דלג לתוכן הראשי
מצפה הכוכבים כנרת
  • ספר לימוד
    • פרק א' – כיצד פועל המדע?
    • פרק ב' – אסטרונומיה קדומה
    • פרק ג' – המהפכה הקופרניקנית
    • פרק ד' – אנרגיה וחומר ביקום
    • פרק ה' – מערכת ארץ-ירח
    • פרק ו' – פלנטות ארציות
    • פרק ז' – פלנטות ענקיות וירחיהן
    • פרק ח' – גופים במרחב הפלנטרי
    • פרק ט' – כיצד נוצרה המערכת הפלנטרית?
    • פרק י' – גלוי קרינה מהחלל
    • פרק י"א – השמש – הכוכב שלנו
    • פרק י"ב – תכונותיהם של כוכבים
    • פרק י"ג – הולדתם ומותם של כוכבים
    • פרק י"ד – שביל החלב
    • פרק ט"ו – גלקסיות
    • פרק ט"ז – היקום המתפשט
    • פרק י"ז – קוסמולוגיה
    • פרק י"ח – החיים בכדור הארץ
    • פרק י"ט – חיים ביקום
  • הדמיות
  • עבודות זעירות
    • מהם מטאוריטים?
    • מה הם כתמי שמש?
    • מה קורה לחלקי השמש כאשר הם מתפרצים מהשמש ומה תוצאת נפילתם?
    • מדוע כוכב הלכת אורנוס מסתחרר בשכיבה על הצד?
    • מדוע צבעו של מאדים אדום?
    • מדוע כוכב הלכת אורנוס מסתחרר בשכיבה על הצד?
    • למה נעלמו המים במאדים?
    • איך כוכב הלכת צדק נוצר, הגיע למערכת השמש והחל להסתובב סביבה במסלול הקבוע?
    • כיצד נוצרו טבעותיו של שבתאי (saturn)?
  • פעילויות תלמידים
    • בית ספר יסודי
    • חטיבת ביניים
    • בית ספר תיכון
  • מצפה כוכבים רובוטי
  • פרויקטים
    • מייזמים שמתקיימים כעת
    • מייזמים שהסתיימו
    • תערוכת טילאות
  • צור קשר
  • ראשי
  • ספר לימוד
  • הדמיות באסטרונומיה
  • עבודות זעירות
  • אסטרוטופ
  • פעילויות תלמידים
  • מצפה כוכבים רובוטי
  • פרויקטים
  • צור קשר
מצפה הכוכבים כנרת
  • ספר לימוד
    • פרק א' – כיצד פועל המדע?
    • פרק ב' – אסטרונומיה קדומה
    • פרק ג' – המהפכה הקופרניקנית
    • פרק ד' – אנרגיה וחומר ביקום
    • פרק ה' – מערכת ארץ-ירח
    • פרק ו' – פלנטות ארציות
    • פרק ז' – פלנטות ענקיות וירחיהן
    • פרק ח' – גופים במרחב הפלנטרי
    • פרק ט' – כיצד נוצרה המערכת הפלנטרית?
    • פרק י' – גלוי קרינה מהחלל
    • פרק י"א – השמש – הכוכב שלנו
    • פרק י"ב – תכונותיהם של כוכבים
    • פרק י"ג – הולדתם ומותם של כוכבים
    • פרק י"ד – שביל החלב
    • פרק ט"ו – גלקסיות
    • פרק ט"ז – היקום המתפשט
    • פרק י"ז – קוסמולוגיה
    • פרק י"ח – החיים בכדור הארץ
    • פרק י"ט – חיים ביקום
  • הדמיות
  • עבודות זעירות
    • מהם מטאוריטים?
    • מה הם כתמי שמש?
    • מה קורה לחלקי השמש כאשר הם מתפרצים מהשמש ומה תוצאת נפילתם?
    • מדוע כוכב הלכת אורנוס מסתחרר בשכיבה על הצד?
    • מדוע צבעו של מאדים אדום?
    • מדוע כוכב הלכת אורנוס מסתחרר בשכיבה על הצד?
    • למה נעלמו המים במאדים?
    • איך כוכב הלכת צדק נוצר, הגיע למערכת השמש והחל להסתובב סביבה במסלול הקבוע?
    • כיצד נוצרו טבעותיו של שבתאי (saturn)?
  • פעילויות תלמידים
    • בית ספר יסודי
    • חטיבת ביניים
    • בית ספר תיכון
  • מצפה כוכבים רובוטי
  • פרויקטים
    • מייזמים שמתקיימים כעת
    • מייזמים שהסתיימו
    • תערוכת טילאות
  • צור קשר
  • ראשי
  • ספר לימוד
  • הדמיות באסטרונומיה
  • עבודות זעירות
  • אסטרוטופ
  • פעילויות תלמידים
  • מצפה כוכבים רובוטי
  • פרויקטים
  • צור קשר
7.13 תהודה והרמוניות
ראשי » פרק ז' - פלנטות ענקיות וירחיהן » 7.13 תהודה והרמוניות

7.13 תהודה והרמוניות

הטבעות D, C, B, A ו-F של שבתאי (משמאל לימין) מהצד הלא מואר שלהן, בפסיפס בצבעים טבעיים של תצלומי המצלמה הטלסקופית של קאסיני, 9 במאי 2007.
באדיבות NASA/JPL/Space Science Institute

מדוע יש למערכות הטבעות של הפלנטות הענקיות מבנים מרהיבים כל כך? אפשר היה לצפות שחומר שמקיף פלנטה ייראה כמו דיסקה חלקה ואחידה. במקום זאת אנחנו רואים דגם מורכב של טבעות מעגליות זו בתוך זו, ברוחב ובאטימות משתנים מאוד, ולפעמים גם מרווחים. ככל שמסתכלים מקרוב יותר על הטבעות של שבתאי, המבנה שלהן נראה מורכב יותר. מה גורם למורכבות הזו? אולי תופתעו לגלות שהתשובה קשורה לאופן שבו גיטרה מפיקה צליל עשיר ומלא!

לכל עצם יש תדירות טבעית של רטט או תנודה – בין שזה כוכב, פלנטה, גשר, כוס יין או מיתר של גיטרה. ניקח מיתר כדוגמה, כי הצליל שנוצר מהרטט שלו מוכר לכולנו. מיתר אחד שרוטט יכול להרעיד מיתר אחר באותה תדירות (זה קורה גם בפעמונים). התופעה הזו נקראת תהודה (רזוננס).

דחיפה של מישהו בנדנדה היא דוגמה מוכרת לתהודה. לנדנדה עם אדם עליה, שהיא מטוטלת, יש תדירות תנודה טבעית – תדירות התהודה שלה – והיא "מתנגדת" לדחיפות בקצב מהיר או איטי יותר.

סביר שאתם מכירים תהודה, אם התנדנדתם פעם בנדנדה בגן השעשועים. אם דוחפים את הנדנדה ברגעים אקראיים, התנודות שלה לא גדלות, כי הדחיפות נוטות לבטל זו את זו. אבל אם דוחפים בדיוק במרווח הזמן שמתאים לזמן המחזור הטבעי של הנדנדה, היא עולה גבוה יותר ויותר. מאותה סיבה חיילים מפסיקים לצעוד בקצב אחיד כשהם חוצים גשר: הקצב של הצעידה שלהם עלול להתאים לתדירות הטבעית של הגשר, להכניס אותו לתנודות חזקות ואף להרוס אותו. לרוב המתקנים המכניים יש תדירות תהודה טבעית. אולי יש מהירות סיבוב של המנוע שבה המכונית שלכם רועדת, או מהירות של הגלגלים שבה ההגה רועד?

למיתר יש למעשה הרבה אופני רטט. מלבד התדירות היסודית f, הוא יכול לרטוט גם במספר גדול יותר של מחזורים בשנייה, כלומר בתדירויות גבוהות יותר. התדירויות האלה, ההרמוניות, הן כפולות שלמות של התדירות היסודית: f, 2f, 3f, 4f וכן הלאה.

תדירות הרמונית = n f

כאשר n הוא מספר שלם. זמן המחזור P של רטט (בשניות) הוא פשוט ההופכי של התדירות (מספר התנודות בשנייה), ולכן:

זמן מחזור הרמוני = P / n

אוקטבות על חמשה כפולה, עם שמות התווים בשיטות הכתיבה המקובלות.

בסולם המוזיקלי, אם התדירות היסודית היא דו האמצעי, 2f הוא אוקטבה מעליו, 3f הוא קווינטה נוספת מעל האוקטבה, ו-4f הוא שתי אוקטבות מעל דו האמצעי.

הנפשה של התהודות המסלוליות בין שלושה מהירחים של צדק: על כל הקפה של גנימד, אירופה מקיפה פעמיים ואיו ארבע פעמים.

הרעיון של הרמוניות תקף גם למסלולים! אבל התהודות בין מסלולים נובעות מכבידה, ולא מגלי קול. נניח שירח מקיף פלנטה מחוץ למערכת הטבעות שלה, ושתדירות ההקפה שלו היא f. לפי חוקי קפלר, חלקיקי הטבעת נעים מהר יותר מהירח, כי הם מקיפים את הפלנטה ברדיוס קטן יותר. יש מקום אחד במערכת הטבעות שבו תדירות ההקפה גדולה בדיוק פי שניים מזו של הירח: 2f. ברדיוס הזה, חלקיק טבעת חולף ליד הירח פעם בשתי הקפות, ובכל פעם הכבידה של הירח מזיזה אותו מעט ממקומו. כל משיכה כזו זעירה, אבל ההשפעה מצטברת. במשך הקפות רבות החלקיקים מתרחקים מהרדיוס הזה. החלקיקים הם כמו הנדנדה: הם נדחפים בדיוק בקצב הנכון, ה"תנופה" שלהם גדלה, ומסלוליהם משתנים. כך נוצר מרווח.

אותו דבר קורה כשתדירות ההקפה של חלקיק גדולה פי שלושה מזו של הירח, או פי ארבעה, או פי כל מספר שלם אחר. לכן התהודה המסלולית אמורה ליצור מרווחים בכל מקום שבו תדירות ההקפה של החלקיקים גדולה פי 2, פי 3 או פי 4 (או יותר) מזו של הירח. ובאותה משמעות: מרווח נוצר במקום שבו זמן ההקפה של החלקיקים הוא ½, ⅓ או ¼ (או פחות) מזמן ההקפה של הירח.

מימאס, ירח של שבתאי, בתצלום של קאסיני. כמה מבנים בטבעות של שבתאי קשורים לתהודות עם מימאס.
באדיבות NASA/JPL/Space Science Institute

כמה מבנים בטבעות של שבתאי קשורים לתהודות עם מימאס. מימאס הוא שמפנה את החומר ממרווח קאסיני, המרווח שבין שתי הטבעות הרחבות ביותר של שבתאי, טבעת A וטבעת B. החלקיקים במרווח הויגנס, בשוליים הפנימיים של מרווח קאסיני, נמצאים בתהודה של 2:1 עם מימאס: הם מקיפים את שבתאי פעמיים בכל הקפה של מימאס. המשיכות החוזרות של מימאס, תמיד באותו כיוון במרחב, מכריחות את החלקיקים לעבור למסלולים חדשים מחוץ למרווח. הגבול שבין טבעת C לטבעת B נמצא קרוב לתהודה של 3:1 עם מימאס.

הירח הגדול הראשון שמעבר לטבעות של שבתאי הוא מימאס, במרחק של כ-185,000 קילומטרים משבתאי. החוק השלישי של קפלר קושר את זמן ההקפה לחצי הציר הארוך של המסלול: P2 ∝ a3. מכאן ש-a ∝ P2/3. בהרמוניה גבוהה יותר זמן ההקפה הוא P / n, והמרחק קטן כך:

a ∝ (P / n)2/3

לכן בהרמוניה n = 2, המרחק שבו תהודה כבידתית מפנה את המסלול הוא (1/2)2/3 = 0.63 ממרחק הירח, כלומר כ-117,000 קילומטרים. זה בדיוק הרדיוס של השוליים הפנימיים של המרווח הגדול ביותר בטבעות של שבתאי, מרווח קאסיני. ג'ובאני קאסיני גילה את המרווח הזה, שבין טבעת A לטבעת B, ב-1675. ההרמוניה הבאה, n = 3, נמצאת כ-89,000 קילומטרים משבתאי – קרוב לגבול שבין טבעת B לטבעת C, שנמצא כ-92,000 קילומטרים משבתאי. תהודות כאלה אותרו בכל מערכות הטבעות. התהודות שבהן היחס (זמן ההקפה של החלקיק / זמן ההקפה של הירח) הוא ½, ⅓ או ¼ הן רק קבוצה אחת של הרמוניות. תהודות נוצרות בכל פעם שהיחס הזה שווה ליחס בין מספרים שלמים, כמו ⅔, 3/7 או 4/9. כמו שהמספר הרב של ההרמוניות יוצר את העושר של צלילי המוזיקה, המספר הרב של התהודות יוצר את המורכבות העשירה של מערכות הטבעות.

לפני יותר מאלפיים שנה האמין פיתגורס שהיקום נשלט ביחסים פשוטים בין מספרים. הוא אף העלה רעיון של "הרמוניה של הספרות" – מוזיקה שמימית, שמשקפת את ההרמוניות שמפיק מיתר פרוט. הרעיונות האלה השפיעו מאוד על קפלר. גם שייקספיר רמז לפיתגורס, ב"הסוחר מוונציה":

"שבי, ג'סיקה. ראי איך רצפת השמיים
משובצת בצפיפות בטסים של זהב טהור.
אין ולו הקטן שבכדורים שאת רואה
שאינו שר בתנועתו כמו מלאך.
הרמוניה כזו שוכנת בנשמות בנות האלמוות,
אבל כל עוד הלבוש הבוצי הזה, שסופו להירקב,
עוטף אותה בגסות, איננו יכולים לשמוע אותה."

הפלנטות, הירחים והטבעות אינם משמיעים קולות, וקול אינו יכול לעבור בריק של החלל. ובכל זאת, ההרמוניות השמימיות שפיתגורס וקפלר חיפשו קיימות – בריקוד של הכבידה.

→ הסעיף הקודם: 7.12 גבול רוש  |  הסעיף הבא: 7.14 כוחות גאות במערכת השמש ←

« הקודם
הבא »
פוסטים אחרונים
  • 7.37 פלנטות ננסיות
  • 7.36 פלוטו כפלנטה ננסית
  • 7.35 גילוי פלוטו
  • 7.34 פלוטו
  • 7.33 טריטון, ירח של נפטון
קטגוריות
  • אור והספקטרום האלקטרומגנטי
  • אנרגית השמש
  • אסטרואידים
  • אסטרוטופ
  • אסטרונומיה במאות 16-17
  • בית ספר יסודי
  • בית ספר תיכון
  • גלקסיות
  • גרמי שמים
  • הדמיות באסטרונומיה
  • הזמנת הרצאות
  • הירח
  • המרכז לחינוך אסטרונומי כנרת
  • הצעות למחקר
  • השמש
  • חטיבת ביניים
  • טלסקופ רובוטי
  • טלסקופים
  • ימי חלל ואסטרונומיה
  • כוכבים כפולים ומשתנים
  • כללי
  • ליקויים
  • מייזמים המתקיימים כעת
  • מייזמים שהסתיימו
  • מערכת השמש
  • מפגשי חובבים
  • מצפה כוכבים רובוטי
  • ספר לימוד
  • עבודות זעירות
  • פלנטה אורנוס
  • פלנטות מחוץ למערכת השמש
  • פלנטות מחוץ למערכת השמש
  • פלנטת מאדים
  • פלנטת נוגה
  • פלנטת נפטון
  • פלנטת צדק
  • פלנטת שבתאי
  • פעילויות לציבור הרחב
  • פעילויות לתלמידים
  • פרויקטים
  • פרק א' – כיצד פועל המדע?
  • פרק ב' – אסטרונומיה תצפיתית
  • פרק ג' – המהפכה הקופרניקנית ותוצאותיה
  • פרק ד' – אנרגיה וחומר ביקום
  • פרק ה' – מערכת ארץ-ירח
  • פרק ו' – פלנטות ארציות
  • פרק ז' – פלנטות ענקיות וירחיהן
  • פרק ח' – גופים במרחב הפלנטרי
  • פרק ט' – היווצרות מערכת פלנטרית
  • פרק ט"ו – גלקסיות
  • פרק ט"ז – היקום המתפשט
  • פרק י' – גלוי קרינה מהחלל
  • פרק י"א – השמש – הכוכב שלנו
  • פרק י"ב – תכונותיהם של כוכבים
  • פרק י"ג – הולדתם ומותם של כוכבים
  • פרק י"ד – שביל החלב
  • פרק י"ז – קוסמולוגיה
  • פרק י"ח – החיים בכדור הארץ
  • פרק י"ט – חיים ביקום
  • קואורדינטות ותנועות
  • קוסמולוגיה
  • שאלות נפוצות
  • תוכנות לניתוח תצלומים
  • תחרות ארצית בצילום אסטרונומי
  • תכונותיהם של כוכבים
  • תמיכה
  • תנועות גרמי שמים
  • תערוכת טילאות
  • תצפיות שמיים
תגובות אחרונות
    ארכיונים
    • נובמבר 2026
    • אוקטובר 2026
    • ספטמבר 2026
    • מאי 2026
    • מרץ 2026
    • נובמבר 2025
    • אוקטובר 2025
    • אוגוסט 2025
    • יולי 2025
    • יוני 2025
    • פברואר 2025
    • נובמבר 2024
    • אוקטובר 2024
    • אוגוסט 2024
    • יולי 2024
    • מאי 2024
    • פברואר 2024
    • ספטמבר 2023
    • אוגוסט 2023
    • אפריל 2023
    • מרץ 2023
    • פברואר 2023
    • ינואר 2023
    • דצמבר 2022
    • נובמבר 2022
    • אוקטובר 2022
    • פברואר 2022
    • דצמבר 2021
    • דצמבר 2020
    • דצמבר 2019
    • אוקטובר 2019
    • ספטמבר 2019
    • אוגוסט 2019
    • יולי 2019
    • יוני 2019
    • מאי 2019
    • אפריל 2019
    • ינואר 2019
    • נובמבר 2018
    • אוקטובר 2018
    • ספטמבר 2018
    • יולי 2018
    • יוני 2018
    • מאי 2018
    • אפריל 2018
    • מרץ 2018
    • פברואר 2018
    • ספטמבר 2017
    • אוגוסט 2017
    • יולי 2017
    • יוני 2017
    • מאי 2017
    • אפריל 2017
    • מרץ 2017
    כלים
    • הרשמה
    • התחבר
    • פיד רשומות
    • פיד תגובות
    • WordPress.org
    תוכן עניינים:
    פרק א'
    • 1.29 קנה מידה בזמן
    • 1.26 תחומי האסטרונומיה
    • 1.24 הדמיות ממוחשבות
    • 1.23 תרבות המדע
    • 1.18 לוגריתמים
    • 1.17 אלגברה
    • 1.16 גאומטריה
    • 1.15 מתמטיקה
    • 1.14 לוגיקה
    • 1.13 דרכים להצגת נתונים
    • 1.11 שגיאות וסטטיסטיקה
    • 1.10 ספרות משמעותיות ורמת הדיוק
    • 1.8 מסה, אורך וזמן
    • 1.5 שגיאות מדידה
    • 1.4 יחידות והשיטה המטרית
    • 1.28 קנה מידה בחלל
    • 1.27 האסטרונומיה כמדע
    • 1.25 מחקר מדעי מודרני
    • 1.22 מערכות ידע
    • 1.21 תיאוריות מדעיות
    • 1.20 חקר מקרה – חיים על מאדים
    • 1.19 בדיקת השערות
    • 1.12 סימון מדעי
    • 1.9 תצפיות ואי-ודאות
    • 1.7 ממדים
    • 1.6 אומדן
    • 1.3 מדידות
    • 1.2 ראיות
    • 1.1 טבע המדע
    פרק ב'

    יש ללחוץ על כפתור העריכה כדי לשנות את הטקסט הזה. לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית קולהע צופעט למרקוח איבן איף, ברומץ כלרשט מיחוצים. קלאצי צש בלי

    מדיניות הפרטיות | כל הזכויות שמורות ל-שיר-שירותי ידע ברשת, אשדות יעקב איחוד © 2022
    Design by Visuali

    כלי נגישות

    גודל טקסט
    הצהרת נגישות
    by Studio Visuali
    logo

    אנחנו משתמשים בעוגיות

    אנו משתמשים בעוגיות כדי לשפר את חוויית הגלישה שלך, לנתח את השימוש באתר ולהתאים עבורך תוכן שיווקי. בלחיצה על "אישור הכל" אתה מאשר את השימוש בעוגיות. באפשרותך לנהל את העדפותיך, לדחות עוגיות שאינן הכרחיות או לקרוא עוד במדיניות הפרטיות שלנו.

    מדיניות פרטיות

    Visuali — Cookie Consent

    עוגיות הכרחיות

    עוגיות אלו נדרשות לתפקוד הבסיסי של האתר ולא ניתן לכבותן.

    עוגיות פונקציונליות

    מאפשרות לאתר לזכור את העדפותיך, כגון שפה או אזור.

    עוגיות אנליטיקה

    עוזרות לנו להבין כיצד המבקרים משתמשים באתר, לשם שיפור השירות.

    עוגיות שיווק

    משמשות להצגת פרסומות רלוונטיות עבורך ולמדידת אפקטיביות קמפיינים.

    גלילה לראש העמוד