דלג לתוכן הראשי
מצפה הכוכבים כנרת
  • ספר לימוד
    • פרק א' – כיצד פועל המדע?
    • פרק ב' – אסטרונומיה קדומה
    • פרק ג' – המהפכה הקופרניקנית
    • פרק ד' – אנרגיה וחומר ביקום
    • פרק ה' – מערכת ארץ-ירח
    • פרק ו' – פלנטות ארציות
    • פרק ז' – פלנטות ענקיות וירחיהן
    • פרק ח' – גופים במרחב הפלנטרי
    • פרק ט' – כיצד נוצרה המערכת הפלנטרית?
    • פרק י' – גלוי קרינה מהחלל
    • פרק י"א – השמש – הכוכב שלנו
    • פרק י"ב – תכונותיהם של כוכבים
    • פרק י"ג – הולדתם ומותם של כוכבים
    • פרק י"ד – שביל החלב
    • פרק ט"ו – גלקסיות
    • פרק ט"ז – היקום המתפשט
    • פרק י"ז – קוסמולוגיה
    • פרק י"ח – החיים בכדור הארץ
    • פרק י"ט – חיים ביקום
  • הדמיות
  • עבודות זעירות
    • מהם מטאוריטים?
    • מה הם כתמי שמש?
    • מה קורה לחלקי השמש כאשר הם מתפרצים מהשמש ומה תוצאת נפילתם?
    • מדוע כוכב הלכת אורנוס מסתחרר בשכיבה על הצד?
    • מדוע צבעו של מאדים אדום?
    • מדוע כוכב הלכת אורנוס מסתחרר בשכיבה על הצד?
    • למה נעלמו המים במאדים?
    • איך כוכב הלכת צדק נוצר, הגיע למערכת השמש והחל להסתובב סביבה במסלול הקבוע?
    • כיצד נוצרו טבעותיו של שבתאי (saturn)?
  • פעילויות תלמידים
    • בית ספר יסודי
    • חטיבת ביניים
    • בית ספר תיכון
  • מצפה כוכבים רובוטי
  • פרויקטים
    • מייזמים שמתקיימים כעת
    • מייזמים שהסתיימו
    • תערוכת טילאות
  • צור קשר
  • ראשי
  • ספר לימוד
  • הדמיות באסטרונומיה
  • עבודות זעירות
  • אסטרוטופ
  • פעילויות תלמידים
  • מצפה כוכבים רובוטי
  • פרויקטים
  • צור קשר
מצפה הכוכבים כנרת
  • ספר לימוד
    • פרק א' – כיצד פועל המדע?
    • פרק ב' – אסטרונומיה קדומה
    • פרק ג' – המהפכה הקופרניקנית
    • פרק ד' – אנרגיה וחומר ביקום
    • פרק ה' – מערכת ארץ-ירח
    • פרק ו' – פלנטות ארציות
    • פרק ז' – פלנטות ענקיות וירחיהן
    • פרק ח' – גופים במרחב הפלנטרי
    • פרק ט' – כיצד נוצרה המערכת הפלנטרית?
    • פרק י' – גלוי קרינה מהחלל
    • פרק י"א – השמש – הכוכב שלנו
    • פרק י"ב – תכונותיהם של כוכבים
    • פרק י"ג – הולדתם ומותם של כוכבים
    • פרק י"ד – שביל החלב
    • פרק ט"ו – גלקסיות
    • פרק ט"ז – היקום המתפשט
    • פרק י"ז – קוסמולוגיה
    • פרק י"ח – החיים בכדור הארץ
    • פרק י"ט – חיים ביקום
  • הדמיות
  • עבודות זעירות
    • מהם מטאוריטים?
    • מה הם כתמי שמש?
    • מה קורה לחלקי השמש כאשר הם מתפרצים מהשמש ומה תוצאת נפילתם?
    • מדוע כוכב הלכת אורנוס מסתחרר בשכיבה על הצד?
    • מדוע צבעו של מאדים אדום?
    • מדוע כוכב הלכת אורנוס מסתחרר בשכיבה על הצד?
    • למה נעלמו המים במאדים?
    • איך כוכב הלכת צדק נוצר, הגיע למערכת השמש והחל להסתובב סביבה במסלול הקבוע?
    • כיצד נוצרו טבעותיו של שבתאי (saturn)?
  • פעילויות תלמידים
    • בית ספר יסודי
    • חטיבת ביניים
    • בית ספר תיכון
  • מצפה כוכבים רובוטי
  • פרויקטים
    • מייזמים שמתקיימים כעת
    • מייזמים שהסתיימו
    • תערוכת טילאות
  • צור קשר
  • ראשי
  • ספר לימוד
  • הדמיות באסטרונומיה
  • עבודות זעירות
  • אסטרוטופ
  • פעילויות תלמידים
  • מצפה כוכבים רובוטי
  • פרויקטים
  • צור קשר
5.30 בני אדם על הירח
ראשי » פרק ה' - מערכת ארץ-ירח » 5.30 בני אדם על הירח

5.30 בני אדם על הירח

ניל ארמסטרונג (1930–2012), מפקד משימת אפולו 11 של נאס"א, יורד בסולם של רכב הנחיתה הירחי, והופך לאדם הראשון שדרך על פני הירח.

כמעט נשכח, ביותר מחמישים השנים שחלפו מאז שדרכנו על הירח, שלנאס"א הייתה אז תוכנית שאפתנית לחקר הירח, שהייתה אמורה להגיע לשיאה בבסיס על הירח עד 1980. במהלך שש הנחיתות של אפולו התארך הזמן על פני הירח מיום אחד לשלושה ימים, חליפות החלל שודרגו ואפשרו הליכות ירח של עד שבע שעות, ונוסף רכב חשמלי. ב-1968, כשנאס"א התכוננה לטיסה המאוישת הראשונה של אפולו, היא הקימה צוות עבודה שיבחן את רעיון התחנה על הירח. אחרי שלוש משימות סקר לאתרי נחיתה שונים, הייתה נאס"א שולחת שש משימות או יותר לאתר אחד, כהכנה לבסיס קבע. הצוות פתח את הדוח שלו בקביעה שמצפה מדעי בין-לאומי על הירח, עם שנים-עשר אסטרונאוטים, צריך להיות יעד מרכזי של הסוכנות.

הדמיה של אמן של מושבה אפשרית על הירח. קילומטרים ספורים מאתר הנחיתה של אפולו 17, בעמק טאורוס–ליטרו, מתקן כרייה מפיק חמצן מהקרקע הגעשית העשירה במשאבים שבמזרח ים הבהירות (Mare Serenitatis). כאן מתאר איש שיווק את התכולה הגבוהה של ברזל, אלומיניום, מגנזיום וטיטניום בשאריות העיבוד, שאפשר להשתמש בהן כחומר גלם למפעל לייצור מתכות על הירח. התמונה הוכנה עבור נאס"א בידי פט רולינגס (SAIC).

האפשרות שהצוות המליץ עליה הייתה לפתח ציוד חדש, שישמש גרעין לבסיס עתידי. רכב מטען ירחי חדש, עם שלב נחיתה בלי שלב המראה, היה מוריד לפני הירח כ-3,200 ק"ג. הפריט הכבד ביותר במטען היה מחסה במשקל של כטון, שיכול לאכלס שני אנשים במשך שבועיים. הוא היה מוריד גם שני תרמילי סילון אישיים מרשימים לתנועה על פני השטח, ורכב ירח שאפשר לנהוג בו בידי אסטרונאוט או בשלט רחוק ממרכז הבקרה ביוסטון. המטען היה כולל גם תנור שמש לניסויים בהפקת חומרים שימושיים מהקרקע, טלסקופ בקוטר 30 ס"מ, חבילת ניסויים במדעי החיים וציוד מעבדה נוסף. לפי הערכת צוות היועצים של נאס"א, ההכנות לבסיס על הירח היו מוסיפות מיליארד דולר לעלות המתוכננת של תוכנית אפולו.

זה היה רעיון נהדר, אבל הוא התנפץ אל סלע המציאות הפוליטית. התקציב של נאס"א הגיע לשיאו ב-1965, בעיצומו של פיתוח הנחיתות על הירח: 5.25 מיליארד דולר, 5% מהתקציב הפדרלי. הנשיא לינדון ג'ונסון תמך בנאס"א בתוקף, אבל עלות מלחמת וייטנאם זינקה ל-25 מיליארד דולר ב-1967, והקונגרס חיפש דרכים לקצץ. אחרי ההתלהבות מהצעד ההיסטורי של ניל ארמסטרונג, התעניינות הציבור דעכה, והתקציב של נאס"א ירד בחדות. אבל עכשיו הגלגל מתהפך סוף-סוף: תוכנית ארטמיס של נאס"א מתכננת נחיתות מאוישות על הירח – החזרה הראשונה של בני אדם לחקר הירח מאז אפולו.

מבנה מתנפח לבסיס על הירח. במסגרת מחקרים רבים על משלחות אפשריות לירח נבחנו רעיונות רבים למגורים ולעבודה על הלוויין הטבעי של כדור הארץ. ההדמיה משקפת הערכה ומחקר שנעשו במרכז החלל ג'ונסון של נאס"א. מבנה מתנפח בקוטר 16 מטרים כמו זה שבתמונה יכול לספק את צורכיהם של שנים-עשר אסטרונאוטים שחיים ועובדים על פני הירח. בתמונה: אסטרונאוטים מתעמלים, מרכז הפעלה של הבסיס, רכב ירח עם תא בלחץ אוויר, חדר נקי קטן, מעבדה מאובזרת למדעי החיים, רכב נחיתה, עבודה גיאולוגית, גינות הידרופוניות, חדר אוכל, חדרי מגורים פרטיים לצוות, התקנים לניקוי אבק לעבודה על פני הירח ותא מעבר (מנעול אוויר).

ב-2009 פרסם המרכז ללימודים אסטרטגיים ובין-לאומיים (CSIS) הערכה של עלות בסיס על הירח. ההערכה הניחה שתהיה רקטה כבדה, ומכיוון שלפחות שלוש מדינות צפויות להחזיק ביכולת כזאת, זו הנחה סבירה למדי. עלויות הפיתוח הוערכו ב-35 מיליארד דולר – זול בהרבה מ-130 מיליארד הדולר שעלתה תחנת החלל הבין-לאומית, ואם מפזרים אותן על פני עשור, לא יותר מעלות הטיסות של מעבורת החלל. עלויות ההפעלה של הבסיס הוערכו ב-7.4 מיליארד דולר בשנה. מחצית מעלויות ההפעלה נובעות מההנחה שלא יהיו משאבים מקומיים, ולכן יהיה צורך לשלוח מכדור הארץ לירח ארבעה טונות של אספקה לכל אדם בשנה. הצרכים הבסיסיים של כל אסטרונאוט ביום (בהנחה שהמים ממוחזרים ביעילות) הם 2.5 ליטרים (2.5 ק"ג) של מים לשתייה ולהכנת מזון, 0.8 ק"ג של חמצן ו-1.8 ק"ג של מזון מיובש. הצורך המרכזי האחר הוא אנרגיה, בצורת אנרגיית שמש.

ברור שבסיס על הירח יהיה בר-השגה יותר אם יוכל להיות עצמאי ככל האפשר. הירח נחשב תמיד לסלע עקר, צחיח ומופגז במטאוריטים, ולכן התעוררה התרגשות רבה כשחלליות במסלול סביבו שלחו באמצע שנות ה-90 ראיות לקיום מים. נראה שבכמה מכתשים, כמו המכתש שקלטון, יש כמויות גדולות של מימן, שעשויות להצביע על קרח מים. ב-2010 מצא מכשיר מכ"ם של נאס"א על הלוויין ההודי צ'נדראיאן-1 קרח באזורים המוצלים תמיד של מכתשים סמוך לקוטב הצפוני של הירח. בעקבות זאת העריכו החוקרים שיש בירח 600 מיליון טונות של קרח, בשכבות כמעט טהורות בעובי של כמה מטרים. המרכיב החיוני השני לבסיס על הירח הוא חמצן לנשימה. קרקע הירח, הרגולית, מכילה 40 עד 45 אחוזים חמצן לפי מסה; בכימיה פשוטה למדי אפשר לחמם אותה ל-2,500 קלווין בעזרת אנרגיית שמש ולשחרר את החמצן מהמינרלים, כך שמכל קילוגרם קרקע יתקבלו 100 גרם של חמצן לנשימה. אפשר גם לפרק מים לחמצן ולמימן, המרכיבים העיקריים של דלק רקטות.

אפילו את החומר לבניית מגורים אפשר לייצר במקום. קרקע הירח היא תערובת ייחודית של צורן (סיליקה) ושל מינרלים המכילים ברזל, שאפשר להתיך בעזרת מיקרוגל לחומר מוצק דמוי זכוכית. טכנולוגיה פשוטה למדי יכולה להפוך את הקרקע ללבנים קרמיות קשות. סוכנות החלל האירופית מפתחת מדפסת תלת-ממדית שיכולה ליצור לבני קיר בקצב של שלושה מטרים בשעה – מהר מספיק כדי לבנות מבנה מגורים שלם בתוך שבוע. עלות הבסיס על הירח קטנה בהרבה אם אפשר לייצר במקום אוויר, מים וחומרי בנייה. כל הטכנולוגיות שדרושות לכך כבר הודגמו במעבדה.

מיקום, מיקום, מיקום. הוא חשוב בבחירת בסיס על הירח בדיוק כמו בקניית בית. המקומות הטובים ביותר הם הרים גבוהים על שפות של מכתשים גדולים ליד הקטבים. הם קרובים למרבצי קרח מים גדולים, אבל גבוהים מספיק כדי להיות "פסגות של אור נצחי", שהשמש מאירה אותן כמעט תמיד, ולכן יש בהן גישה לאנרגיית שמש כל הזמן. בקווי רוחב נמוכים יצטרכו המתיישבים להתמודד עם שינויי טמפרטורה קיצוניים, ועם הלילה הירחי, שנמשך 354 שעות. אבל הם יוכלו להשתמש באחת המנהרות שנוצרו מזמן, כשלבה בזלתית זרמה על הירח. רוחבן של מנהרות הלבה האלה יכול להגיע ל-300 מטר. בבורות של הירח, שחלקם פתחים של מנהרות לבה, הטמפרטורה בצל יציבה, כ-17°C, והם מספקים גם הגנה מפני קרניים קוסמיות ומטאוריטים. כפי שאפשר לראות, ההערכות בעבר על מועד הקמת בסיס על הירח היו אופטימיות מאוד, ולכן כדאי להתייחס גם להערכות של היום בספקנות. הסינים, בשיתוף עם רוסיה, מכוונים את השלב הראשון של תחנת המחקר הבין-לאומית שלהם על הירח לסביבות 2035. ארטמיס 2, המשימה המאוישת הראשונה של נאס"א סביב הירח מאז אפולו, הקיפה את הירח בהצלחה באפריל 2026. תוכניות "מחנה הבסיס של ארטמיס" של נאס"א, בשיתוף עם אירופה, נדחו בעקבות עיכובים בתוכנית לשנות ה-30 של המאה.

→ הסעיף הקודם: 5.29 מוצא הירח  |  הסעיף הבא: 6.1 מדוע ללמוד על פלנטות? ←

« הקודם
פוסטים אחרונים
  • 7.37 פלנטות ננסיות
  • 7.36 פלוטו כפלנטה ננסית
  • 7.35 גילוי פלוטו
  • 7.34 פלוטו
  • 7.33 טריטון, ירח של נפטון
קטגוריות
  • אור והספקטרום האלקטרומגנטי
  • אנרגית השמש
  • אסטרואידים
  • אסטרוטופ
  • אסטרונומיה במאות 16-17
  • בית ספר יסודי
  • בית ספר תיכון
  • גלקסיות
  • גרמי שמים
  • הדמיות באסטרונומיה
  • הזמנת הרצאות
  • הירח
  • המרכז לחינוך אסטרונומי כנרת
  • הצעות למחקר
  • השמש
  • חטיבת ביניים
  • טלסקופ רובוטי
  • טלסקופים
  • ימי חלל ואסטרונומיה
  • כוכבים כפולים ומשתנים
  • כללי
  • ליקויים
  • מייזמים המתקיימים כעת
  • מייזמים שהסתיימו
  • מערכת השמש
  • מפגשי חובבים
  • מצפה כוכבים רובוטי
  • ספר לימוד
  • עבודות זעירות
  • פלנטה אורנוס
  • פלנטות מחוץ למערכת השמש
  • פלנטות מחוץ למערכת השמש
  • פלנטת מאדים
  • פלנטת נוגה
  • פלנטת נפטון
  • פלנטת צדק
  • פלנטת שבתאי
  • פעילויות לציבור הרחב
  • פעילויות לתלמידים
  • פרויקטים
  • פרק א' – כיצד פועל המדע?
  • פרק ב' – אסטרונומיה תצפיתית
  • פרק ג' – המהפכה הקופרניקנית ותוצאותיה
  • פרק ד' – אנרגיה וחומר ביקום
  • פרק ה' – מערכת ארץ-ירח
  • פרק ו' – פלנטות ארציות
  • פרק ז' – פלנטות ענקיות וירחיהן
  • פרק ח' – גופים במרחב הפלנטרי
  • פרק ט' – היווצרות מערכת פלנטרית
  • פרק ט"ו – גלקסיות
  • פרק ט"ז – היקום המתפשט
  • פרק י' – גלוי קרינה מהחלל
  • פרק י"א – השמש – הכוכב שלנו
  • פרק י"ב – תכונותיהם של כוכבים
  • פרק י"ג – הולדתם ומותם של כוכבים
  • פרק י"ד – שביל החלב
  • פרק י"ז – קוסמולוגיה
  • פרק י"ח – החיים בכדור הארץ
  • פרק י"ט – חיים ביקום
  • קואורדינטות ותנועות
  • קוסמולוגיה
  • שאלות נפוצות
  • תוכנות לניתוח תצלומים
  • תחרות ארצית בצילום אסטרונומי
  • תכונותיהם של כוכבים
  • תמיכה
  • תנועות גרמי שמים
  • תערוכת טילאות
  • תצפיות שמיים
תגובות אחרונות
    ארכיונים
    • נובמבר 2026
    • אוקטובר 2026
    • ספטמבר 2026
    • מאי 2026
    • מרץ 2026
    • נובמבר 2025
    • אוקטובר 2025
    • אוגוסט 2025
    • יולי 2025
    • יוני 2025
    • פברואר 2025
    • נובמבר 2024
    • אוקטובר 2024
    • אוגוסט 2024
    • יולי 2024
    • מאי 2024
    • פברואר 2024
    • ספטמבר 2023
    • אוגוסט 2023
    • אפריל 2023
    • מרץ 2023
    • פברואר 2023
    • ינואר 2023
    • דצמבר 2022
    • נובמבר 2022
    • אוקטובר 2022
    • פברואר 2022
    • דצמבר 2021
    • דצמבר 2020
    • דצמבר 2019
    • אוקטובר 2019
    • ספטמבר 2019
    • אוגוסט 2019
    • יולי 2019
    • יוני 2019
    • מאי 2019
    • אפריל 2019
    • ינואר 2019
    • נובמבר 2018
    • אוקטובר 2018
    • ספטמבר 2018
    • יולי 2018
    • יוני 2018
    • מאי 2018
    • אפריל 2018
    • מרץ 2018
    • פברואר 2018
    • ספטמבר 2017
    • אוגוסט 2017
    • יולי 2017
    • יוני 2017
    • מאי 2017
    • אפריל 2017
    • מרץ 2017
    כלים
    • הרשמה
    • התחבר
    • פיד רשומות
    • פיד תגובות
    • WordPress.org
    תוכן עניינים:
    פרק א'
    • 1.29 קנה מידה בזמן
    • 1.26 תחומי האסטרונומיה
    • 1.24 הדמיות ממוחשבות
    • 1.23 תרבות המדע
    • 1.18 לוגריתמים
    • 1.17 אלגברה
    • 1.16 גאומטריה
    • 1.15 מתמטיקה
    • 1.14 לוגיקה
    • 1.13 דרכים להצגת נתונים
    • 1.11 שגיאות וסטטיסטיקה
    • 1.10 ספרות משמעותיות ורמת הדיוק
    • 1.8 מסה, אורך וזמן
    • 1.5 שגיאות מדידה
    • 1.4 יחידות והשיטה המטרית
    • 1.28 קנה מידה בחלל
    • 1.27 האסטרונומיה כמדע
    • 1.25 מחקר מדעי מודרני
    • 1.22 מערכות ידע
    • 1.21 תיאוריות מדעיות
    • 1.20 חקר מקרה – חיים על מאדים
    • 1.19 בדיקת השערות
    • 1.12 סימון מדעי
    • 1.9 תצפיות ואי-ודאות
    • 1.7 ממדים
    • 1.6 אומדן
    • 1.3 מדידות
    • 1.2 ראיות
    • 1.1 טבע המדע
    פרק ב'

    יש ללחוץ על כפתור העריכה כדי לשנות את הטקסט הזה. לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית קולהע צופעט למרקוח איבן איף, ברומץ כלרשט מיחוצים. קלאצי צש בלי

    מדיניות הפרטיות | כל הזכויות שמורות ל-שיר-שירותי ידע ברשת, אשדות יעקב איחוד © 2022
    Design by Visuali

    כלי נגישות

    גודל טקסט
    הצהרת נגישות
    by Studio Visuali
    logo

    אנחנו משתמשים בעוגיות

    אנו משתמשים בעוגיות כדי לשפר את חוויית הגלישה שלך, לנתח את השימוש באתר ולהתאים עבורך תוכן שיווקי. בלחיצה על "אישור הכל" אתה מאשר את השימוש בעוגיות. באפשרותך לנהל את העדפותיך, לדחות עוגיות שאינן הכרחיות או לקרוא עוד במדיניות הפרטיות שלנו.

    מדיניות פרטיות

    Visuali — Cookie Consent

    עוגיות הכרחיות

    עוגיות אלו נדרשות לתפקוד הבסיסי של האתר ולא ניתן לכבותן.

    עוגיות פונקציונליות

    מאפשרות לאתר לזכור את העדפותיך, כגון שפה או אזור.

    עוגיות אנליטיקה

    עוזרות לנו להבין כיצד המבקרים משתמשים באתר, לשם שיפור השירות.

    עוגיות שיווק

    משמשות להצגת פרסומות רלוונטיות עבורך ולמדידת אפקטיביות קמפיינים.

    גלילה לראש העמוד