דלג לתוכן הראשי
מצפה הכוכבים כנרת
  • ספר לימוד
    • פרק א' – כיצד פועל המדע?
    • פרק ב' – אסטרונומיה קדומה
    • פרק ג' – המהפכה הקופרניקנית
    • פרק ד' – אנרגיה וחומר ביקום
    • פרק ה' – מערכת ארץ-ירח
    • פרק ו' – פלנטות ארציות
    • פרק ז' – פלנטות ענקיות וירחיהן
    • פרק ח' – גופים במרחב הפלנטרי
    • פרק ט' – כיצד נוצרה המערכת הפלנטרית?
    • פרק י' – גלוי קרינה מהחלל
    • פרק י"א – השמש – הכוכב שלנו
    • פרק י"ב – תכונותיהם של כוכבים
    • פרק י"ג – הולדתם ומותם של כוכבים
    • פרק י"ד – שביל החלב
    • פרק ט"ו – גלקסיות
    • פרק ט"ז – היקום המתפשט
    • פרק י"ז – קוסמולוגיה
    • פרק י"ח – החיים בכדור הארץ
    • פרק י"ט – חיים ביקום
  • הדמיות
  • עבודות זעירות
    • מהם מטאוריטים?
    • מה הם כתמי שמש?
    • מה קורה לחלקי השמש כאשר הם מתפרצים מהשמש ומה תוצאת נפילתם?
    • מדוע כוכב הלכת אורנוס מסתחרר בשכיבה על הצד?
    • מדוע צבעו של מאדים אדום?
    • מדוע כוכב הלכת אורנוס מסתחרר בשכיבה על הצד?
    • למה נעלמו המים במאדים?
    • איך כוכב הלכת צדק נוצר, הגיע למערכת השמש והחל להסתובב סביבה במסלול הקבוע?
    • כיצד נוצרו טבעותיו של שבתאי (saturn)?
  • פעילויות תלמידים
    • בית ספר יסודי
    • חטיבת ביניים
    • בית ספר תיכון
  • מצפה כוכבים רובוטי
  • פרויקטים
    • מייזמים שמתקיימים כעת
    • מייזמים שהסתיימו
    • תערוכת טילאות
  • צור קשר
  • ראשי
  • ספר לימוד
  • הדמיות באסטרונומיה
  • עבודות זעירות
  • אסטרוטופ
  • פעילויות תלמידים
  • מצפה כוכבים רובוטי
  • פרויקטים
  • צור קשר
מצפה הכוכבים כנרת
  • ספר לימוד
    • פרק א' – כיצד פועל המדע?
    • פרק ב' – אסטרונומיה קדומה
    • פרק ג' – המהפכה הקופרניקנית
    • פרק ד' – אנרגיה וחומר ביקום
    • פרק ה' – מערכת ארץ-ירח
    • פרק ו' – פלנטות ארציות
    • פרק ז' – פלנטות ענקיות וירחיהן
    • פרק ח' – גופים במרחב הפלנטרי
    • פרק ט' – כיצד נוצרה המערכת הפלנטרית?
    • פרק י' – גלוי קרינה מהחלל
    • פרק י"א – השמש – הכוכב שלנו
    • פרק י"ב – תכונותיהם של כוכבים
    • פרק י"ג – הולדתם ומותם של כוכבים
    • פרק י"ד – שביל החלב
    • פרק ט"ו – גלקסיות
    • פרק ט"ז – היקום המתפשט
    • פרק י"ז – קוסמולוגיה
    • פרק י"ח – החיים בכדור הארץ
    • פרק י"ט – חיים ביקום
  • הדמיות
  • עבודות זעירות
    • מהם מטאוריטים?
    • מה הם כתמי שמש?
    • מה קורה לחלקי השמש כאשר הם מתפרצים מהשמש ומה תוצאת נפילתם?
    • מדוע כוכב הלכת אורנוס מסתחרר בשכיבה על הצד?
    • מדוע צבעו של מאדים אדום?
    • מדוע כוכב הלכת אורנוס מסתחרר בשכיבה על הצד?
    • למה נעלמו המים במאדים?
    • איך כוכב הלכת צדק נוצר, הגיע למערכת השמש והחל להסתובב סביבה במסלול הקבוע?
    • כיצד נוצרו טבעותיו של שבתאי (saturn)?
  • פעילויות תלמידים
    • בית ספר יסודי
    • חטיבת ביניים
    • בית ספר תיכון
  • מצפה כוכבים רובוטי
  • פרויקטים
    • מייזמים שמתקיימים כעת
    • מייזמים שהסתיימו
    • תערוכת טילאות
  • צור קשר
  • ראשי
  • ספר לימוד
  • הדמיות באסטרונומיה
  • עבודות זעירות
  • אסטרוטופ
  • פעילויות תלמידים
  • מצפה כוכבים רובוטי
  • פרויקטים
  • צור קשר
5.23 ההיסטוריה הגיאולוגית של הירח
ראשי » פרק ה' - מערכת ארץ-ירח » 5.23 ההיסטוריה הגיאולוגית של הירח

5.23 ההיסטוריה הגיאולוגית של הירח

דגימות הירח שהחזירו לכדור הארץ האסטרונאוטים של אפולו והחלליות הרובוטיות, בשנים 1969–1976, חשפו גיאולוגיה מורכבת וזרה, שונה מכל מה שהמדענים הכירו בסלעי כדור הארץ. ההיסטוריה הגיאולוגית שעלתה מהדגימות סיפרה על אסונות בתחילת הדרך, ואחריהם עידנים של שקט, שהפרו רק פגיעות מטאוריטים מזדמנות. לירח של היום יש פני שטח עתיקים: מראה של ההיסטוריה של כדור הארץ, בלי השפעות המים, האטמוספירה והחיים, שמחקו בכדור הארץ את הפרטים הקטלניים של ההפגזות שבעבר.

תצלום של הירח המלא.

בגיאולוגיה של הירח בולטים שני סוגי שטח שונים מאוד זה מזה, שאפשר להבחין ביניהם בעין בלתי מזוינת. ה"ימות" (maria, ביחיד mare – "ים" בלטינית), העגולות והכהות, מנוגדות ל"רמות" הבהירות. יחד הן יוצרות את "האיש שבירח" או "הארנב שבירח" שרואים מכדור הארץ. שמן של הרמות הולם אותן, כי הן גבוהות מהימות. הן גם ממוכתשות הרבה יותר מהימות, שפניהן חלקים יחסית. זה משקף את הגיל של שני סוגי פני השטח: הרמות עתיקות בהרבה, ולכן היה להן יותר זמן לצבור מכתשים. התיארוך הרדיואקטיבי של דגימות משני הסוגים מספר את אותו סיפור כמו המכתשים: רוב הסלעים מהרמות הם בני כ-4 מיליארד שנה, והעתיקים שבהם בני כ-4.4 מיליארד שנה, ואילו סלעי הימות הם בני 3.1 עד 3.8 מיליארד שנה – בערך כגיל הסלעים העתיקים ביותר שנמצאו בכדור הארץ.

הרמות והימות אינן מפוזרות באופן אחיד. כשחלליות הגיעו לראשונה לצדו הרחוק של הירח, חיכתה לנו הפתעה: רוב הימות נמצאות בצד של הירח שפונה לכדור הארץ, והצד הרחוק מכוסה כמעט כולו ברמות. למרבה האירוניה, "הצד האפל של הירח" לא רק מואר בדיוק באותה תדירות כמו הצד שאנחנו רואים כמעט בכל יום – הוא גם עשוי מחומר בהיר יותר.

כשחקרו את דגימות הירח הראשונות, גילו המדענים שההבדלים בין שני סוגי השטח עמוקים הרבה יותר מהמראה. סלעי הימות הם בזלת, סלע געשי שנפוץ גם בכדור הארץ. הם עשירים במגנזיום ובברזל, ואילו סלעי הרמות בנויים כמעט כולם מהמינרל פלדספר, שעשיר בסידן ובאלומיניום. הסלע העשיר בפלדספר נקרא אנורתוזיט, והוא מעניק לרמות גם את צבען הבהיר וגם צפיפות נמוכה. כשצירפו את העובדות האלה זו לזו, בנו הגיאופיזיקאים תמונה של ירח שנוצר לפני כ-4.5 מיליארד שנה ככדור מותך. לפי התאוריות המובילות, האנרגיה שהתיכה את הסלעים באה בחלקה מהיווצרות האלימה של הירח, ובחלקה מההפגזה העזה של אסטרואידים וגופים אחרים שפקדה את מערכת השמש הצעירה. כשהגופים הבין-פלנטריים האלה התנגשו בפני הירח הצעיר, האנרגיה הקינטית שלהם הפכה לאנרגיה תרמית.

התקופה הקדם-נקטרית נמשכה מלפני 4.5 מיליארד שנה ועד לפני 3.9 מיליארד שנה. זו התקופה הגיאולוגית המובחנת המוקדמת ביותר של הירח. בתקופה הזאת התחיל הירח המותך להתמצק. הדבר הראשון שהתגבש מתוך "אוקיינוס המאגמה" היה הפלדספר. הגבישים שלו היו פחות צפופים מהמאגמה הנוזלית, ולכן כשהתגבשו הם צפו למעלה ויצרו קרום מוצק של סלעי אנורתוזיט. לירח נדרשו יותר מ-200 מיליון שנה כדי ליצור את הרמות המוצקות, אף שקשה מאוד למצוא סלעים מאותה תקופה.

בסלעים שהובאו לכדור הארץ אין רבים מהתקופה המוקדמת ביותר של הירח. למעשה, סלעים בני יותר מ-3.9 מיליארד שנה נדירים ביותר. אולי הסיבה היא שמיליארדי שנים של היווצרות מכתשים מחקו את הסלעים העתיקים ביותר. לחלופין, ייתכן ש"קפיצה" בקצב היווצרות המכתשים – עלייה חדה במספר הפגיעות בפרק זמן קצר – היא שמחקה את פני הירח.

השרידים המוצפים של המכתש לטרון על הירח, בתמונה שצולמה במשימת אפולו 16.

התקופה האלימה הזאת, שנקראת "ההפגזה הכבדה המאוחרת", נמשכה בערך מלפני 4.1 מיליארד שנה ועד לפני 3.8 מיליארד שנה. באותה תקופה היו לכמות גדולה של חומר בנייה פלנטרי שלא נוצל – אסטרואידים וגופים קפואים – מסלולים אליפטיים מאוד, שהובילו אותם דרך מערכת השמש הפנימית, ולפעמים חצו את מסלולי הפלנטות והירחים וגרמו להתנגשויות. הסיבה המדויקת לתקופה הזאת עדיין אינה ידועה, אבל יש הסבורים שהיא נגרמה בגלל נדידתם של ענקי הגז וענקי הקרח למקומותיהם הנוכחיים. (חוקרים רבים מטילים היום ספק בכך שהייתה "קפיצה" חדה כזאת, ומעדיפים ירידה הדרגתית בקצב הפגיעות).

התקופה הנקטרית נמשכה מלפני 3.9 עד לפני 3.8 מיליארד שנה. לקראת סוף תקופת ההפגזה הכבדה יצרו כמה גופים גדולים אגני פגיעה ענקיים על הירח. האגנים האלה הם מבנים ענקיים רבי טבעות, והתקופה הגיאולוגית הזאת מוגדרת כתקופה שמתחילה ביצירת אגן נקטריס ומסתיימת ביצירת אגן אימבריום.

אחריה באה התקופה האימברית, מלפני 3.8 עד לפני 3.2 מיליארד שנה. מילוי אגני הפגיעה הענקיים בבזלת של הימות התרחש למעשה זמן רב אחרי היווצרות המכתשים. מסיבות שאינן מובנות לגמרי, דווקא בתקופה האימברית אפשרו סדקים בפני השטח המוצקים של הירח לסלע נוזלי חם לזרום מהמעטפת, שעדיין הייתה חמה, אל אזורים נמוכים שנוצרו בפגיעות של התקופה הנקטרית. לבה בזלתית הציפה את אגני הפגיעה העגולים ויצרה את הימות. לבסוף, כשהירח התקרר והתמצק, הפעילות הגעשית פסקה. והתעלומה של התקופה הזאת גדלה עוד יותר: הימות נמצאות בעיקר בצד של הירח שפונה לכדור הארץ, ואילו בכמה מהאזורים הנמוכים ביותר בצד הרחוק – באגן הקוטב הדרומי–אייטקן – כמעט אין ימות. רוב סלעי הירח שנאספו עד כה הם מהתקופה האימברית.

כיפות געשיות במתחם הר רימקר (Mons Rümker) על הירח.

אחריה באה התקופה הארטוסתנית, מלפני 3.2 עד לפני 1.1 מיליארד שנה. בלי חום פנימי שיניע פעילות גיאולוגית נוספת, הפך הירח לעולם מת למעשה. מקובל להניח שפעילות געשית חלשה נמשכה לאורך כל התקופה הזאת, אבל נראה שהיא פסקה לקראת סופה. התקופה מוגדרת באופן כללי כפרק הזמן שמתחיל ביצירת המכתש ארטוסתנס, שהתרחשה בערך כשהסתיימו זרמי הלבה הגדולים שמילאו את המכתשים העתיקים יותר.

הפרק האחרון הוא התקופה הקופרניקית, מלפני 1.1 מיליארד שנה ועד היום. היא מתחילה ביצירת המכתש קופרניקוס והקרניים הבהירות של החומר שהותז ממנו, שמבדילות בבירור בין תצורות עתיקות לצעירות. העידן הגיאולוגי הזה הוא בעיקר תקופה של שקט אחרי עידנים של סערה. היווצרות המכתשים נמשכת בקצב מתון, ויש רמזים לפעילות געשית גם בתקופה הזאת, אבל באופן כללי הפעילות הגיאולוגית בירח חלשה מאוד.

אף שהירח "מת" מבחינה גיאולוגית, אינספור הגופים הבין-פלנטריים שממשיכים לפגוע בפניו משאירים בהם סימן. הפגיעות מתיכות חלק מהסלע שבפני השטח ומעיפות טיפות זעירות רבות של חומר מותך. רוב הגופים הפוגעים קטנים, אבל לפעמים פגעו גם גופים גדולים יותר, והשאירו מכתשים בינוניים וגדולים. הפגיעות הבלתי פוסקות שוחקות את פני הירח לאדמה מיוחדת שנקראת רגולית. כשבוחנים את הרגולית במעבדה, מוצאים בה כדוריות זכוכית מיקרוסקופיות, שנוצרו כשהטיפות המותכות התקררו והתמצקו במהירות. מוצאים בה גם רסיסים של סלע מוצק שנשחקו בפגיעות. רוב הרסיסים האלה קטנים ממילימטר, ולכן לרגולית יש מרקם אבקתי, כמעט כמו אפר. עובי שכבת הרגולית הוא כ-4 עד 5 מטרים בימות, ו-10 עד 20 מטרים ברמות.

היום חוקרים נתונים ממשימות לוויין ששיגרו מדינות רבות, כדי להבין טוב עוד יותר את המינרלוגיה, את ההרכב הכימי ואת ההיסטוריה של הירח. כל משימה נושאת מכשירים משלה. מהתוצאות המשולבות מגלים המדענים מים, חמצן ושפע של תרכובות מעניינות שכלואות בפני הירח, ומחכות שמשימות דגימה עתידיות יחקרו אותן. בפרט, המשימות הסיניות צ'אנג'-אה 5 (2020) וצ'אנג'-אה 6 (2024) החזירו את דגימות הירח החדשות הראשונות מאז תקופת אפולו ולונה, ובהן גם ראיות ישירות לחומר הקשור במים בכדוריות זכוכית מהירח.

→ הסעיף הקודם: 5.22 מערכת כדור הארץ–ירח  |  הסעיף הבא: 5.24 כוחות גאות ←

« הקודם
הבא »
פוסטים אחרונים
  • 7.37 פלנטות ננסיות
  • 7.36 פלוטו כפלנטה ננסית
  • 7.35 גילוי פלוטו
  • 7.34 פלוטו
  • 7.33 טריטון, ירח של נפטון
קטגוריות
  • אור והספקטרום האלקטרומגנטי
  • אנרגית השמש
  • אסטרואידים
  • אסטרוטופ
  • אסטרונומיה במאות 16-17
  • בית ספר יסודי
  • בית ספר תיכון
  • גלקסיות
  • גרמי שמים
  • הדמיות באסטרונומיה
  • הזמנת הרצאות
  • הירח
  • המרכז לחינוך אסטרונומי כנרת
  • הצעות למחקר
  • השמש
  • חטיבת ביניים
  • טלסקופ רובוטי
  • טלסקופים
  • ימי חלל ואסטרונומיה
  • כוכבים כפולים ומשתנים
  • כללי
  • ליקויים
  • מייזמים המתקיימים כעת
  • מייזמים שהסתיימו
  • מערכת השמש
  • מפגשי חובבים
  • מצפה כוכבים רובוטי
  • ספר לימוד
  • עבודות זעירות
  • פלנטה אורנוס
  • פלנטות מחוץ למערכת השמש
  • פלנטות מחוץ למערכת השמש
  • פלנטת מאדים
  • פלנטת נוגה
  • פלנטת נפטון
  • פלנטת צדק
  • פלנטת שבתאי
  • פעילויות לציבור הרחב
  • פעילויות לתלמידים
  • פרויקטים
  • פרק א' – כיצד פועל המדע?
  • פרק ב' – אסטרונומיה תצפיתית
  • פרק ג' – המהפכה הקופרניקנית ותוצאותיה
  • פרק ד' – אנרגיה וחומר ביקום
  • פרק ה' – מערכת ארץ-ירח
  • פרק ו' – פלנטות ארציות
  • פרק ז' – פלנטות ענקיות וירחיהן
  • פרק ח' – גופים במרחב הפלנטרי
  • פרק ט' – היווצרות מערכת פלנטרית
  • פרק ט"ו – גלקסיות
  • פרק ט"ז – היקום המתפשט
  • פרק י' – גלוי קרינה מהחלל
  • פרק י"א – השמש – הכוכב שלנו
  • פרק י"ב – תכונותיהם של כוכבים
  • פרק י"ג – הולדתם ומותם של כוכבים
  • פרק י"ד – שביל החלב
  • פרק י"ז – קוסמולוגיה
  • פרק י"ח – החיים בכדור הארץ
  • פרק י"ט – חיים ביקום
  • קואורדינטות ותנועות
  • קוסמולוגיה
  • שאלות נפוצות
  • תוכנות לניתוח תצלומים
  • תחרות ארצית בצילום אסטרונומי
  • תכונותיהם של כוכבים
  • תמיכה
  • תנועות גרמי שמים
  • תערוכת טילאות
  • תצפיות שמיים
תגובות אחרונות
    ארכיונים
    • נובמבר 2026
    • אוקטובר 2026
    • ספטמבר 2026
    • מאי 2026
    • מרץ 2026
    • נובמבר 2025
    • אוקטובר 2025
    • אוגוסט 2025
    • יולי 2025
    • יוני 2025
    • פברואר 2025
    • נובמבר 2024
    • אוקטובר 2024
    • אוגוסט 2024
    • יולי 2024
    • מאי 2024
    • פברואר 2024
    • ספטמבר 2023
    • אוגוסט 2023
    • אפריל 2023
    • מרץ 2023
    • פברואר 2023
    • ינואר 2023
    • דצמבר 2022
    • נובמבר 2022
    • אוקטובר 2022
    • פברואר 2022
    • דצמבר 2021
    • דצמבר 2020
    • דצמבר 2019
    • אוקטובר 2019
    • ספטמבר 2019
    • אוגוסט 2019
    • יולי 2019
    • יוני 2019
    • מאי 2019
    • אפריל 2019
    • ינואר 2019
    • נובמבר 2018
    • אוקטובר 2018
    • ספטמבר 2018
    • יולי 2018
    • יוני 2018
    • מאי 2018
    • אפריל 2018
    • מרץ 2018
    • פברואר 2018
    • ספטמבר 2017
    • אוגוסט 2017
    • יולי 2017
    • יוני 2017
    • מאי 2017
    • אפריל 2017
    • מרץ 2017
    כלים
    • הרשמה
    • התחבר
    • פיד רשומות
    • פיד תגובות
    • WordPress.org
    תוכן עניינים:
    פרק א'
    • 1.29 קנה מידה בזמן
    • 1.26 תחומי האסטרונומיה
    • 1.24 הדמיות ממוחשבות
    • 1.23 תרבות המדע
    • 1.18 לוגריתמים
    • 1.17 אלגברה
    • 1.16 גאומטריה
    • 1.15 מתמטיקה
    • 1.14 לוגיקה
    • 1.13 דרכים להצגת נתונים
    • 1.11 שגיאות וסטטיסטיקה
    • 1.10 ספרות משמעותיות ורמת הדיוק
    • 1.8 מסה, אורך וזמן
    • 1.5 שגיאות מדידה
    • 1.4 יחידות והשיטה המטרית
    • 1.28 קנה מידה בחלל
    • 1.27 האסטרונומיה כמדע
    • 1.25 מחקר מדעי מודרני
    • 1.22 מערכות ידע
    • 1.21 תיאוריות מדעיות
    • 1.20 חקר מקרה – חיים על מאדים
    • 1.19 בדיקת השערות
    • 1.12 סימון מדעי
    • 1.9 תצפיות ואי-ודאות
    • 1.7 ממדים
    • 1.6 אומדן
    • 1.3 מדידות
    • 1.2 ראיות
    • 1.1 טבע המדע
    פרק ב'

    יש ללחוץ על כפתור העריכה כדי לשנות את הטקסט הזה. לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית קולהע צופעט למרקוח איבן איף, ברומץ כלרשט מיחוצים. קלאצי צש בלי

    מדיניות הפרטיות | כל הזכויות שמורות ל-שיר-שירותי ידע ברשת, אשדות יעקב איחוד © 2022
    Design by Visuali

    כלי נגישות

    גודל טקסט
    הצהרת נגישות
    by Studio Visuali
    logo

    אנחנו משתמשים בעוגיות

    אנו משתמשים בעוגיות כדי לשפר את חוויית הגלישה שלך, לנתח את השימוש באתר ולהתאים עבורך תוכן שיווקי. בלחיצה על "אישור הכל" אתה מאשר את השימוש בעוגיות. באפשרותך לנהל את העדפותיך, לדחות עוגיות שאינן הכרחיות או לקרוא עוד במדיניות הפרטיות שלנו.

    מדיניות פרטיות

    Visuali — Cookie Consent

    עוגיות הכרחיות

    עוגיות אלו נדרשות לתפקוד הבסיסי של האתר ולא ניתן לכבותן.

    עוגיות פונקציונליות

    מאפשרות לאתר לזכור את העדפותיך, כגון שפה או אזור.

    עוגיות אנליטיקה

    עוזרות לנו להבין כיצד המבקרים משתמשים באתר, לשם שיפור השירות.

    עוגיות שיווק

    משמשות להצגת פרסומות רלוונטיות עבורך ולמדידת אפקטיביות קמפיינים.

    גלילה לראש העמוד