דלג לתוכן הראשי
מצפה הכוכבים כנרת
  • ספר לימוד
    • פרק א' – כיצד פועל המדע?
    • פרק ב' – אסטרונומיה קדומה
    • פרק ג' – המהפכה הקופרניקנית
    • פרק ד' – אנרגיה וחומר ביקום
    • פרק ה' – מערכת ארץ-ירח
    • פרק ו' – פלנטות ארציות
    • פרק ז' – פלנטות ענקיות וירחיהן
    • פרק ח' – גופים במרחב הפלנטרי
    • פרק ט' – כיצד נוצרה המערכת הפלנטרית?
    • פרק י' – גלוי קרינה מהחלל
    • פרק י"א – השמש – הכוכב שלנו
    • פרק י"ב – תכונותיהם של כוכבים
    • פרק י"ג – הולדתם ומותם של כוכבים
    • פרק י"ד – שביל החלב
    • פרק ט"ו – גלקסיות
    • פרק ט"ז – היקום המתפשט
    • פרק י"ז – קוסמולוגיה
    • פרק י"ח – החיים בכדור הארץ
    • פרק י"ט – חיים ביקום
  • הדמיות
  • עבודות זעירות
    • מהם מטאוריטים?
    • מה הם כתמי שמש?
    • מה קורה לחלקי השמש כאשר הם מתפרצים מהשמש ומה תוצאת נפילתם?
    • מדוע כוכב הלכת אורנוס מסתחרר בשכיבה על הצד?
    • מדוע צבעו של מאדים אדום?
    • מדוע כוכב הלכת אורנוס מסתחרר בשכיבה על הצד?
    • למה נעלמו המים במאדים?
    • איך כוכב הלכת צדק נוצר, הגיע למערכת השמש והחל להסתובב סביבה במסלול הקבוע?
    • כיצד נוצרו טבעותיו של שבתאי (saturn)?
  • פעילויות תלמידים
    • בית ספר יסודי
    • חטיבת ביניים
    • בית ספר תיכון
  • מצפה כוכבים רובוטי
  • פרויקטים
    • מייזמים שמתקיימים כעת
    • מייזמים שהסתיימו
    • תערוכת טילאות
  • צור קשר
  • ראשי
  • ספר לימוד
  • הדמיות באסטרונומיה
  • עבודות זעירות
  • אסטרוטופ
  • פעילויות תלמידים
  • מצפה כוכבים רובוטי
  • פרויקטים
  • צור קשר
מצפה הכוכבים כנרת
  • ספר לימוד
    • פרק א' – כיצד פועל המדע?
    • פרק ב' – אסטרונומיה קדומה
    • פרק ג' – המהפכה הקופרניקנית
    • פרק ד' – אנרגיה וחומר ביקום
    • פרק ה' – מערכת ארץ-ירח
    • פרק ו' – פלנטות ארציות
    • פרק ז' – פלנטות ענקיות וירחיהן
    • פרק ח' – גופים במרחב הפלנטרי
    • פרק ט' – כיצד נוצרה המערכת הפלנטרית?
    • פרק י' – גלוי קרינה מהחלל
    • פרק י"א – השמש – הכוכב שלנו
    • פרק י"ב – תכונותיהם של כוכבים
    • פרק י"ג – הולדתם ומותם של כוכבים
    • פרק י"ד – שביל החלב
    • פרק ט"ו – גלקסיות
    • פרק ט"ז – היקום המתפשט
    • פרק י"ז – קוסמולוגיה
    • פרק י"ח – החיים בכדור הארץ
    • פרק י"ט – חיים ביקום
  • הדמיות
  • עבודות זעירות
    • מהם מטאוריטים?
    • מה הם כתמי שמש?
    • מה קורה לחלקי השמש כאשר הם מתפרצים מהשמש ומה תוצאת נפילתם?
    • מדוע כוכב הלכת אורנוס מסתחרר בשכיבה על הצד?
    • מדוע צבעו של מאדים אדום?
    • מדוע כוכב הלכת אורנוס מסתחרר בשכיבה על הצד?
    • למה נעלמו המים במאדים?
    • איך כוכב הלכת צדק נוצר, הגיע למערכת השמש והחל להסתובב סביבה במסלול הקבוע?
    • כיצד נוצרו טבעותיו של שבתאי (saturn)?
  • פעילויות תלמידים
    • בית ספר יסודי
    • חטיבת ביניים
    • בית ספר תיכון
  • מצפה כוכבים רובוטי
  • פרויקטים
    • מייזמים שמתקיימים כעת
    • מייזמים שהסתיימו
    • תערוכת טילאות
  • צור קשר
  • ראשי
  • ספר לימוד
  • הדמיות באסטרונומיה
  • עבודות זעירות
  • אסטרוטופ
  • פעילויות תלמידים
  • מצפה כוכבים רובוטי
  • פרויקטים
  • צור קשר
4.21 תהליכים אקראיים
ראשי » פרק ד' - אנרגיה וחומר ביקום » 4.21 תהליכים אקראיים

4.21 תהליכים אקראיים

תופעות פיזיקליות רבות חוזרות על עצמן במחזוריות. דוגמאות לתהליכים מחזוריים הן גלים, רעידות, תנודות ומסלולים. יש גם תופעות שהן אקראיות מטבען, והן מתרחשות בקני מידה שונים להפליא. חשבו על ההבדל בין התפרקות אקראית של אטום רדיואקטיבי לבין פגיעה אקראית של גוף מהחלל בכדור הארץ! אי אפשר להבין תהליך אקראי בלי מושג ההסתברות. אקראי פירושו בלתי צפוי. איננו יודעים בוודאות מה תהיה התוצאה של אירוע אקראי מסוים; אנחנו יכולים רק לייחס הסתברות לתוצאה. אבל אף שאירוע אקראי בודד הוא בלתי צפוי, הסכום של מספר גדול של אירועים אקראיים יכול להיות מסודר מאוד וצפוי.

חפיסת קלפים: שליפה של קלף אחד ממנה היא דוגמה מצוינת לתהליך אקראי.

דמיינו ניסוי שבו מנסים להכניס קלף בדיוק לאמצע חפיסת קלפים, בעזרת מדידה. התוצאה אינה מושלמת, אבל נדיר שהקלף יהיה רחוק יותר משלושה או ארבעה מקומות מהמרכז. עכשיו נניח שעיניכם מכוסות, ואתם צריכים להכניס את הקלף באקראי. התוצאה הסבירה של הכנסות רבות ונפרדות היא התפלגות אקראית. במילים אחרות, יש לקלף הסתברות שווה להופיע בכל מקום בחפיסה, מהראשון ועד האחרון. בקיצור מתמטי היינו כותבים:

pn = 1 / n

במשוואה הקטנה הזאת pn היא ההסתברות שהקלף יופיע באחד מ-n המקומות השונים בחפיסה. מכיוון שבחפיסה יש 52 מקומות, pn = 1/52 ≈ 0.019. לכל אחד מ-52 המקומות יש הסתברות של כ-2% להיבחר. ההסתברות זהה בכל פעם שחוזרים על ההכנסה האקראית. לדוגמה, נניח שבפעם הראשונה הקלף הגיע למקום 32. בפעם הבאה ההסתברות שהוא יגיע למקום 32 (או לכל מקום אחר) היא שוב 1/52 – התוצאה של תהליך אקראי אינה תלויה במה שקרה קודם.

תהליך אקראי נוסף הוא הטלת מטבע. מכיוון שיש שתי תוצאות אפשריות, ההסתברות לקבל "עץ" או "פלי" היא pn = ½. בהטלה הבאה יש שוב הסתברות שווה, 50%, לכל אחת מהתוצאות. בהטלת קובייה, pn = 1/6. גם כאן, בכל הטלה של הקובייה יש סיכוי של 1 ל-6 לקבל כל מספר מסוים. נניח שהטלתם מטבע חמש פעמים, ובכל הפעמים יצא "עץ". האם זה לא מגדיל את הסיכוי שבהטלה הבאה ייצא "פלי"? לא! הסיכוי הוא עדיין 50%, כי כל אירוע בלתי תלוי באחרים. נניח שהטלתם קובייה בתקווה לקבל שש, ואחרי 25 הטלות עוד לא יצא שש. האם זה לא מגדיל את הסיכוי שבהטלה הבאה ייצא שש? לא! הסיכוי הוא עדיין 1 ל-6 בכל הטלה. זה נראה מנוגד לאינטואיציה (ובתי הקזינו בלאס וגאס מרוויחים הרבה כסף מבורות סטטיסטית של אנשים!), אבל האירוע הבודד בלתי צפוי, לא משנה מה קרה לאחרונה.

הטלת המטבע בפתיחת משחק פוטבול היא שימוש בתהליך אקראי.

שימו לב שבכל אחד מהניסויים האקראיים – הכנסה אקראית של קלף, הטלת מטבע, הטלת קובייה – אי אפשר לחזות בוודאות את התוצאה של אירוע בודד. התוצאה בכל פעם אקראית. אבל התוצאה של מספר גדול של אירועים מסודרת וצפויה. אנחנו יודעים שאחרי הטלות רבות של מטבע, היחס בין מספר ה"עץ" למספר ה"פלי" יהיה קרוב לאחד. (נסו!) במילים אחרות, מספר גדול של ניסויים מאפשר לנו למדוד במדויק ש-pn = ½. מספר גדול של הטלות קובייה יאשר שההסתברות לקבל שש היא pn = 1/6.

שימו לב לעוד דבר בניסוי של הכנסת קלף אקראית לחפיסה. אם נכניס את הקלף 40 פעמים, הוא לא יגיע ל-40 מקומות שונים, כך שיישארו 12 מקומות ריקים. חלק מהמקומות ייבחרו פעמיים ואפילו שלוש פעמים, ואחרים לא ייבחרו בכלל. אם כל תוצאה מתקבלת אותו מספר פעמים, ההתפלגות נקראת אחידה. התפלגות אקראית אינה זהה להתפלגות אחידה.

מהי דוגמה פיזיקלית לתהליך אקראי? הרדיואקטיביות היא תהליך אקראי בזמן. אילו יכולנו להתבונן באטום רדיואקטיבי בודד, לא היינו יודעים מתי בדיוק הוא יתפרק. אבל אחרי פרק זמן שווה לזמן מחצית החיים, יש סיכוי של 50% שהאטום כבר התפרק. האנלוגיה המוכרת היא סיר של פופקורן על האש. אם תביטו בגרעין תירס מסוים, לא תוכלו לחזות מתי הוא יתפוצץ, אבל הזמן שלוקח למחצית הגרעינים להתפוצץ הוא מספר מוגדר היטב, שיחזור על עצמו אם תכינו סירים רבים של פופקורן באותה דרך. אפשר לכתוב זאת כך:

pt = ½ (אחרי זמן מחצית חיים אחד)

האות t שבכתב תחתי מציינת שהאירוע אקראי בזמן. ההסתברות הזאת חלה על אטום בודד, אבל היא חלה באותה מידה גם על מספר גדול של אטומים: אחרי שחלף זמן מחצית חיים אחד, מחצית ממספר גדול מאוד של אטומים רדיואקטיביים כבר התפרקו. אחרי פרק זמן כפול – שני זמני מחצית חיים – pt = ¾. מהדיון ברדיואקטיביות אנחנו יודעים שאחרי שני זמני מחצית חיים, 75% מהאטומים כבר התפרקו.

האסטרונומים סבורים שהגעתם של גופים גדולים שפוגעים בכדור הארץ היא בעיקרה אקראית. אפשר להבחין בבירור בין תהליך אקראי לתהליך מחזורי בעזרת חפיסת קלפים מסודרת, כדוגמה לתהליך מחזורי. אם הופכים את הקלפים בזה אחר זה, נסיך (או ארבע, או כל ערך אחר) יופיע פעם בשלושה עשר קלפים. הרצף הזה צפוי לחלוטין. עכשיו נניח שהופכים את הקלפים של חפיסה מעורבבת היטב. היכן ברצף יופיעו הנסיכים? אין שום דרך לדעת. אין מרווח קבוע או מחזוריות בהופעת הנסיכים; המקום שלהם ברצף אקראי לחלוטין.

הדמיה של אמן של התנגשות בין שני גופים פלנטריים. התנגשות כזאת בין כדור הארץ לגוף בגודל מאדים יצרה כנראה את הירח. הפגיעות של גופים גדולים בכדור הארץ באותה תקופה היו תהליך אקראי.

ייתכן מאוד שגם הפגיעות של גופים גדולים מהחלל שגורמות להכחדות המוניות הן אקראיות (חשבו על הופעת הנסיכים בחפיסה מעורבבת היטב כעל פגיעות, ועל הרצף מ-1 עד 52 כעל רצף בזמן). חקר המכתשים והתיעוד המאובני יכול לומר לנו כמה פגיעות גדולות היו במאות מיליוני השנים האחרונות. נניח שמהניתוח הזה נובע שיש הסתברות של 50% לפגיעה כזאת בכל פרק זמן של 100 מיליון שנה. במונחים מתמטיים, ההסתברות לפגיעה בתוך 100 מיליון שנה היא pt = ½. ההסתברות הזאת נותנת את קצב הפגיעות בממוצע, אבל אינה אומרת לנו דבר על המועד המדויק של הפגיעה הבאה. הגעתם של אסונות מהשמים אקראית, ואי אפשר לחזות אותה.

→ הסעיף הקודם: 4.20 חום פנימי בפלנטות ובכוכבים  |  הסעיף הבא: 5.1 הארץ והירח ←

« הקודם
פוסטים אחרונים
  • 7.37 פלנטות ננסיות
  • 7.36 פלוטו כפלנטה ננסית
  • 7.35 גילוי פלוטו
  • 7.34 פלוטו
  • 7.33 טריטון, ירח של נפטון
קטגוריות
  • אור והספקטרום האלקטרומגנטי
  • אנרגית השמש
  • אסטרואידים
  • אסטרוטופ
  • אסטרונומיה במאות 16-17
  • בית ספר יסודי
  • בית ספר תיכון
  • גלקסיות
  • גרמי שמים
  • הדמיות באסטרונומיה
  • הזמנת הרצאות
  • הירח
  • המרכז לחינוך אסטרונומי כנרת
  • הצעות למחקר
  • השמש
  • חטיבת ביניים
  • טלסקופ רובוטי
  • טלסקופים
  • ימי חלל ואסטרונומיה
  • כוכבים כפולים ומשתנים
  • כללי
  • ליקויים
  • מייזמים המתקיימים כעת
  • מייזמים שהסתיימו
  • מערכת השמש
  • מפגשי חובבים
  • מצפה כוכבים רובוטי
  • ספר לימוד
  • עבודות זעירות
  • פלנטה אורנוס
  • פלנטות מחוץ למערכת השמש
  • פלנטות מחוץ למערכת השמש
  • פלנטת מאדים
  • פלנטת נוגה
  • פלנטת נפטון
  • פלנטת צדק
  • פלנטת שבתאי
  • פעילויות לציבור הרחב
  • פעילויות לתלמידים
  • פרויקטים
  • פרק א' – כיצד פועל המדע?
  • פרק ב' – אסטרונומיה תצפיתית
  • פרק ג' – המהפכה הקופרניקנית ותוצאותיה
  • פרק ד' – אנרגיה וחומר ביקום
  • פרק ה' – מערכת ארץ-ירח
  • פרק ו' – פלנטות ארציות
  • פרק ז' – פלנטות ענקיות וירחיהן
  • פרק ח' – גופים במרחב הפלנטרי
  • פרק ט' – היווצרות מערכת פלנטרית
  • פרק ט"ו – גלקסיות
  • פרק ט"ז – היקום המתפשט
  • פרק י' – גלוי קרינה מהחלל
  • פרק י"א – השמש – הכוכב שלנו
  • פרק י"ב – תכונותיהם של כוכבים
  • פרק י"ג – הולדתם ומותם של כוכבים
  • פרק י"ד – שביל החלב
  • פרק י"ז – קוסמולוגיה
  • פרק י"ח – החיים בכדור הארץ
  • פרק י"ט – חיים ביקום
  • קואורדינטות ותנועות
  • קוסמולוגיה
  • שאלות נפוצות
  • תוכנות לניתוח תצלומים
  • תחרות ארצית בצילום אסטרונומי
  • תכונותיהם של כוכבים
  • תמיכה
  • תנועות גרמי שמים
  • תערוכת טילאות
  • תצפיות שמיים
תגובות אחרונות
    ארכיונים
    • נובמבר 2026
    • אוקטובר 2026
    • ספטמבר 2026
    • מאי 2026
    • מרץ 2026
    • נובמבר 2025
    • אוקטובר 2025
    • אוגוסט 2025
    • יולי 2025
    • יוני 2025
    • פברואר 2025
    • נובמבר 2024
    • אוקטובר 2024
    • אוגוסט 2024
    • יולי 2024
    • מאי 2024
    • פברואר 2024
    • ספטמבר 2023
    • אוגוסט 2023
    • אפריל 2023
    • מרץ 2023
    • פברואר 2023
    • ינואר 2023
    • דצמבר 2022
    • נובמבר 2022
    • אוקטובר 2022
    • פברואר 2022
    • דצמבר 2021
    • דצמבר 2020
    • דצמבר 2019
    • אוקטובר 2019
    • ספטמבר 2019
    • אוגוסט 2019
    • יולי 2019
    • יוני 2019
    • מאי 2019
    • אפריל 2019
    • ינואר 2019
    • נובמבר 2018
    • אוקטובר 2018
    • ספטמבר 2018
    • יולי 2018
    • יוני 2018
    • מאי 2018
    • אפריל 2018
    • מרץ 2018
    • פברואר 2018
    • ספטמבר 2017
    • אוגוסט 2017
    • יולי 2017
    • יוני 2017
    • מאי 2017
    • אפריל 2017
    • מרץ 2017
    כלים
    • הרשמה
    • התחבר
    • פיד רשומות
    • פיד תגובות
    • WordPress.org
    תוכן עניינים:
    פרק א'
    • 1.29 קנה מידה בזמן
    • 1.26 תחומי האסטרונומיה
    • 1.24 הדמיות ממוחשבות
    • 1.23 תרבות המדע
    • 1.18 לוגריתמים
    • 1.17 אלגברה
    • 1.16 גאומטריה
    • 1.15 מתמטיקה
    • 1.14 לוגיקה
    • 1.13 דרכים להצגת נתונים
    • 1.11 שגיאות וסטטיסטיקה
    • 1.10 ספרות משמעותיות ורמת הדיוק
    • 1.8 מסה, אורך וזמן
    • 1.5 שגיאות מדידה
    • 1.4 יחידות והשיטה המטרית
    • 1.28 קנה מידה בחלל
    • 1.27 האסטרונומיה כמדע
    • 1.25 מחקר מדעי מודרני
    • 1.22 מערכות ידע
    • 1.21 תיאוריות מדעיות
    • 1.20 חקר מקרה – חיים על מאדים
    • 1.19 בדיקת השערות
    • 1.12 סימון מדעי
    • 1.9 תצפיות ואי-ודאות
    • 1.7 ממדים
    • 1.6 אומדן
    • 1.3 מדידות
    • 1.2 ראיות
    • 1.1 טבע המדע
    פרק ב'

    יש ללחוץ על כפתור העריכה כדי לשנות את הטקסט הזה. לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית קולהע צופעט למרקוח איבן איף, ברומץ כלרשט מיחוצים. קלאצי צש בלי

    מדיניות הפרטיות | כל הזכויות שמורות ל-שיר-שירותי ידע ברשת, אשדות יעקב איחוד © 2022
    Design by Visuali

    כלי נגישות

    גודל טקסט
    הצהרת נגישות
    by Studio Visuali
    logo

    אנחנו משתמשים בעוגיות

    אנו משתמשים בעוגיות כדי לשפר את חוויית הגלישה שלך, לנתח את השימוש באתר ולהתאים עבורך תוכן שיווקי. בלחיצה על "אישור הכל" אתה מאשר את השימוש בעוגיות. באפשרותך לנהל את העדפותיך, לדחות עוגיות שאינן הכרחיות או לקרוא עוד במדיניות הפרטיות שלנו.

    מדיניות פרטיות

    Visuali — Cookie Consent

    עוגיות הכרחיות

    עוגיות אלו נדרשות לתפקוד הבסיסי של האתר ולא ניתן לכבותן.

    עוגיות פונקציונליות

    מאפשרות לאתר לזכור את העדפותיך, כגון שפה או אזור.

    עוגיות אנליטיקה

    עוזרות לנו להבין כיצד המבקרים משתמשים באתר, לשם שיפור השירות.

    עוגיות שיווק

    משמשות להצגת פרסומות רלוונטיות עבורך ולמדידת אפקטיביות קמפיינים.

    גלילה לראש העמוד