דלג לתוכן הראשי
מצפה הכוכבים כנרת
  • ספר לימוד
    • פרק א' – כיצד פועל המדע?
    • פרק ב' – אסטרונומיה קדומה
    • פרק ג' – המהפכה הקופרניקנית
    • פרק ד' – אנרגיה וחומר ביקום
    • פרק ה' – מערכת ארץ-ירח
    • פרק ו' – פלנטות ארציות
    • פרק ז' – פלנטות ענקיות וירחיהן
    • פרק ח' – גופים במרחב הפלנטרי
    • פרק ט' – כיצד נוצרה המערכת הפלנטרית?
    • פרק י' – גלוי קרינה מהחלל
    • פרק י"א – השמש – הכוכב שלנו
    • פרק י"ב – תכונותיהם של כוכבים
    • פרק י"ג – הולדתם ומותם של כוכבים
    • פרק י"ד – שביל החלב
    • פרק ט"ו – גלקסיות
    • פרק ט"ז – היקום המתפשט
    • פרק י"ז – קוסמולוגיה
    • פרק י"ח – החיים בכדור הארץ
    • פרק י"ט – חיים ביקום
  • הדמיות
  • עבודות זעירות
    • מהם מטאוריטים?
    • מה הם כתמי שמש?
    • מה קורה לחלקי השמש כאשר הם מתפרצים מהשמש ומה תוצאת נפילתם?
    • מדוע כוכב הלכת אורנוס מסתחרר בשכיבה על הצד?
    • מדוע צבעו של מאדים אדום?
    • מדוע כוכב הלכת אורנוס מסתחרר בשכיבה על הצד?
    • למה נעלמו המים במאדים?
    • איך כוכב הלכת צדק נוצר, הגיע למערכת השמש והחל להסתובב סביבה במסלול הקבוע?
    • כיצד נוצרו טבעותיו של שבתאי (saturn)?
  • פעילויות תלמידים
    • בית ספר יסודי
    • חטיבת ביניים
    • בית ספר תיכון
  • מצפה כוכבים רובוטי
  • פרויקטים
    • מייזמים שמתקיימים כעת
    • מייזמים שהסתיימו
    • תערוכת טילאות
  • צור קשר
  • ראשי
  • ספר לימוד
  • הדמיות באסטרונומיה
  • עבודות זעירות
  • אסטרוטופ
  • פעילויות תלמידים
  • מצפה כוכבים רובוטי
  • פרויקטים
  • צור קשר
מצפה הכוכבים כנרת
  • ספר לימוד
    • פרק א' – כיצד פועל המדע?
    • פרק ב' – אסטרונומיה קדומה
    • פרק ג' – המהפכה הקופרניקנית
    • פרק ד' – אנרגיה וחומר ביקום
    • פרק ה' – מערכת ארץ-ירח
    • פרק ו' – פלנטות ארציות
    • פרק ז' – פלנטות ענקיות וירחיהן
    • פרק ח' – גופים במרחב הפלנטרי
    • פרק ט' – כיצד נוצרה המערכת הפלנטרית?
    • פרק י' – גלוי קרינה מהחלל
    • פרק י"א – השמש – הכוכב שלנו
    • פרק י"ב – תכונותיהם של כוכבים
    • פרק י"ג – הולדתם ומותם של כוכבים
    • פרק י"ד – שביל החלב
    • פרק ט"ו – גלקסיות
    • פרק ט"ז – היקום המתפשט
    • פרק י"ז – קוסמולוגיה
    • פרק י"ח – החיים בכדור הארץ
    • פרק י"ט – חיים ביקום
  • הדמיות
  • עבודות זעירות
    • מהם מטאוריטים?
    • מה הם כתמי שמש?
    • מה קורה לחלקי השמש כאשר הם מתפרצים מהשמש ומה תוצאת נפילתם?
    • מדוע כוכב הלכת אורנוס מסתחרר בשכיבה על הצד?
    • מדוע צבעו של מאדים אדום?
    • מדוע כוכב הלכת אורנוס מסתחרר בשכיבה על הצד?
    • למה נעלמו המים במאדים?
    • איך כוכב הלכת צדק נוצר, הגיע למערכת השמש והחל להסתובב סביבה במסלול הקבוע?
    • כיצד נוצרו טבעותיו של שבתאי (saturn)?
  • פעילויות תלמידים
    • בית ספר יסודי
    • חטיבת ביניים
    • בית ספר תיכון
  • מצפה כוכבים רובוטי
  • פרויקטים
    • מייזמים שמתקיימים כעת
    • מייזמים שהסתיימו
    • תערוכת טילאות
  • צור קשר
  • ראשי
  • ספר לימוד
  • הדמיות באסטרונומיה
  • עבודות זעירות
  • אסטרוטופ
  • פעילויות תלמידים
  • מצפה כוכבים רובוטי
  • פרויקטים
  • צור קשר
18.25 החיים כמידע דיגיטלי
ראשי » פרק י"ח - החיים בכדור הארץ » 18.25 החיים כמידע דיגיטלי

18.25 החיים כמידע דיגיטלי

חתן פרס נובל ד"ר ג'יימס ווטסון, קנצלר מעבדת קולד ספרינג הארבור.

עיתונאי ביקש פעם מג'יימס ווטסון, אחד משני המדענים שזוכים לקרדיט על גילוי המבנה של ה-DNA, לסכם את חשיבות התגלית שלו במשפט אחד. ווטסון חשב רגע ארוך, ואז ענה: "כל החיים הם מידע דיגיטלי". ווטסון ופרנסיס קריק חוללו מהפכה בביולוגיה במאמר שפרסמו ב-1953 בכתב העת Nature, שהניח את היסודות להבנת המבנה והתפקוד של ה-DNA. ווטסון וקריק היו ענקי ביולוגיה, עם קריירות מחקר ארוכות ופעילות. ב-1962 הם חלקו את פרס נובל עם מוריס וילקינס על עבודתם. התרומה הגדולה של רוזלינד פרנקלין להבנה הזאת הוזנחה או הוקטנה, למרבה הבושה, בימי חייה. אבל למה התכוון ווטסון באמירה החידתית שלו, שנאמרה בתקופה שבה מחשבים אישיים ומידע דיגיטלי עוד לא היו נפוצים?

כל ספר, שיר, שיחה וסרט שהכרתם מבוססים על התווים הבסיסיים האלה. בדומה לכך, ארבעת הבסיסים האפשריים שבונים את ה-DNA הם חלק מכל צורת חיים בכדור הארץ.

כאזרחי המאה ה-21, אנחנו שקועים עמוק בעולם דיגיטלי. מהמוזיקה שמתנגנת בטלפונים שלנו ועד בדיקת הדואר האלקטרוני, אנחנו תלויים יותר ויותר במידע דיגיטלי. כשאנחנו בודקים דואר, אנחנו מקבלים כמובן מאליו את מה שקורה מאחורי הקלעים, בתוך הקופסה המזמזמת שעל השולחן. נזכיר שמחשב נשען על שני רכיבים חיוניים: מידע, ודרך לפרש את המידע ולתרגם אותו לפעולה. מחשב מאחסן מידע בסיביות (ביטים), שכל אחת מהן היא הבחנה פשוטה בין "פועל" ל"כבוי", או בין "כן" ל"לא". עם מספיק סיביות, מחשב יכול לייצג ולאחסן מספרים גדולים, תמונות או מילים בשפה. אבל המידע הזה חסר תועלת למחשב, אלא אם יש לו גם כללים לפירוש המידע ולעיבודו. כמשתמשים, אנחנו מתקינים במחשבים תוכנות, שמשמשות כללים לשימוש נכון במידע.

שפה היא רק דרך אחת להעביר מידע. באנגלית, יחידת המידע הקטנה ביותר היא אות, אבל יחידת המידע השימושית הקטנה ביותר היא מילה. צירוף של 26 האותיות בדרכים שונות יוצר מילים רבות ושונות, אבל לא כל הצירופים האפשריים של אותיות מותרים. למעשה, אדם ממוצע משתמש רק ב-3,500 עד 4,000 מילים כדי לתקשר. וכמו שאותיות אקראיות אינן יוצרות תמיד מילים בעלות משמעות, גם רצף של מילים אינו מעביר בהכרח מידע. כללי השפה הם שמכתיבים איך אפשר לצרף מילים, והתוצאות יכולות להיות יפות ומגוונות – משיר הייקו ועד רומן ארוך.

המבנה הכימי של DNA. הצבעים מסמנים את ארבעת הבסיסים ואת רכיבי השלד – הפוספט והסוכר דאוקסיריבוז.

החיים מורכבים מטבעם. כמו שרומן בנוי מאלפי מילים שנוצרות מאלפבית מוגבל של אותיות, ההוראות לחיים כתובות באלפבית של ארבע אותיות בלבד. האותיות האלה הן מולקולות שנקראות בסיסים: אדנין (A), ציטוזין (C), גואנין (G) ותימין (T). כל בסיס מתחבר למולקולת סוכר ולמולקולת פוספט, ויחד הם יוצרים מולקולה גדולה יותר שנקראת נוקלאוטיד. הנוקלאוטידים מתחברים זה לזה לשרשרת ארוכה, ושתי שרשראות כאלה יכולות להסתדר זו לצד זו. הבסיסים של הנוקלאוטידים בשרשרת אחת נקשרים לבסיסים בשרשרת השנייה, כמו השלבים שמחברים את שני צדי הסולם. המבנה של מולקולת ה-DNA – הסולם הדו-גדילי הזה, שמתפתל כמו גרם מדרגות לולייני – היה התגלית הגדולה שמיוחסת לג'יימס ווטסון ולפרנסיס קריק בשנות ה-50, בתרומה חיונית של רוזלינד פרנקלין ומוריס וילקינס.

את האלפבית הפשוט הזה, בן ארבע האותיות, קל לייצג באופן דיגיטלי בסיביות. למשל, אילו היו לנו רק שתי אותיות, היינו יכולים לייצג אותן בסיבית אחת, במספרים 0 ו-1. אבל כאן יש לנו ארבע אותיות, ולכן אפשר להשתמש בצירופים של 1 ו-0 כדי לייצג את ארבע האותיות כך: A = 11, T = 10, C = 01, G = 00. עכשיו, כשיש לנו אלפבית, אנחנו צריכים מערכת כללים שתעזור לתת לו משמעות. לצופן הגנטי שמכתיב את כל החיים יש רק כללים מעטים. הכלל הראשון נוגע למבנה של המולקולות שבונות את ה-DNA. הצורה של המולקולות A, T, G ו-C קובעת שהן יכולות להתחבר לשלבי הסולם רק בכמה דרכים: אדנין ותימין יכולים להתחבר זה עם זה, וציטוזין וגואנין יכולים להתחבר זה עם זה; זיווגים אחרים אינם סבירים. לכן ארבעת השלבים האפשריים בסולם ה-DNA הם AT, TA, CG ו-GC. פירוש הדבר שצד אחד של הסולם משלים את הצד השני: אם יודעים מה הרצף בצד אחד, אפשר לחזות את רצף המולקולות בצד השני. הכלל השני נוגע לדרך שבה קוראים את המידע שבמולקולת DNA. אילו היינו קוראים רק צד אחד של הסולם, מלמעלה למטה, לא היינו יודעים היכן מילה אחת נגמרת ומילה אחרת מתחילה. החיים פותרים את הבעיה בכך שהם קוראים את הסולם שלושה נוקלאוטידים בכל פעם: כל מילה מורכבת משלוש אותיות בדיוק. כל מילה בת שלוש אותיות נקראת קודון. עם ארבע אותיות בלבד, יש 4 × 4 × 4 = 64 דרכים לצרף אותן בקבוצות של שלוש. נזכור שכל אות מתורגמת לשתי סיביות של מידע. אם בכל קודון שלוש אותיות, קודון אחד מייצג 2 × 3 = 6 סיביות של מידע.

בשיעורי ביולוגיה למדנו שהגנים הם "התוכנית" של החיים בתאים שלנו. הגנים הם קטעים של DNA, ולכן אפשר לחשוב עליהם כעל רצף של קודונים – בדומה לפסקה בשפה כתובה. כל גן מכיל כמה אלפי סיביות של מידע. לאדם יש כ-20,000 גנים שמקודדים חלבונים, וליצורים פשוטים יש הרבה פחות. המספר הכולל של זוגות הבסיסים (שלבי הסולם) ב-DNA שלנו הוא כ-3 מיליארד, או 3 × 109. אם נרצה, נוכל לחשב את תכולת המידע הדיגיטלית של הצופן הגנטי האנושי. כל בסיס הוא שתי סיביות, ולכן תכולת המידע היא 2 × 3 × 109 = 6 × 109 – 6 מיליארד סיביות. נזכור ששמונה סיביות הן בית (byte) אחד. לכן תכולת המידע היא (6 × 109) / 8 = 7.5 × 108 בתים, או 750 מגה-בייט – בערך כמו תקליטור אחד (שמכיל כ-80 דקות של מוזיקה). את המידע הגנטי של כל המשפחה שלכם אפשר לאחסן בקלות במחשב אישי, או בכרטיס זיכרון קטן בכיס!

→ הסעיף הקודם: 18.24 DNA ותורשה  |  הסעיף הבא: 18.26 ביולוגיה סינתטית ←

« הקודם
הבא »
פוסטים אחרונים
  • 7.37 פלנטות ננסיות
  • 7.36 פלוטו כפלנטה ננסית
  • 7.35 גילוי פלוטו
  • 7.34 פלוטו
  • 7.33 טריטון, ירח של נפטון
קטגוריות
  • אור והספקטרום האלקטרומגנטי
  • אנרגית השמש
  • אסטרואידים
  • אסטרוטופ
  • אסטרונומיה במאות 16-17
  • בית ספר יסודי
  • בית ספר תיכון
  • גלקסיות
  • גרמי שמים
  • הדמיות באסטרונומיה
  • הזמנת הרצאות
  • הירח
  • המרכז לחינוך אסטרונומי כנרת
  • הצעות למחקר
  • השמש
  • חטיבת ביניים
  • טלסקופ רובוטי
  • טלסקופים
  • ימי חלל ואסטרונומיה
  • כוכבים כפולים ומשתנים
  • כללי
  • ליקויים
  • מייזמים המתקיימים כעת
  • מייזמים שהסתיימו
  • מערכת השמש
  • מפגשי חובבים
  • מצפה כוכבים רובוטי
  • ספר לימוד
  • עבודות זעירות
  • פלנטה אורנוס
  • פלנטות מחוץ למערכת השמש
  • פלנטות מחוץ למערכת השמש
  • פלנטת מאדים
  • פלנטת נוגה
  • פלנטת נפטון
  • פלנטת צדק
  • פלנטת שבתאי
  • פעילויות לציבור הרחב
  • פעילויות לתלמידים
  • פרויקטים
  • פרק א' – כיצד פועל המדע?
  • פרק ב' – אסטרונומיה תצפיתית
  • פרק ג' – המהפכה הקופרניקנית ותוצאותיה
  • פרק ד' – אנרגיה וחומר ביקום
  • פרק ה' – מערכת ארץ-ירח
  • פרק ו' – פלנטות ארציות
  • פרק ז' – פלנטות ענקיות וירחיהן
  • פרק ח' – גופים במרחב הפלנטרי
  • פרק ט' – היווצרות מערכת פלנטרית
  • פרק ט"ו – גלקסיות
  • פרק ט"ז – היקום המתפשט
  • פרק י' – גלוי קרינה מהחלל
  • פרק י"א – השמש – הכוכב שלנו
  • פרק י"ב – תכונותיהם של כוכבים
  • פרק י"ג – הולדתם ומותם של כוכבים
  • פרק י"ד – שביל החלב
  • פרק י"ז – קוסמולוגיה
  • פרק י"ח – החיים בכדור הארץ
  • פרק י"ט – חיים ביקום
  • קואורדינטות ותנועות
  • קוסמולוגיה
  • שאלות נפוצות
  • תוכנות לניתוח תצלומים
  • תחרות ארצית בצילום אסטרונומי
  • תכונותיהם של כוכבים
  • תמיכה
  • תנועות גרמי שמים
  • תערוכת טילאות
  • תצפיות שמיים
תגובות אחרונות
    ארכיונים
    • נובמבר 2026
    • אוקטובר 2026
    • ספטמבר 2026
    • מאי 2026
    • מרץ 2026
    • נובמבר 2025
    • אוקטובר 2025
    • אוגוסט 2025
    • יולי 2025
    • יוני 2025
    • פברואר 2025
    • נובמבר 2024
    • אוקטובר 2024
    • אוגוסט 2024
    • יולי 2024
    • מאי 2024
    • פברואר 2024
    • ספטמבר 2023
    • אוגוסט 2023
    • אפריל 2023
    • מרץ 2023
    • פברואר 2023
    • ינואר 2023
    • דצמבר 2022
    • נובמבר 2022
    • אוקטובר 2022
    • פברואר 2022
    • דצמבר 2021
    • דצמבר 2020
    • דצמבר 2019
    • אוקטובר 2019
    • ספטמבר 2019
    • אוגוסט 2019
    • יולי 2019
    • יוני 2019
    • מאי 2019
    • אפריל 2019
    • ינואר 2019
    • נובמבר 2018
    • אוקטובר 2018
    • ספטמבר 2018
    • יולי 2018
    • יוני 2018
    • מאי 2018
    • אפריל 2018
    • מרץ 2018
    • פברואר 2018
    • ספטמבר 2017
    • אוגוסט 2017
    • יולי 2017
    • יוני 2017
    • מאי 2017
    • אפריל 2017
    • מרץ 2017
    כלים
    • הרשמה
    • התחבר
    • פיד רשומות
    • פיד תגובות
    • WordPress.org
    תוכן עניינים:
    פרק א'
    • 1.29 קנה מידה בזמן
    • 1.26 תחומי האסטרונומיה
    • 1.24 הדמיות ממוחשבות
    • 1.23 תרבות המדע
    • 1.18 לוגריתמים
    • 1.17 אלגברה
    • 1.16 גאומטריה
    • 1.15 מתמטיקה
    • 1.14 לוגיקה
    • 1.13 דרכים להצגת נתונים
    • 1.11 שגיאות וסטטיסטיקה
    • 1.10 ספרות משמעותיות ורמת הדיוק
    • 1.8 מסה, אורך וזמן
    • 1.5 שגיאות מדידה
    • 1.4 יחידות והשיטה המטרית
    • 1.28 קנה מידה בחלל
    • 1.27 האסטרונומיה כמדע
    • 1.25 מחקר מדעי מודרני
    • 1.22 מערכות ידע
    • 1.21 תיאוריות מדעיות
    • 1.20 חקר מקרה – חיים על מאדים
    • 1.19 בדיקת השערות
    • 1.12 סימון מדעי
    • 1.9 תצפיות ואי-ודאות
    • 1.7 ממדים
    • 1.6 אומדן
    • 1.3 מדידות
    • 1.2 ראיות
    • 1.1 טבע המדע
    פרק ב'

    יש ללחוץ על כפתור העריכה כדי לשנות את הטקסט הזה. לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית קולהע צופעט למרקוח איבן איף, ברומץ כלרשט מיחוצים. קלאצי צש בלי

    מדיניות הפרטיות | כל הזכויות שמורות ל-שיר-שירותי ידע ברשת, אשדות יעקב איחוד © 2022
    Design by Visuali

    כלי נגישות

    גודל טקסט
    הצהרת נגישות
    by Studio Visuali
    logo

    אנחנו משתמשים בעוגיות

    אנו משתמשים בעוגיות כדי לשפר את חוויית הגלישה שלך, לנתח את השימוש באתר ולהתאים עבורך תוכן שיווקי. בלחיצה על "אישור הכל" אתה מאשר את השימוש בעוגיות. באפשרותך לנהל את העדפותיך, לדחות עוגיות שאינן הכרחיות או לקרוא עוד במדיניות הפרטיות שלנו.

    מדיניות פרטיות

    Visuali — Cookie Consent

    עוגיות הכרחיות

    עוגיות אלו נדרשות לתפקוד הבסיסי של האתר ולא ניתן לכבותן.

    עוגיות פונקציונליות

    מאפשרות לאתר לזכור את העדפותיך, כגון שפה או אזור.

    עוגיות אנליטיקה

    עוזרות לנו להבין כיצד המבקרים משתמשים באתר, לשם שיפור השירות.

    עוגיות שיווק

    משמשות להצגת פרסומות רלוונטיות עבורך ולמדידת אפקטיביות קמפיינים.

    גלילה לראש העמוד