דלג לתוכן הראשי
מצפה הכוכבים כנרת
  • ספר לימוד
    • פרק א' – כיצד פועל המדע?
    • פרק ב' – אסטרונומיה קדומה
    • פרק ג' – המהפכה הקופרניקנית
    • פרק ד' – אנרגיה וחומר ביקום
    • פרק ה' – מערכת ארץ-ירח
    • פרק ו' – פלנטות ארציות
    • פרק ז' – פלנטות ענקיות וירחיהן
    • פרק ח' – גופים במרחב הפלנטרי
    • פרק ט' – כיצד נוצרה המערכת הפלנטרית?
    • פרק י' – גלוי קרינה מהחלל
    • פרק י"א – השמש – הכוכב שלנו
    • פרק י"ב – תכונותיהם של כוכבים
    • פרק י"ג – הולדתם ומותם של כוכבים
    • פרק י"ד – שביל החלב
    • פרק ט"ו – גלקסיות
    • פרק ט"ז – היקום המתפשט
    • פרק י"ז – קוסמולוגיה
    • פרק י"ח – החיים בכדור הארץ
    • פרק י"ט – חיים ביקום
  • הדמיות
  • עבודות זעירות
    • מהם מטאוריטים?
    • מה הם כתמי שמש?
    • מה קורה לחלקי השמש כאשר הם מתפרצים מהשמש ומה תוצאת נפילתם?
    • מדוע כוכב הלכת אורנוס מסתחרר בשכיבה על הצד?
    • מדוע צבעו של מאדים אדום?
    • מדוע כוכב הלכת אורנוס מסתחרר בשכיבה על הצד?
    • למה נעלמו המים במאדים?
    • איך כוכב הלכת צדק נוצר, הגיע למערכת השמש והחל להסתובב סביבה במסלול הקבוע?
    • כיצד נוצרו טבעותיו של שבתאי (saturn)?
  • פעילויות תלמידים
    • בית ספר יסודי
    • חטיבת ביניים
    • בית ספר תיכון
  • מצפה כוכבים רובוטי
  • פרויקטים
    • מייזמים שמתקיימים כעת
    • מייזמים שהסתיימו
    • תערוכת טילאות
  • צור קשר
  • ראשי
  • ספר לימוד
  • הדמיות באסטרונומיה
  • עבודות זעירות
  • אסטרוטופ
  • פעילויות תלמידים
  • מצפה כוכבים רובוטי
  • פרויקטים
  • צור קשר
מצפה הכוכבים כנרת
  • ספר לימוד
    • פרק א' – כיצד פועל המדע?
    • פרק ב' – אסטרונומיה קדומה
    • פרק ג' – המהפכה הקופרניקנית
    • פרק ד' – אנרגיה וחומר ביקום
    • פרק ה' – מערכת ארץ-ירח
    • פרק ו' – פלנטות ארציות
    • פרק ז' – פלנטות ענקיות וירחיהן
    • פרק ח' – גופים במרחב הפלנטרי
    • פרק ט' – כיצד נוצרה המערכת הפלנטרית?
    • פרק י' – גלוי קרינה מהחלל
    • פרק י"א – השמש – הכוכב שלנו
    • פרק י"ב – תכונותיהם של כוכבים
    • פרק י"ג – הולדתם ומותם של כוכבים
    • פרק י"ד – שביל החלב
    • פרק ט"ו – גלקסיות
    • פרק ט"ז – היקום המתפשט
    • פרק י"ז – קוסמולוגיה
    • פרק י"ח – החיים בכדור הארץ
    • פרק י"ט – חיים ביקום
  • הדמיות
  • עבודות זעירות
    • מהם מטאוריטים?
    • מה הם כתמי שמש?
    • מה קורה לחלקי השמש כאשר הם מתפרצים מהשמש ומה תוצאת נפילתם?
    • מדוע כוכב הלכת אורנוס מסתחרר בשכיבה על הצד?
    • מדוע צבעו של מאדים אדום?
    • מדוע כוכב הלכת אורנוס מסתחרר בשכיבה על הצד?
    • למה נעלמו המים במאדים?
    • איך כוכב הלכת צדק נוצר, הגיע למערכת השמש והחל להסתובב סביבה במסלול הקבוע?
    • כיצד נוצרו טבעותיו של שבתאי (saturn)?
  • פעילויות תלמידים
    • בית ספר יסודי
    • חטיבת ביניים
    • בית ספר תיכון
  • מצפה כוכבים רובוטי
  • פרויקטים
    • מייזמים שמתקיימים כעת
    • מייזמים שהסתיימו
    • תערוכת טילאות
  • צור קשר
  • ראשי
  • ספר לימוד
  • הדמיות באסטרונומיה
  • עבודות זעירות
  • אסטרוטופ
  • פעילויות תלמידים
  • מצפה כוכבים רובוטי
  • פרויקטים
  • צור קשר
5.22 מערכת כדור הארץ–ירח
ראשי » פרק ה' - מערכת ארץ-ירח » 5.22 מערכת כדור הארץ–ירח

5.22 מערכת כדור הארץ–ירח

הירח של כדור הארץ.

אנחנו נוטים לחשוב שאנחנו חיים על פלנטה אחת, אבל למעשה אנחנו חיים במערכת של שני עולמות. השכן הקרוב שלנו, הירח, נראה בקלות בשמים, ואנחנו רואים את השפעתו היומיומית על הגאות והשפל באוקיינוסים. את הקשר בין שני הגופים הבין לראשונה אייזק ניוטון, ופרטים נוספים התבררו כשבני האדם התחילו לחקור את החצי השני של המערכת שלנו.

מופע הירח תלוי במקומו של הירח במסלולו סביב כדור הארץ ובמקומו של כדור הארץ במסלולו סביב השמש. בתרשים מביטים על כדור הארץ מצפון; הסיבוב של כדור הארץ ומסלול הירח הם כאן נגד כיוון השעון. אור השמש מגיע מימין, כפי שמראים החיצים הצהובים. מהתרשים אפשר לראות, למשל, שהירח המלא זורח תמיד בשעת השקיעה, ואילו הירח הישן (חרמש הולך וקטן) נמצא גבוה בשמים בסביבות תשע בבוקר.

הירח משפיע על כדור הארץ בכמה דרכים שאפשר לראות. חשבו על התנועה החודשית של הירח סביב הפלנטה שלנו: אנחנו רואים את מופעי הירח משתנים מיום ליום, כשהשמש מאירה חלקים שונים של הצד הפונה לכדור הארץ. אנשים רבים מאמינים, באמונה טפלה, שהירח משפיע על התנהגות בני האדם בכוח לא ידוע, וגורם להם להתנהג באופן משונה בירח מלא. מכאן המילה האנגלית lunacy (טירוף), מ-luna, ירח. אבל הדבר מעולם לא הוכח בצורה משכנעת. מדי פעם טוען מחקר כלשהו שמצא מתאם בין מופע הירח למספר הרציחות או לאשפוזים בחדרי מיון, אבל מחקרים סטטיסטיים רחבי היקף מראים שההשפעות אינן מובהקות. (אף שלפני עידן התאורה המלאכותית כנראה יצאו יותר אנשים מבתיהם בלילות של ירח מלא, ולכן אולי קרו אז יותר אירועים מעניינים!)

כפי שגילה ניוטון, הכבידה של כדור הארץ מושכת את הירח לעברו ומחזיקה אותו במסלול סביבו. אבל הכבידה היא כוח משיכה הדדי, ולכן גם הירח מושך את כדור הארץ. מכיוון שכוח הכבידה תלוי בהיפוך ריבוע המרחק, על הצד של כדור הארץ שפונה לירח פועל כוח משיכה חזק יותר לעבר הירח מאשר על הצד הנגדי, כי הוא קרוב יותר לירח. שני הכוחות הלא שווים האלה יוצרים כוח מתיחה נטו לאורך הציר בין כדור הארץ לירח, שנקרא כוח גאות. כוחות גאות פועלים בכל פעם שגוף אחר יוצר הבדל בכבידה בין שני הצדדים של גוף שמימי. ההשפעה בפועל היא מתיחה של הפלנטה כולה לצורה שמזכירה מעט כדור רגבי. במוצק של כדור הארץ המתיחה הזאת עדינה מאוד: פני הקרקע עולים ויורדים בגללה בכמה עשרות סנטימטרים בלבד.

תרשים של כוחות הגאות שהירח מפעיל על האוקיינוסים של כדור הארץ.

האוקיינוס הנוזלי יכול לנוע בתגובה לכוחות הגאות בחופשיות רבה הרבה יותר מהסלעים המוצקים שבתוך כדור הארץ. המים זורמים עד שהם "נערמים" בתפיחות גאות בשני צדי כדור הארץ. אולי תתפלאו שהגאות מתרחשת בשני צדי כדור הארץ. מדוע משיכת הכבידה אינה גורמת למים פשוט להיערם בצד הקרוב לירח? בדיוק כמו שכוח הכבידה חזק ביותר בצד של כדור הארץ שפונה לירח, הוא חלש ביותר בצד הרחוק ממנו. כוח כבידה חלש יותר בצד הרחוק פירושו שהמים שם נמשכים פחות, והם מתרחקים ממרכז הכובד. חשבו על קפיץ כאנלוגיה: כשמותחים קפיץ, המרחקים בין כל חלקיו גדלים. באותו אופן, כוח המתיחה של הגאות פועל על האוקיינוסים בשני צדי כדור הארץ. מכיוון שיש גאות בשני צדדים מנוגדים של כדור הארץ, וכדור הארץ מסתובב פעם ביום, כל מקום על פני כדור הארץ המסתובב עובר ביממה דרך שני אזורי גאות.

אילו משיכת הירח הייתה הגורם היחיד לגאות, הגאות הייתה מתרחשת בכל פעם שהירח נמצא מעל הראש, ושוב כעבור כ-12 שעות ו-25 דקות. למעשה, שלוש השפעות מסבכות את הגאות באוקיינוסים. ראשית, הסיבוב של כדור הארץ מסיט את תפיחות הגאות מהכיוון של הירח. שנית, קווי החוף מסבכים את זרימת המים, כך שהגאות בפועל מתרחשת בדגם קצבי מורכב. שלישית, גם השמש תורמת כוחות גאות משלה.

מודל בקנה מידה של כדור הארץ והירח, ואלומת אור שעוברת ביניהם במהירות האור. הדרך נמשכת כ-1.3 שניות.

השמש מסיבית בהרבה מהירח, אבל גם רחוקה ממנו בהרבה. כשמחשבים את כוחות הכבידה, מתברר שכוח הכבידה של השמש על כדור הארץ חזק בהרבה מכוח הכבידה של הירח עליו. כך השמש מחזיקה את כדור הארץ במסלולו סביבה. אבל מכיוון שהירח קרוב כל כך, הפרש הכוחות שיוצר הירח גדול יותר מהפרש הכוחות שיוצרת השמש, ולכן כוח הגאות של הירח גדול יותר. גם לשמש יש כוח גאות על כדור הארץ, אבל הגאות שהיא יוצרת גבוהה רק כמחצית מזו של הירח. כשהשמש והירח נמצאים על קו אחד (במולד ובירח מלא), הגאות בכדור הארץ גבוהה במיוחד (גאות שיא, spring tide). כשהם נמצאים בזווית ישרה (90°) זה לזה, הגאות שלהם מבטלת זו את זו בחלקה, והגאות הנמוכה יותר שמתקבלת נקראת גאות חלשה (neap tide).

האוקיינוסים הנוזליים יכולים לנוע בקלות בתגובה להשפעת הירח. אבל המסה הסלעית של כדור הארץ חשה באותם כוחות גאות, ואינה יכולה להשתחרר מהמאמץ בזרימה חופשית. גאות היבשה מוסיפה מאמץ לסלעים השבירים של הליתוספירה, ועלולה לגרום לרעידות אדמה. הגיאולוגים גילו שרעידות האדמה אינן מתפזרות באקראי לאורך הזמן: הסיכוי לרעידות אדמה גבוה במעט סביב הירח המלא והמולד, כשכוחות הגאות חזקים ביותר.

המחשה של סיבוב סינכרוני פשוט. הירח משלים סיבוב אחד סביב צירו בדיוק בזמן שהוא משלים הקפה אחת, ולכן תושבי הפלנטה לעולם לא יראו את הצד הירוק שלו.

בוודאי שמתם לב שתווי הירח נראים תמיד אותו דבר. הירח מקיף את כדור הארץ כך שאותו צד שלו פונה תמיד לכדור הארץ. הסיבה לכך היא שכוח הכבידה פועל בשני הכיוונים: גם הירח נמתח מעט בגאות שיוצרת בו הכבידה של כדור הארץ. הכבידה של כדור הארץ אילצה את הציר הארוך של הירח לפנות אל הפלנטה, כך שהירח נעול גאותית בסיבוב סינכרוני.

בשילוב מורכב של כוחות כבידה, כוחות הגאות גם מאטים את הסיבוב של כדור הארץ. באותו זמן הירח מתרחק לאט מכדור הארץ בתנועה ספירלית. זו דוגמה נוספת לשימור: כדור הארץ מאבד תנע זוויתי כשהוא מסתובב לאט יותר, והירח מקבל את התנע הזוויתי הזה ומתרחק; את רוב האנרגיה הסיבובית שהולכת לאיבוד הופך החיכוך של הגאות לחום. אם עוקבים אחרי השינויים האלה לאחור בזמן, מגלים שכדור הארץ הסתובב פעם מהר יותר, והירח היה קרוב יותר לכדור הארץ, ולכן הקיף אותו בפחות ימים.

אילו ראיות יש לנו לכך שהסיבוב של כדור הארץ מאט? האסטרונאוטים של אפולו הציבו על הירח מחזירי לייזר, כדי למדוד במדויק את תנועות הירח. המדידות מאשרות שהירח מתרחק לאט מאוד מכדור הארץ, כפי שנחזה. המרחק לירח ידוע בדיוק של מילימטרים ספורים! הירח מתרחק מכדור הארץ בקצב של 3.8 סנטימטרים בשנה. בנוסף, פליאונטולוגים חקרו את טבעות הגידול היומיות והשנתיות באלמוגים מאובנים. התוצאות מראות שלפני כ-400 מיליון שנה היו בשנה כ-400 ימים, כלומר יממה נמשכה כ-22 שעות. מחזורים גיאולוגיים בסלעים בני 1.4 מיליארד שנה מראים שבאותה תקופה נמשכה יממה רק כ-18.7 שעות! נתונים מאובנים שנויים במחלוקת מלפני 2.8 מיליארד שנה מרמזים שהחודש הירחי נמשך אז רק 17 ימים. ההאטה ההדרגתית של סיבוב כדור הארץ מאריכה את היממה שלנו ב-0.02 אלפיות השנייה בכל שנה – כך שלכולנו יש יותר זמן לסיים את העבודה.

→ הסעיף הקודם: 5.21 שינויים סביבתיים בכדור הארץ  |  הסעיף הבא: 5.23 ההיסטוריה הגיאולוגית של הירח ←

« הקודם
הבא »
פוסטים אחרונים
  • 7.37 פלנטות ננסיות
  • 7.36 פלוטו כפלנטה ננסית
  • 7.35 גילוי פלוטו
  • 7.34 פלוטו
  • 7.33 טריטון, ירח של נפטון
קטגוריות
  • אור והספקטרום האלקטרומגנטי
  • אנרגית השמש
  • אסטרואידים
  • אסטרוטופ
  • אסטרונומיה במאות 16-17
  • בית ספר יסודי
  • בית ספר תיכון
  • גלקסיות
  • גרמי שמים
  • הדמיות באסטרונומיה
  • הזמנת הרצאות
  • הירח
  • המרכז לחינוך אסטרונומי כנרת
  • הצעות למחקר
  • השמש
  • חטיבת ביניים
  • טלסקופ רובוטי
  • טלסקופים
  • ימי חלל ואסטרונומיה
  • כוכבים כפולים ומשתנים
  • כללי
  • ליקויים
  • מייזמים המתקיימים כעת
  • מייזמים שהסתיימו
  • מערכת השמש
  • מפגשי חובבים
  • מצפה כוכבים רובוטי
  • ספר לימוד
  • עבודות זעירות
  • פלנטה אורנוס
  • פלנטות מחוץ למערכת השמש
  • פלנטות מחוץ למערכת השמש
  • פלנטת מאדים
  • פלנטת נוגה
  • פלנטת נפטון
  • פלנטת צדק
  • פלנטת שבתאי
  • פעילויות לציבור הרחב
  • פעילויות לתלמידים
  • פרויקטים
  • פרק א' – כיצד פועל המדע?
  • פרק ב' – אסטרונומיה תצפיתית
  • פרק ג' – המהפכה הקופרניקנית ותוצאותיה
  • פרק ד' – אנרגיה וחומר ביקום
  • פרק ה' – מערכת ארץ-ירח
  • פרק ו' – פלנטות ארציות
  • פרק ז' – פלנטות ענקיות וירחיהן
  • פרק ח' – גופים במרחב הפלנטרי
  • פרק ט' – היווצרות מערכת פלנטרית
  • פרק ט"ו – גלקסיות
  • פרק ט"ז – היקום המתפשט
  • פרק י' – גלוי קרינה מהחלל
  • פרק י"א – השמש – הכוכב שלנו
  • פרק י"ב – תכונותיהם של כוכבים
  • פרק י"ג – הולדתם ומותם של כוכבים
  • פרק י"ד – שביל החלב
  • פרק י"ז – קוסמולוגיה
  • פרק י"ח – החיים בכדור הארץ
  • פרק י"ט – חיים ביקום
  • קואורדינטות ותנועות
  • קוסמולוגיה
  • שאלות נפוצות
  • תוכנות לניתוח תצלומים
  • תחרות ארצית בצילום אסטרונומי
  • תכונותיהם של כוכבים
  • תמיכה
  • תנועות גרמי שמים
  • תערוכת טילאות
  • תצפיות שמיים
תגובות אחרונות
    ארכיונים
    • נובמבר 2026
    • אוקטובר 2026
    • ספטמבר 2026
    • מאי 2026
    • מרץ 2026
    • נובמבר 2025
    • אוקטובר 2025
    • אוגוסט 2025
    • יולי 2025
    • יוני 2025
    • פברואר 2025
    • נובמבר 2024
    • אוקטובר 2024
    • אוגוסט 2024
    • יולי 2024
    • מאי 2024
    • פברואר 2024
    • ספטמבר 2023
    • אוגוסט 2023
    • אפריל 2023
    • מרץ 2023
    • פברואר 2023
    • ינואר 2023
    • דצמבר 2022
    • נובמבר 2022
    • אוקטובר 2022
    • פברואר 2022
    • דצמבר 2021
    • דצמבר 2020
    • דצמבר 2019
    • אוקטובר 2019
    • ספטמבר 2019
    • אוגוסט 2019
    • יולי 2019
    • יוני 2019
    • מאי 2019
    • אפריל 2019
    • ינואר 2019
    • נובמבר 2018
    • אוקטובר 2018
    • ספטמבר 2018
    • יולי 2018
    • יוני 2018
    • מאי 2018
    • אפריל 2018
    • מרץ 2018
    • פברואר 2018
    • ספטמבר 2017
    • אוגוסט 2017
    • יולי 2017
    • יוני 2017
    • מאי 2017
    • אפריל 2017
    • מרץ 2017
    כלים
    • הרשמה
    • התחבר
    • פיד רשומות
    • פיד תגובות
    • WordPress.org
    תוכן עניינים:
    פרק א'
    • 1.29 קנה מידה בזמן
    • 1.26 תחומי האסטרונומיה
    • 1.24 הדמיות ממוחשבות
    • 1.23 תרבות המדע
    • 1.18 לוגריתמים
    • 1.17 אלגברה
    • 1.16 גאומטריה
    • 1.15 מתמטיקה
    • 1.14 לוגיקה
    • 1.13 דרכים להצגת נתונים
    • 1.11 שגיאות וסטטיסטיקה
    • 1.10 ספרות משמעותיות ורמת הדיוק
    • 1.8 מסה, אורך וזמן
    • 1.5 שגיאות מדידה
    • 1.4 יחידות והשיטה המטרית
    • 1.28 קנה מידה בחלל
    • 1.27 האסטרונומיה כמדע
    • 1.25 מחקר מדעי מודרני
    • 1.22 מערכות ידע
    • 1.21 תיאוריות מדעיות
    • 1.20 חקר מקרה – חיים על מאדים
    • 1.19 בדיקת השערות
    • 1.12 סימון מדעי
    • 1.9 תצפיות ואי-ודאות
    • 1.7 ממדים
    • 1.6 אומדן
    • 1.3 מדידות
    • 1.2 ראיות
    • 1.1 טבע המדע
    פרק ב'

    יש ללחוץ על כפתור העריכה כדי לשנות את הטקסט הזה. לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית קולהע צופעט למרקוח איבן איף, ברומץ כלרשט מיחוצים. קלאצי צש בלי

    מדיניות הפרטיות | כל הזכויות שמורות ל-שיר-שירותי ידע ברשת, אשדות יעקב איחוד © 2022
    Design by Visuali

    כלי נגישות

    גודל טקסט
    הצהרת נגישות
    by Studio Visuali
    logo

    אנחנו משתמשים בעוגיות

    אנו משתמשים בעוגיות כדי לשפר את חוויית הגלישה שלך, לנתח את השימוש באתר ולהתאים עבורך תוכן שיווקי. בלחיצה על "אישור הכל" אתה מאשר את השימוש בעוגיות. באפשרותך לנהל את העדפותיך, לדחות עוגיות שאינן הכרחיות או לקרוא עוד במדיניות הפרטיות שלנו.

    מדיניות פרטיות

    Visuali — Cookie Consent

    עוגיות הכרחיות

    עוגיות אלו נדרשות לתפקוד הבסיסי של האתר ולא ניתן לכבותן.

    עוגיות פונקציונליות

    מאפשרות לאתר לזכור את העדפותיך, כגון שפה או אזור.

    עוגיות אנליטיקה

    עוזרות לנו להבין כיצד המבקרים משתמשים באתר, לשם שיפור השירות.

    עוגיות שיווק

    משמשות להצגת פרסומות רלוונטיות עבורך ולמדידת אפקטיביות קמפיינים.

    גלילה לראש העמוד