דלג לתוכן הראשי
מצפה הכוכבים כנרת
  • ספר לימוד
    • פרק א' – כיצד פועל המדע?
    • פרק ב' – אסטרונומיה קדומה
    • פרק ג' – המהפכה הקופרניקנית
    • פרק ד' – אנרגיה וחומר ביקום
    • פרק ה' – מערכת ארץ-ירח
    • פרק ו' – פלנטות ארציות
    • פרק ז' – פלנטות ענקיות וירחיהן
    • פרק ח' – גופים במרחב הפלנטרי
    • פרק ט' – כיצד נוצרה המערכת הפלנטרית?
    • פרק י' – גלוי קרינה מהחלל
    • פרק י"א – השמש – הכוכב שלנו
    • פרק י"ב – תכונותיהם של כוכבים
    • פרק י"ג – הולדתם ומותם של כוכבים
    • פרק י"ד – שביל החלב
    • פרק ט"ו – גלקסיות
    • פרק ט"ז – היקום המתפשט
    • פרק י"ז – קוסמולוגיה
    • פרק י"ח – החיים בכדור הארץ
    • פרק י"ט – חיים ביקום
  • הדמיות
  • עבודות זעירות
    • מהם מטאוריטים?
    • מה הם כתמי שמש?
    • מה קורה לחלקי השמש כאשר הם מתפרצים מהשמש ומה תוצאת נפילתם?
    • מדוע כוכב הלכת אורנוס מסתחרר בשכיבה על הצד?
    • מדוע צבעו של מאדים אדום?
    • מדוע כוכב הלכת אורנוס מסתחרר בשכיבה על הצד?
    • למה נעלמו המים במאדים?
    • איך כוכב הלכת צדק נוצר, הגיע למערכת השמש והחל להסתובב סביבה במסלול הקבוע?
    • כיצד נוצרו טבעותיו של שבתאי (saturn)?
  • פעילויות תלמידים
    • בית ספר יסודי
    • חטיבת ביניים
    • בית ספר תיכון
  • מצפה כוכבים רובוטי
  • פרויקטים
    • מייזמים שמתקיימים כעת
    • מייזמים שהסתיימו
    • תערוכת טילאות
  • צור קשר
  • ראשי
  • ספר לימוד
  • הדמיות באסטרונומיה
  • עבודות זעירות
  • אסטרוטופ
  • פעילויות תלמידים
  • מצפה כוכבים רובוטי
  • פרויקטים
  • צור קשר
מצפה הכוכבים כנרת
  • ספר לימוד
    • פרק א' – כיצד פועל המדע?
    • פרק ב' – אסטרונומיה קדומה
    • פרק ג' – המהפכה הקופרניקנית
    • פרק ד' – אנרגיה וחומר ביקום
    • פרק ה' – מערכת ארץ-ירח
    • פרק ו' – פלנטות ארציות
    • פרק ז' – פלנטות ענקיות וירחיהן
    • פרק ח' – גופים במרחב הפלנטרי
    • פרק ט' – כיצד נוצרה המערכת הפלנטרית?
    • פרק י' – גלוי קרינה מהחלל
    • פרק י"א – השמש – הכוכב שלנו
    • פרק י"ב – תכונותיהם של כוכבים
    • פרק י"ג – הולדתם ומותם של כוכבים
    • פרק י"ד – שביל החלב
    • פרק ט"ו – גלקסיות
    • פרק ט"ז – היקום המתפשט
    • פרק י"ז – קוסמולוגיה
    • פרק י"ח – החיים בכדור הארץ
    • פרק י"ט – חיים ביקום
  • הדמיות
  • עבודות זעירות
    • מהם מטאוריטים?
    • מה הם כתמי שמש?
    • מה קורה לחלקי השמש כאשר הם מתפרצים מהשמש ומה תוצאת נפילתם?
    • מדוע כוכב הלכת אורנוס מסתחרר בשכיבה על הצד?
    • מדוע צבעו של מאדים אדום?
    • מדוע כוכב הלכת אורנוס מסתחרר בשכיבה על הצד?
    • למה נעלמו המים במאדים?
    • איך כוכב הלכת צדק נוצר, הגיע למערכת השמש והחל להסתובב סביבה במסלול הקבוע?
    • כיצד נוצרו טבעותיו של שבתאי (saturn)?
  • פעילויות תלמידים
    • בית ספר יסודי
    • חטיבת ביניים
    • בית ספר תיכון
  • מצפה כוכבים רובוטי
  • פרויקטים
    • מייזמים שמתקיימים כעת
    • מייזמים שהסתיימו
    • תערוכת טילאות
  • צור קשר
  • ראשי
  • ספר לימוד
  • הדמיות באסטרונומיה
  • עבודות זעירות
  • אסטרוטופ
  • פעילויות תלמידים
  • מצפה כוכבים רובוטי
  • פרויקטים
  • צור קשר
19.13 החיפוש אחר תבונה מחוץ לכדור הארץ
ראשי » פרק י"ט - חיים ביקום » 19.13 החיפוש אחר תבונה מחוץ לכדור הארץ

19.13 החיפוש אחר תבונה מחוץ לכדור הארץ

השכיחות היחסית של היסודות ביקום.

אסטרוביולוגים חוקרים את טבע החיים, את תולדות החיים בכדור הארץ ואת המגוון של האתרים האפשריים לחיים בכדור הארץ ומחוצה לו. רוב האסטרוביולוגים יסכימו שהמרכיבים הבסיסיים של החיים אינם נדירים ביקום – למעשה, אפשר למצוא אותם כמעט בכל מקום! היסודות של החיים הם תוצרים של כוכבים. כמה מהמולקולות האורגניות שדרושות לחיים יכולות להיווצר בדרכים ובמקומות רבים, אפילו בעננים בין-כוכביים. מלבד המרכיבים של החיים, המדענים סבורים גם שפלנטות נוצרות כ"תוצר לוואי" טבעי של היווצרות כוכבים. יותר מ-6,000 פלנטות כבר זוהו מחוץ למערכת השמש, והן מתגלות בקצב של כמה מאות בשנה. כמה עשרות מהן הן פלנטות בגודל של כדור הארץ, או מעט גדולות ממנו, באזור החיים (habitable zone) של הכוכב שלהן – רובן סביב ננסים אדומים. יתרה מזו, יש במערכת השמש כמה מקומות שבהם אולי עוד נמצא חיים מיקרוביאליים, או לפחות עקבות של קיומם בעבר. לכן האסטרוביולוגים בטוחים שיש מחוץ לכדור הארץ אתרים רבים שבהם חיים אפשריים. יש גם עדויות לכך שהחיים התפתחו בקלות בכדור הארץ הצעיר, והתפשטו במהירות לאינספור נישות אבולוציוניות. לכן אפשר לשכנע את עצמנו שהחיים אינם רק תוצאה בלתי נמנעת, אלא שהם גם צריכים להיות נפוצים מאוד ביקום.

הדמיה של אמן: מערכת הפלנטות קפלר-90.

כשזוכרים את עיקרון הבינוניות (principle of mediocrity) רב העוצמה, צריך לחשוב בזהירות על החיים ביקום. אם למדנו משהו מתולדות האסטרונומיה, למדנו שמקומנו ביקום אינו מיוחד במיוחד. אנחנו חיים בגלקסיה ספירלית טיפוסית – כ-27,000 שנות אור ממרכזה, בערך באמצע הדרך לשוליים – אחת ממיליארדי גלקסיות שפזורות ביקום, על גוש סלע ענק שסובב סביב כוכב ממוצע, מהשורה. אותם חוקי פיזיקה חלים בכל מקום ביקום: בפלנטות אחרות דברים מגיבים זה עם זה לפי אותם כללים כמו בכדור הארץ. היסודות הכימיים שמרכיבים את הפלנטה שלנו ואת היצורים החיים אינם נדירים כלל. האם אפשר, אם כן, להרחיב את עיקרון הבינוניות גם למערכות ביולוגיות? הוכחה שחיים נפוצים ביקום תהיה הצעד האחרון במהפכה הקופרניקאית.

הדמיה של היקום הנצפה כולו, שקוטרו כ-93 מיליארד שנות אור (כ-28 מיליארד פרסק).

אם נשתמש בסטטיסטיקה פשוטה, המספרים לבדם ירמזו שחיים צריכים להיות נפוצים מאוד ביקום. ביקום הנצפה יש יותר מ-1021 כוכבים, ולפי הסטטיסטיקה של החיפושים אחר פלנטות מחוץ למערכת השמש – גם מספר דומה של פלנטות! האם ייתכן שחיים הופיעו רק בפלנטה אחת, כדור הארץ? לאנשים מסוימים אולי ייראה מגוחך לטעון שאנחנו לבד ביקום. ובכל זאת, צריך לזכור שעיקרון הבינוניות אינו יותר מהנחה. ייתכן שחיים הם אכן תוצאה טבעית של ההתפתחות של כוכבים ושל פלנטות. אבל אפשרי באותה מידה שחיים, ובמיוחד תבונה, לא הופיעו בשום מקום אחר ביקום. מה אם החיים הם "עסקה חד-פעמית", תוצאה של סדרה של אירועים כימיים וביולוגיים לא סבירים? עד שיהיו לנו נתונים נוספים, נוכל רק לשער.

לפי ההערכות, החיים המוקדמים בכדור הארץ הופיעו מהר ברגע שהתנאים היו נוחים. אבל הדרך הארוכה לחיים תבוניים היא סיפור אחר: היא לא הייתה חלקה או ישירה. הברירה הטבעית היא התהליך שמכוון את האבולוציה, אבל היא אינה מחייבת שהחיים יגיעו לתבונה. למעשה, גורלם של רוב המינים הוא להיכחד. האבולוציה תלויה בסביבה המקומית ובסביבה הגלובלית, ומדי פעם היא נקטעה באירועים קטסטרופליים, כמו פגיעות של מטאוריטים או של שביטים. בפלנטה שלנו התפתחה תבונה רק בכמה מינים, ורק אחד מהם הצליח ליצור טכנולוגיה ולהשתמש בה. אותו מין – בני האדם – פיתח את היכולת לתקשר דרך החלל. אם מתחשבים בהתפתחות התבונה בכדור הארץ, האם הגיוני לחפש צורות חיים תבוניות מחוץ לכדור הארץ? באילו שיטות כדאי לנו להשתמש כדי לתקשר איתן? והאם בכלל נזהה מסר אם יישלח אלינו?

פרנק דרייק חוזר אל המשתנים של משוואת דרייק, כמה עשורים אחרי שניסח אותה.

החיפוש אחר תבונה מחוץ לכדור הארץ, שמוכר בראשי התיבות SETI (Search for Extraterrestrial Intelligence), מחייב קודם כול להעריך את הסיכוי שיש ביקום חיים תבוניים. האסטרונום האמריקאי פרנק דרייק הוא מחלוצי SETI. הוא הציג שיטה לארגון המידע, שמובילה בדרך הגיונית להערכה של מספר התרבויות התבוניות שמסוגלות לתקשר – בגלקסיית שביל החלב בלבד. התוצאה הייתה משוואה מתמטית פשוטה למדי, שנודעה בשם משוואת דרייק.

משוואת דרייק, שמשמשת להערכת הסיכוי למצוא חיים בפלנטות אחרות.

ההערכה של משוואת דרייק מבוססת על כמה גורמים, כמו מספר הפלנטות הכשירות לחיים שצפויות לסוב סביב כוכב. כל הגורמים מוכפלים זה בזה, וכך מתקבלת הערכה של מספר התרבויות שמסוגלות לתקשר בין כוכבים. אם אחד הגורמים במשוואה אינו ידוע כלל, אי אפשר להגיע להערכה. ובאותו אופן, אם אחד הגורמים מוערך הרבה יותר מדי או הרבה פחות מדי, גם ההערכה הסופית לא תהיה מדויקת. לרוע המזל, היכולת שלנו להעריך ערכים לגורמים מוגבלת בגלל הבורות שלנו לגבי הסיכוי שהחיים יתפתחו לתבונה ולטכנולוגיה. התחזיות שלנו מבוססות על פלנטה אחת ויחידה שאנחנו יודעים שיש בה חיים, ועל מין אחד בלבד שמשתמש בטכנולוגיה כדי לתקשר דרך המרחב הבין-כוכבי. עלינו להכיר בכך שאי אפשר להכליל באופן אמין מכל מספר שמתקבל ממשוואת דרייק – יש לנו רק דוגמה אחת.

אם נתעלם לרגע מהמורכבות שכרוכה בהערכת הגורמים של משוואת דרייק, נוכל לבחון את המשוואה באור איכותי יותר. חשבו על משוואת דרייק כעל שורה של חלונות. אילו הבטנו דרך כל החלונות, היינו רואים את המספר N – מספר התרבויות התבוניות שמתקשרות – כתוב על קיר שמעבר לחלון האחרון. כל חלון מייצג גורם אחד במשוואה. אילו בכל חלון הייתה זגוגית שקופה לגמרי, היינו רואים את התשובה בבירור; חלון שקוף לגמרי מייצג גורם שהוערך בצורה מושלמת. גורם שהוערך בצורה גרועה, או שאינו ידוע כלל, מיוצג אפוא בזגוגית חלבית או מלוכלכת. ואם אפילו אחד החלונות חסום, כנראה לא נראה את הערך של N.

תקריב של אחת האנטנות במערך הטלסקופים על שם אלן (Allen Telescope Array) בצפון קליפורניה – טלסקופ רדיו שמשמש גם לאסטרונומיית רדיו וגם לחיפוש אחר תבונה מחוץ לכדור הארץ (SETI).

אנשים רבים אינם רואים ב-SETI מפעל מדעי. בלי עדויות אמפיריות שיראו שההסתברויות שהערכנו סבירות, נשארנו רק עם שק של השערות. ובכל זאת, אפשר לבחון את התוצאות ההגיוניות של הערכות "אופטימיות" ו"פסימיות". למשל, נניח לרגע שהתרבויות התבוניות מפוזרות באקראי בין הכוכבים והפלנטות. אם מספר התרבויות שמסוגלות לתקשר קטן, המרחק הממוצע ביניהן יהיה גדול מאוד; ואם המספר גדול, המרחק הממוצע ביניהן יהיה קטן יחסית. בחישוב אופטימי של N, התרבות הקרובה עשויה להיות במרחק של 10 עד 15 שנות אור בלבד – שכנה ממש, מנקודת מבט קוסמית. אותות שנעים במהירות האור יוכלו להתחלף בקלות בתוך דור אנושי אחד. לעומת זאת, בחישוב פסימי של N, ייתכן שהתרבות שלנו היא היחידה בגלקסיית שביל החלב. או שתרבויות נדירות כל כך, שלמעשה אנחנו מבודדים בזמן ובמרחב. תקשורת דו-כיוונית בין שתי תרבויות בגלקסיות שונות תימשך אז מיליוני שנים, ועלולה להיקטע בגלל אורך החיים המוגבל של תרבויות.

השאלה אם יש חיים תבוניים מחוץ לכדור הארץ עדיין לא קיבלה תשובה, ואולי לעולם לא תקבל. אבל ההשלכות של גילוי כזה יהיו עמוקות, וסקרנותם של בני האדם תמשיך להניע את החיפוש.

→ הסעיף הקודם: 19.12 עצמים מעופפים בלתי מזוהים (עב"מים)  |  הסעיף הבא: 19.14 משוואת דרייק ←

« הקודם
הבא »
פוסטים אחרונים
  • 7.37 פלנטות ננסיות
  • 7.36 פלוטו כפלנטה ננסית
  • 7.35 גילוי פלוטו
  • 7.34 פלוטו
  • 7.33 טריטון, ירח של נפטון
קטגוריות
  • אור והספקטרום האלקטרומגנטי
  • אנרגית השמש
  • אסטרואידים
  • אסטרוטופ
  • אסטרונומיה במאות 16-17
  • בית ספר יסודי
  • בית ספר תיכון
  • גלקסיות
  • גרמי שמים
  • הדמיות באסטרונומיה
  • הזמנת הרצאות
  • הירח
  • המרכז לחינוך אסטרונומי כנרת
  • הצעות למחקר
  • השמש
  • חטיבת ביניים
  • טלסקופ רובוטי
  • טלסקופים
  • ימי חלל ואסטרונומיה
  • כוכבים כפולים ומשתנים
  • כללי
  • ליקויים
  • מייזמים המתקיימים כעת
  • מייזמים שהסתיימו
  • מערכת השמש
  • מפגשי חובבים
  • מצפה כוכבים רובוטי
  • ספר לימוד
  • עבודות זעירות
  • פלנטה אורנוס
  • פלנטות מחוץ למערכת השמש
  • פלנטות מחוץ למערכת השמש
  • פלנטת מאדים
  • פלנטת נוגה
  • פלנטת נפטון
  • פלנטת צדק
  • פלנטת שבתאי
  • פעילויות לציבור הרחב
  • פעילויות לתלמידים
  • פרויקטים
  • פרק א' – כיצד פועל המדע?
  • פרק ב' – אסטרונומיה תצפיתית
  • פרק ג' – המהפכה הקופרניקנית ותוצאותיה
  • פרק ד' – אנרגיה וחומר ביקום
  • פרק ה' – מערכת ארץ-ירח
  • פרק ו' – פלנטות ארציות
  • פרק ז' – פלנטות ענקיות וירחיהן
  • פרק ח' – גופים במרחב הפלנטרי
  • פרק ט' – היווצרות מערכת פלנטרית
  • פרק ט"ו – גלקסיות
  • פרק ט"ז – היקום המתפשט
  • פרק י' – גלוי קרינה מהחלל
  • פרק י"א – השמש – הכוכב שלנו
  • פרק י"ב – תכונותיהם של כוכבים
  • פרק י"ג – הולדתם ומותם של כוכבים
  • פרק י"ד – שביל החלב
  • פרק י"ז – קוסמולוגיה
  • פרק י"ח – החיים בכדור הארץ
  • פרק י"ט – חיים ביקום
  • קואורדינטות ותנועות
  • קוסמולוגיה
  • שאלות נפוצות
  • תוכנות לניתוח תצלומים
  • תחרות ארצית בצילום אסטרונומי
  • תכונותיהם של כוכבים
  • תמיכה
  • תנועות גרמי שמים
  • תערוכת טילאות
  • תצפיות שמיים
תגובות אחרונות
    ארכיונים
    • נובמבר 2026
    • אוקטובר 2026
    • ספטמבר 2026
    • מאי 2026
    • מרץ 2026
    • נובמבר 2025
    • אוקטובר 2025
    • אוגוסט 2025
    • יולי 2025
    • יוני 2025
    • פברואר 2025
    • נובמבר 2024
    • אוקטובר 2024
    • אוגוסט 2024
    • יולי 2024
    • מאי 2024
    • פברואר 2024
    • ספטמבר 2023
    • אוגוסט 2023
    • אפריל 2023
    • מרץ 2023
    • פברואר 2023
    • ינואר 2023
    • דצמבר 2022
    • נובמבר 2022
    • אוקטובר 2022
    • פברואר 2022
    • דצמבר 2021
    • דצמבר 2020
    • דצמבר 2019
    • אוקטובר 2019
    • ספטמבר 2019
    • אוגוסט 2019
    • יולי 2019
    • יוני 2019
    • מאי 2019
    • אפריל 2019
    • ינואר 2019
    • נובמבר 2018
    • אוקטובר 2018
    • ספטמבר 2018
    • יולי 2018
    • יוני 2018
    • מאי 2018
    • אפריל 2018
    • מרץ 2018
    • פברואר 2018
    • ספטמבר 2017
    • אוגוסט 2017
    • יולי 2017
    • יוני 2017
    • מאי 2017
    • אפריל 2017
    • מרץ 2017
    כלים
    • הרשמה
    • התחבר
    • פיד רשומות
    • פיד תגובות
    • WordPress.org
    תוכן עניינים:
    פרק א'
    • 1.29 קנה מידה בזמן
    • 1.26 תחומי האסטרונומיה
    • 1.24 הדמיות ממוחשבות
    • 1.23 תרבות המדע
    • 1.18 לוגריתמים
    • 1.17 אלגברה
    • 1.16 גאומטריה
    • 1.15 מתמטיקה
    • 1.14 לוגיקה
    • 1.13 דרכים להצגת נתונים
    • 1.11 שגיאות וסטטיסטיקה
    • 1.10 ספרות משמעותיות ורמת הדיוק
    • 1.8 מסה, אורך וזמן
    • 1.5 שגיאות מדידה
    • 1.4 יחידות והשיטה המטרית
    • 1.28 קנה מידה בחלל
    • 1.27 האסטרונומיה כמדע
    • 1.25 מחקר מדעי מודרני
    • 1.22 מערכות ידע
    • 1.21 תיאוריות מדעיות
    • 1.20 חקר מקרה – חיים על מאדים
    • 1.19 בדיקת השערות
    • 1.12 סימון מדעי
    • 1.9 תצפיות ואי-ודאות
    • 1.7 ממדים
    • 1.6 אומדן
    • 1.3 מדידות
    • 1.2 ראיות
    • 1.1 טבע המדע
    פרק ב'

    יש ללחוץ על כפתור העריכה כדי לשנות את הטקסט הזה. לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית קולהע צופעט למרקוח איבן איף, ברומץ כלרשט מיחוצים. קלאצי צש בלי

    מדיניות הפרטיות | כל הזכויות שמורות ל-שיר-שירותי ידע ברשת, אשדות יעקב איחוד © 2022
    Design by Visuali

    כלי נגישות

    גודל טקסט
    הצהרת נגישות
    by Studio Visuali
    logo

    אנחנו משתמשים בעוגיות

    אנו משתמשים בעוגיות כדי לשפר את חוויית הגלישה שלך, לנתח את השימוש באתר ולהתאים עבורך תוכן שיווקי. בלחיצה על "אישור הכל" אתה מאשר את השימוש בעוגיות. באפשרותך לנהל את העדפותיך, לדחות עוגיות שאינן הכרחיות או לקרוא עוד במדיניות הפרטיות שלנו.

    מדיניות פרטיות

    Visuali — Cookie Consent

    עוגיות הכרחיות

    עוגיות אלו נדרשות לתפקוד הבסיסי של האתר ולא ניתן לכבותן.

    עוגיות פונקציונליות

    מאפשרות לאתר לזכור את העדפותיך, כגון שפה או אזור.

    עוגיות אנליטיקה

    עוזרות לנו להבין כיצד המבקרים משתמשים באתר, לשם שיפור השירות.

    עוגיות שיווק

    משמשות להצגת פרסומות רלוונטיות עבורך ולמדידת אפקטיביות קמפיינים.

    גלילה לראש העמוד