דלג לתוכן הראשי
מצפה הכוכבים כנרת
  • ספר לימוד
    • פרק א' – כיצד פועל המדע?
    • פרק ב' – אסטרונומיה קדומה
    • פרק ג' – המהפכה הקופרניקנית
    • פרק ד' – אנרגיה וחומר ביקום
    • פרק ה' – מערכת ארץ-ירח
    • פרק ו' – פלנטות ארציות
    • פרק ז' – פלנטות ענקיות וירחיהן
    • פרק ח' – גופים במרחב הפלנטרי
    • פרק ט' – כיצד נוצרה המערכת הפלנטרית?
    • פרק י' – גלוי קרינה מהחלל
    • פרק י"א – השמש – הכוכב שלנו
    • פרק י"ב – תכונותיהם של כוכבים
    • פרק י"ג – הולדתם ומותם של כוכבים
    • פרק י"ד – שביל החלב
    • פרק ט"ו – גלקסיות
    • פרק ט"ז – היקום המתפשט
    • פרק י"ז – קוסמולוגיה
    • פרק י"ח – החיים בכדור הארץ
    • פרק י"ט – חיים ביקום
  • הדמיות
  • עבודות זעירות
    • מהם מטאוריטים?
    • מה הם כתמי שמש?
    • מה קורה לחלקי השמש כאשר הם מתפרצים מהשמש ומה תוצאת נפילתם?
    • מדוע כוכב הלכת אורנוס מסתחרר בשכיבה על הצד?
    • מדוע צבעו של מאדים אדום?
    • מדוע כוכב הלכת אורנוס מסתחרר בשכיבה על הצד?
    • למה נעלמו המים במאדים?
    • איך כוכב הלכת צדק נוצר, הגיע למערכת השמש והחל להסתובב סביבה במסלול הקבוע?
    • כיצד נוצרו טבעותיו של שבתאי (saturn)?
  • פעילויות תלמידים
    • בית ספר יסודי
    • חטיבת ביניים
    • בית ספר תיכון
  • מצפה כוכבים רובוטי
  • פרויקטים
    • מייזמים שמתקיימים כעת
    • מייזמים שהסתיימו
    • תערוכת טילאות
  • צור קשר
  • ראשי
  • ספר לימוד
  • הדמיות באסטרונומיה
  • עבודות זעירות
  • אסטרוטופ
  • פעילויות תלמידים
  • מצפה כוכבים רובוטי
  • פרויקטים
  • צור קשר
מצפה הכוכבים כנרת
  • ספר לימוד
    • פרק א' – כיצד פועל המדע?
    • פרק ב' – אסטרונומיה קדומה
    • פרק ג' – המהפכה הקופרניקנית
    • פרק ד' – אנרגיה וחומר ביקום
    • פרק ה' – מערכת ארץ-ירח
    • פרק ו' – פלנטות ארציות
    • פרק ז' – פלנטות ענקיות וירחיהן
    • פרק ח' – גופים במרחב הפלנטרי
    • פרק ט' – כיצד נוצרה המערכת הפלנטרית?
    • פרק י' – גלוי קרינה מהחלל
    • פרק י"א – השמש – הכוכב שלנו
    • פרק י"ב – תכונותיהם של כוכבים
    • פרק י"ג – הולדתם ומותם של כוכבים
    • פרק י"ד – שביל החלב
    • פרק ט"ו – גלקסיות
    • פרק ט"ז – היקום המתפשט
    • פרק י"ז – קוסמולוגיה
    • פרק י"ח – החיים בכדור הארץ
    • פרק י"ט – חיים ביקום
  • הדמיות
  • עבודות זעירות
    • מהם מטאוריטים?
    • מה הם כתמי שמש?
    • מה קורה לחלקי השמש כאשר הם מתפרצים מהשמש ומה תוצאת נפילתם?
    • מדוע כוכב הלכת אורנוס מסתחרר בשכיבה על הצד?
    • מדוע צבעו של מאדים אדום?
    • מדוע כוכב הלכת אורנוס מסתחרר בשכיבה על הצד?
    • למה נעלמו המים במאדים?
    • איך כוכב הלכת צדק נוצר, הגיע למערכת השמש והחל להסתובב סביבה במסלול הקבוע?
    • כיצד נוצרו טבעותיו של שבתאי (saturn)?
  • פעילויות תלמידים
    • בית ספר יסודי
    • חטיבת ביניים
    • בית ספר תיכון
  • מצפה כוכבים רובוטי
  • פרויקטים
    • מייזמים שמתקיימים כעת
    • מייזמים שהסתיימו
    • תערוכת טילאות
  • צור קשר
  • ראשי
  • ספר לימוד
  • הדמיות באסטרונומיה
  • עבודות זעירות
  • אסטרוטופ
  • פעילויות תלמידים
  • מצפה כוכבים רובוטי
  • פרויקטים
  • צור קשר
19.12 עצמים מעופפים בלתי מזוהים (עב"מים)
ראשי » פרק י"ט - חיים ביקום » 19.12 עצמים מעופפים בלתי מזוהים (עב"מים)

19.12 עצמים מעופפים בלתי מזוהים (עב"מים)

רוב הציבור בארצות הברית מאמין שיש חוצנים, ורבים מאמינים שהם כבר יצרו איתנו קשר. בהשראת שידורים חוזרים של "תיקים באפלה" ו"מסע בין כוכבים", ושל המדע הבדיוני שנוכח בכל מקום בתרבות הפופולרית, כ-40% מהאמריקאים משוכנעים שחלק מהעב"מים הם ביקורים של חוצנים. חלקם אף מאמינים שקנוניה עמומה בדרגים העליונים של הצבא והממשל שומרת את הסוד כבר כמעט 80 שנה.

ז'ול ורן, בצילום של פליקס נאדאר.

יש ספרות עצומה על עב"מים, על "אסטרונאוטים קדמונים" ועל חטיפות בידי חוצנים, ויש כאן מקום רק לעקיצה קטנה בבלון ההשערות. ההיסטוריה של התצפיות בעב"מים מאלפת. בסוף המאה ה-19 נוצרו התצפיות בעב"מים בהשראת ספריו של ז'ול ורן, והעצמים תוארו כספינות אוויר וכספינות מפרש מעופפות. ב-1947 החל עידן העב"מים המודרני: תצפית של הטייס קנת' ארנולד במדינת וושינגטון, וכמה שבועות אחר כך "התקרית" הידועה לשמצה ברוזוול. העב"מים האלה נראו כמו צלחות מעופפות מתכתיות וחלקות – טכנולוגיה חדשנית לאותה תקופה. אנשים עדיין מדווחים על צלחות מעופפות, אבל אחרי עשרות שנים נראה שהתצפיות נתקעו בתלם: הן מתארות טכנולוגיה מיושנת ופשוטה, כמעט מגוחכת. רוב התצפיות בעב"מים עדיין מתרחשות בארצות הברית, אף שיש מספיק אנשים בארצות אחרות שהיו יכולים לדווח על תצפיות. בנוסף, התצפיות בעב"מים אינן אקראיות: מאלף לראות שהשיאים הגדולים התרחשו בתקופות של מתיחות גדולה במלחמה הקרה, או בזמן אירועים מכוננים בתוכנית החלל – כמו שיגור ספוטניק בידי ברית המועצות, הנחיתה הראשונה על מאדים ותוכנית אפולו לירח.

שיגור של בלון מזג אוויר של שירות מזג האוויר האמריקאי, 1944. זהו בלון לטקס מלא בהליום, ומתחתיו תלויה חבילת מכשירים במשקל של כקילוגרם – "רדיוסונדה" – שמשדרת לתחנה קרקעית נתונים על הטמפרטורה, לחץ האוויר והלחות.

כשאפשר לזהות עב"ם, ברוב המקרים מדובר בנוגה, במטוס או בבלון מזג אוויר שעף בגובה רב. תצפיות חזותיות אינן אמינות, כידוע, ובעידן הצילום הדיגיטלי תמונה לבדה לעולם לא תהיה הוכחה מכרעת. אבל גם אחרי שמסננים את כל ההסברים הרגילים, האשליות והשרלטנים, נשארת שארית עיקשת של מקרים עם עדויות ראייה שקשה לפסול. האם אלה ביקורים אמיתיים? המדענים נמצאים במצב עדין בכל הנוגע לעב"מים. רבים מהם סבורים שהעדויות של האסטרוביולוגיה מצביעות על מספר גדול של פלנטות כשירות לחיים בגלקסיה, ומכאן שיש סיכוי טוב שיש שם גם חיים תבוניים. אבל העדויות לעב"מים אינן משכנעות אותם כלל. העמדה הנבונה היא לדרוש רף ראיות גבוה: תמונות, עדויות ראייה ותאוריות קונספירציה עמומות לא יספיקו. ובאמרה שמיוחסת לקרל סייגן: "כדאי להיות פתוחים לרעיונות חדשים, אבל לא פתוחים כל כך שהמוח ייפול החוצה."

עב"מים תמיד בחדשות. הסיפורים עליהם התרבו בשנים האחרונות, אחרי פרסום של דוחות של משרד מנהל המודיעין הלאומי של ארצות הברית. בדוח של 2022, למשל, נמנו 510 דיווחים מ-2004 ואילך, רבים מהם של טייסים צבאיים. הדוחות אינם מסיקים שחוצנים מבקרים כאן, אבל הם מתארים התנהגויות באוויר שקשה להסביר, וקוראים לאסוף נתונים רבים יותר וטובים יותר. הצבא האמריקאי רואה בעב"מים איום אפשרי על הביטחון הלאומי, וחושש שהם עשויים להיות טכנולוגיה מתקדמת של יריב של ארצות הברית. באופן משעשע, הממשל נתן לתופעה שם חדש – "תופעות לא מזוהות" (UAP: בהתחלה Unidentified Aerial Phenomena, ומאוחר יותר Unidentified Anomalous Phenomena) – כנראה כדי להימנע מהסטיגמה שדבקה בעב"מים.

ריצ'רד פיינמן (במרכז) ורוברט אופנהיימר (מימין לפיינמן, מנקודת המבט של הצופה) במעבדה הלאומית לוס אלמוס, בימי פרויקט מנהטן.

מדוע יש אנשים שמאמינים בעב"מים בלהט כזה? חוקר הפלנטות דייוויד גרינספון בחן את השאלה הזאת, כשהלך "לשתף פעולה עם האויב": הוא ביקר באתרי עב"מים, חקר את התופעה המוזרה של "השחתת בקר", ושוחח עם אנשים שטוענים שנחטפו בידי חוצנים. הוא כתב ברהיטות על בועת האמונה שעוטפת ומקיימת את התרבות הזאת – מקום שבו ספקנות וחשיבה ביקורתית הן מצרך נדיר. בכינוסים יש להט כמו-דתי. גרינספון מציין גם באכזבה שהסיפורים מעט עלובים, כמו מדע בדיוני סוג ב'. הפיזיקאי ריצ'רד פיינמן ניסח זאת היטב: "העיקרון הראשון הוא שאסור לך לרמות את עצמך – ואתה האדם הקל ביותר לרמות."

פרט מדוכן בכנס העב"מים האירופי בשאלון-אן-שמפאן שבצרפת, 14–16 באוקטובר 2005.

חייבות להיות סיבות פסיכולוגיות עמוקות לכך שאנחנו רוצים להאמין בחוצנים. בתרבות המערבית, החוצנים הם מטפורות משנות-צורה לרעות החולות שבתוכנו. יש מי שמוצאים "עב"מים" בציורים ובשטיחי קיר מימי הביניים, ולאורך כל המסורת הנוצרית. רבים מהארכיטיפים האלה הופיעו בסרט המדע הבדיוני הקלאסי מ-1956, "פלישת חוטפי הגוף". באותה תקופה, הסיפור על תרמילים מהחלל שמשכפלים בני אדם ותופסים את מקומם בעיירה קטנה בקליפורניה היה ביקורת שקופה למחצה על הפרנויה שעורר הסנטור ג'וזף מקארתי בציד המכשפות שלו אחרי קומוניסטים. אבל הסרט גילם גם את המתח שבין אינדיבידואליזם לבין קונפורמיות חסרת מחשבה – אנשים שנעשים זהים "כמו אפונים בתרמיל" והופכים ל"ירקות". תאוריות קונספירציה פונות לאותה תודעה. במבט שטחי, זה הסבר מרגיע: הממשלה מגוננת עלינו מפני העוצמה של מגע עם חוצנים, או שקבוצה צבאית-תעשייתית אפלה מנהלת את העולם. אבל למעשה, תאוריות קונספירציה הן ויתור מוחלט על אחריות אישית. אם השארת את יכולת הביקורת שלך בכניסה, כבר הצבעת בעד "אנשי התרמילים". רעיונות כאלה שורדים כי הם מחזקים את עצמם: עובדות שמתאימות לתאוריה מתקבלות, ועובדות שאינן מתאימות נדחות.

→ הסעיף הקודם: 19.11 האם אנחנו לבד?  |  הסעיף הבא: 19.13 החיפוש אחר תבונה מחוץ לכדור הארץ ←

« הקודם
הבא »
פוסטים אחרונים
  • 7.37 פלנטות ננסיות
  • 7.36 פלוטו כפלנטה ננסית
  • 7.35 גילוי פלוטו
  • 7.34 פלוטו
  • 7.33 טריטון, ירח של נפטון
קטגוריות
  • אור והספקטרום האלקטרומגנטי
  • אנרגית השמש
  • אסטרואידים
  • אסטרוטופ
  • אסטרונומיה במאות 16-17
  • בית ספר יסודי
  • בית ספר תיכון
  • גלקסיות
  • גרמי שמים
  • הדמיות באסטרונומיה
  • הזמנת הרצאות
  • הירח
  • המרכז לחינוך אסטרונומי כנרת
  • הצעות למחקר
  • השמש
  • חטיבת ביניים
  • טלסקופ רובוטי
  • טלסקופים
  • ימי חלל ואסטרונומיה
  • כוכבים כפולים ומשתנים
  • כללי
  • ליקויים
  • מייזמים המתקיימים כעת
  • מייזמים שהסתיימו
  • מערכת השמש
  • מפגשי חובבים
  • מצפה כוכבים רובוטי
  • ספר לימוד
  • עבודות זעירות
  • פלנטה אורנוס
  • פלנטות מחוץ למערכת השמש
  • פלנטות מחוץ למערכת השמש
  • פלנטת מאדים
  • פלנטת נוגה
  • פלנטת נפטון
  • פלנטת צדק
  • פלנטת שבתאי
  • פעילויות לציבור הרחב
  • פעילויות לתלמידים
  • פרויקטים
  • פרק א' – כיצד פועל המדע?
  • פרק ב' – אסטרונומיה תצפיתית
  • פרק ג' – המהפכה הקופרניקנית ותוצאותיה
  • פרק ד' – אנרגיה וחומר ביקום
  • פרק ה' – מערכת ארץ-ירח
  • פרק ו' – פלנטות ארציות
  • פרק ז' – פלנטות ענקיות וירחיהן
  • פרק ח' – גופים במרחב הפלנטרי
  • פרק ט' – היווצרות מערכת פלנטרית
  • פרק ט"ו – גלקסיות
  • פרק ט"ז – היקום המתפשט
  • פרק י' – גלוי קרינה מהחלל
  • פרק י"א – השמש – הכוכב שלנו
  • פרק י"ב – תכונותיהם של כוכבים
  • פרק י"ג – הולדתם ומותם של כוכבים
  • פרק י"ד – שביל החלב
  • פרק י"ז – קוסמולוגיה
  • פרק י"ח – החיים בכדור הארץ
  • פרק י"ט – חיים ביקום
  • קואורדינטות ותנועות
  • קוסמולוגיה
  • שאלות נפוצות
  • תוכנות לניתוח תצלומים
  • תחרות ארצית בצילום אסטרונומי
  • תכונותיהם של כוכבים
  • תמיכה
  • תנועות גרמי שמים
  • תערוכת טילאות
  • תצפיות שמיים
תגובות אחרונות
    ארכיונים
    • נובמבר 2026
    • אוקטובר 2026
    • ספטמבר 2026
    • מאי 2026
    • מרץ 2026
    • נובמבר 2025
    • אוקטובר 2025
    • אוגוסט 2025
    • יולי 2025
    • יוני 2025
    • פברואר 2025
    • נובמבר 2024
    • אוקטובר 2024
    • אוגוסט 2024
    • יולי 2024
    • מאי 2024
    • פברואר 2024
    • ספטמבר 2023
    • אוגוסט 2023
    • אפריל 2023
    • מרץ 2023
    • פברואר 2023
    • ינואר 2023
    • דצמבר 2022
    • נובמבר 2022
    • אוקטובר 2022
    • פברואר 2022
    • דצמבר 2021
    • דצמבר 2020
    • דצמבר 2019
    • אוקטובר 2019
    • ספטמבר 2019
    • אוגוסט 2019
    • יולי 2019
    • יוני 2019
    • מאי 2019
    • אפריל 2019
    • ינואר 2019
    • נובמבר 2018
    • אוקטובר 2018
    • ספטמבר 2018
    • יולי 2018
    • יוני 2018
    • מאי 2018
    • אפריל 2018
    • מרץ 2018
    • פברואר 2018
    • ספטמבר 2017
    • אוגוסט 2017
    • יולי 2017
    • יוני 2017
    • מאי 2017
    • אפריל 2017
    • מרץ 2017
    כלים
    • הרשמה
    • התחבר
    • פיד רשומות
    • פיד תגובות
    • WordPress.org
    תוכן עניינים:
    פרק א'
    • 1.29 קנה מידה בזמן
    • 1.26 תחומי האסטרונומיה
    • 1.24 הדמיות ממוחשבות
    • 1.23 תרבות המדע
    • 1.18 לוגריתמים
    • 1.17 אלגברה
    • 1.16 גאומטריה
    • 1.15 מתמטיקה
    • 1.14 לוגיקה
    • 1.13 דרכים להצגת נתונים
    • 1.11 שגיאות וסטטיסטיקה
    • 1.10 ספרות משמעותיות ורמת הדיוק
    • 1.8 מסה, אורך וזמן
    • 1.5 שגיאות מדידה
    • 1.4 יחידות והשיטה המטרית
    • 1.28 קנה מידה בחלל
    • 1.27 האסטרונומיה כמדע
    • 1.25 מחקר מדעי מודרני
    • 1.22 מערכות ידע
    • 1.21 תיאוריות מדעיות
    • 1.20 חקר מקרה – חיים על מאדים
    • 1.19 בדיקת השערות
    • 1.12 סימון מדעי
    • 1.9 תצפיות ואי-ודאות
    • 1.7 ממדים
    • 1.6 אומדן
    • 1.3 מדידות
    • 1.2 ראיות
    • 1.1 טבע המדע
    פרק ב'

    יש ללחוץ על כפתור העריכה כדי לשנות את הטקסט הזה. לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית קולהע צופעט למרקוח איבן איף, ברומץ כלרשט מיחוצים. קלאצי צש בלי

    מדיניות הפרטיות | כל הזכויות שמורות ל-שיר-שירותי ידע ברשת, אשדות יעקב איחוד © 2022
    Design by Visuali

    כלי נגישות

    גודל טקסט
    הצהרת נגישות
    by Studio Visuali
    logo

    אנחנו משתמשים בעוגיות

    אנו משתמשים בעוגיות כדי לשפר את חוויית הגלישה שלך, לנתח את השימוש באתר ולהתאים עבורך תוכן שיווקי. בלחיצה על "אישור הכל" אתה מאשר את השימוש בעוגיות. באפשרותך לנהל את העדפותיך, לדחות עוגיות שאינן הכרחיות או לקרוא עוד במדיניות הפרטיות שלנו.

    מדיניות פרטיות

    Visuali — Cookie Consent

    עוגיות הכרחיות

    עוגיות אלו נדרשות לתפקוד הבסיסי של האתר ולא ניתן לכבותן.

    עוגיות פונקציונליות

    מאפשרות לאתר לזכור את העדפותיך, כגון שפה או אזור.

    עוגיות אנליטיקה

    עוזרות לנו להבין כיצד המבקרים משתמשים באתר, לשם שיפור השירות.

    עוגיות שיווק

    משמשות להצגת פרסומות רלוונטיות עבורך ולמדידת אפקטיביות קמפיינים.

    גלילה לראש העמוד