דלג לתוכן הראשי
מצפה הכוכבים כנרת
  • ספר לימוד
    • פרק א' – כיצד פועל המדע?
    • פרק ב' – אסטרונומיה קדומה
    • פרק ג' – המהפכה הקופרניקנית
    • פרק ד' – אנרגיה וחומר ביקום
    • פרק ה' – מערכת ארץ-ירח
    • פרק ו' – פלנטות ארציות
    • פרק ז' – פלנטות ענקיות וירחיהן
    • פרק ח' – גופים במרחב הפלנטרי
    • פרק ט' – כיצד נוצרה המערכת הפלנטרית?
    • פרק י' – גלוי קרינה מהחלל
    • פרק י"א – השמש – הכוכב שלנו
    • פרק י"ב – תכונותיהם של כוכבים
    • פרק י"ג – הולדתם ומותם של כוכבים
    • פרק י"ד – שביל החלב
    • פרק ט"ו – גלקסיות
    • פרק ט"ז – היקום המתפשט
    • פרק י"ז – קוסמולוגיה
    • פרק י"ח – החיים בכדור הארץ
    • פרק י"ט – חיים ביקום
  • הדמיות
  • עבודות זעירות
    • מהם מטאוריטים?
    • מה הם כתמי שמש?
    • מה קורה לחלקי השמש כאשר הם מתפרצים מהשמש ומה תוצאת נפילתם?
    • מדוע כוכב הלכת אורנוס מסתחרר בשכיבה על הצד?
    • מדוע צבעו של מאדים אדום?
    • מדוע כוכב הלכת אורנוס מסתחרר בשכיבה על הצד?
    • למה נעלמו המים במאדים?
    • איך כוכב הלכת צדק נוצר, הגיע למערכת השמש והחל להסתובב סביבה במסלול הקבוע?
    • כיצד נוצרו טבעותיו של שבתאי (saturn)?
  • פעילויות תלמידים
    • בית ספר יסודי
    • חטיבת ביניים
    • בית ספר תיכון
  • מצפה כוכבים רובוטי
  • פרויקטים
    • מייזמים שמתקיימים כעת
    • מייזמים שהסתיימו
    • תערוכת טילאות
  • צור קשר
  • ראשי
  • ספר לימוד
  • הדמיות באסטרונומיה
  • עבודות זעירות
  • אסטרוטופ
  • פעילויות תלמידים
  • מצפה כוכבים רובוטי
  • פרויקטים
  • צור קשר
מצפה הכוכבים כנרת
  • ספר לימוד
    • פרק א' – כיצד פועל המדע?
    • פרק ב' – אסטרונומיה קדומה
    • פרק ג' – המהפכה הקופרניקנית
    • פרק ד' – אנרגיה וחומר ביקום
    • פרק ה' – מערכת ארץ-ירח
    • פרק ו' – פלנטות ארציות
    • פרק ז' – פלנטות ענקיות וירחיהן
    • פרק ח' – גופים במרחב הפלנטרי
    • פרק ט' – כיצד נוצרה המערכת הפלנטרית?
    • פרק י' – גלוי קרינה מהחלל
    • פרק י"א – השמש – הכוכב שלנו
    • פרק י"ב – תכונותיהם של כוכבים
    • פרק י"ג – הולדתם ומותם של כוכבים
    • פרק י"ד – שביל החלב
    • פרק ט"ו – גלקסיות
    • פרק ט"ז – היקום המתפשט
    • פרק י"ז – קוסמולוגיה
    • פרק י"ח – החיים בכדור הארץ
    • פרק י"ט – חיים ביקום
  • הדמיות
  • עבודות זעירות
    • מהם מטאוריטים?
    • מה הם כתמי שמש?
    • מה קורה לחלקי השמש כאשר הם מתפרצים מהשמש ומה תוצאת נפילתם?
    • מדוע כוכב הלכת אורנוס מסתחרר בשכיבה על הצד?
    • מדוע צבעו של מאדים אדום?
    • מדוע כוכב הלכת אורנוס מסתחרר בשכיבה על הצד?
    • למה נעלמו המים במאדים?
    • איך כוכב הלכת צדק נוצר, הגיע למערכת השמש והחל להסתובב סביבה במסלול הקבוע?
    • כיצד נוצרו טבעותיו של שבתאי (saturn)?
  • פעילויות תלמידים
    • בית ספר יסודי
    • חטיבת ביניים
    • בית ספר תיכון
  • מצפה כוכבים רובוטי
  • פרויקטים
    • מייזמים שמתקיימים כעת
    • מייזמים שהסתיימו
    • תערוכת טילאות
  • צור קשר
  • ראשי
  • ספר לימוד
  • הדמיות באסטרונומיה
  • עבודות זעירות
  • אסטרוטופ
  • פעילויות תלמידים
  • מצפה כוכבים רובוטי
  • פרויקטים
  • צור קשר
18.29 עץ החיים
ראשי » פרק י"ח - החיים בכדור הארץ » 18.29 עץ החיים

18.29 עץ החיים

המגוון של החיים בכדור הארץ רחב להפליא. מיצורים מיקרוסקופיים שמשגשגים בתנאים דומים לחומצת מצבר רותחת ועד יצורים עדינים כמו פרפרים – נראה שאין גבול לדמיון של הטבע. אבל עם הגיוון הזה באה המשימה המאתגרת של מיון היצורים בפלנטה, שמספרם כמעט גדול מכדי לספור.

עמוד השער והעמוד שמולו במהדורת ג'ון מארי מ-1859 של "מוצא המינים" מאת צ'ארלס דרווין.

לפני שנות ה-70 מיינו את יושבי כדור הארץ לפי מיון טבעי, שנשען רק על תיעוד המאובנים ועל המורפולוגיה – הצורה והמבנה של היצור. שיטת המיון הראשונה חילקה את כל יצורי כדור הארץ לשתי קטגוריות: צמחים ובעלי חיים. אחרי שצ'ארלס דרווין פרסם ב-1859 את "מוצא המינים", שבו הציג את מודל הברירה הטבעית המקובל היום, חוקרים ניסו לבנות תיאור מפורט ומדויק יותר של יחסי הקרבה בין היצורים בכדור הארץ. ב-1866 ערער ארנסט הקל באופן רשמי על "עץ החיים" שהיה מקובל אז, שהיו בו רק שני ענפים: צמחים ובעלי חיים. באותה תקופה התוודעו החוקרים יותר ויותר לפרוטיסטים – מיקרואורגניזמים חד-תאיים – שלא התאימו היטב לאף אחת משתי קטגוריות החיים. על סמך התצפית הזאת הכריז הקל שבעץ החיים צריכים להיות שלושה ענפים, ולא שניים.

מבט היסטורי על עץ החיים: הצמחים, הפרוטיסטים ובעלי החיים.

אף שהקל, ואחריו מדענים אחרים, המשיכו להוסיף ענפים לעץ החיים ולגוון אותו, ההבחנות העיקריות בין הענפים התבססו על תכונות פיזיות של היצורים, ולא על יחסי קרבה גנטיים של ממש. בשנות ה-70 כבר היו בעץ החיים חמישה ענפים עיקריים, שנקראו ממלכות: בעלי חיים, צמחים, פטריות, פרוטיסטים ומונרה (יצורים חד-תאיים בלי גרעין). מיון חמש הממלכות זכה לפופולריות מהירה, והוא נלמד בהרחבה עד היום, אבל מיקרוביולוגים טענו שיש צורך במיון אחר, שמבוסס על הבנה מולקולרית ומבנית של התאים. כבר יותר ממאה שנה טוענים מיקרוביולוגים שהחלוקה העיקרית של החיים צריכה להיות בין חיידקים לאאוקריוטים, ורק אחריה בין צמחים לבעלי חיים. כתוצאה מכך מקובלת גם שיטת מיון של שתי ממלכות: פרוקריוטים ואאוקריוטים.

עץ פילוגנטי אוניברסלי מפושט, שנבנה על סמך מידע מהמאגר Interactive Tree of Life.

שתי תגליות שינו מאוד את הדרך שבה אנחנו מגדירים את עץ החיים המודרני. בשנות ה-60 הציגו לינוס פאולינג ואמיל צוקרקנדל שיטה חדשה לבחינת יצורים, פילוגניה מולקולרית: בחינת אבני הבניין המולקולריות של החיים (כמו גנים וחלבונים) כדי לקבוע את יחסי הקרבה הגנטיים בפועל בין יצורים. בעקבות מחקר מהסוג הזה הודיעו קרל ווז וג'ורג' פוקס ב-1977 על גילוי הארכיבקטריות – יצורים חד-תאיים שאינם דומים לחיידקים יותר משהם דומים לאאוקריוטים. הגילוי הזה ערער את מיון שתי הממלכות, פרוקריוטים מול אאוקריוטים. ברמת התא, הארכיבקטריות (שנקראות היום בדרך כלל ארכאים) דומות לפרוקריוטים אחרים: אין בהן אברונים עטופי קרום, וה-DNA שלהן מעגלי ולא קווי. אבל ברמה הגנטית, הארכאים אינם דומים לפרוקריוטים האחרים יותר משהם דומים לאאוקריוטים. ב-1990 הציעו קרל ווז ועמיתיו באופן רשמי עץ חיים בנוי מחדש. בעץ המודרני הזה יש שלוש מערכות (domains) שעומדות מעל כל הממלכות הקודמות: ארכאים, חיידקים ואאוקריוטים. מחקר חדש יותר, מ-2015, הראה שהתאים האאוקריוטיים צמחו מתוך מערכת הארכאים.

כמו שעץ החיים השתנה במאות השנים האחרונות, אפשר לצפות שימשיך להשתנות ככל שתתרחב ההבנה שלנו לגבי יחסי הקרבה הגנטיים בין יצורים. מדענים מפענחים היום את הרצף של גנומים שלמים של יצורים ומגלים יחסי קרבה שאיש לא צפה. מה שהתחיל כניסיון להמחיש את יחסי הקרבה בין היצורים החיים בכדור הארץ, כפי שתוארו בתורת הברירה הטבעית והאבולוציה של דרווין, הואר – וגם הסתבך – בזכות המדע המודרני. אף ששיטות פענוח הרצפים המולקולריים מאפשרות לנו למלא את ענפי עץ החיים, אנחנו עדיין רחוקים מהיכולת להתחקות אחר הענפים האלה עד לשורש הקדמון של כל החיים בכדור הארץ.

מה מסבך את החיפוש אחר האב הקדמון המשותף האחרון של החיים בכדור הארץ? לפי הידע הבסיסי שלנו על תורשה, לכל פרט יש חומר גנטי שהוא מעביר לצאצאיו. לפעמים, בתהליך הזה, נוצרות בחומר הגנטי של הפרט מוטציות, שיכולות גם הן לעבור הלאה. כך או כך, הרעיון העיקרי הוא שהחומר הגנטי עובר מהורה לצאצא, מלמעלה למטה, בקו ישר. אילו זה היה המנגנון היחיד להעברת גנים, היה הגיוני להניח שלעץ החיים יש מערכת נקייה של גזעים וענפים שאפשר להתחקות אחריהם, וכך לקבוע בקלות אב קדמון משותף לחיים בכדור הארץ. אבל זה אינו המנגנון היחיד. תהליך אחר, העברת גנים צידית או אופקית, השפיע עמוקות על התפתחות החיים והאבולוציה שלהם. בתהליך הזה חומר גנטי עובר בין מינים, ולא מהורה לצאצא. אילו היינו מציירים זאת בעץ של ממש, היינו יכולים לדמיין שני ענפים של גזעים רחוקים, שפתאום צומח ביניהם ענף שמחבר אותם. העברת הגנים האופקית מסבכת מאוד את בניית עץ חיים אוניברסלי. אבל במאמצים לבנות את העץ הזה נלמד עוד ועוד על ראשית החיים ועל התפתחותם בפלנטה שלנו, ואולי נוכל להרחיב את הידע הזה לפלנטות או לירחים אחרים.

→ הסעיף הקודם: 18.28 ברירה טבעית  |  הסעיף הבא: 18.30 אבולוציה ותבונה ←

« הקודם
הבא »
פוסטים אחרונים
  • 7.37 פלנטות ננסיות
  • 7.36 פלוטו כפלנטה ננסית
  • 7.35 גילוי פלוטו
  • 7.34 פלוטו
  • 7.33 טריטון, ירח של נפטון
קטגוריות
  • אור והספקטרום האלקטרומגנטי
  • אנרגית השמש
  • אסטרואידים
  • אסטרוטופ
  • אסטרונומיה במאות 16-17
  • בית ספר יסודי
  • בית ספר תיכון
  • גלקסיות
  • גרמי שמים
  • הדמיות באסטרונומיה
  • הזמנת הרצאות
  • הירח
  • המרכז לחינוך אסטרונומי כנרת
  • הצעות למחקר
  • השמש
  • חטיבת ביניים
  • טלסקופ רובוטי
  • טלסקופים
  • ימי חלל ואסטרונומיה
  • כוכבים כפולים ומשתנים
  • כללי
  • ליקויים
  • מייזמים המתקיימים כעת
  • מייזמים שהסתיימו
  • מערכת השמש
  • מפגשי חובבים
  • מצפה כוכבים רובוטי
  • ספר לימוד
  • עבודות זעירות
  • פלנטה אורנוס
  • פלנטות מחוץ למערכת השמש
  • פלנטות מחוץ למערכת השמש
  • פלנטת מאדים
  • פלנטת נוגה
  • פלנטת נפטון
  • פלנטת צדק
  • פלנטת שבתאי
  • פעילויות לציבור הרחב
  • פעילויות לתלמידים
  • פרויקטים
  • פרק א' – כיצד פועל המדע?
  • פרק ב' – אסטרונומיה תצפיתית
  • פרק ג' – המהפכה הקופרניקנית ותוצאותיה
  • פרק ד' – אנרגיה וחומר ביקום
  • פרק ה' – מערכת ארץ-ירח
  • פרק ו' – פלנטות ארציות
  • פרק ז' – פלנטות ענקיות וירחיהן
  • פרק ח' – גופים במרחב הפלנטרי
  • פרק ט' – היווצרות מערכת פלנטרית
  • פרק ט"ו – גלקסיות
  • פרק ט"ז – היקום המתפשט
  • פרק י' – גלוי קרינה מהחלל
  • פרק י"א – השמש – הכוכב שלנו
  • פרק י"ב – תכונותיהם של כוכבים
  • פרק י"ג – הולדתם ומותם של כוכבים
  • פרק י"ד – שביל החלב
  • פרק י"ז – קוסמולוגיה
  • פרק י"ח – החיים בכדור הארץ
  • פרק י"ט – חיים ביקום
  • קואורדינטות ותנועות
  • קוסמולוגיה
  • שאלות נפוצות
  • תוכנות לניתוח תצלומים
  • תחרות ארצית בצילום אסטרונומי
  • תכונותיהם של כוכבים
  • תמיכה
  • תנועות גרמי שמים
  • תערוכת טילאות
  • תצפיות שמיים
תגובות אחרונות
    ארכיונים
    • נובמבר 2026
    • אוקטובר 2026
    • ספטמבר 2026
    • מאי 2026
    • מרץ 2026
    • נובמבר 2025
    • אוקטובר 2025
    • אוגוסט 2025
    • יולי 2025
    • יוני 2025
    • פברואר 2025
    • נובמבר 2024
    • אוקטובר 2024
    • אוגוסט 2024
    • יולי 2024
    • מאי 2024
    • פברואר 2024
    • ספטמבר 2023
    • אוגוסט 2023
    • אפריל 2023
    • מרץ 2023
    • פברואר 2023
    • ינואר 2023
    • דצמבר 2022
    • נובמבר 2022
    • אוקטובר 2022
    • פברואר 2022
    • דצמבר 2021
    • דצמבר 2020
    • דצמבר 2019
    • אוקטובר 2019
    • ספטמבר 2019
    • אוגוסט 2019
    • יולי 2019
    • יוני 2019
    • מאי 2019
    • אפריל 2019
    • ינואר 2019
    • נובמבר 2018
    • אוקטובר 2018
    • ספטמבר 2018
    • יולי 2018
    • יוני 2018
    • מאי 2018
    • אפריל 2018
    • מרץ 2018
    • פברואר 2018
    • ספטמבר 2017
    • אוגוסט 2017
    • יולי 2017
    • יוני 2017
    • מאי 2017
    • אפריל 2017
    • מרץ 2017
    כלים
    • הרשמה
    • התחבר
    • פיד רשומות
    • פיד תגובות
    • WordPress.org
    תוכן עניינים:
    פרק א'
    • 1.29 קנה מידה בזמן
    • 1.26 תחומי האסטרונומיה
    • 1.24 הדמיות ממוחשבות
    • 1.23 תרבות המדע
    • 1.18 לוגריתמים
    • 1.17 אלגברה
    • 1.16 גאומטריה
    • 1.15 מתמטיקה
    • 1.14 לוגיקה
    • 1.13 דרכים להצגת נתונים
    • 1.11 שגיאות וסטטיסטיקה
    • 1.10 ספרות משמעותיות ורמת הדיוק
    • 1.8 מסה, אורך וזמן
    • 1.5 שגיאות מדידה
    • 1.4 יחידות והשיטה המטרית
    • 1.28 קנה מידה בחלל
    • 1.27 האסטרונומיה כמדע
    • 1.25 מחקר מדעי מודרני
    • 1.22 מערכות ידע
    • 1.21 תיאוריות מדעיות
    • 1.20 חקר מקרה – חיים על מאדים
    • 1.19 בדיקת השערות
    • 1.12 סימון מדעי
    • 1.9 תצפיות ואי-ודאות
    • 1.7 ממדים
    • 1.6 אומדן
    • 1.3 מדידות
    • 1.2 ראיות
    • 1.1 טבע המדע
    פרק ב'

    יש ללחוץ על כפתור העריכה כדי לשנות את הטקסט הזה. לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית קולהע צופעט למרקוח איבן איף, ברומץ כלרשט מיחוצים. קלאצי צש בלי

    מדיניות הפרטיות | כל הזכויות שמורות ל-שיר-שירותי ידע ברשת, אשדות יעקב איחוד © 2022
    Design by Visuali

    כלי נגישות

    גודל טקסט
    הצהרת נגישות
    by Studio Visuali
    logo

    אנחנו משתמשים בעוגיות

    אנו משתמשים בעוגיות כדי לשפר את חוויית הגלישה שלך, לנתח את השימוש באתר ולהתאים עבורך תוכן שיווקי. בלחיצה על "אישור הכל" אתה מאשר את השימוש בעוגיות. באפשרותך לנהל את העדפותיך, לדחות עוגיות שאינן הכרחיות או לקרוא עוד במדיניות הפרטיות שלנו.

    מדיניות פרטיות

    Visuali — Cookie Consent

    עוגיות הכרחיות

    עוגיות אלו נדרשות לתפקוד הבסיסי של האתר ולא ניתן לכבותן.

    עוגיות פונקציונליות

    מאפשרות לאתר לזכור את העדפותיך, כגון שפה או אזור.

    עוגיות אנליטיקה

    עוזרות לנו להבין כיצד המבקרים משתמשים באתר, לשם שיפור השירות.

    עוגיות שיווק

    משמשות להצגת פרסומות רלוונטיות עבורך ולמדידת אפקטיביות קמפיינים.

    גלילה לראש העמוד