דלג לתוכן הראשי
מצפה הכוכבים כנרת
  • ספר לימוד
    • פרק א' – כיצד פועל המדע?
    • פרק ב' – אסטרונומיה קדומה
    • פרק ג' – המהפכה הקופרניקנית
    • פרק ד' – אנרגיה וחומר ביקום
    • פרק ה' – מערכת ארץ-ירח
    • פרק ו' – פלנטות ארציות
    • פרק ז' – פלנטות ענקיות וירחיהן
    • פרק ח' – גופים במרחב הפלנטרי
    • פרק ט' – כיצד נוצרה המערכת הפלנטרית?
    • פרק י' – גלוי קרינה מהחלל
    • פרק י"א – השמש – הכוכב שלנו
    • פרק י"ב – תכונותיהם של כוכבים
    • פרק י"ג – הולדתם ומותם של כוכבים
    • פרק י"ד – שביל החלב
    • פרק ט"ו – גלקסיות
    • פרק ט"ז – היקום המתפשט
    • פרק י"ז – קוסמולוגיה
    • פרק י"ח – החיים בכדור הארץ
    • פרק י"ט – חיים ביקום
  • הדמיות
  • עבודות זעירות
    • מהם מטאוריטים?
    • מה הם כתמי שמש?
    • מה קורה לחלקי השמש כאשר הם מתפרצים מהשמש ומה תוצאת נפילתם?
    • מדוע כוכב הלכת אורנוס מסתחרר בשכיבה על הצד?
    • מדוע צבעו של מאדים אדום?
    • מדוע כוכב הלכת אורנוס מסתחרר בשכיבה על הצד?
    • למה נעלמו המים במאדים?
    • איך כוכב הלכת צדק נוצר, הגיע למערכת השמש והחל להסתובב סביבה במסלול הקבוע?
    • כיצד נוצרו טבעותיו של שבתאי (saturn)?
  • פעילויות תלמידים
    • בית ספר יסודי
    • חטיבת ביניים
    • בית ספר תיכון
  • מצפה כוכבים רובוטי
  • פרויקטים
    • מייזמים שמתקיימים כעת
    • מייזמים שהסתיימו
    • תערוכת טילאות
  • צור קשר
  • ראשי
  • ספר לימוד
  • הדמיות באסטרונומיה
  • עבודות זעירות
  • אסטרוטופ
  • פעילויות תלמידים
  • מצפה כוכבים רובוטי
  • פרויקטים
  • צור קשר
מצפה הכוכבים כנרת
  • ספר לימוד
    • פרק א' – כיצד פועל המדע?
    • פרק ב' – אסטרונומיה קדומה
    • פרק ג' – המהפכה הקופרניקנית
    • פרק ד' – אנרגיה וחומר ביקום
    • פרק ה' – מערכת ארץ-ירח
    • פרק ו' – פלנטות ארציות
    • פרק ז' – פלנטות ענקיות וירחיהן
    • פרק ח' – גופים במרחב הפלנטרי
    • פרק ט' – כיצד נוצרה המערכת הפלנטרית?
    • פרק י' – גלוי קרינה מהחלל
    • פרק י"א – השמש – הכוכב שלנו
    • פרק י"ב – תכונותיהם של כוכבים
    • פרק י"ג – הולדתם ומותם של כוכבים
    • פרק י"ד – שביל החלב
    • פרק ט"ו – גלקסיות
    • פרק ט"ז – היקום המתפשט
    • פרק י"ז – קוסמולוגיה
    • פרק י"ח – החיים בכדור הארץ
    • פרק י"ט – חיים ביקום
  • הדמיות
  • עבודות זעירות
    • מהם מטאוריטים?
    • מה הם כתמי שמש?
    • מה קורה לחלקי השמש כאשר הם מתפרצים מהשמש ומה תוצאת נפילתם?
    • מדוע כוכב הלכת אורנוס מסתחרר בשכיבה על הצד?
    • מדוע צבעו של מאדים אדום?
    • מדוע כוכב הלכת אורנוס מסתחרר בשכיבה על הצד?
    • למה נעלמו המים במאדים?
    • איך כוכב הלכת צדק נוצר, הגיע למערכת השמש והחל להסתובב סביבה במסלול הקבוע?
    • כיצד נוצרו טבעותיו של שבתאי (saturn)?
  • פעילויות תלמידים
    • בית ספר יסודי
    • חטיבת ביניים
    • בית ספר תיכון
  • מצפה כוכבים רובוטי
  • פרויקטים
    • מייזמים שמתקיימים כעת
    • מייזמים שהסתיימו
    • תערוכת טילאות
  • צור קשר
  • ראשי
  • ספר לימוד
  • הדמיות באסטרונומיה
  • עבודות זעירות
  • אסטרוטופ
  • פעילויות תלמידים
  • מצפה כוכבים רובוטי
  • פרויקטים
  • צור קשר
19.19 השאלה של פרמי
ראשי » פרק י"ט - חיים ביקום » 19.19 השאלה של פרמי

19.19 השאלה של פרמי

אנריקו פרמי, פיזיקאי איטלקי-אמריקאי, זכה בפרס נובל לפיזיקה לשנת 1938 על הדגמת קיומם של יסודות רדיואקטיביים חדשים שנוצרים בהקרנה בנייטרונים, ועל גילוי תגובות גרעיניות שמעוררים נייטרונים איטיים.

היה זה בקיץ 1950. הפיזיקאי אנריקו פרמי הלך לארוחת צהריים עם כמה עמיתים. הם שוחחו על שני סיפורים שמילאו את עיתוני ארצות הברית כבר חודשים: היעלמות של מכסים של פחי אשפה, וגל של תצפיות בעב"מים. פרמי התבדח שיש קשר בין שתי התופעות. אחר כך דיברו על דברים אחרים, ואז, בהפסקה בשיחה, שאל פרמי לפתע: "איפה כולם?" עמיתיו הבינו מיד שפרמי מדבר על מבקרים חוצנים. הם גם חשדו שהשאלה עמוקה יותר ממה שנראה. פרמי היה מהפיזיקאים הדגולים בהיסטוריה. הוא זכה בפרס נובל ב-1938, הצטיין גם כתאורטיקן וגם כנסיין, ושיקול הדעת שלו היה מדויק כל כך, שעמיתיו כינו אותו "האפיפיור". פרמי ניגש לבעיות מדעיות מסובכות כשפירק אותן לחלקים, ועשה חישובים מהירים בראש כדי לקבל תשובה משוערת. "שאלות פרמי" כאלה הן חלק חיוני בהכשרה של מדען.

פרמי לא העלה את קו המחשבה שלו על הכתב, אבל אפשר לנחש אותו. ההיגיון תקף היום כמו שהיה לפני יותר משבעים שנה. אלא אם כן מערכת השמש מיוחדת, יש פלנטות דמויות כדור הארץ ליד חלק ממיליארדי הכוכבים בגלקסיה. בחלק מהן יש חיים. אם יהיה מספיק זמן, החיים בחלק מהעולמות האלה יפתחו תבונה וטכנולוגיה. בהרחבה צנועה של הטכנולוגיה הנוכחית נוכל לנוע ב-1% ממהירות האור, ובמהירות כזאת נדרשים רק עשרה מיליון שנה כדי לחקור את הגלקסיה או ליישב אותה – בהנחה שהנוסעים אינם מתעכבים, וממשיכים במהירות לעולמות חדשים. זה חלק קטן מגיל הגלקסיה ומגיל הכוכבים הוותיקים ביותר שלה. היו מספיק זמן והזדמנויות לתרבויות חוצניות לתקשר איתנו או לבקר אותנו, ובכל זאת איננו רואים שום עדות לקיומן. איפה הם?

מיקומו של כדור הארץ ביקום, בסדרה של שמונה מפות (משמאל לימין): כדור הארץ, מערכת השמש, השכונה הבין-כוכבית של השמש, שביל החלב, הקבוצה המקומית, צביר-העל של בתולה, צבירי-העל המקומיים והיקום הנצפה.

החידה הזאת נקראת "הפרדוקס של פרמי", כי איננו רואים משהו שהיינו מצפים לראות. רוב האנשים, כולל מדענים רבים, מגיבים לפרדוקס של פרמי באחת משתי תגובות בטן. או שהם חושבים: "וואו, בטח יש שם המון חיים, והיה מספיק זמן לתרבויות רבות להתפתח הרבה מעבר ליכולות שלנו, אז הגלקסיה אמורה לשרוץ חוצנים"; או: "זה מטורף – תבונה נדירה בכדור הארץ ותהיה נדירה גם במקומות אחרים, והחלל עצום כל כך, שהסיכוי למגע עם חוצנים חייב להיות קטן מאוד." איזו תגובה הגיונית יותר?

לפני שנבחן תשובות אפשריות לשאלה של פרמי, נתבונן באופי הטיעון. אפשר לחוש שזו אינה טענה רגילה. המדע עוסק בתופעות שנצפו, ומנסה להסביר אותן. במקרה הזה אנחנו מנסים להסביר את העובדה שלא צפינו במשהו. הפרדוקס נובע משלוש טענות, שכל אחת מהן נראית סבירה. הראשונה: חוצנים שמסוגלים לתקשר ולנוע בחלל קיימים, או התקיימו בעבר. השנייה: אילו ביקרו בפלנטה שלנו, היינו רואים אותם. השלישית: לא ראינו אותם. (בהמשך, "חוצנים" פירושו חוצנים שנוסעים בחלל). הכול תלוי בטענה הראשונה. אם חוצנים מעולם לא התקיימו, הסתירה שבין הטענה השנייה לשלישית נעלמת – אנחנו התרבות הראשונה שנוסעת בחלל. המסקנה הזאת מקבלת את הפרדוקס של פרמי כפשוטו, אבל להוכיח שהטענה הראשונה שגויה תהיה משימה קשה מאוד. אם חוצנים קיימים, תשומת הלב עוברת לטענה השנייה. יש סיבות סבירות רבות לכך שחוצנים יכולים להתקיים ובכל זאת לא לתקשר איתנו, או להתחמק מגילוי, ולכן ייתכן שהטענה השנייה שגויה, והסתירה נמנעת. ואם הטענה השלישית שגויה, ובעצם כבר ראינו חוצנים, הפרדוקס נעלם לגמרי.

תרשים של "השערת הפלנטריום" – אחד הפתרונות האפשריים הרבים לפרדוקס של פרמי: מישהו מדמה לבני האדם את היקום, כמו בפלנטריום. היקום "האמיתי" נמצא מחוץ לכדור השחור, והיקום המדומה מוקרן עליו או מסונן דרכו.

בשטח הבעייתי הזה, שבו אין עדויות, צריך להקפיד מאוד על ההיגיון. לומר "לא ראיתי חוצנים, ולכן כנראה הם אינם קיימים" אינו תקף, כי הרף להוכחת היעדרו של משהו ביקום גדול ומורכב גבוה מאוד. אבל לומר "הטיעון הקודם אינו תקף, ולכן כנראה חוצנים קיימים" גם הוא אינו תקף! אין לנו זכות להיות מופתעים מכך שחוצנים לא יצרו איתנו קשר, אלא אם יש לנו סיבה רציונלית להאמין שהם קיימים, וציפייה רציונלית שהם היו יוצרים איתנו קשר.

→ הסעיף הקודם: 19.18 הדרך הטובה ביותר לתקשר  |  הסעיף הבא: 19.20 העיקרון האנתרופי ←

« הקודם
הבא »
פוסטים אחרונים
  • 7.37 פלנטות ננסיות
  • 7.36 פלוטו כפלנטה ננסית
  • 7.35 גילוי פלוטו
  • 7.34 פלוטו
  • 7.33 טריטון, ירח של נפטון
קטגוריות
  • אור והספקטרום האלקטרומגנטי
  • אנרגית השמש
  • אסטרואידים
  • אסטרוטופ
  • אסטרונומיה במאות 16-17
  • בית ספר יסודי
  • בית ספר תיכון
  • גלקסיות
  • גרמי שמים
  • הדמיות באסטרונומיה
  • הזמנת הרצאות
  • הירח
  • המרכז לחינוך אסטרונומי כנרת
  • הצעות למחקר
  • השמש
  • חטיבת ביניים
  • טלסקופ רובוטי
  • טלסקופים
  • ימי חלל ואסטרונומיה
  • כוכבים כפולים ומשתנים
  • כללי
  • ליקויים
  • מייזמים המתקיימים כעת
  • מייזמים שהסתיימו
  • מערכת השמש
  • מפגשי חובבים
  • מצפה כוכבים רובוטי
  • ספר לימוד
  • עבודות זעירות
  • פלנטה אורנוס
  • פלנטות מחוץ למערכת השמש
  • פלנטות מחוץ למערכת השמש
  • פלנטת מאדים
  • פלנטת נוגה
  • פלנטת נפטון
  • פלנטת צדק
  • פלנטת שבתאי
  • פעילויות לציבור הרחב
  • פעילויות לתלמידים
  • פרויקטים
  • פרק א' – כיצד פועל המדע?
  • פרק ב' – אסטרונומיה תצפיתית
  • פרק ג' – המהפכה הקופרניקנית ותוצאותיה
  • פרק ד' – אנרגיה וחומר ביקום
  • פרק ה' – מערכת ארץ-ירח
  • פרק ו' – פלנטות ארציות
  • פרק ז' – פלנטות ענקיות וירחיהן
  • פרק ח' – גופים במרחב הפלנטרי
  • פרק ט' – היווצרות מערכת פלנטרית
  • פרק ט"ו – גלקסיות
  • פרק ט"ז – היקום המתפשט
  • פרק י' – גלוי קרינה מהחלל
  • פרק י"א – השמש – הכוכב שלנו
  • פרק י"ב – תכונותיהם של כוכבים
  • פרק י"ג – הולדתם ומותם של כוכבים
  • פרק י"ד – שביל החלב
  • פרק י"ז – קוסמולוגיה
  • פרק י"ח – החיים בכדור הארץ
  • פרק י"ט – חיים ביקום
  • קואורדינטות ותנועות
  • קוסמולוגיה
  • שאלות נפוצות
  • תוכנות לניתוח תצלומים
  • תחרות ארצית בצילום אסטרונומי
  • תכונותיהם של כוכבים
  • תמיכה
  • תנועות גרמי שמים
  • תערוכת טילאות
  • תצפיות שמיים
תגובות אחרונות
    ארכיונים
    • נובמבר 2026
    • אוקטובר 2026
    • ספטמבר 2026
    • מאי 2026
    • מרץ 2026
    • נובמבר 2025
    • אוקטובר 2025
    • אוגוסט 2025
    • יולי 2025
    • יוני 2025
    • פברואר 2025
    • נובמבר 2024
    • אוקטובר 2024
    • אוגוסט 2024
    • יולי 2024
    • מאי 2024
    • פברואר 2024
    • ספטמבר 2023
    • אוגוסט 2023
    • אפריל 2023
    • מרץ 2023
    • פברואר 2023
    • ינואר 2023
    • דצמבר 2022
    • נובמבר 2022
    • אוקטובר 2022
    • פברואר 2022
    • דצמבר 2021
    • דצמבר 2020
    • דצמבר 2019
    • אוקטובר 2019
    • ספטמבר 2019
    • אוגוסט 2019
    • יולי 2019
    • יוני 2019
    • מאי 2019
    • אפריל 2019
    • ינואר 2019
    • נובמבר 2018
    • אוקטובר 2018
    • ספטמבר 2018
    • יולי 2018
    • יוני 2018
    • מאי 2018
    • אפריל 2018
    • מרץ 2018
    • פברואר 2018
    • ספטמבר 2017
    • אוגוסט 2017
    • יולי 2017
    • יוני 2017
    • מאי 2017
    • אפריל 2017
    • מרץ 2017
    כלים
    • הרשמה
    • התחבר
    • פיד רשומות
    • פיד תגובות
    • WordPress.org
    תוכן עניינים:
    פרק א'
    • 1.29 קנה מידה בזמן
    • 1.26 תחומי האסטרונומיה
    • 1.24 הדמיות ממוחשבות
    • 1.23 תרבות המדע
    • 1.18 לוגריתמים
    • 1.17 אלגברה
    • 1.16 גאומטריה
    • 1.15 מתמטיקה
    • 1.14 לוגיקה
    • 1.13 דרכים להצגת נתונים
    • 1.11 שגיאות וסטטיסטיקה
    • 1.10 ספרות משמעותיות ורמת הדיוק
    • 1.8 מסה, אורך וזמן
    • 1.5 שגיאות מדידה
    • 1.4 יחידות והשיטה המטרית
    • 1.28 קנה מידה בחלל
    • 1.27 האסטרונומיה כמדע
    • 1.25 מחקר מדעי מודרני
    • 1.22 מערכות ידע
    • 1.21 תיאוריות מדעיות
    • 1.20 חקר מקרה – חיים על מאדים
    • 1.19 בדיקת השערות
    • 1.12 סימון מדעי
    • 1.9 תצפיות ואי-ודאות
    • 1.7 ממדים
    • 1.6 אומדן
    • 1.3 מדידות
    • 1.2 ראיות
    • 1.1 טבע המדע
    פרק ב'

    יש ללחוץ על כפתור העריכה כדי לשנות את הטקסט הזה. לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית קולהע צופעט למרקוח איבן איף, ברומץ כלרשט מיחוצים. קלאצי צש בלי

    מדיניות הפרטיות | כל הזכויות שמורות ל-שיר-שירותי ידע ברשת, אשדות יעקב איחוד © 2022
    Design by Visuali

    כלי נגישות

    גודל טקסט
    הצהרת נגישות
    by Studio Visuali
    logo

    אנחנו משתמשים בעוגיות

    אנו משתמשים בעוגיות כדי לשפר את חוויית הגלישה שלך, לנתח את השימוש באתר ולהתאים עבורך תוכן שיווקי. בלחיצה על "אישור הכל" אתה מאשר את השימוש בעוגיות. באפשרותך לנהל את העדפותיך, לדחות עוגיות שאינן הכרחיות או לקרוא עוד במדיניות הפרטיות שלנו.

    מדיניות פרטיות

    Visuali — Cookie Consent

    עוגיות הכרחיות

    עוגיות אלו נדרשות לתפקוד הבסיסי של האתר ולא ניתן לכבותן.

    עוגיות פונקציונליות

    מאפשרות לאתר לזכור את העדפותיך, כגון שפה או אזור.

    עוגיות אנליטיקה

    עוזרות לנו להבין כיצד המבקרים משתמשים באתר, לשם שיפור השירות.

    עוגיות שיווק

    משמשות להצגת פרסומות רלוונטיות עבורך ולמדידת אפקטיביות קמפיינים.

    גלילה לראש העמוד