רוב הציבור בארצות הברית מאמין שיש חוצנים, ורבים מאמינים שהם כבר יצרו איתנו קשר. בהשראת שידורים חוזרים של "תיקים באפלה" ו"מסע בין כוכבים", ושל המדע הבדיוני שנוכח בכל מקום בתרבות הפופולרית, כ-40% מהאמריקאים משוכנעים שחלק מהעב"מים הם ביקורים של חוצנים. חלקם אף מאמינים שקנוניה עמומה בדרגים העליונים של הצבא והממשל שומרת את הסוד כבר כמעט 80 שנה.

יש ספרות עצומה על עב"מים, על "אסטרונאוטים קדמונים" ועל חטיפות בידי חוצנים, ויש כאן מקום רק לעקיצה קטנה בבלון ההשערות. ההיסטוריה של התצפיות בעב"מים מאלפת. בסוף המאה ה-19 נוצרו התצפיות בעב"מים בהשראת ספריו של ז'ול ורן, והעצמים תוארו כספינות אוויר וכספינות מפרש מעופפות. ב-1947 החל עידן העב"מים המודרני: תצפית של הטייס קנת' ארנולד במדינת וושינגטון, וכמה שבועות אחר כך "התקרית" הידועה לשמצה ברוזוול. העב"מים האלה נראו כמו צלחות מעופפות מתכתיות וחלקות – טכנולוגיה חדשנית לאותה תקופה. אנשים עדיין מדווחים על צלחות מעופפות, אבל אחרי עשרות שנים נראה שהתצפיות נתקעו בתלם: הן מתארות טכנולוגיה מיושנת ופשוטה, כמעט מגוחכת. רוב התצפיות בעב"מים עדיין מתרחשות בארצות הברית, אף שיש מספיק אנשים בארצות אחרות שהיו יכולים לדווח על תצפיות. בנוסף, התצפיות בעב"מים אינן אקראיות: מאלף לראות שהשיאים הגדולים התרחשו בתקופות של מתיחות גדולה במלחמה הקרה, או בזמן אירועים מכוננים בתוכנית החלל – כמו שיגור ספוטניק בידי ברית המועצות, הנחיתה הראשונה על מאדים ותוכנית אפולו לירח.

כשאפשר לזהות עב"ם, ברוב המקרים מדובר בנוגה, במטוס או בבלון מזג אוויר שעף בגובה רב. תצפיות חזותיות אינן אמינות, כידוע, ובעידן הצילום הדיגיטלי תמונה לבדה לעולם לא תהיה הוכחה מכרעת. אבל גם אחרי שמסננים את כל ההסברים הרגילים, האשליות והשרלטנים, נשארת שארית עיקשת של מקרים עם עדויות ראייה שקשה לפסול. האם אלה ביקורים אמיתיים? המדענים נמצאים במצב עדין בכל הנוגע לעב"מים. רבים מהם סבורים שהעדויות של האסטרוביולוגיה מצביעות על מספר גדול של פלנטות כשירות לחיים בגלקסיה, ומכאן שיש סיכוי טוב שיש שם גם חיים תבוניים. אבל העדויות לעב"מים אינן משכנעות אותם כלל. העמדה הנבונה היא לדרוש רף ראיות גבוה: תמונות, עדויות ראייה ותאוריות קונספירציה עמומות לא יספיקו. ובאמרה שמיוחסת לקרל סייגן: "כדאי להיות פתוחים לרעיונות חדשים, אבל לא פתוחים כל כך שהמוח ייפול החוצה."
עב"מים תמיד בחדשות. הסיפורים עליהם התרבו בשנים האחרונות, אחרי פרסום של דוחות של משרד מנהל המודיעין הלאומי של ארצות הברית. בדוח של 2022, למשל, נמנו 510 דיווחים מ-2004 ואילך, רבים מהם של טייסים צבאיים. הדוחות אינם מסיקים שחוצנים מבקרים כאן, אבל הם מתארים התנהגויות באוויר שקשה להסביר, וקוראים לאסוף נתונים רבים יותר וטובים יותר. הצבא האמריקאי רואה בעב"מים איום אפשרי על הביטחון הלאומי, וחושש שהם עשויים להיות טכנולוגיה מתקדמת של יריב של ארצות הברית. באופן משעשע, הממשל נתן לתופעה שם חדש – "תופעות לא מזוהות" (UAP: בהתחלה Unidentified Aerial Phenomena, ומאוחר יותר Unidentified Anomalous Phenomena) – כנראה כדי להימנע מהסטיגמה שדבקה בעב"מים.

מדוע יש אנשים שמאמינים בעב"מים בלהט כזה? חוקר הפלנטות דייוויד גרינספון בחן את השאלה הזאת, כשהלך "לשתף פעולה עם האויב": הוא ביקר באתרי עב"מים, חקר את התופעה המוזרה של "השחתת בקר", ושוחח עם אנשים שטוענים שנחטפו בידי חוצנים. הוא כתב ברהיטות על בועת האמונה שעוטפת ומקיימת את התרבות הזאת – מקום שבו ספקנות וחשיבה ביקורתית הן מצרך נדיר. בכינוסים יש להט כמו-דתי. גרינספון מציין גם באכזבה שהסיפורים מעט עלובים, כמו מדע בדיוני סוג ב'. הפיזיקאי ריצ'רד פיינמן ניסח זאת היטב: "העיקרון הראשון הוא שאסור לך לרמות את עצמך – ואתה האדם הקל ביותר לרמות."

חייבות להיות סיבות פסיכולוגיות עמוקות לכך שאנחנו רוצים להאמין בחוצנים. בתרבות המערבית, החוצנים הם מטפורות משנות-צורה לרעות החולות שבתוכנו. יש מי שמוצאים "עב"מים" בציורים ובשטיחי קיר מימי הביניים, ולאורך כל המסורת הנוצרית. רבים מהארכיטיפים האלה הופיעו בסרט המדע הבדיוני הקלאסי מ-1956, "פלישת חוטפי הגוף". באותה תקופה, הסיפור על תרמילים מהחלל שמשכפלים בני אדם ותופסים את מקומם בעיירה קטנה בקליפורניה היה ביקורת שקופה למחצה על הפרנויה שעורר הסנטור ג'וזף מקארתי בציד המכשפות שלו אחרי קומוניסטים. אבל הסרט גילם גם את המתח שבין אינדיבידואליזם לבין קונפורמיות חסרת מחשבה – אנשים שנעשים זהים "כמו אפונים בתרמיל" והופכים ל"ירקות". תאוריות קונספירציה פונות לאותה תודעה. במבט שטחי, זה הסבר מרגיע: הממשלה מגוננת עלינו מפני העוצמה של מגע עם חוצנים, או שקבוצה צבאית-תעשייתית אפלה מנהלת את העולם. אבל למעשה, תאוריות קונספירציה הן ויתור מוחלט על אחריות אישית. אם השארת את יכולת הביקורת שלך בכניסה, כבר הצבעת בעד "אנשי התרמילים". רעיונות כאלה שורדים כי הם מחזקים את עצמם: עובדות שמתאימות לתאוריה מתקבלות, ועובדות שאינן מתאימות נדחות.
→ הסעיף הקודם: 19.11 האם אנחנו לבד? | הסעיף הבא: 19.13 החיפוש אחר תבונה מחוץ לכדור הארץ ←

