
חקר הירח בידי רובוטים ובני אדם, ובמיוחד בתקופת אפולו, העניק לנו את ההצצות הראשונות על פני שטח של עולם זר. התובנות שהתקבלו היו לעיתים קרובות מפתיעות לא פחות משהיו מרתקות. פני הירח מורכבים מבחינה גיאולוגית, והם סביבה מאתגרת לחוקרים, שבוחנים אותם בטיסות מאוישות, במשימות רובוטיות ובחלליות שמקיפות את הירח. היום אוספות משימות רבות, ממדינות בכל העולם, נתונים על פני הירח במצלמות שבוחנות אותו באורכי גל שונים של הספקטרום האלקטרומגנטי. יחד הן מאפשרות לקבוע גם את המרקם של פני הירח וגם את ההרכב הכימי שלהם.

באופן כללי, לפני הירח שני מרכיבים עיקריים: הימות הכהות, שנוצרו בפעילות געשית בתחילת ההיסטוריה של הירח, והרמות הבהירות, שהן הקרום המקורי של הירח. סלעי הימות, כמו רוב הסלעים הבזלתיים, עשירים במגנזיום ובברזל, ואילו הרמות בנויות מפלדספר עשיר בסידן ובאלומיניום. שני סוגי האזורים זרועים במכתשים שיצרו פגיעות של אסטרואידים ושביטים. במשך הזמן, הפגיעות הקטנות ביותר שחקו חלק גדול מפני השטח לאבק דק ולחומר גרגרי שנקרא רגולית. כשהאסטרונאוטים של אפולו יצאו לראשונה לירח, מתכנני המשימה לא ידעו בדיוק למה לצפות. הם לא הכירו את ההרכב והמרקם של הרגולית, והיו שחששו שהאסטרונאוטים ישקעו בה עד הברכיים ולא יוכלו לחקור את פני השטח. התברר שהיא דומה בעקביותה לאבקת טלק, ולהפתעת האסטרונאוטים הם שקעו בה רק סנטימטרים ספורים.
במגוון הנוף הזה מגלים החוקרים מינרלים רבים, שמשקפים את התקררותו והתמצקותו של הירח בראשיתו, את עברו הגעשי, וגם תהליכים אלימים יותר של יצירת מינרלים בפגיעות אסטרואידים ושביטים. למינרלים שעל פני הירח חשיבות רבה לתוכניות להקים על הירח בסיס או מושבה. תהליכים כימיים ואלקטרוכימיים יכולים להפוך את המינרלים האלה לחומרי בנייה, למשל לבנים, וזה קל וזול הרבה יותר מאשר להביא אותם מכדור הארץ. תהליכים אחרים יכולים להפיק מים ממינרלים שמכילים מים, ולפרק אותם לחמצן ולמימן – חומרי הגלם לדלק רקטות ומרכיב עיקרי של אוויר לנשימה. המתיישבים הראשונים על הירח יוכלו "לחיות מהשטח".
→ הסעיף הקודם: 5.26 חקר הירח לאורך ההיסטוריה | הסעיף הבא: 5.28 קרח על הירח ←

