דלג לתוכן הראשי
מצפה הכוכבים כנרת
  • ספר לימוד
    • פרק א' – כיצד פועל המדע?
    • פרק ב' – אסטרונומיה קדומה
    • פרק ג' – המהפכה הקופרניקנית
    • פרק ד' – אנרגיה וחומר ביקום
    • פרק ה' – מערכת ארץ-ירח
    • פרק ו' – פלנטות ארציות
    • פרק ז' – פלנטות ענקיות וירחיהן
    • פרק ח' – גופים במרחב הפלנטרי
    • פרק ט' – כיצד נוצרה המערכת הפלנטרית?
    • פרק י' – גלוי קרינה מהחלל
    • פרק י"א – השמש – הכוכב שלנו
    • פרק י"ב – תכונותיהם של כוכבים
    • פרק י"ג – הולדתם ומותם של כוכבים
    • פרק י"ד – שביל החלב
    • פרק ט"ו – גלקסיות
    • פרק ט"ז – היקום המתפשט
    • פרק י"ז – קוסמולוגיה
    • פרק י"ח – החיים בכדור הארץ
    • פרק י"ט – חיים ביקום
  • הדמיות
  • עבודות זעירות
    • מהם מטאוריטים?
    • מה הם כתמי שמש?
    • מה קורה לחלקי השמש כאשר הם מתפרצים מהשמש ומה תוצאת נפילתם?
    • מדוע כוכב הלכת אורנוס מסתחרר בשכיבה על הצד?
    • מדוע צבעו של מאדים אדום?
    • מדוע כוכב הלכת אורנוס מסתחרר בשכיבה על הצד?
    • למה נעלמו המים במאדים?
    • איך כוכב הלכת צדק נוצר, הגיע למערכת השמש והחל להסתובב סביבה במסלול הקבוע?
    • כיצד נוצרו טבעותיו של שבתאי (saturn)?
  • פעילויות תלמידים
    • בית ספר יסודי
    • חטיבת ביניים
    • בית ספר תיכון
  • מצפה כוכבים רובוטי
  • פרויקטים
    • מייזמים שמתקיימים כעת
    • מייזמים שהסתיימו
    • תערוכת טילאות
  • צור קשר
  • ראשי
  • ספר לימוד
  • הדמיות באסטרונומיה
  • עבודות זעירות
  • אסטרוטופ
  • פעילויות תלמידים
  • מצפה כוכבים רובוטי
  • פרויקטים
  • צור קשר
מצפה הכוכבים כנרת
  • ספר לימוד
    • פרק א' – כיצד פועל המדע?
    • פרק ב' – אסטרונומיה קדומה
    • פרק ג' – המהפכה הקופרניקנית
    • פרק ד' – אנרגיה וחומר ביקום
    • פרק ה' – מערכת ארץ-ירח
    • פרק ו' – פלנטות ארציות
    • פרק ז' – פלנטות ענקיות וירחיהן
    • פרק ח' – גופים במרחב הפלנטרי
    • פרק ט' – כיצד נוצרה המערכת הפלנטרית?
    • פרק י' – גלוי קרינה מהחלל
    • פרק י"א – השמש – הכוכב שלנו
    • פרק י"ב – תכונותיהם של כוכבים
    • פרק י"ג – הולדתם ומותם של כוכבים
    • פרק י"ד – שביל החלב
    • פרק ט"ו – גלקסיות
    • פרק ט"ז – היקום המתפשט
    • פרק י"ז – קוסמולוגיה
    • פרק י"ח – החיים בכדור הארץ
    • פרק י"ט – חיים ביקום
  • הדמיות
  • עבודות זעירות
    • מהם מטאוריטים?
    • מה הם כתמי שמש?
    • מה קורה לחלקי השמש כאשר הם מתפרצים מהשמש ומה תוצאת נפילתם?
    • מדוע כוכב הלכת אורנוס מסתחרר בשכיבה על הצד?
    • מדוע צבעו של מאדים אדום?
    • מדוע כוכב הלכת אורנוס מסתחרר בשכיבה על הצד?
    • למה נעלמו המים במאדים?
    • איך כוכב הלכת צדק נוצר, הגיע למערכת השמש והחל להסתובב סביבה במסלול הקבוע?
    • כיצד נוצרו טבעותיו של שבתאי (saturn)?
  • פעילויות תלמידים
    • בית ספר יסודי
    • חטיבת ביניים
    • בית ספר תיכון
  • מצפה כוכבים רובוטי
  • פרויקטים
    • מייזמים שמתקיימים כעת
    • מייזמים שהסתיימו
    • תערוכת טילאות
  • צור קשר
  • ראשי
  • ספר לימוד
  • הדמיות באסטרונומיה
  • עבודות זעירות
  • אסטרוטופ
  • פעילויות תלמידים
  • מצפה כוכבים רובוטי
  • פרויקטים
  • צור קשר
5.29 מוצא הירח
ראשי » פרק ה' - מערכת ארץ-ירח » 5.29 מוצא הירח

5.29 מוצא הירח

הירח של כדור הארץ.

מאין בא הירח? זו אחת השאלות שהטרידו ילדים ומבוגרים לאורך כל ההיסטוריה. מיתוסים עתיקים הסבירו את היווצרות הירח בסיפורים מגוונים מאוד: אישה שהוגלתה לשמים, ביצה של ציפור, צפרדע ו"ארנב שבירח". הסיפורים האלה עדיין מעניינים מבחינה תרבותית, אבל הם תפלים ומשעממים לעומת התשובות האפשריות שחשף המדע. המיתוסים הקדומים היו צריכים להסביר רק את העובדה הפשוטה שיש ירח, ואילו התאוריות המודרניות צריכות להסביר גם פרטים נוספים. הדגימות ממשימות אפולו ומהמשימות הסובייטיות, יחד עם תצפיות מכדור הארץ, הראו את העובדות האלה:

הצד הרחוק של הירח, כפי שצילמה החללית קלמנטיין.
  • הירח כולו דל בברזל בהשוואה לכדור הארץ.
  • הירח עשוי מחומר הדומה למעטפת של כדור הארץ.
  • פני הירח דלים במים ובחומרים נדיפים אחרים בהשוואה לכדור הארץ.
  • גופים גדולים מאוד פגעו בירח בתחילת ההיסטוריה שלו.
  • גופים גדולים מאוד פגעו גם בכדור הארץ, אף שהשחיקה והתהפוכות הגיאולוגיות מסתירות את הראיות לכך.
  • היחסים בין האיזוטופים השונים של החמצן בסלעי הירח (למשל חמצן-16 וחמצן-18) זהים בדיוק לאלה שבמינרלים של כדור הארץ, ושונים מאלה שבחלקים אחרים של מערכת השמש.
תרשים של פנים הירח.

על סמך העובדות האלה, ועל סמך ההבנה שמערכת השמש הקדומה עברה תקופה אלימה של הפגזות כבדות, הצטמצמה רשימת התאוריות האפשריות לכמה הצעות:

  • ביקוע סיבובי: ג'ורג' דרווין, בנו של צ'ארלס דרווין, הציע ב-1878 שהירח "ניתז" מכדור הארץ הקדום, שהסתובב במהירות, ושהירח יצא ממה שהוא היום האוקיינוס השקט. התאוריה הזאת כבר אינה נחשבת אפשרית, כי היום ידוע שאגן האוקיינוס צעיר בהרבה מהירח. המודל גם אינו מסביר את התנע הזוויתי הנוכחי של מערכת כדור הארץ–ירח.
  • הצטברות כפולה: הירח נוצר מ"שאריות" של החומר שממנו נוצר כדור הארץ, ושני הגופים נוצרו זה לצד זה. התאוריה הזאת אינה מסבירה מדוע הרכב החומרים הנדיפים בכדור הארץ ובירח שונה כל כך.
  • לכידה: הירח נוצר במסלול דומה לזה של כדור הארץ, והכבידה של כדור הארץ לכדה אותו למסלול יציב. גם התאוריה הזאת אינה מתאימה לגמרי לנתונים: אילו כדור הארץ והירח נוצרו בנפרד, היינו מצפים שיחסי האיזוטופים של החמצן בהם יהיו שונים. קשה גם לבנות לה מודל, כי ייתכן שנדרש גוף שלישי כדי להסביר את הלכידה.
  • פגיעת ענק: הירח נוצר בהתנגשות קטסטרופלית בין גוף גדול (בגודל מאדים) לבין כדור הארץ הקדום, כ-50 מיליון שנה אחרי תחילת היווצרות מערכת השמש.

המודל של פגיעת הענק הוא המקובל ביותר היום. כדי להבין אותו לעומק, נתחיל מהרעיון שהפלנטות במערכת השמש נוצרו מהתנגשויות ומהתלכדויות של גופים קטנים רבים לגופים גדולים יותר. רבים מהגופים האלה היו חמים ואף מותכים בחלקם, בגלל חום ההתנגשויות ובגלל התפרקות של יסודות רדיואקטיביים קצרי חיים. כשהם התנגשו, הם נצמדו זה לזה בהשפעת הכבידה, כמו גושי בצק. במשך הזמן, חלקיקים שהתחילו כגרגרי אבק וחצץ גדלו לאב-פלנטות.

המדענים סבורים שגוף בגודל של מאדים התנגש בכדור הארץ בשלב מאוחר של היווצרותו. מודלים ממוחשבים של האירוע הבהירו את פרטי התהליך. פגיעת הענק התרחשה אחרי שהברזל בכל אחד משני הגופים כבר שקע ויצר ליבה במרכזו. הגוף הפוגע הקטן יותר והמעטפת של כדור הארץ התפרקו לגמרי, אבל ליבת כדור הארץ נשארה כמעט בלי שינוי. הברזל של ליבת הגוף הפוגע שקע דרך האב-פלנטה המותכת והצטרף לברזל שבליבת כדור הארץ. החומר הקל יותר מהמעטפת של כדור הארץ ומהמעטפת של הגוף הפוגע התערבב והותז לנחיל של חומר סביב כדור הארץ. שם נוצרה טבעת של חומר, שלבסוף התלכדה ויצרה את הירח.

ההשערה הזאת מתאימה יפה לעובדות הידועות, אבל היא טובה רק כמו הנתונים. אם בתצפיות עתידיות יתגלו עובדות חדשות, ייתכן שהיא תצטרף לקטגוריה של "הסברים היסטוריים", כמו מודל "ביצת הציפור" מהעבר. אבל בינתיים זו התאוריה המובילה, והיא מסבירה היטב את מיעוט הברזל בירח (כי כל הברזל הגיע לליבת כדור הארץ) ואת הדמיון בין הרכב הירח להרכב המעטפת של כדור הארץ (כי הירח נוצר למעשה מהשברים של מעטפת כדור הארץ). תרחיש הפגיעה מסביר גם את מיעוט המים בירח: הפגיעה חיממה את השברים לטמפרטורה גבוהה כל כך, שחומרים נדיפים כמו אדי מים ברחו לחלל. כדור הארץ, בזכות הכבידה החזקה יותר שלו, שמר על הגזים האלה. איזוטופי החמצן בכדור הארץ ובירח זהים, כי חלק גדול מהשברים בא מכדור הארץ עצמו, וכי הגוף הפוגע נוצר כנראה בערך באותו מרחק מהשמש.

ההשערה על מוצא קטסטרופלי של הירח מעוררת שאלה מתבקשת: היכן הצלקת של הפגיעה העצומה הזאת בכדור הארץ? התשובה היא שהפגיעה התרחשה בשלב מוקדם כל כך בהיסטוריה של כדור הארץ, שהפלנטה עוד לא התמצקה לגמרי. הסלע המותך למחצה שעל פני כדור הארץ זרם בהשפעת הכבידה ומילא כל מכתש גדול. אחר כך באו יותר מארבעה מיליארד שנים של פעילות גיאולוגית, שמחקו כל שריד שנותר.

הוויכוח על מוצא הירח מדגים את דרך פעולתו של המדע. תמיד היו כמה דרכים להסביר מערכת נתונים מסוימת, והמדענים ממשיכים לעבוד על הבעיה עד שהם מוצאים פתרון שמתאים לכל העובדות. במקרה הזה, כמה מדענים הציעו שהירח נוצר בנפרד, ושהכבידה של כדור הארץ הגדול יותר לכדה אותו בעדינות. התאוריה הזאת לא רק בלתי סבירה מבחינה דינמית; היא גם אינה מסבירה את ההרכב של כדור הארץ ושל הירח היטב כמו ההשערה על מוצא קטסטרופלי, ולכן היא נדחתה במידה רבה כבלתי אפשרית.

המדע אינו יכול לספק תשובה לכל שאלה על העבר הרחוק. התיעוד ההיסטורי חלקי, והראיות מקוטעות. גם אם יש לנו רעיונות טובים וסבירים מאוד על אירועים קדומים – מות הדינוזאורים, היווצרות הירח – ייתכן שלעולם לא נהיה בטוחים לגמרי. רוב ההתקדמות במדע מבוססת על ראיות, כמו רשימת העובדות שלמעלה. גילוי הפרשנות הנכונה של העובדות האלה הוא חלק ממה שהופך את המדע למרגש. אבל המדע מתקדם גם בעזרת שיטות מחקר חדשות.

→ הסעיף הקודם: 5.28 קרח על הירח  |  הסעיף הבא: 5.30 בני אדם על הירח ←

« הקודם
הבא »
פוסטים אחרונים
  • 7.37 פלנטות ננסיות
  • 7.36 פלוטו כפלנטה ננסית
  • 7.35 גילוי פלוטו
  • 7.34 פלוטו
  • 7.33 טריטון, ירח של נפטון
קטגוריות
  • אור והספקטרום האלקטרומגנטי
  • אנרגית השמש
  • אסטרואידים
  • אסטרוטופ
  • אסטרונומיה במאות 16-17
  • בית ספר יסודי
  • בית ספר תיכון
  • גלקסיות
  • גרמי שמים
  • הדמיות באסטרונומיה
  • הזמנת הרצאות
  • הירח
  • המרכז לחינוך אסטרונומי כנרת
  • הצעות למחקר
  • השמש
  • חטיבת ביניים
  • טלסקופ רובוטי
  • טלסקופים
  • ימי חלל ואסטרונומיה
  • כוכבים כפולים ומשתנים
  • כללי
  • ליקויים
  • מייזמים המתקיימים כעת
  • מייזמים שהסתיימו
  • מערכת השמש
  • מפגשי חובבים
  • מצפה כוכבים רובוטי
  • ספר לימוד
  • עבודות זעירות
  • פלנטה אורנוס
  • פלנטות מחוץ למערכת השמש
  • פלנטות מחוץ למערכת השמש
  • פלנטת מאדים
  • פלנטת נוגה
  • פלנטת נפטון
  • פלנטת צדק
  • פלנטת שבתאי
  • פעילויות לציבור הרחב
  • פעילויות לתלמידים
  • פרויקטים
  • פרק א' – כיצד פועל המדע?
  • פרק ב' – אסטרונומיה תצפיתית
  • פרק ג' – המהפכה הקופרניקנית ותוצאותיה
  • פרק ד' – אנרגיה וחומר ביקום
  • פרק ה' – מערכת ארץ-ירח
  • פרק ו' – פלנטות ארציות
  • פרק ז' – פלנטות ענקיות וירחיהן
  • פרק ח' – גופים במרחב הפלנטרי
  • פרק ט' – היווצרות מערכת פלנטרית
  • פרק ט"ו – גלקסיות
  • פרק ט"ז – היקום המתפשט
  • פרק י' – גלוי קרינה מהחלל
  • פרק י"א – השמש – הכוכב שלנו
  • פרק י"ב – תכונותיהם של כוכבים
  • פרק י"ג – הולדתם ומותם של כוכבים
  • פרק י"ד – שביל החלב
  • פרק י"ז – קוסמולוגיה
  • פרק י"ח – החיים בכדור הארץ
  • פרק י"ט – חיים ביקום
  • קואורדינטות ותנועות
  • קוסמולוגיה
  • שאלות נפוצות
  • תוכנות לניתוח תצלומים
  • תחרות ארצית בצילום אסטרונומי
  • תכונותיהם של כוכבים
  • תמיכה
  • תנועות גרמי שמים
  • תערוכת טילאות
  • תצפיות שמיים
תגובות אחרונות
    ארכיונים
    • נובמבר 2026
    • אוקטובר 2026
    • ספטמבר 2026
    • מאי 2026
    • מרץ 2026
    • נובמבר 2025
    • אוקטובר 2025
    • אוגוסט 2025
    • יולי 2025
    • יוני 2025
    • פברואר 2025
    • נובמבר 2024
    • אוקטובר 2024
    • אוגוסט 2024
    • יולי 2024
    • מאי 2024
    • פברואר 2024
    • ספטמבר 2023
    • אוגוסט 2023
    • אפריל 2023
    • מרץ 2023
    • פברואר 2023
    • ינואר 2023
    • דצמבר 2022
    • נובמבר 2022
    • אוקטובר 2022
    • פברואר 2022
    • דצמבר 2021
    • דצמבר 2020
    • דצמבר 2019
    • אוקטובר 2019
    • ספטמבר 2019
    • אוגוסט 2019
    • יולי 2019
    • יוני 2019
    • מאי 2019
    • אפריל 2019
    • ינואר 2019
    • נובמבר 2018
    • אוקטובר 2018
    • ספטמבר 2018
    • יולי 2018
    • יוני 2018
    • מאי 2018
    • אפריל 2018
    • מרץ 2018
    • פברואר 2018
    • ספטמבר 2017
    • אוגוסט 2017
    • יולי 2017
    • יוני 2017
    • מאי 2017
    • אפריל 2017
    • מרץ 2017
    כלים
    • הרשמה
    • התחבר
    • פיד רשומות
    • פיד תגובות
    • WordPress.org
    תוכן עניינים:
    פרק א'
    • 1.29 קנה מידה בזמן
    • 1.26 תחומי האסטרונומיה
    • 1.24 הדמיות ממוחשבות
    • 1.23 תרבות המדע
    • 1.18 לוגריתמים
    • 1.17 אלגברה
    • 1.16 גאומטריה
    • 1.15 מתמטיקה
    • 1.14 לוגיקה
    • 1.13 דרכים להצגת נתונים
    • 1.11 שגיאות וסטטיסטיקה
    • 1.10 ספרות משמעותיות ורמת הדיוק
    • 1.8 מסה, אורך וזמן
    • 1.5 שגיאות מדידה
    • 1.4 יחידות והשיטה המטרית
    • 1.28 קנה מידה בחלל
    • 1.27 האסטרונומיה כמדע
    • 1.25 מחקר מדעי מודרני
    • 1.22 מערכות ידע
    • 1.21 תיאוריות מדעיות
    • 1.20 חקר מקרה – חיים על מאדים
    • 1.19 בדיקת השערות
    • 1.12 סימון מדעי
    • 1.9 תצפיות ואי-ודאות
    • 1.7 ממדים
    • 1.6 אומדן
    • 1.3 מדידות
    • 1.2 ראיות
    • 1.1 טבע המדע
    פרק ב'

    יש ללחוץ על כפתור העריכה כדי לשנות את הטקסט הזה. לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית קולהע צופעט למרקוח איבן איף, ברומץ כלרשט מיחוצים. קלאצי צש בלי

    מדיניות הפרטיות | כל הזכויות שמורות ל-שיר-שירותי ידע ברשת, אשדות יעקב איחוד © 2022
    Design by Visuali

    כלי נגישות

    גודל טקסט
    הצהרת נגישות
    by Studio Visuali
    logo

    אנחנו משתמשים בעוגיות

    אנו משתמשים בעוגיות כדי לשפר את חוויית הגלישה שלך, לנתח את השימוש באתר ולהתאים עבורך תוכן שיווקי. בלחיצה על "אישור הכל" אתה מאשר את השימוש בעוגיות. באפשרותך לנהל את העדפותיך, לדחות עוגיות שאינן הכרחיות או לקרוא עוד במדיניות הפרטיות שלנו.

    מדיניות פרטיות

    Visuali — Cookie Consent

    עוגיות הכרחיות

    עוגיות אלו נדרשות לתפקוד הבסיסי של האתר ולא ניתן לכבותן.

    עוגיות פונקציונליות

    מאפשרות לאתר לזכור את העדפותיך, כגון שפה או אזור.

    עוגיות אנליטיקה

    עוזרות לנו להבין כיצד המבקרים משתמשים באתר, לשם שיפור השירות.

    עוגיות שיווק

    משמשות להצגת פרסומות רלוונטיות עבורך ולמדידת אפקטיביות קמפיינים.

    גלילה לראש העמוד