דלג לתוכן הראשי
מצפה הכוכבים כנרת
  • ספר לימוד
    • פרק א' – כיצד פועל המדע?
    • פרק ב' – אסטרונומיה קדומה
    • פרק ג' – המהפכה הקופרניקנית
    • פרק ד' – אנרגיה וחומר ביקום
    • פרק ה' – מערכת ארץ-ירח
    • פרק ו' – פלנטות ארציות
    • פרק ז' – פלנטות ענקיות וירחיהן
    • פרק ח' – גופים במרחב הפלנטרי
    • פרק ט' – כיצד נוצרה המערכת הפלנטרית?
    • פרק י' – גלוי קרינה מהחלל
    • פרק י"א – השמש – הכוכב שלנו
    • פרק י"ב – תכונותיהם של כוכבים
    • פרק י"ג – הולדתם ומותם של כוכבים
    • פרק י"ד – שביל החלב
    • פרק ט"ו – גלקסיות
    • פרק ט"ז – היקום המתפשט
    • פרק י"ז – קוסמולוגיה
    • פרק י"ח – החיים בכדור הארץ
    • פרק י"ט – חיים ביקום
  • הדמיות
  • עבודות זעירות
    • מהם מטאוריטים?
    • מה הם כתמי שמש?
    • מה קורה לחלקי השמש כאשר הם מתפרצים מהשמש ומה תוצאת נפילתם?
    • מדוע כוכב הלכת אורנוס מסתחרר בשכיבה על הצד?
    • מדוע צבעו של מאדים אדום?
    • מדוע כוכב הלכת אורנוס מסתחרר בשכיבה על הצד?
    • למה נעלמו המים במאדים?
    • איך כוכב הלכת צדק נוצר, הגיע למערכת השמש והחל להסתובב סביבה במסלול הקבוע?
    • כיצד נוצרו טבעותיו של שבתאי (saturn)?
  • פעילויות תלמידים
    • בית ספר יסודי
    • חטיבת ביניים
    • בית ספר תיכון
  • מצפה כוכבים רובוטי
  • פרויקטים
    • מייזמים שמתקיימים כעת
    • מייזמים שהסתיימו
    • תערוכת טילאות
  • צור קשר
  • ראשי
  • ספר לימוד
  • הדמיות באסטרונומיה
  • עבודות זעירות
  • אסטרוטופ
  • פעילויות תלמידים
  • מצפה כוכבים רובוטי
  • פרויקטים
  • צור קשר
מצפה הכוכבים כנרת
  • ספר לימוד
    • פרק א' – כיצד פועל המדע?
    • פרק ב' – אסטרונומיה קדומה
    • פרק ג' – המהפכה הקופרניקנית
    • פרק ד' – אנרגיה וחומר ביקום
    • פרק ה' – מערכת ארץ-ירח
    • פרק ו' – פלנטות ארציות
    • פרק ז' – פלנטות ענקיות וירחיהן
    • פרק ח' – גופים במרחב הפלנטרי
    • פרק ט' – כיצד נוצרה המערכת הפלנטרית?
    • פרק י' – גלוי קרינה מהחלל
    • פרק י"א – השמש – הכוכב שלנו
    • פרק י"ב – תכונותיהם של כוכבים
    • פרק י"ג – הולדתם ומותם של כוכבים
    • פרק י"ד – שביל החלב
    • פרק ט"ו – גלקסיות
    • פרק ט"ז – היקום המתפשט
    • פרק י"ז – קוסמולוגיה
    • פרק י"ח – החיים בכדור הארץ
    • פרק י"ט – חיים ביקום
  • הדמיות
  • עבודות זעירות
    • מהם מטאוריטים?
    • מה הם כתמי שמש?
    • מה קורה לחלקי השמש כאשר הם מתפרצים מהשמש ומה תוצאת נפילתם?
    • מדוע כוכב הלכת אורנוס מסתחרר בשכיבה על הצד?
    • מדוע צבעו של מאדים אדום?
    • מדוע כוכב הלכת אורנוס מסתחרר בשכיבה על הצד?
    • למה נעלמו המים במאדים?
    • איך כוכב הלכת צדק נוצר, הגיע למערכת השמש והחל להסתובב סביבה במסלול הקבוע?
    • כיצד נוצרו טבעותיו של שבתאי (saturn)?
  • פעילויות תלמידים
    • בית ספר יסודי
    • חטיבת ביניים
    • בית ספר תיכון
  • מצפה כוכבים רובוטי
  • פרויקטים
    • מייזמים שמתקיימים כעת
    • מייזמים שהסתיימו
    • תערוכת טילאות
  • צור קשר
  • ראשי
  • ספר לימוד
  • הדמיות באסטרונומיה
  • עבודות זעירות
  • אסטרוטופ
  • פעילויות תלמידים
  • מצפה כוכבים רובוטי
  • פרויקטים
  • צור קשר
7.21 אירופה, ירח של צדק
ראשי » פרק ז' - פלנטות ענקיות וירחיהן » 7.21 אירופה, ירח של צדק

7.21 אירופה, ירח של צדק

אירופה, ירח של צדק.
באדיבות NASA/JPL

אירופה היא השנייה מבין הירחים הגדולים של צדק, לפי המרחק מהפלנטה. גודלה קרוב לגודל הירח שלנו (קוטרה כ-90% מקוטרו). היא אחד מארבעת הירחים של צדק שגילה גלילאו, ונקראה על שם אחת מאהובותיו של זאוס. אף ששניהם דומים בגודלם, התמונות של חלליות וויאג'ר הראו שאירופה שונה מאוד מהירח שלנו. למעשה, היא ייחודית בין כל הירחים במערכת השמש. פני השטח שלה, מקרח מים קפוא, כמעט נקיים ממכתשים – מלבד איו, לאף ירח אחר אין מעט כל כך מכתשי פגיעה. פירוש הדבר שפני השטח צעירים יחסית, מבחינה גיאולוגית. משימת גלילאו התרכזה בסוף שנות ה-90 בירח הצעיר והקרחי הזה. בתמונות ברזולוציה גבוהה רואים פני שטח מסומנים במערכת מורכבת של רכסים שחוצים זה את זה ושל גושים לא סדירים, שנראים כמו חלקי פאזל. זהו מעין משטח של קרח צף, שכל הזמן נדחק, נשבר ומתגבש מחדש.

לפני השטח של אירופה יש מעט מאוד תבליט: תכונות שגובהן יותר מכמה מאות מטרים נדירות. הדגמים של הסדקים והרכסים הם תוצאה של פעילות טקטונית. בעולמות סלעיים היו אולי נוצרים מפעילות כזו רכסי הרים ותהומות. אבל קרח זורם בפרקי זמן ארוכים – חשבו על קרחונים שנעים לאט על פני כדור הארץ. לכן הקרח שעל פני אירופה זורם תחת עומס, ואינו יכול להחזיק הרים גבוהים או עמקים עמוקים, כמו שסלע יכול.

צדק ושניים מירחיו, קליסטו ואירופה.
באדיבות NASA

הגיל הצעיר של פני אירופה מראה שתהליך גיאולוגי כלשהו מחדש אותם כל הזמן. חום פנימי מניע פעילות גיאולוגית. אבל אירופה, בגודל הירח שלנו, אינה מכילה מספיק יסודות רדיואקטיביים כדי ליצור את החום הפנימי הדרוש. במקום זאת, הירח מתחמם מבפנים בגלל כוחות הגאות העצומים של צדק. כשאירופה מקיפה את צדק, הירח הקרחי נמתח ומתכופף כל הזמן, והחיכוך שנוצר מחמם את פנימו.

כוחות המתיחה הגאותיים האלה ניכרים על פני הקרח. משערים שרכסים מקבילים נוצרים כשמאמצי הגאות סודקים את פני הקרח. מעין פעילות געשית של מים מעלה מים נוזליים או קרח רך אל פני השטח, מרחיבה את הסדק, ואחר כך אוטמת אותו כשהמים קופאים ומתפשטים. פני השטח החלקים של אירופה חצויים גם בסדקים מוזרים בצורת קשתות משוננות. האופן שבו נוצרים ה"ציקלואידים" האלה היה תעלומה, עד שכמה אסטרונומים בדקו איך משתנים כוחות הגאות שפועלים על אירופה. המסלול של אירופה אקסצנטרי, ולכן כוחות הגאות של צדק משנים כיוון בזמן שהיא מקיפה את הפלנטה. המאמצים שנוצרים מכוחות הגאות המשתנים האלה תואמים בדיוק את כיווני הסדקים הציקלואידיים.

רוב התיאוריות על היווצרות הסדקים, הרכסים ו"רפסודות" הקרח מחייבות שיהיו מים נוזליים, או לפחות קרח רך ובוצי, לא הרחק מתחת לקרח המוצק. אבל נותרו שאלות: באיזה עומק מתחת לקרח נמצא האוקיינוס? האם הוא נוזלי לגמרי, או עשוי קרח חמים ובוצי? המדענים התרגשו כשהחללית גלילאו גילתה מתחת לפני השטח של אירופה שכבה של חומר מוליך חשמל. ההסבר הסביר ביותר הוא שכבה של מים מלוחים מתחת לפני השטח הקפואים. נראה שהירח מכוסה שכבת קרח צעירה, שצפה על אוקיינוס עמוק שמקיף את כולו. לפי מדידות של החללית ג'ונו (2025), עובי הקרח הוא כ-29 קילומטרים בממוצע. מה מונע מהאוקיינוס לקפוא? רוב המדענים סבורים שהחימום הגאותי שומר על פנים אירופה חם מספיק כדי שהמים יישארו נוזליים.

מה מסתתר באוקיינוס התת-קרקעי של אירופה? ארתור סי. קלארק שיער ברומן שלו "2010", שאם החימום הגאותי שמר על האוקיינוס חם מספיק לאורך זמן רב מספיק, אולי התפתחו בו חיים, כמו באוקיינוסים הקדומים של כדור הארץ. אין לרעיון הזה הוכחה, אבל המדענים עדיין מתרגשים מהאפשרות שיש חיים מתחת לקרח של אירופה, במיוחד אחרי מחקרים שהראו שמיקרובים שורדים בכדור הארץ בתנאים רבים שנראים עוינים. משימות עתידיות לאירופה המסקרנת אולי יבהירו מה מסתתר מתחת לקרח. נאס"א עבדה על שתי משימות לעולם הקרחי הזה: אירופה קליפר (Europa Clipper) ונחתת לאירופה (Europa Lander). קליפר שוגרה בהצלחה ב-2024, וכשתגיע ב-2030 היא תחלוף ליד אירופה עשרות פעמים. הנחתת אמורה הייתה לנחות על פני השטח, אבל היא מעולם לא אושרה רשמית, ואין לה מימון. המשימות האלה מבטיחות להוסיף רבות לידע שלנו על עולם המים והקרח הזה.

→ הסעיף הקודם: 7.20 גנימד, ירח של צדק  |  הסעיף הבא: 7.22 קליסטו, ירח של צדק ←

« הקודם
הבא »
פוסטים אחרונים
  • 7.37 פלנטות ננסיות
  • 7.36 פלוטו כפלנטה ננסית
  • 7.35 גילוי פלוטו
  • 7.34 פלוטו
  • 7.33 טריטון, ירח של נפטון
קטגוריות
  • אור והספקטרום האלקטרומגנטי
  • אנרגית השמש
  • אסטרואידים
  • אסטרוטופ
  • אסטרונומיה במאות 16-17
  • בית ספר יסודי
  • בית ספר תיכון
  • גלקסיות
  • גרמי שמים
  • הדמיות באסטרונומיה
  • הזמנת הרצאות
  • הירח
  • המרכז לחינוך אסטרונומי כנרת
  • הצעות למחקר
  • השמש
  • חטיבת ביניים
  • טלסקופ רובוטי
  • טלסקופים
  • ימי חלל ואסטרונומיה
  • כוכבים כפולים ומשתנים
  • כללי
  • ליקויים
  • מייזמים המתקיימים כעת
  • מייזמים שהסתיימו
  • מערכת השמש
  • מפגשי חובבים
  • מצפה כוכבים רובוטי
  • ספר לימוד
  • עבודות זעירות
  • פלנטה אורנוס
  • פלנטות מחוץ למערכת השמש
  • פלנטות מחוץ למערכת השמש
  • פלנטת מאדים
  • פלנטת נוגה
  • פלנטת נפטון
  • פלנטת צדק
  • פלנטת שבתאי
  • פעילויות לציבור הרחב
  • פעילויות לתלמידים
  • פרויקטים
  • פרק א' – כיצד פועל המדע?
  • פרק ב' – אסטרונומיה תצפיתית
  • פרק ג' – המהפכה הקופרניקנית ותוצאותיה
  • פרק ד' – אנרגיה וחומר ביקום
  • פרק ה' – מערכת ארץ-ירח
  • פרק ו' – פלנטות ארציות
  • פרק ז' – פלנטות ענקיות וירחיהן
  • פרק ח' – גופים במרחב הפלנטרי
  • פרק ט' – היווצרות מערכת פלנטרית
  • פרק ט"ו – גלקסיות
  • פרק ט"ז – היקום המתפשט
  • פרק י' – גלוי קרינה מהחלל
  • פרק י"א – השמש – הכוכב שלנו
  • פרק י"ב – תכונותיהם של כוכבים
  • פרק י"ג – הולדתם ומותם של כוכבים
  • פרק י"ד – שביל החלב
  • פרק י"ז – קוסמולוגיה
  • פרק י"ח – החיים בכדור הארץ
  • פרק י"ט – חיים ביקום
  • קואורדינטות ותנועות
  • קוסמולוגיה
  • שאלות נפוצות
  • תוכנות לניתוח תצלומים
  • תחרות ארצית בצילום אסטרונומי
  • תכונותיהם של כוכבים
  • תמיכה
  • תנועות גרמי שמים
  • תערוכת טילאות
  • תצפיות שמיים
תגובות אחרונות
    ארכיונים
    • נובמבר 2026
    • אוקטובר 2026
    • ספטמבר 2026
    • מאי 2026
    • מרץ 2026
    • נובמבר 2025
    • אוקטובר 2025
    • אוגוסט 2025
    • יולי 2025
    • יוני 2025
    • פברואר 2025
    • נובמבר 2024
    • אוקטובר 2024
    • אוגוסט 2024
    • יולי 2024
    • מאי 2024
    • פברואר 2024
    • ספטמבר 2023
    • אוגוסט 2023
    • אפריל 2023
    • מרץ 2023
    • פברואר 2023
    • ינואר 2023
    • דצמבר 2022
    • נובמבר 2022
    • אוקטובר 2022
    • פברואר 2022
    • דצמבר 2021
    • דצמבר 2020
    • דצמבר 2019
    • אוקטובר 2019
    • ספטמבר 2019
    • אוגוסט 2019
    • יולי 2019
    • יוני 2019
    • מאי 2019
    • אפריל 2019
    • ינואר 2019
    • נובמבר 2018
    • אוקטובר 2018
    • ספטמבר 2018
    • יולי 2018
    • יוני 2018
    • מאי 2018
    • אפריל 2018
    • מרץ 2018
    • פברואר 2018
    • ספטמבר 2017
    • אוגוסט 2017
    • יולי 2017
    • יוני 2017
    • מאי 2017
    • אפריל 2017
    • מרץ 2017
    כלים
    • הרשמה
    • התחבר
    • פיד רשומות
    • פיד תגובות
    • WordPress.org
    תוכן עניינים:
    פרק א'
    • 1.29 קנה מידה בזמן
    • 1.26 תחומי האסטרונומיה
    • 1.24 הדמיות ממוחשבות
    • 1.23 תרבות המדע
    • 1.18 לוגריתמים
    • 1.17 אלגברה
    • 1.16 גאומטריה
    • 1.15 מתמטיקה
    • 1.14 לוגיקה
    • 1.13 דרכים להצגת נתונים
    • 1.11 שגיאות וסטטיסטיקה
    • 1.10 ספרות משמעותיות ורמת הדיוק
    • 1.8 מסה, אורך וזמן
    • 1.5 שגיאות מדידה
    • 1.4 יחידות והשיטה המטרית
    • 1.28 קנה מידה בחלל
    • 1.27 האסטרונומיה כמדע
    • 1.25 מחקר מדעי מודרני
    • 1.22 מערכות ידע
    • 1.21 תיאוריות מדעיות
    • 1.20 חקר מקרה – חיים על מאדים
    • 1.19 בדיקת השערות
    • 1.12 סימון מדעי
    • 1.9 תצפיות ואי-ודאות
    • 1.7 ממדים
    • 1.6 אומדן
    • 1.3 מדידות
    • 1.2 ראיות
    • 1.1 טבע המדע
    פרק ב'

    יש ללחוץ על כפתור העריכה כדי לשנות את הטקסט הזה. לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית קולהע צופעט למרקוח איבן איף, ברומץ כלרשט מיחוצים. קלאצי צש בלי

    מדיניות הפרטיות | כל הזכויות שמורות ל-שיר-שירותי ידע ברשת, אשדות יעקב איחוד © 2022
    Design by Visuali

    כלי נגישות

    גודל טקסט
    הצהרת נגישות
    by Studio Visuali
    logo

    אנחנו משתמשים בעוגיות

    אנו משתמשים בעוגיות כדי לשפר את חוויית הגלישה שלך, לנתח את השימוש באתר ולהתאים עבורך תוכן שיווקי. בלחיצה על "אישור הכל" אתה מאשר את השימוש בעוגיות. באפשרותך לנהל את העדפותיך, לדחות עוגיות שאינן הכרחיות או לקרוא עוד במדיניות הפרטיות שלנו.

    מדיניות פרטיות

    Visuali — Cookie Consent

    עוגיות הכרחיות

    עוגיות אלו נדרשות לתפקוד הבסיסי של האתר ולא ניתן לכבותן.

    עוגיות פונקציונליות

    מאפשרות לאתר לזכור את העדפותיך, כגון שפה או אזור.

    עוגיות אנליטיקה

    עוזרות לנו להבין כיצד המבקרים משתמשים באתר, לשם שיפור השירות.

    עוגיות שיווק

    משמשות להצגת פרסומות רלוונטיות עבורך ולמדידת אפקטיביות קמפיינים.

    גלילה לראש העמוד