מצפה הכוכבים כנרת
  • ספר לימוד
    • פרק א' – כיצד פועל המדע?
    • פרק ב' – אסטרונומיה קדומה
    • פרק ג' – המהפכה הקופרניקנית
    • פרק ד' – אנרגיה וחומר ביקום
    • פרק ה' – מערכת ארץ-ירח
    • פרק ו' – פלנטות ארציות
    • פרק ז' – פלנטות ענקיות וירחיהן
    • פרק ח' – גופים במרחב הפלנטרי
    • פרק ט' – כיצד נוצרה המערכת הפלנטרית?
    • פרק י' – גלוי קרינה מהחלל
    • פרק י"א – השמש – הכוכב שלנו
    • פרק י"ב – תכונותיהם של כוכבים
    • פרק י"ג – הולדתם ומותם של כוכבים
    • פרק י"ד – שביל החלב
    • פרק ט"ו – גלקסיות
    • פרק ט"ז – היקום המתפשט
    • פרק י"ז – קוסמולוגיה
    • פרק י"ח – החיים בכדור הארץ
    • פרק י"ט – חיים ביקום
  • הדמיות
  • עבודות זעירות
    • מהם מטאוריטים?
    • מה הם כתמי שמש?
    • מה קורה לחלקי השמש כאשר הם מתפרצים מהשמש ומה תוצאת נפילתם?
    • מדוע כוכב הלכת אורנוס מסתחרר בשכיבה על הצד?
    • מדוע צבעו של מאדים אדום?
    • מדוע כוכב הלכת אורנוס מסתחרר בשכיבה על הצד?
    • למה נעלמו המים במאדים?
    • איך כוכב הלכת צדק נוצר, הגיע למערכת השמש והחל להסתובב סביבה במסלול הקבוע?
    • כיצד נוצרו טבעותיו של שבתאי (saturn)?
  • פעילויות תלמידים
    • בית ספר יסודי
    • חטיבת ביניים
    • בית ספר תיכון
  • מצפה כוכבים רובוטי
  • פרויקטים
    • מייזמים שמתקיימים כעת
    • מייזמים שהסתיימו
    • תערוכת טילאות
  • צור קשר
  • ראשי
  • ספר לימוד
  • הדמיות באסטרונומיה
  • עבודות זעירות
  • אסטרוטופ
  • פעילויות תלמידים
  • מצפה כוכבים רובוטי
  • פרויקטים
  • צור קשר
מצפה הכוכבים כנרת
  • ספר לימוד
    • פרק א' – כיצד פועל המדע?
    • פרק ב' – אסטרונומיה קדומה
    • פרק ג' – המהפכה הקופרניקנית
    • פרק ד' – אנרגיה וחומר ביקום
    • פרק ה' – מערכת ארץ-ירח
    • פרק ו' – פלנטות ארציות
    • פרק ז' – פלנטות ענקיות וירחיהן
    • פרק ח' – גופים במרחב הפלנטרי
    • פרק ט' – כיצד נוצרה המערכת הפלנטרית?
    • פרק י' – גלוי קרינה מהחלל
    • פרק י"א – השמש – הכוכב שלנו
    • פרק י"ב – תכונותיהם של כוכבים
    • פרק י"ג – הולדתם ומותם של כוכבים
    • פרק י"ד – שביל החלב
    • פרק ט"ו – גלקסיות
    • פרק ט"ז – היקום המתפשט
    • פרק י"ז – קוסמולוגיה
    • פרק י"ח – החיים בכדור הארץ
    • פרק י"ט – חיים ביקום
  • הדמיות
  • עבודות זעירות
    • מהם מטאוריטים?
    • מה הם כתמי שמש?
    • מה קורה לחלקי השמש כאשר הם מתפרצים מהשמש ומה תוצאת נפילתם?
    • מדוע כוכב הלכת אורנוס מסתחרר בשכיבה על הצד?
    • מדוע צבעו של מאדים אדום?
    • מדוע כוכב הלכת אורנוס מסתחרר בשכיבה על הצד?
    • למה נעלמו המים במאדים?
    • איך כוכב הלכת צדק נוצר, הגיע למערכת השמש והחל להסתובב סביבה במסלול הקבוע?
    • כיצד נוצרו טבעותיו של שבתאי (saturn)?
  • פעילויות תלמידים
    • בית ספר יסודי
    • חטיבת ביניים
    • בית ספר תיכון
  • מצפה כוכבים רובוטי
  • פרויקטים
    • מייזמים שמתקיימים כעת
    • מייזמים שהסתיימו
    • תערוכת טילאות
  • צור קשר
  • ראשי
  • ספר לימוד
  • הדמיות באסטרונומיה
  • עבודות זעירות
  • אסטרוטופ
  • פעילויות תלמידים
  • מצפה כוכבים רובוטי
  • פרויקטים
  • צור קשר

12.1 כוכבים

הכוכבים הם כדורי גז זוהרים (בדומה לשמש) הם רחוקים כל כך, שאפילו הקרוב ביותר מביניהם נראה כמו נקודת אור בכל הטלסקופים הגדולים. אסטרונומים בעת העתיקה העניקו שמות לכוכבים ארגנו אותם בקבוצות ועקבו בעזרתם  אחרי עונות השנה. הם גם מסמנים את קווי המתאר של גלקסיות. הכוכבים הם איפשרו העלת  השערה ראשונה  ביחס לחלוקת החומר ביקום.

היתוך מימן להליום בליבות כוכבים.
באדיבות וויקיפדיה

למרות שמבנה כוכבים נראה פשוט ליד מבנים מורכבים כמו גלקסיות, אסטרונומים החוקרים כוכבים  צריכים לשלב רעיונות מכל רחבי הפיזיקה המודרנית כדי להבין איך (ואיפה) נוצר אור הכוכבים. כדי למדוד את המרחקים אליהם (ומכאן להמשיך ולמדוד המרחקים לצברי כוכבים, לגלקסיות ולעומקי היקום), עלינו להבין את תורת היחסות הכללית ואת השפעת הקרינה על החומר והחלל. כדי לקבוע את הגילאים והיסודות מהם מורכבים הכוכבים, עלינו להבין את מכניקת הקוונטים ואת ההיתוך הגרעיני. במטרה להבין איך כוכבים נוצרים ומתפתחים יש להכיר כיצד ארבעת כוחות היסודים של הטבע פועלים. כוכבים למעשה מוכחים לנו כי חוקי הפיזיקה נכונים בכל רחבי היקום. נקודות האור הרחוקות האלה בשמי הלילה והשמש שלנו חולקים את אותם חוקים פיזיקאלים – אותו חוק כוח כבידה, אותו סוג של מקור אנרגיה (היתוך גרעיני האטום), אותם העקרונות של מכניקת הקוונטים. בנוסף לכך, הידע שלנו על כוכבים תומך בתפיסת העולם הקופרניקאית לפיה השמש שלנו אינה אלא כוכב טיפוסי, בגיל העמידה בעל גודל בינוני.

אך לכוכבים חשיבות מעבר ללימודי האסטרונומיה – החשיבות שלהם היא יסודית. הכוכבים מספקים ליקום אור, אנרגיה ועושר של יסודות כימיים. ללא כוכבים לא תהיה קרינה שתספק חום ואור לכוכבי הלכת. ללא הכוכבים לא היו יסודות כבדים יותר ממימן והליום, והחיים אינם אפשריים ללא יסודות כמו פחמן, חנקן או חמצן. כוכבים מעידים כי הכימיה שאנו רואים סביבנו אינה כימיה יוצאת דופן. היסודות המרכיבים את כוכבי הלכת והאנשים נוצרו בדורות של כוכבים קדומים, שחיו ומתו לפני שהמערכת השמש נוצרה. תהליך דומה  מתרחש בכל רחבי הגלקסיה שלנו, ובכל 100 מיליארד הגלקסיות  שביקום. הכימיה היא אוניברסלית.

הכוכבים מסמנים גם את המעבר בין השכונה המקומית שלנו (מערכת השמש) לבין היקום כולו. הכוכב הקרוב ביותר לכדור הארץ הוא השמש. מרחק הכוכב הבא הקרוב ביותר אלינו כ- 260,000 פעמים  המרחק שלנו  מן השמש. מרחקו גם שווה ל- 6800 פעמים המרחק של פלוטו מאיתנו. אם ניצור מודל שבו מערכת השמש היא בגודל של קלף משחק, הכוכבים השכנים שלנו יהיו בגודל קטן יותר מאשר הנקודה בסוף משפט זה, מרחקם לפי קנה מידה זה יהיה כמאה מטרים זה מזה.

מרחק קיצוני זה הופך את המחקר הכוכבים לאתגר. אנחנו יכולים לאתר את הפרטים של פני השטח של  כוכבים אחרים רק במקרים נדירים. באמצעות אינטרפרומטר אופטי הגדול ביותר, אנחנו יכולים לצלם תמונות ברזולוציה נמוכה מאוד של כוכבים קרובים ביותר. עד כה, פחות מתריסר כוכבים צולמו. הרשימה כוללת את: אלטאיר, בטלגוס, רגולוס, ושלושה חברים של מערכת משולשת של אלגול. התצפיות בבטלג'וס  מעניינות במיוחד משום שהן חושפות באמצעות נוכחותם כתמי-כוכבים את קיומה של הסעה על פני כוכבים אחרים. כתמי-הכוכבים על פני השטח של כוכבים אחרים נוצרים בשל שינויים הדרגתיים, שנצפו בבהירות הכוכב. שינויים אלה מתאימים לקצב הסיבוב של הכוכב סביב צירו. כאשר חלק מכוכב עם יותר כתמים כוכבים נראה, כמות האור הכללי המגיעה אלינו קטנה בהשוואה לכמות האור המגיעה מצד עם פחות כתמים. מאחר שכמות הכתמים בהם מכוסה הכוכב משתנה עם הזמן, תנודות הבהירות שלו אינה קבועה. ניתן ליצור  מודלים של מבנה ופיזור כתמי-הכוכב כך שיתאימו תנודות שנצפו בבהירות הכוכב. ניתן להסיק פרטים רבים על פעילות מגנטית של כוכב מרוחק בעזרת מידע על התפרציות המתרחשות על פניו.

ספקטרום של הכוכב קסיופיה A שצולם בעזרת טלסקופ החלל שפיצר – 20.12.2007. ניתן לראות את הקשר בין היסודות בכוכב לבין שיאים בספקטרום הכוכב.
באדיבות NASA

בעוד שקשה לאסוף פרטים על פני השטח של הכוכב, הרי שקל להבחין במאפיינים רבים אחרים של כוכבים. למשל, בעזרת טלסקופים ממקדים קרינה חלשה שמגיעה מכוכבים רחוקים, ומעבירים אותה דרך ספקטרומטר. ניתוח הספקטרום מגלה כמה מאפיינים כוכביים, כמו: טמפרטורה, כוח הכבידה, סיבוב פני השטח, וההרכב הכימי. כל אלה נמדדים ישירות באמצעות ניתוח ספקטרום הכוכב. תכונות אחרות, כמו גודל ומסה, ניתן להסיק רק באמצעות מודל פיזי של המבנה של הכוכב, אשר נבנה באמצעות עקרונות היסוד של הפיזיקה המודרנית.

מצאנו כוכבים ענקיים שרדיוסם גדול  מ- 9 יחידות אסטרונומיות. רדיוס  זה הוא כמעט בגודל של מסלול שבתאי! בקצה השני, מצאנו גם שרידים כוכביים בגודל של כדור הארץ, ואפילו כוכב קטן כמו אסטרואיד! יש כוכבים אדומים וכוכבים כחולים. יש כוכבים עם אטמוספירות בעלות צפיפות נמוכה, כך שאדם הנמצא בתוכה יכול היה לראות את כף ידו כשזורעו מושטת  קדימה. כוכבים בעלי צפיפות גבוהה עד כדי כך ש תכונותיהם דומות לתכונות יהלום. יש כוכבים מבודדים וכוכבים הצמודים  במסלולם עם כוכב אחד או יותר. חלק מהכוכבים מפוצצים בגז ואבק ואחרים הנאכלים על ידי שכניהם. כאשר אנו מתבוננים בשמים מתברר עד מהרה כי הכוכבים מגיעים בשפע של גדלים, צפיפויות, הרכבים וסביבות התפתחות. עובדות אלה מציבות אתגר בעת בניית מודל פיזי שיכול להסביר את כל מה שנצפה, אבל זהו אתגר שאסטרונומים תיאורטיים שמחים להתענג עליו.

על ידי לימוד דגימות גדולות של ספקטרום כוכבים ניתן לחשוף דפוסים המאפיינים כוכבים. המחקר והסיווג של אוכלוסיות הוא חלק חיוני של המדע. למרות שהסיווג לבדו אינו מבטיח הבנה, אך הסיווג יכול להצביע על הדרך קדימה. לדוגמה, פליאונטולוגיה מתחילה עם איסוף וסיווג של מאובנים. תהליך זה אינו מספק מידע על מאובנים  ישנים יותר מאחרים. על ידי חיבור הסיווג שלנו שבו שכבות גיאולוגיות של מאובנים, אנו מתחילים לקבל מושג איך המינים החלו להתפתח על פני כדור הארץ בהנחיית הברירה הטבעית. באופן דומה, ברגע שהאסטרונומים החלו למדוד תכונות שונות של כוכבים, הם החלו לסווג את הכוכבים ולספק השערות לגבי מחזור חייהם.

אחד המפתחות לפענוח הכוכבים היה ההכרה שכל הכוכבים מתפתחים בצבירים כדוריים וצבירים פתוחים שנוצרו בערך באותו זמן ומאותו חומר. כוכבים בתוך קבוצות אלה שונים רק במסה שלהם. כאשר מבינים את השפעת המסה, ניתן להשתמש בצבירים שונים כדי להבין את השפעות הגיל והרכב היסודות מהם בנוי הכוכב.  ההכרה כי כוכבים מייצרים  אור באמצעות היתוך גרעיני, אפשר היה להתחיל לבנות מודלים של כוכבים ולנסות להתאים הדמיות למציאות.

ערפילית שיצר כוכב בעל מסה הדומה למסת השמש. הכוכב מסיים את חייו כאשר הוא משיל מעליו את המעטפת החיצונית. צילום של טלסקופ החלל האבל 13.2.2007.
באדיבות NASA

לא ניתן לראות אפילו את חייהם של  כוכבים שאורך חייהם הקצר ביותר, שכן חיי אדם אינם מהווים את החלק הזעיר ביותר מתוך חיי הכוכב. עדיין , אפשר לצפות בכוכבים בעלי מסה נתונה בגילאים שונים על ידי תצפית בשמים ובדיקה איך כוכבים בעלי מסה דומה מתפתחים. זה כמו לנסות להבין איך בני אדם גדלים על ידי התבוננות באנשים בקניון צפוף במהלך יום אחד. אמנם  אפשר שנראה פעוט הלומד ללכת, אך לא ניתן לראות התפתחות של אדם אחד. אבל, אפשר להסיק זאת על ידי התאמת המאפיינים שנצפו לאנשים בעלי גיל שונה. כך ניתן לקבוע כיצד גברים ונשים מתנהגים בכל גיל.

פרטים על חיי כוכבים נידונים במאמרים אחרים. באופן כללי, אנו מבינים כי כוכבים מפעילים כוח משיכה על גופים הנמצאים בסביבתם, באמצעות היתוך הם יוצרים יסודות כבדים מיסודות קלים. האור שאנו רואים הוא תוצר לוואי של תגובות היתוך גרעיניות. אנו מבינים כי כוכבים בעלי מסה גבוהה יוצרים יסודות כבדים יותר וחיים במשך זמן קצר יחסית.  לעומתם כוכבים ננסיים קטנים יכולים להמיר רק מימן להליום בקצב איטי ובמשך זמן ארוך מאד. אנו יודעים כי משך חייהם של כוכבים מסיביים ביותר קצר ממשך חייו  של המין האנושי, בעוד שכוכבים קלים חיים לאורך זמן רב יותר מגיל היקום עד כה. אנו יודעים כי כוכבים מותירים אחריהם קריסות מרהיבות ובהן שרידים המכילים מצבי חומר אקזוטיים ביותר. ככל שאנו מוספים ללמוד על כוכבים, הם ממשיכים להלהיב את דמיוננו.

Author: Chris Impey

חיפוש בספר לימוד:
תוכן העניינים:
פרק א' - כיצד פועל המדע?
  • 1.1 השיטה המדעית
  • 1.2 ראיות
  • 1.3 מדידות
  • 1.4  אומדן
  • 1.5  ממדים
  • 1.6 תצפיות ואי-וודאות
  • 1.7 סימון מדעי
  • 1.8 בדיקת השערות
  • 1.9 חקר מקרה – חיים על מאדים
  • 1.10 תיאוריות מדעיות
  • 1.11 מערכות ידע מדעיות
  • 1.12 מחקר מדעי מודרני
  • 1.13 האסטרונומיה כמדע
פרק ב' - אסטרונומיה תצפיתית
  • 2.1 שמי הלילה
  • 2.2 תנועות בשמים
  • 2.3 ניווט
  • 2.4 קבוצות כוכבים ועונות השנה
  • 2.5 עונות השנה
  • 2.6 בהירות כוכבים
  • 2.7 גודל קווי וגודל זוויתי
  • 2.8 מופעי ירח
  • 2.9 ליקויים
  • 2.10 זוהר הקוטב
  • 2.11 לוחות זמנים
  • 2.12 זמני השמש
  • 2.13 תקציר תולדות האסטרונומיה
  • 2.14 האסטרונומיה היוונית
  • 2.15 אסטרונומיה גיאוצנטרית
  • 2.16 יממה כוכבית ויממה שמשית
  • 2.17 חודש שמשי וחודש כוכבי
פרק ג' - המהפכה הקופרניקנית
  • 3.1 תלמי והמודל הגיאוצנטרי
  • 3.2 הרנסנס
  • 3.3 קופרניקוס והמודל ההליוצנטרי
  • 3.4 טיכו ברהיי
  • 3.5 יוהנס קפלר
  • 3.6 מסלולים אליפטיים
  • 3.7 חוקי קפלר
  • 3.8 גלילאו גליליי
  • 3.9 משפט גלילאו
  • 3.10 אייזק ניוטון
  • 3.11 חוק הכבידה העולמי של ניוטון
  • 3.12 תהליכים מחזוריים
  • 3.13 ריבוי עולמות
  • 3.14 הולדת המדע
  • 3.15 הסדר במערכת השמש
  • 3.16 קנה-המידה של מערכת השמש
  • 3.17 מסע בחלל
  • 3.18 קיצור תולדות מסעי החלל
  • 3.19 הנחיתה על הירח
  • 3.20 תחנת חלל בינלאומית
  • 3.21 משימות חלל מאוישות מול רובוטיות
  • 3.22 טיסות חלל מסחריות
  • 3.23 עתיד מחקר החלל
פרק ד' - אנרגיה וחומר ביקום
  • 4.1 חומר ואנרגיה
  • 4.2 ראת'רפורד ומבנה האטום
  • 4.3 פיזיקה יוונית
  • 4.4 דלטון והאטומים
  • 4.5 הטבלה המחזורית
  • 4.6 מבנה האטום
  • 4.7 אנרגיה
  • 4.8 חום וטמפרטורה
  • 4.9 אנרגיה קינטית ואנרגיה פוטנציאלית
  • 4.10 שימור אנרגיה
  • 4.11 מהירות חלקיקי גז
  • 4.12 מצבי צבירה בחומר
  • 4.13 תרמודינמיקה
  • 4.14 אנטרופיה
  • 4.15 חוקי התרמודינמיקה
  • 4.16 קרינת חום
  • 4.17 חוק ווין
  • 4.18 קרינה מפלנטות וכוכבים
  • 4.19 חום פנימי בפלנטות וכוכבים
פרק ה' - מערכת ארץ-ירח
  • 5.1 הארץ והירח
  • 5.2 ניסיונות בהערכת גיל הארץ
  • 5.3 התקררות כדור הארץ
  • 5.4 תיארוך רדיואקטיבי
  • 5.5 קביעת גיל הירח והארץ
  • 5.6 חום פנימי ופעילות גיאולוגית
  • 5.7 מבנה פנימי של הארץ והירח
  • 5.8 סוגי סלעים
  • 5.9 שכבות בארץ ובירח
  • 5.10 מים בכדור הארץ
  • 5.11 כדור הארץ המשתנה
  • 5.12 תנועת הלוחות
  • 5.13 הרי געש
  • 5.14 תהליכים גיאולוגיים
  • 5.15 מכתשי פגיעה
  • 5.16 זמן גיאולוגי
  • 5.17 הכחדות המוניות
  • 5.18 אבולוציה וסביבה קוסמית
פרק ו' - פלנטות ארציות
  • 6.1 מדוע ללמוד על פלנטות?
  • 6.2 הפלנטות
  • 6.3 פלנטות ארציות
  • 6.4 מרקיורי
  • 6.5 נוגה
  • 6.6 תופעות געשיות בנוגה
  • 6.7 אפקט חממה בנוגה
  • 6.8 פעילות טקטונית בנוגה
  • 6.9 אגדות מאדים
  • 6.10 מחקרים מוקדמים של מאדים
  • 6.11 מחקר מאדים
  • 6.12 הגיאולוגיה של מאדים
  • 6.13 מבט מקרוב על קרקע מאדים
  • 6.14 ירחי מאדים
  • 6.15 מסלולי מרקיורי
פרק ז' - פלנטות ענקיות וירחיהן
  • 7.1 פלנטות גז ענקיות
  • 7.2 האטמוספירות בענקיות הגז
  • 7.3 עננים בענקיות הגז
  • 7.4 המבנה הפנימי של ענקיות הגז
  • 7.5 קרינת חום מענקיות הגז
  • 7.6 היש חיים בענקיות הגז?
  • 7.7 מדוע הן כה ענקיות?
  • 7.8 חוקי הגזים
  • 7.9 הטבעות של ענקיות הגז
  • 7.10 כיצד נוצרו הטבעות?
  • 7.11 גבול רוש
  • 7.12 ירחים של הפלנטות הגדולות
  • 7.13 משימת וויאג'ר
  • 7.14 פלנטת צדק
  • 7.15 הירחים הגליליאניים
  • 7.16 תופעות געשיות באיו
  • 7.17 שבתאי
  • 7.18 מסע קאסיני לשבתאי
  • 7.19 טיטאן – גדול ירחי שבתאי
  • 7.20 גילוי אורנוס ונפטון
  • 7.21 אורנוס
  • 7.22 נפטון
פרק ח' - גופים במרחב הפלנטרי
  • 8.1 גופים במרחב הפלנטרי
  • 8.2 שביטים
  • 8.3 מבנה גרעין השביט
  • 8.4 הכימיה של השביט
  • 8.5 ענן אורט וחגורת קוויפר
  • 8.6 חגורת קוויפר
  • 8.7 מסלולי השביטים
  • 8.8 מהלך חיי שביט
  • 8.9 גופים מחוץ למערכת השמש
  • 8.10 מטאורים
  • 8.11 אסטרואידים
  • 8.12 צורת האסטרואידים
  • 8.13 אירוע טונגוסקה
  • 8.14 איומים מהחלל
  • 8.15 פגיעות בצדק
  • 8.16 הזדמנויות בחלל הבין-פלנטרי
פרק ט' - כיצד נוצרה המערכת הפלנטרית?
  • 9.1 כיצד נוצרה מערכת השמש?
  • 9.2 ראשית מערכת השמש
  • 9.3 שימור תנע זוויתי
  • 9.4 תנע זוויתי בענן קורס
  • 9.5 התכווצות הלמהולץ
  • 9.6 ויקטור ספרונוב ויצירת הפלנטות
  • 9.7 קריסת ערפילית כוכבנית
  • 9.8 מפלנטסימלים לפלנטות
  • 9.9 התפתחות גופים במערכת השמש
  • 9.10 הפרדה פלנטרית – דִּיפֶרֶנְצְיַאצְיָה
  • 9.11 כיצד נוצרה מערכת השמש?
  • 9.12 מעבר מגרגרים לפלנטות
  • 9.13 התלכדות והתפרקות של גופים במערכת השמש
  • 9.14 שדות מגנטיים בפלנטות
פרק י' - גלוי קרינה מהחלל
  • 10.1 תצפיות ביקום
  • 10.2 הקרינה והיקום
  • 10.3 טבע האור
  • 10.4 הספקטרום האלקטרומגנטי
  • 10.5 תכונות הגלים
  • 10.6 גלים וחלקיקים
  • 10.7 כיצד נעה הקרינה
  • 10.8 התכונות של הקרינה אלקטרומגנטית
  • 10.9 אפקט דופלר
  • 10.10 קרינה בלתי נראית
  • 10.11 קווים ספקטרליים
  • 10.12 קווים ופסי פליטה
  • 10.13 ספקטרום בליעה ופליטה
  • 10.14 חוקי קירכהוף
  • 10.15 חישה ופיענוח של מידע אסטרונומי
  • 10.16 הטלסקופ
  • 10.17 הטלסקופ האופטי
  • 10.18 גלאים אסטרונומיים
  • 10.19 אופטיקה מסתגלת
פרק י"א - השמש - הכוכב שלנו
  • 11.1 השמש
  • 11.2 הכוכב הקרוב ביותר
  • 11.3 תכונותיה של השמש
  • 11.4 קלווין וגיל השמש
  • 11.5 הרכב השמש
  • 11.6 אנרגיה גרעינית
  • 11.7 המרת מסה לאנרגיה
  • 11.8 דוגמאות להמרת מסה-אנרגיה
  • 11.9 אנרגיה מביקוע גרעיני
  • 11.10 אנרגיה מהיתוך גרעיני
  • 11.11 תהליכים גרעיניים בשמש
  • 11.12 פנים השמש
  • 11.13 זרימת האנרגיה בשמש
  • 11.14 הכרומוספירה והקורונה
  • 11.15 נייטרינים מהשמש
  • 11.16 תנודות השמש
  • 11.17 כתמי השמש
פרק י"ב - תכונותיהם של כוכבים
  • 12.1 כוכבים
  • 12.2 שמות כוכבים
  • 12.3 תכונות כוכבים
  • 12.4 המרחק לכוכבים
  • 12.5 בהירות נראית או גודל נראה
  • 12.6 בהירות מוחלטת או גודל מוחלט
  • 12.7 מדידת המרחק לכוכבים
  • 12.8 מדידת פארלקסה
  • 12.9 ספקטרום הכוכבים
  • 12.10 מיון ספקטראלי
  • 12.11 טמפרטורה ומיון ספקטראלי
  • 12.12 תנועת כוכבים בחלל
  • 12.13 נגיהות
  • 12.14 מדידת רדיוס כוכב
  • 12.15 חוק סטפאן-בולצמן
  • 12.16 מסת כוכבים
פרק י"ג - הולדתם ומותם של כוכבים
  • 13.1 הולדתו ומותו של כוכב
  • 13.2 הבנת מהלך חיי כוכבים
  • 13.3 כמות היסודות ביקום
  • 13.4 היווצרות כוכבים
  • 13.5 עננים מולקולריים
  • 13.6 כוכבים צעירים
  • 13.7 כוכבי T טאורי
  • 13.8 גבולות מסת הכוכבים
  • 13.9 ננסים חומים
  • 13.10 צבירי כוכבים צעירים
  • 13.11 קדירת היסודות
  • 13.12 כוכבי הסדרה הראשית
  • 13.13 תגובות גרעיניות בסדרה הראשית
  • 13.14 משך החיים בסדרה הראשית
  • 13.15 התפתחות כוכבים
  • 13.16 ענקים אדומים
  • 13.17 כוכבים בענף האופקי ובענף האסימפטוטי
  • 13.18 כוכבים משתנים
  • 13.19 מחזורים בחייהם ומותם של כוכבים
  • 13.20 כוכבים מגנטיים
  • 13.21 אובדן מסה בכוכבים
  • 13.22 ננסים לבנים
  • 13.23 סופרנובה
  • 13.24 לצפות במותו של כוכב
  • 13.25 כוכבי ניוטרונים ופולסרים
  • 13.26 תורת היחסות הפרטית
  • 13.27 תורת היחסות הכללית
  • 13.28 חורים שחורים
  • 13.29 תכונותיהם של חורים שחורים
  • 13.30 ערפיליות פלנטריות
פרק י"ד - שביל החלב
  • 14.1 פיזור כוכבים בחלל
  • 14.2 כוכבים שותפים
  • 14.3 כוכבים כפולים
  • 14.4 מערכות מרובות כוכבים
  • 14.5 העברת מסה במערכת כפולה
  • 14.6 מערכות כפולות ומסת כוכבים
  • 14.7 נובה וסופרנובה
  • 14.8 מערכות בינאריות אקסוטיות
  • 14.9 היווצרות מערכת רב-כוכבית
  • 14.10 סביבות הכוכבים
  • 14.11 התווך הבין כוכבי
  • 14.12. השפעת תווך בין-כוכבי על אור כוכבים
פרק ט"ו - גלקסיות
  • 15.1 גלקסיית שביל החלב
  • 15.2 מיפוי דסקת הגלקסיה
  • 15.3 מבנים הספירליים בגלקסיות
  • 15.4 המסה של גלקסיית שביל-החלב
  • 15.5 חומר אפל בגלקסיית שביל-החלב
  • 15.6 מסת הגלקסיה
  • 15.7 מרכז הגלקסיה
  • 15.8 אוכלוסיות כוכבים
  • 15.9 יצירת גלקסית שביל-החלב
  • 15.10 גלקסיות
  • 15.11 שאפלי, קורטיס והאבל
  • 15.12 מדידת מרחקים באמצעות קפאידים
פרק ט"ז - היקום המתפשט
  • 16.1 הסחה לאדום של גלקסיות
  • 16.2 היקום המתפשט
  • 16.3 היסט קוסמולוגי לאדום
  • 16.4 יחס האבל
  • 16.5 היחס בין היסט לאדום ומרחק
  • 16.6 סמנים להערכת מרחקי גלקסיות
  • 16.7 הגודל והגיל של היקום
  • 16.8 קבוע האבל
  • 16.9 מבנה היקום בקנה-מידה גדול
  • 16.10 חומר אפל בקנה-מידה גדול
  • 16.11 הגלקסיות הרחוקות ביותר
  • 16.12 גלקסיות פעילות
  • 16.13 גילוי קוואזרים
  • 16.14 קוואזרים
  • 16.15 חורים שחורים בגלקסיות קרובות
  • 16.16 קוואזרים כחיישני היקום
  • 16.17 מקור האנרגיה של קוואזרים
  • 16.18 יצירת כוכבים וההיסטוריה של היקום
פרק י"ז - קוסמולוגיה
  • 17.1 קוסמולוגיה
  • 17.2 קוסמולוגיות קודמות
  • 17.3 קוסמולוגיה ייחסותית
  • 17.4 מודל המפץ הגדול
  • 17.5 העקרון הקוסמולוגי
  • 17.6 התפשטות היקום
  • 17.7 יצירת יסודות קוסמית
  • 17.8 קרינת רקע קוסמית
  • 17.9 גילוי קרינת רקע קוסמית
  • 17.10 מדידת עקמומיות היקום
  • 17.11 התפתחות היקום
  • 17.12 התפתחות מבנה היקום
פרק י"ח - החיים בכדור הארץ
  • 18.1 טבע החיים
  • 18.2 הכימיה של החיים
  • 18.3 מולקולות החיים
  • 18.4 ראשית החיים בכדור הארץ
  • 18.5 ראשיתן של מולקולות מורכבות
  • 18.6 הניסוי של מילר-יורי
  • 18.7 טרום עידן ה- RNA
  • 18.8 עולם ה- RNA
  • 18.9 ממולקולות לתאים
  • 18.10 חילוף חומרים
  • 18.11 אורגניזמים אנאירוביים
  • 18.12 אקסטרמופילים
  • 18.13 פסיכרופילים
  • 18.14 חשיבות המים לחיים
  • 18.15 דנ"א ותורשה
  • 18.16 ברירה טבעית
  • 18.17 השערת גאיה
  • 18.18 החיים ואירועים קוסמיים
פרק י"ט - חיים ביקום
  • 19.1 החיים ביקום
  • 19.2 אסטרו-ביולוגיה
  • 19.3 החיים מחוץ לכדור הארץ
  • 19.4 אתרים אפשריים לקיום חיים
  • 19.5 מולקולות מורכבות בחלל
  • 19.6 חיים במערכת השמש
  • 19.7 השערת כדור הארץ הנדיר
  • 19.8 האם אנחנו לבד?
  • 19.9 היסטוריה של חיפוש חוצנים
  • 19.10 איפה הם?
  • 19.11 הדרך הטובה ביותר לתקשר
כל הזכויות שמורות ל-שיר-שירותי ידע ברשת, אשדות יעקב איחוד © 2022
Design by Visuali

תפריט נגישות

  • מופעל ב favoriteאהבה ע״י עמית מורנו
גלילה לראש העמוד