דלג לתוכן הראשי
מצפה הכוכבים כנרת
  • ספר לימוד
    • פרק א' – כיצד פועל המדע?
    • פרק ב' – אסטרונומיה קדומה
    • פרק ג' – המהפכה הקופרניקנית
    • פרק ד' – אנרגיה וחומר ביקום
    • פרק ה' – מערכת ארץ-ירח
    • פרק ו' – פלנטות ארציות
    • פרק ז' – פלנטות ענקיות וירחיהן
    • פרק ח' – גופים במרחב הפלנטרי
    • פרק ט' – כיצד נוצרה המערכת הפלנטרית?
    • פרק י' – גלוי קרינה מהחלל
    • פרק י"א – השמש – הכוכב שלנו
    • פרק י"ב – תכונותיהם של כוכבים
    • פרק י"ג – הולדתם ומותם של כוכבים
    • פרק י"ד – שביל החלב
    • פרק ט"ו – גלקסיות
    • פרק ט"ז – היקום המתפשט
    • פרק י"ז – קוסמולוגיה
    • פרק י"ח – החיים בכדור הארץ
    • פרק י"ט – חיים ביקום
  • הדמיות
  • עבודות זעירות
    • מהם מטאוריטים?
    • מה הם כתמי שמש?
    • מה קורה לחלקי השמש כאשר הם מתפרצים מהשמש ומה תוצאת נפילתם?
    • מדוע כוכב הלכת אורנוס מסתחרר בשכיבה על הצד?
    • מדוע צבעו של מאדים אדום?
    • מדוע כוכב הלכת אורנוס מסתחרר בשכיבה על הצד?
    • למה נעלמו המים במאדים?
    • איך כוכב הלכת צדק נוצר, הגיע למערכת השמש והחל להסתובב סביבה במסלול הקבוע?
    • כיצד נוצרו טבעותיו של שבתאי (saturn)?
  • פעילויות תלמידים
    • בית ספר יסודי
    • חטיבת ביניים
    • בית ספר תיכון
  • מצפה כוכבים רובוטי
  • פרויקטים
    • מייזמים שמתקיימים כעת
    • מייזמים שהסתיימו
    • תערוכת טילאות
  • צור קשר
  • ראשי
  • ספר לימוד
  • הדמיות באסטרונומיה
  • עבודות זעירות
  • אסטרוטופ
  • פעילויות תלמידים
  • מצפה כוכבים רובוטי
  • פרויקטים
  • צור קשר
מצפה הכוכבים כנרת
  • ספר לימוד
    • פרק א' – כיצד פועל המדע?
    • פרק ב' – אסטרונומיה קדומה
    • פרק ג' – המהפכה הקופרניקנית
    • פרק ד' – אנרגיה וחומר ביקום
    • פרק ה' – מערכת ארץ-ירח
    • פרק ו' – פלנטות ארציות
    • פרק ז' – פלנטות ענקיות וירחיהן
    • פרק ח' – גופים במרחב הפלנטרי
    • פרק ט' – כיצד נוצרה המערכת הפלנטרית?
    • פרק י' – גלוי קרינה מהחלל
    • פרק י"א – השמש – הכוכב שלנו
    • פרק י"ב – תכונותיהם של כוכבים
    • פרק י"ג – הולדתם ומותם של כוכבים
    • פרק י"ד – שביל החלב
    • פרק ט"ו – גלקסיות
    • פרק ט"ז – היקום המתפשט
    • פרק י"ז – קוסמולוגיה
    • פרק י"ח – החיים בכדור הארץ
    • פרק י"ט – חיים ביקום
  • הדמיות
  • עבודות זעירות
    • מהם מטאוריטים?
    • מה הם כתמי שמש?
    • מה קורה לחלקי השמש כאשר הם מתפרצים מהשמש ומה תוצאת נפילתם?
    • מדוע כוכב הלכת אורנוס מסתחרר בשכיבה על הצד?
    • מדוע צבעו של מאדים אדום?
    • מדוע כוכב הלכת אורנוס מסתחרר בשכיבה על הצד?
    • למה נעלמו המים במאדים?
    • איך כוכב הלכת צדק נוצר, הגיע למערכת השמש והחל להסתובב סביבה במסלול הקבוע?
    • כיצד נוצרו טבעותיו של שבתאי (saturn)?
  • פעילויות תלמידים
    • בית ספר יסודי
    • חטיבת ביניים
    • בית ספר תיכון
  • מצפה כוכבים רובוטי
  • פרויקטים
    • מייזמים שמתקיימים כעת
    • מייזמים שהסתיימו
    • תערוכת טילאות
  • צור קשר
  • ראשי
  • ספר לימוד
  • הדמיות באסטרונומיה
  • עבודות זעירות
  • אסטרוטופ
  • פעילויות תלמידים
  • מצפה כוכבים רובוטי
  • פרויקטים
  • צור קשר
18.13 תרמופילים
ראשי » פרק י"ח - החיים בכדור הארץ » 18.13 תרמופילים

18.13 תרמופילים

מושבה של חיידקים תרמופיליים במעיינות החמים מיקי (Mickey Hot Springs) שבאורגון, ארצות הברית.

טמפרטורות גבוהות הן הדוגמה הנפוצה ביותר לתנאי קיצון בכדור הארץ. אולי זה משום שאנחנו מעקרים דברים כמו מי שתייה או מכשירים רפואיים בחום. כך או כך, טמפרטורות גבוהות הן אכן סביבה קיצונית ייחודית בפלנטה שלנו. הן אמנם מגבילות את קיומם של בני אדם ושל יצורים מורכבים רבים אחרים, אבל סביבות חמות מאוד כבר אינן נחשבות בלתי ראויות למחיה כפי שנחשבו פעם. הסיבה היא שמדענים מגלים מגוון רחב של יצורים שלא רק שורדים בטמפרטורות גבוהות, אלא משגשגים בהן.

באופן כללי, יצורים שחיים בסביבות קיצוניות מנקודת מבט אנושית נקראים אקסטרמופילים, והיצורים שמשגשגים בטמפרטורות גבוהות נקראים תרמופילים. הטמפרטורות שבהן תרמופילים גדלים בצורה הטובה ביותר מתחילות ב-45 מעלות צלזיוס, ועולות הרבה מעבר לכך. מדענים מכירים תרמופילים כבר יותר מ-60 שנה, אבל רק מאוחר יותר גילו מיקרוביולוגים שיש יצורים שמשגשגים בטמפרטורות גבוהות הרבה יותר מ-45 מעלות. למעשה, זוהו כמה יצורים שגדלים בצורה הטובה ביותר בטמפרטורות של יותר מ-80 מעלות! כדי להבחין בינם לבין התרמופילים, הם נקראים היפרתרמופילים.

תרמופילים יוצרים חלק מהצבעים העזים של המעיין הגדול רב-הצבעים בפארק הלאומי ילוסטון.

יש סביבות רבות שבהן אפשר למצוא תרמופילים (והיפרתרמופילים). סביבות החום הנפוצות והקיצוניות ביותר קשורות לרוב לפעילות געשית. סביבות של טמפרטורה גבוהה נמצאות על פני כדור הארץ או קרוב להם, כמו המעיינות החמים בפארק הלאומי ילוסטון; באזורים תת-קרקעיים; ובסביבות תת-ימיות, ליד פתחים הידרותרמיים געשיים. המיקרואורגניזמים שהחזיקו לאחרונה בשיא הגדילה בטמפרטורה גבוהה הם Methanopyrus kandleri, שמתרבה בטמפרטורה של 122 מעלות צלזיוס, ואחריו Pyrolobus fumarii, שגדל בטמפרטורות של עד 113 מעלות והתגלה לראשונה בדפנות של פתח הידרותרמי בקרקעית האוקיינוס. ב-2026 נשבר שיא החום של יצורים מורכבים (אאוקריוטים) בידי Incendiamoeba cascadensis – אמבה שנמצאה במים החמים של הפארק הלאומי לאסן וולקניק בקליפורניה. "אמבת האש", כפי שכונתה, מסוגלת להתרבות בטמפרטורה של עד 63 מעלות, ולשרוד במצב רדום עד 70 מעלות.

אז מדוע סביבה של טמפרטורה גבוהה נחשבת קיצונית? לבני אדם, הסכנה בטמפרטורות שמעל נקודת הרתיחה של המים ברורה. אבל מה לגבי יצורים חד-תאיים – מדוע טמפרטורות גבוהות הן סביבה קיצונית גם בשבילם? כל התאים החיים בנויים מאבני בניין דומות, ורבות מהן רגישות לחום. למשל, אנזימים הם חלבונים שעוזרים לזרז תגובות כימיות בתאים חיים. אנזים, ובאופן כללי כל חלבון, בנוי משרשרת ארוכה של מולקולות שנקראות חומצות אמינו. השרשרת הזאת מתקפלת ויוצרת מקרו-מולקולה תלת-ממדית. לעיתים קרובות חום מעוות את הקיפול התלת-ממדי של המקרו-מולקולות האלה או הורס אותו לגמרי, וכך אנזימים, למשל, נעשים חסרי תועלת. גם ה-DNA יכול לעבור דנטורציה (אובדן המבנה) בטמפרטורה גבוהה: קשרי המימן שמחזיקים את שני הגדילים יחד נשברים, וה-DNA מתפרק לגדילים בודדים. בנוסף, טמפרטורה גבוהה עלולה לפגוע בקרומים שעוטפים את התאים החיים, ולעיתים קרובות היא קורעת את שכבת השומנים הכפולה שלהם.

Methanopyrus kandleri מסוגל לשרוד ולהתרבות בטמפרטורה של 122 מעלות צלזיוס.

התרמופילים פיתחו דרכים להתמודד עם ההשפעות של טמפרטורות גבוהות. ראשית, ביוכימאים שמו לב שהאנזימים של תרמופילים דומים מאוד לאנזימים המקבילים של יצורים מזופיליים (שחיים בתנאים מתונים), ולעיתים די בהבדלים קטנים ברצף חומצות האמינו, במקומות הנכונים. ההבדלים הקטנים האלה מאפשרים לאנזים להתקפל בצורה עמידה יותר לחום. בפרט, לאנזימים ולחלבונים עמידי חום יש יותר "גשרי מלח" – קשרים יוניים בין חומצות אמינו טעונות – והם מתקפלים למבנה תלת-ממדי הדוק יותר. מבנה הדוק עמיד מטבעו בפני פתיחת הקיפול. היצורים התרמופיליים משתמשים גם במנגנונים מיוחדים לשמירה על שלמות ה-DNA. אחת הדרכים להפוך את ה-DNA לעמיד יותר בטמפרטורות גבוהות היא ליצור בו פיתולי-על חיוביים במקום פיתולי-על שליליים; הם יציבים יותר. בנוסף, בחלק מההיפרתרמופילים נוצר חלבון עמיד לחום שנקשר ל-DNA, מייצב אותו ובכך מעלה את טמפרטורת ההיתוך שלו (הטמפרטורה שבה שני הגדילים נפרדים). לבסוף, קרומי התאים של תרמופילים שונים מאלה של יצורים שחיים בטמפרטורות מתונות או קרות. ההבדל העיקרי הוא בסוג השומן שבונה את הקרום. ברוב התאים נוצרת שכבה כפולה של שומנים. אבל תרמופילים רבים (בעיקר ארכאים) משתמשים בשומן אחר, שיוצר שכבה אחת במקום שכבה כפולה, ולכן הוא חסין מפני הנטייה של טמפרטורה גבוהה לפרק שכבות כפולות.

יצורים תרמופיליים מעניינים לא רק בזכות יכולתם לעמוד בטמפרטורות גבוהות. אסטרוביולוגים רבים טוענים (אם כי הדבר שנוי במחלוקת) שהאב הקדמון המשותף האחרון של כל החיים בכדור הארץ היה יצור היפרתרמופילי. אם זה נכון, פענוח הביוכימיה של היצורים האלה עשוי להיות חשוב מאוד להבנת ראשית החיים והתפתחותם בפלנטה שלנו. התרמופילים תרמו להבנת האבולוציה של החיים גם בדרך מוחשית הרבה יותר: Taq פולימראז, אנזים שבודד ממיקרואורגניזם תרמופילי, משמש בטכניקה שנקראת תגובת שרשרת של פולימראז (PCR), שמאפשרת לשכפל מידע גנטי בכמויות גדולות, ואחר כך לקבוע את הרצף שלו. ברשימה ההולכת וגדלה של פלנטות מחוץ למערכת השמש יש רבות שחמות הרבה יותר מכדור הארץ. ייתכן שהיצורים הקטנים והעמידים האלה ימשיכו להאיר את החיפוש שלנו אחר חיים ביקום.

→ הסעיף הקודם: 18.12 אקסטרמופילים  |  הסעיף הבא: 18.14 פסיכרופילים ←

« הקודם
הבא »
פוסטים אחרונים
  • 7.37 פלנטות ננסיות
  • 7.36 פלוטו כפלנטה ננסית
  • 7.35 גילוי פלוטו
  • 7.34 פלוטו
  • 7.33 טריטון, ירח של נפטון
קטגוריות
  • אור והספקטרום האלקטרומגנטי
  • אנרגית השמש
  • אסטרואידים
  • אסטרוטופ
  • אסטרונומיה במאות 16-17
  • בית ספר יסודי
  • בית ספר תיכון
  • גלקסיות
  • גרמי שמים
  • הדמיות באסטרונומיה
  • הזמנת הרצאות
  • הירח
  • המרכז לחינוך אסטרונומי כנרת
  • הצעות למחקר
  • השמש
  • חטיבת ביניים
  • טלסקופ רובוטי
  • טלסקופים
  • ימי חלל ואסטרונומיה
  • כוכבים כפולים ומשתנים
  • כללי
  • ליקויים
  • מייזמים המתקיימים כעת
  • מייזמים שהסתיימו
  • מערכת השמש
  • מפגשי חובבים
  • מצפה כוכבים רובוטי
  • ספר לימוד
  • עבודות זעירות
  • פלנטה אורנוס
  • פלנטות מחוץ למערכת השמש
  • פלנטות מחוץ למערכת השמש
  • פלנטת מאדים
  • פלנטת נוגה
  • פלנטת נפטון
  • פלנטת צדק
  • פלנטת שבתאי
  • פעילויות לציבור הרחב
  • פעילויות לתלמידים
  • פרויקטים
  • פרק א' – כיצד פועל המדע?
  • פרק ב' – אסטרונומיה תצפיתית
  • פרק ג' – המהפכה הקופרניקנית ותוצאותיה
  • פרק ד' – אנרגיה וחומר ביקום
  • פרק ה' – מערכת ארץ-ירח
  • פרק ו' – פלנטות ארציות
  • פרק ז' – פלנטות ענקיות וירחיהן
  • פרק ח' – גופים במרחב הפלנטרי
  • פרק ט' – היווצרות מערכת פלנטרית
  • פרק ט"ו – גלקסיות
  • פרק ט"ז – היקום המתפשט
  • פרק י' – גלוי קרינה מהחלל
  • פרק י"א – השמש – הכוכב שלנו
  • פרק י"ב – תכונותיהם של כוכבים
  • פרק י"ג – הולדתם ומותם של כוכבים
  • פרק י"ד – שביל החלב
  • פרק י"ז – קוסמולוגיה
  • פרק י"ח – החיים בכדור הארץ
  • פרק י"ט – חיים ביקום
  • קואורדינטות ותנועות
  • קוסמולוגיה
  • שאלות נפוצות
  • תוכנות לניתוח תצלומים
  • תחרות ארצית בצילום אסטרונומי
  • תכונותיהם של כוכבים
  • תמיכה
  • תנועות גרמי שמים
  • תערוכת טילאות
  • תצפיות שמיים
תגובות אחרונות
    ארכיונים
    • נובמבר 2026
    • אוקטובר 2026
    • ספטמבר 2026
    • מאי 2026
    • מרץ 2026
    • נובמבר 2025
    • אוקטובר 2025
    • אוגוסט 2025
    • יולי 2025
    • יוני 2025
    • פברואר 2025
    • נובמבר 2024
    • אוקטובר 2024
    • אוגוסט 2024
    • יולי 2024
    • מאי 2024
    • פברואר 2024
    • ספטמבר 2023
    • אוגוסט 2023
    • אפריל 2023
    • מרץ 2023
    • פברואר 2023
    • ינואר 2023
    • דצמבר 2022
    • נובמבר 2022
    • אוקטובר 2022
    • פברואר 2022
    • דצמבר 2021
    • דצמבר 2020
    • דצמבר 2019
    • אוקטובר 2019
    • ספטמבר 2019
    • אוגוסט 2019
    • יולי 2019
    • יוני 2019
    • מאי 2019
    • אפריל 2019
    • ינואר 2019
    • נובמבר 2018
    • אוקטובר 2018
    • ספטמבר 2018
    • יולי 2018
    • יוני 2018
    • מאי 2018
    • אפריל 2018
    • מרץ 2018
    • פברואר 2018
    • ספטמבר 2017
    • אוגוסט 2017
    • יולי 2017
    • יוני 2017
    • מאי 2017
    • אפריל 2017
    • מרץ 2017
    כלים
    • הרשמה
    • התחבר
    • פיד רשומות
    • פיד תגובות
    • WordPress.org
    תוכן עניינים:
    פרק א'
    • 1.29 קנה מידה בזמן
    • 1.26 תחומי האסטרונומיה
    • 1.24 הדמיות ממוחשבות
    • 1.23 תרבות המדע
    • 1.18 לוגריתמים
    • 1.17 אלגברה
    • 1.16 גאומטריה
    • 1.15 מתמטיקה
    • 1.14 לוגיקה
    • 1.13 דרכים להצגת נתונים
    • 1.11 שגיאות וסטטיסטיקה
    • 1.10 ספרות משמעותיות ורמת הדיוק
    • 1.8 מסה, אורך וזמן
    • 1.5 שגיאות מדידה
    • 1.4 יחידות והשיטה המטרית
    • 1.28 קנה מידה בחלל
    • 1.27 האסטרונומיה כמדע
    • 1.25 מחקר מדעי מודרני
    • 1.22 מערכות ידע
    • 1.21 תיאוריות מדעיות
    • 1.20 חקר מקרה – חיים על מאדים
    • 1.19 בדיקת השערות
    • 1.12 סימון מדעי
    • 1.9 תצפיות ואי-ודאות
    • 1.7 ממדים
    • 1.6 אומדן
    • 1.3 מדידות
    • 1.2 ראיות
    • 1.1 טבע המדע
    פרק ב'

    יש ללחוץ על כפתור העריכה כדי לשנות את הטקסט הזה. לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית קולהע צופעט למרקוח איבן איף, ברומץ כלרשט מיחוצים. קלאצי צש בלי

    מדיניות הפרטיות | כל הזכויות שמורות ל-שיר-שירותי ידע ברשת, אשדות יעקב איחוד © 2022
    Design by Visuali

    כלי נגישות

    גודל טקסט
    הצהרת נגישות
    by Studio Visuali
    logo

    אנחנו משתמשים בעוגיות

    אנו משתמשים בעוגיות כדי לשפר את חוויית הגלישה שלך, לנתח את השימוש באתר ולהתאים עבורך תוכן שיווקי. בלחיצה על "אישור הכל" אתה מאשר את השימוש בעוגיות. באפשרותך לנהל את העדפותיך, לדחות עוגיות שאינן הכרחיות או לקרוא עוד במדיניות הפרטיות שלנו.

    מדיניות פרטיות

    Visuali — Cookie Consent

    עוגיות הכרחיות

    עוגיות אלו נדרשות לתפקוד הבסיסי של האתר ולא ניתן לכבותן.

    עוגיות פונקציונליות

    מאפשרות לאתר לזכור את העדפותיך, כגון שפה או אזור.

    עוגיות אנליטיקה

    עוזרות לנו להבין כיצד המבקרים משתמשים באתר, לשם שיפור השירות.

    עוגיות שיווק

    משמשות להצגת פרסומות רלוונטיות עבורך ולמדידת אפקטיביות קמפיינים.

    גלילה לראש העמוד