דלג לתוכן הראשי
מצפה הכוכבים כנרת
  • ספר לימוד
    • פרק א' – כיצד פועל המדע?
    • פרק ב' – אסטרונומיה קדומה
    • פרק ג' – המהפכה הקופרניקנית
    • פרק ד' – אנרגיה וחומר ביקום
    • פרק ה' – מערכת ארץ-ירח
    • פרק ו' – פלנטות ארציות
    • פרק ז' – פלנטות ענקיות וירחיהן
    • פרק ח' – גופים במרחב הפלנטרי
    • פרק ט' – כיצד נוצרה המערכת הפלנטרית?
    • פרק י' – גלוי קרינה מהחלל
    • פרק י"א – השמש – הכוכב שלנו
    • פרק י"ב – תכונותיהם של כוכבים
    • פרק י"ג – הולדתם ומותם של כוכבים
    • פרק י"ד – שביל החלב
    • פרק ט"ו – גלקסיות
    • פרק ט"ז – היקום המתפשט
    • פרק י"ז – קוסמולוגיה
    • פרק י"ח – החיים בכדור הארץ
    • פרק י"ט – חיים ביקום
  • הדמיות
  • עבודות זעירות
    • מהם מטאוריטים?
    • מה הם כתמי שמש?
    • מה קורה לחלקי השמש כאשר הם מתפרצים מהשמש ומה תוצאת נפילתם?
    • מדוע כוכב הלכת אורנוס מסתחרר בשכיבה על הצד?
    • מדוע צבעו של מאדים אדום?
    • מדוע כוכב הלכת אורנוס מסתחרר בשכיבה על הצד?
    • למה נעלמו המים במאדים?
    • איך כוכב הלכת צדק נוצר, הגיע למערכת השמש והחל להסתובב סביבה במסלול הקבוע?
    • כיצד נוצרו טבעותיו של שבתאי (saturn)?
  • פעילויות תלמידים
    • בית ספר יסודי
    • חטיבת ביניים
    • בית ספר תיכון
  • מצפה כוכבים רובוטי
  • פרויקטים
    • מייזמים שמתקיימים כעת
    • מייזמים שהסתיימו
    • תערוכת טילאות
  • צור קשר
  • ראשי
  • ספר לימוד
  • הדמיות באסטרונומיה
  • עבודות זעירות
  • אסטרוטופ
  • פעילויות תלמידים
  • מצפה כוכבים רובוטי
  • פרויקטים
  • צור קשר
מצפה הכוכבים כנרת
  • ספר לימוד
    • פרק א' – כיצד פועל המדע?
    • פרק ב' – אסטרונומיה קדומה
    • פרק ג' – המהפכה הקופרניקנית
    • פרק ד' – אנרגיה וחומר ביקום
    • פרק ה' – מערכת ארץ-ירח
    • פרק ו' – פלנטות ארציות
    • פרק ז' – פלנטות ענקיות וירחיהן
    • פרק ח' – גופים במרחב הפלנטרי
    • פרק ט' – כיצד נוצרה המערכת הפלנטרית?
    • פרק י' – גלוי קרינה מהחלל
    • פרק י"א – השמש – הכוכב שלנו
    • פרק י"ב – תכונותיהם של כוכבים
    • פרק י"ג – הולדתם ומותם של כוכבים
    • פרק י"ד – שביל החלב
    • פרק ט"ו – גלקסיות
    • פרק ט"ז – היקום המתפשט
    • פרק י"ז – קוסמולוגיה
    • פרק י"ח – החיים בכדור הארץ
    • פרק י"ט – חיים ביקום
  • הדמיות
  • עבודות זעירות
    • מהם מטאוריטים?
    • מה הם כתמי שמש?
    • מה קורה לחלקי השמש כאשר הם מתפרצים מהשמש ומה תוצאת נפילתם?
    • מדוע כוכב הלכת אורנוס מסתחרר בשכיבה על הצד?
    • מדוע צבעו של מאדים אדום?
    • מדוע כוכב הלכת אורנוס מסתחרר בשכיבה על הצד?
    • למה נעלמו המים במאדים?
    • איך כוכב הלכת צדק נוצר, הגיע למערכת השמש והחל להסתובב סביבה במסלול הקבוע?
    • כיצד נוצרו טבעותיו של שבתאי (saturn)?
  • פעילויות תלמידים
    • בית ספר יסודי
    • חטיבת ביניים
    • בית ספר תיכון
  • מצפה כוכבים רובוטי
  • פרויקטים
    • מייזמים שמתקיימים כעת
    • מייזמים שהסתיימו
    • תערוכת טילאות
  • צור קשר
  • ראשי
  • ספר לימוד
  • הדמיות באסטרונומיה
  • עבודות זעירות
  • אסטרוטופ
  • פעילויות תלמידים
  • מצפה כוכבים רובוטי
  • פרויקטים
  • צור קשר
5.26 חקר הירח לאורך ההיסטוריה
ראשי » פרק ה' - מערכת ארץ-ירח » 5.26 חקר הירח לאורך ההיסטוריה

5.26 חקר הירח לאורך ההיסטוריה

מפת הירח של יוהנס הווליוס מתוך ספרו "סלנוגרפיה" (1647) – המפה הראשונה שכללה את אזורי הליברציה.

כל ציוויליזציה חקרה את הירח. הירח הוא לא רק הגוף הבהיר ביותר בשמי הלילה; מקומו ומראהו משתנים במהירות מלילה ללילה באופן צפוי, ולכן קל ומעניין לעקוב אחריו. ואף שהוא נראה רחוק למדי, נראה שיש לו השפעה חזקה ומסתורית על כדור הארץ – הגאות והשפל היומיים. בני האדם בעת העתיקה הביטו בירח כל לילה ולמדו לחזות את המופעים והתנועות שלו, גם אם לא הבינו את הסיבות לתנועות האלה.

לא ידוע מי היה הראשון שהסביר נכון את מופעי הירח. בתקופתו של פיתגורס, במאה ה-6 לפני הספירה, כבר ידעו היוונים הקדמונים, לפי המסורת, שהירח כדורי ושהוא סובב סביב כדור הארץ. היוונים הבינו איך התנועה הזאת גורמת לשינויים החודשיים במראה הירח. למעשה, היו בידיהם אפילו מדידות טובות למדי של גודל הירח ושל מרחקו מכדור הארץ, ביחס לגודל כדור הארץ.

ליקוי ירח, כפי שצולם ב-2014 בקליפורניה.

גם את הליקויים, אף שהם מתרחשים בתדירות נמוכה יותר מהמחזור החודשי, ידעו הקדמונים לחזות. כבר באלף הראשון לפני הספירה חזו תרבויות אחדות, ובראשן הבבלים, את מועדיהם של ליקויי ירח ושמש. גם כאן היו היוונים הקדמונים מהראשונים שהבינו מה מתרחש בליקוי, והם השתמשו בהבנה הזאת כדי ללמוד עוד על העולם הטבעי. בסביבות שנת 270 לפני הספירה מצא אריסטרכוס שיטה מחוכמת למדוד את גודל הירח. אם מניחים שגודל הצל של כדור הארץ דומה לגודל כדור הארץ עצמו (הנחה לא רעה, כי מקור האור – השמש – רחוק כל כך), ומודדים כמה זמן הירח נע בתוך הצל של כדור הארץ בזמן ליקוי ירח, אפשר לחשב את היחס בין הגודל של כדור הארץ לגודל הירח. בשיטה הזאת מצא אריסטרכוס שקוטר הירח הוא כשליש מקוטר כדור הארץ. זה קרוב להפליא לערך המודרני, 0.272 מקוטר כדור הארץ. ברגע שיודעים את גודל הירח ואת גודלו הזוויתי בשמים, אפשר להשתמש בנוסחת הזווית הקטנה כדי לחשב את המרחק מכדור הארץ לירח.

הירח הוא הגוף השמימי היחיד שאפשר לראות בעין את תוויו. מה שאנחנו קוראים לו "האיש שבירח" היה מקור למחלוקת בין המדענים הקדמונים. כמה מהצופים הציעו שהכתמים הם צללים של הרים ועמקים. אבל פירוש הדבר היה שגוף שמימי אינו מושלם, כי אינו כדור חלק. לפי השקפתו של אריסטו, השמים הם מקור כל מה שמושלם. לכן אריסטו ואחרים מבית מדרשו ניסו למצוא הסבר לכתמים שעדיין יאפשר לירח להיות כדור מושלם. ומה אם הירח חלק כל כך שהוא בעצם מחזיר את תוויו של כדור הארץ, כמו מראה ענקית? אבל במקרה כזה התווים על הירח היו משתנים בזמן שהוא נע סביב כדור הארץ, והם אינם משתנים. ההסבר המועדף היה שהבדלים בצפיפות גורמים לירח "להיראות" לא אחיד, אף שהוא כדור מושלם. לבסוף סיפקו הטלסקופים תמונה טובה יותר של הירח. ההרים, העמקים והמכתשים שחשפו הטלסקופים הפכו את הוויכוח הזה למיושן.

הרישומים של גלילאו של הירח, מתוך "שליח הכוכבים" (Sidereus Nuncius), שראה אור במרץ 1610.

למרות המחלוקת המוקדמת על תווי הירח, איש לא צייר אותם בפירוט עד להמצאת הטלסקופ. הראשון שצפה בירח בטלסקופ ותיעד את מה שראה היה תומס הריוט, ב-1609. הוא הקדים את גלילאו בכמה חודשים, אבל לא פרסם את עבודתו, ולכן הרישומים של גלילאו התפרסמו הרבה יותר. אחריהם באו ממפי ירח רבים, ובהם יוהנס הווליוס ב-1647. הוא היה הראשון שהציג את פני הירח כאילו כל התווים מוארים מצד אחד (מצב שאי אפשר לראות בבת אחת, כי הירח כדורי). הוא גם התחיל את המנהג להציג כל חלק של הירח שאפשר לראות מכדור הארץ – שהוא מעט יותר מחצי כדור. הסיבה לכך היא שאי-סדירויות קטנות במסלול הירח (הליברציה) חושפות לכדור הארץ אזורים שונים בזמנים שונים.

ב-1651 פרסם האסטרונום הישועי ג'ובאני בטיסטה ריצ'ולי שיטה לשמות של תווי הירח, שמשמשת אותנו עד היום. את האזורים החלקים והכהים, שיוצרים את "האיש שבירח", כינה – בטעות – "מריה", כלומר ימים. מכאן "ים השלווה" ושמות דומים. רק מאות שנים אחר כך, כשבני אדם הגיעו לירח, למדנו מה באמת מקורם של ה"ימים" האלה.

→ הסעיף הקודם: 5.25 השפעות של כוחות גאות  |  הסעיף הבא: 5.27 פני הירח ←

« הקודם
הבא »
פוסטים אחרונים
  • 7.37 פלנטות ננסיות
  • 7.36 פלוטו כפלנטה ננסית
  • 7.35 גילוי פלוטו
  • 7.34 פלוטו
  • 7.33 טריטון, ירח של נפטון
קטגוריות
  • אור והספקטרום האלקטרומגנטי
  • אנרגית השמש
  • אסטרואידים
  • אסטרוטופ
  • אסטרונומיה במאות 16-17
  • בית ספר יסודי
  • בית ספר תיכון
  • גלקסיות
  • גרמי שמים
  • הדמיות באסטרונומיה
  • הזמנת הרצאות
  • הירח
  • המרכז לחינוך אסטרונומי כנרת
  • הצעות למחקר
  • השמש
  • חטיבת ביניים
  • טלסקופ רובוטי
  • טלסקופים
  • ימי חלל ואסטרונומיה
  • כוכבים כפולים ומשתנים
  • כללי
  • ליקויים
  • מייזמים המתקיימים כעת
  • מייזמים שהסתיימו
  • מערכת השמש
  • מפגשי חובבים
  • מצפה כוכבים רובוטי
  • ספר לימוד
  • עבודות זעירות
  • פלנטה אורנוס
  • פלנטות מחוץ למערכת השמש
  • פלנטות מחוץ למערכת השמש
  • פלנטת מאדים
  • פלנטת נוגה
  • פלנטת נפטון
  • פלנטת צדק
  • פלנטת שבתאי
  • פעילויות לציבור הרחב
  • פעילויות לתלמידים
  • פרויקטים
  • פרק א' – כיצד פועל המדע?
  • פרק ב' – אסטרונומיה תצפיתית
  • פרק ג' – המהפכה הקופרניקנית ותוצאותיה
  • פרק ד' – אנרגיה וחומר ביקום
  • פרק ה' – מערכת ארץ-ירח
  • פרק ו' – פלנטות ארציות
  • פרק ז' – פלנטות ענקיות וירחיהן
  • פרק ח' – גופים במרחב הפלנטרי
  • פרק ט' – היווצרות מערכת פלנטרית
  • פרק ט"ו – גלקסיות
  • פרק ט"ז – היקום המתפשט
  • פרק י' – גלוי קרינה מהחלל
  • פרק י"א – השמש – הכוכב שלנו
  • פרק י"ב – תכונותיהם של כוכבים
  • פרק י"ג – הולדתם ומותם של כוכבים
  • פרק י"ד – שביל החלב
  • פרק י"ז – קוסמולוגיה
  • פרק י"ח – החיים בכדור הארץ
  • פרק י"ט – חיים ביקום
  • קואורדינטות ותנועות
  • קוסמולוגיה
  • שאלות נפוצות
  • תוכנות לניתוח תצלומים
  • תחרות ארצית בצילום אסטרונומי
  • תכונותיהם של כוכבים
  • תמיכה
  • תנועות גרמי שמים
  • תערוכת טילאות
  • תצפיות שמיים
תגובות אחרונות
    ארכיונים
    • נובמבר 2026
    • אוקטובר 2026
    • ספטמבר 2026
    • מאי 2026
    • מרץ 2026
    • נובמבר 2025
    • אוקטובר 2025
    • אוגוסט 2025
    • יולי 2025
    • יוני 2025
    • פברואר 2025
    • נובמבר 2024
    • אוקטובר 2024
    • אוגוסט 2024
    • יולי 2024
    • מאי 2024
    • פברואר 2024
    • ספטמבר 2023
    • אוגוסט 2023
    • אפריל 2023
    • מרץ 2023
    • פברואר 2023
    • ינואר 2023
    • דצמבר 2022
    • נובמבר 2022
    • אוקטובר 2022
    • פברואר 2022
    • דצמבר 2021
    • דצמבר 2020
    • דצמבר 2019
    • אוקטובר 2019
    • ספטמבר 2019
    • אוגוסט 2019
    • יולי 2019
    • יוני 2019
    • מאי 2019
    • אפריל 2019
    • ינואר 2019
    • נובמבר 2018
    • אוקטובר 2018
    • ספטמבר 2018
    • יולי 2018
    • יוני 2018
    • מאי 2018
    • אפריל 2018
    • מרץ 2018
    • פברואר 2018
    • ספטמבר 2017
    • אוגוסט 2017
    • יולי 2017
    • יוני 2017
    • מאי 2017
    • אפריל 2017
    • מרץ 2017
    כלים
    • הרשמה
    • התחבר
    • פיד רשומות
    • פיד תגובות
    • WordPress.org
    תוכן עניינים:
    פרק א'
    • 1.29 קנה מידה בזמן
    • 1.26 תחומי האסטרונומיה
    • 1.24 הדמיות ממוחשבות
    • 1.23 תרבות המדע
    • 1.18 לוגריתמים
    • 1.17 אלגברה
    • 1.16 גאומטריה
    • 1.15 מתמטיקה
    • 1.14 לוגיקה
    • 1.13 דרכים להצגת נתונים
    • 1.11 שגיאות וסטטיסטיקה
    • 1.10 ספרות משמעותיות ורמת הדיוק
    • 1.8 מסה, אורך וזמן
    • 1.5 שגיאות מדידה
    • 1.4 יחידות והשיטה המטרית
    • 1.28 קנה מידה בחלל
    • 1.27 האסטרונומיה כמדע
    • 1.25 מחקר מדעי מודרני
    • 1.22 מערכות ידע
    • 1.21 תיאוריות מדעיות
    • 1.20 חקר מקרה – חיים על מאדים
    • 1.19 בדיקת השערות
    • 1.12 סימון מדעי
    • 1.9 תצפיות ואי-ודאות
    • 1.7 ממדים
    • 1.6 אומדן
    • 1.3 מדידות
    • 1.2 ראיות
    • 1.1 טבע המדע
    פרק ב'

    יש ללחוץ על כפתור העריכה כדי לשנות את הטקסט הזה. לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית קולהע צופעט למרקוח איבן איף, ברומץ כלרשט מיחוצים. קלאצי צש בלי

    מדיניות הפרטיות | כל הזכויות שמורות ל-שיר-שירותי ידע ברשת, אשדות יעקב איחוד © 2022
    Design by Visuali

    כלי נגישות

    גודל טקסט
    הצהרת נגישות
    by Studio Visuali
    logo

    אנחנו משתמשים בעוגיות

    אנו משתמשים בעוגיות כדי לשפר את חוויית הגלישה שלך, לנתח את השימוש באתר ולהתאים עבורך תוכן שיווקי. בלחיצה על "אישור הכל" אתה מאשר את השימוש בעוגיות. באפשרותך לנהל את העדפותיך, לדחות עוגיות שאינן הכרחיות או לקרוא עוד במדיניות הפרטיות שלנו.

    מדיניות פרטיות

    Visuali — Cookie Consent

    עוגיות הכרחיות

    עוגיות אלו נדרשות לתפקוד הבסיסי של האתר ולא ניתן לכבותן.

    עוגיות פונקציונליות

    מאפשרות לאתר לזכור את העדפותיך, כגון שפה או אזור.

    עוגיות אנליטיקה

    עוזרות לנו להבין כיצד המבקרים משתמשים באתר, לשם שיפור השירות.

    עוגיות שיווק

    משמשות להצגת פרסומות רלוונטיות עבורך ולמדידת אפקטיביות קמפיינים.

    גלילה לראש העמוד