מערכות הידרותרמיות הן מקומות שבהם נפגשים מים ("הידרו") וטמפרטורות גבוהות ("תרמי"). התנאים האלה נחשבים סביבה אפשרית לצורות החיים הראשונות בכדור הארץ. מערכות כאלה קשורות גם לפעילות געשית, שבה מים באים במגע עם מאגמה, וגם לאזורים שבהם מים שמחלחלים לעומק עולים בחזרה משכבות עמוקות וחמות בקרום כדור הארץ.

אולי כבר ראיתם מערכת הידרותרמית, אם ביקרתם במעיין חם או ראיתם את הגייזר אולד פייתפול בפארק הלאומי ילוסטון. מערכות כאלה אינן נדירות ביבשה, אבל רוב המערכות ההידרותרמיות בכדור הארץ נמצאות דווקא במעמקי האוקיינוס – תוצאה של חימום געשי ברכסים המרכז-אוקייניים. במרכזי ההתפשטות האלה, שבהם נוצרת קרקעית ים חדשה, מאגמה חמה מחממת את המים, והם יוצאים דרך פתחים הידרותרמיים בטמפרטורות של 300–400 מעלות צלזיוס. אבל טמפרטורת המים יורדת בחדות ככל שמתרחקים ממקור החום, עד 2 מעלות במרחק של סנטימטרים ספורים מהפתח. המים מחלחלים דרך הבזלת של קרקעית הים ומתערבבים בגזים געשיים, וכך נוצרים מים חמים מאוד שעשירים בגופרית, בברזל ובמתכות אחרות. כשהמים החמים מתערבבים במים קרים יותר, מינרלים שוקעים מהם; לפעמים הם צובעים את המים בשחור ("מעשנות שחורות"), או בונים "ארובות" סביב הפתח.

אור השמש אינו מגיע כלל לקרקעית האוקיינוס, שבה נמצאים הפתחים ההידרותרמיים – ובכל זאת הפתחים האלה שוקקים חיים ימיים. צורות החיים האלה מנצלות תגובות כימיות, במקום אור שמש, כמקור אנרגיה עיקרי. בסביבה החמימה והעשירה בכימיקלים הזאת, החיים משגשגים. יש בה מגוון רחב של מיקרואורגניזמים, וגם יצורים גדולים יותר, כמו תולעי צינור, סרטנים לבקניים וצדפות ענק. בצלילות במצוללות אל הפתחים ההידרותרמיים התגלה אפילו "שלג": מושבות לבנות של חיידקים שתלויים בתרכובות גופרית, שנפלטות מהפתחים ונראות כמו פתיתי שלג. כל צורות החיים האלה משגשגות בלחצים מועכים, בטמפרטורות גבוהות ובחושך מוחלט. הסביבה הזאת אולי נשמעת לנו עוינת, אבל החיים לא רק נפוצים ליד מערכות הידרותרמיות – ייתכן שכמה מצורות החיים המוקדמות ביותר בכדור הארץ אפילו התחילו שם! יש הסבורים שהאב הקדמון המשותף האחרון של כל היצורים החיים בכדור הארץ היה מין של יצורים תרמופיליים ("אוהבי חום"). בשלבים האחרונים של ההפגזה הכבדה של כדור הארץ, ייתכן שאתרים הידרותרמיים במעמקי הים סיפקו מקלט מוגן ליצורים חד-תאיים.
רוב המערכות ההידרותרמיות בכדור הארץ מונעות באנרגיה געשית, אבל גם מקורות אנרגיה אחרים עשויים להיות חשובים. כמה מינרלים במכתשי פגיעה עתיקים נוצרו במערכות הידרותרמיות שהתחילו בזכות האנרגיה העצומה של הפגיעות. במאדים יש עדויות לכך שפגיעות יכלו להמיס מספיק קרח מתחת לפני השטח כדי ליצור אגמים בכמה מכתשים. באירופה, ירח גדול של צדק, ייתכן שיש אוקיינוס של מים נוזליים שמחומם מלמטה בכוחות גאות (כיפוף הירח בכוח הכבידה של צדק). מערכות הידרותרמיות כאלה הן מקומות אפשריים לחיים בגופים אחרים במערכת השמש.
→ הסעיף הקודם: 18.21 חשיבות המים לחיים | הסעיף הבא: 18.23 צורן לעומת פחמן ←

