
הסקרנות של בני האדם לגבי העולם שסביבם מעולם לא ידעה גבולות; מה שהגביל אותם היה רק הטכנולוגיה שאפשרה להם להרחיק עוד ועוד את המחקר שלהם. אנחנו עדיין מגלים וחוקרים את הפינות הנסתרות של כדור הארץ. למשל, רק בעשורים האחרונים יש לנו טכנולוגיה שמאפשרת להגיע אל המעמקים הגדולים ביותר של האוקיינוסים. למעשה, הצלחנו לדרוך על הירח לפני שחקרנו חלקים מהפלנטה שלנו! במחקר שלנו גילינו סביבות יוצאות דופן ומדהימות, ובהרבה מהן, למרות התנאים הקיצוניים, התברר שיש אורגניזמים חיים. בכדור הארץ כבר התחלנו לערוך רשימות של סביבות קיצוניות כאלה. מהעמקים היבשים והקרים של אנטארקטיקה ועד למעיינות החמים, הרותחים והחומציים של הפארק הלאומי ילוסטון, יש לכדור הארץ חלק נכבד משלו של סביבות קיצוניות. אסטרוביולוגים שואפים להבין את הסביבות האלה, בתקווה שיעזרו לנו להבין טוב יותר סביבות קיצוניות אחרות במערכת השמש.

מכיוון שאנחנו מגדירים סביבה כקיצונית לפי יכולתו של אדם לשרוד בה, אין זה מפתיע שבמערכת השמש יש סביבות קיצוניות רבות. כמה מהן מעניינות במיוחד, כי הן עשויות ללמד על המקור וההתפתחות של החיים בכדור הארץ. למשל, הסביבה בטיטאן, הירח של שבתאי, עשויה להיראות בהתחלה מוזרה כל כך שאין לה שום קשר למשהו שנראה אי-פעם בכדור הארץ. עם אטמוספירה סמיכה, טמפרטורות מקפיאות ואגמים של אתאן ומתאן נוזליים, הנוף בטיטאן אינו דומה לשום דבר שראו עיני אדם. עם זאת, מדענים טוענים זה מכבר שטיטאן עשוי להיות גרסה קפואה של כדור הארץ הצעיר. לכן התרגשו המדענים מאוד כשהחללית קאסיני הצליחה לצלם את הירח הפעיל להפתיע. עם עדויות ברורות לטקטוניקה ולסחיפה, הסביבה הקיצונית של טיטאן עשויה לגלות סודות על ילדותה של הפלנטה שלנו. נאס"א מתכננת לשגר ב-2028 את משימת דרגונפליי (Dragonfly), שתגיע לטיטאן ב-2034. זהו רחפן גדול בעל שמונה רוטורים, שיעוף באטמוספירה הצפופה מאתר לאתר: מהדיונות של טיטאן אל מכתש הפגיעה סֶלְק, שבו ייתכן שמים נוזליים התערבבו בעבר בחומרים אורגניים. בימים ובאגמים הרדודים של טיטאן יש בעיקר אתאן ומתאן, ואיש אינו יודע אם בנוזלים כאלה יכולה להתקיים ביוכימיה. אבל אם כן, היא תהיה שונה לגמרי מהחיים בכדור הארץ – צורת חיים זרה, "חיים 2.0".

גם ירח אחר במערכת השמש הוא סביבה קיצונית מעניינת. אירופה, אחד הירחים של צדק, מכוסה בקרום עבה של קרח מים, שלפי ההערכות מסתיר אוקיינוס שמקיף את הירח כולו. לאירופה יש רק אטמוספירה דלילה מאוד של חמצן, והירח הקר חשוף מאוד לקרינה המייננת של חגורות הקרינה של צדק. חיים על פני השטח של אירופה יתקשו מאוד לשרוד. אבל מתחת לקרום הקרח, חיים עשויים למצוא מחסה מהקרינה, ומקורות אנרגיה גאותרמית בקרקעית האוקיינוס. כמעט אין באירופה מכתשי פגיעה, ולכן מעריכים שפני השטח שלה פעילים מאוד. החללית אירופה קליפר, ששוגרה ב-2024, צפויה להגיע לצדק ב-2030. היא תמפה בפירוט את פני השטח ותבדוק אם יש באירופה תנאים מתאימים לחיים, כולל חומרים אורגניים. המחקר של הפלנטה שלנו יכול לעזור בתכנון משימות עתידיות לאירופה. אגם ווסטוק באנטארקטיקה נחשב לפעמים לגרסה מוקטנת של אירופה: פני האגם קפואים לגמרי, והמים שמתחתם לא באו במגע עם האוויר מיליוני שנים. אם נלמד לקדוח דרך שכבת הקרח בלי לזהם את המים שמתחתיה, נקבל רמזים לחקר עתידי של האוקיינוס של אירופה.

אחד השכנים הקרובים ביותר שלנו, מאדים, מעניין מאוד את המדענים. הקרבה שלו לכדור הארץ אפשרה לשלוח אליו חלליות ולוויינים רבים. מה גילו כל המשימות והמכשירים האלה? מאדים היא פלנטה קרה עם אטמוספירה דלילה, שעשויה בעיקר מפחמן דו-חמצני. פני השטח שלה, שמופגזים בקרינה אולטרה-סגולה מהשמש, מחומצנים מאוד. עם זאת, משימות חדשות למאדים גילו מים קפואים מתחת לפני השטח בכמה אזורים, כולל ים קפוא אפשרי ליד קו המשווה. מים קפואים מעניינים מאוד את האסטרוביולוגים, כי רובם מסכימים שמים נוזליים הם התנאי ההכרחי האחד לחיים. למרות התנאים הקשים על פני הפלנטה, האפשרות שיש מתחת לפני השטח כיסים של מים נוזליים מסקרנת. מאדים היא סביבה קיצונית אחת במערכת השמש, שממנה אנחנו מצליחים לאסוף כמות משמעותית של נתונים.

במערכת השמש, סביבות קיצוניות הן הכלל ולא היוצא מן הכלל. למשל, מבט אחד בארבעת הירחים הגדולים של צדק מגלה ארבע סביבות קיצוניות שונות מאוד. בנוגה, הפלנטה "האחות" שלנו, יש טמפרטורות גבוהות מאוד ותנאים חומציים. במרקורי לוהט בצד שפונה אל השמש, וקפוא בצד האחר. האתגר אינו לזהות סביבות קיצוניות, אלא לזהות חיים בסביבות הקיצוניות האלה. כולן נמצאות במרחק של עשרות מיליוני ק"מ לפחות, ונדרשים שנים רבות – לעיתים עשרות שנים – ומיליארדי דולרים כדי לתכנן ולבנות משימה שתחקור אותן.
→ הסעיף הקודם: 19.8 המשמעות של חיים במאדים | הסעיף הבא: 19.10 השערת כדור הארץ הנדיר ←

