגף השני. לדוגמה, אם x = y, אז גם x/2 = y/2 וגם x − 7 = y − 7. הכלל חל על כל פעולה, ולכן גם x3 = y3, וגם log x = log y (כשהמספרים חיוביים). שוויון נשאר נכון כל עוד מבצעים את אותה פעולה בשני האגפים.

  • חיבור וחיסור: אם a + b = c, אז a = c − b
  • כפל וחילוק: אם a/b = c/d, אז ad = bc
  • חזקות ושורשים: אם a = b2, אז √a = b (כש-b חיובי)

כללי האלגברה אומרים לנו איך לשנות משוואה כדי לקבל את התוצאה הרצויה. "לפתור" משוואה עבור גודל מסוים פירושו להוציא ממנה את כל שאר המספרים והסמלים, כך שבאגף השמאלי יישאר רק הגודל הרצוי. אם המספר או הסמל המיותר מחובר, מסלקים אותו בכך שמחסרים אותו משני האגפים. בדוגמה מהרשימה שלמעלה, a + b = c, פותרים עבור a בכך שמחסרים b משני האגפים, ומקבלים a + b − b = c − b, כלומר a = c − b. באופן כללי מבצעים תמיד את הפעולה ההפוכה: מסלקים גודל שהוכפל בכך שמחלקים בו, מסלקים גודל שחוסר בכך שמוסיפים אותו, וכן הלאה.

מדחום עם סולמות פרנהייט וצלזיוס. בעזרת אלגברה אפשר להמיר יחידת טמפרטורה אחת לאחרת.

נניח שאתם רוצים להמיר טמפרטורה בסולם פרנהייט לסולם צלזיוס. המשוואה שמקשרת ביניהם היא C = 5/9 (F − 32). צריך לפתור את המשוואה עבור F, כלומר להביא את F לבדו לאגף השמאלי. קודם נכפיל כל אגף ב-9 ונקבל 9C = 9 × 5/9 (F − 32). התשיעיות באגף הימני מצטמצמות, ונקבל 9C = 5 (F − 32). עכשיו נחלק כל אגף ב-5 ונקבל 9C/5 = 5/5 (F − 32). החמישיות באגף הימני מצטמצמות, ונקבל 9C/5 = F − 32. אחר כך נוסיף 32 לכל אגף ונקבל 9C/5 + 32 = F − 32 + 32. התוצאה היא 9C/5 + 32 = F, ואפשר פשוט להפוך את סדר האגפים ולקבל את הצורה הרצויה: F = 9C/5 + 32.

חוק ניוטון נותן את הכוח במונחי המסה שעליה הוא פועל והתאוצה שהוא גורם: F = ma. נניח שאנחנו רוצים לפתור את המשוואה הזאת עבור התאוצה. פשוט נחלק את שני האגפים במסה: F/m = ma/m. המסות באגף הימני מצטמצמות, ונקבל F/m = a, או a = F/m. המשוואה המפורסמת של איינשטיין, שנותנת את האנרגיה הכלואה בחומר, היא E = mc2. כדי למצוא את המסה ששקולה לכמות מסוימת של אנרגיה, צריך לבודד את המסה, ולכן נחלק את שני האגפים ב-c2. התוצאה היא E/c2 = m, או m = E/c2.

לבסוף, האנרגיה הקינטית של גוף נע נתונה במשוואה E = ½ mv2. נניח שאנחנו יודעים את האנרגיה ואת המסה של הגוף ורוצים למצוא את מהירותו. קודם נכפיל את שני האגפים בשתיים ונקבל 2E = mv2. אחר כך נחלק את שני האגפים ב-m ונקבל 2E/m = v2. ולבסוף נוציא שורש ריבועי משני האגפים ונקבל √(2E/m) = v. זו התשובה: המהירות במונחי האנרגיה הקינטית והמסה היא v = √(2E/m).

למשוואות באסטרונומיה יש מגוון צורות פשוטות. זכרו שהמשוואות האלה אינן רק פיסות מתמטיקה מופשטות – כל משוואה מבטאת קשר בין גדלים שאפשר למדוד בעולם האמיתי. משוואות הן הכלים שבהם מדענים משתמשים כדי להבין את היקום הפיזיקלי.

הצורה הפשוטה ביותר של משוואה היא קשר ישר בין שני גדלים, שאפשר לכתוב כך:

y = kx

במשוואה הזאת, x ו-y הם שני גדלים שאפשר למדוד, ו-k הוא מספר, או קבוע. בחיי היומיום, y יכול להיות המחיר של מוצר ו-x המשקל שלו. קבוע היחס, k, הוא המחיר לקילוגרם. אפשר לכתוב גם:

y ∝ x

בצורה הזאת הסימן ∝ פירושו "עומד ביחס ישר ל-", ואומרים ש-y עומד ביחס ישר ל-x. במילים אחרות, אם המשקל גדל פי שניים, גם המחיר גדל פי שניים, ואם המשקל גדל פי שלושה, גם המחיר.

יש עוד צורה שימושית של קשר ישר, שמתקבלת משני מצבים מסוימים. במצב אחד y1 = kx1, ובמצב השני y2 = kx2. אם נחלק את שתי המשוואות זו בזו, קבוע היחס מצטמצם, ונקבל:

y1/y2 = x1/x2

במילים אחרות, היחס בין המחירים של שני מוצרים שווה ליחס בין המשקלים שלהם (בהנחה ש-k זהה לשניהם). ודוגמה נוספת: לפי F = ma, כשפועל על גוף כוח, התאוצה עומדת ביחס ישר לכוח. אם מגדילים את הכוח פי שניים, גם התאוצה גדלה פי שניים.

ברשימה שלמטה מופיעים הסוגים העיקריים של קשרים בין גדלים שתפגשו בלימודי המדע.

  • ישר: y ∝ x. דוגמה: E ∝ m (מסה-אנרגיה)
  • הפוך: y ∝ 1/x. דוגמה: λmax ∝ 1/T (חוק וין)
  • ריבועי: y ∝ x2. דוגמה: E ∝ v2 (אנרגיה קינטית)
  • הפוך לריבוע: y ∝ 1/x2. דוגמה: F ∝ 1/r2 (הכבידה של ניוטון)
  • שלישוני (קובי): y ∝ x3. דוגמה: V ∝ r3 (נפח של גוף)
  • ממעלה רביעית: y ∝ x4. דוגמה: L ∝ T4 (חוק סטפן-בולצמן)
  • הצורה הכללית: y ∝ x^n, כאשר n הוא המעריך של חוק החזקה
תרשים שממחיש את חוקי קפלר.

ארבע הצורות הפשוטות ביותר של יחס – ישר, הפוך, ריבועי והפוך לריבוע – הן הנפוצות ביותר. הקשר ההפוך לריבוע חשוב במיוחד באסטרונומיה, כי הכבידה והאור נחלשים עם המרחק מהמקור לפי חוק הריבוע ההפוך. אבל המעריך n בקשר של חוק חזקה יכול לקבל כל ערך, חיובי או שלילי. החוק השלישי של קפלר מקשר בין זמן המחזור של מסלול פלנטה (P) למרחק שלה מהשמש (a) בצורה P2 ∝ a3. אם נוציא שורש ריבועי משני האגפים, נראה ש-P ∝ a3/2, או P ∝ a1.5. ואם נוציא שורש שלישי משני האגפים, נראה ש-a ∝ P2/3, או a ∝ P0.67.

→ הסעיף הקודם: 1.16 גאומטריה  |  הסעיף הבא: 1.18 לוגריתמים ←

« הקודם
הבא »
פוסטים אחרונים
  • 7.37 פלנטות ננסיות
  • 7.36 פלוטו כפלנטה ננסית
  • 7.35 גילוי פלוטו
  • 7.34 פלוטו
  • 7.33 טריטון, ירח של נפטון
קטגוריות
  • אור והספקטרום האלקטרומגנטי
  • אנרגית השמש
  • אסטרואידים
  • אסטרוטופ
  • אסטרונומיה במאות 16-17
  • בית ספר יסודי
  • בית ספר תיכון
  • גלקסיות
  • גרמי שמים
  • הדמיות באסטרונומיה
  • הזמנת הרצאות
  • הירח
  • המרכז לחינוך אסטרונומי כנרת
  • הצעות למחקר
  • השמש
  • חטיבת ביניים
  • טלסקופ רובוטי
  • טלסקופים
  • ימי חלל ואסטרונומיה
  • כוכבים כפולים ומשתנים
  • כללי
  • ליקויים
  • מייזמים המתקיימים כעת
  • מייזמים שהסתיימו
  • מערכת השמש
  • מפגשי חובבים
  • מצפה כוכבים רובוטי
  • ספר לימוד
  • עבודות זעירות
  • פלנטה אורנוס
  • פלנטות מחוץ למערכת השמש
  • פלנטות מחוץ למערכת השמש
  • פלנטת מאדים
  • פלנטת נוגה
  • פלנטת נפטון
  • פלנטת צדק
  • פלנטת שבתאי
  • פעילויות לציבור הרחב
  • פעילויות לתלמידים
  • פרויקטים
  • פרק א' – כיצד פועל המדע?
  • פרק ב' – אסטרונומיה תצפיתית
  • פרק ג' – המהפכה הקופרניקנית ותוצאותיה
  • פרק ד' – אנרגיה וחומר ביקום
  • פרק ה' – מערכת ארץ-ירח
  • פרק ו' – פלנטות ארציות
  • פרק ז' – פלנטות ענקיות וירחיהן
  • פרק ח' – גופים במרחב הפלנטרי
  • פרק ט' – היווצרות מערכת פלנטרית
  • פרק ט"ו – גלקסיות
  • פרק ט"ז – היקום המתפשט
  • פרק י' – גלוי קרינה מהחלל
  • פרק י"א – השמש – הכוכב שלנו
  • פרק י"ב – תכונותיהם של כוכבים
  • פרק י"ג – הולדתם ומותם של כוכבים
  • פרק י"ד – שביל החלב
  • פרק י"ז – קוסמולוגיה
  • פרק י"ח – החיים בכדור הארץ
  • פרק י"ט – חיים ביקום
  • קואורדינטות ותנועות
  • קוסמולוגיה
  • שאלות נפוצות
  • תוכנות לניתוח תצלומים
  • תחרות ארצית בצילום אסטרונומי
  • תכונותיהם של כוכבים
  • תמיכה
  • תנועות גרמי שמים
  • תערוכת טילאות
  • תצפיות שמיים
תגובות אחרונות
    ארכיונים
    • נובמבר 2026
    • אוקטובר 2026
    • ספטמבר 2026
    • מאי 2026
    • מרץ 2026
    • נובמבר 2025
    • אוקטובר 2025
    • אוגוסט 2025
    • יולי 2025
    • יוני 2025
    • פברואר 2025
    • נובמבר 2024
    • אוקטובר 2024
    • אוגוסט 2024
    • יולי 2024
    • מאי 2024
    • פברואר 2024
    • ספטמבר 2023
    • אוגוסט 2023
    • אפריל 2023
    • מרץ 2023
    • פברואר 2023
    • ינואר 2023
    • דצמבר 2022
    • נובמבר 2022
    • אוקטובר 2022
    • פברואר 2022
    • דצמבר 2021
    • דצמבר 2020
    • דצמבר 2019
    • אוקטובר 2019
    • ספטמבר 2019
    • אוגוסט 2019
    • יולי 2019
    • יוני 2019
    • מאי 2019
    • אפריל 2019
    • ינואר 2019
    • נובמבר 2018
    • אוקטובר 2018
    • ספטמבר 2018
    • יולי 2018
    • יוני 2018
    • מאי 2018
    • אפריל 2018
    • מרץ 2018
    • פברואר 2018
    • ספטמבר 2017
    • אוגוסט 2017
    • יולי 2017
    • יוני 2017
    • מאי 2017
    • אפריל 2017
    • מרץ 2017
    כלים
    • הרשמה
    • התחבר
    • פיד רשומות
    • פיד תגובות
    • WordPress.org
    תוכן עניינים:
    פרק א'
    • 1.29 קנה מידה בזמן
    • 1.26 תחומי האסטרונומיה
    • 1.24 הדמיות ממוחשבות
    • 1.23 תרבות המדע
    • 1.18 לוגריתמים
    • 1.17 אלגברה
    • 1.16 גאומטריה
    • 1.15 מתמטיקה
    • 1.14 לוגיקה
    • 1.13 דרכים להצגת נתונים
    • 1.11 שגיאות וסטטיסטיקה
    • 1.10 ספרות משמעותיות ורמת הדיוק
    • 1.8 מסה, אורך וזמן
    • 1.5 שגיאות מדידה
    • 1.4 יחידות והשיטה המטרית
    • 1.28 קנה מידה בחלל
    • 1.27 האסטרונומיה כמדע
    • 1.25 מחקר מדעי מודרני
    • 1.22 מערכות ידע
    • 1.21 תיאוריות מדעיות
    • 1.20 חקר מקרה – חיים על מאדים
    • 1.19 בדיקת השערות
    • 1.12 סימון מדעי
    • 1.9 תצפיות ואי-ודאות
    • 1.7 ממדים
    • 1.6 אומדן
    • 1.3 מדידות
    • 1.2 ראיות
    • 1.1 טבע המדע
    פרק ב'

    יש ללחוץ על כפתור העריכה כדי לשנות את הטקסט הזה. לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית קולהע צופעט למרקוח איבן איף, ברומץ כלרשט מיחוצים. קלאצי צש בלי

    מדיניות הפרטיות | כל הזכויות שמורות ל-שיר-שירותי ידע ברשת, אשדות יעקב איחוד © 2022
    Design by Visuali

    כלי נגישות

    גודל טקסט
    הצהרת נגישות
    by Studio Visuali
    logo

    אנחנו משתמשים בעוגיות

    אנו משתמשים בעוגיות כדי לשפר את חוויית הגלישה שלך, לנתח את השימוש באתר ולהתאים עבורך תוכן שיווקי. בלחיצה על "אישור הכל" אתה מאשר את השימוש בעוגיות. באפשרותך לנהל את העדפותיך, לדחות עוגיות שאינן הכרחיות או לקרוא עוד במדיניות הפרטיות שלנו.

    מדיניות פרטיות

    Visuali — Cookie Consent

    עוגיות הכרחיות

    עוגיות אלו נדרשות לתפקוד הבסיסי של האתר ולא ניתן לכבותן.

    עוגיות פונקציונליות

    מאפשרות לאתר לזכור את העדפותיך, כגון שפה או אזור.

    עוגיות אנליטיקה

    עוזרות לנו להבין כיצד המבקרים משתמשים באתר, לשם שיפור השירות.

    עוגיות שיווק

    משמשות להצגת פרסומות רלוונטיות עבורך ולמדידת אפקטיביות קמפיינים.

    גלילה לראש העמוד