דלג לתוכן הראשי
מצפה הכוכבים כנרת
  • ספר לימוד
    • פרק א' – כיצד פועל המדע?
    • פרק ב' – אסטרונומיה קדומה
    • פרק ג' – המהפכה הקופרניקנית
    • פרק ד' – אנרגיה וחומר ביקום
    • פרק ה' – מערכת ארץ-ירח
    • פרק ו' – פלנטות ארציות
    • פרק ז' – פלנטות ענקיות וירחיהן
    • פרק ח' – גופים במרחב הפלנטרי
    • פרק ט' – כיצד נוצרה המערכת הפלנטרית?
    • פרק י' – גלוי קרינה מהחלל
    • פרק י"א – השמש – הכוכב שלנו
    • פרק י"ב – תכונותיהם של כוכבים
    • פרק י"ג – הולדתם ומותם של כוכבים
    • פרק י"ד – שביל החלב
    • פרק ט"ו – גלקסיות
    • פרק ט"ז – היקום המתפשט
    • פרק י"ז – קוסמולוגיה
    • פרק י"ח – החיים בכדור הארץ
    • פרק י"ט – חיים ביקום
  • הדמיות
  • עבודות זעירות
    • מהם מטאוריטים?
    • מה הם כתמי שמש?
    • מה קורה לחלקי השמש כאשר הם מתפרצים מהשמש ומה תוצאת נפילתם?
    • מדוע כוכב הלכת אורנוס מסתחרר בשכיבה על הצד?
    • מדוע צבעו של מאדים אדום?
    • מדוע כוכב הלכת אורנוס מסתחרר בשכיבה על הצד?
    • למה נעלמו המים במאדים?
    • איך כוכב הלכת צדק נוצר, הגיע למערכת השמש והחל להסתובב סביבה במסלול הקבוע?
    • כיצד נוצרו טבעותיו של שבתאי (saturn)?
  • פעילויות תלמידים
    • בית ספר יסודי
    • חטיבת ביניים
    • בית ספר תיכון
  • מצפה כוכבים רובוטי
  • פרויקטים
    • מייזמים שמתקיימים כעת
    • מייזמים שהסתיימו
    • תערוכת טילאות
  • צור קשר
  • ראשי
  • ספר לימוד
  • הדמיות באסטרונומיה
  • עבודות זעירות
  • אסטרוטופ
  • פעילויות תלמידים
  • מצפה כוכבים רובוטי
  • פרויקטים
  • צור קשר
מצפה הכוכבים כנרת
  • ספר לימוד
    • פרק א' – כיצד פועל המדע?
    • פרק ב' – אסטרונומיה קדומה
    • פרק ג' – המהפכה הקופרניקנית
    • פרק ד' – אנרגיה וחומר ביקום
    • פרק ה' – מערכת ארץ-ירח
    • פרק ו' – פלנטות ארציות
    • פרק ז' – פלנטות ענקיות וירחיהן
    • פרק ח' – גופים במרחב הפלנטרי
    • פרק ט' – כיצד נוצרה המערכת הפלנטרית?
    • פרק י' – גלוי קרינה מהחלל
    • פרק י"א – השמש – הכוכב שלנו
    • פרק י"ב – תכונותיהם של כוכבים
    • פרק י"ג – הולדתם ומותם של כוכבים
    • פרק י"ד – שביל החלב
    • פרק ט"ו – גלקסיות
    • פרק ט"ז – היקום המתפשט
    • פרק י"ז – קוסמולוגיה
    • פרק י"ח – החיים בכדור הארץ
    • פרק י"ט – חיים ביקום
  • הדמיות
  • עבודות זעירות
    • מהם מטאוריטים?
    • מה הם כתמי שמש?
    • מה קורה לחלקי השמש כאשר הם מתפרצים מהשמש ומה תוצאת נפילתם?
    • מדוע כוכב הלכת אורנוס מסתחרר בשכיבה על הצד?
    • מדוע צבעו של מאדים אדום?
    • מדוע כוכב הלכת אורנוס מסתחרר בשכיבה על הצד?
    • למה נעלמו המים במאדים?
    • איך כוכב הלכת צדק נוצר, הגיע למערכת השמש והחל להסתובב סביבה במסלול הקבוע?
    • כיצד נוצרו טבעותיו של שבתאי (saturn)?
  • פעילויות תלמידים
    • בית ספר יסודי
    • חטיבת ביניים
    • בית ספר תיכון
  • מצפה כוכבים רובוטי
  • פרויקטים
    • מייזמים שמתקיימים כעת
    • מייזמים שהסתיימו
    • תערוכת טילאות
  • צור קשר
  • ראשי
  • ספר לימוד
  • הדמיות באסטרונומיה
  • עבודות זעירות
  • אסטרוטופ
  • פעילויות תלמידים
  • מצפה כוכבים רובוטי
  • פרויקטים
  • צור קשר
3.18 מסלולים
ראשי » פרק ג' - המהפכה הקופרניקנית » 3.18 מסלולים

3.18 מסלולים

בעזרת חוקי ניוטון אפשר לחשב באיזו מהירות צריך גוף לנוע כדי להיכנס למסלול מעגלי סביב פלנטה. התשובה תלויה רק במסת הפלנטה ובמרחק מהפלנטה אל המסלול הרצוי. ככל שהפלנטה מסיבית יותר, המהירות הדרושה גדולה יותר; ככל שהמסלול גבוה יותר מעל פני השטח, המהירות קטנה יותר. בכדור הארץ, בגובה שנמצא ממש מעל האטמוספירה, התשובה היא 7.8 קילומטרים לשנייה – כ-28,000 קילומטרים לשעה – ולכן צריך טיל גדול כדי לשגר לוויין! המהירות הזאת היא המהירות המזערית הדרושה כדי שגוף יישאר בחלל קרוב לכדור הארץ, והיא נקראת המהירות המעגלית. גוף שמהירותו נמוכה יותר ייפול בחזרה אל פני כדור הארץ בגלל הכבידה.

תרשים של נאס"א שמראה איך מחשבים את המהירות שטיל צריך להגיע אליה כדי להיכנס למסלול סביב כדור הארץ ולהישאר בו.

אותו רעיון חל על כל גוף שמקיף גוף גדול ממנו. המהירות המעגלית של הירח סביב כדור הארץ היא כקילומטר אחד לשנייה. כדור הארץ מקיף את השמש במהירות ממוצעת של 30 קילומטרים לשנייה (מסלולו של כדור הארץ הוא אליפסה ולא מעגל, אבל הוא קרוב מספיק למעגל כדי שזה יהיה קירוב טוב). לפלנטות רחוקות יותר מהשמש יש מהירויות מסלוליות נמוכות יותר. המהירות המעגלית הממוצעת של פלוטו היא כ-5 קילומטרים לשנייה בלבד.

כדי לשגר לוויין, כל מה שצריך לעשות הוא להרים אותו בעזרת טיל אל מעל לאטמוספירה של כדור הארץ, ואז להאיץ אותו עד שיגיע למהירות של 7.8 קילומטרים לשנייה. מסלול כזה נקרא מסלול נמוך סביב כדור הארץ (Low Earth Orbit): גובהו כ-200 קילומטרים, וזמן ההקפה בו הוא כ-90 דקות. בהשקעה של הרבה יותר אנרגיה אפשר להכניס לוויין למסלול מיוחד שנקרא מסלול גאוסינכרוני. בגובה של כ-36,000 קילומטרים זמן ההקפה שווה בדיוק לזמן הסיבוב של כדור הארץ סביב צירו (כ-24 שעות; ליתר דיוק, יממה כוכבית – 23 שעות ו-56 דקות). לוויין גאוסטציונרי – לוויין במסלול כזה מעל קו המשווה – מסתובב יחד עם כדור הארץ, ונראה כאילו הוא תלוי מעל נקודה קבועה על פני השטח. כל צלחות הטלוויזיה בלוויין מכוונות ללוויינים במסלולים כאלה, ולכן הן יכולות להישאר מכוונות כל הזמן לאותו כיוון קבוע.

אם מגדילים את מהירות הלוויין, הוא עובר למסלול אליפטי שמגיע גבוה יותר מעל כדור הארץ. אם ממשיכים להגדיל את המהירות, מגיעים לעקומה שאינה אליפסה סגורה, שנקראת פרבולה. מסלול פרבולי לעולם אינו חוזר: הגוף ממשיך להתרחק מכדור הארץ עוד ועוד, עד שהוא נמלט מהכבידה של כדור הארץ ונכנס למסלול סביב השמש.

המהירות הדרושה כדי להימלט לגמרי אל החלל מנקודה מסוימת נקראת מהירות הבריחה. מחוקי ניוטון עולה שמהירות הבריחה מכל נקודה שווה פשוט לשורש של 2 כפול המהירות המעגלית באותה נקודה – בלי תלות במסת הגוף. לכן, לגוף במסלול נמוך סביב כדור הארץ מהירות הבריחה היא בערך √2 × 7.8 ≈ 11.0 קילומטרים לשנייה (ומפני כדור הארץ עצמם – 11.2 קילומטרים לשנייה). אפשר להקל על המשימה אם משגרים מזרחה מקו המשווה: שם הסיבוב של כדור הארץ, במהירות של כחצי קילומטר לשנייה, פועל כמו קלע, ומקטין את המהירות שהטיל צריך להשיג ביחס לכדור הארץ. טיל שמגיע למהירות הבריחה נמלט מכדור הארץ ועף משם. אבל גם במהירות הבריחה מכדור הארץ, הוא עדיין נתון לכבידה החזקה יותר של השמש, ולכן ייכנס למסלול סביב השמש. כדי לצאת ממערכת השמש לגמרי, הגוף צריך להימלט מהכבידה של השמש. ממרחק המסלול של כדור הארץ, הדבר דורש מהירות של שורש 2 כפול המהירות המעגלית של כדור הארץ במסלולו, כלומר √2 × 30 ≈ 42 קילומטרים לשנייה. חמש גשושיות של נאס"א – פיוניר 10, פיוניר 11, וויאג'ר 1, וויאג'ר 2 וניו הורייזנס – נמצאות במסלולים כאלה, שמוציאים אותן ממערכת השמש לתמיד. שתיים מהן, וויאג'ר 1 ו-וויאג'ר 2, כבר חצו את ההליופאוזה – הגבול של אזור ההשפעה של רוח השמש – בשנים 2012 ו-2018.

→ הסעיף הקודם: 3.17 רעיון המסע בחלל  |  הסעיף הבא: 3.19 קיצור תולדות מסעי החלל ←

« הקודם
הבא »
פוסטים אחרונים
  • 7.37 פלנטות ננסיות
  • 7.36 פלוטו כפלנטה ננסית
  • 7.35 גילוי פלוטו
  • 7.34 פלוטו
  • 7.33 טריטון, ירח של נפטון
קטגוריות
  • אור והספקטרום האלקטרומגנטי
  • אנרגית השמש
  • אסטרואידים
  • אסטרוטופ
  • אסטרונומיה במאות 16-17
  • בית ספר יסודי
  • בית ספר תיכון
  • גלקסיות
  • גרמי שמים
  • הדמיות באסטרונומיה
  • הזמנת הרצאות
  • הירח
  • המרכז לחינוך אסטרונומי כנרת
  • הצעות למחקר
  • השמש
  • חטיבת ביניים
  • טלסקופ רובוטי
  • טלסקופים
  • ימי חלל ואסטרונומיה
  • כוכבים כפולים ומשתנים
  • כללי
  • ליקויים
  • מייזמים המתקיימים כעת
  • מייזמים שהסתיימו
  • מערכת השמש
  • מפגשי חובבים
  • מצפה כוכבים רובוטי
  • ספר לימוד
  • עבודות זעירות
  • פלנטה אורנוס
  • פלנטות מחוץ למערכת השמש
  • פלנטות מחוץ למערכת השמש
  • פלנטת מאדים
  • פלנטת נוגה
  • פלנטת נפטון
  • פלנטת צדק
  • פלנטת שבתאי
  • פעילויות לציבור הרחב
  • פעילויות לתלמידים
  • פרויקטים
  • פרק א' – כיצד פועל המדע?
  • פרק ב' – אסטרונומיה תצפיתית
  • פרק ג' – המהפכה הקופרניקנית ותוצאותיה
  • פרק ד' – אנרגיה וחומר ביקום
  • פרק ה' – מערכת ארץ-ירח
  • פרק ו' – פלנטות ארציות
  • פרק ז' – פלנטות ענקיות וירחיהן
  • פרק ח' – גופים במרחב הפלנטרי
  • פרק ט' – היווצרות מערכת פלנטרית
  • פרק ט"ו – גלקסיות
  • פרק ט"ז – היקום המתפשט
  • פרק י' – גלוי קרינה מהחלל
  • פרק י"א – השמש – הכוכב שלנו
  • פרק י"ב – תכונותיהם של כוכבים
  • פרק י"ג – הולדתם ומותם של כוכבים
  • פרק י"ד – שביל החלב
  • פרק י"ז – קוסמולוגיה
  • פרק י"ח – החיים בכדור הארץ
  • פרק י"ט – חיים ביקום
  • קואורדינטות ותנועות
  • קוסמולוגיה
  • שאלות נפוצות
  • תוכנות לניתוח תצלומים
  • תחרות ארצית בצילום אסטרונומי
  • תכונותיהם של כוכבים
  • תמיכה
  • תנועות גרמי שמים
  • תערוכת טילאות
  • תצפיות שמיים
תגובות אחרונות
    ארכיונים
    • נובמבר 2026
    • אוקטובר 2026
    • ספטמבר 2026
    • מאי 2026
    • מרץ 2026
    • נובמבר 2025
    • אוקטובר 2025
    • אוגוסט 2025
    • יולי 2025
    • יוני 2025
    • פברואר 2025
    • נובמבר 2024
    • אוקטובר 2024
    • אוגוסט 2024
    • יולי 2024
    • מאי 2024
    • פברואר 2024
    • ספטמבר 2023
    • אוגוסט 2023
    • אפריל 2023
    • מרץ 2023
    • פברואר 2023
    • ינואר 2023
    • דצמבר 2022
    • נובמבר 2022
    • אוקטובר 2022
    • פברואר 2022
    • דצמבר 2021
    • דצמבר 2020
    • דצמבר 2019
    • אוקטובר 2019
    • ספטמבר 2019
    • אוגוסט 2019
    • יולי 2019
    • יוני 2019
    • מאי 2019
    • אפריל 2019
    • ינואר 2019
    • נובמבר 2018
    • אוקטובר 2018
    • ספטמבר 2018
    • יולי 2018
    • יוני 2018
    • מאי 2018
    • אפריל 2018
    • מרץ 2018
    • פברואר 2018
    • ספטמבר 2017
    • אוגוסט 2017
    • יולי 2017
    • יוני 2017
    • מאי 2017
    • אפריל 2017
    • מרץ 2017
    כלים
    • הרשמה
    • התחבר
    • פיד רשומות
    • פיד תגובות
    • WordPress.org
    תוכן עניינים:
    פרק א'
    • 1.29 קנה מידה בזמן
    • 1.26 תחומי האסטרונומיה
    • 1.24 הדמיות ממוחשבות
    • 1.23 תרבות המדע
    • 1.18 לוגריתמים
    • 1.17 אלגברה
    • 1.16 גאומטריה
    • 1.15 מתמטיקה
    • 1.14 לוגיקה
    • 1.13 דרכים להצגת נתונים
    • 1.11 שגיאות וסטטיסטיקה
    • 1.10 ספרות משמעותיות ורמת הדיוק
    • 1.8 מסה, אורך וזמן
    • 1.5 שגיאות מדידה
    • 1.4 יחידות והשיטה המטרית
    • 1.28 קנה מידה בחלל
    • 1.27 האסטרונומיה כמדע
    • 1.25 מחקר מדעי מודרני
    • 1.22 מערכות ידע
    • 1.21 תיאוריות מדעיות
    • 1.20 חקר מקרה – חיים על מאדים
    • 1.19 בדיקת השערות
    • 1.12 סימון מדעי
    • 1.9 תצפיות ואי-ודאות
    • 1.7 ממדים
    • 1.6 אומדן
    • 1.3 מדידות
    • 1.2 ראיות
    • 1.1 טבע המדע
    פרק ב'

    יש ללחוץ על כפתור העריכה כדי לשנות את הטקסט הזה. לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית קולהע צופעט למרקוח איבן איף, ברומץ כלרשט מיחוצים. קלאצי צש בלי

    מדיניות הפרטיות | כל הזכויות שמורות ל-שיר-שירותי ידע ברשת, אשדות יעקב איחוד © 2022
    Design by Visuali

    כלי נגישות

    גודל טקסט
    הצהרת נגישות
    by Studio Visuali
    logo

    אנחנו משתמשים בעוגיות

    אנו משתמשים בעוגיות כדי לשפר את חוויית הגלישה שלך, לנתח את השימוש באתר ולהתאים עבורך תוכן שיווקי. בלחיצה על "אישור הכל" אתה מאשר את השימוש בעוגיות. באפשרותך לנהל את העדפותיך, לדחות עוגיות שאינן הכרחיות או לקרוא עוד במדיניות הפרטיות שלנו.

    מדיניות פרטיות

    Visuali — Cookie Consent

    עוגיות הכרחיות

    עוגיות אלו נדרשות לתפקוד הבסיסי של האתר ולא ניתן לכבותן.

    עוגיות פונקציונליות

    מאפשרות לאתר לזכור את העדפותיך, כגון שפה או אזור.

    עוגיות אנליטיקה

    עוזרות לנו להבין כיצד המבקרים משתמשים באתר, לשם שיפור השירות.

    עוגיות שיווק

    משמשות להצגת פרסומות רלוונטיות עבורך ולמדידת אפקטיביות קמפיינים.

    גלילה לראש העמוד