דלג לתוכן הראשי
מצפה הכוכבים כנרת
  • ספר לימוד
    • פרק א' – כיצד פועל המדע?
    • פרק ב' – אסטרונומיה קדומה
    • פרק ג' – המהפכה הקופרניקנית
    • פרק ד' – אנרגיה וחומר ביקום
    • פרק ה' – מערכת ארץ-ירח
    • פרק ו' – פלנטות ארציות
    • פרק ז' – פלנטות ענקיות וירחיהן
    • פרק ח' – גופים במרחב הפלנטרי
    • פרק ט' – כיצד נוצרה המערכת הפלנטרית?
    • פרק י' – גלוי קרינה מהחלל
    • פרק י"א – השמש – הכוכב שלנו
    • פרק י"ב – תכונותיהם של כוכבים
    • פרק י"ג – הולדתם ומותם של כוכבים
    • פרק י"ד – שביל החלב
    • פרק ט"ו – גלקסיות
    • פרק ט"ז – היקום המתפשט
    • פרק י"ז – קוסמולוגיה
    • פרק י"ח – החיים בכדור הארץ
    • פרק י"ט – חיים ביקום
  • הדמיות
  • עבודות זעירות
    • מהם מטאוריטים?
    • מה הם כתמי שמש?
    • מה קורה לחלקי השמש כאשר הם מתפרצים מהשמש ומה תוצאת נפילתם?
    • מדוע כוכב הלכת אורנוס מסתחרר בשכיבה על הצד?
    • מדוע צבעו של מאדים אדום?
    • מדוע כוכב הלכת אורנוס מסתחרר בשכיבה על הצד?
    • למה נעלמו המים במאדים?
    • איך כוכב הלכת צדק נוצר, הגיע למערכת השמש והחל להסתובב סביבה במסלול הקבוע?
    • כיצד נוצרו טבעותיו של שבתאי (saturn)?
  • פעילויות תלמידים
    • בית ספר יסודי
    • חטיבת ביניים
    • בית ספר תיכון
  • מצפה כוכבים רובוטי
  • פרויקטים
    • מייזמים שמתקיימים כעת
    • מייזמים שהסתיימו
    • תערוכת טילאות
  • צור קשר
  • ראשי
  • ספר לימוד
  • הדמיות באסטרונומיה
  • עבודות זעירות
  • אסטרוטופ
  • פעילויות תלמידים
  • מצפה כוכבים רובוטי
  • פרויקטים
  • צור קשר
מצפה הכוכבים כנרת
  • ספר לימוד
    • פרק א' – כיצד פועל המדע?
    • פרק ב' – אסטרונומיה קדומה
    • פרק ג' – המהפכה הקופרניקנית
    • פרק ד' – אנרגיה וחומר ביקום
    • פרק ה' – מערכת ארץ-ירח
    • פרק ו' – פלנטות ארציות
    • פרק ז' – פלנטות ענקיות וירחיהן
    • פרק ח' – גופים במרחב הפלנטרי
    • פרק ט' – כיצד נוצרה המערכת הפלנטרית?
    • פרק י' – גלוי קרינה מהחלל
    • פרק י"א – השמש – הכוכב שלנו
    • פרק י"ב – תכונותיהם של כוכבים
    • פרק י"ג – הולדתם ומותם של כוכבים
    • פרק י"ד – שביל החלב
    • פרק ט"ו – גלקסיות
    • פרק ט"ז – היקום המתפשט
    • פרק י"ז – קוסמולוגיה
    • פרק י"ח – החיים בכדור הארץ
    • פרק י"ט – חיים ביקום
  • הדמיות
  • עבודות זעירות
    • מהם מטאוריטים?
    • מה הם כתמי שמש?
    • מה קורה לחלקי השמש כאשר הם מתפרצים מהשמש ומה תוצאת נפילתם?
    • מדוע כוכב הלכת אורנוס מסתחרר בשכיבה על הצד?
    • מדוע צבעו של מאדים אדום?
    • מדוע כוכב הלכת אורנוס מסתחרר בשכיבה על הצד?
    • למה נעלמו המים במאדים?
    • איך כוכב הלכת צדק נוצר, הגיע למערכת השמש והחל להסתובב סביבה במסלול הקבוע?
    • כיצד נוצרו טבעותיו של שבתאי (saturn)?
  • פעילויות תלמידים
    • בית ספר יסודי
    • חטיבת ביניים
    • בית ספר תיכון
  • מצפה כוכבים רובוטי
  • פרויקטים
    • מייזמים שמתקיימים כעת
    • מייזמים שהסתיימו
    • תערוכת טילאות
  • צור קשר
  • ראשי
  • ספר לימוד
  • הדמיות באסטרונומיה
  • עבודות זעירות
  • אסטרוטופ
  • פעילויות תלמידים
  • מצפה כוכבים רובוטי
  • פרויקטים
  • צור קשר
19.9 סביבות קיצוניות במערכת השמש
ראשי » פרק י"ט - חיים ביקום » 19.9 סביבות קיצוניות במערכת השמש

19.9 סביבות קיצוניות במערכת השמש

מעיינות ממות' החמים בפארק הלאומי ילוסטון: מכלול גדול של מעיינות חמים צבעוניים, שחיים בהם מיקרובים מהסוג שנקרא אקסטרמופילים.

הסקרנות של בני האדם לגבי העולם שסביבם מעולם לא ידעה גבולות; מה שהגביל אותם היה רק הטכנולוגיה שאפשרה להם להרחיק עוד ועוד את המחקר שלהם. אנחנו עדיין מגלים וחוקרים את הפינות הנסתרות של כדור הארץ. למשל, רק בעשורים האחרונים יש לנו טכנולוגיה שמאפשרת להגיע אל המעמקים הגדולים ביותר של האוקיינוסים. למעשה, הצלחנו לדרוך על הירח לפני שחקרנו חלקים מהפלנטה שלנו! במחקר שלנו גילינו סביבות יוצאות דופן ומדהימות, ובהרבה מהן, למרות התנאים הקיצוניים, התברר שיש אורגניזמים חיים. בכדור הארץ כבר התחלנו לערוך רשימות של סביבות קיצוניות כאלה. מהעמקים היבשים והקרים של אנטארקטיקה ועד למעיינות החמים, הרותחים והחומציים של הפארק הלאומי ילוסטון, יש לכדור הארץ חלק נכבד משלו של סביבות קיצוניות. אסטרוביולוגים שואפים להבין את הסביבות האלה, בתקווה שיעזרו לנו להבין טוב יותר סביבות קיצוניות אחרות במערכת השמש.

ההבדלים בין האטמוספירה של טיטאן לאטמוספירה של כדור הארץ. האטמוספירה של טיטאן משתרעת לגובה רב פי 10 מזו של כדור הארץ.

מכיוון שאנחנו מגדירים סביבה כקיצונית לפי יכולתו של אדם לשרוד בה, אין זה מפתיע שבמערכת השמש יש סביבות קיצוניות רבות. כמה מהן מעניינות במיוחד, כי הן עשויות ללמד על המקור וההתפתחות של החיים בכדור הארץ. למשל, הסביבה בטיטאן, הירח של שבתאי, עשויה להיראות בהתחלה מוזרה כל כך שאין לה שום קשר למשהו שנראה אי-פעם בכדור הארץ. עם אטמוספירה סמיכה, טמפרטורות מקפיאות ואגמים של אתאן ומתאן נוזליים, הנוף בטיטאן אינו דומה לשום דבר שראו עיני אדם. עם זאת, מדענים טוענים זה מכבר שטיטאן עשוי להיות גרסה קפואה של כדור הארץ הצעיר. לכן התרגשו המדענים מאוד כשהחללית קאסיני הצליחה לצלם את הירח הפעיל להפתיע. עם עדויות ברורות לטקטוניקה ולסחיפה, הסביבה הקיצונית של טיטאן עשויה לגלות סודות על ילדותה של הפלנטה שלנו. נאס"א מתכננת לשגר ב-2028 את משימת דרגונפליי (Dragonfly), שתגיע לטיטאן ב-2034. זהו רחפן גדול בעל שמונה רוטורים, שיעוף באטמוספירה הצפופה מאתר לאתר: מהדיונות של טיטאן אל מכתש הפגיעה סֶלְק, שבו ייתכן שמים נוזליים התערבבו בעבר בחומרים אורגניים. בימים ובאגמים הרדודים של טיטאן יש בעיקר אתאן ומתאן, ואיש אינו יודע אם בנוזלים כאלה יכולה להתקיים ביוכימיה. אבל אם כן, היא תהיה שונה לגמרי מהחיים בכדור הארץ – צורת חיים זרה, "חיים 2.0".

שני מודלים למבנה הפנימי של אירופה: ליבה מתכתית ומעטפת סלעית, ומעליהן שכבת מים. מתחת לקרום הקרח הקשיח יש קרח חם שזורם לאט (למעלה) או אוקיינוס נוזלי (למטה).

גם ירח אחר במערכת השמש הוא סביבה קיצונית מעניינת. אירופה, אחד הירחים של צדק, מכוסה בקרום עבה של קרח מים, שלפי ההערכות מסתיר אוקיינוס שמקיף את הירח כולו. לאירופה יש רק אטמוספירה דלילה מאוד של חמצן, והירח הקר חשוף מאוד לקרינה המייננת של חגורות הקרינה של צדק. חיים על פני השטח של אירופה יתקשו מאוד לשרוד. אבל מתחת לקרום הקרח, חיים עשויים למצוא מחסה מהקרינה, ומקורות אנרגיה גאותרמית בקרקעית האוקיינוס. כמעט אין באירופה מכתשי פגיעה, ולכן מעריכים שפני השטח שלה פעילים מאוד. החללית אירופה קליפר, ששוגרה ב-2024, צפויה להגיע לצדק ב-2030. היא תמפה בפירוט את פני השטח ותבדוק אם יש באירופה תנאים מתאימים לחיים, כולל חומרים אורגניים. המחקר של הפלנטה שלנו יכול לעזור בתכנון משימות עתידיות לאירופה. אגם ווסטוק באנטארקטיקה נחשב לפעמים לגרסה מוקטנת של אירופה: פני האגם קפואים לגמרי, והמים שמתחתם לא באו במגע עם האוויר מיליוני שנים. אם נלמד לקדוח דרך שכבת הקרח בלי לזהם את המים שמתחתיה, נקבל רמזים לחקר עתידי של האוקיינוס של אירופה.

המגוון של הקרקעות באתרי הנחיתה במאדים. ההרכב היסודי של הקרקע האדמדמה הטיפוסית נחקר בספקטרוסקופיה של קרני רנטגן במשימות ויקינג ופת'פיינדר, ברכבי החקר ספיריט ואופורטיוניטי של נאס"א, ובהמשך גם ברכב החקר קיוריוסיטי.

אחד השכנים הקרובים ביותר שלנו, מאדים, מעניין מאוד את המדענים. הקרבה שלו לכדור הארץ אפשרה לשלוח אליו חלליות ולוויינים רבים. מה גילו כל המשימות והמכשירים האלה? מאדים היא פלנטה קרה עם אטמוספירה דלילה, שעשויה בעיקר מפחמן דו-חמצני. פני השטח שלה, שמופגזים בקרינה אולטרה-סגולה מהשמש, מחומצנים מאוד. עם זאת, משימות חדשות למאדים גילו מים קפואים מתחת לפני השטח בכמה אזורים, כולל ים קפוא אפשרי ליד קו המשווה. מים קפואים מעניינים מאוד את האסטרוביולוגים, כי רובם מסכימים שמים נוזליים הם התנאי ההכרחי האחד לחיים. למרות התנאים הקשים על פני הפלנטה, האפשרות שיש מתחת לפני השטח כיסים של מים נוזליים מסקרנת. מאדים היא סביבה קיצונית אחת במערכת השמש, שממנה אנחנו מצליחים לאסוף כמות משמעותית של נתונים.

השוואה בין האטמוספירה של כדור הארץ לאטמוספירה של נוגה.

במערכת השמש, סביבות קיצוניות הן הכלל ולא היוצא מן הכלל. למשל, מבט אחד בארבעת הירחים הגדולים של צדק מגלה ארבע סביבות קיצוניות שונות מאוד. בנוגה, הפלנטה "האחות" שלנו, יש טמפרטורות גבוהות מאוד ותנאים חומציים. במרקורי לוהט בצד שפונה אל השמש, וקפוא בצד האחר. האתגר אינו לזהות סביבות קיצוניות, אלא לזהות חיים בסביבות הקיצוניות האלה. כולן נמצאות במרחק של עשרות מיליוני ק"מ לפחות, ונדרשים שנים רבות – לעיתים עשרות שנים – ומיליארדי דולרים כדי לתכנן ולבנות משימה שתחקור אותן.

→ הסעיף הקודם: 19.8 המשמעות של חיים במאדים  |  הסעיף הבא: 19.10 השערת כדור הארץ הנדיר ←

« הקודם
הבא »
פוסטים אחרונים
  • 7.37 פלנטות ננסיות
  • 7.36 פלוטו כפלנטה ננסית
  • 7.35 גילוי פלוטו
  • 7.34 פלוטו
  • 7.33 טריטון, ירח של נפטון
קטגוריות
  • אור והספקטרום האלקטרומגנטי
  • אנרגית השמש
  • אסטרואידים
  • אסטרוטופ
  • אסטרונומיה במאות 16-17
  • בית ספר יסודי
  • בית ספר תיכון
  • גלקסיות
  • גרמי שמים
  • הדמיות באסטרונומיה
  • הזמנת הרצאות
  • הירח
  • המרכז לחינוך אסטרונומי כנרת
  • הצעות למחקר
  • השמש
  • חטיבת ביניים
  • טלסקופ רובוטי
  • טלסקופים
  • ימי חלל ואסטרונומיה
  • כוכבים כפולים ומשתנים
  • כללי
  • ליקויים
  • מייזמים המתקיימים כעת
  • מייזמים שהסתיימו
  • מערכת השמש
  • מפגשי חובבים
  • מצפה כוכבים רובוטי
  • ספר לימוד
  • עבודות זעירות
  • פלנטה אורנוס
  • פלנטות מחוץ למערכת השמש
  • פלנטות מחוץ למערכת השמש
  • פלנטת מאדים
  • פלנטת נוגה
  • פלנטת נפטון
  • פלנטת צדק
  • פלנטת שבתאי
  • פעילויות לציבור הרחב
  • פעילויות לתלמידים
  • פרויקטים
  • פרק א' – כיצד פועל המדע?
  • פרק ב' – אסטרונומיה תצפיתית
  • פרק ג' – המהפכה הקופרניקנית ותוצאותיה
  • פרק ד' – אנרגיה וחומר ביקום
  • פרק ה' – מערכת ארץ-ירח
  • פרק ו' – פלנטות ארציות
  • פרק ז' – פלנטות ענקיות וירחיהן
  • פרק ח' – גופים במרחב הפלנטרי
  • פרק ט' – היווצרות מערכת פלנטרית
  • פרק ט"ו – גלקסיות
  • פרק ט"ז – היקום המתפשט
  • פרק י' – גלוי קרינה מהחלל
  • פרק י"א – השמש – הכוכב שלנו
  • פרק י"ב – תכונותיהם של כוכבים
  • פרק י"ג – הולדתם ומותם של כוכבים
  • פרק י"ד – שביל החלב
  • פרק י"ז – קוסמולוגיה
  • פרק י"ח – החיים בכדור הארץ
  • פרק י"ט – חיים ביקום
  • קואורדינטות ותנועות
  • קוסמולוגיה
  • שאלות נפוצות
  • תוכנות לניתוח תצלומים
  • תחרות ארצית בצילום אסטרונומי
  • תכונותיהם של כוכבים
  • תמיכה
  • תנועות גרמי שמים
  • תערוכת טילאות
  • תצפיות שמיים
תגובות אחרונות
    ארכיונים
    • נובמבר 2026
    • אוקטובר 2026
    • ספטמבר 2026
    • מאי 2026
    • מרץ 2026
    • נובמבר 2025
    • אוקטובר 2025
    • אוגוסט 2025
    • יולי 2025
    • יוני 2025
    • פברואר 2025
    • נובמבר 2024
    • אוקטובר 2024
    • אוגוסט 2024
    • יולי 2024
    • מאי 2024
    • פברואר 2024
    • ספטמבר 2023
    • אוגוסט 2023
    • אפריל 2023
    • מרץ 2023
    • פברואר 2023
    • ינואר 2023
    • דצמבר 2022
    • נובמבר 2022
    • אוקטובר 2022
    • פברואר 2022
    • דצמבר 2021
    • דצמבר 2020
    • דצמבר 2019
    • אוקטובר 2019
    • ספטמבר 2019
    • אוגוסט 2019
    • יולי 2019
    • יוני 2019
    • מאי 2019
    • אפריל 2019
    • ינואר 2019
    • נובמבר 2018
    • אוקטובר 2018
    • ספטמבר 2018
    • יולי 2018
    • יוני 2018
    • מאי 2018
    • אפריל 2018
    • מרץ 2018
    • פברואר 2018
    • ספטמבר 2017
    • אוגוסט 2017
    • יולי 2017
    • יוני 2017
    • מאי 2017
    • אפריל 2017
    • מרץ 2017
    כלים
    • הרשמה
    • התחבר
    • פיד רשומות
    • פיד תגובות
    • WordPress.org
    תוכן עניינים:
    פרק א'
    • 1.29 קנה מידה בזמן
    • 1.26 תחומי האסטרונומיה
    • 1.24 הדמיות ממוחשבות
    • 1.23 תרבות המדע
    • 1.18 לוגריתמים
    • 1.17 אלגברה
    • 1.16 גאומטריה
    • 1.15 מתמטיקה
    • 1.14 לוגיקה
    • 1.13 דרכים להצגת נתונים
    • 1.11 שגיאות וסטטיסטיקה
    • 1.10 ספרות משמעותיות ורמת הדיוק
    • 1.8 מסה, אורך וזמן
    • 1.5 שגיאות מדידה
    • 1.4 יחידות והשיטה המטרית
    • 1.28 קנה מידה בחלל
    • 1.27 האסטרונומיה כמדע
    • 1.25 מחקר מדעי מודרני
    • 1.22 מערכות ידע
    • 1.21 תיאוריות מדעיות
    • 1.20 חקר מקרה – חיים על מאדים
    • 1.19 בדיקת השערות
    • 1.12 סימון מדעי
    • 1.9 תצפיות ואי-ודאות
    • 1.7 ממדים
    • 1.6 אומדן
    • 1.3 מדידות
    • 1.2 ראיות
    • 1.1 טבע המדע
    פרק ב'

    יש ללחוץ על כפתור העריכה כדי לשנות את הטקסט הזה. לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית קולהע צופעט למרקוח איבן איף, ברומץ כלרשט מיחוצים. קלאצי צש בלי

    מדיניות הפרטיות | כל הזכויות שמורות ל-שיר-שירותי ידע ברשת, אשדות יעקב איחוד © 2022
    Design by Visuali

    כלי נגישות

    גודל טקסט
    הצהרת נגישות
    by Studio Visuali
    logo

    אנחנו משתמשים בעוגיות

    אנו משתמשים בעוגיות כדי לשפר את חוויית הגלישה שלך, לנתח את השימוש באתר ולהתאים עבורך תוכן שיווקי. בלחיצה על "אישור הכל" אתה מאשר את השימוש בעוגיות. באפשרותך לנהל את העדפותיך, לדחות עוגיות שאינן הכרחיות או לקרוא עוד במדיניות הפרטיות שלנו.

    מדיניות פרטיות

    Visuali — Cookie Consent

    עוגיות הכרחיות

    עוגיות אלו נדרשות לתפקוד הבסיסי של האתר ולא ניתן לכבותן.

    עוגיות פונקציונליות

    מאפשרות לאתר לזכור את העדפותיך, כגון שפה או אזור.

    עוגיות אנליטיקה

    עוזרות לנו להבין כיצד המבקרים משתמשים באתר, לשם שיפור השירות.

    עוגיות שיווק

    משמשות להצגת פרסומות רלוונטיות עבורך ולמדידת אפקטיביות קמפיינים.

    גלילה לראש העמוד