דלג לתוכן הראשי
מצפה הכוכבים כנרת
  • ספר לימוד
    • פרק א' – כיצד פועל המדע?
    • פרק ב' – אסטרונומיה קדומה
    • פרק ג' – המהפכה הקופרניקנית
    • פרק ד' – אנרגיה וחומר ביקום
    • פרק ה' – מערכת ארץ-ירח
    • פרק ו' – פלנטות ארציות
    • פרק ז' – פלנטות ענקיות וירחיהן
    • פרק ח' – גופים במרחב הפלנטרי
    • פרק ט' – כיצד נוצרה המערכת הפלנטרית?
    • פרק י' – גלוי קרינה מהחלל
    • פרק י"א – השמש – הכוכב שלנו
    • פרק י"ב – תכונותיהם של כוכבים
    • פרק י"ג – הולדתם ומותם של כוכבים
    • פרק י"ד – שביל החלב
    • פרק ט"ו – גלקסיות
    • פרק ט"ז – היקום המתפשט
    • פרק י"ז – קוסמולוגיה
    • פרק י"ח – החיים בכדור הארץ
    • פרק י"ט – חיים ביקום
  • הדמיות
  • עבודות זעירות
    • מהם מטאוריטים?
    • מה הם כתמי שמש?
    • מה קורה לחלקי השמש כאשר הם מתפרצים מהשמש ומה תוצאת נפילתם?
    • מדוע כוכב הלכת אורנוס מסתחרר בשכיבה על הצד?
    • מדוע צבעו של מאדים אדום?
    • מדוע כוכב הלכת אורנוס מסתחרר בשכיבה על הצד?
    • למה נעלמו המים במאדים?
    • איך כוכב הלכת צדק נוצר, הגיע למערכת השמש והחל להסתובב סביבה במסלול הקבוע?
    • כיצד נוצרו טבעותיו של שבתאי (saturn)?
  • פעילויות תלמידים
    • בית ספר יסודי
    • חטיבת ביניים
    • בית ספר תיכון
  • מצפה כוכבים רובוטי
  • פרויקטים
    • מייזמים שמתקיימים כעת
    • מייזמים שהסתיימו
    • תערוכת טילאות
  • צור קשר
  • ראשי
  • ספר לימוד
  • הדמיות באסטרונומיה
  • עבודות זעירות
  • אסטרוטופ
  • פעילויות תלמידים
  • מצפה כוכבים רובוטי
  • פרויקטים
  • צור קשר
מצפה הכוכבים כנרת
  • ספר לימוד
    • פרק א' – כיצד פועל המדע?
    • פרק ב' – אסטרונומיה קדומה
    • פרק ג' – המהפכה הקופרניקנית
    • פרק ד' – אנרגיה וחומר ביקום
    • פרק ה' – מערכת ארץ-ירח
    • פרק ו' – פלנטות ארציות
    • פרק ז' – פלנטות ענקיות וירחיהן
    • פרק ח' – גופים במרחב הפלנטרי
    • פרק ט' – כיצד נוצרה המערכת הפלנטרית?
    • פרק י' – גלוי קרינה מהחלל
    • פרק י"א – השמש – הכוכב שלנו
    • פרק י"ב – תכונותיהם של כוכבים
    • פרק י"ג – הולדתם ומותם של כוכבים
    • פרק י"ד – שביל החלב
    • פרק ט"ו – גלקסיות
    • פרק ט"ז – היקום המתפשט
    • פרק י"ז – קוסמולוגיה
    • פרק י"ח – החיים בכדור הארץ
    • פרק י"ט – חיים ביקום
  • הדמיות
  • עבודות זעירות
    • מהם מטאוריטים?
    • מה הם כתמי שמש?
    • מה קורה לחלקי השמש כאשר הם מתפרצים מהשמש ומה תוצאת נפילתם?
    • מדוע כוכב הלכת אורנוס מסתחרר בשכיבה על הצד?
    • מדוע צבעו של מאדים אדום?
    • מדוע כוכב הלכת אורנוס מסתחרר בשכיבה על הצד?
    • למה נעלמו המים במאדים?
    • איך כוכב הלכת צדק נוצר, הגיע למערכת השמש והחל להסתובב סביבה במסלול הקבוע?
    • כיצד נוצרו טבעותיו של שבתאי (saturn)?
  • פעילויות תלמידים
    • בית ספר יסודי
    • חטיבת ביניים
    • בית ספר תיכון
  • מצפה כוכבים רובוטי
  • פרויקטים
    • מייזמים שמתקיימים כעת
    • מייזמים שהסתיימו
    • תערוכת טילאות
  • צור קשר
  • ראשי
  • ספר לימוד
  • הדמיות באסטרונומיה
  • עבודות זעירות
  • אסטרוטופ
  • פעילויות תלמידים
  • מצפה כוכבים רובוטי
  • פרויקטים
  • צור קשר
19.17 זיהוי של מסר
ראשי » פרק י"ט - חיים ביקום » 19.17 זיהוי של מסר

19.17 זיהוי של מסר

כשאור נע בחלל, עוצמתו יורדת ביחס הפוך לריבוע המרחק שעבר. גלי רדיו הם סוג של אור, ולכן כשאות רדיו נקלט ממרחק גדול, הוא חלש הרבה יותר מכשנשלח. זה מכשול משמעותי כששולחים או קולטים אותות על פני מרחקים עצומים בחלל: האות נעשה חלש כל כך, שקשה לזהות אותו על רקע מקורות הרעש הקוסמיים. זה כמו לנסות לשמוע ילד לוחש בחדר מלא מבוגרים צועקים.

פולסר המפרש (Vela) וערפילית רוח הפולסר שסביבו.

כשיוצרים מסר רדיו לתקשורת דרך החלל, כדאי לשלוח אותו ברוחב פס צר ולקודד את המידע בשינויים בתדירות הרדיו. בהשוואה למקורות רעש קוסמיים, רוחב פס צר נותן את הסיכוי הטוב ביותר לזיהוי, כי למקורות טבעיים של קרינה קוסמית אין רוחב פס צר כמו הרץ ספורים. ב-1967 גילה צוות מאוניברסיטת קיימברידג' אות רדיו מחזורי ומסתורי. בהתחלה לא הבינו המגלים מה מקור האותות המחזוריים. בזמן שחיפשו הסבר לפולסים, כינתה הדוקטורנטית שעשתה את התצפית הראשונה, ג'וסלין בל, את האותות בצחוק LGM1‏, LGM2 וכן הלאה – ראשי תיבות של little green men, "אנשים ירוקים קטנים". כשהתקשורת המקומית שמעה על הבדיחה, היא פורסמה ככתבה רועשת על חוצנים. אבל האותות הפועמים לא הגיעו מחוצנים, אלא ממקור טבעי של אותות רדיו: פולסרים. לפולסרים יש אות מחזורי, אחד הסוגים הפשוטים ביותר של שינוי. אבל מתברר שאות מחזורי, כמו זה שפולטים הפולסרים, נושא מעט מאוד מידע – תדירות אחת, או מספר אחד. כדי ליצור מסר שיש בו כמות משמעותית של מידע, האות צריך להיות מסובך יותר.

הדרך הטובה ביותר לשדר מסר רדיו היא לשלוח את האות בפולסים. כך אנרגיית הרדיו נשלחת בהתפרצויות קטנות ומרוכזות, וקל יותר להבחין בה על רקע הרעש. אותות פולסים מתאימים ישירות לדרך הדיגיטלית שבה מידע נשמר ומשודר בתקליטורים, ב-DVD ובמחשבים. וכמו שהמידע שבמחשבים שלנו יכול להיות רב ומסובך מאוד, אפשר להעביר כמות עצומה של מידע במספר מספיק של ספרות בינאריות, או סיביות (bits). כל סיבית היא אות שהוא 1 או 0 – פועל או כבוי. אפשר לקוות שכל יצור שיש לו איברי חישה מכיר גרסה כלשהי של ההבחנה בין אור לחושך, חם לקר, רועש לשקט, או 1 ל-0.

הנס פרויידנטל – מתמטיקאי שפיתח שפה שנועדה לשיח אוניברסלי.

כדי להגדיל את הסיכוי שלנו לזהות מסר חוץ-ארצי, כדאי לחשוב איזה מסר היינו שולחים בעצמנו לחלל. אולי נחשוב קודם לשלוח הצהרה רהוטה שמתארת את התקוות ואת החלומות שלנו, אבל כך אנחנו מסתכנים בנפילה למלכודת אנתרופוצנטרית. כדי לשדר מסר אוניברסלי, המסר צריך להיות נקי ככל האפשר מהשפעות תרבותיות. היו שהציעו להשתמש בשפה שמבוססת על מתמטיקה, בטענה שהיא תוכל להעביר אמיתות אוניברסליות רבות. למשל, מומחה הבינה המלאכותית מרווין מינסקי חקר את ההתנהגות של כל התהליכים המלאכותיים האפשריים, כשיצר את כל המחשבים הפשוטים האפשריים ואת התוכניות שלהם. זו המקבילה החישובית לניסויים של מילר ויורי: לוקחים את התהליכים הפשוטים ביותר ובודקים איזו מורכבות נוצרת מהם. מינסקי יצר אלפי מכונות חישוב, ורובן נעצרו בלי לבצע שום דבר. כמה נלכדו במעגלים, וחזרו בלי טעם על אותם צעדים שוב ושוב. אבל כמה ביצעו פעולת ספירה – בעצם הן "המציאו" את החשבון! המתמטיקאי ההולנדי הנס פרויידנטל פיתח את LINCOS (Lingua Cosmica, "השפה הקוסמית") – שפה שנועדה לשיח אוניברסלי. השפה הזאת נועדה להעביר מתמטיקה ופיזיקה בצורה מקודדת.

האם המסרים ששלחנו עד היום עמדו באידיאל של שפה אוניברסלית? ב-1974 שידרנו מטלסקופ הרדיו בארסיבו מסר סמלי בכיוון הצביר הכדורי M13. המסר עצמו כלל 1,679 סיביות של מידע – פולסים של "פועל" ו"כבוי". ההיגיון במספר הזה היה התקווה שמתמטיקאי (חוצני) ישים לב ש-1,679 מתחלק רק ב-23 וב-73, שני מספרים ראשוניים. זה רומז על סידור הסיביות בדגם דו-ממדי, עם 23 ו-73 כמספר העמודות או השורות. אם החוצן יסדר את הסיביות ב-73 עמודות של 23 סיביות כל אחת, הוא (או היא, או זה) לא ימצא שום דגם מובחן. אבל אם יבחר באפשרות השנייה – 23 עמודות של 73 סיביות כל אחת – יתגלה דגם ברור יותר (כשהספרות הבינאריות מוחלפות במקבילות שלהן בשדה חזותי: 0 = כהה ו-1 = בהיר). ברור שהדגם אינו אקראי. אבל רוב האנשים בכדור הארץ, כששואלים אותם, אינם מצליחים אפילו לפענח את המסר! זו תערובת חזותית מוזרה של ציורים גסים ושל ייצוגים בינאריים של המרכיבים הכימיים של החיים. אם רוב בני האדם אינם מבינים אותו, ספק אם משמעותו האמיתית תהיה ברורה לתבונה חוץ-ארצית. כך או כך, לא נדע זאת בקרוב: גם במהירות האור, המסר יגיע ל-M13 רק בעוד כ-24,000 שנה, ואם מישהו יענה, התשובה תגיע אלינו רק כעבור כ-24,000 שנה נוספות!

טלסקופ הרדיו בארסיבו שבפוארטו ריקו. קוטר הצלחת 305 מטר, ובמשך עשרות שנים היא הייתה צלחת האנטנה הגדולה בעולם. הצלחת, שנבנתה בתוך שקע טבעי בנוף, מיקדה גלי רדיו מהשמים אל אנטנת הקליטה שהייתה תלויה מעליה בכבלים. הטלסקופ קרס ב-2020.

אם תרבויות אחרות ביקום היו נדיבות כמונו ושלחו מסר, ייתכן שלא נוכל לפענח אותו. אבל אנחנו די בטוחים שלכל הפחות נוכל לזהות שמקורו בתבונה חוץ-ארצית. למשל, גם אם הנמענים החוצנים של מסר ארסיבו לא יצליחו לפרש את התמונות הסמליות, או שאין להם חוש ראייה בכלל, הם יוכלו לזהות שמאחורי המסר עומדת כוונה תבונית. בפרט, הדגם של אפסים ואחדים רחוק מאוד מאקראיות: הסיכוי שייווצר במקרה קטן מאחד ל-105. מומחה למתמטיקה יכול גם למצוא כמה דגמים בתמונה בקוד בינארי כמו זו. ואם המסר היה מקודד בשפה ולא בתמונה, תרבות אחרת תוכל להשתמש בטכניקות של זיהוי דפוסים, שמנצלות את היתירות (redundancy) הטבעית של שפות. למשל, באנגלית כתובה היתירות היא יותר מ-75%: בממוצע, רק אחת מכל ארבע אותיות נושאת מידע.

תכנון ושליחה של מסרים לחוצנים משוערים הם תחום נישה, שמוכר בראשי התיבות METI (Messaging Extraterrestrial Intelligence – שליחת מסרים לתבונה חוץ-ארצית). אסטרונומיה כמעט אף פעם אינה שנויה במחלוקת, אבל ל-METI יש מבקרים. יש מדענים ששואלים אם עלינו לתקשר באופן פעיל או רק להאזין. אם החוצנים זדוניים, הם טוענים, אנחנו עלולים לחשוף את עצמנו להשמדה. סטיבן הוקינג היה דובר בולט של העמדה הזאת. אחרים מציינים שקבוצה קטנה של אסטרונומים, שמינו את עצמם, היא ששולחת את המסרים, ואם המסר אמור לייצג את האנושות כולה, צריך להתייעץ עם אנשים רבים אחרים. זו שאלה טובה: מי מדבר בשם כדור הארץ?

→ הסעיף הקודם: 19.16 פרויקטים חדשים בחיפוש אחר תבונה מחוץ לכדור הארץ  |  הסעיף הבא: 19.18 הדרך הטובה ביותר לתקשר ←

« הקודם
הבא »
פוסטים אחרונים
  • 7.37 פלנטות ננסיות
  • 7.36 פלוטו כפלנטה ננסית
  • 7.35 גילוי פלוטו
  • 7.34 פלוטו
  • 7.33 טריטון, ירח של נפטון
קטגוריות
  • אור והספקטרום האלקטרומגנטי
  • אנרגית השמש
  • אסטרואידים
  • אסטרוטופ
  • אסטרונומיה במאות 16-17
  • בית ספר יסודי
  • בית ספר תיכון
  • גלקסיות
  • גרמי שמים
  • הדמיות באסטרונומיה
  • הזמנת הרצאות
  • הירח
  • המרכז לחינוך אסטרונומי כנרת
  • הצעות למחקר
  • השמש
  • חטיבת ביניים
  • טלסקופ רובוטי
  • טלסקופים
  • ימי חלל ואסטרונומיה
  • כוכבים כפולים ומשתנים
  • כללי
  • ליקויים
  • מייזמים המתקיימים כעת
  • מייזמים שהסתיימו
  • מערכת השמש
  • מפגשי חובבים
  • מצפה כוכבים רובוטי
  • ספר לימוד
  • עבודות זעירות
  • פלנטה אורנוס
  • פלנטות מחוץ למערכת השמש
  • פלנטות מחוץ למערכת השמש
  • פלנטת מאדים
  • פלנטת נוגה
  • פלנטת נפטון
  • פלנטת צדק
  • פלנטת שבתאי
  • פעילויות לציבור הרחב
  • פעילויות לתלמידים
  • פרויקטים
  • פרק א' – כיצד פועל המדע?
  • פרק ב' – אסטרונומיה תצפיתית
  • פרק ג' – המהפכה הקופרניקנית ותוצאותיה
  • פרק ד' – אנרגיה וחומר ביקום
  • פרק ה' – מערכת ארץ-ירח
  • פרק ו' – פלנטות ארציות
  • פרק ז' – פלנטות ענקיות וירחיהן
  • פרק ח' – גופים במרחב הפלנטרי
  • פרק ט' – היווצרות מערכת פלנטרית
  • פרק ט"ו – גלקסיות
  • פרק ט"ז – היקום המתפשט
  • פרק י' – גלוי קרינה מהחלל
  • פרק י"א – השמש – הכוכב שלנו
  • פרק י"ב – תכונותיהם של כוכבים
  • פרק י"ג – הולדתם ומותם של כוכבים
  • פרק י"ד – שביל החלב
  • פרק י"ז – קוסמולוגיה
  • פרק י"ח – החיים בכדור הארץ
  • פרק י"ט – חיים ביקום
  • קואורדינטות ותנועות
  • קוסמולוגיה
  • שאלות נפוצות
  • תוכנות לניתוח תצלומים
  • תחרות ארצית בצילום אסטרונומי
  • תכונותיהם של כוכבים
  • תמיכה
  • תנועות גרמי שמים
  • תערוכת טילאות
  • תצפיות שמיים
תגובות אחרונות
    ארכיונים
    • נובמבר 2026
    • אוקטובר 2026
    • ספטמבר 2026
    • מאי 2026
    • מרץ 2026
    • נובמבר 2025
    • אוקטובר 2025
    • אוגוסט 2025
    • יולי 2025
    • יוני 2025
    • פברואר 2025
    • נובמבר 2024
    • אוקטובר 2024
    • אוגוסט 2024
    • יולי 2024
    • מאי 2024
    • פברואר 2024
    • ספטמבר 2023
    • אוגוסט 2023
    • אפריל 2023
    • מרץ 2023
    • פברואר 2023
    • ינואר 2023
    • דצמבר 2022
    • נובמבר 2022
    • אוקטובר 2022
    • פברואר 2022
    • דצמבר 2021
    • דצמבר 2020
    • דצמבר 2019
    • אוקטובר 2019
    • ספטמבר 2019
    • אוגוסט 2019
    • יולי 2019
    • יוני 2019
    • מאי 2019
    • אפריל 2019
    • ינואר 2019
    • נובמבר 2018
    • אוקטובר 2018
    • ספטמבר 2018
    • יולי 2018
    • יוני 2018
    • מאי 2018
    • אפריל 2018
    • מרץ 2018
    • פברואר 2018
    • ספטמבר 2017
    • אוגוסט 2017
    • יולי 2017
    • יוני 2017
    • מאי 2017
    • אפריל 2017
    • מרץ 2017
    כלים
    • הרשמה
    • התחבר
    • פיד רשומות
    • פיד תגובות
    • WordPress.org
    תוכן עניינים:
    פרק א'
    • 1.29 קנה מידה בזמן
    • 1.26 תחומי האסטרונומיה
    • 1.24 הדמיות ממוחשבות
    • 1.23 תרבות המדע
    • 1.18 לוגריתמים
    • 1.17 אלגברה
    • 1.16 גאומטריה
    • 1.15 מתמטיקה
    • 1.14 לוגיקה
    • 1.13 דרכים להצגת נתונים
    • 1.11 שגיאות וסטטיסטיקה
    • 1.10 ספרות משמעותיות ורמת הדיוק
    • 1.8 מסה, אורך וזמן
    • 1.5 שגיאות מדידה
    • 1.4 יחידות והשיטה המטרית
    • 1.28 קנה מידה בחלל
    • 1.27 האסטרונומיה כמדע
    • 1.25 מחקר מדעי מודרני
    • 1.22 מערכות ידע
    • 1.21 תיאוריות מדעיות
    • 1.20 חקר מקרה – חיים על מאדים
    • 1.19 בדיקת השערות
    • 1.12 סימון מדעי
    • 1.9 תצפיות ואי-ודאות
    • 1.7 ממדים
    • 1.6 אומדן
    • 1.3 מדידות
    • 1.2 ראיות
    • 1.1 טבע המדע
    פרק ב'

    יש ללחוץ על כפתור העריכה כדי לשנות את הטקסט הזה. לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית קולהע צופעט למרקוח איבן איף, ברומץ כלרשט מיחוצים. קלאצי צש בלי

    מדיניות הפרטיות | כל הזכויות שמורות ל-שיר-שירותי ידע ברשת, אשדות יעקב איחוד © 2022
    Design by Visuali

    כלי נגישות

    גודל טקסט
    הצהרת נגישות
    by Studio Visuali
    logo

    אנחנו משתמשים בעוגיות

    אנו משתמשים בעוגיות כדי לשפר את חוויית הגלישה שלך, לנתח את השימוש באתר ולהתאים עבורך תוכן שיווקי. בלחיצה על "אישור הכל" אתה מאשר את השימוש בעוגיות. באפשרותך לנהל את העדפותיך, לדחות עוגיות שאינן הכרחיות או לקרוא עוד במדיניות הפרטיות שלנו.

    מדיניות פרטיות

    Visuali — Cookie Consent

    עוגיות הכרחיות

    עוגיות אלו נדרשות לתפקוד הבסיסי של האתר ולא ניתן לכבותן.

    עוגיות פונקציונליות

    מאפשרות לאתר לזכור את העדפותיך, כגון שפה או אזור.

    עוגיות אנליטיקה

    עוזרות לנו להבין כיצד המבקרים משתמשים באתר, לשם שיפור השירות.

    עוגיות שיווק

    משמשות להצגת פרסומות רלוונטיות עבורך ולמדידת אפקטיביות קמפיינים.

    גלילה לראש העמוד